העמוד היומי מסכת עירובין דף קא עמוד א

העמוד היומי בגמרא תלמוד בבלי מסכת עירובין מבית "דרשו" עם הרב דוד בוק שליט"א, העמוד היומי בהבנה ובבהירות ומתיקות התורה
לשיעורים נוספים באתר דרשו: http://www.dirshu.co.il/

העמוד היומי מסכת עירובין דף קא עמוד א

[מוזיקה] עירובין דף קא עמוד א תחילת העמוד אומרת המשנה הדלת שבמוקצה רחבה שאחורי הבתים כמין מחסן שהיו מאחסמים שמה כל מיני גרותאות וכדי לסתום אותה שאנשים לא יכנסו לשם הוא היה עושה איזשהו דלת אראית כזאת בחדקים שבפרצה ומחצלות היה עושה איזשהו דלת אראית שפלטה שהוא היה סותם ממ את הפתח או על ידי קוצים כל מיני קוצים שהוא עשה מזה חבילות חבילות ואז הוא תוקע את זה בפרצה או מחצלות למיניהם אין נוהעלים בהן אלא אם כן גבוהים מן הארץ כפי שאנחנו יודעים עשיית מחיצה בשבת זה בעיה של בויני ממילא אם זה דלת שהיא קבועה היא חלק מהמחסן, חלק מהגדר שמה אז מותר. אין בזה איסור של בואונה. אבל אם זה משהו שהוא עכשיו בונה עוד כחלק מהמחיצה, הוא מוסיף כעת על המחיצה פה ונועל אותה, אז יהיה אסור. אומרת המשנה, מה הגדר? מתי זה נחשב שזה חלק מהמחיצה כאן? אם היא גבוהה מן הארץ, זאת אומרת אם זה תפוס היטב לגדר בצורה כזאת שהיא קשורה ותלויה באוויר וזה לא משהו שנגרע על הרצפה שספק נראה אם זה קשור לגדר או לא נראה קשור לגדר אלא למשהו שהוא נראה כחלק מהגדר יהיה מותר לנעול בה כמו דלת רגילה של גמורה הורמינו כתוב בברי שדלת הנגררת ומחצלת הנגררת וגן כאן הנגרר אדם יש לו כדי לסתום פתח או על ידי דלת או על ידי מחצלת או על ידי איזשהו קנקן בזמן שקשורים תלויים נועלים בהם בשבת ואין צריך לומר ביום אז הברייסה כאן מזכירה שני תנאים למרות שזה נגרער על הרצפה אם זה קשור ותלוי מספיק שזה ישנם הרי שני אפשרויות יש אפשרות שזה קשור בחבל אבל זה מונח על הרצפה יש אפשרות שזה קשור אבל זה צד אחד שלו מונח על הרצפה הצד השני שלו תפוס עדיין לחבל זה נקרא קשור אבל לא תלוי ויש קשור ותלוי שהוא כולו עומד באוויר הבראיסה אומרת שאם קשורים הוא תלויין לא לילים בהם בשבת מספיק שקשורים ותלויין ואילו כאן אומר רש"י על מהליהו דקופיד אבל גבוהים מן הארץ לאש לא מזכירים את התנאי הזה שהמשנה כאן הזכירה שצריך שזה יהיה גבוהה מהרצפה ורק אז זה לא אומר זה כבונה אבל זה לא הזכיר את התנאי הזה אלא מספיק קשורין ותלויין אומר בי ושיש להם ציר. מדובר שם שיש ציר לסגירה הזאת וכיוון שיש לזה ציר ממילא זה כבר מוכיח שזה כאין דלת וזה חיבור וזה לא בעיה של בוינה ולכן לא צריך שיהיה שמה גבוהים מן הארץ. רוב אמר בשיה להן ציר. גם אם עכשיו אין ציר עצם זה שהיה שמה ציר אז כבר יש הקר שזה כאין דלת ולכן אין פה בעיה של בוינס. זה לא נראה כמחיצה שהוא מוסיף על המחיצה הקיימת. מסיב שואלת הגמרא דלת הנגר ומחצלת הנגררת וקנקן הנגרר משמע שקשורים תלויין וגבועים מנורץ אפילו אם לא ינימו נועלים בו אין ואם לא אין נועלים בו אין כאן יש ברייסה שמוזכר גם דלת שלכאורה כמו שהמדנו קודם שכשכתוב דלת או קנקן או מחצלת זה מציר וגם מוזכר בברייטה הזאת שגבוהים מן הארץ יש פה את התנאי של המשנה אז רואים שזה לא פתרון הציר כדי להראות שזה לא יהיה בואנה זה לא במקום התנאי שתלויים שגבוהים מן הארץ הנה הברייטה כאן מצריכה גם שיהיה ציר לכאורה כי זה המקרים שמשמע שיש שמה ציר או שהיה ציר דלת מחצלת כמו שהבאנו בבריס הקודמת יש באמתנו שיש ציר או שהיה ציר וצריך גם את התנאי שגבוהים מן הארץ אז נחזור להקשות איך זה הסתדר הבריסה הקודמת שלא הזכירה את התנאי שגבוהים מן הארץ עונה הגמרא באים את הארץ תמ רוב מתארץ טימ הבארץ שהבי ישב בברייסה הראשונה שיש להם ציר אז כאן בבריסה הזאת יסביר הבעיה כך אוי שיש להם ציר אוי שגבוהים מנורץ לא צריך גם גבוהים מן אורץ וגם שיש להם ציר רוב המתרצתימי כשהיה להם ציר אוי שגבוהים מנורת דהיינו כל אחד יגיד את שיטתו או שיש ציר או שהיה ציר אבל מה שכזה גבוהים מן הארץ זה במקביל אם אין ציר או שלא היה ציר אז צריך צריך גבוהים לאורץ אז בקיצור צריך או כמו שכתוב במשנה גבוהי מן האורץ ואז זה ניכר שזה גין דלת ולא בוינה או שיש ציר או שהיה ציר ואז מספיק שזה קשור ותלוי גם אם זה לא גבוה מן הארץ תונו רבונון סריחי קויצין וחבילין שהתקיינו לפרצה שבחוץ יש לו חבילות של קוצים שהוא רוצה לתקוע את זה בפרצה כדי שלא יכנסו לתוך עצרו בזמן שקשורים תלוי נהים בים בשבס ואין צריך לאמר ביום טב כאן בברייסה כתוב שאם קשורים תלויים אז נועלים בהם בשבת ואין צריך לאמר פיותב הי לכאורה שלים הראשון אם כאן לא מוזכר גם כן גבוהים מן הארץ ולכאורה הגמרא לא קשטה מכאן ש ואי אפשר להעמיד כאן שהיה להם ציר או שיש להם ציר כי זה לא דלת אומרים הראשונים הרשבו ועוד שכאן לא מוזכר כמו שראינו בבריסס הקודמות נגררת בסיסס הקודמות אמרנו דלת הנגררת מחצת הנגררת כן כאן הנגר אז דיברנו על דברים שה נגררים על הרצפה אז בהכרח שהם לא גבוהים מן הארץ אבל כאן אפשר להעמיד שכשכתוב קשורין תלויין הכוונה קשור ותלוי בצורה כזאת שהיא גבוהה מן הארץ והיא לא נגררת על הארץ לכן לא הקשנו מכאן ולא צריך להעמיד שהיה ציר או שאין ציר או שיש ציר וכולי תני רב חיה בריצה נוספת מביא רב חיה דלת אלמנה הנגרת אין עלים הלשון אלמנה זה כמו אלמנה שחסר לה את בעלה דלת שחסר לה את החלקים שלה אין נועה עלין בה איך דו מדלת אלמנה היא כדי עמד אחד שיפה או שזה לא עשים משתי לוחות כמו כל דלת שיש שתי לוחות שדלת אחת מסתובבת הן צמודות אחת לשנייה וכאן יש רק לוח אחד וכדם דליס לגשמו אין את הבריחים שמחברים בעצם את הדלת לחלק השני שלה כדי לנעול אותה אומר די מדורתה אומר רב יהודה הלכה בעניין של אוהל אדם שבונה מדורטה מדורה ממעלה למטה שורה ממטה למעלה אוסר שלא יתחיל לבנות מלמטה ללמעלה כיוון שאז בעצם הוא בונה את הצורה בכמו ב כמו באוהל הוא עושה בעצם את המחיצות מסביב ועל זה הוא שם את ה על זה הוא שם את העסק הגדול את העצים מלמעלה אז בעצם הוא יצא פה מחיצות ועל זה גג אז איפה הבעיה של בוינה זה דומה לבואינה לכן אסור אז קודם שישים את הגג יחזיק את הגג ואז יניח את המחיצות מסביב וכן ביטה אדם שרוצה לבשל ביצה קודם יניח את הביצה ואחרי זה יניח מסביב את העצים וכן קידרה הוא רוצה לבשל גדרה וכן פוריו רוצה לבנות מיטה קודם שישים את הפלטה את הלוח העליון ורק אחרי זה את המחיצות שמסביבן חוטה חבית על גבי אבנים גם כן אומלאומי מנה לרבי שע בן חנניה חידקה אתם כמו קוצים אומר מין אותו המין לרבי שע בן חנניה עם ישראל משולים לקוצים דכתיבו טובם כחידק אז אם כן כך הוא ניסה להשפיל את רבי שבן חנני אומר לי שטיה שויתה שפיל ספר דקור תסתכל מה כתוב בהמשכת כתיב יושור ממסוכו דהיינו אדרבה שזה שאנחנו משולים ל זה שאנחנו משולים לקוצים זה בא לומר בלשון של שבח הישרים שבנו מגינים עלינו כסוכה זאת אומרת קוצים מלשון שמגינים עלינו ולמה תובום כחידק כשחדקים הללו מגינים על הפיצה כך טובים שבנו מגינים עלינו באותו פסוק כתוב שהישרים מגינים עלינו אז מה בא לומר החלק הראשון שאנחנו משולים לקוצים בא לומר שכמו שקוצים מגידים על החצר שלא יכנסו ככה גם הצדיקים שבנו מגנים על על העם ישראל מצרות דבור אחר טיפ כחדק שמעדקין את הרשם לגיהנום שנמר קומי ודוישי בסיון כקרני חסים ברזל פרסה חסים נחושו עדכוסימים רבים זאת אומרת על ידי זה ש כמו שכתוב שם בפסוק הם גורמים עם ישראל גורמים שהרשם יקבלו יותר עונש בגיהנום ויהיו מאודקים היטב מלשון קוצים הם קוצים שהם דשים את את הגויים והם גורמים להם לקבל יותר גיהנום כיוון שהרשעים כתוב שהרשעים שרודפים את הצדיקים הם ישבו בגיהנום גם בשביל הצדיקים ולכן יוצא שנגרם מזה שהם מעדקים אותם יותר ויותר שיהיו בגיהנום אומרת המשנה מדד משוס היוחיד ואפשר בשוסורבים משוסבים ואפס בשוסח בעצם זה המשנה שראינו שהזכרנו ליל שרבונון ורב מאיר נחלקו האם אדם יכול לעמוד ברשות אחת ולטלטל חפץ ברשות אחרת אומר רבי מאיר אסור לעמוד ברשות היחיד ולפתוח מנול רשות הרבים כיוון שיש חשש שמו יקח את המפתח לרשות שהוא עומד בה ואז נמצא שהוא מעביר מרשות לרשות אלא אם כן אוס מחיצו גבוה תפו דברי רבי מאיר אלא אם כן המקום שהוא עומד בו ברשות רבים הוא עשה מחיצה סביבה עשרות פוחים שאז גם נהיה רשוס היוכית ואז הוא יכול לפתוח את הפתח מרשוס של רשוס היוחית את המנול מהדלת של רשוס היוכי כי גם הוא עצמו עומד בשוס היוחית ולא ברשות הרבים דבר רבי מאיר אומרו לו מה זה בשוק של פטומים שהיה בירושלים שהיו עלים מניחים את המפתח בחלון שעל גבי הפתח אומרים לחחומים מצינו מיסל בשוק של פתמים שמוכי בשר רבי יוסי אומר שוק של צמרים היה שהיו מוכי צמר יש הראשונים אומרים למה רבי יוסי בא לחלוק באיזה מקרה זה היה שלא תאמר שהתירו שם משום מינג שבסונגיום טב לא זה לא היה בשר זה היה של צמר ובכל אופן התירו לעמוד בשוק ולפתוח את הפתח דרך החלון אז אם כן לקחת את המפתח קח מהחלון ולפתוח אז רואים אומרים לו אמרו לה רבי מאיר רואים שכן מותר ולא כפי שאתה עסרת שואלת הגמורה ורבונון אומר רבי מאיר שסורה מדו הנו קרמליס הרבונון דיברו רבי מא כשהוא עשר הוא אמר עלם שאדם לא יעמוד ברשות רבים ויפתח ברשותוס להפר זאת אומרת ראשי דאורייסה הם מביאים ראיה משוק של פתומים שהשוק ודאי היה קרמליס לא שסור רבים אז איך יין ש בזה מונים לו אין אוכל נמ גם רבי מאיר מודה כל מה שהוא אמר זה שוס רבים אבל לא קרמליס מנען שזה היה קרמליס דומר בברח אמר רבי יוחנן ירושלים אלמלא דלדותיה ננלות בלילה אם לא שהדלתות נעלות בלילה חייבים מונלו משמס רבים אבל עכשיו שהדלתות נלות בלילה של של ירושלים אז אין לזה דין של רשושרה בסדר דין של קרמליס אז אם כן כל השווקים שבירושלים כמו השווקים ששוק של פתמין שהיה בירושלים יש לין של קרמליס אז מה רבונונים לרבי מאיר כשרבי מאיר לא דיבר על קרמליס אמר פה וכאן קודם שנפרצו בפרוצס כאן לאחד שנפרצו בפרוצס אין לו חנמי כשאומרו לו הביאו את המיסוק שפטמין זה היה אחרי שהחומה של ירושלים נפרצה שאז חזר בה הדין של ירושלים שהיא נייתה רשוסורבים ולכן הוכיחו מכך שאדם עומד בשוק של פתמים שהוא רשוס רבים ופותח מהמפתח שנמצא בחלון יכול לקחת את המפתח שברשות אחרת רשות היוכיץ שהרחלון הוא רשות סיוכי ולפתוח את החנות רוב ואומר סיפסון לשגינו רוב מחדש שרבי מאיר שדיבר במשנה זה לא מסתיים במה שאנחנו רואים כאן במשנה שאדם לא יעמוד ברשות הרבים ויטל ברשותך ידו להפך אלא זה חוזר גם על רשויות של קרמליס גם לגבי גינב ואוכמר והאורכי קומר הזה בעצם זה לא חיסור מחס שאנחנו מכניסים במשנה אלא כך אומרו לווי ידעו שרבי רבי מאיר סבר גם בעניין קרמליס כך ולכן ישר ענו לו לעניין קרמליס גם אם אנחנו לא אומרים חיסור מחסרה ומכניסים את זה בתוך המשנה אמנם אנחנו נראה את זה תקב הברייסה אבל במשנה לא צריך לומר בתוךסומחסה ואוכיקו אמר וכן לא יעמוד בשוסחיד פתח בכרמליס מקרמליס יפתח בשוסיוחיד זאת אומרת שרבי מאיר אומר שגם אסור לו לעמוד ברשות קרמליס לפתוח לשוסיוחיד או להפך אלא אם כן סומך גבוה אסור לתפוך עם דברי רבי מאיר רק במקרה תראה שהוא עשה מחיצה גבוהה שרות תפוחים רק אז מתירים לו אומולי מעשה בשוק של פתום משע בירושלים שהיו נועלים מניחים את המפתח בחלון של על גבי הפתח וסמר שוק של צמורי נויו אז אם כן מובן שרבי מאיר דיבר גם לעניין קרמליז והאומזר על זה שמצינו לעניין קרמליס שהיה מיסק הזה שמותר שהתירו וכך נהגו אז המשנה כאן הביאה לגבי סגירה של מוקצה רחבה אחורי הבתים על ידי איזשהו פלטה, איזשהו לוח בתור דלת, מה התנאים שצריך? שיהיה קשור ותלוי וגבוה מן הארץ. בבריתה שלא ראינו גבוה מן הארץ מדובר או שיש ציר או שהיה ציר. מחלקת זה בי ורובה. ואכן זה ניכר יותר. זה ניכר גם אם זה לא גבוה מן הארץ, זה ניכר שזה דלת. זה מיועד להיות דלת. בברייסה שראינו שלא מוזכר לא ציר ולא גבוה מן הארץ, צריך לומר שהכוונה סליחה בבריסה שראינו שגם ציר וגם גבוה מן הארץ, הכוונה אוי זה, אוי זה. והברייטה לסוך קויצים ששמה לא מוזכר שיהיה גבוה מן הארץ כי שם לא מוזכר נגרורין אז נאמין שקשורים ותלויין זה על ידי שהקשורים תלויין האלה מגביע את זה מהארץ דלת אלמנה אמרנו שאסור לנעול בו כיוון זה נראה כבנה וכל מדורה כל דבר שהוא בונה תמיד שיבנה אותו מלמעלה ללמטה כדי שלא יהיה צורה של אוהל שהוא עושה מחיצות ואחרי זה הוא עושה את הגובה הקוצים שעם ישראל נמשלו בה זה לטובה ובא לומר שהם שומרים הצדיק גישבה שומרים על עם ישראל שלא יגיע להם צרות או שהם על ידי זה מכפילים את העונש של הרשעים בגיהנום כיוון שהם נותלים גם כנגד הצדיקים את העונש בגיהנום מישה אמרה לפי רבי מאיר אסור לעמוד ברשות אחת ברשות היוחיד ולפתוח ברשות הרבים או להפך ואומרו לו שמצינו בשוק של פתמים כך שכן התירו א סוג של פתמים הגמרא שואלת זה קרמליס והרב דיבר על ראש דאוריסה אז או שנעמיד בשוק של פתמים אחרי שנפרצו החומות של ירושלים שאז גם היה ראשי זדור אייסה ולכן זה הראיה שהתירו אפילו ברשי סדוריסה או שמדובר רבי מאיר ידענו שרבי מאיר עוסר גם בקרמליס וכפי שנראה בהמשך העמוד בברייסה וממילא כיוון שרבי מאיר עוסר גם בכרמליס על זה אומרו לו הוכיחו משוג של פטמין או של צמרין ששמה נהגו להתיר ולא הוכיחו אותם ולא מכו בהם. [מוזיקה] เฮ
לצפיה בתכנים נוספים: