העמוד היומי מסכת עירובין דף פב עמוד ב

העמוד היומי בגמרא תלמוד בבלי מסכת עירובין מבית "דרשו" עם הרב דוד בוק שליט"א, העמוד היומי בהבנה ובבהירות ומתיקות התורה
לשיעורים נוספים באתר דרשו: http://www.dirshu.co.il/

העמוד היומי מסכת עירובין דף פב עמוד ב

[מוזיקה] עירובין דף פיס עמוד ביס נתחיל בשורה עשירית מלמעלה טונו רבונון ראינו במשנה בדף הקודם שעירוב תחומין אומר רב יהודה זה לא זכות לגמרי יש שם חוב כיוון שכשהוא מערב עירובתחומין לצד מסוים הוא מפסיד את אותם ממות לצד השני ולכן אי אפשר לעשות לחברו שלא ימידה איתוי כיוון שזה לא מדין זוכין לאודום אלא זה אין חובין לאודום שלא ממידה את זה נראה כעת ברייסה מתי כן אפשר לעשות לאחרים גם כשזה שלא ימי איתון טונו רבונו מערב אדום על ידי בנוי וביצו הקטני בניו ובצאו הקטנים הוא יכול לערב עליהם עירוב תחומין לצעד מסוים שהוא רוצה על ידי אבדוי ושבחוסקננים בין לדייטון בין שלא ילד דייתון גם אם זה שלא מדעתם הוא יכול לערב עליהם אבל היינו מערב לא על ידי אבד ושבחוס עיברים ולא על ידי ביתו הגדולים ולא על ידי אישתו אלו מידתו והסיבה לכך אז לגבי עבד קני ושפחו כיוון שידן כידו ממילא הוא זה ששולט על רשותן והוא זה שמחליט בשבילהם מה הם צריכים לעשות ולאן הם צריכים לעשות לגבי בניו ובניו הקטנים כיוון שהוא מצווה עליהם במצוות חינוך והוא כעת רוצה לקחת אותם לאיזשהו דבר מצווה וכפי שראינו שהיו בתחומין זה רק לדבר מצווה ממילא יש לו אפשרות לעשות עליהם גם בלי דעתם תני אידוך לא יערב אודום על ידי בנובו הגדול ליבה ולא על ידי אבדוש עברים ולא על ידי אשתוי אלא מדי רק אם יש הסכמה כיוון שהם יש להם בעלות אדנות לעצמם אבל מערב הוא על ידי עבדו ושפחו סקני ועל ידי בנובית הקטינים בין לדייטון בין שולה לדייטון פני שידן כודוי ידן כודו כמו שאמרנו זה חוזר על קנייני ושיפחו ואילו בניו ובנותיו זה מצד חינוך וכולן שבו וירב עליהן רבון מה קורה אם הם עשו עירוב לצד צפון ורבן או אביהן עשה לצד דרום יוצאים בשל רבון הם יוצאים והולכים לפי רבון למרות שהם עשו לצד אחר חוץ מן האיש או מפני שיכולה למחוט. כיוון שאישה יכולה למחוט בעירוב שבעלה עשה בשבילה, ממילא היא לא צריכה ללכת אחרי מה שבעלה עשה. אם היא עשתה לצד אחר, היא תלך אחרי העירוב שהיא עשתה. שואלת הגמרא מיד על ביאור הבריסה, אישה מה ישנו? מה שונה אישה מבניו ובנותיו הגדולים, מעבדו ושפחתו העבריים? לכאורה ראינו שהם באותה רשימה? וכמו שאלה יש עד לעצמה ויכולה למחות גם הם יכולים אז למה כתוב בבריסה חוץ מן האישה אומר רבי אישה וכל דדו מילו אישה זה רק שם כללי לכל הרשימה שראינו קודם יחד עם אישה אין כנמה חוץ מן האישה וגם בניו ונותיו הגדולים ושפחתו ועבדו העברים שאם הם עשו לצד אחד והוא עשה לצד שני הולכים אחרי מה שהם עשו ולא אחרי מה שהוא עשה כיוון שהם יכולים למחוט אומר מר חוץ מן האישה פני שיכולו למחוס לדמוכי אוסומה נפק בדבי משמעות הבריסה שאם היא תמחה במה שבעלה עשה לה אז היא לא חייבת אז היא לא הולכת אחרי הערב תחומים של בעלה מהשמע אבל בסתומה אם היא שותקת זה היה שלא מידה איתו אבל היא שתקה היא לא מחתה משמע שהיא תלך אחרי עירוב תחומין והוא כן יכול לעשות בשבילה גם אם זה שלא מידה איתו אוקטו נראה אלו מידום שתגמור ברש של הבריסה אמרנו רק מדעתם משמע שצריך רצון צריך הסכמה מפורשת שהם מוכנים לערוב תחומין ואילו בספר אנחנו מדייקים כעת שרק צריך שהם לא ימחו אבל בסתומה זה כן תופס מה ליו דאמר הן לכאורה מידה איתום זה הכוונה שהם מסכימים אומרת הגמרא לא מה יהיה לו מידה איתום דשתיקו שכתוב בתחילת הבריס מידה זה הכוונה שהם שתקו וממילא שתיקו ולכן זה מספיק להפוך ככדמר לאי מתי זה לא מועיל רק כשהם מוכים ולכן כתוב שרק כשהאישה מוכה ועשתה לצד אחר אז הם היא לא הולכת אחרי מה שבעלה עשה שואלת הגמורה ובחולון שירבו ירבן רבון יוצים בשל רבון וסתומו הרי הסיפה של הבריסה הביאה דוגמה במקרה שהם עשו לצד דרום ורבן אובינן עשה לצד צפון כתוב שהולכים אחרי מה שהם עשו ולכאורה כאן הם לא מכו במה שהוא עשה אתה אומר שאם הם לא מכו שתקו אז אם כן הולכים כן אחרי מה שרבן או אביה נשה אז למה קטוני בקטוני חוץ מן האישו דלאי נפקה אם אישה כשהיא לא מחתה בבעלה אז היא הולכת אחרי מה שבעלה עשה כאן לא כתוב שהיא מחתה בעלה עשה לצפון והיא עשתה לה דרום ואם כן ברגע שהיא לא מחתה היא צריכה ללכת אחרי מה שבעלה אומר רוב כיוון שיו אין לך מיחוי גודל מזה העניין של מחוי זה להראות אני לא מעוניין בעירוב תחומים שעשית ברגע שהיא עושה לצעד אחר אין לך מחוי גדול למזור ולכן אדרבה זה ראיה שדווקא כשהיא מוכה אז אנחנו אומרים שהיא לא הולכת אחרי עירוב תחומים שעשה לה בעלה אבל בסתומ שהיא תשתוק אז היא כן יכולה להסתמך על זה אומרת המשנה כמה הוא שיעור כמה השיעור שצריך להניח לעירוב תחומי מזון שתי סעודה לכל אחד ואחוד כל אחד שרוצה להסתמך על ערוב תחומי צריך שיהיה לו שם מזון שתי סעודות כדי שעיקר שביטתו תהיה שמה העיקר השביטה של האדם זה במקום שנמצא לו המזון שבת זה המעלה הגדולה של שבת לאכול ואם כן איפה שנמצא המזון שלו אז אם הוא שם שתי סעודות בסוף ה-2000 אז שמה הוא השביטה שלו אז צריך מזון שתי סעודות לכל אחד ואחד תעת נראה ארבע שיטות כמה זה שיעור שתי סעודות ולפי מה הולכים מזנ לחול ולא לשבס דבר רבי מאיר רבי מאיר אומר השיעור נמדד לפי סעודה של ימות החול ולמה בעירובין זה ודאי שאנחנו הולכים להקל וניקח את הסעודה עם השיעור הכי מצומצם אומר רבי מאיר מתי אדם אוכל יותר בשבת רב חלב וסימ אה תפי כשאדם יש לו אוכל טעים אז המאים שלו מתרחבות ולכן כשאנחנו מחפשים שיעור קטן יותר שזה נצטרך בשביל שתי סעודות ניקח סעודות של ימות החול שהם מצומצמות יותר וזה השיעור שמספיק לנו בשביל עירובי תחומים דברי רבי מא רבי יהודה אומר לשבסול לחול להפך אומר רבי יהודה בשבת אדם אוכל שלוש סעודות ממילא הסעודות שלו הם פחות מה שאין כמות החול שהוא לא אוכל שלוש סעודות ממילא הסעודות הם בשיעור גדול יותר ולכן שימדו לפי שבת ולא לפי חול שזה השיעור הקטן יותר אז בעצם המבידו לא נחלקו בשיעור וכפי שנראה שהגמרא תבראר כמה זה השיעור לפי אישיתותתם רק נחלקו השיעור הזה שאמרנו האם זה לפי סעודת חול או לסעודת שבת וזה וזה מסכבנים לאוכל שיטה נוספת רבי יחן בן ברווי קו מכיכר בפונדיוים מארבע סעיין בסלע דהיינו מה זה שיר שתי סעודות זה שיעור של כיכר שנקנה בפונדיון. מה זה פונדיון? בכל סלע יש 48 פונדיונים. רש"י מביא את כל החשבון. 48 פונדיונים יש בסלע. כיכר אחד שנקנה מהנחתום בפונדיון. אבל מתי נקנה? יכול להיות זמנים שהמחירים מאוד יקרים, יכול להיות שהם מאוד זולים, תלוי כמה עצה של תבואה יש בשוק. לכן מוסיף רבי חן ברויקו כשארבע שעין עולים סלע כשהתבואה עולה ארבע שיעה בסלע וכמה זה ארבע שיעה בכל שעה יש שש קו ממילא 24 קו יש בארבע סעין ואם כן כמה חצאי קו יש 48 חצאי קו אז אם יש לנו בפונדיון יש לנו בסלע 48 פונדיונים והוא והוא קונה את הכיכר הזה בפונדיון. אז אם כן, זאת אומרת שארבע סעין בסלע מכמה תבואה עשו את הכיכר הזאת. מחצי קו כיוון שיש לנו 48 חצאים של קו בסלע, ממילא כנגד כל פונדיון יש לנו חצי קו. אז השתי סעודות זה שיעור של חצי קו. של כיכר שעושים מחצי קו. רב שימן אומר שתי יודוס לקיכור מ משולש לקו רב שימן מביא שיעור אחר כמה השיעור ניקח שלוש כיכרות שנעשות מקו זאת אומרת שכל כיכר הוא שליש קו ונחלק כל כיכר ל שלי שלי שליש 2/3 מהכיכר זה שיעור של שתי סעודות זאת אומרת אם 2/3 זה שתי סעודות אז הוא אומר שכל שליש הוא סעודה ואז אם כן שתי יודיכר משלו לא יש לי קו אז השיעור הזה הוא בעצם שהיא את הקו כיוון שיש לנו השיעור של שתי סעודות זה שתי שליש מהכיכר שהוא בעצם כש בקו אחד אנחנו קונים שלוש כיכרות בקו אחד אפשר לעשות שלוש כיכרות אז הכיכרות בגודל הזה שנכנסות שלוש בקו שתי שתי שליש מהם זה שיעור של שתי סעודות חציו לביסה מנוגה מסיים את המשנה וכל אחד לפי שיטוסוי כשדיברנו על הכיכר יביא שהוא הדין לגבי דינים נוספים שגם נמדדים לפי כיכר חצ לביס המנוגה כתוב בפוסק ובואלבי סיתמו אדם שנכנס לבית של מנוגה של צרעת נטמע ולא כתוב שמה שהוא צריך לחבש את בגדיו מהשמע שרק הוא נתמ מה וכתוב בפרסוק ויכל בבחפש גודוב אז אומרת הגמורה כשהוא שואה שיעור אכילה גם אם הוא לא אוכל בפועל ודאי שאין קשר בין האכילה לטומ הקפוס בא לומר האוכל בבית דהיינו אם הוא שואה שיעורדי אכילה בבית אז לא רק שהוא נטמע אלא גם בגדיו צריכים טבילה אז כמה זה שיעור אכילה חציה חצי של הכיכר הזאת שאמרנו עליה שהיא כדי שתי סעודות אז זה לבייס המנוגה וחצי וכמו שאנחנו יודעים סעודה זה שיעור של אכילה וחצי חצי לפסל הגבי ורבע מהכיכר חצי של החצי לפסול את הגבור שזה נאמר שאדם שאוכל דבר טמא אם הוא אוכל את זה בשיעור של רבע מהכיכר הזה אז הוא נטמע מכדי לאכול תרומה למרות שמאכל לא מטמא אדם דרבונון באו וגזרו עליו טומאה שהוא לא יאכל תרומה וכמה מזון שתי סעודס אומרת הגמ מורה ראינו שהרמרי ורבן נחלקו האם מודדים לפי סעודת שבת או לסעודת חול אבל כמה זה במספרים בכמות אצל רבי יוחנן בן מרויקה ורב שמן ראינו אצל רבי מאיר ורבי דקמה אומר ודמר תרתפטיקריס שתי לחמים שהעיקרים היו לוקחים לעבודתם זה היה גודל סטנדרטי שתי שני לחמים כאלו זה שיעור של שתי סעודות עבד דבר ואמר תר דריפטה נהר פפיאיס זה שני לחמים שהיו נוהגים לעשות במקום שנקרא נהר אמר פפייסי אומר לרב יוסף לרב יוסף רי דרובה שואל את הבן של רובה אבוך כמן סבירלי כמו מי אביך סובר כרבי מאיר או כרבידה עונה לו רבי יוסף כרבי מאיר סבירלי הנו נמי כרבי מאיר סבירלי אומר לו רבי יוסף גם אני סובק כמו רבי מאיר שאדם בשבת אוכל בסעודה יותר מאשר ביום חול דיקר רבי יהודה שבמות החול אוכלים יותר כי יש שמה רק שתי סעודות כאשר דמרין שרב חלבסים שכיח יש פתגם שאנשים אומרים ובהכרח שהוא כך שכשיש אוכל טעים אז המאהים מתרחבות ואוכלים יותר ואם כן לכן נראה לי גם כן כמו רבי מאיר שהשיעור הוא לפי סעודות ימות החול ולא שבת כיוון שבשבת הם גדולים יותר רבי יוחנן בן ברוויקו אומר ראינו את שיטת רבי יוחן בן ברויקו אומרת הגמרא תנו קרובים דבריהם ליוצובי כתוב בברייסה שהשיעור של רב שימן ושל רבי יוחנן בן ברוויקו הם מאוד קרובים זה לזה שואל את הגמורה מדומי האם הם הם קרובים הרי דרב יוחונון ארבע סעודוס לקבה דרב שמעון תשע סעודוס לקבה ו נראה מה החשבון בקצרה פשוט מאוד לפי רבי יוחנן בן ברוויקו אמרנו שהשיעור הוא כיכר שנקנה בפונדיון כשארבע סעין נקניאים בסללה אמרנו שפונדיון הוא אחד מ-48 בסלע וארבע סעין יש שמה 48 חצאי קו שהם נקנים בסלהע זאת אומרת שכל כיכר כזה, שתי סעודות, שמכיל שתי סעודות, הוא נקנה בחצי קו. אז כמה יש בקו? ארבע סעודות. ואילו לפי רבי יוחנן בן ברוויקו הוא אמר איזה כיכר? אנחנו לוקחים מכו לעשות שלוש לחמים ומהם, מהלחם הזה לקחת שתי שליש. והשתי שליש הזה זה שתי סעודות. זאת אומרת שכל שליש של הלחם שבעצם יש פה שלושה לחמים כאלו, כל שליש מהלחם הוא סעודה. אז אם יש לנו בכל לחם שלוש סעודות ויש פה שלושה לחמים שנעשים מהקו אז אם כן יש לנו תשע סעודות. יוצא שהשיעור של רב יוחונון זה ארבע סעודות בקו והשיעור של רב שימן הוא תשע סעודות בקו. זה יותר מפי שתיים אומר אב חיזדה צמן שליש לחנובוני מתרץ את הגמורה מה אומר רב חיזדה מה שאמרנו שהכיכר נקנה בפונדיון זה לא כשאני בא וקונה כיכר מוכן מהנחתום אלא ישנה עוד אפשרות איך להכין על ידי שהוא מביא קמח לנחתום אומר לו תכין לי מזה תאפה לי מזה כמובן שהנחתום עובד על זה יותר קשה אז אם כן הוא מוריד לסכרו יותר כמה הוא מוריד? שליש ממילא הכיכר שנקנה בפונדיון הכוונה ביחד עם ההוצאות ביחד עם מה שהוא מוריד לנחתום הוא נקנה בפודיון. זאת אומרת אם שליש פודיון יורד שליש מהכמות של הלחם שיוצא מהגודל הזה של הכיכר יורד לנחתום ומהשתי שלי שנשאר יש פה שיעור של שתי סעודות אז אנחנו נוסיף על הכיכר עוד שליש כדי לדעת כמה זה כמה כמה סעודות יש לנו בקו הזה בכיכר הזה ממילא אם אנחנו מוסיפים עוד שליש אז אם היה לנו ארבע סעודות עוד שליש אז זה אומר שש סעודות ולכן לכן זה יותר קרוב לשיעור של של רבי יוחננון שאמר תשע שואלת הגמרא וקעתי למר תשע ולמרשית עדיין בין תשע לשש יש פער גדול אי אפשר לומר על זה כואב עם דברים זה לזה אלא כידוד רב חיזה דומר צמן מחצול חנובונים אלא צריך לומר כמו ממה אחרת של רב חיזדה ששם רב חיזדה אומר שכמה החנווני לוקח בסכרו שהוא מכין את זה מקמח חצי מהכמות של מה שיוצא מהקמח חצי הוא לוקח לסכרו ממילא אם אנחנו נכפיל את הכמות אם היה לנו ארבע סעודות לקו ועכשיו אנחנו אומרים שזה כולל את החצי של החנוני זאת אומרת שיוצאים פה בעצם שמונה סעודות שמונה סעודות יוצאים מהקו ארבע לוקח החנוני בסכרו וארבע הוא נותן למביא לו את הקמח אז אם כן יש פה שמונה סעודות מול רבי יוחנון שזה תשע והקתי למר תשע או למר תעמנה שואלת הגמרא עדיין יש פער ביניהם של סעודה זה לא כל כך קרובים היינו דקן אין חנמה סעודה אחת עדיין אפשר לקרוא לזה כובין שואל גמור כעת על עצם הממר של רב חיזה אז כמה החנובוני לוקח בסכרו פעם אחת רב חיזדה אמר שליש פעם אחת רב חסדה אמר חצי קשה דרב חיזדה דרב חיזדה לא יקש עוד כואב בעל הבית ציבי עוד לא ייב בעל הבית צי והכל תלוי מה הנחתום צריך לתת ולהוציא על האפייה הזאת אם הבעל הבית שלי הביא לו את הקמח, מביא לו גם את העצים. אומר לו, "בוא הנה, קח את הקמח, בוא תופע את זה כאן אצלי בבית, יש לי תנור, מוכן, רק תכין לי את זה, תופה את זה, תוציא את זה כמו שצריך." אז זה באמת רק שלישי שהוא לוקח. אבל אם כל העצים, התנור, הכל על חשבון הנחתום, פה הוא כבר לוקח יותר. ועל זה רב חיזד אמר שהוא לוקח חצי. אז אם כן ראינו כאן ברייסה שאפשר לערב על ידי לבנו ביתו הקטנים עבדו שבחתו הקנענים כיוון שהם תחת רשותו ומשום חינוך גם כן אבל לא על ידי מי שיש לו דעה בפני עצמו כמו אישטוי ואבדושבחוסי העיוורים אלא אם כן הם שתקו אם הם שתקו אז אומרת הגמרא זה גם מספיק כל עוד שהם לא מיחו ואז הם יכולים כן להסתמך על העירוב שעשו להם המשנה הביע שכמה זה שיעור מזון שתי סעודות לפי רבי מרי לפי סעודות של ימות החול לפי רבי יהודה לפי סעודות של שבת וזה וזה מתכוונים להקל נחלקו מתי אוכלים פחות מתי אוכלים יותר רב חן ברויקו אמר שיעור ורב שמון אמר שיעור שיעור אחר הגמור הביא שתי דוגמאות למזון של שתי סעודות לפי רבי מארי ורב יהודה לפי איזה כיכרות נמדוד את זה על מה מדובר מה השיעור של ואומרת הגמורה שרבי יוחן בן ברוויקו שאמר שיעור אחר מרב שימן כתוב בבריסה שהם קרובים השיעור שלהם ולמה מסקנת הגמרא כיוון שאנחנו מכניסים בתוך הכמות הזאת שכיכר שנקנת בפונדיון היא נקנת יחד עם ההוצאות של החנוני וזה עליבד רב חיזה שאמר חצי הולך לוקח לחנוני ממילא יוצא שיש לנו שמונה סעודות בקו ואילו לפי רבי יכול יש תשע סעודות ולכן הם קרובים זה לזה זה [מוזיקה]
לצפיה בתכנים נוספים: