העמוד היומי מסכת עירובין דף צה עמוד א

העמוד היומי בגמרא תלמוד בבלי מסכת עירובין מבית "דרשו" עם הרב דוד בוק שליט"א, העמוד היומי בהבנה ובבהירות ומתיקות התורה
לשיעורים נוספים באתר דרשו: http://www.dirshu.co.il/

העמוד היומי מסכת עירובין דף צה עמוד א

[מוזיקה] ערובין דף צי עמוד א נתחיל בצד עמוד ב בשורה האחרונה ראינו מחלוקת רב ושמואל האם אומרים פי טיקו יוט וסויסם כאשר נצרכים למחיצות בכל הארבע צדדים מדין פי טקרו פיט תיקרו זה בעצם הלו חולמויש מסיני שנאמרה בכמה אופנים במחיצות כמו שמצינו שלא לאוד פחות משלושה תפחים מסתכלים על זה כמו שזה סתום ככה גם שיש לנו תקרה שהיא מסתיימת בצורה ישרה מסתכלים כאילו המחיצה מהתקרה יורד מחיצה והעובי של התקרה ממשיך ללמטה וסוגר את המחיצה פה וכביכול יש פה מחיצות השאלה אם אומרים את זה גם בארבע מחיצות כגון אך סדרה בביקה יש לנו על גבי ארבעה עמודים תקרא בלי שום מחיצות אומר רב מותר לטלטל בתוך הסדרה הזאת הזאת כיוון שאני אומר פיטיקו מכל ארבע צדדים שמואל חלק עליו הביאה הגמרא שתי לשונות לשני ראשונה אמרה שהמחלוקת היא דווקא בפחות מ1 דווקא ביותר מ-10 שיש בין העמודים מרווח של יותר מ-10 עמות ואז נחלקו ושמואל אומר שאסור אבל אם זה פחות מ-10 בין עמוד לעמוד גם שמואל מודה שאומרים על כל הארבע צדדים פיט קוררת וסויסם ולשנה שנייה אמרה שהמחלוקת היא ב10 אבל היא ביותר מ-10 גם רב מודה שלא אומרים כעת ממשיכה הגמרא ועוד אומר רב יהודה קורה ארבעה מתיר בחורבה רב יהודה אומר חורבה זה הרי מקום שלא שמיש לדיורין במצב שלו חלק מהמחיצות נפלו חלק מהתקרה נפלה אם נשאר קורה בתקרה ברוחב ארבעה טפחים וזה מינימום כדי לומר מחיצות לכזה שטח אז אומרים פיטיקו ורד וסויסם וכאילו המקום הזה מגודר למרות שהמחיצות של החורבה לא קיימות כאילו פי תקרא יורד ויש לנו מחיצות מתחת לקורה ורב נחמן אומר רבי ברבואה כוירו ד מטר במים רב נחמן אומר בשם רבי ברבואה שבמים התירו לומר פי תיקרו ואז קורה יורדת מדין גוד אכיס אני מסתכל כאילו המחיצות ירדות עד עד קרקעית המים ואפשר לדלות מים זה כולמיוחדת במים מני לפי מי אומרים את זה שבלי שום מחיצות רק מדין פיקרו אפשר לטלטל להחלינו דרמס ב10 לא יפליגי ב10 בדברי הכה לפי הלשנה ראשונה שאמרנו שכולל ממודים עד 10 עמות גם שמואל מודה שאומרים פיטיקו בכל הארבע צדדים אז נעמיד את זה בפחות מ-10 אמות עד 10 ועל זה זה לדברי הכל זה בין לרב בין לשמואל להחליס דמוס ב10 פליגה כרב לפי הלשנה השנייה שאומרת שכל המחלוקת היא ב-10 אבל יותר מ-10 גם רב מודה שאסור אז אם כן שמואל לא מתיר בשום אופן לומר על כל הארב הצדדים פיטיקו והכריח שזה זה דלא כשמואל אלא כרב שואלת הגמרא לי מהבי ורובפלוק דרב ושמואל כ מפלגה לכאורה המחלוקת הזאת של רב ושמואל שמציאנו כאן זה אותה מחלוקת של הבא ורובה דיתמר נאמר לגבי סוכה סיכך על גבי אח סדרה שיש לה פצימין קשירו הוא סיכך על גבי אחסדרה שיש לה לאורך ה המחיצות שלה יש עמודים בכל פחות משלושה תפחים כשירו כיוון שמדין לובוד אני מתייחס כאילו יש פה מחיצות סגורות אין להפצימין אם אין את העמודים האלו רק בפינות הבאמר שירו מרוב הום מפסולו הבמק שירו אמרן פיטיקור וסויסם רוב הום מפסולו לא ימרינפטי קוררת וסויסם אז לכאורה למי הבא כרב ורובה כשמואל מה צריך שתי מחלוקות ששני זוגות של המוירואים נחלקו בהם באותו דבר אומרת הגמרא לי בדשמואל כולם אלוה פליגה זה ודאי שהם לא דיברו לפי שיטת שמואל זאת אומרת כשהביביה הכשיר את הסוכה הוא ודאי לא דיבר בשיטת שמואל שנכשיר את זה ודאי ששמואל יחלוק עליו אם שמואל פסל כאן ואמר לו אומרים פתיקו באחסדר בביקו ודאי ששם הוא יפסול כי פליגה עליב דרב הם נחלקו בשיטת רב האם רב יודע ש למרות שבאסד בביקו אומרים פיטיקו בכל ארבע צדדים בסוכה לא או שלא הביה כרב הבי אומר כמו שרב התריל טלטל פה כך שם נכשיר את הסוכה ורובע עד כאן לא יקרום הרב אבל רובה אומר לא אני מדבר גם עלי בדרב בא רובה וחולק על הביי עד כאן לא יגום הרב או סומל דעני מחיצרי אבידה אבל לא דני מחיץ ליו לסוקי אבידה לאי זה ודאי ששמואל יסבור כמוני שכמו שפה אסור ג גם פה אסור אומר רובה גם רב יודע לדבריי שעניין סוכה כיוון שהמחיצות לא נעשו לשם סוכה ולמרות שאין דין לעשות מחיצות לשם סוכה סכף צריך להיות לשם סוכה אבל מחיצות לא אבל בכזה דין של פי תיקו יורד וסיס אנחנו כן צריכים שזה יהיה לשם סוכה ולכן כל מה שרב אמר שמותר לטלטל זה באחסדו בביקו שבאמת זה נעשה לצורך האחסדרו לצורך השטח הפנימי שהשתמשו בה אז לכן אפשר להתייחס לזה כמחיצות סגורות אבל לעניין סוכה שלא נעשה לשם סוכו אז ממילא גם רב יודע כך אומר רובה אז המחלוקת של הבא ורובה היא בדברי רב האם רב יודע שבמקרה שסוק זה פסול או לא ממשיכה הגמרא על המשך דברי המשנה רבי שם מוטורין וראינו בגמר במשנה שרבי יהודה אמר שאם נפרצה הרשות באמצע השבת אז אויל ואוטרוטרו בערב שבת זה היה מותר היה פה גדר אז גם אם נפרצה באמצע השבת אותה שבת מותרת אבל רבי יסי אמר אם זה מותר לשבת הבאה זה מותר לאותו שבת ואם זה אסור לשבת הבאה אז זה אסור לאותו שבת יבוא אללהו רבי יוסי לאסור להתיר אז מה רבי יוסי רוצה הוא אומר אם מותר אם אסור אז הוא עוסר או שהוא מתיר לאסור או להתיר אומר רב שישס לאסור לכן אומר רבי יוחנון לאסור רביס בא לומר כשם שאתה מודע שלשבת הבאה זה אסור כיוון שנכנס שבת הרשות הזאת פרוצה ככה גם בשבת הזאת נכון נכון שזה קרה באמצע השבת זה נאסר ולא אומרים שבת הועיל וותרה הותרה תננה מיוכי אמר רבי יוסי כתוב הבריסה לאדיה כשם שאסורין לאסיד לא ויקח אסורין לאס שבסורים של רבי יוסי בא לאסור ולא להתיר תמ רב חי בר יוסף אמר הלוכ רבי יוסי שאוסרים את זה באמצע שבת ושמואל אמר לוכי כרבי יהודה שאויל ואוטרו הוטרו ומתירים את זה לכל אותה שבת ומי אומר שמואל אוכי האם שמואל אומר שמתירים את השבת גם אם זה נפרץ באמצע באות נען כתוב במשנה ליל אומר רבי יהודה במורים בעירובי תחומין מתי אני אומר שצריך דעת של אדם שמקנה עירוב לצורך אדם אחר צריך דייטוי דווקא בעירוב תחומי שכאשר הוא מערב עירוב תחומי לצד הזה הוא מפסיד לו בצד השני אז זה לא זכות אבל בירו בחצי רויס מערבין בין לדעת ובין שלא ילד לפי שזוכים לא שלי בפונה בין חובין שלא י בפונו כיוון שכולו זכות בסך הכל בירוב חצי הוא רק מרוויח מזה הוא לא מפסיד מזה שום דבר הוא יוכל לטלטל בזכות זה מהבית לחצר מותר לערב בשבילו ולהקנות לו חלק בפת כדי שהעירוב חצר יחול ואומר רבי יד אמר שמואל הלוכי כרבי יהודה ולא יודע לכל מקום ששנו רבי יהודה בעירובין הלוכי כמיסוי כך אומר שמואל הלוכי כרבי יהודה בעירובין בכל מקום ואמר לרב חניה בגדתו לרבי יהודה שואל אותו אומר שמואל אפילו במובה שניטל קרוש לחו שמואל שפסק כרבי יהודה בעירובין זה גם במקרה שהיה מבוי שניטל באמצע השבת הלכי או הקורה שהתירה לטלטל בו האם גם אז כשרבי יהודה אמר שאויל ואוטרו הוותרו גם על זה שמואל אומר שהלוח כמו ישראל ואמר לי באירובין אמרתי לוכו ולא במחיצואל לא דיבר על זה שמואל דיבר על הקניית עירובין איך לזכות האם אפשר לזכות בעניינים נים האלה אמר שהלוח כבד בכל מקום אבל לא לעניין מחיצות ואם כן רואים פה שאדרבה ששמואל סובר שאין הלכה כרבי יהודה לכן הוא הדגיש לו שלא במחיצות במחיצות הוא לא אמר שהלוח כמיסה אויל והותרו הותרו אז איך כאן אנחנו אומרים ששמואל אומר הלוכי כרב יהודה שאומרים אויל ואותרו הותרו אומר רבנן לדידי מפר שלמני דשמואל כאן שנפרצו לכרמליס כאן שנפרצו לשוסרבים תלוי מה החשש הכל תלוי לפי העניין כאן אם זה פרוץ לרשוסו רבים וזה מה שמדובר שמה במובוי שפרוץ לרשוסו רבים מלא יש חשש דאוריסה ברגע הוא מגיע וכשאין לו לחי אוקירו הוא יכול לטלטל שסור רבים פה אנחנו לא אומרים אויל ואוטרו הוטרו באמצע השבת אוסרים עליו את זה אבל אם זה פרוץ לקרמליס ועל זה אנחנו מדברים אצלנו במשנה וזה סובר שמואל שהלוחק רב יהודה שכן אומרים אויל ואותוטרו אומרת המישנה הבואי נעליגה בשני בוטים אדם יש לו שני בתים משני צידי רשו רבים הוא רוצה לטלטל מבית לבית מה הוא עושה הולך בונה בית על גבי שני הבתים ועל ידי זה יש פה כמין פיטיקו יוד וסיסה מהבית עצמו ואז הוא יכול לטלטל בין הבתים ברשותוסורב עם עצמו וכן גשרים המפולשים אותו דבר יהיה בגשר שהוא מפולש משני הצדדים מטלים תחתן ושבוס דברי רבי יהודה אז אומרים פדייקו וממילא אפשר לטלטל כיוון שיש פה כביכול ארבע מחיצות שתי מחיצות זה הבתים עצמם ועוד שתיים מדין פיתיקו אבל החומים אוסרים אבל החומים סוברים ש זה לא מתיר וידו מרביד מרבין למוב מפולוש רחומים אוסרים מבוי מפולוש זה מבוי שהוא פתוח משני צדיו לרשו סוור רבים סובר רב יהודה שיועי לכי וקורירו משני הצדדים למרות שהוא מפולש אומר רבי לא יתנודר שדקוסמחיצס דאוריסה אל תאמר שמה שרב יהודה מכשיר לטלטל מבית לבית זה בגלל שהוא סובר שהלוח לא יכול למושמסינה שנאמרה במחיצויס שזה נקרא דאוריסי מספיק שתי מחיצות ולכן מכשיר דלטלטל מבית לבית לא אלא משנדקוס פיתי קוררת וסויסמ בגלל שהוא סובר שיש פה ארבע מחיצות ולכן הוא מתיר לטלטל ברש לגבי קשרים מפולשים ובית שבנוי על שני בתים אסי והביהי שואל אותו הביה ממקום אחר יסר על כן אומר רב יהודה מי שיש לו שני בתים משני ציד שסביבים אוסה לכי מכאן ולכי מכאן ויקור מכאן ויקור מכאן ונויסה ונויסה באמצע כתוב רבי יהודה אומר שאם יש לו שני בתים הוא יכול לעשות לחי לפני הבית האחד ואחרי הבית של אותו צד אחד לפני הבית אחד אחרי הבית כעת המעבר שלוש שתה מבין שני הבתים הוא מעבר שהוא בין שני לחייים הוא יכול יכול לטלטל ביניהם ונויסה ונויסן באמצע אמרו לו אין מאבר שסרמים בכך אתה אתה נמצא באמצע רשו רבים לכי לא מועיל לכזה דבר אז לכאורה רואים מכאן שרבי יהודה סובר שמספיק שתי מחיצויס פה אין לנו פיטקרו אין גשר מעל מעל גבי השני בתים האלה הוא אמר להם מה אין מעולק למשמנו נכון משם באמת רואים שרבד סובר ששתי מחיצץ מספיק אני לא יכול לומר שום סינה אבל מפה אי אפשר להוכיח את זה זה מה שהתכוונתי לומר זה מה שרבי רצה לומר שמפה אל תוכיח את זה כי יכול להכשיר את זה גם מצד בדקו אומר רבשם שמתניסנ מדי כ מלקטוני אומר הבשי לא צריך לרוץ לברייסה ולהוכיח משמה אפשר להוכיח את זה מהמשנה שלנו מדקטוני וידומר מאובן במובפולוש אומר רב רשי מהמשנה שלנו משמע כמו דברי רבי זה לא חידוש שהוא לא בנוי על שום דבר על סברה בעלמה אלא הוא בנוי על משמעות המשנה כיוון שבמשנה כתוב בהמשך המשנה שלנו מרבין במובש מוסרין ופיקד סויסנו דקטוני ויד אם הרי שזה מצד פיטיקרו ולא מצד שתי מחיצויס אז מובן מה זה הווי שבמובה מפולו שהוא מתיר כיוון ששתי מחיצו מספיק לנו לא יכול למוש מסיני אלו דקוס מחיצ דאוריסה מה שמע מנו אבל אם אתה אומר שבגלל גם הרי שזה בגלל שתמחיצס אז מה זה והויד לכאורה זה עוד מקרה אין פה חידוש שאנחנו מביאים בדרך כלל במשנה והודומר אביד באים לומר יש פה חידוש גדול יותר כאן זה אותו חידוש של שתי מחיצס מספיקות לכן מוכח כדברי רבי שאצלנו במשנה הרי שהוא לא משום שתי מחיצא משום פיטיקו יורד וסיס אז אם כ ראינו כאן ש הגמור בהתחלה אמרה שמה שמתירים קורה בחובו או קורה במים זה או עליב לכולם פחות מ-10 או לפי שנה השנייה זה כרב לפי המחלוקת של הבאי ורובה זה לא המחלוקת של רב ושמואל אלא שמואל ודאי שמואל ודאי על שמואל כולה עם אלוי פליגה זה ודאי ששמואל לא יכול להסתדר עם הבא ורובה שמואל עסר כאן באחסדרו לא מסתדר כהביאי אז הם לא נחלקו בשיטת שמואל בוודאי ששמואל יאסור בסוכה סכך על גבי אחסדרו נחלקו בשיטת בשיטת רב שהביה אומר כמו רב ורוב אומר שהב שגם רוב בא ואומר שגם רב יודע לו שבמקרה הזה של סוכו כיוון שזה לא נעשה לשם סוכו אז ממילא זה לא כשר רבי יוסי מרותורין אז אמרנו בא לאסור לאותו שבת וככה היינו גם בבריסה לאדיה ושמואל אמר אלוכה כרב יהודה שאומרים שבת אויל וטרותראה הותרה היי ראינו ששמואל אמר שאין לו כרב יהודה לעניין מחיצויס שאומרים אויבות ראוטו כשנפל מובוי לכי אוי כרו במובוי אומרת הגמורה שם מדובר שנפרצה לראש אסורה כאן מדובר רק לקר מליס המשנה הביאה שאם הוא בנה לי על גבי שני בתים או גשר מפולש בין שני בתים אז לפי רבנו מותר לטלטל שמותר לטל במוב מפי הרבי אומר הרי יש איזה משום קורדסם ולא משום שתי מחיצס הסיפ זה משום שתי מחיצס אומר הבעיהי לכאורה רואים שרבי זה כן סבר שתי מחיציס ממה שהוא מתיר גם על ידי לך לפני הבית ואחרי הבית ושם אין גשרים מפולשים מעל עונה רבה אין אונם שם באמת מהשמע שהוא סובב שתי מחיצס דאורייסה מספיק לנו שתי מחיצויס אבל לא מכאן ורבשי גם מחזק את דברי רבי שמה עצמה מוכח מהסיפ שבאים לחדש חידוש נוסף של שתי מחיצ שזה לא משום שתי מחיצא משום פט קורל וסיסם אדון הלוך קולגוס ולינדר [מוזיקה]
לצפיה בתכנים נוספים: