העמוד היומי מסכת עירובין דף מ עמוד ב

העמוד היומי בגמרא תלמוד בבלי מסכת עירובין מבית "דרשו" עם הרב דוד בוק שליט"א, העמוד היומי בהבנה ובבהירות ומתיקות התורה
לשיעורים נוספים באתר דרשו: http://www.dirshu.co.il/

העמוד היומי מסכת עירובין דף מ עמוד ב

[מוזיקה] רב דף מ עמוד בס שורה שלישית מלמטה מסו ראינו את דברי רב דוסו במשנה שהעבר לפני התבה בורש השונה אומר הח צינו ומזכיר את ראש חודש בורש השונה ועושה תנאי אם היום קודש או אם למח קודש וגם למחרת הוא עושה תנאי כיוון שיום אחד חול ויום אחד קודש צריך לעשות תנאי בתפילה ולא יועדו לך החומים תלמידי רב הונה רבי אמר שבבת מדרש אצל רב הונה הסתפקו האם להזכיר ראש חודש בראש השונה ומהמשפחה זאת אומרת שלא מזכירים תלמידי רבונה אמרו שלכאורה אפשר להסביר במשנה שזה חוזר על התנאי שבאמת את ההזכרה של ראש חודש בראש שונה מודעים חכמים שמזכירים רק את התנאי לא מזכירים את זה לא עושים והסיבה לכך כדי שלא יבואו לזלזל ביום טב שיחשבו שאחד ם הוא חול ומילא אפשר להקל במלוח מסו שואל את הגמור כעת על האפשרות הזאת שאנחנו אומרים שכול הל מ מודים שצריך להזכיר ונחלקו רק האם האם תנאי לעשות תנאי או לא דהיינו מה שתלמידי רבונה רצו לומר מסו ש בשבס פלל 10 ו מתפלל תשע בתפילת ראש השונה יש לנו תשע ברכות שלוש ראשונות שלוש אחרונות ומוסיפים עוד באמצע מלכ זכרוני פוריס ויש לנו את דוש הסיים שמצטרף עעם אחד מהם אז זהש סך הכל תשע ברכות אומרים בית שמאי אם יש שבס גם כן או ששן נכל בשבס צריך לעשות ברכה בפני עצמה לשבס ואם איסה אומרת הגמורה בית שמא 11 מבולי לכאורה מדברי בית שמאי נוכיח לפשוט את הספק שלנו כיוון שבית שמאי משמע שכל דבר שמזכירים בתפילה קובעים ליה ברוכה לכן שבת שצריך להזכיר לא מזכירים את זה בתוך הברוכה יחד עם קדוש הסים ש של ראש השונה אלא צריך לקבוע על זה ברוכה בפני עצמה ואם את ראש חודש גם מזכירים בתפילה היה צריך לקבוע על זה גם כן ברכה ואם כן לפי בית שמא היה 11 ברכות מזה שאין 11 ברכות סימן שלא מזכירים את ראש חודש בתפילה ואם כן הוא הדין בבי סיל כיוון שעל זה לא נחלקו המחלוקת ביניהם היא רק הים לקבוע ברכה נוספת או לא אבל מבית שמ אנחנו רואים שלא מזכירים בכלל את ראש חודש ולכן אין סיבה לקבוע על זה ברכה ממילא הוא הדין שסוברים כך בסיל אומר רבי זרי מתרץ רבי זירי אין מכאן קושיה שני ראש חודש מתוך שכול לכיס ואריס כל נמ במסופים דהיינו אפשר לומר באמת שמזכירים את ראש חודש בתפי לה א אם כן אז למה בית שמאי לא קבו לזה ברכה בפני עצמה כי ראש חודש זה לא כמו שבת שבת אנחנו שבת זה סיבה לקבוע ברכה בפני עצמה אבל בראש חודש הרי ראש חודש שחל בחול מזכירים את זה רק בתור ילה ויבי לא בתור ברכה בפני עצמה שכריס ואריס מזכירים את זה רק בתוך ברכה שקיימת ולא ברכה בפני עצמה ממילא כיוון ש בימות החול אנחנו מזכירים אתזה בתוך ברכה אז גם אם זה חל בשבת נזכיר את זה בתוך בתוך ברכה ולא ברכה בפני עצמה ולכן גם כשחל ראש השונה בשבת ויזכירו את ראש חודש יסברו בית שמאי שלא קובים לזה ברכה בפני עצמה ואפילו בברכת מוספי אומר רשי אפילו שמוף בעצם זה ברכה בפני עצמה לקדוש סיוי ולכאורה בימות החול במוסף של ראש חודש אנחנו כן קובעים ברכה לראש חודש אבל בכל אופן כיוון ש בשחי ואריס לא קובים אז ממילא זה לא אז בראש חודש שחל בראש השונה או בשבס לא יקבעו לזה ברכה בפני עצמה גם אם מזכירים את זה שואל את הגמורה ומי סלהו לל בית שמאי כולל האם בית שמאי באמת סוברים שכוללים ברכה בתוך הברכה עוד הזכרות ואותן ראש חודש הכה להיות בשבת בת שמא בעצמם אומרים לגבי ראש חודש חל בשבת ושם ה מתפלל שמונו אז אתה אומר כיוון שבימות חול מזכירים את זה כיע לבי אובו לא ברכה בפני עצמה אז גם בשבת עם ראש חודש גם אם מזכירים ראש חודש זה לא ברכה בפני עצמה וממילא הוא הדין בראש השונים שבת שגם אם מזכירים ראש חודש לא ייקבעו לזה ברכה למה בית שמאי בעצמם סוברים שראש חודש החל בשבת יקבעו ברכה נוספת כל שבת יש שבע ברכות שלוש ראשונות שלוש אחרונות ואחת אמצעית אבל בראש חודש יקבעו ברכה נוספת מתפלל שמונה ומרים מתפלל שבע אז כשה אז אנחנו רואים כאן שאם היו מזכירים את ראש חודש אז כן היו כן היו קובים לזה ברכה בפני עצמה וממילא זה לא תירוץ נכון ואנחנו נצטרך לומר כפי מה שרב הונה רצה לומר שהמחלוקת ביניהם היא האם להזכיר כלל וכלל את ראש חודש בראש ששונה או לא וממלא בית שמאי ובי סיבריס כאן הולכת כשיטת אלו שלא מזכירים ולא ידו לח החומים שכיוון שלא מזכירים כלל את ראש חודש בראש השונה ולכן הן איזה ברכה נוספת בפני עצמה ויש רק 10 ברכות לבית שמאי ולא 11 אומרת הגמורה וכול לעצמו את הנוי מצינו עוד כמה שיטות האם לכלול תוספות בתוך ברכה אחרת או לקבוע לזה או אפשרויות נוספות דתני שבת יך להש בראש חודש או בכולי של מועד שבת עם ראש חודש או שבת עם כל המועד ארב שסו מח מתפ דרכו שבע דהיינו לא מוסיף ברכה נוספת ומר מנ מו בודו כמו שאנחנו נוהגים היום ברצי שזה ברכת האבו דו תרז נונינו שם אנחנו מוסיפים את את התפילה יל ויור אב אליעזר אומר בודו במקום שמוסיפים על הניסים בברכת וידו שמה אנחנו מוסיפים את התוספת של ראש חודש ואם לא יאמר מחזירים י ובמו סופין מתחיל בשל שבס משים בשל שבס מקדוש הום באמצע דיינו מכניס את זה בתוך קדושת השבת קדושת היום ויחד עם הברכה של שבס הרבש גליל לשמור לבנו שרב ויקו אמרים כל מקום שזקוק לשבע מתחיל בש שבס ומסים בשל שבס ום מקדיש סים באמצע אז רואים פה עוד שתי שיטות האם לכלול את זה בתוך הברכה או כלל וכלל לא לכלול את זה אלא לומר את זה כתוספת תפילה בברכות של סוף התפילה אז אם כן מה היה והלא שואלת הגמרא אז מה מסקנת ההלכה לעניין הזכרת ראש חודש בראש השונה מה ששאלו תלמידי רבונה אומר רב חסדה זיכרונך דו לכאן ולכאן לא צריך להזכיר ראש חודש כיוון שראש השונה מספיק להזכיר את ראש השונה והזיכרון הזה האזכרה הזאת עולה לו לשניהם וכן אומר רבי זיכרון אחד הו אלוי לכאן ולכאן אז אם כן יש פה בעצם ארבע שיטות יש שיטה שמזכירים בראש חודש של שבת ביעל יובו באבוד יש רבי ליזר בודו ויש את בת שמ שזה ברכה בפני עצמה ויש את רבי יוחן ויקו ורבי שמ רבי שמואל בנו שלב רוקו ורב שם גליאל שהם סוברים שמכניס את זה בתוך קדוש סיו ואומר רבי כבי רבו בולון כשהיינו אצל רבונה הסתפקנו מה הוא לומר זמן בור ששונו ביום הכיפורים האם מברכים ברכת שחיינו בור ששנ ביום כיפור או לא כיוון מזמן זמן אוסי אמרינן ודין מכיוון דלא יקרו ריגולים לאימרי זאת אומרת אנחנו דיברנו כאן על רבי שאמר ספק שהתלמידים שאלו בבמ אצל רב הונה מביאים עכשיו ספק נוסף שהיה שמה האם מברכים ש חיינו ור שנה ויום כיפור מצד אחד זה מועד זה משהו שמגיע מזמן לזמן צריך לומר מצד שני כיוון דלא יקו ריגולים לא י אמרינן המילה התרגום של ריגולים זה מועדים זה זמנים התרגום אומר ריגולים זמנים אז ייתכן שדווקא יומים טובים שנקראים ריגולים כמו פסח עצרת וסוכות דווקא שם יש אח יונו כיוון שזה נחשב דברים שבאים מזמן לזמן אבל כל שאר המועדים לא לא הו ביודי הוא לא ידע מה לענות כיסוי ב רב יהודה אומר אנו אקור חדת נ מאמין זמן אני אפילו על גלת חדשה שגדלה בעונות מסויימות מזמן לזמן אני גם מברך שחינו אומאלי רשו לא יקו מבולי אין לי ספק ש אם הוא רוצה הוא יכול לברך כי קים בלי חוי ומי האם הוא חייב לברך אומר לירב בשמואל דמ רבו אין אומר זמן אלא בשלש ריגולים רב שמואל אומרים שלא אומרים זמן בראשן יום כיפור רק בשלוש רגלים מיסו שואלת הגמור כושיה מבריס כתוב בקהלת תן חלק לשבעה וגם לשמונה נחלקו נועים בביאור הפסוק רב לזור אומר שבעה אלו שבעת ימי ברשי זה חוזר על שבעת ימי ברשי שמתוכם תן חלק כביכול הקדוש ברוך הוא שזה שבת ששמה לא עושים מלאכה אלא יום עם קדושה שמונו אלו שמילו שכביכול בתוך השמונה ימים האלה יש את היום של המילו שזה כביכול נותנים שם חלק לקדוש ברוך הוא רבי ישע אומר שיבו לו שמי הפסח שמונו אלו שממי החג וכשהוא אמר וגם לרבות הצרת בראשון יום הכיפורים עד כאן דברי רבי ישע אבל רביש לא אמר לעניין מה הפוסק דיבר הוא אמר שהוא דיבר על פסח סוכות ושונה ויום כיפור לעניין מה מה אליו לזמן לכאורה נאמר שהוא דיבר לעניין שכיון צריך לברך בכל המועדים האלה אומרת הגמרא לא לברוך הוא דיבר לעניין שצריך להוסיף את במועדים האלה בתוך ברכה את קדושת היום אבל שאר המועדים כמו שאנחנו יודעים פורים דברים של ראש חודש דברים אחרים לא קובעים את זה ולא מכניסים את זה בתוך קדושתם אכנ מסט סל כד לזמן אומרת הגמורה גם הסתבר לומר שזה לא חוזר על זמן ואי אפשר להוכיח מכאן לעניין שכיוונו כי אם זה היה חוזר על שאחינו זמן כל שיבו מקה כתוב תן שיבו ממה שמע כל שבעת ימי הפסח האם יש חיו כל השבעה ימים ודאי שלא רק ביום טוב הראשון או לא קשה אומרת הגמורה זה לא רעיה למה די מבורך הדנה מב למוח ליום האחרי תן שבעה הכוונה שב בשבעה האלו הוא יכול לברר שכיוונו לא ביר ביום הראשון יכול להשלים את זה כל שבעת הימים שואלת הגמור מכל מקום בעינן יין היה דבר פחות מצוי אז ביומים טובים הקפידו בגלל דין קידוש אבל שהחיינו צריך לומר על ואם כן אין לו כל ימות החל המועד יין לברך עליו אז איך הוא יכול להשלים שחיו בכל שבעת הימים למ מסל לרב נחמן ו רב נחמן זמן אמרו אפילו בשוק אולי נסיעה מכאן לרב נחמן שלא צריך או לא קשה אין מכאן רעיה דכלי אם בתוך השבעה ימים האלו יהיה לו הוא יכול לברך שחינו ולהשלים את זה מה שהוא לא בירך ביום הראשון אונ חצרת ור ששונה יום הכיפור י חיובי שואלת הגמור בשלום חג השבו ורוש לשון ן אבל יום כיפור איך יובי אם מבורך עלי ושוט לי כ דבר זמן קב לעלי ווסר לי אם הוא בירך שהחינו אז בעצם הוא קיבל את היום אז גם אם הוא עשה את זה בתוספת יום הכיפורים בזמן של התוספת ברגע שהוא מברך שאחינו בזמן הזה זה הזמן הוא מברך על הזמן שהוא נמצא בו שזה כבר יום כיפור אסור לו לשתות את זה דומר לרר מיבר ב לרב לגבי תפילת ערב שבס שהוא התפלל מוקדם ואחרי זה תבר שזה היה בטעות כיוון שהעננים הסתירו את השמש והוא שאל אותו אומר לי מי בודל תו האם בדלת ממלאכה קיבלת עצמך ווא אמר לי אן בדיל נו כן אני בדלתיים מלאכה בגלל התפילה אז לברוך עליי אז אם כן רואים שהתפילה גורמת ליום להיכנס והוא הדין לעניין מה שאנחנו אומרים בצר הוא הדין כאן שגם כן אנחנו ביום הכיפורים ברגע שהוא אומר שחיינו אז הוא קיבל על עצמו את הצום ואם כן הוא לא יכול לשתות את הכו לברוח עלי ונחה אולי נאמר שמספיק שהוא מברך על והוא לא שותה את זה המברך צריך שיטים הוא חייב לטעום ליסו נוקה אולי שייתן לתינוק שלא חייב בצום סרחה דומר דיל מאוסי למסר רבכ סובר שאסור לתת לקטן נבלות או כל דבר שאסור לגדול שמה כשהוא יגדל הוא ילמד מזה לזלזל ולעבור על הלכות אז אם כן לפי דבריו שאסור לתת לקטן אז זה גם לא פתרון אז איך ביום כיפור אפשר לברך על ליוד חולקים שאומרים שזמן זה רק על אלא סימן שהביסה דיברה הרבי ישע דיבר לעניין קדושת היום שש שצריך להזכיר בכל המועדים האלו ולא לעניין זמן ואי אפשר לפשוט את הזמן אומרת הגמרה מה היה והלו אז מה מסקנת הסוגיה לעניין זמן האם רומים שהחיינו או לא ובעצם הספק הוא מצד אחד אפשר לומר כרב נחמן ש ש שח יונו אומרו אפילו בשוק ואז אם כן אפשר להעמיד את זה על שח יונו שבכל שבעה הוא יכול לברך וגם ביום כיפור אז הוא לא יברך על מצד שני אם למר כרב נחמן אז אי אפשר לבר אי אפשר לברך ביום כיפור על כיוון שהוא מקבל את הצום וולטן הוא גם לא יכול לתת את זה אז חיייבים לומר שזה חוזר על דוש הסיון אבל לעניין זמן אי אפשר לפשוט מרבי יהושע שאומרים בראש יום כיפור שדרו רבונו לרב ימר סב קמי דרב חסדה במה דרישת שלחו אותו רבו שלחו את רב יימר בערב יועם ראש השונה אומרו לי זיל חזי אובד אובדה לך תראה איך רב חסדה נוהג לעשות האם הוא עושה שכיוונו בור שונה או לא תו מלון ותבוא ותגיד לנו תשובה כי חזיה אומר לי דליו רטיב רבס בדו ראה אותו רב חסדה הוא הבין שהוא בא פה לבדוק משהו והוא נתן על זה משל דלי לרטי וכשאתה מרים עץ שהוא לך הוא לא ראוי להסקה למה למה אתה מרים אותו חייב להיות שרף צל בדוט זה מפריע לו במקום שלו ולכן הוא הרים את זה אז אם כן כביכול אומר לו למה באת לפה כנראה שאתה באת לבדוק האם אני אומר שחיו על ראשו שונה אז בוא אני אראה לך איך אני נוהג איסקס דחמ הביאו לפניו יין קדיש וו מזמן הוא אמר שחיינו על וכסה אומר זמן בור שנו ויום הכיפורים כך גם הלוכ וכ זמן ר אפילו בשוק אבל למיס הלוכ לעניין זמן שלא חייבים על וממילא ואף על פי כן הלוכ שזמן אומרו בראש השונה וביום הכיפור אז אם כן ראינו כאן לעניין לעניין ראש חודש ניסינו להקשות מבית שמאי ש סוברים שעל כל הזכרה צריך גם כן להביא צריך גם כן לקבוע ברכה בפני עצמה אם היו מזכירים את ראש חודש סימן ש היה צריך שיהיה 11 ברכות ולא 10 אלא מה רואים מכאן שלא מזכירים את ראש חודש בראש השונה הגמורה רצתה לומר אולי ראש חודש זה הזכרה מיוחדת כיוון שכול לבש חיס רבז אז גם במוסף ן כול אלוי אבל דחתה הגמורה שבית שמי כלל חולקים על הכולל וסוברים שלא לא כוללים אפילו ראש חודש החל ושבת לא כוללים אלא עושים ברכה לראש חודש בפני עצמה ראינו ארבע שיטות למיסה איפה מברכים איפה אומרים את ההזכרה בראש חודש חל בשבת ואמרנו שהלכה והמסקנה כדברי רב הונה שלא צריך להזכיר את ראשחודש בשונה דברי תלמידי רב הונה שבאמת לא צריך להזכיר סליחה כדברי רב הונה שלא יעדו לחכם אם חוזר על כל ההזכרה ולא מזכירים כלל את ראש חודש בראש שונה ועוד דבר אומר רבי כשהיינו אצל רב הונה הסתפקנו האם דוחים שכנו בראשנה ויום הכיפורים וניסינו לפשוט מהפסוק תן חלק אמרנו שרב ושמואל סוברים שלא אומרים רק בשלושת הרגלים אם ניסינו לקשות מתן חלק לשיבה וגם לשמונה שם רבי ישוע אומר שזה חוזר על על ראשון יום כיפור בשלושת הרגלים לכאורה לזמן גמור לא זה יכול לה לחזור לקדוש הסיים ובפרט אם אנחנו חולקים ע רב נחמד וסוברים שזמן צריך להיות דוקא אז ודאי שזה לא חוזר על זמן כי ביום כיפור לא מברכים על מסקנת הגמרא שאין חנ אנחנו אומרים זמן וכמו המיסה עם רב חסדה שהוא בירך זמן בשונה וממילא אומרים זמן ברשן יום כיפורים גם אם זה לא על אפשר לומר למר שהוא קיבל על עצמו את הצום אז הוא לא ישתה את לא יעשה את זה על וברך זמן כן מראש ביום הכיפורים ה [מוזיקה]
לצפיה בתכנים נוספים: