העמוד היומי מסכת עירובין דף ע עמוד א

העמוד היומי בגמרא תלמוד בבלי מסכת עירובין מבית "דרשו" עם הרב מנחם דריימן שליט"א, העמוד היומי בהבנה ובבהירות ומתיקות התורה
לשיעורים נוספים באתר דרשו: http://www.dirshu.co.il/

העמוד היומי מסכת עירובין דף ע עמוד א

[מוזיקה] דף עמוד א מעניין לראות שדווקא בענייני שיתוף, בענייני עירוב, אנחנו נפגשים הרבה בעניין הזה שלא תשתכח תורת עירוב. הרבה פעמים עומד לנו בתודעה. לא תמיד אנחנו משתמשים בכלל הזה ופועלים על פיו, אבל תמיד הוא נוכח. לפעמים אומרים להפוקה, זאת אומרת כמה שמלן שאני לא חושש לזה. לפעמים אני כן חושש למה? לזה שהילדים לא ישכחו שיש מושג של עירוב. הייתי חושב אולי לקנוס מי שלא מערב. למה? כדי שהילדים לא ישכחו. ראינו בעוד מקום על שלא צריך עירוב, תעשו זכר לעירוב כדי שלא תשתכח תורת עירוב. למה דווקא כאן זה כל כך נוכח? למה דווקא כאן זה כל כך מדובר? וד בדיוק בעירוב שלכאורה אין מצווה בעשייתו. כמו שראינו לפני כמה דפים שאפילו במבוי של הבאי ורבא לא היה עירוב. אמנם הבאנו כל מיני כל מיני הסברים למה לא. אבל כמו שאתם זוכרים, הבאנו מאחד מהראשונים שבה יש סבר שאין מצווה בעשייתו. זה סך הכל פתרון טכני, הלכתי, פרקטי. אם אתה רוצה לערב, לטלטל כאן בחצר, אבל אין חובה לעשות אותו, אז למה דווקא כאן אתה מתרגש כל כך ואומר לי, רגע, פה שלא תשתכח תורת עירוב שהילדים חלילה לא ישכחו. חשבתי על דרך האפשר לומר שיתכן דווקא כאן. מצווה שבן אדם עושה זה ברור חודר לילדים שלו ונטמע בהם וקיים בהם ונוכח בהם וזה נפלא אבל מעבר לכך שאבא שילד רואה את האבא שלו גם במקומות הללו שהם אפורים יותר הם לא חובה אין שום חובה בעולם לעשות עירוב אבל האבא מגב את עצמו הלכתית מכל הכיוונים תארו לעצמכם האבא נוסע לנופש אבל הוא בודק יש עירוב אין עירוב הוא דואג לעשות עירוב הוא מתעסק גם בהיבטים הפרקטיים של המצווה מעבר למה שחייבים גם בדברים שהם סך הכל ככה מעבר כל מיני פטנטים, כל מיני פתרונות הלכתיים והכל. יכול להיות שזה נותן לילד עוד יותר. יכול להיות שכשהילד רואה שאבא עשו גם בענייני הגשמיות, כן, פשוט דחוף לו לטלטל כאן בשבת. זה באמת לא מצווה, אבל הוא רוצה לטלטל עניין של הנאה אישית שלו. והוא דואג שגם ההנאות האישיות שלו יהיו על פי התורה בכל פרט. כשילד רואה שהתורה נמצאת גם בחיי המעשה, גם בחיים שמעבר לבית המדרש, ברחוב, אולי זה משפיע עליו עוד יותר. ולכן בעירוב אני כל כך חושש וכל כך נזהר כל הזמן שלא תשתכח תורת עירוב מהתינוקות. כך אפשר לומר. אומרת הגמרא הקדושה וכמו שאמרנו יש לנו מערכה היום. מתחילים עם שאלה אחת של הביה מרבא. נביא על איזה ברייתה של שבע דינים. נסביר את הברייתה לפי הביה ולפי רבא. ולאחר מכן נסביר את הברייתה בכללי. גם נתייחס לאבי ורבא. אבל נסביר כל פסקה מה היא אומרת. בואו נחגור חגורות. אנחנו יוצאים לדרך. לא קשה בכלל אבל מבקש הסחות דעת בצד בואו נתרכז אומרת הגמרא הקדושה שלוש שורות מלמעלה בא מני הברבא שאל הביה את רבא לגבי ביטול כמובן חמישה ששועין בחצר אחת כמובן חמישה זה דוגמה ושכח מהם ולא ערב אחד מהם לא ערב וכידוע הוא עוסר על כולם כרגע הוא רוצה לבטל את רשותו השאלה אם הוא צריך לבטל לכל אחד בנפרד או שהוא יכול לבטל לכולם יחד כשהוא מבטל רשותו צריך לבטל לכל אחד ואחד או לא זה שאלה שאלה פשוטה אגב בסוד כבר ראינו את זה בתחילת המסכת וכבר ראינו גם את התשובות על זה תוספות עומדים כאן על זה שכנראה הביה לא ידע את זה אבל לא יכול להיות כי הבאי מופיע שם בתחילת המסכת אז כנראה שהוא כאן כשכתוב את זה כאן הוא לא ידע ולאחר מכן הגיע דף כו אפ שראינו את זה בתחילת המסכת ושמה הוא כבר היה בקיא בתחום אומרת הגמרא אמר לו רבא אמר לי צריך לבטל לכל אחד ואחד כן כשאתה מבטל חייבים לבטל לכל אחד בנפרד אתיובי הביא לו הביתה עכשיו אנחנו הולכים לראות ברייתה של שמונה שורות עם שבע דינים שבע דינים בעצם בדיני ביטול עירוב חלקם כתבתי את זה לי כתבתי לי את זה שיהיה לי ברור שיהיה לי מול העיניים יש לנו בעצם שבע דינים בברייתא ארבע מתוכם שעירוב מועיל ושלוש מתוכם שעירוב לא מועיל הארבע מתוכם הראשונים נקראים בגמרא רשע והשלוש האחרונים נקראים בגמרא סיפו נתחיל את הדינים נראה מתי סליחה לא עירוב מתי ביטול מועיל מתי ביטול הוא לא מועיל דין ראשון אחד שלא ערב מדובר כאן על חצר שלושה אנשים יש כאן שניים שערבו ואחד שלא ערב אחד שלא ערב נותן רשותו לאחד שעירב אחד שירב עם עוד אחד נוסף השלישי אותו אחד שלא ערב מבטל את רשותו נפלא ביותר זה ביטול רגיל שאנחנו מכירים דין נוסף דין שני שניים שהרבו נותנים רשותם לאחד שלא ערב גם כן שלוש אנשים בחצר אותו מקרה בדיוק כמו מקודם שניים ערבו אחד לא ערב אותם שניים שהרבו יכולים לתת את רשותם לאותו אחד שלא ערב כמו שהראינו במשנה שגם אפשר שאותו אחד יבטל להם וגם אפשר שאותם שניים או ארבעה או חמישה או שבעה יבטלו לו אמנם יש הבדל שהוא נחשב אצלם כאורח והם לא נחשבים אצלו כאורח במקרה שהם ביטלו לו כמו שראינו אתמול בגמרא אבל ברעיון גם ביטול כזה נחשב כביטול אז זה הדין השני דין שלישי עכשיו אנחנו עוברים לדבר על ארבעה שגרים בחצר ושניים שלא ערבו נותנים רשותם לשניים שערבו אם יש ארבעה בחצר שניים מתוכם רבו שניים לא השניים הללו בעצם כרגע עושים אין שום בעיה שהשניים שלא ערבו יבטלו את רשותם לשניים שערבו אתם זוכרים אתמול במשנה שהיה בעיה בשתיים אבל אל אבל אל תשכחו ששניים יש להם בעיה שניים שלא ערבו יש להם בעיה רק לקבל אין להם בעיה לבטל זה מה שכתוב בו שהשניים שלא ערבו יכולים לבטל את רשותם לשניים שהרבו ודין אחרון דין רביעי או לאחד שלא ערב במקרה שנמצאים בחצר שלושה אנשים וישניים מהם שערבו באחד שלא ערב אין שום בעיה שהשניים יבטלו לאחד שלא ערב מה החידוש נראה בעזרת השם בגמרא בכל דבר מה החידוש עד כאן ראינו את הרשע ארבעה דינים שבהם הביטול מועיל פותחת הגמרא עכשיו את הסעיפה שלושה דינים שבהם ביטול אינו מועיל אבל אין אחד שערב נותן רשותו לאחד שלא ערב כאן מדובר בחצר שלושה אחד ערב עם חברו לא ייתכן שאחד יתן את רשותו להוא שלו ערב רק אחד נותן זה לא יכול להיות הלאה זה דין ראשון דין שני ואין שניים שערבו נים נותנים רשותם לשניים שלא ערבו ולמה פשוט מאוד כמו שאמרנו אין מושג שהשניים שיערבו יתנו את הרשות לשתיים שלא יערבו ואז מה מה יעשו אם זה השניים שלא ירבו הם עדיין אוסרים אחד על ראהו אין מצב כזה והדין האחרון ואין שניים שלא ערבו נותנים רשותם לשניים שלא ערבו אם כולם לא ערבו יחד יש כאן ארבעה שאף אחד שאף אחד מהם לא ערב הם לא יכולים לתת שניים את רשותם לשניים כי שוב זה לא משחק זה לא מעניין. יש כאן עדיין תמיד שניים שעשרו אחד על השני. בעצם רציונלית. תסתכלו שנייה על הסיפא, היא מאוד מאוד מובנת. תמיד הסיבה בסיפה שגם אחרי הביטולים תמיד ישארו שניים שהם לא תואמים, שניים שהם לא מותרים ביחד, הם לא ערבו יחד. במקרה הראשון זה אחד שהערב ואחד שלא ערב. בשני המקרים האחרונים, כן, בעצם השישי והשביעי, מדובר כאן בשניים שלא ערבו, תמיד הם מסתבכים, אין להם אופציה לבטל ולהתיר. ולכן בכל שלושת בכל השלושת המקרים הללו הביטול לא מועיל. עכשיו עד כאן הברייתא. לפני שאנחנו מפרקים אותה מביאה הגמרא מכאן ראיה לרבא. קטני מית בעצם שאלה על רבא סליחה קטני מית רשע. רשע זה בעצם הדין הראשון ברשע. שם כתוב כך. אחד שלא ערב נותן רשותו לאחד שערב. עכשיו שימו לב, אחד שלא ערב הוא יחיד. נותן רשותו לאחד שערב. ערב חייב להיות שהוא ערב עם עוד מישהו. זאת אומרת שהיה שלוש אנשים בחצר. שואלת הגמרא היחידה מי אדלק אחרינ בעדי בעדמן ערב חייב להיות שהיה כאן שלוש בחצר לא ייתכן שהוא נתן שהוא מבטל את רשותו לאחד שערב עם האוויר הוא אחד שלא ערב הוא מבטל את רשותו לאחד שערב עם מי ברור שהיה כאן אדם נוסף בחצר אלא פשיטה די כאחרינה בעדי וקטני לאחד שערב כתוב במפורש שהוא יכול לבטל את רשותו לאותו אחד שערב וזה מספיק אם כך אתה רואה שלא צריך לבטל לכל אחד ואחד מספיק שיבטל לאחד מהם וזה באוטומט כיוון שהם ערבו מתבטל לכולם ואם כך למה רבא אמר להביה במפורש צריך לבטל לכל אחד ואחד מהבית אתה רואה במפורש שמספיק לבטל לאחד מהם עונה הגמרא תשובה מפתיעה ורבא אחה במיסקינן דאבה ומית מדובר כאן שבאמת הוא מבטל לאחד שערב היה כאן אחד קודם בערב שבת שאיתו הוא ערב אבל במהלך השבת הוא מת ולכן באמת כרגע הוא מבטל רק לבן אדם אחד לכן אבל במקרה באמת שכולם חיים הוא צריך לבטל לכל אחד ואחד שואלת הגמרא רגע היא דאבה ומית הם הסיפא בוא נלך שנייה לסיפה בוא נראה אבל אין אחד שערב נותן רשותו לאחד שלא ערב זה בעצם הדין החמישי הדין הראשון בסיפה אין אחד שערב נותן רשותו לאחד שלא ערב שמה גם חייב להיות שמדובר בשלושה אנשים כן כי יש פה אחד שערב ואם אתה מסביר שהבריתה מדברת שאין כאן שלושה אנשים למה כי מדובר שהיה והוא מת במהלך השבת אז כנראה גם כאן בספר מדובר שהוא מת במהלך השבת והיידבה ומיתא מה היא לא הרי מה אמרנו אחד שהערב מבטל לאחד שלא ערב אנחנו בבעיה למה כי יש כאן שניים שעושים זה על זה אבל אם אין כאן שניים למה כי אחד מת והההוא שלא ערב והההוא שערב נמצאים לבד מה הבעיה שיבטלו אחד לשני לא משנה מי מבטל למי תמיד זה נפלא אין כאן שלישי כי הוא הרי מת אלא חייב להיות שהוא לא מת ואידה ומיתמי לא אלא פשיטה דיתי חייב להיות שהוא חי ורק לכן במקרה הראשון של הסיפא אנחנו בבע בעיה כי עדיין יש שם שניים שעושים זה על זה ואומרת הגמרא ומי דסיפה מדובר דיטי ראשנה מדאיתי מדובר שהוא קיים ועליו שהוא קיים כתוב במפורש שהוא מבטל לאחד מהם וזה קיים אתה רואה שלא צריך לבטל לכולם קשה על דברי רבא יפה מאוד אומרת הגמרא מה מה מה מה אתה משווה לי מהר על הסיפא מדאיריה מדאיריה זאת אומרת האם חייב להיות כך כדאית ואדיתא כל דבר כדינו ברשע באמת מדובר במקרה שהוא היה חי ובא מנני הסתלק מהעולם במהלך השבת ולכן הוא יכול לבטל רק לאחד ואילו בספר שמדובר באמת שהביטול לא מועיל מדובר שהוא חי וקיים שיהיה בריא עד 120 שנה ומביאה הגמרא ראיה תיד בוא ויביא לך ראה לדברי רבא שכן צריך לבטל לכל אחד ואחד דקתני סיפא דרישע בחלק האחרון של הרשע סיפא דרישע הסוף של ההתחלה שם כתוב כך בעצם דין 3 ברניים שלא ערבו נותנים רשותם לשניים שהרבעו לשניים מן לאחד לא כתוב במפורש ששניים מבטלים את רשותם אם יש ארבע בחצר שניים מבטלים רשותם לשניים אם אתה אומר שמספיק לבטל לאחד שיבטל לאחד מזה שכתוב מבטלים לשניים אני מבין שדווקא לשניים אם לאחד לא בדיוק כמו שאמר רבא שצריך לבטל לכל אחד ואחד ואילו הביה אמר הביה שמרגיש לא בנוח עם זה וכל הזמן חותר לכך שמותר לבטל רק לאחד שאפשר לבטל רק לאחד והכל מתבטל והביהי אמר מה היא לשניים לאחד משניים הרעיון הוא שיש כאן שניים בחצר שהם מקבלים את הביטול אבל הביטול עצמו מהלך הביטול יכול להתבצע רק לאחד מהם ולאו דווקא לשניהם שואלת הגמרא אחי אם באמת כדברי הביה לתני לאחד שערב או לאחד שלא ערב למה אני צריך לכתוב שניים למה מעניין אותי בכלל שיש כאן שניים תדבר רק על אחד מסיימת הגמרא ואומרת קשיה באמת לדברי הביה לא מובן למה צריך לכתוב לשניים שמשמה אני בעצם מדבר על שניים ומשמע כדברי רבא שצריך לבטל אלה שניהם לא מובן באמת אם הייתי אם באמת כדברי הבעיה שאפשר לבטל רק לאחד הייתי יכול להשתמש ולומר לאחד ולא צריך ולא צריך להגיע לשניים וזה באמת נשאר קשה עכשיו אנחנו פשוט הולכים לקחת את הברייתא שבע דינים ולפרק אותם לפשט אותם לבאר אותם להסביר כל דין למה הוא בא למה צריך אותו אולי נעשה סיכום קצת על שבעת הדינים פעם נוספת אני בטוח שאתם ברורים בזה אבל בשביל שנהיה ברורים יותר ובשביל שאני נהיה יותר ברור ויהיה לכולנו יותר קל. בואו נחזור ונסכן. הבאנו שבע דינים בברייתא. בעצם הדינים פשוטים. יש לנו מתי עירוב מועיל. מתי עירוב מועיל? דין ראשון. בעצם שני הדינים הראשונים מדברים שיש שלושה אנשים בחצר ושניים מהם ערבו. הדין הראשון זה אחד שלא ערב. נותן את רשותו לאחד שערב. אין שום סיבה שזה לא יועיל. בעצם ההוא שלא ערב מבטל את רשותו. שניים שהרבו נותנים לאחד שלא ערב. גם כן זה הדין השני. אין סיבה שזה לא יועיל. והאמת היא כבר ראינו את זה במשנה שאין הבדל אם אלה שערבו להוא שלא ערב או ההוא שלא ערב לאלה שערבו תמיד זה יהיה תקף הדין השלישי מדובר פה על שניים לשניים אבל שימו לב שהשניים שלא ערבו מבטלים את רשותם ולא נוטלים כי כמו שהראינו במשניים יכולים רק לבטל ולא ליטול והדין הרביעי שניים שלא ערבו לאחד שלא ערב בעצם שכולם פה בחצר לא ערבו וגם זה בסדר גמור כביל עכשיו נעבור לשלוש דינים האחרים שלושת הדינים שבהם מרונו מועיל הרציונל כמו שאמרנו שעומד מאחורי הסיפא פשוט תמיד יש כאן מישהו שיאסור המקרה הראשון מדבר על חצר עם שלושה אנשים שיש שםד שירב בעצם שניים שערבו ואחד שלא ערב ורק אחד מאלה שהרבו מבטל את רשותו זאת אומרת למי להוא שלא ערב ושוב פעם נהיה כאן סוג של פרדוקס יש פה תסבוכת בין ההוא שערב לההוא שלא ערב ושתי הדינים האחרונים לגבי חצר של ארבעה במקרה הראשון שניים ערבו שניים לא ערבו ומדובר כאן שהשניים שלא ערבו נוטלים רשות, מקבלים כביכול ולכן הם עדיין עושים אחד על השני. במקרה האחרון מדובר שכולם לא ערבו ואז שניים שמבטלים לשניים זה לא כביל, זה לא עושה שום דבר. זה בעצם הברייתא. מה כן היה לנו כאן במהלך העמוד עד עכשיו? היה לנו כאן ניסיון. בעצם רבא הביא ראיה מהרשע לדבר. יותר נכון ככה רבא הסביר את הרשע במקרה שהיה שם שניים ואחד מת ולכן הוא מבטל רק לאחד. אבל צריך לבטל לכל אחד ואחד כמו שאנחנו רואים במפורש שניים לשניים הבעיה מתנגד לדברים ואומר לא מדובר שחי ומספיק רק לאחד באמת קצת קשה למה נקטנו דווקא את המילה שניים לשניים עכשיו אנחנו נכנסים לברייטה אומרת הגמרא הקדושה אחד שלא ערב נותן רשותו לאחד שערב לו מדובר דיטי שהוא חי וקיים ובועט ונמצא והפסקה הזו בברייתה מגיעה להשמיע לנו חידוש נפלא וכמש מלן דין צריך לבטל רשות לכל אחד ואחד כמו שכ כתוב במפורש בדין הראשון שאחד שלא ערב נותן רשותו לאחד שערב הוא ערב באמת עם עוד בן אדם שחי וקיים ולא צריך לבטא לו ואילו לרבה מדובר דאבה ומית ולא גזרינן זמן דיתי החידוש הוא שהוא יכול לבטל רק לאחד ולא גוזרים שבמקרה שהוא קיים גם יבואו לבטל רק לאחד ובאמת אני מתיר אין שום בעיה ברגע שהוא לא קיים תבטל רק לאחד וזה בסדר גמור עוברת הגמרא לדין השני ושניים שערבו נותנים רשותן לאחד שלא ערב אומרת הגמרא גם פשיטה אין שום סיבה שלא ראינו את זה במשנה אומרת הגמרא מה הוא דתי מה כיוון דלא ערב לי כנסי הייתי חושב לקנוס אותו כמשן שיש מושג גם לבטל את הרשות לאחד שלא יר ולא נגיד לו אתה תשאר בעייתי עד סוף השבת ולא תטלטל פשוט מאוד מבטלים את הרשות והכל בא על מקומו בשלום עוברת הגמרא על הדין השלישי ושניים שלא ערבו נותנים רשותם לשניים שערבו מה זה הדין הזה מה כאן החידוש אומרת הגמרא שימו לב דבר נפלא לרבת תן הסיפה לגלוי רשע כי בעצם אם אתם זוכרים בטוח שאתם זוכרים רבא מכאן הוכיח שחייבים לבטל לכל אחד ואחד כתוב ממפורש שניים לשניים זה ההוכחה הכי טובה שלו אז הפסקה הזו באה בשביל לגלות על הרשע שלא מספיק לבטל לאחד ורק במקרה שמת מבטלים לאחד אבל בעיקרון תמיד צריך לבטל לכל אחד ואחד להביא שניים שלא צטריך לי למה סל כדתחמינה לגזור דלמטלטוללהו כמו שראינו אתמול הייתי חושב שנגיע ונאמר לא שניים שלא ערבו אל תתעסקו בכלל כיוון שהם לא יכולים לקבל הם לא יכולים ליטול אז הם גם לא יכולים לתת הם לא יכולים לבטל כמהשמלן שלת הם יכולים זה החידוש שהביה יאמר הדין הרביעי או לאחד שלא ערב כאן מדובר בחצר שלושה אנשים שכולם לא ערבו למה לי מה החידוש שאפשר לבטל לאחד שלא ערב אומרת הגמרא מהו דתימה הנמיך דמקצתן ערבו ומקצתן לא ערבו הייתי חושב אז אפשר לבטל אבל איך דכול כולם לא ערבו להיכנסינו כדי שלא תשתכח תורת עירוב אף אחד לא ערב ואתם מבטלים לאחד והכל פנטסטי אתם יכולים לטלטל אתם נקראים בוא נאמר אתם נקראים אורחים שלו שלו אבל בכל אופן הוא יכול לטלטל גם בשבילכם הכל ישתכח תורת אהוב מן התינוקות אנשים ישמחו על הפטנט הזה על הסטארטאפ הגאוני הזה לתמיד הייתי חושב לגזור כמהשמלן שבכזה מקרה אני לא גוזר אגב אני חייב להדגיש בשונה מהדין האחרון בסיפה ששם כולם לא ערבו אבל מדובר בארבע ושניים מבטלים לשניים זה באמת בעיה כאן מדובר שמבטלים לאחד ולכן זה לא בעיה והחידוש הוא שבאמת אני לא כונס גם במקרה שכולם לא ערבו אז עד כאן ראינו הכל משובץ ממש כפנינה כיהלום על המסגרת זה הרשע עוברת הגמרא לסעיפה אבל אין אחד שערב נותן רשותו לאחד שלא ערב למה מגיעה הפסקה הזו אומרת הגמרא להביא תן הסיפה לגלוי רשע להגיד מפורש שאחד שערב נותן רשותו לאחד שלא ערב זאת אומרת זה מגיע לו כלומר לגלות על כך שמדובר שהוא קיים כמו שחייב להיות שהוא קיים כי אחרת הוא לא יאסור אחד על השני כמו שראינו אז מדובר שהוא קיים והבעי יאמר מזה שרואים שכאן הוא קיים גם ברשע מדובר שהוא קיים ובכל אופן מבטלים לאחד כי לא צריך לבטל לכל אחד ואחד כך יאמר הבאה לרבא עדידתנרש תנינה מסיפה באמת אין בזה שום חידוש זה פשוט רק בגלל שברשע כתוב כזה סגנון של דין כתוב אותו גם כן בסיפה אבל באמת אין בו שום חידוש הדין השני ואין אין שניים שערבו נותנים רשותם לשניים שלא ערבו בעצם הדין הזה ששניים יכולים רק לבטל ולא לקבל אתולמרת הגמרא זה גם כן כמו שראינו כבר בגמרא אתמול לא צריך דבתי לאחד מיני ולוכברי אחד מבטל לחברו מהו דתמה לישתרלי הייתי חושב שברגע שאמנם שניים קיבלו את זה אבל לאחר מכן גם אחד מהם ביטה לחברו הייתי חושב שזה בסדר כמהשמלן שלו כמו שראינו אתמול כיוון דבידנה דבטיל לאשריות בהחצר אז לא, הם לא יכולים לעשות את זה כי הוא לא ביטל פה משהו מותר, הוא ביטל פה משהו בעייתי, משהו מסובך, משהו אסור, כזה ביטול לא נחשב ולא יכול גם זאת אומרת כך, גם לאחר שהוא מקבל את הרשות, הוא בעצם ביטל את רשותו על פניו זה אמור להיות זה אמור להיות בסדר. אומרת הגמרא, לא הסברה היא כיוון שהוא לא ביטל משהו מותר, הוא ביטל משהו אסור. לבטל אפשר רק משהו מותר, שמותר לך בחצר. יכול להות שאתה עוסר על אחרים, אבל מותר לך זה אפשר. כשאין לך שריות בחצר הזו אתה לא יכול לבטל והדיין האחרון ואין שניים שלא ערבו נותנים רשותן שלא ערבו אתו למה לי למה צריכים גם את החידוש הזה ומי שהיה איתנו בעמוד של אתמול כבר יודע את התשובה לא צריך אומרת הגמרא דאמריקני על מנת להקנות נכון שראינו כבר שאין מושג שיבטלו לו והוא יבטל לאחר זה אי אפשר אבל הייתי חושב שבמידה ואומרים לו כל הביטול הוא על מנת תקנה את זה על מנת להקנות לשני אז הייתי חושב שהוא כמו שליח ואת זה אפשר לעשות עשות כמשמלן שגם את זה אי אפשר. הסיכום היום הוא קל ממש. העמוד הזה הוא לא קל אבל שלומדים אותו טוב ומתרכזים בו הוא כזה בהיר, כזה פשוט. יש כאן משהו אחד שממנו הכל משתלשל, הכל הגיוני, הכל ספרות צרופות, הכל ברור וחלילה. שלא יכנס בגדר האומר שמועה שמועה זו אינונה איננה. אבל זה עמוד באמת נפלא. פתחנו בשאלה, בואו נסכם. חמישה ששורים בחצרה אחת האם צריך לבטל לכל אחד ואחד או לא? רבא אמר שכן הבאי לא כל כך מסכים איתו מביא שאלה בוא נביא קודם את השאלה ואת התירוץ ואחרי זה נביא את הבריתה עם החידושים מקובל עליכם בוא נסתכם בכזו צורה השאלה היא מזה שכתוב שברגע שיש אחד שערב אחד שלא ערב הוא מבטל ההוא שלא ערב מבטל ההוא שירב ההוא שירב חייב להיות שהוא ירב עם עוד מישהו וכתוב שהוא מבטל רק לאחד יפה מאוד או שמבטלים לאחד אונה רבא מדובר שהוא מת בספע לא מדובר שהוא מת נפלא ביותר נראה לי פישטנו הכל אגב בוא נמשיך ונאמר זה לא אגב זה חשוב שוב, רבא מביא ומבסס את ההוכחה שלו מפסקה נוספת שיש בברייטה. שם כתוב שניים מבטלים לשניים. אתה רואה שחייבים לבטל לשניים. הבנגד והביה קצת קשה עליו מזה שכתוב שניים על שניים, אבל כן יש לו סיעתא מסוימת מזה שבסעף המוכח שמדובר שהבן אדם חי. ולכן כנראה גם ברשע הבן אדם חי. עכשיו בואו נביא את הברייטה ונאמר מיד את החידושים. מתי מועיל? מתי עירוב מועיל? במקרה שיש שלוש בחצר, אחד שלא ערב נותן את רשותו לאחד שערב. מה החידוש בזה? לפי רבא? תקשיב, זה לפי הביה בוא נתחיל לחידוש נהדר שלא צריך לבטל לכל אחד ואחד. לפי רבא מדובר כאן בכזה מקרה שהוא מת ורק בכזה מקרה אפשר. והחידוש הוא שאני לא חושיבו להיקשל ולהגיד, תשמע, אפשר, אפשר לבטל לאחד. כולם יודעים שזה רק במקרה שמת. דין שני, שניים שגם כן, שלוש אנשים בחצר ושניים שהערבו מבטלים לאחד שלא ערב. בזה אמרנו שהחידוש הוא שאני לא כונס את היחיד שלא ערב ואומר תשאיר אותו ככה אלא אני נותן לו להשתתף בחגיגת הביטולים הדין הבא בתורה שניים שלא ערבו לשניים שהערבו לפי רבא זה פשוט בא לגלות שחייבים לבטל לכל אחד ואחד לפי הב יש כאן חידוש שאני לא גוזר תמיד בשניים ואני אומר נכון שהם לא יכולים לקבל אבל הם כן יכולים לבטל הדין האחרון בהיתר במקרה שהעירוב שהביטול מועיל היה שכולם לא ערבו ושניים שלא ערבו לאחד שלא ערב והחידוש כאן היה שאני לא חושב ש תתבטל תורת עירוב ואני כן מתיר לעשות כזה דבר לאחר מכן ראינו את הברייטה בעצם את הסיפא של הברייתא ואז אנחנו מדברים מתי עירוב אינו מועיל אז התחלנו עם זה אחד שערב לאחד שלא ערב ושמה חייב להיות שמדובר שכולם חיים וקיימים ולכן אמרנו שלפי הביה זה חובה כדי לגלות על כך שמדובר שחיים וקיימים ולפי רבא זה מגיע באמתידתנ רשע אבל באמת אין כאן משהו מיוחד אין כאן חידוש מיוחד שניים שהרבו לשניים שלא לא ערבו. אז כאן כבר יש חידוש גדול. בעצם העירוב הזה כמובן לא מועיל, אבל החידוש הוא פה שאפילו שאני שהלך אותו אחד מהשניים וביטל את רשותו לשני, גם כן זה לא מועיל. ולאחר מכן, כשכולם לא ערבו, גם כן, החידוש הוא מגיע ואומר שגם אם הם מקנים לו את זה על מנת להקנות, גם כן אי אפשר לעשות כזה דבר. בהצלחה רבה ואדירה, אשרי תלמידי חכמים, להתראות מחר. [מוזיקה]
לצפיה בתכנים נוספים: