העמוד היומי מסכת עירובין דף מה עמוד א
העמוד היומי בגמרא תלמוד בבלי מסכת עירובין מבית "דרשו" עם הרב מיכאל שיינמן שליט"א, העמוד היומי בהבנה ובבהירות ומתיקות התורה
לשיעורים נוספים באתר דרשו: http://www.dirshu.co.il/
העמוד היומי מסכת עירובין דף מה עמוד א
סיעתה דשמא ארובי דף ממ עמוד א' בעמוד הקודם למדנו מחלוקת בין רבא לרב שימי ברכיה על הדין של הבלא תחומין נפק מינה במשנה שלנו שקיבל אדם היתר לצאת מחוץ לתחומו לצורך הצלה מיילדת חזל נת לו כשההוא יצא מתוך התחום נתנו לו 2000 אמ לכל רוח זה זכות שהוא קיבל כמה שהוא יצא ברשות בשנה מתחילת הפרק שוא יצא שלא ברשות אפילו לא אנצו אבל זה לא היה ברשות מה הדין אם הוא יצא מחוץ לתחום ביתו אבל ה תחום החדש שהוא קיבל דהיינו 2000 ממ לכל רוח מכניס אותו יש חלק מהתחום הזה שחוף לתחום הישן של ביתו כגון למשל הוא הלך 3,000 ממה עכשיו הוא מקבל 2000 ממה לכל רוח מתוך ה2000 ממה שהוא מקבל 500 נכנסים לתוך התחום הראשוני שהיה לו בשבת האם אפשר לשייך אותו חזרה לביתו וממילא יהיה ל מותן ללכת בביתו 2000 ממ לכל רוח או שלא התחום החדש משייך אותו למקום החדש ורק משמה יש לו 2000 אמה הוא יוכל להיכנס לתוך תחום ביתו אבל רק 500 אמה ולא מעבר כמ שמעבר כבר יהיה לו הגבלה כתוצאה מהתחום החדש ש רב שימי בכיה אמר שיש מושג של הבלת תחומין וברגע שהתחום החדש שהוא קיבל בשבת זה מקרה חריג אבל ברגע שהוא מקבל תחום חדש וזה נכנס עדיין משוייך בחלקו לתוך התחום הישן הקבוע שלו אנחנו נוטלים את התחום החדש שיש לו ונותנים לו רק את התחום הישן הוא חוזר לביתו כולל 2000 ממה לכל רוח לעומת זה רבא לא קיבל את הטענה הזאת של הבלת תחומין הגמרא שאלה שאלה מדין של מערה ששמה רואים את הדין כן של הבלת תחומין ותרצה הגמרא בסוף העמוד הקודם שמה הוא שוט בשני התחומים כמו לגבי מערה ש בתחתיתה יש 4,000 אמה אבל על גגה היות שהפתח שלה נוטים כלפי פנים יש פחות מ-2000 אמה הוא יכול ללכת מצד מזרח לצד מערב על הגג למרות שהוא מקבל מכל פתח מזרח במערב מקבל מכל פתח 2000 ממה אבל היות ש2000 ממה מצד מזרח משתלבות במקום מסוים יש חפיפה עם התחום שהוא מקבל מצד מערב ממילא הוא מקבל את שני התחומים האלה גם יחד הוא יכול ללכת ממקום למקום שאם הוא הולך למקום ההוא הוא נחשב משויך אומרת הגמרא שמה מדובר שהוא שבט כמ ש את שני התחומים הוא קיבל כתוצאה ממקום שפיטתו בתוך המערה ממילא זה נקרא שהוא שבט בשני התחומים אבל במקום שהוא לא שוד בשני התחומים אין הבלת תחומין לא תגרום לכך שהוא יחזור למקום תחומו הקודם אומרת הגמרא סוף העמוד הקודם ואיך דלא שבת לא לא אמרין נבלה תחומין תן רב ליזר אומר אדם שעצה מחוץ לתחום לאונסו שלא בהתר יש לו ארבע אמות דעתו של רב ליזר שארבע אמות זה לא לכל צד ארבע אמות אלא לכל צד שתי אמות יש לו ארבע אמות אבל הוא במרכזם אם הוא חרג מהתחום שלו הקבוע שתיים יכנס למרות שהשתיים האלה שמותר לו להיכנס לא מכניסות אותו לתוך העיר הם רק נדבקות הם צמודים לתחום שיש לו תחום ביתו או תחום העיר אבל רבי עזר מתיר אבל עם ג' אם הוא תרחק שלוש אמות ממקום סוף תחומו לא יכנס מה אליו רבלי עזר לתמיד אמר והוא באמצע ארבע אמות שהוא מקבל מי שעצה מחוץ לתחום הוא באמצ במרכזן של ארבע אמות וארבע אמות דאבו לרבנן כמן דמב לאדמו זאת אומרת ארבע אמות שנתנו לו במקרה דנן שתיים נכנסות או לפחות נצמדות לתחום שיש לו התחום של הבית שלו של העיר שלו ולכן וכמה אר יכנס על מה אבלה תחומין מילט הי רואים בפירוש בדעתו של רב לזר שהבל תחומין מלטה דרכה דרך האבלה הזאת הוא יכול להיכנס לעיר ולחזור חזרה למקום תחומו הישן אומר לרבא בר ברחנא להבי ומד רב לזר כמות למר אתה מקשה על רבא מרב לזר אומר לאן תשמיע לי מיני דמר עד כאן לא פליג רבד רב ליזר אני שמעתי מרבא עצמו שרבא אמר שכל מה שרב ליזר חולק על רבון ורבנן סוברים שאפילו אם הוא חרג רק בעמה אחת הוא לא יכול להיכנס כיוון שאין שמה הבלא תחומים מעניין סתם תסס אומר למדנו הרי בתחילת הפרק שאם הוא יצא ממקום התחום והוא בל אמרנו ארבע עמות אבל הוא צריך לנקביו ואז משום כבוד הבריות הוא יכול ללכת עד מקום שהוא יכול להסתדר אז אני אומר שמה שהוא יכול להיכנס לתוך העיר ומשמה הוא כן נכנס כמ ששם אנחנו נותנים לו לחרוג מהארבע הוא מעבד את המקום ארבע שהוא קיבל הוא מקבל ארבע חדשים משום כבוד הבריות אז הארבע חדשים האלה כבר ניתן לו תעיר וכולה תחשב כארבע אבל כאן שמדובר שהוא מקבל במשנה שלנו 2000 אמה מהמקום ש הוא הפסיק ללכת או במקרה פה שהוא יצא ואיין לו היתר לארבע אמות חדשות אלא הוא נשאר בארבע עמות האלה אין סיבה שכשהוא נכנס על פי רבון נכנס עמה אחת לתוך המקום העיר אין סיבה שנאפשר לו לחזור חזרה למקום תחומו הישן כמה שהוא חרג חרג שלוש שמות יוכל להיכנס שמה אבל לא מעבר הוא לא זוכה לקבל את התחום הישן כמ שאנחנו בעצם לא מעניקים לו פה תחום חדש הוא נשאר עדיין ב4ב עמות שהוא קיבל בגלל יציאתו את התחום אז הוא אמר כל מה שרב לוזה חולק על רבנן דווקא בדובר עד כאן לא פליגי רבנו רבי עזר אלד דבר הרשות אבל לדבר מצווה הוא כגון במשנה שלנו שראיינו מקודם הוא יצא להציל או מיילדת מודולי לכן גם שמה באמת רואים מהרב ליזר ורבנו גם סוברים כמותו שכשהוא יצא והוא קיבל תחום חדש הדין הזה מדובר שכשאדם מקבל תחום חדש כל המקרים האלה גם יצא מחוץ לתחום בטעות גם יצא חוץ לתחום ברשות הם מקבלים תחום חדש דהיינו מקום שביטה חדשה רק אם יצא בטעות ושלא לרצון חכמים מקבל 400 יצא לרצון חכמים מקבל 2000 ברגע שיש לנו שני תחומים אנחנו נכנסים לנקודה הבעייתית הזאת של הבלת תחומין אז לפי רבא למסקנה יש לנו אין לנו הבלת תחומין רב שימי בכי אמר יש הבלת תחומין למה כמ שברגע שהוא עדיין לא חרג זאת אומרת התחום החדש שהוא קיבל נכנס חופף קצת לתוך התחום ה קודם הוא נהיה משויך לתחום הישן הוא מאבד את התחום העכשווי עכשיו אבל הוא חוזר לתוך התחום הישן שלו ויכול להלך בכל העיר כמו שהיה מקודם למדנו במשנה שכל היוצאין להציל חוזרים למקומן גם הםם יצאו מרחק יותר מ-2000 ממה לכאורה מילה הלוך לסכנה צורך הצלה ואפילו טובה ואמרת רש 2 ממה ווו אמרת שהוא מקבל שמי שיצא לרשות מק קבל 2000 ממה ותו לא אומר רבי יהודה ארב אין החינמי הוא לא יכול לחזור עד לביתו חזרה אם יש מרחק יותר מ2000 ממה אלא שחוזרים בכלי למקומן הם יכולים לקחת את הכלי זינם את כלי הנשק שאיתם הם יצאו להילחם הם יכולים להחזיר אבל שוב במגבלה של עד 2000 ממה א מה היא קושיה מה בכלל היייתה השאלה מה שכתוב בהתחלה שיצאו להציל ויצאו למיילדת ויצאו עיבור החודש לעדות החודש דילמה ציל שייני אולי מה שכתוב פה שאם הם יצאו להציל יכולים לחזור להציל מחמת הסכנה מה זה להציל מאויבים האוייבים יכולים רדוף אחיו חזרה לכן התירו לו לחזור חזרה גם יותר מ-2000 ממה עד לביתו אבל ברשע שמדובר רק עבור מילדת או עבור מי שהלך לקידוש החודש אולי באמת הוא לא יכול יותר מ-2000 אלא הי קשיה הקשיה דתנן בראשונה לא היו זזים משם כל היום כולו כל מי שעצה להציל הוא יצא לקידוש החודש לא היו נותנים לו לחזור אלא נשאר בד המותב איפה שהוא יצא כמו ש צם מחוץ לתחום התקין רבן גמרא הזקן שיש להם 2000 ממ לכל רוח ולא אלו בלבד שצו לקידוש החודש אלא אמרו אלא אפילו חכמה הבא לילד לילד והבא להציל מן הגיס ומן הנער ומן המפולת ומן הדלקה הרין כאנשי העיר ויש להן 2000 אמה לכל רוח ותו לו מ שמ ש2000 אמה ולא לא יותר איך אמרנו מקודם שהם יכולים לחזור לביתם ואמר את כל היוצאים להציל חוזרים למקומה אפילו טובה אומר רב יהודה אמר כאן השאלה באמת היא קשה סתירה בקשר להצלה מקום אחד ראינו 2000 ולא מעבר מקום אחד ראינו עד לביתם גם אם יותר מ-2000 שחוזרים בקל זה יין למקומן ההיתר שמטו שחוזרים זה לא הכוונה שהם חוזרים ליותר מ2000 לא יותר מ2 אסור להם אבל מותר להם לחזור עם כלי הנשק כדי תניה בראשונה היו מניחים כלי זנן בבית הסמוך לחומה כדי לא לטלטל מרחק גדול פעם אחת הכירו בהן אוייבים ורדפו אחריהם חזרה ונכנסו ת ל כלי זנן ונכנסו איבים אחריהם דחקו זה את זה והרגו זה את זה יותר ממה שהרגו איבים באותה שעה התקינו ש חוזרים למקומן בכלי זנן אז הסיומת של המשנה שאומרת שמותר לחזור למקומן הכוונה עם כלי זנן אבל לא שמותר אותר מ2000 ממה רב נחמן בר יצחק אמר לו קשיה כאן שניצחו ישראל את אומות העולם אין חשש למלחמה נוספת לכן הם יכולים לחזור רק 2000 ממה הם לא חוששים שאובים יחזרו להכות בהם כאן שניצחו בלשון נקייה אומות העולם את עצמן כאן שישראל הפסידו השם ישמור במלחמה ממילא הם חוששים שאומות העולם יחזירו לכות בהם לכן מותר להם לחזור יותר מ-2000 אומר רב יהודה אמר רב נוחים שצרו על הירות ישראל אין יוצאין עליהם בכלי זינן אין התר לטלטל נשק ולצאת מחוץ לעיר בכלי זנן ואין מחללים עליהם את השבת תננ מאחי נוחים שצרו וכולי אבל עמי דברים אמורים שבאו לסכם ממון בשביל להציל ממון אין יותר לחלל שבת אבל באו על זכי נפשות כמובן יוצאים עליהם בכלי זינן ומחללים עליהם את השבת ובעיר הסמוכה לספר עיר שקרובה לגבול שבין ישראל לבין אומות העולם אפילו לא באו על אסכה נפשות אלא לזקי תבן וקש יוצאין עליהם בכלי זינן ומחללים עליהם את השבת והסיבה כ שברגע שהם יכבשו את העיר הסמוכה לספר יהיה כל הארץ נוכה עליהם להיכבש ברגע שהם צו פרצה לתוך הגבול הישראלי ימשיכו משמה הלאה להקות השם ישמור בערים האחרות אומר רב יוסף בר מניומי אומר רב נחמן הו בבל בעיר כעיר הסמוכה לספר דמיה ותרגומה נרדה כמו שנרד הייתה בגבול שבין הערים ישראליות שהיו שמה באותו אזור לבין הערים הנוחיות לכן אם הם באו על נהרדע וחס וחלילה נהרדע תיכבש יהיה להם יותר קל להמשיך הלאה ולכן יוצאים כן נקדם בעלו חילול שבת דורש רבי דוסטי דמין בירי מאיפה אנחנו יודעים את זה מדכתיב ויגידו לדוד לאמור הנה פלישתים נלחמים בקהילה והם ה שוסים את הגרנות דהיינו באים על סכה ממון לוקחים את התבואה תנא קהילה עיר הסמוכה לספר הייתה והם לא באו אלי על סכה תמן וקש דכתיב ום שעושים את הגרנות וכתיב וישאל דוד בהשם לאמור הלך והקאתי בפלישתים האלה ויאמר השם אל דוד לך וקית בפלישתים וישת את קהילה אז אנחנו רואים שדוד קיבל התר ללכת להילחם כולל חילול שבת זה היה בשבת הסיפור הזה כולל חילול שבת כדי להציל את קהילה למה למרות שהם באו האוייבים באו על ממון אבל קהילה הייתה עיר ספר ואם תיכבש קהילה ממילא הם ימשיכו הלאה אבל שאלת הגבר מיק מבילי אילימה ישריה אסור זה לא שאלה לשאול בורים ומים יש כתובת של בית דין הרי בית דין שדו של שמואל הרמתי קיים אלא אם מצלח או לא מצלח הוא שאל דברי נבואה אם הוא יצליח או לא יצליח קנה מדכתיב לך בקית בפלישתים בושת את קהילה שמה מינה השאלה הייתה באמת לורים תומים לא על שאלה הלכתית כמו ששאלה הלכתית הייתה ידועה לו שבאמת אם הם באים לעיר ספר מותר להלחם כנגדם כולל חילול שבת על אף שהם באים רק על ממון אבל השאלה היייתה אם הוא יצליח או לא מי שישב בדרך מי שלא הלך אלא ישב בדרך ועמד וראה הוא ראה את העיר מרחוק הרי הוא שורה הרי הוא סמוך לעיר הועיל ולא הייתה כוונתו לכך הוא לא התכוון לקנות מקום שביטה בעיר הוא לא חשב על זה הוא לא שם לב לא יכנס זאת אומרת הוא לא יכול להיכנס כמה שאם הוא נמצא מחוץ לתחום ממילא יש לו רק ארבע אמות לכל צד הוא לא יכול להיכנס לתוך העיר רבי יהודה אומר יכנס למה כמה שהוא קבע את מקום תחומו בתוך העיר ולכן אומר רבי יהודה ה מעשה היה ונכנס רבי טרפון ולא מתכוון עלו שהוא לא התכוון הוא שעה בחוץ והוא לא שם לב ם כל ד נכנס לעיר תני אמר רבי יודה מעשה ברבי טרפון שהיה מלך בדרך וחשכה לו וחשכה לו ולן חוץ לעיר לשחרית מצעו רואה בקר אמרו לו רבי הרי העיר לפניך יכנס אתה נמצא במרחק של פחות מתחום שבת לעיר נכנס וישב בבית המדרש זאת אומרת הוא קיבל את כל התחום של שבת את כל התחום של העיר הוא לא קיבל רק 2000 ממה אם הוא היה מחוץ לעיר והוא לא ידע ולא תכנן לקנות מקום שיטתו בעיר יש לו 2000 ממה לכל רוח אז אולי הוא יכול להיכנס לעיר אבל לא לכל העיר לכן הם אמרו לו תיכנס וכתוב בהמשך וישב בבית המדרש ודרש כל היום כולו מה אנחנו רואים על אף שהוא לא ידע שהוא במ של פחות מ2000 ממשהו בתוך התחום העיר והוא לא נתכוון לקנות מקום שביטה בעיר הוא קנה על אף שהוא לא התכוון לכך אמרו לו משם ראיה א' שמה בליבו היייתה הוא כן חשב על זה או בנוסף בית המדרש מבלה בתוך תחומו היה אז אם נסכם אדם שנמצא מחוץ לעיר במרחק של יותר מ2000 ממה כמובן הוא מקבל במקום שיטתו בכניסת השבת 2000 ממה ותו לא וכמובן הוא לא יוכל להיכנס לעיר אבל אם מתברר שהוא כן היה בתחום העיר אם הוא התכוון לקנות מקום שביטה בעיר כמו שראינו בספינה מקודם עם רבי ישע שאמר להם אני יודע שהיינו קרובים לעיר רבן גמליאל אמר להם אז הם יכולים לקנות מקום שביטה בעיר אבל כאן מדובר שהוא לא ידע הוא לא ידע אז מחלוקת תנאים אם הוא קונה מקום שביטה את העיר על אף שהוא לא ידע או שלא יש לו רק 2פ והוא יוכל להיכנס לעיר אבל לא יוכל לפסוע את כל העיר מי שישן בדרך מקודם דיברנו על מי ששעה בדרך ישב בדרך ולא ידע על הימצאותו בתוך תחום העיר כאן מדובר במי שישן דרגה יותר גדולה של חוסר ידיעה ולדה ש חשכה יש לו 2000 ממה לכל רוח דברי רבי יוחנן בן ורי הוא קנה מקום שביטה על אף שהוא ישן וחכמים אומרים אין לו אלא ארבע עמות כמ שכל הזכות של 2000 ממה זה רק מי שקונה מקום שביטה לא משנה איפה בעיר יש לו את כל העיר פלוס 2000 בבקעה יש לו אפ במקומו אבל שהוא התכוון או לפחות הוא היה ער אבל אם הוא ישן לפי רב חכמים אין לו אלא ארבע אמות רב ליזר אומר הארבע אמות האלה והוא באמצע דהיינו יש לו שתי אמות לכל צד רב יהודה אומר שתי אמות לכל צד אבל לאיזה רוח שירצה זאת אומרת הארבע אמות האלה לא הוא סובר ש ארבע אמות לכל צד לאיזה רוח שירצה ברגע שהוא קבע שהוא הולך לכיוון ימין אבע עמות אין לו לצד השני ומודה רב יודה שאם בירר לו שאינו יכול לחזור בו אם הוא בירר לו אבע עמות לכיוון מסוים הוא לא יכול עכשיו ללכת למקום השני לצד השני היו שניים שני אנשים שישאו בבקעה והם שניהם קיבלו ארבע אמות הם שניהם ישנו עכשיו זכה כל אחד בארבע אמות היו שניים מקצת המותב של זה בתוך המותב של זה הם נמצאים למשל מרחק של שש עמות אחד מהשני ממילא יש לכל אחד ארבע הוא נכנס הוא לא מגיע את חברו אבל הוא מגיע תוך תחום חברו דהיינו יש שתי עמות חופפים לשניהם מביאין ואוכלים באמצע בשתי האמות הם יכולים לאכול כמ שאמות האלה האמצעיות משוייכות לתחום של ארבע אמות של כל אחד ואחד אבל ובלבד שלא יוציא זה מתוך שלו לתוך של חברו להוציא מהארבע לתוך השתיים הקרובות לחברו דהיינו מעבר לארבע שלו הוא לא יכול בשתי סיבות אומר רשי א' חפציו של אדם קונים שביטה כמו גופו עצמו ממילא כמו שהוא עצמו אסור לו ללכ למעלה מארבע אמות אל מעבר לארבע אמות גם חפציו בנוסף רשי נוקט חידוש אדם שמקבל ארבע אמות דהיינו מקום שביטה זה לא מדובר ב-2000 אמה רק מי שמקבל מקום שביטה של ארבע אמות זה נחשב כאין רשוש יוכי עבורו זה מדי רבון כאין רשו יוחד עבורו וממילא יהיה אסור לו להוציא מרשו שיוחד אל מעבר לארבע המות אל מקום שלא נקרא רשו יוחד אל בקעה כלומר הארבע אמות הם נחשבות עבורו כ רשוש יוחד לגבי הוצאה או הכנסה החוץ להם או מעבר להם להכניס פנימה היו שלושה והאמצעי מב מובל ביניהם יש בין אחד לשני ארבע עמות ממילא שש עמות בין אחד לשני וכל אחד מובל בתוך השני דהיינו יש ארבע עמות שלו שנכנסים בתוך הארבע עמות של חברו הוא מותר עם אן ן מותרים אמו הוא יכול בשתי האמות האלה המשותפות להשתמש איתם והן מותרים אמו אבל שניים החיצוניים בשתי האמות האחרונים שיש לכל אחד עצמאים שלא משויכים לאמצעי שניים החיצונים אסורים זה עם זה אומר רב שמעון לבא דבר דומה לשלוש חצרות הפתוחות זו לזו ופתוחות לפש הרבים יש שלוש חצרות שאין יש מעבר ביניהם אבל לא הדרך לעבור ביניהם אלא אפשר יש פתח בין אחד לשני אבל הם גם פתוחים לתוך השוס רבים ערבו שתיים ם האמצעית הם צריכים מרוב החיצונה אסור היא מותרת עם האן ואן מותרות עם ה אבל שתיים החיצונה לא ירבו ביניהם ממילא אסורות זו עם זו כך גם פה ברגע שיש מצב שיש לו ארבע אמות והשתיים מתוך הארבע אמות שלו נכנסות לתוך הארבע אמות של האמצעי ואחרי זה השתיים אמות האמצעיות האחרות שלא נמצאות משויכות ל נכנסות יחד עם השתי ממות של האחרון הוא יכול להשתמש עם שניהם שני הקיצוניים יכולים להשתמש עם האמצעי אבל שני החיצונים ביחד להשתמש בינם הם יחד עם השני בתוך השתי המות האחרונים את זה הם לא יכולים למה כמ שהם ביניהם אין את התחום הם מעבר לתחום ולכן הם לא יכולים לעבור אל מעבר לתחום ש
לצפיה בתכנים נוספים:
נהנתם? יש לנו עוד תוכן משובח באתר
רוצים ללמוד דף יומי בגמרא? לחצו כאן ללימוד הדף היומי
רוצים ללמוד על פרשת השבוע? לחצו כאן לשיעורי תורה על הפרשה
רוצים ללמוד מתוך ספרי הקודש השונים אונליין? לחצו כאן לקריאת ספרי קודש
צריכים לשאול רב שאלות בהלכה או הנהגה? שאל את הרב שאלות בכל התחומים
רוצים להתפלל? תפילות חובה ורשות? לתפילות חובה, רשות וסגולות
רוצים לברך ברכת המזון? לקריאת ברכת המזון בנוסח עדות המזרח או אשכנז
נוסעים ממקום למקום? לחצו כאן כדי לקרוא תפילת הדרך או תפילה לטיסה







