העמוד היומי מסכת פסחים דף ח עמוד ב

העמוד היומי בגמרא תלמוד בבלי מסכת פסחים מבית "דרשו" עם הרב דוד בוק שליט"א, העמוד היומי בהבנה ובבהירות ומתיקות התורה
לשיעורים נוספים באתר דרשו: http://www.dirshu.co.il/

העמוד היומי מסכת פסחים דף ח עמוד ב

סוחים דף ח עמוד ב נתחיל בעמוד א' שורה השלישית מלמטה ראינו ברייסה שלא מחייבים אותו לבדוק בכורים וסדקים מפני הסכונה והמדנו שמדובר שהקיר נפל לקא את זה בתוך גל מפני סכנת הקרב אין חשש שואלת הגמורה למה שנחשוש שבזמן בדיקס חומץ הוא יבוא לידי סכון קונה ואומר רביזו שלוכ מצוות הנני זויקין הוא הרי שליח מצווה הוא עסוק במצווה למה שינזק אומר רבשי שמתיבד לו מחת ושינה בשרו נכון בזמן המצווה הוא לא ינזק אבל אולי נאבד לו גם שמה עוד איזשהו חפץ שהוא הניח בחור וגם נפל יחד עם הקיר וממילא הוא יבוא לחפש את זה אחרי שהוא יסיים את הבדיקה של החמץ וזה הבעיה שאז כבר לא עסוק במצווה והוא יכול להינזק בחייה גב נעלם מצווה שואלת הגמרא כשאדם לחפש חמץ והוא יבוא לחפש גם מחת. הרי לכאורה הוא יעשה את זה תוך כדי הבדיקת חומץ. הוא מחפש את החמץ והוא גם באיזשהו מקום במוח מחפש גם את המחת שנאבד לו. הרי לכאורה עדיין נחשב שהוא עסוק במצווה. זה לא עושה את זה שהוא לא עסוק במצווה. ואותניו מרסה לעזור לצדוקה בשבילי שיחי בני שיהיה בניו למבוא. אדם תורם צדקה והוא אומר אני תורם כדי שאחיה שאני אתרפא או כדי שבני שיהיה בנובו שיחייה בני או שיהיה בינו הבו הרי זה צדי גומור אומר רש"י זה נחשב צדוקה לשמו ולמה כיוון שאנחנו אומרים בעצם שאדם שתורם צדוקה הוא תרם את זה בשביל מצוות צדוקה אגב זה אנחנו אומרים הוא גם מכוון לעוד משהו אבל ודאי שהוא לא בא לעשות את זה רק בשביל ה שיך יהיה בנוי או בשביל שיהיה בנוי לומבו הוא בעצם מתכוון למצווה סצדוקה אז אם כן גם כאן לכאורה למה למה לומר שהוא לא נחשב לשלוח מצוו אם הוא מחפש אחרי המחת תוך כדי בדיקת חמץ אונה הגמור דין לבוסר דבודה ליונב בשרו אולי הוא יסיים את החמץ ואז הוא יבדוק את המחת ואז כבר הוא לא עסוק במצווה וזה החשש שהוא ינזק אבל אנחנו מברצ משום סכוון נסנו אוכלים הסכונה שיש כאן זה לא משום סכנת הקרב אלא יש פה סכונה אחרת לגמרי. סכון הסנוכים הוא פלימוי. זה הולך לפי שיטת התנה פלימו שנביא כעת בברייס דתניה. חור שבין יהודי להרמאי יש קיר שחופף בין יהודי לגוי. בודק עד מקשוד גס והשער מבט לו בלייבוי. ליב כל עצמו אין בדק. אל תכניס בכלל ידיים לחור הזה שהוא חופף עם הגוי מפני הסכונה. מה היא סקונה? הנה מסכונס כשופים דהיינו הגוי רואה את ההוא את היהודי מתכופף שמה באחורים ומכניס את היד שלו לכיוון הבית שלו אומר מי יודע מה הוא עושה לי שמה איזשהו כשפים מהיום כל דבר שינזק אצלו בבית הוא יתלה את זה בכישוף שהיהודי עשה לו בחור שביניהם כי השתמש הכי השתמש אם זה היה חשש אז למה כשהוא השתמש בחמץ הוא לא חשש שיראו אותו הגוי מכניס את היד להניח שם דברים ויחשוב שהוא עושה כישופים אונה הגמורה זה לא דומה סם כי השתמשו ולא מסקד כשהוא השתמש זה היה במהלך היום היה אור ממילא הגוי לא חושד בו בשום דבר אבל לא אוכלילה שרוג מסיקד וכאן אור לו סו בוא התגנס החומץ לאר הנר הוא בא בלילה עם נרות זה נראה איזשהו כישוף ולכן יש חשש יותר מפני הסכונה שיבוא הגוי יום אחד ויתנקם בו על מה שהוא עשה לו כישוף שזה בעצם הבדיק הסכומת שלו שואלת הגמרא שוב אם זה הסכונה ואומר לוז שלכם מצונן אני זויקין אז אם ככה מה נענה כעת איך שכיך חזיקה שאני נכון יש כלל שאינו נזויקין אבל במקום שמצוי הנזק כן יש חשש שנאמר מציאנו פסוק לזה והם שמואל איך הילך ושומר שאול וארוגני הקדוש ברוך הוא שולח את שמואל ללכת למשוך למשוח למלכות את דוד אומר לשמואל ישמע את זה שאול המלך יהרוג אותי וימר השם גלס בוקר תיקח בדך ולכאורה מה שמואל שואל את הקדוש ברוך הוא א הקדוש ברוך הוא שלח אותך שלו מצונני זיקין אלא בהכיח שבמקום ששכיחזיקה ופה ברור שימשור לשמע למה הוא בא הוא יהרוג אותו אז אם כן ודאי שיש מקום לחשוש ולכן באמת הקדוש ברוך הוא עונה לו תאמר שבאת להקריב קורבן ולא תאמר שבאת למשוח את דובי בואו מנה מרב שאלו את רב תלמידי הישיבה אבני בירב דדיר בבגה מהו למסקדמ וחשכו לב רב תלמידי הישיבה שגרים בעיר הסמוכה והם רוצים לבוא לישיבה הם רוצים בשביל זה לצאת מו מוקדם ולהישאר עד סוף היום בלימוד ולחזור מאוחר דהיינו הם יוצאים בעצם בחושך וחוזרים בחושך ולכאורה ראינו בדף ב עמוד א' לעולם יכנס אדם בכיתו ויצא בכיתו שלא ינזק האם מותר להם או לא אומר לו הוניסו אולי ועל צבורי אם יתחבו נזק זה יהיה עליי הנזק כיוון ששלוחם מצו היינו נזיקים נזילמי ומה קורה עם חזור אומר לו לא ידע אני לא יודע מה לענות האם בחזור מהישיבה גם נאמר שלוכים מצוו ידמר אומר רב לזר שלו מצווזה לא באליחוס ולא בא חזירון כמן כיתנה מאיפה לוקח את זה רב לוזור מהבריסה שנביא כדתניה איסי בן יהודה אומר כלפי שאומרות ולא יחמוד שיש ארצכו כתוב לעניין עלית עלייה לרגל ששום בן אדם לא יחמוד בזמן שאתה עולה לרגל את ארצך ויקח לך יגנוב לך דברים מלמד שתפורוסכו רויו באפור ואין חי מזכוסו הפרה תראה חופשי בשדות במקום שיש להם יראה ואף אחד שום חיה לא תזיק אותה תרנגולותך מנקרת בהשפה ואין חולדה מזיקתה ולדבור קלוחמר ומלו שדרקון ליזויקי אינוני זוייקים עם בעלי חיים שבדרך כלל דרגן להינזק על ידי בעלי החיים שמזיקים להם בכל אופן יש להם שמירה והבטחה מהקדוש ברוך הוא בזמן עלייה לרגל שהבעלים שלהם עסוקים במצווה אינם זועיקין אז בני אודום שהם דרקון לזויק הלך אז קמו וכמו בני אודום בדרך כלל לא ניזוקים כל שכן שיש להם הבטחה שיש לו מצוות הם לא ינזקו אין לי אלא בהליכה בחזור מיני אני יודע כעת רק על הליכה מנין שגם בחזרה כשבזמן שהם חוזרים מהמצווה מעלייה לרגל גם יש להם שמירה תלמוד מרפניס בבוקר והולכתו לאולךו אתה תחזור לאליך בשלום ולא יקרה לך מאומה דהיינו אז רואים שגם בזמן החזור לא יעונה לך כל רע מלמד שתלך ושמצו לכו ושולו שואל את הגמורה על דברי הברייסים וכי יחד אפילו בחזירו בהליכו לא מולי הבריסה מתחילה שיהיה שמירה עליונה יש לוחם מצוות שעולים לרגל שלא ינזקו לאחר מכן יש להם שמירה גם בחזור שם חוזרים שהם יחזרו לשלום אם ככה התורה מספיק שתכתוב שיש להם שמירה שהם יחזרו לשלום ואם בחזור יש להם כל שכן בזמן שהם עסוקים במצווה עצמה למה צריך לכתוב ולפרט גם את החלק הראשון שכתוב שלא יחמודישסר צחוק אונה גמורה היה צריך את זה בשביל דרוש דדרבמי דומה רבמי כל אדם שיש לו קרקע אוילה לרגל ושאין לו קרקע אין אוילה לרגל אדם שיש לו איזשהו קרקע הוא מחויב לעלות לרגל אבל אם לא לא מנין לומדים זאת הפוסק לא יחמודי שסר צכו ואם אין לך ארץ לא עליך דיברה התורה לעלות לרגל אומר רבין ברבדה אומר רביצרו מפני מה אין פירו סגנויס בירושלים נראה כעת כמה ממר יש בעניין של אוילי ירושלים למה למה אין פירות גינוסר שזה הפירות שהתברכה בהם טבריה פירות מתוקים מאוד למה בירושלים ירקוידה שואלים לאילה רגולים למה הקדוש ברוך הוא לא יכל לעשות את זה שם שיגדלו גם כן כדי שלא יוגולים אומרים אלמלא לא עלינו אלי לאכול פרס גנסו בירושלים דיינו נמצאת עליה שלא לשמו יש חשש שאם יבואו לומר שהיה שווה כללי הרגל בשביל פירוש גינו יסור אה שלם הראשון לכאורה ראינו לאל שאם הוא אומר נותן צדקה בשביל מטרה נוספת זה לא בעיה ב לשמו התשובה היא יש חשש שיבואו לומר שזה עיקר העלייה הוא צריך הוא רוצה פירות גינויסור אז הוא אומר אני כבר אעלה ברגל כדי שיהיה לי פירות גינוסור ואז הוא הפסיד את העליה לרגל לכן אנחנו אומרים לכן הקדוש ברוך הוא עשה שלא יהיה פירות גנוסו בירושלים כ יצא בו יום רב דוסי רב דוסטי ברבי ינא ממר נוספת מפני מה אין חמי טבריה בירושלים אחד התענוגות שיש בטבריה זה חמי טבריה למה אין את זה בירושלים כדי שלא יהיו לו רגולים עמרים בל לא חמץ דינו צת לי שלא לשמור ממשיכה הגמורה על דברי המשנה ודף בס עמוד א' ובמא אומור ביס שרוס המשנה לכאורה היא תמואה בלשון שלה המשנה דיברה או לבוס חומש אצל הנר איפה כל מקום שאין מכניסים בחומש אין צריך בדיקה ממשיכה המשנה ובמא אומרו ביסור במרטף לכאורה זה נשמע שהמרטף הוא מקום שאין מכניסים בחומץ אז למה אמרו שתי שורות במרתף? מקום שמכניסים בחומץ שואל שואלת הגמורה איפה אמרנו שהמרטף הוא מקום שמכניס לב חומר מרטף מנדוחר שמי אוכי קומה כל מקום שמכניסים בחומץ אין צור בדיקה ועוצרות יין ועוצרות שמן מי אין צור בדיקה ובמום אושתי שורש במרטף מקום שכניס בחומץ ובמסתפק ד אנחנו מוסיפים שכביכול המשנה באה לומר שעוצרות יין ושמן גם כן זה מקום שלא עוצר בדיקה ועל זה המשנה חוזרת ואומרת אז איפה כן כן אמרו שצריך בדיקה במרתף ואז מביאים את המחלוקת בית שמאי ובסילה ממשיכה הגמרא על דברי בית שמאי ושמה אומרים שתי שוריס ראינו במשנה בבשמי אומרים שתי שורס על פני כל המרטף ובסיל אומרים שתיישורס החיצוניס שאין אליינס אומר רב יהודה שתי שורס שאומרים מן הארץ ועד שני קורה מה זה שתי שורס על פני כל המרטף הכוונה כל החיצונים הרי החביות היו שוכבות כידוע שיין משמרים במרטפים בצורה שהם שוכבים כדי שישמר להם יותר טוב. אז החביות אחד על השני, כל השורה של החביות החיצונה ו השורה שפנימית לה. זה שתי השורות שבשמי אומרים שיתכן שהשמש שהוא בא לקחת את היין הוא הניח על גביהם את הפת שלו. רבי יוחנן אמר שורה אחת כמין גם. רבי יוחנן אומר שכשבתשמי אמרו שתי שוריס לא הכוונה שתיים אחת אחרי השנייה אלא הכוונה שתי שורות דהיינו השורה החיצונית לכל רוחב המרטף שלפניו והשורה העליונה כמין גם זה בעצם נ הפוכה אז בעצם יש את כל השורה החיצונית ואת כל השורה שצמודה לתקרה החביות שנמצאות בחלק העליון של המרצף זה נקרא שתי שורי שצריכים בדיקה לפי בית שמל תנקס דד רב תנסד רבי יוחונון תנקבסד רב יודבר ברייסה כדברי רב רבי יהודה כהסבר רבי יהודה בבית שמאי ושמאי אמרו שתיישור על פני כל המרטף ושתי שורי שאמרו מן האורץ ועד שמי קורה הנה השתי שורות אחת אחרי השנייה מהרצפה ועד שמי קורה שזה התקרה תן לקבסדר רבי יוחננו שתי שורים שב פני כל המרטף חיצונה רואה את הפתח ועליונה רואה את הקורה החיצונה זאתי שרואה את הפתח שהיא מול הכניסה כל החביות שנמצאות שם והעליונה איזה שורה השנייה זה היה השורה העליונה שהיא רואה את כל התקרה כביכול כל העליונים שנמצאים בשורת החביות שלפנים ממנו ושלמטה אמנו אין צורך בדיקה השורה שלפנים מהשורה החיצונה או השורה שתחת השורה העליונה שראה את התקרה לא צריכים בדיקה זו שיטת שעמי בסיל לארים שתשורס החיצוינו שאין העליונוס על מה אנחנו מדברים שתי שורות חיצונות בלבד אומרב עליונו ושלמטה אמנו הכוונה לשורה העליונה ולשורה שתחתיה הרי שבן אדם בא להוציא יין מהחבית הוא בא לחבית העליונה אז מקסימום הוא הניח את זה על החבית שתחתיה ולכן אומרים בסילל שתי שורות העליונות מספיקים ושמואל אמר אליונו שלפנים ממלו דהיינו השורה העליונה ואולי עוד אחת מאחוריה אבל לא זאתי שתחתיה מה הייתה עם מדרב דק חיצונו בסילל אמרו החיצונות ממילא שתיים החיצונות וליונס פטוני כן אבל תתייחס גם לביסילה שאמרו החיצונות שאין העליונות אתה אומר שזה לא עליונות אלא זה אחת תחת השנייה למי את התויד את הטיסה באים למעט את השורה השלישית לכן אנחנו קוראים לזה עליונות השתיים האלו העליונות זאתי שצמודה לתקרה וזאתי שתחתיה שתיהם אנחנו צריכים לבדוק אותם ולמה זה נקרא עליונות כי ביחס לשורות שתחתן זה נקרא עליונות ושמואל אומר אליונו ושלפנים ממנו השניים העליונים שרואים את התקראה שורה החיצונה והשורה שמאחוריה מה הייתמ דיק אליונס כתוב בדברי בסילל שתי שורות העליונות ממילא העליונות זה דווקא עליונות בחיצונקטוני אבל כתוב חיצונות אתה מדבר על השורה הפנימית יותר למגב ייסה דגב ייסה החיצונות כלפי החביות הפנימיות יותר אבחי תנבסי דרב אבחי הביא ברייסה כהסבר רב וכולותנו איתנו כבסי דשמואל כל הבריססחרות נכתבו כדברי שמואל בהסבר של בסילל וכס כבסד שמואל שההסבר של ביסילל הוא שאחת לפנים מן השנייה ולא אחת תחת השנייה אז אם כן ראינו כאן לעניין ניין שלוחי מצו שאלנו אם זה סכון הסקרב מה החשש א שלוחי מצוין מזכין אמרנו הוא יחפש יחד עם החומץ גם מחד שנבדל לו שאלנו עדיין זה כמו צדקה על מנת שיחיה בני שזה לא מאבד מעל לשמו אז זה עדיין שלו מצוות תירצנו אולי אחרי שהוא יסיים עם החומץ הוא ימשיך לחפש את המחת ואז הוא ינזק רב נחמן אומר זה לא סכון השקרה ולא סכון הגויים שהגוי יגיד יש פה הוא מכשף אותי ולכן הוא יבוא להזיק לו שאלנו להניח את החומץ איך הוא לא חשש כי זה ביום בלינר אבל בלילה הנר זה החשש שיחשיר יחש שהוא מחשף אמרנו שלו מצו יני ניזויקים אז למה יה יהיה נזק מהגוי שכיח זה יקה שאלו את רב האם תלמיד הישיבה יכולים לצאת מוקדם בבוקר בחושך ולצ ולחזור ענו כן אנה להם כן האם גם בחזרתן הם לא נזקים הוא לא ידע מה לענות ורב לוזר אמר שגם בחזירתן ולמדו את זה מיס בן יהודה שאמר לגבי גולים שאם לאסח מד שסרצ אני לא מאד שכשיעלו לרגל לא יקרה כלום ומי פניס קב הלכתו לא הולך או שהוא חוזר אחרי החג שיעזרו לבתיהם בשלום אז זה אנחנו אומרים שגם בחזירתן יש להם שמירה וצריך את הליסח מוד ארצך למרות שהיינו יכולים להסתפק ששלוחי מצווה אינן נזקים בחזירתן וכל שקשהם עסוקים במצווה כדי ללמד אותנו ששלוחי שמי שאין לו קרקע הוא לא מצווה לעלות לרגל אמרנו בירושלים אם אין דברים אחרים כמו פירוש גינויסור, דברים מיוחדים כמו פירוש גינויסור אוח מתבריה כדי שעליה תהיה לשמו ושתי שוריס אז אמרנו שצריך להוסיף שאוצרות יין ושמן אין צריכים בדיקה מה כן צריכים בדיקה נחלקו בית שמא בסילל ההסבר בדברי בית שמאי ה נחלקו או שהכוונה כל החיצונות שתי השורות כל השורות כל החביות החיצונות ושלפנים ממנה או שכל השורות החיצונות וכל השורות כל החביות שרואות את פני התקרה לגבי בסיל שתי שורות או שהכוונה לשתיים העליונות או הכוונה לשתיים אחת לפני מן השנייה לכסה כסדש שמואל שהכוונה לאחת עליונה ושלפנים ממנה שתי השורות העליונות שבפינת התקרה שצמודות לתקרה
לצפיה בתכנים נוספים: