העמוד היומי מסכת עירובין דף סז עמוד ב

העמוד היומי בגמרא תלמוד בבלי מסכת עירובין מבית "דרשו" עם הרב מנחם דריימן שליט"א, העמוד היומי בהבנה ובבהירות ומתיקות התורה
לשיעורים נוספים באתר דרשו: http://www.dirshu.co.il/

העמוד היומי מסכת עירובין דף סז עמוד ב

[מוזיקה] דף סז עמוד ב היום אנחנו נראה בעמוד שלנו דבר מדהים מוסכל עצום לכאורה כל תקנות חכמים הם פחוטים מדאורייתא והראיה היום בעמוד שלנו כתוב במקרה שאדם מגיע לשאול רב שאלה מסוימת בהלכה אם ההלכה היא דאורייתא כשהרב עונה תשובה אוקיי הרב עונה תשובה ויש איזה תלמיד שיושב מולו שיש לו איזשהו פקפוק, איזשהו ערעור, הפסק לא נראה לו כל כך נכון. אומרת הגמרא, אם זה בדאורייתא שהתלמיד מיד ישאל לפני שיעשו מעשה, אבל אם זה דרבנן שהתלמיד יבלום את פיו, יחכה שיעשו מעשה, ולאחר מכן הוא ישאל את הרב, האם כך, האם אחרת, יביא לו את הפקפוק, את העירור. כך אומרת הגמרא. לכאורה דברי חכמים פחות חמורים, אבל שמעתי הסבר נפלא שאומר כך. התורה היא התורה היא מקור החיים שלנו. בא לא צריך לשים חומרות. בדרבנן בדיוק להפך. זאת אומרת בדרבנן הגיעו והחמירו. אמרו יש לך שאלה תבלום את הפה. החשיבות הזאת של הסמכות האבסולוטית של החכמים. כשהחכם אומר לך משהו, כשהרב אומר לך תקנה ממנו, תשמע ממנו באופן מיידי, יש לך שאלה? חכה. קודם כל הרב אמר, לך תעשה. אחרי זה יש לך שאלה, תבוא ותציע את הספקות שלך. הרב בעזרת השם יתן לך תשובה. אבל כדי לחדד את העוצמה הזו, את הכוח שיש לחכמים, את העוצמה הזו שהחכמים אומרים משהו, אתה מיד הולך ועושה אותה, את הביטול הזה, את האמונת חכמים, את האמונת צדיקים הזו, זה מה שבאו להנחיל לנו. אומרת הגמרא הקדושה, ואנחנו מתחילים בדף סז עמוד א' בשורה הראשונה רבא ורב יוסף. ראינו אתמול דבר נפלא. בעיקרון, אנחנו כבר יודעים ששני יהודים שגרים יחד עם גוי במבוי, הגוי עוסר עליהם, הם צריכים לזכור את רשותו וכדומה. ראינו אתמול שבמקרה של הגוי יש פתח רחב יותר. זאת אומרת יש לו פתח מאחור דלת אחורית לקרפ או לביקה. זאת אומרת לא רק לביקה אלא אפילו לקרפ נקרא פתחו. ואפילו אם במהלך השבת הוא כרגע משתמש בבטח של עולם אבוי הוא לא עוסר. אומרת הגמרא הקדושה רבא ורבי יוסף דמות רבי אמרו יחדיו נוכרי כן נוכרי כמו שאמרנו בטיים עוסר יותר מבית שעתיים אינו עוסר. אם יש לו פתח פתוח לקרפ והכרפ הזה בית שעתיים הוא עדיין זאת אומרת עד בית שעתיים בית שעתיים ומטה הוא עדיין עושה על בני המבוי למה כי הפתח שם לא מגיע למקום מספיק גדול הרי קרפ זה מקום מוקף אז הוא גם מקום צר אז כל עוד והוא פחות מבית שעתיים או בדיוק בית שעתיים הפתח שלו נחשב גם כלפי המבוי אבל יותר מבית שעתיים אינו עוסר ברגע שהכרפ מרווח הלף שהוא מוקף הוא מרווח יותר מבית שעתיים אני מחשיב את הפתח של הגוי רק לקרפ פף ולא למבואי והוא לא עוסר זה לגבי גוי ואילו ישראל בדיוק להפך וישראל בית שעתיים אינו עוסר יותר מבית שעתיים אוסר יהודי זה בדיוק הפוך למה רש"י מסביר במנטק שפתיים מדובר כאן ביהודי ששכח ולא ערב כל עוד הכרפף מאחוריו הוא בצעתיים הוא פחות מכך הוא ראוי להשתמש בו בשבת מותר לטלטל בו כי עד בית שעתיים ברגע שהוא מוקף הוא נחשב כהיקף הוא נחשב כמקום שמותר לטלטל בו. אז אני אומר הוא משתמש רק בכרפ שמה נוח לו תשמישו ולכן הוא לא יאסור על כולם אבל ברגע שהוא יותר מבית שעתיים ברגע שהוא יותר מבית שעתיים אני אומר ממש לא אתה יודע למה כי הרי חכמים אסרו על מקום שלא הוקף לדירה ברגע שיותר כרפף הוא לא הוקף לדירה חכמים אומרים שמקום שלא הוקף לדירה ברגע שיותר מבית צעתיים אסור לטלטל בו יותר מדמות ואם כך ברור שהיהודי לא ישתמש בו במקרה שהוא פחות מבית צעתיים גם אם הוא צפוף היהודי שתמש בו. רש"י אומר למה זה שונה מגוי? כי יהודי בשבת לא צריך כל כך הרבה ד בשבת לכהוצאת משאות יתרין וסגי באחי ונפיש אוירי ממבואי זה בסוף יותר מרווח ממבוי אבל ברגע שזה יותר מבית שעתיים שזה כרמלית כי זה לא הוקף לדירה חכמים אסור לטלטל שם אין לו מה לעשות עם זה ולכן בדיוק להפך מגוי גוי נהנה יותר מזה שהכרפ שלו בד שעתיים ולכן לא נחשיב את פתחו כמבוי אלא לכרפ ויהודי בדיוק הפוך יהודי ברגע שזה יותר מבית שעתיים שהתשמיש המנהיה לא נוח כי הוא לא יכול לטלטל שם ביותר מארבע עמות אז נאמר פתחו לא לקרפ אלא למבואי והוא יאסור שואלת הגמרא בא מני רב הברך קליי מרב הונה פתוח לקרפ מה הוא מה כן זה הולך כמובן על נוכרי מה הדין פתוח לכרפ הרי אמרו בצדם עושה יותר מבצעים אינו עושה וכמו שראינו כאן בדברי רבא ורב יוסף שעד בצעתיים באמת הוא לא משתמש שם כי זה לא נוח לו למעלה מבצעתיים הוא משתמש שם ואז היינו עוסר על בני המבוי אומרת הגמרא הקדושה אמר אולמר רבי יוחנן קרפף יותר מבית שעתיים שלו הוא כף לדירה אפילו קור ואפילו קוריים אוקיי הוא יותר מבצעתיים והוא לא הוקף לדירה אפילו קור ואפילו קוריים הזורק לתוכו חייב זאת אומרת הלב של חכמים אמרו שאסור לטלטל בו יותר מארבע אמות אם כן זה לא רשות היחיד אתה רואה זה כמו רשות הרבים עשו את זה רשות הרבים אסור לטלטל שם יותר מארבע עמות רשות היחיד מותר לטלטל גם אם היא בגודל של חצי גלובוס פה אתה עושה ואם ככה הייתי היה עולה על דעתי לומר שאולי זה כמו רשות הרבים. בכל אופן, אדם שיזרוק מרשות הרבים לתוך אותו קרפף, חייב, עד כדי כך, לא רק אסור, אלא חייב, מה הייתה אמה? מחיצה היא נקראת מחיצה קיימת, יציבה, היא נקראת השות היחיד, אלא שמחוסרת דיורין, חכמים גזרו עליה כי לא גרים בה, אבל בכל אופן היא נחשבת כמחיצה, כמחיצה קיימת ויציבה והזורק לתוכה יהיה חייב. שואלת הגמרא מטיב רב אונה ברחיננה ומביא ברייתא צלע שביים הים נחשב לכרמלית סלע שנמצא בתוך הים גבוה עשרה ורחב ארבעה שזה גודל קלאסי של רשות היחיד גובה עשרה ורוכב ארבעה תפחים אין מטלטלין לא מן תוכול הים ולא מן הים לתוכו פחות מכאן אם הסלע הוא פחות מגובה 10ה או פחות מרוחב ארבעה מטלטלין עד כמה עד בית שעתיים את ה את הפסקה הזו אנחנו כבר נראה על מים מדברת אבל כך כתוב בברייתא שואלת הגמראי על מה הולך הפסקה עד כמה עד בצעתי אילמה הסיפה אם זה הולך על הסיפה בעצם יש בברייטה רשע וסיפה הרשע מדובר על סלע שהוא רשות היחיד שהוא גבוה 10ה ורחב ארבעה ואתה אומר אין מטלטלין מתוכו לים ומהים לתוכו והסעיף הזה שהסלה הוא כרמלית פחות מכך הסלע הוא לא נחשב כישות היחיד אלא ככרמלית אתה אומר לי מטלטלים מן הים לתוכו מן תוכו לים שואלת הגמרא על עד בית שעתיים שמגיע ההסתייגות הזו ואומרת רק עד בית שעתיים על מה זה מדובר אה אילי מהסעיפה על מקרה שהסלה כרמלית כמו שאמרנו בית שעתיים אודמטלטלינן תפי לא אם זה יותר מבית שעתיים לא מה פתאום הרי ברגע שזה יותר מבית שעתיים ברור שזה קרמלית והמקרמלית לכאמלית גם מטלטל אין שום בעיה להמשיך ולטלטל מתוך להם ומהם לתוכו גם אם הוא מעל בת שעתיים אליו חייב להיות הרישע זה הולך על מקרה שזה גבוה עשרה וערחב ארבעה ואחיק אמר סלע שביים גבוה עשה וכבד אין מטלטלין לא מתוכו לים ולא מן הים לתוכו למה כי זה ישות היחיד וכרמלית כן הסלע הוא ישות היחיד והים הוא כרמלית ועד כמה עד מתי האיסור קיים עד בית שעתיים אבל א יתר מבית שעתיים ברגע שזה יותר מבית שעתיים זה הופך להיות כרמלית מטלטלין על מקרמליתי תיוטה דרבי יוחנן אני מחשיב את זה ככרמלית על מלא עד כדי כך שאני מתיר לטלטל מהים לתוכו ומתוכו לים כדין כרמלית אם כך אנחנו רואים במפורש שזה הפך להיות כרמלית ולא כפי שאמרנו עליו שבעצם הוא גבוה עשרה הוא רחב ארבעה ולא כמו קודם שאמרנו שזה השוות היחיד אומרת הגמרא אמר רבה מנדלא יד התוץ מתניעתא תיוב דמות לרבי יוחנן יש לך ברייתה יש לך משנה מוקשט אתה לא יודע איך לתרץ אותה אתה לא יודע על מה לשים את הניסוח של עד בית שעתיים לכן אתה מגיע ומקשה שאלות על רבי יוחנן אם היית מתמקד בהסבר בהסבר המשנה היית מסתדר יופי וגם רבי יוחנן היה מסתדר. מה הוא מסביר? אומר רבא לעולם הרישע. אתה צודק זה באמת הולך על הרשע על מקרה של גבוה ורחב ארבעה ואחיקה אמר יש כאן דיוק. לא שמת לב לדיוק. מה כתוב? כתוב שברגע שהוא רחב גבוה 10ה ורחב ארבעה אין מטלטלין מתוכו להם ולא מניהם לתוכו. אבל תדייק אב בתוכו מטלטלין. בתוך הסלע עצמו מותר לטלטל כי הוא רשות היחיד. ועל זה מגיעה הברייתה ואומרת ועד כמה? עד בית שעתיים. כי ברגע שזה יותר מבעתיים גזרו חכמים שגם בתוכו לא הטלטלו. למה הם הפכו את זה לכרמלית? זה כבר לא נחשב רשות היחיד כיוון שלא הוקף לדירה. אז יפה מאוד. שים לב יש כאן דיוק בתוכו מטלטלין ובתוכו מטלטלין דווקא עד בצעתיים ולא יותר. כך מסביר רבא. רבשי אמר רבשי מגיע עם הסבר נוסף לעולם הרישע. באמת ההגבלה הזו ההסתייגות של בית שעתיים הולכת על הרישע. שמה במקרה שגבוה עשרה ורחב ארבעה ועל כך אמרה הברייתא המשנה אין מטלטלים מתוכים ולא מניהם לתוכו ועל זה על הפשטות לא על הדיוק כמו שרבא אמר על הפשטות מגיעה המשנה ואומרת ועד בצעתיים אבל למעלה מבצעתיים מותר שאלת אם כך קשה על רבי יוחנן אם מותר לטלטל לפי רבי יוחנן הרי זה שוט היחיד על מלא אומר הבשי לא תבין לגבי כרפ יותר מבית שעתיים חכמים גזרו שני דברים דבר ראשון שלא מטלטלים מכרמלית לתוכו ולא לא מתוכו לכרמלית. דבר שני שבו עצמו בתוכו לא אי אפשר לטלטל אלא רק בארבע עמות כדין רשות הרבים. וכיוון שהם ראו ששני התקנות יחדיו לא יעמדו הם הגיעו והתירו תקנה אחת. רב אשי אמר לעולם הרישע אין אמרו ואין אמרו. אין אמרו קרפ יתר מבית שעתיים שלא הוקף לדירה. אין מטלטלין בו אלא בדמות. ואין אמרו עוד דין עוד תקנה. אין מטלטלים מרשות היחיד לכרמלית. ולכן הם הגיעו וחילקו. הם אמרו זה לא עומד בכל המקומות. שני התקנות יחדיו בצעתיים עד בצעתיים דשרי לטלטו לבקולי אסירבנן לטלטולי לא מניהם לתוכו ולא מתוכו לים מה הייתה הרשות היחיד גמורה היא אנשים יקלטו זה כמו רשות היחיד גמורה מותר לטלטל בתוכו אז גזרו אל תטלטל מהכרמלית לשם מהים לתוכו אבל יתר מבית שעתיים דאסור לטלטול בכולי ביתר מבית שעתיים חכמים הגיעו ואמרו אסור לטלטל בכולו למה רש"י אומר כי אנשים יבואו להתבלבל עם רשות הרבים יגידו תגידו תקשיבו ראינו שטח אינסופי אין שם שום דיורים ואנשים מטלטלים בו אז חכמים אסרו שאו רבנן לטלטול מתוכו לים ומן הים לתוכו מה הייתה אמה כי אם לא אם אני אגיד רגע מטלטלים בו רק בארבע אמות ועוד אני אאסור להכניס מהים לתוכו דילמה אמרי רשות היחיד גמורה היא ואז אתי לטלטולה בכולי אני אפסיד את התקנה הראשו הראשונית שלי אני רוצה להרוויח פה את התקנה הבסיסית כבר נבין למה דווקא אותה אבל אני רוצה להרוויח את זה שלא יתלטלו בכולו למה? כי אם כן יבואו להתבלבל עם רשות הרבים. ולכן ברגע שזה קטן ומטלטלים בכולו, על זה חכמים לא גזרו, אין בעיה. לפחות חכמים גזרו, בואנה, אל תכניס מבחוץ לתוכו. אבל במקרה שלא מטלטלים בכולו אלא בדמאות. למה מטלטלים רק בדמות? כיוון שאני זה יותר מבעתיים ואני לא רוצה שיתבלבלו עם רשות הרבים, כאן הגיעו חכמים ואמרו, אני אתיר להכניס מהים לתוכו. אתה יודע למה? כי אם אני לא אתרי להכניס מים לתוכו יאמרו רגע זה הישות היחיד גמורה אתה רואה אסור להכניס מים לתוכו וכדומה זה הישות היחיד גמורה מותר לטלטל בכולו כיוון שקריטי לי שהתקנה הזו שלא לטלטל בכולו תישמר אני מגיע ומתיר להכניס מהים לתוכו אה אם ככה שואלת הגמרא ומה השנה למה תקנה אחת אתה שומר על חשבון תקנה אחרת מה ההבדל אולי תשמור דווקא על התקנה שלא להכניס מרשות היחיד לתוכו ומתוכו לרשות מהים לתוכו וכדומה תשמור על התקנה הזאת ותאמר אוקיי שיטלטלו בכולו. למה דווקא על זה? אומרת הגמרא תוכו שכיח. להיות בתוך אותו מקום זה שכיח. אבל מתוכו לים מן הים לתוכו לא שכיח. ולכן רק במקום שכיח חכמים גוזרים. יש לי אינטרס עליון לשמר את התקנה הזאת הבסיסית שמצויה יותר שבתוכו לא יטלטלו. ולכן חכמים הגיעו ואמרו הן אמרו ואין אמרו. לקחו את דבריהם ואמרו עדיף לי לשמר כרגע את התקנה שבתוכו לא מטלטלים. אפילו על חשבון זה שברגע שהוא יותר מבית שעתיים יטלטלו מן הים לתוכו ומתוכו לים יפה מאוד מספרת הגמראנוקה ילד שהיו צריכים למול אותו ילד ביום השמיני במילתו הוא נקר חולה מסוכן וחייב מים חמים לרחיצה דשתהפי חמימי המים החמים שהכינו לו נשפחו אמר להו אבא מה הבעיה ניתו לחמים הם יגו ביתי זה היה בחצר אחרת באותו מבוי בבית אחר באותו מבוי אמר רבא לכו הביתה שלי תביאו משם מה עמך חמים אמר לי הבא ערבינן לא ערבו אמר לי נסמוך על שיתוף רש"י אומר שיתוף מבואות בלי ערוב חצרות זה גם בסדר נסמוך על השיתוף אמר לי הלוש שטפינן אמר לו רגע בוא נבדוק את העובדות גם שיתוף לא עשו כאן במבוי אמר נמוה לנוכרי לי תלי שמרו לנוכרי שיביא לו מים אמר הבאות ולמר ולא שב כאן רבי יוסף היה לי שאלה גם על הפתרון הזה של אמר לנוכרי רציתי לשאול את הרב את רבא שאמר כך אבל רב יוסף לא נתן לי לשאול דמה רב יוסף אמר רב כהנה כיבין בי רב יהודה ואמר לן בדאורייתא מותבינן תיובת ועד הרב דין מעשה בדאורייתא כשיש לך שאלה על מה שהרב אומר דבר ראשון תשאל לפני שעושים מעשה ואילו בדרבנן אבדינן מעשה ואדם מותמינן תיובתא ולכן כיוון שידעתי שבדרבנן קודם עושים את המעשה ורק אחר כך מקשים לכן בלמתי את פי לכן חיכיתי בשקט ולא אמרתי מילה ובאמת הלכו ואמרו לנוכרי שיביא מים חמים לאותו ילד לבת הרחי אמר לי מה היא בית לאותוט ולמר שאל אותי רבי יוסף מה היה הקושיה שרצית להקשות לרב תאמר לי עכשיו את הקושיה לאחר שהם מעשה בוצה אמר לי אמרי לידתניה אזהה שבות לעשות על בן אדם לתאר אותו מטומת מת זה שבות זה איסור דרבנן בשבת ואמירה לנוכרי זה גם שבות לומר לנוכרי לעשות דבר מסוים שלך אסור לעשות אותו בשבת גם כן אסור מדרבנן ואני למדתי כך מה זה השבות ואינה דוכה את השבת אז זה שבות ולא דוכה שבת רשי שמדגיש אפילו במקום מצווה לדוגמה הוא צריך לשחוט פסח לא תזה עליו עכשיו הוא לא יספיק להטאר עד פסח ולא יקיים את המצווה אסור לעשות זאת אף אמירה לנוכרי שבות והנה דוכה את השבת ואם כן לא הבנתי איך רב מתיר לומר לגוי להביא מים חמים לצורך התינוק אמר לנבי יוסף ולא שני לך בין שבו דעיד במעשה לשבות דלת במעשה לא שונה לך בין שבות שיש בה מעשיית מלאכה שהגוי צריך לעשות מלאכה שזה באמת אסור לבן שבות שהגוי לא עושה עושה מלאכה שזה מותר דאמר לא אמר לנוכריזיל אחים הוא הרי לא אמר לגוי לך תחמם מים שזה באמת אסור וזה היה אסור גם לומר לנוכרי אלא מה הוא אמר לו לך תביא מים לך תביא מים זה לא נחשב כמלאכה נכון שליהודי אסור לעשות את זה אבל זה לא נחשב כמלאכה בשבת ואת זה מותר לעשות מחר נמשיך הלאה באותו עניין מה זה במבוי שמה למה זה היה נראה ככה מחר בסיעתא דשמיא נמשיך בואו נסכם ראינו את רבא ורב יוסף שמגיעים ואומרים תקשיב גוי ויהודי שני שני הפכים גוי אם הפתח קטן הוא לא השתמש בו כן בפתח הזה שפתוח לקרפף ורק יותר מבית שעתיים הוא השתמש בו ואילו יהודי בדיוק להפך ברגע שהוא קטן הוא השתמש בו רש"י אומר אין הרבה מה להוציא בשבת ושמה נוח לו להשתמש כי מותר לטלטל בכולו ברגע שהוא תרב בצעתיים חכמים גזרו לא לטלטל בכולו ולכן היהודי לא ישתמש שמה והוא יאסור על אחרים וכך באמת אמרנו רבא בר חקלאי כך השיבו לו רב הונה השיב לו שפתוח לקרפ אצל גוי תלוי עד בצעתיים הוא לא עוסר למעלה מבית שעתיים סליחה עד בית שעתיים הוא עושה למעלה מבית שעתיים הוא לא עושה כי נוח לו להשתמש רבי יוחנן מגיע ואומר כרפף יותר מבית שעתיים שלא הוקף לדירה עליו של חכמים אמרו שלא מטלטלים בכולו הוא עדיין נחשב כרשות היחיד על מלא מי שיזרוק לתוכו מרשות הרבים התחייב הביאה הגמרא שאלה משנה במשנה כתוב במפורש יש לי ים הים הוא כרמלית סלע באמצעו אם הוא גבוה רחב ארבעה רשות היחיד לא מטלטלים מתוך עולם ולא מנהים לתוכו אם הוא א פח פחות מכך מטלטלים מתוכו לים יפה מאוד כמה עד בצעתיים לא יכול להיות שזה הולך על הספע זה חייב לכת על הרישע ואם כן קשה על רבי יוחנן שני תשובות רב המגיע ואומר יש כאן דיוק לגבי תוכו בתוכו מותר לטלטל חלק אלא אם כן זה יותר מבית שעתיים רבשי אומר ממש לא זה הולך על הפשטות ויש כאן דין מעניין אין אמרו ואין אמרו חכמים גזרו שני גזרות א' לגבי טלטול בתוכו דווקא פחות מארבע עמות ב' לטלטל אליו כשהם ראו שהעניין נין של תוכו לא ישמר הם הלכו והורים למה כי אנשים יאמרו רגע אם אסור להכניס לתוכו זה הרשות היחיד גמורה ומותר לטלטל בכולה הם ביטלו את ההכנסה לתוכו ולכן אמרו זה אין בעיה זה מותר ואז אנשים יבינו רגע יש כאן משהו מוזר יש כאן משהו שונה הם יבינו שזה כרמלית ולא יתלטלו בכולו וזה היה אינטרס עליון לחכמים לשמר כיוון שזה יותר שכיח תוכו מאשר מהים אליו ואת זה חכמים באמת התירו סיפרה הגמרא על ינוקה שהיו צריכים מים חמים בשבילו וזה נשפח רבא בהתחלה דיבר על עובדות, הוא אמר, יש כאן אירובי חצרות, הבאי מיד העיר לו, אין כאן שיתוף, גם אין כאן אמר לנוכרי ואז כאן בעצם זה כבר לא משהו עובדתי אז הוא אומר שתקתי למה כי ידעתי מרבי מרבי יוסף אמר לי שבמקרה כזה שזה דרבנן לא שואלים את הרב אלא קודם נותנים למעשה להתבצע ולאחר מכן שואלים בשונה מדאורייתא שאז קודם שואלים לאחר מכן הוא אמר לו מה שאלתך שזה שבות וכמו שעזהה שבות ואסורה בשבת כך גם אמירה לנוכרי יש הבדל בין אמירה לנוכרי ללכת לעשות מלאכה לבין לומר לנוכרי לך תביא את המים שזה באמת מותר. בהצלחה רבה ואדירה ולהתראות מחר. [מוזיקה]
לצפיה בתכנים נוספים: