העמוד היומי מסכת עירובין דף נד עמוד א

העמוד היומי בגמרא תלמוד בבלי מסכת עירובין מבית "דרשו" עם הרב מנחם דריימן שליט"א, העמוד היומי בהבנה ובבהירות ומתיקות התורה
לשיעורים נוספים באתר דרשו: http://www.dirshu.co.il/

העמוד היומי מסכת עירובין דף נד עמוד א

[מוזיקה] דף נד עמוד א והיום עמוד נוסף מלא בפני מוסר בדרכי חוכמה איך להתנהג איך התורה מעדנת אותנו איך היא מכוונת אותנו אל היוד השלם אל ההגשמה שלנו עבודת השם קרבת השם אני איץ לומר קצת יותר ממוסעסק אחד כיוון שהעמוד הזה לכשעצמו הוא מביא לנו את המוסר סקל איך שנלמד אותו בלי לדוש ולחפש פשוט איך שאתה לומד אתה רואה איך התורה מעדנת מזכת מובילה מנתבת פשוט דבר נפלא היום אנחנו נראה שמדגימים את העולם הזה לחתונה הוא אומר לו ככה איי אלמה כבי אילול אדמי כך אומר שמואל לרב יהודה העולם דומה לחתונה ולכן חטוף ואכול חטוף ואשתי רשי אומר העולם דומה לחתונה הדמיון שלו כפי שחתונה אתה מזדמן מגיע ומה שאתה לא מנצל זה פשוט נעלם המנות הטעמים הריכות האנשים החגיגה הריקודים לא יהיו גם אחר מה שלא תנצל היום לא יהיה אותו דבר העולם הזה אנחנו חיים על זמן שאול מה שלא ננצל כאן ועכשיו אנחנו נאבד דמיון נוסף לחתונה אם אתם זוכרים המחותנים עצמם מי שחיתן מבינינו או מי שעקב פעם אחר מחנים רואה שהם כמעט ולא תואמים דבר מכל המתמים שיש בחתונה יש מנות בלי עין הרעה בשרים ברים הכל קוקטיילים הם לא נוגעים בכלום הם עסוקים בלהרח אחר כך אחרי החתונה הם חוזרים הביתה מתיישבים יחד המחוטן והמחותנת לקפה ועוגה לפעמים מותר להם גם שרים מתיישבים יחד ביישוב הדעת מסכמים רשמים מחליפים חוויות איך בדיוק היה המחותנים הם לא תועמים הם עסוקים בלהרח הם עסוקים כל הזמן אומר שמואל לרב יהודה אתה גם דמיין כל הזמן שאתה בחתונה תהיה מחוטן תארח אנשים תקבל אנשים בספר פנים יפות אבל תהיה עסוק כל הזמן תהיה עסוק בתורה ביראת שמיים לא יהיה לך זמן לכלום לאחר שיגמר החתונה ואחר שיגמר החיים הללו בעולם שהם זמניים שהם חולפים אז תגיע ללמעלה ואז יהיה לך את הזמן שלי ישוב הדעת של השבת שלהנות מזיב השכינה שלקבל את צררך אחד מגדולי האדמורים אמר דמיון נוסף כפי שחתונה אדם שגר ליד אולם חתונות יודע בכל יום יש שם רעש יש שם שמחה יש שם ריקודים יש שם אוכל ההבדל הוא באנשים שמתחלפים כולם כל יום יש שם שמחה אבל לא כל יום של אותו בן אדם אומרים לאדם יש לך זמן טוב נצל אותו כרגע הז הזמן הטוב בידיים שלך אבל למחורת זה יתחלף ויגיע לאדם אחר אם זה בקנייני העולם הזה ואם זה בקנייני הנצח לא תמיד האדם נשאר באותו מקום שהוא נמצא כרגע עכשיו אתה נמצא כאן עכשיו אתה החתן עכשיו אתה על הסוס נצל את הזמן לא בטוח שזה יישאר לעולם ועוד פנינה אחת קטנה במהלך העמוד שלנו נראה שהלוחות הראשונות נאמר בהם חרות על הלוחות חרות זה היה ממש חקוק בהם ועל כן אם היינו מקבלים את התורה כבר בלוחות הראשונות ולא ומשה רבנו לא היה נאלץ לנטץ אותם למרגלות הר סיני עקב העגל לא היינו שוכחים את התורה לעולם כי זה היה חקוק חרות לנו על הלב כרגע לאחר הלוחות השניות שניתנו רק רשום זה בעצם היה רשום על הלוחות וזה עלול להימחק לומד מכך בעל הסולם האדמור מאשלג אומר דבר נפלא שאדם מקבל על עצמו קבלה אם הוא רושם אותה על הלב באותיות של דיו היא עלולה להימחק מה הוא צריך לעשות לחקוק אותה אותם מה היא החקיקה אתה מוריד חלק מוריד חתיכה מהאבן וככה אתה חוקק אומר בעל הסולם אם תעשה את זה מתוך נמיכות קומה מתוך שפלות רוח מתוך הכרה אדירה שאתה אפס והקדוש ברוך הוא הכל אז הקבלה באמת תוכז מעמד אז התורה שאתה לומד אז כל המצוות שאתה עושה באמת תיתנו רושם כשאדם מגיע ואם בתנו המלאה אני ואפסי עוד מרגיש טוב עם עצמו וזה טוב להרגיש טוב עם עצמנו בגבול אבל כשאדם מגיע והוא מלא גאווה אוטומטי התורה רק נכתבת עליו התורה שהוא לומד והיא אין לה ממשות כשהוא מוריד מעצמו כשהוא משפיל מעצמו כשהוא נותן מעצמו לשני אז יש בו חסר ואז התורה יכולה להחק על ליבו ובאמת לקדם אותו להביא אותו אל היעד האמיתי טוב דיברנו מספיק בואו נתחיל את הדף של היום אומרת הגמרא דף נד עמוד א' אנחנו מתחילים בנג עמוד ב ממש למטה כמו שאמרנו אתמול נדבר על ברוריה וכפי שאמרנו העמוד הזה מלא בפנינים בדברי מוסר להביא את האדם שיבין מה הוא עושה הוא לומד תורה עד כמה היא משפיעה עליו בואו נתחיל ברוריה ברוריה אשתו של רבי מאיר ביתו של רבי חנינא בן תודיון אשכחת אלהו תלמיד דה וקגריס בלחישה הוא חזר על הלימוד בלחש בתשבי נתנה לו ביתה ככה עם רגלה אמרה לי לא כך כתוב ארוחה בכל שמורה כתוב על התורה כי ברית עולם שם לי הרוחה בקול ושמורה והיא לימדה אותו היא דרשה את הפסוק כך אם הרוחה ברמך איברים שלך בכל הרמך איברים משתמרת ואם לו ואינה משתמרת הדיבור שאתה מדבר בכל רב אוטומטי כל האיברים שלך נעים זעים אתה מתנדנד אתה מתרגש אתה נכנס לתוך התורה וזה יביא את זה שהתורה תשתמן אצלך כך אמרה לו ברוריה תנא תלמיד אחד היה לרבי אליעזר שהיה שונה בלחש לאחר שלוש שנים שכח תלמודו כי מדומני שאנחנו מבינינו יהיה הרבה שישמחו שלפחות שלוש שנים הם ישכחו את תלמודם אבל כנראה שאצל תלמידי רבי אליעזר זה היה גנאי כידוע השוכח דבר מתלמודו חייב מיתה וזה הגיע לו כיוון שהוא שנה בלחש תנא מביאה הגמרא ברייתה תלמיד אחד היה לרבי אליעזר שנתחייב בשריפה למקום כן אומרים המפרשים כיוון שהוא שכח את תלמודו לכן הוא התחייב שריפה כי כפי שאמרנו המשכח דבר מתלמודו חייב מיתה אמרו הניחו לו אדם גדול שימש בשמיים הגיעה מידת הזכות וסינגרה עליו אמרה תשאירו אותו בעולם כיוון שהוא שימש אדם גדול ועצם השימוש יביא אותו באמת להשתדרג יביא אותו להתקדם כש שמשמשים אדם גדול בסופו של דבר משתבחים ולכן תשאירו אותו מביאה הגמרא אמר לשמואל רב יהודה שהננה הוא קרא לו שנון חריף פתח פומך קרי תפתח את הפה ותקרע חומש תאמר בכל רם פתח פומך תני גם את המשניות את הברייטות תאמר בכל רם כי איך חידה תתקיים בך ותורי חיי התורה תתקיים בך וגם תארי חיים שנאמר כי חיים הם למוצאהם ולכל ושרום מרפה למוצאהם על פי פשט זה למי שמוצא אותם למי שמחפש ומוצא דורש שמואל ואומר אל תקראי למוצאהם אלא למוציאהם בפה מי שמוצא אותם חיים הם ולכל בשרו מרפה זה יביא לו גם חיים גם חיות גם זה יהיה אצלו חי חווייתי תוסס הוא יזכור את הגמרא דבר נוסף שאמר שמואל רב יהודה אמר לשמואל רב יהודה שיננה שנון חריף חטוף ואכול חטוף וישתה דעלמה דזין מיני כאילול אדמי זה כמו חתונה שהיא עוברת מהר היא חולפת נצל את הזמן גם בגשמיות כפי שכתוב פה על פי פשט וכמובן כפי שמפרשים מרבית המפרשים ברוחניות נצל את הזמן מה שהיה יום שחלף לא יחז חזור יותר אמר לרב לרב אמנונה בני אם יש לך היטב לך אם יש לך יכולת כספית אם יש לך את היכולות תדאג לעצמך שיהיה לך טוב שאין בה שאול תענוג ואין למוות תמעמע יתכן שאדם פתאום ימות הוא יבנה על איזה משהו יבנה תוכנית חיסכון ויאמר כאן אני אהנה אבל באמצע התוכנית חיסכון לא חבל אולי הוא ימות ובקבר אין תענוג אם אתה בונה על זה שתמות עשיר שבע ימים ויהיה לך הרבה כסף לא יועיל לך במאומה ואם תאמר אניח לבניי חוק שיהיה להם ירושה גם כן לא נכון בשאול מי יגיד מה אתה יודע מה קורה בשאול האם הכסף הזה יהיה אצלם האם זה ישמש אותם לטובה אל תבנה על זה בני אדם דומים לעסבי השדה הללו נוצצין והללו נובלים כן יש עשבים שנובלים ותחתם באים חדשים אותו דבר הבנים ידאגו לעצמם אתה לא צריך לדאוג להם אם יש לך כסף נצל אותו כאן ועכשיו וכפי שאמרנו גם לענייני העולם הזה זה מוסר השכל עצום לכל מיני אנשים ששומרים על כספם כ ממש ממש בתוך כספת לא משתמשים בו מעולם תשתמשו תרגו וגם לענייני צדקה אל תדאג אל תגיד אני לא רוצה לשבוע תוכנית חיסכון אולי בקבר אולי פה אין לך מה לעשות עם זה תשתמש בזה לדברים טובים אמר רבי יהושע בן לוי מהלך בדרך ואין עמו לוויה אין מי שהולך איתו ואדם שמהלך בדרך יחידי חושש מן המזיקים יעסוך בתורה שנאמר כתוב על המוסר על התורה בפסוק הקודם נאמר לביית חן הם לביאת חן הם ילוו אותך הם יהיו יחד איתך ויגנו עליך אותו דבר ממשיך רבי יהושע בן לוי ואומר חש בראשו יעסוק בתורה אדם שכואב לו הראש יעסוק בתורה והיא תרפא אותו שנאמר כי לביית חן הם לראשך אותו דבר חש בגרונו יעסוק בתורה שנאמר וענקים לגרגרותיך כמו תכשיט זהב ענק זהב שעומדים על הצווא כך כתוב לגרגרותיך לצוברו לגרונו הם יעילים גם בשביל זה מי שלומד תורה מגן עליו לרפואה גם בגרונו חש במאב יעסוק בתורה שנאמר רפאות תאי לשריך שריך זה הטבור הטבור זה איפשה הבטן איפשה המאיים זה יגן גם על זה חש בעצמותיו יעסוק בתורה שנאמר ושיכוי לעצמותך חש בכל גופו יעסוק בתורה שנאמר ולאכל בשרו מרפה התורה מביאה רפואה כמכלול לכל הגוף כולו גם לכל איבר ספציפי כפי שראינו וגם לגוף כולו אמר רבי יהודה בן הבחיה בואו ראה שלא כמידת הקדוש ברוך הוא מידת בשר ודם ההנהגה של הקדוש ברוך הוא היא הרבה מעבר להנהגתם של בשר ואדם מידת בשר ודם אדם נותן שם לחברו לזה יפה ולזה קשה תפתח בבקשה את האלון שמצורף לתרופות שאתה לוק שכל בן אדם יש לו בבית תראה איזה רשימה של תופעות לוואי זה אמנם יעיל לדבר מסוים אבל לא טוב לאנספור דברים אחרים אבל הקדוש ברוך הוא אינו כן ממש לא נתן תורה לישראל סם חיים לכל גופו שנאמר ולכל בשרו מרפה התורה זה סתם אחד שמועיל לכל הגוף פועל יעיל מגן ושומר אמר רבי עמי חוזרת הגמרא דיברנו על דיבור על לימוד בקל מביאה הגמרא מקורות נוספים מה היא תכתיב כי נאים כיתשמרהם בבתניך יקונו יחדיו על שפתיך כך כתוב במשלה זה נאמר על התורה מתי דברי תורה נעימים בזמן שתשמרהם בבתנך שלא תשכח אותם זה יהיה שמור אצלך כל הזמן מתי תשמים בבתניך בזמן שיקוון יחדיו על שפתיך שאתה מוציא את זה יקוון הוא יחדיו על שפתיך לא בגמגום לא באלגות לא בלחישה לא בחשש בכל רם בפה מלא בניגון בשמחה רב זרע אמר מאחה כתוב בפסוק במשלי שמחה לאיש במענה פיו ודבר ביתו מה טוב דורש רבי זרה ואומר הם מתי שמחה לאיש בזמן שמענה בפיו שיש לו תשובה לשון אחר וכאן זה מגיע לעניינינו הם מתי שמחה לאיש במענה פיב בזמן שדבר ביתו מה טוב כשאדם לומד באיתו ללכות חג בחג הלכות פסח בפסח הדבר הזה משתמר אצלו הדבר הזה חי שימו לב במהלך כל הדף אנחנו רואים שכשאדם לומד בכל רם כשאדם לומד מתוך כוונה שעוד רגע הזמן חולף עובר כמו שראינו זה נותן לו חיות ברגע שהלימוד חי שהלימוד תוסף הלימוד לא משתכח אותו דבר כאן כשאדם לומד את התורה באיתו זה הרבה יותר מעניין זה הרבה יותר מגרה אותו בפסח אם הוא עכשיו יתחיל ללמוד הלכות עיבור שנה זה יהיה לו קצת מורכב אבל אם הוא לומד עיבור שנה בחודש מעובר הלכות פורים בפורים פסח בפסח כל פעם את הדברים הללו הם אקטואליים הם רלוונטים זה מעניין אותו ולכן הוא יזכור אותם רבי יצחק אמר מאחה כי קרוב אליך הדבר מאוד בפיך ובלבבך לעשותו אי מתי קרוב אליך בזמן ובלבבך לעשותו כשהוא אומר את זה בקול כשהוא אומר את זה בפיב גם בלב זה נמצא וגם בפה זה קיים אז זה קרוב אליו אז זה שמור בתוכו ואז גם קל לו לעשות את זה רב אמר מאחד תאוות ליבו נתת לו והרשת צפתיו באלמנת הסלע זה פסוק בתהילים אם מתי תאוות ליבו נתת לו את מה שהוא מבקש בזמן שהרשת צפתיו באלמנת הסלע זאת אומרת שהקדוש ברוך הוא לא מונע ממנו את האפשרות הרשת שפתיו ואת המבטה של השפתיים שלו והוא יכול לומר הוא יכול לומר בשפתיים את מה שהוא לומד ועל ידי זה זה מתקיים בליבו זה מתקיים בתוכו כפי שכתוב תאוות ליבו נתת לו רב הרמי בפסוק הזה עצמו כתוב תאוות ליבו נתת לו מה מה שרק תאוות ליבו עדיין הוא לא הוציא את זה בפיו כבר הקדוש ברוך הוא נתן לו ומצד שני כתיב והרשת צפתיו בעלמנת הסלע דווקא אם הוא מבקש רק אז הוא יקבל אבל מה שצפון בליבו זה הקדוש ברוך הוא לא יתן לו ולכן עונה רבא זכה תאוות ליבו נתת לו לא זכה והרשת צפתיו באלמנת הסלע אומר רשי אם יש לו מזל טוב אם הוא זכה כבר מה שבליבו הקדוש ברוך הוא נותן ואם לא אומר רשי הרש את צפתיו באלמנת הסלע הוא הוא צריך להתמקמק לשון סבל או להתמע יש גורסים בצערו לבקש על כך ורק לאחר מכן שהוא ישקיע בתפילה אז הוא יקבל תנבי אליעזר בן יעקב יש ברייתה שאומרת כך בעצם רבי אליעזר בן יעקב מביא ברייתה כל מקום שנאמר נצח סלע אועת זה מגיע כיוון שראינו והרשת צפתיו בעלמנת הסלע שכתוב את המילה נצח או סלע או ועד אין לו הפסק עולמית זה אומר לנצח נצחים לעולם נצח דכתיב כי לא לעולם אריב ולא לנצח הקצוף אז רואים שזה מגיע יחד עם המילה עולם כך שזה נצחי סלה דכתיב כאשר שמענו כן ראינו בעיר השם צווקות בעיר אלוקינו אלוקים יכונניה עד עולם סלהע וועד כתיב השם ימלוך לעולם ועד בעצם אנחנו רואים ששלושת המילים הללו נצמדות למילה עולם כדי לומר לנו שזה לעולמי עולמים לנצח נצחים סלע ועד אומרת הגמרא הקדושה סימן ענקים לחייו לוחות חרות הגמרא מביאה עוד כל מיני דברים על התורה או כל מיני מעלות אחרות שאדם מסגל אותם לעצמו הוא יצליח אמר רבי אלעזר מה תכתיב ראינו כבר את הפסוק הזה וענקים לגרגרותיך כן כי לביית חן הם לראש וענקים לגרגותיך כפי שראינו דרשנו את זה מקודם על רפואה לכל הגוף רבי אלעזר דורש ואומר כך וענקים לגרגרותיך אם אדם עצמו כענק זה שהוא רף על הצו הוא רפוי הוא לא ודק הוא לא לחוץ הוא לא מחביד אותו דבר גם כך הוא לבריות בנוחות בנועם הוא לא מגיע ומחביד על אחרים וגם הענק הזה נראה ואינו נראה הוא נמצא מתחת לצו מתחת לזקן לא תמיד אנשים רואים אותו אותו דבר אם אדם מסים עצמו נראה ואינו נראה אומר רש"י ואני מצטט אם תלמיד חכם הוא אינו רודף לצאת ולבוא בשוק אלא יושב ומחזר על תלמודו לא רואים אותו כל יום בכל הקבוצות של הנאס החדשות הוא נמצא בבית יושב ולומד וטוב לו עם זה אז תלמודו מתקיים בידו ואם לאב אם הוא לא נוח לבריות או שהוא מסתובב בחוץ רואים אותו כל הזמן נכנס יוצא ומחפש אחרי איזה משהו מעניין אין תלמודו מתקיים בידו גם אם הוא לומד הלימוד שלו לא יתקיים בידו הוא לא יהפוך לתלמיד חכם לבן תורה ואמר רבי אלעזר מה תכתיב לחייו כארוגת הבוסם אם אשים אדם עצמו כהרוגה זו שהכל דשים בה הרוגה היא נמוכה דורכים עליה והכל בסדר היא גם לא נשברת אם אדם שם את עצמו כהרוגה שאנשים עוברים עליו צרות עוברים עליו הוא לא מתפעל הוא ממשיך בשלו וכבוסם זה שהכל מתבסמין בה כמו בוסם שלוקחים ממנו הוא גם כן נותן הוא נותן לאחרים מלמד אותם משפיע עליהם אזי אז תלמודו מתקיים בידו ואם לאו אין תלמודו מתקיים תהיה בוסם תהיה ארוגה ואז זה יתקיים בידך ואמר רבי אלעזר מהכתיב לוחות אבן כתוב לוחות הברית נקראים לוחות אבן הוא דורש את המילה לוחות כלי חייים אם אדם מסים עצמו לחייו כאבן זו שאינה נמחת אנשים דורכים על אבנים שנים על גבי שנים והאבן יציבה אם לחייו יהיו כאבנים יגרסו שוב ושוב את דברי התורה הוא כבר ירגיש שקורה לו משהו ובכל אופן הוא ימשיך תלמודו מתקיים בידו ואם לאו הוא לא עושה את זה הוא מתייאש לאחר מספר חזרות אין תלמודו מתקיים בידו ואמר רבי אלעזר מה תכתיב כתוב על עשרת הדיברות הראשונות שניתנו למשה מסיני חרות על הלוחות והמכתב והלוחות מכתב והמכתב מכתב אלוקים הוא חרות על הלוחות מה הפירוש חרות אלמלא אומר רבי אלעזר אלמלא נשתברו לוחות ראשונות לא נשתקחה תורה מישראל כי עצם זה שזה היה חקוק זה היה נחקר גם בלב של עם ישראל רב אחבר יעקב אמר אין כל אומה ולשון שולטת בהם אם היינו זוכים לקבל את הלוחות הראשונות כל אומה ולשון לא הייתה שולדת בעם ישראל שנאמר חרות על תקרי חרות אלא חירות היה חירות על ידי הלוחות שהיינו מקבלים בפעם הראשונה אמרב מתנדרשה נוספת מדכתיבו ממדבר מתנה כתוב במסעות שבני ישראל נשו נשאו מדבר מתנה מתנה וממתנה נחלי ומנחלי במות הגאי נראה בהמשך את כל הפסוק עכשיו הוא דורש ואומר אמנם זה היה מסעות אבל הוא דורש כך אם אדם עצמו כמדבר זה שהכל דשים בו כפי שאמרנו הוא עניב הוא שפל עובר עליו מה שעובר והוא ממשיך בטומתו בשלמותו תלמודו מתקיים בידו ואם לאב אין תלמודו מתקיים בידו מספרת הגמרא רב הברידה רב יוסף ברחמה זה רבה הרגיל המיתולוגי של הש"ס כאן מביאים את שמו המלא רביד רב יוסף ברחמה אבלי מילט לרב יוסף בעדי רבי יוסף היה לו קפדה עליו כתוב מסכת נדרים הוא ראה משהו שהוא מתנשא שהוא לא נוהג בשפלות ולכן היה לו עליו כפדה כמעט המעלה יומד כיפור הגיע ערב יום כיפור אמר איזיל והפיס רבה אומר לעצמו אני אלך ואפיס את רב יוסף ערב יום כיפור זה הזמן אזל אשכחלה שמי יד כמזגלי כסה השמש הלך להכין שתייה יין לרב יוסף הוא הלך למזור את זה היין היה חי חזק הוא הלך להכניס לו מים אמר לי אמר רבא שהיה בקיא גדול בתורת המזיגה אמר לי אב לי והם זהג גענה אני אמזוג לו יאב למזגע שמשן לו רבי יוסף היה עיוור הוא אפילו לא ראה שרבא נמצא לפניו אבל איך שהוא טעם את היין הוא מיד זיה שיד רבא בדבר כיוון שהיה לו באמת את האליפות הזו את המובחיות הזו למזוג את זה בצורה מושלמת כדי טעמי טעם רב יוסף את היין אמר דם יי מזיגה למזיגה דרב דבר יוסף ברחמה אמר להם מיד אמר רב וענהו כן הנה אני כאן אמר לי אומר רב יוסף לא תיתי וקרך אל תשב על רגליך הדמפרשת לי קראי זאת אומרת הוא התכוון להגיד לו מיד אני חייב שתפרש לי אותם אפילו אל תתיישב ואז הוא הביא לו את הפסוקים הבאים מה דכתיב וממדבר מתנה וממתנה נחלינח ליאל במות ומבמות הגאי שמבמות הם הגיעו לעמק אמר לי אמר רב ההדרשה היא כך אם אדם עצמו כמדבר זה שהכל דשים בו שאין לו גאווה שהוא עניב שהוא שפל התורה ניתנה לו במתנה הקדוש ברוך הוא נותן לו את התורה מכיוון שניתנה לו במתנה נחלוק הקדוש ברוך הוא נותן לו את זה בירושה שזה נתינה יותר משמעותית ממתנה שנאמר ממתנה נחלי אל וכיוון שנכלו אל עולה לגדולה שנאמר מנח ליאל במות הוא מגיע לגדולה הוא יודע את התורה מכבדים אותו גם ואם הגיס ליבו אם הוא מגיע לגאווה כוחי ועוצם ידי עשה לי את החיל הקדוש ברוך הוא משפילו שנאמר הוא מבמות הגאי מבמות הוא מגיע עד הגאי אם הוא מתגאה מגיס ליבו הוא יורד ואם חוזר בו הקדוש ברוך הוא מגביו שנאמר במקום אחר מביא פסוק כל גי ינסא כל מקום גבוה כל מקום נמוך סליחה גי זה עמק ינסה יגיע גם לגובה אותו דבר גם אדם שבאמת הקדוש ברוך הוא השפילו אם הוא חוזר בו הקדוש ברוך הוא יגבי עוקב הראשונה אמר רב הונה רב הונה מביא פסוק מתהילים גם כן ללמד אותנו על השפלות על הענווה של תלמיד חכם מה היא דכתיב חייתך ישבו בה תכין בטובתך לאני אלוקים על פי פשט זה הולך על בני ישראל שהגיעו למדבר לקבל את התורה המדבר כידוע מקום ריק אין שם שום דבר שראוי למגורים הקדוש ברוך הוא תכין בטובתך לאני הוא הכין לנו את המקום שמה הכשיר אותו למגורים לשיעוד ממושכת ושם קיבלנו את התורה דורש רב הונה ואומר אם אדם מסים עצמו כחיה זו שדורסת ואוכלת איך שהיא הרגה את הטרף היא מיד אוכלת אותו אותו דבר בן אדם כשנופל לו איזה הברקה כשהוא מבין איזה פשט הוא חוזר עליו משנן אותו וגורס אותו ודורס אותו זה הדימוי לחיה ויקדמר שמסרחת ואוכלת כמו החיה כשהיא אוכלת את הרפה הכל מסביב מטונף הכל מלוכלך כך אותו בן אדם מנבל עצמו על דברי תורה הוא לא שם על עצמו הוא לא רואה את הקשיים הוא לא רואה את האתגרים הוא מנבל עצמו על דברי תורה אז תלמודו מתקיים בידו ואם לאו אין תלמודו מתקיים בידו רש"י מביא פשט נוסף כמו החיה שמסרחת ואוכלת אותו דבר אותו תלמיד לא מקפיד על מאכלו הוא לא צריך שהכל יהיה מתוקתק הדתק הקטן הוא יכול לאכול בשר בלי תבלין לא כל כך נורא לו הוא לא מקפיד עד הסוף אז תלמודו מתקיים בידו רש"י שולל את הפירוש הזה כי הוא אומר דווקא שראינו שדרך תלמידי חכמים להקפיד על מאכלן דרך גדולה וכבוד וכן על מלבושיהן תלמיד חכם לא צריך להיות מוזנח תלמיד חכם חכם לא צריך לסגור את עצמו מהנאות עולם הזה להפך רש"י אומר מקפידים על מלבושן ומקפידים על מאכלן ממשיכה הגמרא ואם עושה כן הוא באמת מדמה את עצמו כחיה שדורסת ואוכלת ושמסרחת ואוכלת הקדוש ברוך הוא עושה לו סעודה בעצמו הקדוש ברוך הוא עצמו לא על ידי שליח או יש אומרים הקדוש ברוך הוא עושה סעודה לאותו אחד בעצמו שנאמר תכין בטובתך לאני אלוקים עד כדי כך החשיבות של אדם ששומר שמקיים את דברי התורה משפיל עצמו עליה מנובל עצמו עליה ומשנן וחוזר על התורה כולה על כל מה שהוא לומד יפה מאוד ראינו דף נפלא לסכם אותו זה קצת מורכב אבל אנחנו ננסה דבר ראשון בעצם בוא נעשה את זה בזריזות ראינו על ברויה שאמרה רמה ארוחה ושמורה ארוחה ברמה איברים שצריך לומר בקול תלמיד היה לרבי לזר שכיוון שהוא שנה בלחה שכח תלמודו וראינו שנתחייב בשריפה והניחו לו כאדם גדול שימש שיננה פתח פיך תשנה וגם תחיה על ידי כך חיים למוצאהם למוציאהם שהננה העולם הזה דומה להילולה עוד דבר אם יש לך כסף או יש לך יכולת תנצל את זה עכשיו אל תשמור לקבר אל תשמור לילדים התורה היא בן לוויה שישמור מהמזיקים וכן רפואה לכל האיברים וגם לכל גופו ולא כמידת בשרב אדם שיש תופעות לו התורה היא מושלמת לכל הגוף מקורות נוספים הלימוד בקל דברי תורה נעימים תשמרם בבתניך כשיקונו יחדיו על שפתיך שמחה לאיש במענה פיב ראינו גם ללמוד את זה בעונה במועד בזמן רב יצחק אומר בפיך ואז ובלבבך לעשותו זה יהיה קרוב אליך ותוכל לשמר תאוות ליבו נתת לו מתי שהרשת צפתיו באלמנת הסלע והסתירה הזו האם תאוות ליבו או הרשת צפתיו תלוי אם זכה או לא זכה תנביעזר בן יעקב ראינו נצח סלע ובועד צמודים למילה עולם הם באמת יש אין לו הפסק עולמיד זה נמשך לנצח נצחים הבאנו סימן של ענקים לחייו לוחות חרות שכאן ראינו כך ענקים לגרגרותיך אדם שם עצמו כענק א' זה רפוי ב לא רואים אותו אותו כל היום בשוק ואז תלמודו התקיים בידו ארוגת הבוסם גם כהרוגה שזה נמוך וגם כבוסם שהכל מתבשמין לוחות אבן לחייו כאבן לחזור לשנן לגרוס כל הזמן חרות על הלוחות אם הלוחות לא היו נשברים לא היה שקחה כי זה היה חרות על הלב וכן ראינו שאומה ולשון לא הייתה משעבדת בנו כי כתוב חרות וקוראים חירות מדבר מתנה אדם שם עצמו כמדבר מקבל את התורה במתנה ראינו את הסיפור רבה היה איזה שוקפדה לרב יוסף עליו הוא הגיע בערב יום כיפור מזג לו את היין הסביר לו את הפסוקים אדם שם את עצמו כמדבר מקבל מתנה מקבל מתנה הקדוש ברוך הוא נותן לו כירושה כירושה עולה לגדולה מגייס ליבו הקדוש ברוך הוא משפילו ויש תקנה שנאמר אם הוא חוזר בו הוא חוזר לגדולה כל גינשא רב הונה מביא פסוק שאומר שאם אדם מדמה את עצמו כחיה א' בזה שהיא דורסת ואוכלת הוא כל הזמן חוזר על תלמודו ב' בעניין הזה שהאוכל מתונף ומנובל ואותו דבר הוא מנובל עצמו על דברי תורה או כפי שראינו הוא לא מקפיד על מאכלו אז זה התורה תתקיים בידו אם לו לא ואם כן הקדוש ברוך הוא יעשה לו סעודה בעצמו השם יעזור שנזכה ליישם שנזכה ללמוד תורה ולהשתבח ולהתעלות בסיעתא דשמיא בהצלחה רבה ואדירה ולהתראות מחר [מוזיקה]
לצפיה בתכנים נוספים: