העמוד היומי מסכת עירובין דף עו עמוד א

העמוד היומי בגמרא תלמוד בבלי מסכת עירובין מבית "דרשו" עם הרב דוד בוק שליט"א, העמוד היומי בהבנה ובבהירות ומתיקות התורה
לשיעורים נוספים באתר דרשו: http://www.dirshu.co.il/

העמוד היומי מסכת עירובין דף עו עמוד א

[מוזיקה] ערבין דף עו עמוד א נתחיל בעיני עמוד ב שורה שלישית מלמטה אומר רב נחמן אומר רבוי יומר הרב אנחנו ממשיכים עם העניין שראינו קודם כיוון שיש הלכה שביס שר לא נחשב לדירה ממילא גם אם אדם דר בביס שער הוא לא צריך להשתתף בעירוב חצי רויס ואפשר לטלטל מהבית שער לדירה. אמרנו שגם בית שמשמש מעבר לבית נוסף גם כן נחשב לבית שער והוא לא הצטרך להשתתף ויכלו להעביר דרכו חפצים למרות שהוא לא השתתף באוב חצי רוס. כעת נראה עוד דכתמצא שנוגעת לנושא הזה. אומר רב נחמן אומר רב הרב אומר הרב בז חצי רוס וג בתים ביניהם יש פה שתי חצרות עם דיירים וכל חצר יש כמה דיירים ויש בנוסף לזה בית אחד שפתוח לחצר הוא מחובר עם עוד בית נוסף לידו וכן בחצר הסמוכה גם כן יש כמה דיירים ויש בית אחד שפתוח לבית האמצעי זאת אומרת שתי חצרות בכל חצר יש כמה דיירים ויש ג' בתים ביניהם. הבית האמצעי פתוח גם לבית של החצר הזאת וגם לבית של החצר השנייה. זה בא דרך זה ונושנרו בזה וזה בא דרך זה ונושנר בזה. הם יכולים ליצור כאן מצב של בית שער למרות שיש להם כניסה מרשות סורבים לבית האמצעי. בכל אופן, ברגע שהוא בא ושם את העירוב שלו, בא הבית הזה של החצר הראשונה ומניח את העירוב חצי שלו של כל הדיירים שהם עשו בבית האמצעי שפתוח אליו, אז הוא יצר שהבית הראשון הראשון הוא בית שער. בעצם על ידי זה שהוא הוליך את הירוך חצרות לבית האמצעי, הוא יצר שהבית הראשון הוא בית שער וממילא הוא לא צריך להשתתף. וכן בחצר הסמוכה הוא יקח יקחו את כל העירוב חצר של הדיירים יניחו את זה בבית האמצעי יעבירו את זה דרך הבית הראשון שפתוח לחצר לבית האמצעי לאותו בית אז גם כן הבית הראשון הוא בי שער והוא לא צריך להשתתף בעיר חצי זה נעשה בי שער לזה וזה נעשה באשער לזה אמצעי אבל לבי שמניחים בעירוב ואין צריך להיתן את הפת אז השני חצרות שני הבתים הראשונים מהצד הזה ומהצ הצד הזה לא צריכים להשתתף כיוון שרק בישר והאמצעי גם לא צריך להשתתף כדין בית שנתנו בו עירוב חצי רויס שהבית הזה לא צריך לתת פת ממילא יוצא שג' הבתים האלו לא צריכים לתת פת לעירוב חצי רוץ בוא נגלהו רחווה לרבון רבו רחווה שואל את רבונון שאלה מעניינת בהקשר לנושא הזה שתי חצי רויס ושני בתים ביניהם יש פה שתי חצרות עם דיירים וכל חצר ויש רק שני בתים בעיניהם האם אם אפשר לומר שזה בא דרך זה ונוסע נרוב בזה וזה בא דרך זה ונוסע נרוב ובזה הגיע הית של החצר הראשונה לקח את העירוב חצרות של כל בני החצר שלו ומניח את זה בבית הסמוך לו שפתוח אליו וכן עשו בני החצר השנייה הניחו את זה בבית הראשון שבעצם הבית הזה גם פתוח לחצר השנייה האם נאמר אנחנו בעצם רוצים פה ליצור מצב כפול. גם לומר שברגע שהם העבירו את העירוב חצרות דרך הבית הראשון לבית השני, אז הבית הראשון נהיה עירוב נהיה בי שר והוא לא יצטרך להשתתף. ומצד שני להחשיב את הבית שבו הניחו את העירוב כבית שאפשר להניח בו עירוב. ולמרות שכשבאים בני החצר השניים הם עושים את המצב הפוך. הם את הבית הראשון רוצים כבי שר שלא יצטרך להשתתף. את הבית השני מניחים בו את העירוב. אותו הם רוצים שיחשב לדירה. זאת אומרת האם שייך ליצור מצב כביכול סותר שהבית הראשון מצד מהחצרה הראשונה? אז כלפי החצר הראשונה אני אחשיב אותה לבישר וכלפי החצר השנייה שהניחו שם את העירוב אני אחשיב אותה לדירה והבית השני שפתוח לחצר השנייה כלפי החצרה השנייה נחשיב אותה כביס שער כי הם העבירו את העירוב חצרות שלהם לבית הפנימי יותר וכלפי החצר הראשונה נחשיב את זה כן כדירה כי פה הם הניחו את העירוב חצרות שלהם שתי חצרות ושני בתים בעיניהם זה בא דרך זה ונוסרוב בזה וזה באדרך זה ונוסרוב ובזה כולנו ערוב אוילוי ממש משווינלה לגבי דעי ביס לגבי ד לגבי דעי ביס לגבי החצר הזאת אנחנו יכולים להחשיב את זה כבית ולגבי דעי בישר ואותו דבר על הדירה השנייה לגבי דעי בישר או לגבי די ביס האם שייך כזאת אפשרות שאת אותה דירה לחצר אחת אני אחשיב את זה כביישר לחצר השנייה כדירה או לא אומרו לי שניהן לא יקונו עירוב לא אי אפשר שר בוא נפשוך בשער משי הנשדו מפסעירוב העירוב חייב להיות מונח בדירה ולא בבישר אז אם זה בישר ולכן אתה אומר שהעירוב חצרות הדירה הזאת לא צריכה להשתתף כאן אז איך החצר השנייה נתנה פה את העירוב זה בית שער היא באיסלי אם אתה רוצה להשוות את זה כבית כדי שהחצר השנייה תיתן פה את העירוב אז קומט לבית זה לא יבל אז אם זה בית אז זה לא בישר אז כלפי החצה הראשונה היא אסורה כי יש פה דירה שהיא לא השתתפה. שואלת הגמורה ומה ישנה מדרובה? דומר רובה. נראה כעת רובה שאומר שבמקום של ספק אנחנו יכולים לפשות את הספק להקל לגבי עירובין למרות שהכולה היא תהיה לשני מקרים. סותרים זה את זה. אמרו לו שניים צבע רב עלינו. שניים ביקשו ממנו ללכת לעשות לו עירוב תחומים. לאחד רב עליו מבעוד יום ולאחד ירב עליו מבין שמושריס. לאחד הוא הניח את העירוב מבעוד יום ולאחד הוא הניח את העירוב בן השמושס זה שירב עליו מבעוד יום נרך על עירוב בן השמושס זאת אומרת בן השמוש זה זמן שהוא ספק יום ספק לילה העירוב של עירובתחומיד צריך להיות בזמן של כניסת שבת אחרי זה אפשר לאכול אותו כיוון שהוא כבר קנה שם שביטה אז כשהוא הניח לזה שהוא הניח אותו בעוד יום מגיע בן השמושויס אנחנו יכולים לקלוט מסופק שספק יום ספק לילה אפשר לקלוט שזה לילה וכבר לאכול אותו ואם הוא נאכל השביצה שלו קנתה כבר וזה שירב עליו בן השמוסויס זה שהוא הניח עליו עירוב תחומים בבין השמוס אנחנו נטלה מסופק שזה יום והעירוב בין השמושזס קנה אבל נכל עירוב משתכשך העירוב יכול לאחל אחרי שיהיה ודאי חשכו ואת הזמן שבן השמו אנחנו קלש איזה יום שניהם קונו עירוב אז רואים ששייך למרות שממו נפשו בן אשמושס או שהוא יום או שהוא לילה בכל אופן אתה יכול לומר שכלפי אחד זה נטלה את זה מסופק כיום וכלפי אחד נטלה את זה כסופק לילה אז למה פה אי אפשר לומר ולהקל לגבי עירובין לגבי עירוב חצי רויס ולומר שכלפ כלפי החצה הראשונה זה חנה מיחשב הדירה שצמודה לחצה הראשונה תיחשב כביישר וכלפי החצר השנייה היא תחשב כדירה שאפשר להניח שם מירוב אוכאשתי אומרת הגמרא יש לחלק אוסם מסופקו בסופק לילומן קרם הילס זה בספק יום ספק לילה זה לא ניכר זה לא ספק שאנשים יבואו ויתמעו רגע יש פה טרת דססרה כי בןשמ זמן שהוא ספק יום ספק לילה ואנשים לא יודעים בדיוק לשאר את הזמן הזה ולכן אין חשש שיבואו ליטות אבל כיד לגבי די ביס לגבי דעי ביס היא לגבי די בישר לגבי דנשר כאן אתה בא ורוצה לפשות מסופק אתה לא יכול כיוון שאם אתה משווה את זה לבישר אתה לא יכול לשות את זה דירה אבין מילה דרבוננו כיחוכיתו ל אומר רש"י ולא ניתן פלמינין לירדוס כיוון שזה הלכה שסותרת מה הדין שניתן פה לדירה הזאת אז כדי שלא יראה חוכב ויטלולה לכן זה שונה ואי אפשר להתיר את זה בצורה כזאת אדרונלך הדור בלי נדר אומרת המשנה וכעת אנחנו עוברים ממשיכים עם עירוב חצי ונראה כעת כמה משניות בעניין של עירוב חצי מחוצר לחוצר וישנם בעצם שלושה הלכות בעניין. יש הלכה, יש מקרה שאנחנו אומרים זה פרוץ מדי ואי אפשר שכל חצר תערב לעצמה. הם חייבים לערב יחד. יש מקרה אנחנו אומרים זה סגור מדי והם לא יכולים לערב יחד. יש מקרה שאנחנו אומרים הם יכולים לערב לעצמם כל חצר. אם רוצים לטלטל מאחת לשנייה יכולים גם לערב יחד. וזה יהיה המקרה שאיתו נתחיל את המשנה הראשונה. חלון שבין ביס חצי רויס יש קיר מפריד בין שתי חצרות ויש חלון באמצע ארבו על ארבו בתוך הסורות אם החלון הוא בגודל ארבות תפוחים על ארבות תפוחים שזה שיעור חשוב וזה בתוך עשרה תפחים מהקרקע שזה נוח כדי להעביר חפצים מאחד לשני מערבין שניים ואם רצו מערבין הם יכולים כל אחת לעצמה כי יש פה מחיצה הם יכולים גם לערב יחד כי יש פה שיעור מספיק כדי להחשיב את זה חיבור פה חס מד על די למעלה מאסורו מערבין שניים ואין מערבין איך עוד? והגמרא תבאר למה צריך גם להסביר שאם זה לא בתנאים האלו אז אי אפשר לערב כל אחת אי אפשר לערב יחד אלא כל אחת לעצמה לכאורה זה מיותר אומרת הגמרא לדנן זאת אומרת כר שם גמליאל דומה הכל פורש מארבו כלוב ודומי השיעור שראינו על החלון הוא ארבעו על ארבע תפוחים איך הגיעו לשיעור הזה הגמרא מבינה שכנראה קשול למחלוקת שלובוד יש מחלוקת האם ההלכה למשה מסיני בלובוד שאני מסתכל על כל מרווח כסתום האם הוא בפחות מג' או בפחות מד כאן המשנה הצריכה ד לד תפוכים לכאורה כדי שזה יצא משיעור שלוב כי אם זה בשיעור של עובוד החלון כאילו סתום אז אם ככה זה כשיטת רב שמן גמליא שסובר שלובד זה עד הרבות פוכי אומרת הגמרא לא אפילו תמ כרבון עד כאן בלי גרבון לדרש ש גל לעניין לבודין אבל לעניין פיצח אפילו רבון מודדוד כד חושי ואילו לא חושיב אומרת הגמרא זה לא דומה לעניין לובות שמה נחלקו מה לא חלומ שמסינה שנאמר האם היא נאמרה עד א' או עד ג' אבל כאן זה עניין ששיעור חשוב מה השיעור של חלון שהוא יהיה חשוב כדי שיוכלו לצרף את שתי החצרות יחד ועל זה רבון אמרו דפוחים אבל אין כנמה זה לא בגלל הלוכה שלו ממשיכה גמורה על דברי המשנה פוחס מד המשנה הביאה שאם זה לא בתנאים האלו אלא זה פחות מד לד או למעלה מעשו אז אי אפשר לצרף אותם יחד ומאר בין שניים ואין אין מהרבנכו שואלת הגמרא פשיטה כיוון דומה ד' לד בתוך הסורו ממילא נודנה דפורש מד ולמעלה מהסורו לאי למה צריך יתור כל כך גדול במשנה או קומש מלון אומרת הגמורה יש פה חידוש בחלק שכתוב אוי למעלה מעשורו יש חידוש ואגב זה נכתב גם החלק של פורח מד אוקומשמלת דקולה למעלה מעסורו דווקא מתי זה לא טוב אם כל החלון של ה כל הדוכי נמצא למעלה מהסור אבל מקצוע שבתוך הסור מרבין שניים ואם רצו מערב נכוד דהיינו הספר בא לומר אם למעלה מעשורו כל החלון נמצא למעלה מעשורו אז אי אפשר לחבר ביניהם אבל אם מקצתו למעלה מעשו אם קצתו בתוך אסורו אפשר לצרף אומרת הגמרא יש לי ראיה לזה מברייסה תנינה לאו דתונו רבון המשנה מסייתיעת לברייסה כולו למעלה מהסורו מקצה בתוך הסורו דהיינו כולו הכוונה רובו אם רובו נמצא למעלה מעשורו ויש מקצת מהחלון בתוך הסורו או כולו בתוך אסורו מקצל למעלה מעשורו שרובו בתוך הסורו ורק מקצו למעלה לה מעשורו מערבין שניים ואם רצו מערבין חול אשתולה למעלה אז רואים כאן ראיה מהבריסה שאם יש מקצת למעלה מקצת למטה זה גם טוב ועל זה המשנה חזרה ואמרה כדי להשמיע לנו את ההלכה הזאת אגב זה היא כבר הביאה שאם זה פחות מד אז זה גם פסול גם אי אפשר לחבר מיניהם אומר שואלת הגמור כעת על דברי הברייסה למה צריך לכתוב תרתה אשת כולה למעלה מאסורו ומקצוס בתוך אסור אמסר שניים מוצא במקרה שרובו למעלה מהסור ורק מקצתו במקום הטוב בתוך הסור אתה אומר למרות זאת אפשר לערב אחד אז למה הבריסה צריכה להמשיך כולו בתוך הסום מקצו למעלה מסור מויה האם צריך לבוא ולהשמיע לנו מקרה שכל שכן שיהיה מותר עם רובו בתוך הסורו ורק מקצתו למעלה אומרת הזו ואין צור לו עם הזוג טוני כן מצינו ככה בלשונות בשס שכותבים את זה בלשון שזו ואין צריך להם מזו לא רק מקרה שרק מקצתו בתוך אסורו זאת אומרת זאת אומרת מקרה שזה ואין צורך לא ימר מקרה שרובו שרובו בתוך אסורו שאז ודאי שיהיה מותר אז לשון הזאת זוין צורך למזו על דרך הזאת נשתה הבריסה ולכן היא נכפלה בשתי הלכות אז ראינו כאן את המקרה שיש שתי חצרות וג בתים ביניהם והבתים פתוחים זה לזה אז בני חצר אחד מעבירים לחצר שתי החצרות מעבירים לבית האמצעי והבית הראשון שבתוך בכל חצר נחשב לביש והוא לא צריך לצאת את הפת וגם הבית האמצעי לא צריך כיוון ששם מניחים את הפת רח ושאל את רבונון האם אפשר לומר שתי הלכות שיסתרו אחד את את השנייה זאת אומרת מקרה שיש שתי חצרות עם דיירים ויש שני בתים ביניהם החצר הראשונה רוצה לתת את העירוב בבית ה בית החיצוני יותר ממנה שהוא פתוח לבית הראשון ואז להחשיב את הבית הראשון כביישה שר שלא הצרת את עירוב והחצר השנייה רוצה להכשי להניח בבית הרחוק ממנה שהוא קרוב לחצר הראשונה שהחשבנו אותו כלפיו ביישר כלפי החצר השנייה אנחנו רוצים להחשיב אותו כביסדירו ולהניח שם את העירוב חצרות ואילו את החצר הסמוכה הסמוכה לבית הסמוך לחצר השנייה אותה נחשיב כבייש שר זאת אומרת האם אפשר לתת לאותה דירה שם מצד אחד של בית שר כלפי חצר אחת מצד שני בסדירו כלפי חצר שנייה שיוכלו להניח שם את הירוב חצרוס כיוון שיש הלכה שהרו חצרו צריך להיות דווקא בדירו ולא בביישר ענה לו ענו לו רבונון אין כזה דבר ממונשוך או שזה ביישר או שזה דירו למה זה שונה מרובה שרובה אמר לגבי נשמו שאפשר לתלוט תרת לכולה למרות שזה סותר במקרה שהניח ורבת תחומין בנשמושס אז אם הוא הניח את זה מבעוד יום אז מקרה אחד כלפי אחד אנידן בןשמושס כיום כלפי אחד אנידן בןשמושס כילה כיוון שזה לא ניכר אז לא יבואו ליטות ש כן כאן זה נראה אחוכה וטלולה ולכן אסור המשנה הביאה שבשביל לחבר שתי חצרות אז אם יש קיר מפריד ביניהם עם חלון שהוא בתוך הסורון וגודל שלבות הרבותכים אפשר כל אחת לעצמה ואפשר לערבם יחד פחות מזה אסור זה לא טול במחלק שלשם גלים ורבון בלובוד אלא זה עניין בפני עצמו שד זה שיעור חשוב ואמרנו גם ש מה שכתוב במשנה איתו זה בא להשמיע לנו שגם עם מקצתו בתוך הסור זה גם בסדר וכמו שראינו בברייסה הבריסה חזרה על עצמה כיוון שזה בדרך שזו ואין צורך לאמרזו [מוזיקה]
לצפיה בתכנים נוספים: