העמוד היומי מסכת עירובין דף נב עמוד א

העמוד היומי בגמרא תלמוד בבלי מסכת עירובין מבית "דרשו" עם הרב מנחם דריימן שליט"א, העמוד היומי בהבנה ובבהירות ומתיקות התורה
לשיעורים נוספים באתר דרשו: http://www.dirshu.co.il/

העמוד היומי מסכת עירובין דף נב עמוד א

[מוזיקה] דף נב עמוד א אם אנחנו רוצים קצת לקבל מושג עד כמה כל מהלך שלנו כל פעולה שלנו ולו הקטנה ביותר בשביל רוחניות בשביל תורה היא כל כך חשובה אפשר לקבל על זה לימוד מוסכל נפלא מהעמוד שלנו דף נב עמוד א אנחנו נראה ונרחיב בזה בהמשך שכדי שהעירוב שלך יהיה תקף לערב על ידי דיבור וכדומה צריך להתחיל להחזיק בדרך. התחלת לצאת לדרך זה נחשב כבר שאתה בדרך. נראה באיזה דיון הלכתי בהמשך. בכל אופן מספרת הגמרא דבר מדהים. רב יהודה ברשתטא הביא כלכלת פירות, סלסלת פירות לרב נתן בר אושיה. זה היה ביום שישי הביא לו איזה עיצוב פירות לכבוד שבת. הוא רצה לצאת לדרך כדי לערב ואז הוא יוכל ללכת לביתו למחורת שביתו היה מרוחק מאותו עיר למעלה מ-2000 אמר. ברגע שהוא ירד את המדרגה הראשונה של העלייה מהקומה השנייה, אמר לו, "בוא, אתה יכול לישון איתנו כאן ולסמוך כבר על העירוב שתעשה." למה? כי זה נחשב שהחזקת בדרך. שימו לב מה הוא עשה. ירד מדרגה אחת, אבל זה כבר נחשב כהזיק בדרך. אדם רוצה להתקדם בדרך, לעבודת השם, להתקרב לקדוש ברוך הוא, אתה יורד מדרגה אחת, זה כבר נחשב שהחזקת בדרך. תעשה פעולה אחת ולא הקטנה ביותר, היא כמובן תמשוך אותך הלאה והלאה לפעולות נוספות. אבל כבר הצד הראשון שעשית הוא חשוב מאין כמותו. אומרת הגמרא הקדושה ואנחנו מתחילים בדף נא עמוד ב ממש למטה. אתמול דיברנו בהרחבה כן ראינו את המחלוקת בין רב חיסדה לרב נחמן ובעצם אם אנחנו נמקד את המחלוקת מה קורה בן אדם עשיר שנמצא בבית אוקיי שנחשב כעשיר יש לו לחם האם הוא יכול לערב על ידי דיבור במקום רחוק או לא? אומרת הגמרא הקדושה רבא ברב חנן אב רגיל דעתי מהותיבנה לפומבדיתא הוא היה מגיע בשבת מעיר הותטיבנה לפומבדה ועלף שיש ביניהם יותר מ-2000 אמה איך אמר הוא היה עומד בערב שבת בביתו אומר תהשביטתי בצינתא מקום מסוים כמובן מוגדר באמצע הדרך והוא אמר בפים שהוא מערב שם אמר להביאיה בי דעתך למה אתה חושב שעצם זה שאתה יושב בבית ואומר שביטתי במקומי זה תקף כיוון שאתה חושב שרבי מאיר ורבי יהודה הלכה כרבי יהודה ועל כך אמר חיסדה שהמחלוקת ביניהם במקום פלוני ואז רב יהודה סובר שגם לגבי מקום פלוני מקום מרוחק רב יהודה סובר שהעשיר יכול לערב על ידי דיבור בלבד לערב ברגליו וגם על ידי דיבור והרי והרב נחמן רב נחמן סובר שהמחלוקת בין רבי מאיר לרבי יהודה זה דווקא במקום שאתה נמצא עכשיו אבל במקום מרוחק אפילו רבי יהודה סובר שרק מי שבדרך יכול ולא מי שבביתו ותניה כבתי ויש לנו ראיה גם כרב נחמן אמר לי אמר הבחנן אם כך עד ריבי אני חוזר רבי בי ובאמת אני מהיום לא אנהג כך אלא אני אלך לשם ואערב או אני אשלח לשם פת ואערב ולא ערב ברגליי כשאני נמצא בביתי אמר מיברחמה הרי אמרו בעצם הגמרא פותחת שאלה מעניינת הרי אמרו שבט יש לו ארבע אמות אדם ששבט במקום פתוח הוא קנה שביטה על ידי רגליו יש לו ארבע אמות ובעצם מאחרי הארבע אמות הללו 2000 אמה לכל רוח שואל רמי ברחמה הנותן את עירובו אדם ששם לחם יש לו ארבע עמות או לא הוא שלח משלוחן לדוגמה שישים לחם במקום מסוים. זה נפלא. השאלה אם גם אז אני נותן לאותו לחם, אני מחשיב כאילו כאן מקום דירתו, נותן לו ארבע עמות ומשם אני מונה 2000 אמה לכל רוח או שלא. אני אומר כשבן אדם נמצא אז הוא מקבל את תחתיו כמו שאמרנו שאזה ארבע אמות ומשם 2000 אמה. אבל אם שמת רק לחם קנית שביטה יש לך 2000 אמה אבל לא כולל הארבע אמות של המקום עצמו. אמר רב ותשמ אמרו מערבין בפעת אלא להקל על העשיר שלא יצא ויערב ברגליו מכאן אני לומד שהעניין של עירוב בפת הוא כולה והיא אמרת אין לו אם אתה אומר שאדם שמניח לחם מפסיד ובעצם מצטמצם השטח שלו בארבע עמות אי להקל להחמירו אותו עשיר אתה לא מקל עליו כלום אתה רק מחמיר עליו שהוא מצטמצם בארבע עמות אם הוא היה מערב בעצמו ברגליו היה לו גם את הארבע עמות עכשיו כשהוא הניח לחם אתה מצמצם לו את השטח אומרת הגמרא ממש לא עדיין אפשר אפשר לקרוא לזה להקל אפילו אחי מיכללי כי דלוניטרך ונייפוק שיוכל לשלוח משלוחן שיניח לו שם לחם וזון שתי סעודות וכך יקנה לו שביטה זה כולה גדולה עליו שבעצם זה מצמצם לו את השטח בארבע עמות עדיין הוא לא רוצה לצאת מביתו שווה לו את הצמצום הזה ולכן אני קורא לזה כולה עכשיו אנחנו הולכים להיכנס למשנה שכבר ראינו את חלקה אתמול הבאנו אותה כראיה בואו ניכנס ונבין מה המשנה מדברת למדנו קודם מה קורה אדם שהולך בדרך האם הוא יכול לקנות שביטה אני עשיר נמצא בביתו, נמצא בדרך. עכשיו אנחנו הולכים לדבר מה נקרא מחזיק בדרך. אדם שיוצא לדרך, האם נקרא כבר שהוא מוחזק בדרך? לא נקרא שהוא מוחזק. מה הדין אם חזר לביתו? האם אני מחשיב אותו כמי שעדיין בדרך והוא נחשב אני? האם אני מחשיב אותו כעשיר? בוא נראה את המשנה. אומרת המשנה, מי שיצא להילך בעיר שמערבין בה, הוא יצא ללכת כמובן מה זה עיר שמערבין בה? לעיר שאי אפשר ללכת אליה אם לא על ידי עירוב. והוא התחיל לצאת ותכנן כמובן לשים עירוב. והחזירו לשים עירוב או לקנות עירוב ברגליו והחזירו חברו חבר שלו מגיע רואה אותו על תחילת הדרך אומר לו אחי היקר לאן אתה הולך הולך להגיע סופת רעמים הולך להיות שרב כבד הדרך מסובכת עזוב אל תצא עכשיו למחרת הוא רוצה ללכת כן הוא מותר להילך עכשיו כמובן מדגיש רש"י הוא אמר שביטתי בסוף התחום שביטתי בעוד 1900 אמה מכאן הוא אמר הוא מותר להילך וכל בני העיר שלא יצאו לדרך וחברם החזירו אותם אלא ביום שישי שכנו בבית איתם בטח עליו שהם אמרו תאשתינו כל בני העיר אסורים דברי רבי יהודה זאת אומרת רק מי שיצא לדרך הוא נחשב כמי שהחזיק בדרך ויכול לערב בפיו ואלו בני העיר שהיו בביתם לא יכולים רבי מאיר אומר רבי מאיר חולק ואומר כך שימו לב שיטה מאוד מעניינת כל שהוא יכול לערב ולא ערב הרי זה חמר גמל מסביר רשי דברי רבי מאיר אותו אחד שרק יצא להילך מחוץ לעיר ועדיין לא באמצע הדרך הוא חזר בסופו של דבר לביתו הוא הוא לא נחשב כאני, הוא נחשב כעשיר ולא יכול לערב בפיו בלבד. ואם הוא לא ערב, שימו לב, דין נוסף ואם הוא לא ערב, הרי זה חמר גמל. זאת אומרת, אדם כזה שהוא נחשב כעשיר ולא ערב בפת, אלא אמר בפי שביטתי במקום פלוני, לא רק שהוא לא הרוויח את אותו מקום, אלא הוא גם הפסיד. ולמה? אומר רבי מאיר, ברגע שהוא אמר שביטתי במקום פלוני, הוא מגלה בדעתו שמקום שהוא לא באותו מקום פלוני, הוא לא רוצה שתהיה שביטתו שם. ולכן שביטתו היא לא בביתו. הוא כרגע בביתו. ושימו לב, ביתו זה המקום שהוא נמצא כאן כרגע. מקום שביטתו, אני מחשיב אותו כמקום שביטתו רק לגבי זה שמקום שביטתו זה לא ביתו. מה כן יהיה מותר לו? אותם 2000 ממש שבין ביתו לאותו מקום זה המקום היחיד שיהיה מותר לו להיות בשבת. בעצם רבי מאיר מגיע ללמד אותנו כאן שני דינים נפרדים. דבר ראשון אדם שהתחיל ללכת והוא כרגע לא בדרך לא נחשב כי אני נחשב כאשיר. חוץ מזה, דין נוסף, כל השיר שיעמוד בערב שבת ויאמר שביטתי במקום פלוני, במקום מרוחק, יפסיד. מה הוא יפסיד? הוא גילה דעתו ששם שביטתו. הוא מסלק את עצמו מאיפה שהוא כרגע ביתו לא שביטתו. כרגע הוא נמצא כאן, אבל שביטתו האמיתית היא רק שמה. אה, אבל הוא לא קונה שם שביטה. ולכן כל השטח שהוא לא במביתו, את ביתו הוא הפסיד. יש לו רק את המקום שם שהוא גם לא נחשב במלואו. מה שכן יש לו זה את השטח שבין ביתו לאותו מקום. חמר גמל כמו שהסברנו הוא נמשך לכל הכיוונים. זה שיטת רבי מאיר. בעצם אם קצת יותר נחדד את הרציונליות של רבי מאיר הוא אומר כך. צילקת את עצמך מכל מקום שהוא לא אותו תחום שקנית ושם לא קנית. מה נותר לך מביתך? לאותו מקום 2000 אמה. זה לא ששמה קנית שביטה. שימו לב זה כיוון שסילקת את עצמך מכל אזור הבית שלך משלוש רוחות וותרת רק מרוח אחת לשם. זה מה שנותר לך. אומרת הגמרא הקדושה, מה ישנ ומה ישנאינו? אנחנו כבר יודעים את האמת, כי ראינו את העמוד של אתמול, אבל הגמרא מגיעה בפשטות ואומרת, רגע, אם קנה הוא אמר שביטתי במקום פלוני וגם בני אירו אמרו, אז מה ההבדל ביניהם? אמר אבונה אחה במיסקינן כגון שיש לו שני בתים וביניהם שני תחומי שבת זאת אומרת גם בעיר הזו הנוכחית שהוא נמצא כרגע יש לו בית וגם בעיר שהוא רצה לצאת כשלא על מנת לחזור הוא רצה לצאת אליה לא כדי לערב ולחזור לביתו הוא רצה פשוט להגיע לשם ולכן זה נקרא החזיק בדרך על מלא היא כיוון דנפק לאורך והוא לא תכנן לחזור הוא לא רצה לערב ולחזור הוא רצה לערב ולהמשיך אז אבלי אני הוא נחשב כעני והנה השיר אינינו הם שלא יצאו על דעת זה הם כלל לא יצאו וגם אם הם יצאו זה לא על דעת לא לחזור אלא רק לערב ולהניח את העירוב וכן לחזור הם נחשבים כעשירים ולא יכולים לערב בפיהם תניה נמיא אחי מי שיש לו שני בתים וביניהם שני תחומי שבת כיוון שהחזיק בדרך קנה עירוב דברי רבי יהודה בדיוק כמו שאמר כאן רב אונה שהעניין הוא כיוון שיש לו שני בתים והוא יצא שלא על מנת לחזור כך אומר רבי יהודה יתר על כן אמר רבי יוסי ורבי יהודה בנו של רבי יהודה מוסיף ואומר אפילו מצרו חברו ואמר לו לין פה הוא עצר אותו ואמר תשאר כאן תישן פה את חמהו את סיניהו למחר משקיעים והולך על סמך זה שהוא אמר שביטתי במקום פלוני בעצם שימו לב לא מופיע כאן מה רבי יוס ברבי יהודה מוסיף על אביו אבל הוא אומר יתר על כן אפילו אני מבין מהניסוח שהוא מוסיף משהו מה הוא מוסיף אמר אבא לומר כולל מלא פליגי ברור שהוא צריך לומר שביטתי במקומי מה הם כן חולקים כי פליגי להחזיק האם הוא צריך כבר להחזיק בדרך שמרבי יהודה משמע כיוון שהחזיק בדרך שהוא יצא ואלו רבי יוסף ורבי יהודה אומר מצאו חברו לא כתוב החזיק בדרך להגיד ברור שהוא אמר אבל אפילו שהוא לא החזיק כל עוד והוא היה בתכנון כבר הוא יכול לערב על סמך אמירתו בלבד הוא נחשב יוצא לדרך הוא נחשב אני כך אומר רבא ואילו רבי יוסף אמר להחזיק דכולן מלא פליגי דצריך ברור שצריך לצאת ולהחזיק בדרך כי פליגי לומר לפי רבי יהודה גם לאחר שהחזקת בדרך אתה צריך לומר שביטתי בתוך התחום שביטתי בסוף התחום לפי רבי יוסיבי יהודה חולק עליו ומוסיף עצם ההחזקה מגלה את דעתו שהוא רוצה לקנות שם שביטה בסוף התחום ואפילו להגיד לא צריך שואלת הגמרא כמן אזלה עד האמר אולה מי שהחזיק בדרך והחזירו חברו הרי הוא מוכזר ומוחזק הוא מוחזר לעירו ומוחזק בדרך הגמרא מיד דבר ראשון תורה שואלת טמאה על הניסוח אם מוכזר למה מוחזק מוכזר מבינה הגמרא מוכזר לאירו הוא נהיה בן אירו על מלא אז איך הוא נהיה מוחזק בדרך ואם מוכזק למה מוכזר? למה אתה קורא לו בין עיר מוכזר לעירו? אונה הגמרא אחיקה אמר אף על פי שמוחזר מוחזק. זאת אומרת עליו שהוא חזר לביתו לעירו הוא נחשב כמוזק בדרך. שואלת הגמרא כמן כרבי יוסף ועליבה דרבי יוסי ברבי יהודה כמו רבי יוסף שהסביר את רבי יוסי ברבי יהודה שכיוון שהוא יצא לדרך הוא נחשב כמוזק ואפילו בלי שהוא יגיד כמו כאן שלא כתוב כלום אצלולה שהוא צריך לומר החזירו חברו כבר עצם זה שהוא יצא לדרך מספיק לקנות שביטה ואפילו אם הוא לא אמר כלום מביאה הגמרא מעשה רב יהודה ברשתטתא הייתי כלכלה דפר לרב נתן בר אושיה הביא סעל פירות כמו שאמרנו עיצוב פירות לשבת זה היה בערב שבת רב נתן בראשיה כי אב ואזיל הוא רצה ללכת לביתו וביתו היה 4000 אמה משם אז הוא כמובן תכנן לשים עירוב בדרך ואז להמשיך שבקי עדנחי דרגה רב נתן בר אושיה נתן לו לצאת מביתו להיפרד ממנו ולרדת מדרגה אחת מעלייה כך רש"י אומר ואז אמר לייבט אחת אתה יכול להישאר לישון כאן בשבת ליל שבת למחר קדם ואז ולמחורת הוא באמת יצא והלך כמן אומרת הגמרא כרבי יוסף ועלי דרבי יוסי ברבי יהודה מכאן אתה רואה ראיה הוא לא אמר כלום אבל בעצם זה שהוא החזיק כבר מגלה דעתו שהוא תכנן לשים שביטה ואפילו בלי להגיד כמו שרב יוסף אומר בשיטת רבי יוסי ורבי יהודה שחולק על אביו שצריך לומר אתה רואה שלא צריך לומר אונה הגמרא לא אין ראיה מוחצת אפשר לומר כרבא ועליבה דרבי יהודה ובאמת על אף שלא הוזכר שצריך לומר עדיין יתכן כמו רבא שכך פוסקים ולכן אנחנו מעדיפים לומר כמותו הרי בעצם יכלנו לומר גם כרבי יוסף ועליבה דרבי יהודה בוחרת הגמרא לומר כרבא ועליבה דרבי יהודה שצריך גם החזקה וגם אמירה כן הרי הרי המחלוקת בין רבא לרב יוסף זה האם ברור שצריך אמירה והשאלה אין צריך החזקה או ברור שצריך החזקה והשאלה אין צריך אמירה אומרת הגמרא לא ייתכן כרבא ועליבה דרבי יהודה צריך את שניהם אמנם זה לא כתוב כאן במפורש אבל ברור ברור זאת אומרת ייתכן לומר שברור שרבי יהודה ברשתטא גם החזיק כי הוא יראה דרגה וגם אמר שבידתדי במקום פלוני ורק לכן היה מותר לו להגיע חזרה לביתו ברוך השם כבר גלשנו לעמוד האחרון של הפרק וזה לכעצמו כבר מרגש אותי בוא נסתכל מה ראינו. דבר ראשון התחלנו עם אותו אחד איך קראו לו שמעת יש מיטתי בצינטא רבא ברב חנן הוא היה רגיל להגיע מרחק 4000 אמה בשבת על ידי עירוב והוא היה עומד בביתו בערב שבת ואומר יש ידתי במקום מסוים הגיע תלמידו הבא אמר לו מה אתה חושב אתה פוסק כמו רב חיזדה הרי פוסקים כמו כמו רב נחמן ואסור לעשות כך כיוון שאתה בביתך אתה נחשב כעשיר ובאמת הוא חזר בו רבי ברחמה הביא שאלה ידוע שאדם ששובט בעצמו יש לו ארבע עמות מה קורה אדם ששם כיכר והוא ניסה להביא לו ראיה מזה שראינו להקל על העשיר חייב להיות שאם מקילים עליו הוא לא מפסיד את ארבע עמותיו ונתה הגמרא לא ייתכן שאני מקל עליו שהוא לא צריך לצאת מביתו אבל עדיין את הארבע עמות הוא מפסיד ועל אף אף על פי כן זה נוח לו שהוא לא צריך לצאת מביתו יצא לדרך אדם יצא לדרך והחזיק ראינו לפי רבי יהודה הוא עצם זה שהוא יצא לדרך כבר נותן לו את האישור הזה להמשיך הלאה בני עירו לא כבר נראה למה רבי מאיר חולק בשני דברים דבר ראשון עצם זה שהוא יצא הדרך לא הופך אותו לאני כיוון שהוא עדיין חוזר לביתו הוא עשיר וצריך לשלוח פת ולא יכול לערב על סמך אמירתו ודבר נוסף השיר שאמר לא רק שהוא לא הועיל אלא גם הזיק כי נותרו לו רק הפע ממה בין מקומו לתחום כי מכל שאר המקומות הוא סילק את עצמו מה ההבדל בינו לבני ביתו אז אמרנו כיוון שיש לו שם בית והוא הולך שלא על דעת לחזור והבאנו באמת ראיה לכך יתר על כן ראינו את רבי יוסף ברבי יהודה שאמר יתר על כן מה הוא מוסיף לפי רבא לומר ברור צריך והשאלה אם צריך גם להחזיק בדרך או לא ורבי יוסי ברבי יהודה אומר שלא צריך ורבי יוסף אומר להחזיק בהוא שצריך וכל הדיון זה האם צריך גם לומר או שאפילו בלי לומר עצם היציאה כבר מגלה את דעתו לפי זה מה שאמר אולה הרי הוא מוכזר הוא מוחזק כשהסברנו שזה אף על פי שמוחזר מוחזק זה כמו רבי יוסף ועלי דרבי יוסי ברבי יהודה שלא צריך לומר מילה ומה שהיה שם רבי יהודה ברשתטא שרב נתן ברשי נתן לו לרדת דרגה ואז אמר אתה יכול לישון כאן ולהמשיך למחר ניסינו לומר שזה באמת כמו רבי יוסף ואליבה דבי יוסף ואבי יהודה ודחתה הגמרא שזה ייתכן גם כרבא ועלי דרבי יהודה ושם מדובר שהוא גם החזיק וגם אמר בהצלחה רבה ואדירה ולהתראות מחר. [מוזיקה] เ
לצפיה בתכנים נוספים: