העמוד היומי מסכת פסחים דף ט עמוד א

העמוד היומי בגמרא תלמוד בבלי מסכת פסחים מבית "דרשו" עם הרב מנחם דריימן שליט"א, העמוד היומי בהבנה ובבהירות ומתיקות התורה
לשיעורים נוספים באתר דרשו: http://www.dirshu.co.il/

העמוד היומי מסכת פסחים דף ט עמוד א

דף ט עמוד א' היום אנחנו נראה בסיעתא דשמיא מסר נפלא כשאדם הולך ועושה מעשה טוב עושה את המוטל עליו הוא לא צריך לחשוש שמה דברים ישתבשו שמה יהיה איזשהו דבר יהיה איזשהו אירוע שיוצא מתוכן את מה שהוא עשה זאת אומרת דוגמה טובה במשנה בן אדם הלך ובדק חמץ עשה את המוד מוטל עליו. הוא לא צריך לחשוש שם הגרירה חולדה והביאה חמץ לאחר מכן לתוך הבית הבדוק. למה אתה עשית את המוות עליך? תן לקדוש ברוך הוא לעשות את שלו. הדבר הזה תופס אותנו בכל כך הרבה מקומות בעבודת השם. לפעמים אדם יכול ללכת לעשות איזה מעשה, אבל ליבו נוקפו. הוא מרגיש לך תדע אם באמת המעשה יפעל את פעולתו. לך תדע אם משהו לא ישתבש בדרך, אם משהו לא ישתנה, אם לא יקרה איזשהו אירוע שבעצם יעקר מתוכן את כל מה שעשיתי. היום אנחנו נראה והמוסע הזקן הנפלא הזה אל תחשוב על זה בכלל אין לדבר סוף אתה יכול לעולם ללכת עם המחשבות האלה ולהגיד לך תדע מה הועילו חכמים בתקנתם מה הועיל כל המאמץ שעשיתי מה הועיל המעשה טוב שאותו ביצעתי אבל מלמדת אותנו המשנה ממש לא לעולם אל תחשוב כך כשעשית את המוטל עליך תשכח מהאירוע מכאן לכל גומר עליי תפקידו של הקדוש ברוך הוא הוא לעשות את הדברים על צד היותר טוב תסיר אחראיות מליבך אשדע את מה שצריך מכאן ואלך זה כבר לא עניין שלך אומרת המשנה הקדושה והיום בניגוד להרגלי בטח אתם שומעים את הקול שלי אני משתדל כמעט לא לשתות במהלך השיעור למעט משקאות חריפים בסיומי מסכתות וכדומה אבל היום אני נאלץ הכל שלי גם ככה לא במיתבו ברכת שהכל ברכתי אז אני מקווה שתבינו אותי ותמשיכו הלאה עם העניין הזה מי שרוצה גם שיקום יכין לו גם שתייה חמה הכרה בהצלחה אומרת המשנה הקדושה, אין חוששין שמה גיררה חולדה מבית לבית וממקום למקום. לאחר שבדקת את החמץ, אתה לא חושש רגע שמהחדר שיש לך חדר שאינו בדוק, אולי היה איזה חולדה שלקחה משם חמץ והעבירה אותו למקום הבדוק. כן? אז לא חוששים שהיא העבירה מבית לבית או ממקום למקום. דם כן, מחצר לחצר ומעיר לעיר, אין לה דבר סוף. אם כך לא יהיה לה דבר סוף. זאת אומרת, מה יהיה הפטנט שתעשה כדי להתגבר על החשש של החולדה? תאמר, בוא נביא מספר אנשים שיבדקו בו זמנית את כל חדרי הבית. לא אומרת המשנה, אם כן אין לה דבר סוף, כי אז תצטרך לעשות את זה גם בכל בתי העיר ותצטרך לעשות את זה בכל ערי ישראל שבאזור ובכל מדינות ישראל, כי תמיד אתה תחשוש שמה ואולי ולך תדע מה קרה. ולכן אומרים לך ממש לא, לא חוששים לעניין הזה וזה בסדר גמור. מדייקת הגמרא תמה דלא חזינה דשקל זאת אומרת כל עוד ולא ראיתי חולדה מסתובבת ולא ראיתי שהיא לוקחת חמץ אז אני אומר בוא לא נדמיין כל מיני חששות מופרחים שקראו זה לא צריך אבל מה יהיה הדין אם כן ראיתי אחזינדשקל אם אני רואה בעיניים שלי אני רואה בפועל ממש חולדה נכנסת למקום בדוק ובפיא החתיכת חמץ ברור שטעון בדיקה אני חייב לבדוק חיישיננו באי בדיקה שואלת הגמרא מביאה הגמרא מהסברה ואמני מה אכלתי בוא נאמר שהחולדה אמנם הכניסה חמץ לתוך החדר הבדוק אבל היא כבר אכלה אותו ואם כן החמץ נעלם החמץ הסתיים הוא הושמד הוא בואר לא צריך בדיקה ומביאה הגמרא מביאה הגמרא מקור שאנחנו אומרים שהחולדה מיל תנן מדורות העקום טמאים אם אני לדוגמה מזכיר לעקום או קונה מעקום דירה לא משנה ברגע שגוי גר שמה למעלה מ-40 יום כבר נראה את זה בגמרא מראה אני חייב לבדוק שהוא לא קבר שמה איזה נפל דרכם היה להפיל אתוברן והם היו קוברים אותם בבתיהם ולכן בן אדם כשלוקח מגוי חייב בדיקה שאין שם איזשהו נפש שהגוי קבר שמה מילנן בוא נראה את זה בתוכו מדורות העקום טמאים וכמה ישב במדור ו המדור צריך בדיקה 40 יום 40 יום אומר רשי כדי יצריאת אבלד פחות מכך אני כבר לא חושש המפרשים דנים למה אני לא חושש שהגיע לשם ואשתו כבר הייתה מעוברת אני לא חוש חושש עד כדי כך. תכלס כשהוא נמצא שם 40 יום אני חושש לכך שאשתו הפילה והם קברו שם את הנפל. רש"י אומר לפי רבנן קברי עובדי כוכבים מתמים גם באוהל ממש כמו יהודים וגם לפי רבי שמעון בן יוחאי שחולק זה מטמא לאכול הפחות במגע ובמשע. ולכן תבדוק שבאמת אין שם איזשהו קבר. ושימו לב ואף על פי שאין לו אישה אומר רש"י למה באמת שאין לו אישה? לפי שחשודו על הזנות שהוא הביא שם אישה ובעצם זנה אמה והיא קברה שמה את הנפל שבעצם הוא ילד של אותו גוי ולכן כל מדורות העקום שהוא גר שמה למעלה מ-40 יום תאונים בדיקה ושימו לב להגבלה וכל מקום שחולדה וחזיר יכולים להלוך אין צריך בדיקה ברגע שזה מקום שיש גישה לחולדה או לחזיר שמה כבר לא צריך בדיקה אני אומר פשוט מאוד הם אכלו אותו אם היה שם נפל הם כבר היו אוכלים אותו מסיימים אותו לחלוטין ולכן אין שום בעיה של טומ כך אתה רואה במפורש שגם כשאני יודע שגם כשאני חושש לטומ מסוימת ברגע שיש שם חולדה או חזיר אני לא חושני אומר הם אכלו אותו אם כך גם כאן אנחנו נאמר שגם אם ראיתי בעיניי שחולדה מגררת חמץ ממקום למקום הבדוק שלא שלא נעלץ לבדוק שוב פעם נאמר ברור שהיא אכלה אותו אומרת הגמרא פשוט מאוד זה קשור להדפות הקולינריות של החולדה מהבזרה לא קשיה בבשר והלחם בבשר לא משירה בלחם משירה כשיש לה בשר לאכול עליו שזה נפל של גוי שתאמינו לי לא הייתי ממליץ לה אבל בכל אופן זה ההדפה שלה ואת זה היא אוכלת עד טומו לא מותירה כלום כשיש לה לחם בסדר היא אוכלת בקטנה היא לא עכשיו גומלת את זה לחלוטין ולכן באמת צריך בדיקה מגיע רבא ואומר בכלל השאלה מעיקרה היא לא שאלה אמר רבה אי מהש השוואה שאתה אומר לי בין כשאני רואה חולדה מגררת חמץ למקום בדוק לבין מה שאני לא יודע מה קורה שם עם הגוי שיש לי ספק שמה הוא קבר שם נפל אמר אבא מי מה ההשוואה זו בשלמעתם לגבי נפל אימו אימור לא אבה ואם תמצא לומר אבא אימו אכלתי יתכן שהוא קבר שם נפל יתכן שלא הוא לא פרסם הרי מודעות אבל והזמין את כולם להלוויה אני לא באמת יודע בבירור שהוא קבר שם נפל אז מה אני חושש? בעצם אני אומר, תשמע, הרבה גויים קוברים את הנפלים שלהם בבית ואולי גם הוא. אוקיי, אז יש לך חשש ואני ממשיך בעצם וטובה את החוט הראוע הזה שאולי יש שם נפל ואומר, תשמע, גם אם היה שמה, ברגע שיש גישה לחולדה וחזיר, הסתברות גבוהה, סליחה, שהם אכלו אותה, יפה, שהם אכלו את הנפל, אבל במקרה שלנו דוודאי דחזינה דשקה ממר דאכלתי. פה אני רואה בבירור הרי אמרנו אם אני לא רואה אני ברור לא חושש אבל אם אני רואה בבירור אז טעון בדיקה למה כי אני רואה בעיניי במפורש שבאמת הוא אותה חולדה הכניסה חמץ למקום הבדוק מי אמר שהיא אכלה אותו א וספק ווודאי ואין ספק מוציא מידי ודאי זאת אומרת כך במקרה של הנפלים של הגויים זה ספק וספק ספק היה נפל ספק לא היה ספק אחלה חולדה ספק לא אני אומר זה בסדר גמור אבל כאן זה ספק ווודאי ודאי הכניס החמץ ספק אכלה, ספק לא אכלה. ולכן אין ספק מוציא מידי ודאי. מכאן כבר תשתלשל הגמרא גם היום וגם מחר בעזרת השם לסוגיה האם ספק מוציא מידי ודאי. אין ספק מוציא מידי ודאי. מה נקרא ספק? מה נקרא ודאי? שואלת הגמרא ואין ספק מוציא מידי ודאי. האם לא ראינו מושג כזה שספק כן יוצא מידי ודאי? מביאה הגמרא ברייתא והתניה. והתניה חבר שמת, חבר זה אדם ראינו כבר קיבל עליו דברי חברות הוא אדם נאמן אדם הוגן אדם שיודע את ההלכות והניח מגורה מלאה פירות ואפילו הם בני יומן הרי הן בחזקת מתוקנים הרי אנחנו כבר יודעים שמתי מאסרים את התבואה ברגע שמרחת אותה ברגע שעשית ממנה קריא זה נקרא גמר מלאכה עד שזה לא הגיע למצב של גמר מלאכה לא צריך לי מה קורה היה בן בן אדם קם בבוקר מרח את גורנו, אתה רואה שהפירות טריאים והכל זה קרה היום ועוד באותו יום לא עלינו נסתלק לבית עולמו האם הפירות הללו אני סומך עליהם שהם מאוסלים או לא אומרת הגמרא חבר שמת אפילו הפירות הללו בני יומם הם בחזקת מתוקנים ברור לי שהוא הפריש מהם תורמות ומעשרות כדת וכדין שואלת הגמרא והאחה דוד תבי לאנפירה וספק מאוסרין וספק לא מאוסרין ובכל אופן כעתי ספק ומוציא מידי ודאי הפירות ברור היו טבל. למה פשוט מאוד? כי כל פרי שבעצם גדל ולא ואני לא יודע בוודאות שיסרו אותו אז אני יודע בוודאות שדבר ראשון הוא היה פעם טבל אז כאן כבר יש לי ודאי לראותה ודאי לומר למה הם לא טובים ואילו שיסר זה ספק אתה לא יודע הוא לא כאן בשביל שתשאל אותו ספק יסר ספק לא יסר ובכל אופן אתה אומר כיוון שהוא חבר וכנראה שהוא מעשר תמיד אתה אומר שהספק הזה מוציא מידי ודאי אם כך אתה רואה שאפילו ספק מוציא מידי ודאי אונה הגמרא ממש לא שימו לב שמה זה זה לא נחשב כספק אתם ודאי וודאי הוא שימו לב זה לא אולי אותו חבר יסר דודי מעשר מביאה אומרת הגמרא לתלמיד חכם לחבר הזה שמת אני סומך עליו שוודאי הוא יסר כדי רב חנינא חוזה מהעיר חוזה דמר רבי חנינא חוזה חזקה על חבר שאין מוציא מתחת ידו דבר שאינו מתוכן חבר לא יתן רגע אחד שיהיה מתחת ידו דבר שאולי יצא מזה יצא מזה מכשול ולכן ברגע שהוא מסיים למרח כל העיסוקים הדוחקים וכל מה שיש לו על הראש זזים הצידה. דבר ראשון הוא מעסר. ולכן אם אני רואה ממורך והבן אדם מת, כמובן כל עוד ואני לא יודע שהוא מתוך כדי מירוח וכדומה שהוא לא יספיק לעסר אבל כל עוד ובאותו יום הוא מת אני אומר תשמע אותו חבר לא חיכה למחר אין מצב ברגע שהוא סיים למרח הוא מיד יסאר ולכן זה ודאי יש חזקה מיוחדת על החברים שהם לא יעיזו הם לא יקחו את הסיכון הזה שיצא מתחת ידם דבר שאינו מתוכן והיא בעתמה מביאה הגמרא עוד הסבר נפלא ומתוק מדבש ספק וספק הוא זה לא ודאי זה לא ספק ווודאי. זאת אומרת מקודם הבנו שהפירות ודאי טבילה. הפירות ברור שהם הפירות ברור שהם טבל כי נגמרה מלאכתן. ואה וראו פני הבית שכחתי להדגיש יש מושג שנגמרה מלאכתן וראו פני הבית שמגיעים לתוך הבית שאז בעצם אני אומר כאן זה הזמן שצריך לאשר. אז הבינה הגמרא מקודם בפשטות שהפירות ודאי הם טבל. אומרת הגמרא ממש לא הם ספק. דילמה יתכן שבכלל הם לא הם לא הוטבלו הם לא נהיו דין טבל. דילמה מעיקרה איוד וילה למה כבושיה למה הבושיה אדם שרוצה חלילה להיפתר ממעשר כן בעצם רש"י מביא שדורות הראשונים אף אחד לא היה מחפש להתפטר ממעשרות אבל לאט לאט היה ירידת הדורות ואנשים בעצם חיפשו כל מיני התרים הלכתיים איך אפשר להיפטר ממעשרות אומר הבושיה מערים אדם על תבואתו ומכניסה במוץ שלה כדי שתהיה בהמתו אוכלת ופטורה מן המעשר אדם יכול בעצם לתכמן יכול להתפטר ממעשר סר בצורה כזאת שהוא מכניס את התבואה יחד עם השיבולים, יחד בעצם עם הפסולת שלה ואז גם שהיא רואה פני הבית, עדיין זה לא נחשב גמר מלאכה וככה הוא יכול לתת לבהו לאכול. רש"י אומר, בהמתו יכולה לאכול אפילו כבר. למה? כי כל עוד ולא היה כאן את הגמר מלאכה, כל אכילת בהמה לא גזו עליה משום אכילת קבע. אבל מה אכל אדם? הוא אומר נעיד לא תביל מדאורייתא. מי הוא אפילו קודם הרוח אסור לאכול קבע? אז לאדם יהיה מותר לאכול רק בדרך הרי. אבל בכל אופן היה אנשים שהיו עושים כך כדי באמת להרים ולהיפתר ממעשר. לכן אומרת הגמרא, אותו חבר שמת והניח פירות, אין לי כאן ודאי. למה? כי נכון שחבר מסתמה לא יעשה את התכמון הזה, לא יעשה את הדבר הזה, אבל עדיין זה גדר, זה גדר ספק. ויתכן שבאמת הוא הכניס את זה לביתו בצורה כזו שלא מחייבת, שלא הופכת את הפירות לטבל. אז יש כאן ספק טבל, ספק לא, ספק יסר, ספק לא, וספק מוציא מידי ספק. ובאמת לא ראינו מקום שספק מוציא מידי ודאי. מחר נמשיך בעזרת השם לעסוק בעניין הזה ובואו נסכם. דבר ראשון ראינו שלא חוששים שם הגררה חולדה ממקום שאינו בדוק למקום הבדוק כי אין לדבר סוף. דיאקנו דווקא דלא חזינה דשקל. אבל אם אנחנו רואים שבאמת הוא לקח טעון בדיקה למה זה שונה מהמדורות של עקום ששמה אם יש כלב וחזיר אין תאונים בדיקה. אחד תירוץ ראשון פשוט מאוד כי חולדה וחזיר בשר הם אוכלים וממש מסתימים סליחה מסיימים עד הסוף ואילו לחם ייתכן שהם לא מסיימים ולכן טעון בדיקה רבא בכלל הגיע ואמר מה ההשוואה שמה זה ספק אני לא יודע אם היה נפל או לא ואני לא יודע ייתכן שהוא אכל שאותה חולדה וחזרי יכלו יתכן שלא ולכן אני סומך על זה פה יש ודאי ראית בוודאות שהיא לוקחת את ה את החמץ למקום הבדוק ואתה לא ואתה לא יודע אם יכלה או לא זה ספק ווודאי ואין ספק מוציא מידי ודאי שאלנו על אותו חבר שמת והניח מגורה מלא הפירות ואני אומר שהם מתוקנים ענתה הגמרא או שזה באמת ודאי טבל אבל זה גם ודאי ישראל כי חזקה על חבר שאינו מוציא מתחת ידו דבר שאינו מתוכן תשובה שנייה זה אמנם א אני לא יודע ודאות שהוא תיקן אותם אבל אני גם לא יודע בוודאות שהם טבל כי ייתכן שהוא הכניס אותם לביתו במוץ שלה זאת אומרת הם ראו פני הבית כשהם עדיין בפסולת שלהם ואז גם לאחר שהוא מפנה אותם ומפריד אותם מהפסולת וכן הם גמר מלאכה עדיין הם לא טבל לחלוטין ולכן שוב זה ספק וספק ואין לנו ראיה מה קורה בספק מידי ודאי בהצלחה רבה ואדירה ולהתראות מחר ‏Ja
לצפיה בתכנים נוספים: