העמוד היומי מסכת עירובין דף עה עמוד ב

העמוד היומי בגמרא תלמוד בבלי מסכת עירובין מבית "דרשו" עם הרב מנחם דריימן שליט"א, העמוד היומי בהבנה ובבהירות ומתיקות התורה
לשיעורים נוספים באתר דרשו: http://www.dirshu.co.il/

העמוד היומי מסכת עירובין דף עה עמוד ב

[מוזיקה] דף עני עמוד ב כבר הרבה זמן אנחנו מדברים על כל המושג הזה של חצר פנימית וחצר חיצונה במה הדין אם רבו ביניהם או לא רבו ביניהם הדבר הזה מוביל אותי למוסע השכל נהדר שממש ראיתי אותו לאחרונה לנו יש מעשים פנימיים וחיצוניים יש לנו את התורה הקדושה שהיא פנימית כל מה שמנחה אותנו בחיים יש לנו את החיצונית את כל הדברים שאנחנו נאלצים כביכול לעשות, את ענייני החומר, את ענייני הגשם, לדאוג לבית שתפקד, לעשות קניות, לשלם חשבונות, גז מים וחשמל וכדומה. ולפעמים מתגנבת התחושה שאולי זה באמת משהו חיצוני מאיתנו. לכן אנחנו לומדים הרבה שצריך לערב גם את החיצונית וגם את הפנימית בכל אופן לפי חלק מהשיטות. הדבר הזה מוביל אותנו לכך שבעבודת השם אין חיצוני ופנימי. גם אם לפעמים נראה לנו לכאורה שהדברים שאנחנו עושים הם חיצוניים. אם נעשה את זה במבט של עבודת השם, אם נעשה את זה בתודעה שאנחנו עושים את זה כדי לגדל ילדים בצורה טובה, כדי לבנות משפחה בצורה טובה, כדי לחיות בעולם הזה, שהקדוש ברוך הוא הוריד אותנו לתוכו ויודע את ההתמודדויות שלנו, הוא יודע את הקשיים, הוא יודע שאנחנו צריכים להתעסק גם בעולם החיצון לכאורה. כשנעשה את זה בתודעה כזו, הכל יהפך לאחד, הכל יהפך למטרה אחת. לעשות רצונך אלוקיי חפצתי. לחיות חיים של תודעה, חיים שליחות, חיים שהקדוש ברוך הוא חפץ בהם. אומרת הגמרא הקדושה, ואנחנו מתחילים בדף העני עמוד א'. עדיין כמו שפתחנו אנחנו עוסקים בנושא של חצר חיצונה וחצר פנימית. ראינו במשנה כזה דין עיני עמוד א' ממש בשתי שורות האחרונות, שלוש שועות, סליחה, ראינו נתנו עירובן במקום אחד ושכח בן מן הפנימית. לטובת אלה שאיבדו אותנו, חלילה לא איבדו, אבל לא מונחים 100%. בואו נחזור על מה היה לנו. חצר חיצונה. זאת אומרת חצר שמתוכה יש גישה לרשות הרבים וחצר פנימית שמתוכה חייבים לצאת דרך החיצונה ורק אז להיכנס. ראינו שלל דינים אבל הדין האחרון של המשנה או אחד לפני האחרון היה כך. מה הדין נתנו עירובן במקום אחד? זאת אומרת חוץ מזה שכל חצר הרבה לעצמם הם ערבו גם יחדיו ושכח אחד בין מן הפנימית ובין מן החיצונה ולא ערב. שתיהן אסורות. אחד ביניהם שכרח. הם הניחו את ה בעצם בוא נקדים כבר כבר במשנה אמרנו שמדובר שהם הניחו את העירוב בחצרי החיצונה כשהם הניחו את העירוב בחצרי החיצונה אז אם שכח מהפנימית ולא ערב בואו נפרט מה קורה אם שכח מהפנימית אז הפנימית אסורה למה כי הפנימית פשוט אחד מהם לא ערב והחיצונה אסורה כי בני הפנימית אוסרים עליהם הם רגל האסורה במקומה כן לפי חכמים בכל אופן אני לא אחזור על כל העמוד של אתמול אבל בכל אופן לפי חכמים הם ברור שהם עוסרים ובמקרה ששכח אחד מהחיצונה ולא ערב. אז החיצונה בעייתית א' כן לעירוב והפנימית לא יכולה להתמודד לבד. למה? כי העירוב שלהם בחיצונה. אז הם לא יכולים להגיד טוב בוא נתנתק מהחיצונה. העירוב שלכם מונח בחיצונה. זה הדין שראינו וכבר הסברנו אותו במשנה ועכשיו נראה אותו בסיעתא דשמיא בגמרא הקדושה. אומרת הגמרא ואני מצטט מהמשנה נתנו עירובן במקום אחד ושכח אחד בין מן הפנימית ובין מן החיצונה. שתיהן אסורות. לא משנה מי שכח לא משנה מאיפה ההוא שהוא שכח. עכשיו מביאה הגמרא סימן שבעצם טעות שלי אבל היינו צריכים לגרוס אותו אתמול סימן חיצונה עצמה בבית יחידה רבינה דלא משכח בפנים זה כתוב כאן אבל זה הולך על כל הדוס על כל הדיון שהתנהל כאן כבר אתמול אומרת הגמרא הקדושה מה עם מקום אחד מה נקרא נתנו ירובן במקום אחד איפה זה המקום האחד הזה אומרת הגמרא מה רב יהודה אמר רב חיצונה מדובר כשהם הניחו את העירוב בחיצונה אבל כשהם מניחו בפנימית הדין השתנה כפי שכבר נראה אם כך למה קוראים לה נתנו ירובן במקום אחד שמשמע איך אחד מהחצרות בין מן הפנימית ובין מן החיצונה ומה יקראו למקום אחד מקום המיוחד לשתיהן אחד זה אומר מקום שהוא שייך לשתיה הפנימית לא שייכת לחיצונה בשום סיטואציה שהיא הם יכולים אולי להניח שם עירוב ואז יש להם אישור להשתמש אבל לא שייכת להם בשונה מהחיצונית ששייכת גם לבני החיצונית וגם לבני הפנימית לפחות לעבור דרכה לרשות הרבים מביאה הגמרא ראיה תניה נמיח נתנו ירובן בחיצונה זה המקום אחד שכתוב במשנה בחיצונה ושכח אחד בן מן מן החיצונה ובין מינה פנימית ולא ערב שתיהן אסורות ממשיכה הברייתא ואומרת מהדיין נתנו ערובן בפנימית ושכח מן הפנימית ולא ערב שתיהן אסורות אז כך הם נתנו אתובן בפנימית אם שכחה אחד מהפנימית שתיהן אסורות הפנימית כי יש אחד שלא ערב והחיצונית כי אם העירוב של הפנימית נופל אוטומטי החיצוני אסורה כי הם מוסרים עליהם אבל מה הדין אחד מן החיצונה ולא ערב אז לפי רבי עקיבא שתיהן עשו דברי רבי עקיבא רבי עקיבא נאמן לשיטתו שתמיד החיצונה תמיד הפנימית תס סורה לחיצונה אלא אם כן הם ירבו יחדיו ברגע שהם לא מחוברים יחדיו למה כי אחד מהחיצונה לא ערב הכל נופל והם אוסרים גם על החיצונה ואילו חכמים אומרים בזו בכזה מקרה שהם שמו את עירובם בפנימית ושכר אחד מהחיצונה ולא ערב פנימית מותרת וחיצונה אסורה פה החיצונה תהיה אסורה כי יש אחד מהם שלא ערב הפנימית תהיה מותרת אם אתם זוכרים כבר דיברנו על כך היא יכולה פשוט לסגור את הדלת שיש בינה לבין החיצונה ולהגיד חבר'ה היה עד עכשיו נעים איתכם מאוד כרגע אתם אוסרים עלינו לכו תסתלקו מכאן אין לכם רשות כאן ואז הם משתמשים לבד בעצמם כי הם ביחד כולם ערבו זה שיטת חכמים שואלת הגמרא אמר לרבא ברחנן להביא מה ישנה לרבנן דמר פנימית מותרת מה הסיבה שלפי חכמים הפנימית יכולה להשתמש כפי שאמרנו משום דאחד דדשה ומשתמשה היא סוגרת את הדלת בינה לחיצונית ואומרת חבר'ה להתראות עכשיו אנחנו לבד ואז היא משתמשת לעצמה אם כך לפי רבי עקיבא הנמי לרבי עקיבא שנה מלפחות שהפנימית תהיה מותרת תהי חדשה ותשתמש למה הם צריכים להיות מושפעים מהחיצונה שיסגרו את הדלת וישתמשו אמר לי אומר רבי עקיבא עירוב מרגילה פשוט מאוד ברגע שנתתם פה אישור לבני החיצונית להשתתף יחד איתכם בעירוב ויש להם פה אפשרות להיכנס זאת אומרת רגליהם עירוב מרגילה לשון רגל הרגליים של החיצונים יכולים להיות בתוכו הם נהפכים לחלק מהחצר ועוסרים אחד על השני וכשאחד מבני החיצונה לא ערב הוא משפיע גם על הפנימית שואלת הגמרא מה סברה כל כך יפה לרבנן נמירוב מרגילה גם לפי חכמים תאמר את הסברה הזו ואם כן גם לפי חכמים הפנימית לא תוכל לסגור את דלתה ולהשתמש לבדה אומרת הגמרא סברה נהדרת דאמרלה לפי חכמים הפנימית אומרת לתקונש שיטפתיך ולא להבותה השותפות יחד איתך נועדה למטרה אחת להגיע למקום טוב יותר ששנינו נוכל לטלטל אבל אם השותפות יחד איתך רק מחבידה עליי כי עכשיו את כביכול יש לך פה רגל בחצר ואחד ממך מהחיצונה לא הראה ועוסר עליי להתראות הסתלקו מכאן שואלת הגמרא אותו שאלה לרבי עקיבא נמי תמה לתקונש שיטפתיך ולא להבותה אם כך גם לפי רבי עקיבא שיהיה את אותו סברה רק לתיקון ולא להיבות שיסתלקו אומרת הגמרא דאמרלה מבטלין אחלך רשות לפי רבי עקיבא הוא לא אומר את זה כי פשוט יש אפשרות להוריד את הקלקול נכון שהשותפות כרגע גורמת לקלקול אבל תאמר החיצונה מה הבעיה אני אבטל את רשותי ואז נוכל להשתמש לפחות בתור אורחים ובאמת בכזה מקרה מדגיש רש"י וכי אמר רבי עקיבא פנימית אסורה עד שתבטל החיצונה רשות הרגל ארובה כאמר באמת ברגע שהחיצונה תבטל זה יהיה בסדר גמור רבי עקיבא שומר אסורות הוא לא אומר את זה באופן גורף הם כרגע אסורות עד שהם יעשו את המוטל עליהם שזה שהחיצונית תבטל לפנימית ואם כך אין את אין בעצם את הסברה שלתיקון לשידבתך ולא להבותה כי נכון שנוצר אבות אבל האבות הזה בר תיקון כבר נבטל והכל יהיה בסדר כל עוד והם לא ביטלו יהיה אסור ואילו חכמים עדיין אומרים לא מיד יהיה מותר ולמה? שואלת הגמרא ורבנן לפי רבנן אין ביטול רשות מחצר לחצר לפי חכמים החיצונה לא יכולה לבטל הפנימית כי כבר ראינו את המחלוקת אם אתם זוכרים שלפי חכמים דעתם שאי אפשר לבטל מחצר לחצר אלא כל המושג של ביטול רשות נאמר רק באותה חצר לבני אותה חצר ואם אי אפשר לבטל אז השותפות ביניכם גורמת לי לאיבות במקום לקלקול במקום לתיקון השותפות מעילה המתבטלת בני הפנימית סוגרים את דלתם או יש אומרים לא צריכים בפועל לסגור אלא אלא מספיק שהם יכולים לומר שהם סוגרים את דלתם ואז החיצונה מסתלקת ולפי חכמים הפנימית מיד יכולה להשתמש בלי לחכות לביטולה. יפה מאוד. אם כן, כאן כבר באותו רגע שהסברנו כך בכזה צורה, נכנסנו לעניין של האם מבטלים מחצר לחצר או לא. כבר ראינו את המחלוקת הזו. מנסה הגמרא לטלוט את מחלוקת האמוראים של ביטול רשות מחצר לחצר עם המחלוקת פה של התנאים, של רבי עקיבא וחכמים. לימה אומרת הגמרא שמואל ורבי יוחנן בפלוגדה דרבנן ורבי עקיבא כמפלגה דשמואל אמר כרבנן שלא מבטלים רשות מחצר לחצר ואלו רבי יוחנן דמר כרבי עקיבא האם המחלוקת המוראים היא זו היא המחלוקת הנאים זה אותה מחלוקת ואותם דעות אומרת הגמרא ממש לא לכל המורה יש אינטרס עליון להסתדר עם כל התנאים להגיד שהדעה שלו היא הצודקת והוא יכול להסתדר כמו כל התנאים אז כאן גם שמואל וגם רבי יוחנן יסדרו לנו כל אחד לפי שיטתו גם את חכמים וגם את רבי עקיבא. אומרת הגמרא, אמר לך שמואל, מה פתאום הנה דמרי אפילו לרבי עקיבא אני שסובר שלא מבטלים מרשות לרשות, מסתדר גם אני אסביר לך את רבי עקיבא גם כן שהוא סובר בדיוק כמוני שלא מבטלים מרשות לרשות. עד כאן לא קמה רבי עקיבא אחתי חצרות זו לפני מזו דסרנה דדי רק במקרה שלנו שיש כאן פנימית וחיצונה ומוסרים אחד על השני זה משהו מאוד דרמטי אם הם לא יבטלו לכן התי רבי עקיבא לבטל אבל אתם מיקה אסרנהדדי במקרה הרגיל שנחלקנו מדובר על שני חצרות שכל אחת מהם פתוחה לרשות הרבים ופתח ביניהם הם לא עושות אחת על השנייה סך הכל זה יהיה להם יותר נחמד אם הם יוכלו לבטל ולהשתמש יחדיו אבל אין כאן איזו מוקש אין כאן איזה בעיה שנוצרת ולכן בכזה מקרה רבי עקיבא יאמר שלא מבטלים מחצר לחצר אז אם כך אני מסתדר נפלא גם עם חכמים וגם עם רבי עקיבא ואילו רבי יוחנן אמר הנה דאמרי אפילו לרבנן אני מסתדר גם לפי רבנן לא רק כמו רבי עקיבא שאומר פשוט שמבטלים מחצר לחצר גם חכמים אומרים כמוני עד כאן לא כאמרי רבנן אחה במקרה שלנו של חצר פנימית וחיצונה אלא דאמרלה אומרת הפנימית עד מבטלת לייקה שרתילאי אני צריכה להזדק לחסדייך עד שתבטלי לא רוצה לא אותך ולא את ביטולך תסתלקי מכאן כך אומר רש"י זה מפריע לי אבל אתם במקרה של שני חצרות ופתח ביניהם מכעס רעלה האם היא מזיקה לה עד שהיא מבטלת היא לא מזיקה שום דבר לא קורה כאן שום מכשול אם היא תתעכב אם היא תתעכב היא תפסיד רק לעצמה היא לא תוכל להשתמש יחד איתה ולכן בכזה מקרה יתכן שאמרו ייתכן כך אומר רבי יוחנן יאמרו חכמים מותר לבטל מחצר לחצר ורק במקרה שזה מוביל למוקש שכל עוד והיא לא מבטלת יש כאן בעיה בזה היא תאמר תאומר הפנימית לחיצונה תאמר חצר לחצר אחרת בבקשה תסתלקי לא את ולא ביטולך עוברת הגמרא למקרה הבא במשנה ואם היו של יחידים ראינו אמא פנימית והחיצונה היא של יחידים זאת אומרת גר אחד בפנימית אחד בחיצונה הם לא עושים אחד על השני ולא צריכים לערב והכל בסדר אין מושג של איסור אומרת הגמרא הקדושה מהבי יוסף תני רבי בשם רבי אם היו ג' אסורין אם היו שלושה ולא משנה לי אם שניים בחיצונה ואחד בפנימית או שניים בפנימית ואחת בחיצונה תמיד יהיו אס אסורים. בעצם כבר במשנה עמדנו על זה שבמקרה שיש שניים בפנימית ברור שאסורים כי הם עוסרים זה על זה ואז הרגל אסורה במקומה והוסרת גם על החיצון. כאן הוא מגיע מגיע רב יוסף ומחדש בשם רבי שגם אם השניים יהיו בחיצונה אני אאסור למה אתו שניים בפנימית כך אומר רב יוסף בשם שימו לב בשם רבי אמר לו רב ביבי לא תציטו לי אל תקשיבו לו הדין אמנם נכון אבל זה לא בשם רבי ענה אמריתנילה ומשמי דעבדה ברבה אמרניה ואמרתי הויל ואני קורא בהם רבים בחיצונה אני אמרתי את זה בשם רב אדה בר אהבה רק אמרתי בלשוני את הסיבה הועיל ואני קורא בהם רבים בחיצונה ולכן גם אם יש שניים בחיצונה ורק אחד בפנימית שלא אמור להיות אסור. בכל אופן אני עושה ועל כך אמר רב יוסף שזה בשם רבי אבל זה לא נכון אמר רבי יוסף רבי יוסף מסביר את הטעות שלו מריד אברהם ריבונו של אברהם זאת אומרת ריבונו של עולם רבים ברבי החלף לי פשוט מאוד אני שמעתי אותו אומר הועיל ואני קורא בהם רבים בחיצונה הייתי בטוח שהוא אומר רבי במקום רבים רבי ולכן אמרתי את השיטה הזו את הדעה הזו בשם רבי אבל הדין את הדין זכרתי והטעות נוצרה מיובנה עד כאן שיטה אחת ושמואל אמר לעולם מותרות עד שיהיו שניים בפנימית ואחד בחיצונה. הוא בעצם לא גוזר והולך לפי הדין. רק שיש שניים בפנימית שעושים אחד על ראהו אז באמת יהיה בעיה בחיצונה. כל עוד ואין שניים בפנימית גם אם יש שניים בחיצונה אומר שמואל לא אכפת לי. אמר רבי אלעזר ונוכרי הרי הוא כרבים אם יגו נוכרי בפנימית הוא נחשב כרבים והוא יאסור עליהם. שואלת הגמרא רגע למה מה ישנה ישראל אחד דלא אשר דמנד ידע ידע אותו אחד שיודע את הדין שישראל אחד לא עוסר יודע ומן ד לא ידע ורואה שמטלטלים שם סבר עירוב הערב עירוב עירב הם עשו את מה שמטל עליהם עשו עירוב כדין ולכן לא יצא מכך מכשול אם כך נוכרינ מימרינן ד דידע ידע דלא ידע סבר הגירוג גר גם כן אנשים ידונו לכף זכות יראו מקרה תמו שאפילו לא יראו אותו כתמוע המבינים יאמרו רגע נוכרי אחד לא אמור לאסור אלה שלא יודעים ימרו בטח שכרו ממנו את רשותו והכל בסדר למה בנוכרי יש הבדל אומרת הגמרא יש הבדל סתם נוכרי התא דאוגר מפאפי נוכרי שמזכיר את רשותו הוא מפרסם את זה הוא פוע בכלל הוא מדבר על זה יש לזה קול וכולם יודעים שאותו גוי הזכיר את רשותו וכאן אם לא יעשו את זה כי עליבד אמת על פי הדין לא צריך לעשות איזה יצא מכשול מי שיודע יודע אבל מי שלא ידע לא יאמר שכנראה הגוי הזה יזכיר את רשותו כי אם כן היה אמור להיות לזה קול היו אמורים היו אמורים לדבר על זה ואם לא דיברו יצא מזה מכשול ולכן בגוי באמת אסור מביאה הגמרא דין נוסף אמר רבי יהודה אמר שמואל 10ה בתים זה לפנים מזה יש לנו חצר החצר הזה בעצם יש כאן בתים ואחד מהבתים פתח אתה נכנס לבית אחד משמה אתה נכנס לבית נוסף ולבית נוסף שבעצם הבתים הנוספים פתוחים כל אחד רק לבית ולבית נוסף הם לא פתוחים לרשות הרבים או משהו כזה בעצם סוג של רכבת כזו אתה נכנס לבית הראשון ומשם לשני ומשם לשלישי ככה עשרה בתים זה לפני מזה מה הדין פנימי נותן את עירובו ודיו רק הפנימי נותן את העירוב זאת אומרת האחרון האחרון לא ההוא שהלחצר אלא ההוא האחרון וכולם נחשבים כבית שער לפנימי ובית שער לא צריך לתת עירוב ולא עושה ואילו רבי יוחנן אמר אפילו חיצון אפילו החיצון ומבינה הגמרא אפילו הראשון גם כן צריך כולם צריכים לתת שואלת הגמרא חיצון בת שער הוא חיצון הוא ברור בת שער הוא בצער של רבים דרכו נכנסים לשני ולשלישי ולרביעי וכן השני נכנסים דרכו לשלישי ולרביעי הוא נחשב כבית שער למה שיצטרך לערב אומרת הגמרא חיצון של פנימי מה שהוא אומר חיצון הוא מתכוון לתשיעי זאת אומרת לא רק העשירי צריך אלא גם התשיעי צריך אבל השמיני והשביעי והשישי וכן הלאה הם באור לא צריכים כי הם בית שער מה באמת המחלוקת שלהם שואלת הגמרא במהיק המפלגת זאת אומרת למה רק הם נחלקים בתשיעים מה קורה עם השער אומרת הגמרא פשוט מאוד מר סבר בית שער דיחיד שמי בית שער ומרס סבר לא שמי בית שר זאת אומרת כך יש לנו כאן בית שער יש לנו כאן בעצם כל אחד הוא בית שער לאבא בתור אבל הראשון הוא בצ'אר דרבים נכנסים דרכו לשני לשלישי וכן הלאה אותו דבר השני והחמישי והשביעי והשמיני גם כן הוא בית שער דרבים והם באו לא עוסרים ולא צריכים עירוב האחרון הוא לא בית שער ולא כלום ברור שהוא צריך המחלוקת בתשי שהוא בית שער דיחיד בעצם עוברים דרכו למקום אחד השאלה אם בית שער דיחיד גם נקרא בית שער או שהוא כבר לא נקרא בת שר ועל כך הם נחלקו האם התשיעי גם כן צריך לתת את עירובו או לא את הדין הזה כבר נראה בעזרת השם מחר כי אנחנו נרחיב בעניין הזה מחר נתזר בסבלנות בואו נסתכם מה ראינו היום דבר ראשון התחלנו עם הדין של ערבו הניחו עירובן במקום אחד שראינו שתמיד בין שכח מן הפנימית ובין מן החיצונה כולם אסורות מדובר ששמו בחיצונה אבל שמו בפנימית רבי עקיבא יאמר תמיד שתיהן אסורות ואילו למה כבר נראה ואילו חכמים יחלקו ויאמרו במקרה שכח מהחיצוני הפנימית יכולה לסגור את הדלת. מה בעצם המחלוקת שלהם? הגענו למסקנה בסוף שגם לפי רבי עקיבא כשהחיצונה תבטל זה יהיה בסדר. השאלה אם היא צריכה לבטל. לפי רבי עקיבא היא צריכה לבטל כי יש תיקון לאיבות. ולכן אי אפשר לומר את הד את הסברה הזו שלתקון אשתף תכך ולא להבטה. ואילו לחכמים אין מבטלים מחצר לחצר. ולכן יש סברה שהשותפות איתך גרמה לייוט ולכן הפנימית סוגרת את הדלת ומשתמשת לעצמה והיא מותרת. ניסינו לטלט את המחלוקת בשמואל ורבי יוחנן האם מבטלים מחצר לחצר ודכינו שמואל אמר אני אומר גם לפי רבי עקיבא רק כאן כי אסר נדדי ושם לא ורבי יוחנן אומר הנה דמר אפילו לרבנן כי כאן יכול לצאת עיבות לחכות עד שהיא תבטל ואילו בשתי חצאות ופתח ביניהם אין שום איוט ראינו היו של יחידים מחלוקת רבי יוסף אמר זה בשם רבעדה ברבה הוא סבר שזה בשם רבי כי הוא אמר את המילה רבים שתמיד כשיש רבים לא משנה אם בחיצונה או בפנימית תמיד אסורה ואילו שמואל אמר מה פתאום רק אם יש בחיצו רצונה בפנימית לא ראינו שאם יש גוי זה בעיה ולמה לא נטלה שאנשים מי שיודע יודע ומי שלא יתלה שהוא הזכיר את רשותו בגלל שיש לזה קול וכל עוד ואם באמת לא עושים את זה כי לא צריך לעשות את זה ההוא שרואה לא ידע ויאמר ש ויאמר שלא שחו את רשותו ולא עשו עירוב וזה יבוא לידי מכשול עשה בתים זה לפני מזה ראשון שני וכן הלאה ברור שלא צריכים העשיר למה כי הם בית שער דרבים העשירי ברור שצריך כי הוא לא בית שער הפנימי ביותר כמובן ואילו עד שהיא מחלוקת האם בית שער דיחיד שמי בית שער או לא. בהצלחה רבה ואדירה ולהתראות [מוזיקה] מחר. เฮ
לצפיה בתכנים נוספים: