העמוד היומי מסכת עירובין דף פד עמוד ב

העמוד היומי בגמרא תלמוד בבלי מסכת עירובין מבית "דרשו" עם הרב דוד בוק שליט"א, העמוד היומי בהבנה ובבהירות ומתיקות התורה
לשיעורים נוספים באתר דרשו: http://www.dirshu.co.il/

העמוד היומי מסכת עירובין דף פד עמוד ב

[מוזיקה] עירובין דף ד עמוד ב שורה עליונה תושמע אנחנו נמצאים כאן באמצע הסוגיה מה ראינו עד כאן ראינו שכשיש שתי רשויות שתי חצרות שיש ביניהם הפרש של 10עשרה תפחים ויש רשות שלישית שסמוכה לשניהם כיוון שהם לא ירוו שתי החצרות, כעת השאלה מה נעשה עם הרשות השלישית שהיא לא שייכת לבעלים נוספים. האם נאמר ששתיהם שולטות ברשות הזאת וממילא הם עוסרות זה על זה להשתמש בהם? או שניתן את זה לאחד מהם? וראינו שאם זה נוח לשניהם באותו רמה או שזה קשה לשניהם באותו רמה אז אני אומר שניהם שולטות על הרשות הזאת ולכן יהיה אסור לשניהם להשתמש בהם כיוון שהם לא ירבו יחד אבל אם זה קשה לאחד ונוח לאחד ניתן את זה לזה שזה נוח והשני שהוא יכול להשתמש בזה רק בצורה קשה יותר ופחות נוחה לא יאסור על הראשון להשתמש ברשות השלישית הזאת ראינו מחלוקת רב ושמואל מה קורה כאשר לשניהם זה קשה אבל לא באותו דרגת קושי זאת אומרת אחד חצר אחת יכולה להשתמש על ידי שלשול שהיא משלת את החפץ לשטח הרשות השלישית וחצר שנייה יכולה להשתמש על ידי זריקה כמובן שזריקה זה שימוש קשה יותר אבל גם שלשול זה לא שימוש כל כך בנוח ולכן אומר רב אנחנו לא מודדים את דרגת הקושי, אלא ברגע שלשניהם זה לא נוח, ממילא רשות שניהם שולטות בה ולכן יהיה אסור להשתמש ברשות השלישית. שמואל אומר שאנחנו ניתן את זה לזה שקשה פחות כיוון שסוף סוף ביחס לשני אז זה נחשב לנוח מול הרשות החצר השנייה שהיא קשה יותר ולכן ניתן את זה לזה שבשלשול ולא לזה שבזריקה. ניסינו להביא כמה ריות וכעת אנחנו ממשיכים עם ראיה נוספת תושמע זה משנה לקמן דף הז עמוד ב שתי כזוז שתי כזוז טראות זו למעלה מזו היו מוציאים בתים שהיו גרים ממש על גבול הים על גבול שפת הים ורצו לדלות מים מהים הים היא רשות קרמליס והבית היא רשות היוכיד היו מוציאים שני זיזים ומניחים נסרים על גבי הזיזים האלו זה היה כמין מרפסת שיש לה דין שלשיוחיד כעת אי אפשר לגלוט מהמים כיוון שהוא מוציא מרכז לרשיוחיד אז היו עושים איזשהו נקב ברוחב ארבו על ארבו ואז מורידים מחיצות בגובה עשרה וכולם מיוחדת שהקלו לגבי מים כדי שיוכלו לחיות חיי נפש ולהקל על ההתנהלות בשבת אז זה כלו שלמרות שהמחיצה לא מגיעה עד למטה בים. בכל אופן זה מחיצה תלויה והיא מתירה כאילו היא מגיעה עד המים למטה. מה קורה כאשר יש שתי גזוזתראות והם לא זו כנגד זו אלא אחת ליד השנייה והם גם לא באותו מפלס אלא אחת עליונה ואחת תחתונה. שתי גזוז טראות זו למעלה לא מזו עשו לה עליוינו ולא עשו לה תחתונו. העליונה עשתה מחיצות אבל מהגזוסטרה התחתונה לא עשו מחיצות. כעת שתיהן רוצות להשתמש דרך המחיצות של העליונה. גם התחתונה אומרת, אני אזרוק את הדלי דרך המרפסת העליונה ואז על ידי זריקה ושלז'ול אני אוכל להגיע למים שכנגד המחיצות ולדלוט משמה על ידי זה ואז כמו שהוא מוציא מרשיוכי לרשיוכי שתיהן אסורות עד שיערבו כיוון ששתי הגזרות לא ערבו ביניהם מלא הם מוסרות זו על זו ולכאורה מוכיחה הגמרא כאן כשיטת רב כיוון שהעליונה איך היא משתמשת במחיצות האלו על ידי שלשול. התחתונה צריכה גם זריקה וגם שלשול. זאת אומרת, הרבה יותר קשה להגיע למים שכנגד המחיצות. ובכל אופן אני אומר שהיא יוסרת על העליונה כיוון שנקרא שרשות שניהם שולטות במים שכנגד המחיצות. ורשי מוסיף שצריך לומר שהתחתונה השתתפה בעשיית המחיצה. כיוון שאחרת העליונה תגיד להתחתונה, אני לא מרשה לך להשתמש פה כי את עוסרת עליי. אז היא השתתפה איתה יחד בעשיית המחיצות. אבל רואים כדברי רב שברגע שלשניהם קשה זה בשלשול וזה בזריקה ושלשול, בכל אופן הם עוסרים זה על זה. אז כל שכן במקרה שלנו שזה בשלשול וזה בזריקה רק זריקה. ודאי שהם יעשו זה על זה. אם במקרה שכל כך קשה גם זריקה וגם שלשול היא עדיין נושרת על העליונה, ודאי שבמקרה שלנו שזה רק זריקה עדיין היא תאסור על החצר על הרשות השנייה להשתמש ברשות השלישית ואנחנו לא נסתכל כדברי שמואל למי יותר קל ביחס לשני אומר עבדברה בבאים בני תחתונו דרך אליונו למלואיס כאן מדובר בשתי גזוס טראות המשנה מדברת בהכתמצא שהם עשו איזשהו גישרון קטן והתחתונה לא זורקת את הדלי ומשלשלת אותה דרך המחיצה של העליונה אלא היא מגיעה למרפסת העליונה ואז היא משלת את הדליל ללמטה ממילא זה שניהם בשלשול ולכן הם אוסרים כיוון שהם באותו רמת קושי ולכן כיוון שהם לא ירבו יחד הם אוסרות זו על זו הבאמר כגון דקיימין בתוך חסורדודה הביה מחדש. כל מה שדיברנו עד עכשיו זה היה בשתי רשויות שהיה ביניהם הפרש של עשרה טפחים. שתי חצרות לזה בשלש, לזה בזריקה או לזה בפתח ולזה בזריקה. היה ביניהם הפרש של 10 טפחים. אבל אם אין ביניהם הפרש של 10ה תפחים אז אוטומטי הם נחשבים כרשות אחת. הם מתחברים יחד כדי לאסור את הרשות השלישית. ואז אני לא דן את זה ברמת קושי. ונוחות אפילו אם יהיה לזה בפתח דהיינו בתוך השרה ולזה בקושי בזריקה או בשלשול שלמעלה מהשרה בכל אופן אנחנו נאסור הם יאסרו זה על זה כיוון שהם נמצאים בתוך הסרה של אחת מהשנייה ממילא כאן מדובר שם מפסות נמצאות בתוך 10ה והם הם גם לא רחוקות זו מזו יותר מארבעה טפחים ולכן הם נחשבים כרשות אחת כביכול לעניין לאסור אחת על השנייה וכיוון שהם לא ירו יחד הם אוסרות זו על זו כגון דקיימין בתוך הסור דעדוד איי אם ככה יהיה קשה לשון המשנה למה המשנה הביאה מקרה שהמחיצות נעשו אצל העליונה המשנה הייתה צריכה לומר אסור מחיצות לאחת מהם שתיהן אסורות כיוון שאין לנו נפקמינה אם המחיצות הם הם אצל העליונה או אצל התחתונה ברגע שהסיבה לאסור היא בגלל שהם בתוך השרה של אחת מהשנייה. אם כן זה לא נפקמינה אם המחיצות נעשו אצל העליונה או אצל התחתונה. עד עכשיו הבנו שבאים לחדש שלמרות שלזה בשלשול ולזה לתחתונה זה בזריקה ושלשול בכל אופן הם עוסרות זו על זו. אבל כעת אנחנו אומרים זה בכלל לא קשור לפרשה של נוחות וקושי אלא זה רק בגלל שהם בתוך השרה. אז למה העמדנו שעשו להעליונה? מסביר הבאי ולא אם יבואי קומר. לא מבו יעשו לתחתונה ולא עשו לעליונה דעסירי דכיוון דבגי יוד דודקמין אסונדוד לא רק במקרה שהם עשו את המחיצות מהמרפסת התחתונה שאז בעצם שניהם באותו רמה שניהם איך הם דולים את המים על ידי שלשול אז ודאי שהם מסרו אחד על השני ולמה הם אוסרים הכל בגלל שהם בתוך הסורודה אלא אפילו עשו לאליונו ולא עשו לתחתונו שהיה מקום לומר שהתחתונות צריכה פה זריקה ושלשול אז אולי ניקח אותה כביכול הצידה ולא נאסור על העליונה סלקדי תחמינכונד לזה בנחת ולזה בכו שלס ולזה שתשמיש בנחס כומשמלן כיוון בגס קימין אסרון הדוד וזו הסיבה שכתבנו לגבי זוסטר עליונו לרבות שגם בכזה מקרה שלזה בשלשול ולזה בזריקה כיוון שזה לא נמדד בקושי ונחת אלא עצם זה שהם בתוך השרה זה כבר סיבה לאסור ממילא הם אסורים כאן זה על זה והם לא יוכלו לדלוט את המים על ידי המחיצות שנעשו מביאה הגמרא מקור לדברי הבייה כי איפה מצאנו שברגע שזה נמצא בתוך השרה זה כבר עוסר מצד עצמו כי עוד אומר רב נחמן אומר שמואל שמואל בעצמו אמר ממראה שהביא רב נחמן ושמו גג הסמוך לסוסורבי היה גג בגובה שהוא היה צמוד בצד אחד לרשות הרבים. באמצע הגובה העשרה הייתה איזשהו מרפסת מהגג. היו עולים מהמרפסת לגג לעלייה. כתוב שמה אומר רב נחמן בשם שמואל צריך סולם קבוע להתירו. כדי שיהיה מותר לטלטל מהמרפסת לגג צריך שיהיה סולם. מהגג לעלייה ואז זה מראה שהמרפסת הזאת היא לא חלק מושרת עם רשות סורבים אלא היא בעצם אדרבה היא דרך עלייה כדי להגיע לגג ומהג עם הסולם הקבוע להגיע לעלייה סולם קבוען סולם הריילוי משמ שצריך ממש סולם קבוע שאי אפשר להוזיז אותו מה יתעמה לכאורה הרי בני רשוורבים בגובה עשרה לא יכולים להשתמש אז למה הגג הזה שסמוך לרשו סורבים אם לא שיהיה סולם אנחנו נבוא ונאמר שאסור להוציא מהמרפסת לטלטל מהמרפסת לגג הרי הגג הזה לא ראוי לרשו רבים לאו משום דכיוון דבתו סורדוד קיימי אסרונהדודה בהכרח שלמרות שמהמרפסת שהיא נמצאת באמצע הגובה השרה שלה שיש מהרשוש רבים לגג ולכאורה היא כשהיא מטלטלת מהמרפסת לגג אז זה כמו לזה בפתח ולבני רשות רבים בזריקה כי זה גובה שרה בכל אופן יש לנו צד לאסור אם לא הסולם הקבוע כיוון שהם נמצאים בתוך השרה כיוון שהמרפסת הזאת נמצאת בתוך השרה לרשו רבים אז רואים ששתי רשויות שנמצאות זו בתוך השרה של זו הם אוסרים אחת על השנייה ואם אם כן הוא הדין אצלנו ששתי המרפסות האלו אנחנו לא נמדוד אותם לפי רמד קושי אלא עצם זה שהם בתוך הסרה של אחת מהשנייה הם עושות זה על זו תקיף לו הרב פופה רש"י רק מעיר שצריך לומר שהמפסת הזאת יש לה גדר סביבה כיוון שאם לא ברגע שהיא נמוכה מעשרה יש לה דין של קרמליס אז לא יעזור לנו סולם קבוע כיוון שלטלטל מקרמליס לגג שהוא רשסיוחיד יהיה אסור צריך לומר שיש שמה מעכה מסביב ועל ידי זה יש פה מחיצות של אסורו לכן יש לידין שש סיוחית ועל ידי הסולם אפשר לטלטל מהמפסת לגג דוחה רב פופה את הרעיה ודילמק שרבי מקט פימולב בקומטה וסודרי אנחנו מבינים שברגע שזה גובה השרה זה כבר לא ראוי לבני רשוים להשתמש וזה נכון מצינו לגבי עמוד שאם הוא בגובה תשעה אז רבים מקתפים עליו יש לו דין שרשו רבים הוא נוח להניח עליו מסעות כדי לנוח גובה השרה כבר לא לכן הבנו שכאן בגובה השרה זה לא באמת שימושי לבני רשות רבים מחר חדש רב פופה זה נכון במסעות כבדים אבל כשאדם הולך ברשות רבים יש לו הרבה פעמים זמני שהוא רוצה לנוח קצת להוריד את החליפה את הכובע קצת כדי לנשוף שינשוב בו אבי רוח וינוח ככה ממילא משאות כאלו קלים גם בגובה השרה זה מאוד שימושי וזו הסיבה שאני מחבר את הגג לבני רשות סורבים ואני אומר שאסור לעלות מהמרפסת לג אם לא הסולם הקבוע כיוון שהגע משמש לבני ארסמים במסעות קלים ולכן אנחנו אוסרים שמה אבל לא בגלל שזה נמצא בתוך השרה של המרפסת ולכן הראיה שניסינו להעביר לתירוץ של הב ירדה אז אם ראינו כאן ראיה בשתי גזוות זו למעלה מזו ניסו צנו להביא ראיה לרב שלמרות ששמה דרגת הקושי שונה שניהם קשה ולאחד קשה בהרבה כי זה גם זריקה וגם שלשול בכל אופן הם עושים זה על זה תרצה הגמרא שני תירוצים תירוץ ראשון מדובר שהם שניהם באים לעליונה גם התחתונה באים לעליונה וממילא הם באותו דרגת קושי ולכן הם עושים זה על זה והבעיה אמר עצם זה שנמצאים בתוך הסרה של אחת מהשנייה זה כבר סיבה בלי קשר לרמת קושי ואפילו אם זה היה לזה בפתח ולזה ב לזה בפתח ולזה בזריקה עדיין אנחנו היינו אוסרים רש והגמור נסתה להביא ראיה ממרפסת עם גג שברגע שנמצא נמצאת המרפסת בתוך הסרה לסור רבים חייבים סולם קבוע מהגג לעלייה כדי להתיר לטלטל מהמרפסת לגג אחרת המרפסת משתייכת לרשוורבים ולמה למרות שלכאורה הגג ודאי לא נוח לרשוסורבים כי זה גובה עשרה אז זה לזה זה בזריקה ואילו מהמרפסת לטלטל הגג זה בפתח כי זה פחות מעשרה המרפסת ממוקמת באמצע הגובה של העשרה בכל אופן אני אומר שכיוון שהם בתוך השרה זה לזה אז הם מוסרים ורב פה בדחה שלא הסיבה שם שזה אסור כיוון שהגג הזה משמש גם בבני ארש סורבים למסעות קלות כמו כובע וחליפה שהוא רוצה להניח ולכן אם לא הסולם הקבוע אז הגג היה משתייך גם לבני רשו סורבים ורק על ידי הסולם עולם אני אומר הגג הוא חלק מהעלייה כדי לעלות לקומה עליונה. הרשי כאן מוסיף ואילו לגבי חצר מציאנו שתי חצרות שהם בגובה שלאחת זה בפתח ולאחת זה בזריקה. שם כתוב שנותנים לזה שבפתח. ולמה לא אומרים שלזה שבזריקה דהיינו אם זה גובה עשרה אז זה גם כן נוח להשתמש לכובע וחליפה. אומר רש"י וחצר השימושים הם בדרך כלל שאדם שנוסע בחצר דברים זה דברים כבדים זה לא כובע וחליפה שהוא באמצע ההליכה והוא צריך להניח אותו ולכן השימושים שמה הם באמת רק בגובה של תשעה אבל לא בעשרה 10ה זה כבר לא נוח לכן זה נחשב לזריקה מה שאין כן אצלנו ברשות רבים זה שימושי גם בעשרה למסאות קלים ולכן כאן אני אומר שהגן משתייך לראשבים הילולי הסולם הקבוע שמראה שהכל זה עלייה לקומה עליונה, המרפסת והגסולם [מוזיקה] הקבוע. เฮ
לצפיה בתכנים נוספים: