העמוד היומי מסכת עירובין דף מד עמוד א

העמוד היומי בגמרא תלמוד בבלי מסכת עירובין מבית "דרשו" עם הרב מנחם דריימן שליט"א, העמוד היומי בהבנה ובבהירות ומתיקות התורה
לשיעורים נוספים באתר דרשו: http://www.dirshu.co.il/

העמוד היומי מסכת עירובין דף מד עמוד א

[מוזיקה] דף מד עמוד א' מכירים את זה כשאתם לפעמים לומדים גמרא ורואים את כל האומות את כל מה שהגמרא מתאמצת להעמיד את דברי התנאים והמורים ולפעמים בסיטואציות קצה על גבול המופרות כל מיני אנשים ההוא קידש בתמרה זה עירב בצורה הכי לא ברורה בעולם זה עשה שיתוף מבואות בצורה ממש יוצאת מכלל הגיון ובכל אופן הגמרא דנה בזה ומעמידה בזה לפעמים דפים שלמים עסוקים בכאלה אנשים לפעמים מתגנבת לנו התחושה ללב שאם כל העולם היה ישר ולא היה אנשים מידי חכמים וכדומה הגמרא כל השס כולו היה מצטמצם לכמה קרחים בודדים בכל אופן אנחנו תמיד מתעסקים גם באנשים האלה ולפעמים אתה חושב ריבונו של עולם למה באמת הם נוהגים כך היום אנחנו נעסוק בענייני מחיצות ונראה בני אדם שהיה דחוף להם להקים מחיצות ראי כל מיני מחיצות מאדם מבהמה מכלים האמת היא ש זה לא זה לא כל כך מופרח ייתכן שלפעמים בן אדם נמצא במצב שאין לו ברירה בשבת כמובן אסור להעמיד מחיצת תקוה אז הוא מוצא את הפתרון עם מחיצת הראי אנחנו נראה האם זה נקרא פתרון או לא והאם זה נחשב למחיצה אבל דבר אחד אני חושב שאפשר ללמוד כאן כשאתה הולך להקים מחיצה לעצמך אם זה בענייני רוחניות אתה רוצה לשים לעצמך גדר סיג גבול מחיצה אל תהיה מאנשי הקצה האלה אל תהיה מהאלה שמחפשים להעמיד אית ה מקרה בגמרא ואומרים או הנה זה הבן אדם המוזר הזה כשאתה הולך ומקים לעצמך מחיצה שים אות ה יציבה שיים אות העמידה כזו שתחזרו אותך שלא תיפרס בקלות אומרת הגמרא הקדושה אנחנו מתחילים דף מד עמוד א' היום נעסוק בעצם בסיפור שפתחנו בו אתמול שנחים י בד רב חנילאי מרוב שהוא היה עסוק בשמועות הוא יצא מחוץ לתחום ולא שם לב ואז כשהוא תפס את עצמו הוא נותר באותו מקום והיה עסור לו לזוז מהארבע אמות שלו כדין מי שיצא מחוץ לתחום הגיע רב חיסדא שאל את רב נחמן מה לעשות אמר לו רב נחמן פשוט מאוד תביא חבורת אנשים שמותר להם להיות באותו מקום שזקן התחום שבת שלו שלהם שיקיפו אותו ובעצם יעשו מעגל סביבו ולתוך התחום המקורי שבו הוא היה ועל ידי שהוא יכנס לתוכו על ידי מחיצת האנשים הללו שבהם מותר לו ללכת כי הם נחשבים כמחיצה כפי שנעסוק היום בעזרת השם ונראה היום ואז הוא יכנס לתחומו ומשם יהיה מותר לו לחזור חזרה כ תחומו הראשון בכל ה 2000 אמה בכל התחום שהיה לו מתחילת השבת כך אמר רב נחמן לרב חי רב נחמן בר יצחק ישב שם לפני רב נחמן ושמע את הפסק הזה שאל את רב תאמר לי רב חסדה שהגיע ושאל והתלבט מה היה הספק שלו האם הספק שלו היה אם בן אדם כשהוא נכנס חזרה לתוך ההיקף מותר ללכת את הכל או לא זאת אומרת שיטת רבן שמעון גמליאל שדיברנו עליה אתמול ראינו אותה במשנה שברגע שהבן אדם נכנס לתוך היקף מחיצות או לתוך תחומו המקורי מותר לו ללכת את כולו אז האם זה מה שרב חיסה הסתפק האם הלכה כמותו או לא או שבור הוא ידע שהלכה כמותו הבעיה היייתה אחרת הבעייה הייתה שלא היה מספיק אנשים שיקיפו אותותו במעגל מהמקום שבו הוא נמצא ועד התחום אלא רק עד שתי עמות צמוד לתחום בשתי העמות שצמודות לתחום שמה נגמרו לו אנשים והשאלה היא האם פוסקים כמו רבי אליעזר שראינו שדיברנו עליו אתמול נראה אותו בעזרת השם בהמשך במשנה דיברנו עליו אתמול רבי אליעזר אומר בן אדם שנמצא שתי עמות מהתחום הוא כבר יכול להיכנס לתוך התחום ולמה כי הוא קונה ארבע עמות ברגע שהוא קונה ארבע עמות חלק מהטווח שלו הוא כבר בתוך התחום המקורי שלו ואוטומטי הוא יכול להיכנס לשם וכשהוא נמצא שם הוא כבר נמצא בתוך תחומו יפה מאוד אז השאלה היא כך שאל אתמול רב נחמן וכאן אנחנו אוחזים רב נחמן בר יצחק שאל את רבה שהוא ישב לפני רב נחמן כן אני מקווה שאנחנו אוחזים ראש והוא רואה את רב חיסה מגיע ושואל הם מותר או אסור רב נחמן נה לו שמותר הוא שואל מה הוא מסתפק האם הוא מסתפק האם הלכה כי רבן שמעון בן גמליאל או לא או שהוא מסתפק האם הלכה כי רבי אליעזר או לא אומרת הגמרא הקדושה פשיטה כן רבה עונה לרב נחמן בר יצחק פשיטה שתי שעות מלמלה פיט גסקין ברור שמדובר שבאמת אין מספיק אנשים והם מגיעים רק עד שתי אמות מחוץ לתחום מרחק מהתחום והשאלה אם אני פוסק רבי אליעזר או לא ולמה סלד בדגש מספיק אנשים והספק הוא רק אם ברגע שהוא נכנס או ברגע שהוא מוקף מחיצה אם הוא יכול להלכת כולה או לא מה היתי בא אלי מה השאלה והרי אמר רב ראינו את זה אתמול שלשום הלכה כרבן גמליאל בדיר וסר וספינה וברגע שהבן אדם נמצא במקום מוקף מחיצות מותר לו ללכת את כולו ואותו דבר כאן ברגע שהוא מוקף במחיצת אנשים מותר לו ללכת הכל אלא ודאי חייב להיות בדלו מלוג ברי הקינן אין מספיק אנשים ומגיעים רק עד מרחק שתי עמות מחוץ לתחום וד רבי אליעזר כם הי בא אליי ורב חסדה הסתפק האם אנו פוסקים כ רבי אליעזר וכבר ממרחק שתי עמות מחוץ לתחום מותר לו להיכנס לתוכו ולהמשיך ללכת או לא כך אנה רבא לרב נחמן בר יצחק ומוכיחה הגמרא די קנ מי דקמ שימו לב לניסוח מה רב נחמן אמר לרב חסדה הוא אומר לו ויכנס הוא אומר עשה לו מחיצה של בני אדם ויכנס מה יכנס מה הוא תכוון להדגיש לו במילה יכנס לאו בלא מחיצה לכן הוא התכוון להגיד דבר ראשון תעשה מחיצה של בני אדם ואז הוא ילך ביניהם הרי אם הם מגיעים עד סוף התחום עד תוך התחום ברור כבר שהוא נמצא בתוך התחום לא צריך לומר ויכנס אלא זה מגיע לומר תעשה מחיצה עד המקום הזה שזה שתי עמות מעבר לתחום במרחק מהתחום ושמה יפסק המחיצה ובכל אופן יכנס את שתי העמות האחרונות הוא יכול להיכנס עלף שאין מחיצות וכפי שאמר רבי אליעזר אז פשטנו את השאלה שכבר התחלנו בה אתמול ובאמת הספק שרב חסדה היה האם הלכה כרבי אליעזר או לא ורב נחמן פסק לו שהלכה כרבי אליעזר שואל את הגמרא איתי ורב נחמן בר יצחק לרבה התלמיד רב נחמן בר יצחק שיושב בשורה שנייה כמו שראיינו אתמול שואל את רבא התלמיד שיושב בשורה הראשונה לפני רב נחמן הוא שואל אותו על הוראתו של הרב אגב אני לא מתאפק לפעמים אני מכניס סרי הסכל בגמרא תמ חלו לי ראינו אתמול הרי שרב נחמן בר איצחק לא שאל ישיר את רב נחמן ולמה כי הוא היה תלמיד דרק ב כביכול כן בשורה שנייה אז הוא שאל את רב השור שורה ראשונה שימו לב לפנות לרב ישיר הוא לא יכל היה אקט של כבוד גינוני כבוד אבל לשאול עליו שאלה בהלכה הוא יכל איך יכול להיות והי הי הצובה בתורה תמיד אפשר יש כבוד ברור לא פונים ישיר לרב יש היררכיה אבל כש לתלמיד יש שאלה אפילו שזה שאלה על מה שרבו אמר לו הוא מתקבל בברכה איתי ורב נחמן בר יצחק לרבה כתוב לגבי סוכה וסוכה אומרים רוב הראשונים זה לאו דווקא סוכה של מצווה זה סוכה שנועדה לצל נפל דפנה לא יעמיד בה אדם בהמה וכלים או אדם או בהמה או כלים לא יעמיד בה כמחיצה וכן לא זקוף את המיטה לפרוס עליה סדין עלף שהמיטה כאן הייתה כשהוא זוקף אותה וצריך כרגע לפרוס עליה סדין שזה אוהל הראי אסור לעשות את זה כי הוא נראה שהוא בונה בשבת ואומרת הברייתא לפי שאין וסין או אל הרי בתחילה יום טוב ואין צריך לומר בשבת ואם כן הרי מחיצה מבני אדם מה שרב נחמן התיר שיקיפו את רב נחמיה שם זה מחיצת הרי וכאן כתוב במפורש שלא עושים מחיצת הראי לא ביום טוב ובטח שלא בשבת ואם כן אך רב נחמן הטיר לעשות כזו מחיצה בשבת אמר ליונ רב לרב נחמן בר יצחק את אמרת לי מאה אתה מביא לי את הבריתה הזו ומוכיח שעשו ונאמין לך מאה אני אביא לך בריתה אחרת שם מוכח שמותר שם כתוב כך עושה אדם את חברו דופן כדי שיוכל וישתה וישן בסוכה מה עושים אוכלים שותים ישנים כאן משמע כבר שזה כן סוכה של מצווה כתוב אם בן אדם חסר לו דופן והסוכה פסולה הוא מעמיד את חברו ועל ידי כך יש לו דופן וכן מותר לו ויזכו את המיטה ויתפוס עליה סדין כדי שלא תיפול חמה על המת ועל האוכלין אם יש מת בסוכה שלא יסריח אם יש אוכלין שלא יתקלקלו מותר לו לזקוף את המיטה ולעמידה ולתפוס עליה הסדין ואם כן רואים במפורש שעשיית והל הרי מותרת בשבת אומר רבה מה אתה שואל אותי יש בריתה שאומר כמוני ואם כך ממשיך רבא ואומר כשנ הדדי הבריתה הראשונה שאוסרת מקשה היא סותרת את הבריתה השנייה שמתירה אלא חייבים לומר לא קשיה הרבי אליעזר רבנן יש מחלוקת תנאים האם מותר לעשות אול הרי בשבת או לא דתנן פקק החלון פעם בזמנם היה חלון שזה בעצם היה חור בכותל הבית שיהיה אוויר שיכנס אוויר שיוכלו לראות מעבר לכותל את מה שקורה בחוץ לא היה להם חלונות רייסים כמו בימינו היה להם פקק החלון סוג של לוח עץ או לוח אבן שהיו שמים באותו מקום שבו יש את הנקב שבו יש את החור זה היה נקרא פקק החלון רבי אליעזר אומר בזמן שקשור ותלוי אז פוק קין בו רק אם הוא גם קשור לקיר וגם תלוי זאת אומרת לא נמצא על הרצפה אלא תלוי באוויר על ידי הקשירה רק אז מותר לפקוק בו ולמה כי אני רואה שזה חלק מהבניין זה חלק אינטגרלי בלתי נפרד מהכותל פה וכשאני שם את זה בשבת לא יצרתי כאן משהו חדש לא בניתי פה משהו לכן הוא מתיר ואם לאו אין פה כקיים בו למה עליו שזה בעצם רק מחיצת אראי למה כי אניי עתיד לפתוח אותו חזרה זה לא הולך להישאר פה באופן יציב וקיים לעולם וכל אופן אומר רבי אליעזר אסור כי הוא סובר שמחיה הראי אסורה בשבת ואילו חכמים אומרים בין כך ובין כך פה כ קינ בו תמיד מותר בין אם הוא קשור ותלוי ובין אם לא ועליו שיש כאן בעיה של מחיצת הראי בכל אופן הם מתיירים ואם כן אנחנו רואים במפורש שיש מחלוקת בין רבי אליעזר לת לחכמים וממילא הבריתה שאתה רב נחמן בר יצחק הבאת ש רואים שאסור לעשות אוהל הרי בשבת זה באמת כדברי רבי אליעזר ואם ואילו הבריתה השנייה שבה כתוב שאדם יכול לעמוד וכן לשים את המיטה זה באמת כדברי רבה וכדברי רב נחמן רבי שהתיר לעשות מחיצה מאנשים כדי להכניס את אותו נחמיה שה מחוץ לתחום בשבת שואלת הגמרא שואל רב נחמן בר יצחק התירוץ שלך נפלא אבל והרי והת מרלה על אותו מחלוקת שאתה מביא לי נאמר כך אמר ברח אמר רבי יוחנן הכל מודים שסין אולר בתחילה טוב ום צריך לומר בשבת אין מושג אף אחד לא רבי אליעזר ולא חכמים המקילים גם הם לא מתיירים לייצר מחדש בניית הראי בשבת לעשות מחיצה חדשה לבנות אותה כרגע בור שעשו לא נחלקו אלא להוסיף רק להוסיף תוספת הראי על משהו קיים שרבי אליעזר אומר אין מוסיפים ביום טוב ואין צריך לומר בשבת ואילו חכמים אומרים מוסיפים בשבת ואן צריך לומר ביום טוב ואם כך כאן לגבי פקק החלון באמת הם נחלקים אבל לגבי סוכה שאתה יוצר כרגע דופן חדשה אתה עכשיו לוקח ובורא כאן דופן מייצר אותה מחדש זה לא נקרא להוסיף זה נקרא לבנות בתחילה ואם כך לא רבי אליעזר ולא חכמים לא מתירים ממש לא מתירים ואתה רבא שניסית לתלות את המחלוקת של הברייתות במחלוקת של רבי אליעזר וחכמים ממש לא כל ההיתר שלהם כפי שאמרנו הוא רק בוסי כאן זה לייצר מחדש אלא אומר רב נחמן בר יצחק אלא לא קשיה בוא אני אסביר לך את הסתירה בצורה אחרת ה רבי מאיר הרבי יהודה יש מחלוק בין רבי מאיר לרבי יהודה לגבי דופן בוא נראה את המחלוקת ואז יסתדר לנו הברייתות בצורה נפלאה תניה סה לבהמה דופן לסוכה כאן מדובר בבן אדם מקורי יצירתי הוא כנראה מאוד אוהב חי והוא לקח בהמה ועשה אותה דופן לסוכה רבי מאיר פוסל ורבי יהודה מכשיר רשי אומר רבי מאיר פוסל שמה הבהמה תברח אמנם זה לא טעם יחיד במסכת סוכה אבל זה מה שרשי מביא ונסתפק בזה הדופן הסוכה הזו פסולה ודופן לא נחשבת כדופן למה כי חושב שהבהמה הזו פשוט תחליט ברגע אחד לעשות שבת לעצמה ולהעלם משם ולא י לך מחיצה ולכן גם כשהוא פה הסוכה פסולה ואילו רבי יהודה מכשיר מסביר רב נחמן בר יצחק עכשיו את הברייתות לפי זה רבי מאיר דקפ סילם על מה לא מחיצה היא אך אשרי דלב מיד קאוד שימו לב הפוך על הפוך רבי מאיר שפוסל שמה לעניין סוכה הוא אומר שזה לא נחשב כדופן פה הוא יתיר להעמיד את הבהמה כדופן לצניעות לצל ולמה פשוט מאוד כי היא לא נחשבת כדופן אז לא עשית כאן כלום בשבת ואילו רבי יהודה דכ מכשיר אתם ששמה הוא סובר שזה נחשב מחיצה לעניין סוכה וסוקה כזו שאחת מדופנות היא בהמה היא כשרה על מה מחיצה היא הוא מחשיב את זה כמחיצה כשרה אז אח הער פה הוא יעסור להעמיד אותה שימו לב בעצם לפי התירוץ הזה אנחנו מחלקים בין מחיצה שנועדה סך הכל לצניעות או לצל שהיא לא תחשב כמחיצה בשבת לבין מחיצה אחרת שהיא נועדה להכשר מצווה לדוגמה כמו שאנחנו רואים אצל רבי יהודה שהיא נועדה להכשר מצווה והיא תהיה פסולה בש שבת והי תהיה אסורה לעמדה בשבת אגב רשי מיד דוחה את זה מכול וכול ואומר לא ייתכן הרי הבריתה השנייה כפי שראינו מדברת על מצווה היא אומרת שיעמיד שם את חברו כדי שיאכל וישתה ויישן מדובר שם על סוכה של מצווה ואם כן רואים במפורש שהא נועדה זה מחיצה שנועדה להכשר מצווה ובכל אופן כתוב שמותר אבל אומר רשי כיוון שיש לנו שאלות טובות יותר אני לא מקשה את זה ושואל את השאלה הבאה שואלת הגמרא סברה האם אתה רוצה לומר שהברית שמתירה זה כשיטת רבי מאיר מה פתאום אר דש מתלי לרבי מאיר כל מה שרבי מאיר פוסל מחיצה בהמה אבל אדם וכלים הי שמת לי כל הרעיון זה בהמה שיכולה לברוח אבל אדם וכלים שגם הם מוזכרים פה בברייתא בבריתה לא מוזכר רק בהמה מוזכרים בהמה אדם וכלים אדם וכלים אדם יכול לעמוד שם לדעת הוא מחליט שהוא עומד אומרים לו אדוני היקר בוא תעמוד תסייע לנו לעשות מחיצה הוא לא יברח וכן כהילים אין להם דעת הם בכלל נשארים שם תמיד לפי מה שאתה אומר יהיה אמור להיות אסור לעשות מחיצה מאדם וכהילים ובריתה כתוב שמותר ו ט רבי מאיר עלי בדמן רבי מאיר שיגיד שמותר לעשות מחיצה ראית לפי מה שאתה רוצה לומר הרי רבי מאיר פוסל את זה בסוכה אתה רוצה לומר שכאן יהיה מותר ליבא דמן הי ליבה דרבי אליעזר רשי מדגיש רבי אליעזר רבי אמנם הוא לא היה רבו אלא רבו של רבו רבי עקיבא אם תרצה לומר לי שזה ליבה דרבי אליעזר להוסיף נעמי אסר כמו שראיינו אפילו להוסיף הו אסר בטח שלא להעמיד לכתחילה אלא תאמר לי ליבה דרבנן שמה שלגבי פקק החלון אומרים שאפילו שאינו קשור ותלוי מותר שוב הרי ראינו את הבריתה על כך אמר דמרי רבנן דווקא להוסיף לכתחילה ממור אז ברור שהסתירה בין הבריתות לא מטורציה כזאת כי אין שום הבדל למתה מעמיד את המחיצה כל מה שראיינו מחלוקת בין רב בין רבי אליעזר לחכמים זה רק להוסיף פה אתה מייצר לכתחילה וברור שייעשו אלא אומרת הגמרא וה רבנן שתי הבריתות באמת ובות כמו חכמים שמתירים להוסיף תוספת הראי בשבת כן כמובן רק להוסיף ובוא אני ארץ לך גם כילים על כילים וגם אדם על אדם וכלים הכלים לא קשייה א בדופן שלישית א בדופן רביעיית פשוט מאוד השאלה אם עכשיו אתה מייצר כאן איזה שהוא בקתה או שסך הכל לא עשית כלום במקרה אומר רשי אומרת הגמרא ומסביר רשי שהיה שתי דפנות שהכל כאן פרוץ לחלוטין אין כאן סוכה אין כאן מקום צנוע וסגור הגעת אתה והוספת מחיצה גם כשהיא מערי אסורה עכשיו זה לא עניין של סוכה של מצווה כך אומר רשי יש ראשונים שחולקים פשוט מאוד כרגע יצרת כאן מבנה עד עכשיו לא היה כאן כלום היה כאן סך הכל שתי דפנות שלא הואילו לכלום לא היה צנוע לא היה מוגן לא היה סגור הגעת עכשיו עם הכביכול מחיצת הרי שלך יצרת מבנה ולכן עליו שאתה קורא לזה מחיצת הרי אסור אבל אה ברייתא שמתירה מדברת בדופן רביעיית דופן רביעית של סוכה זה כבר לא כל כך רלוונטי הסוכה המבנה הזה הבקתה הזו כבר היייתה בקתה עוד קודם הגעת עכשיו והוספת זו התוספת הראי שהוספת על בניין קיים שזה חכמים תיירים להוסיף בשבת ואם כך מה ברייתות לא קשה אחד על השני בכלים בכל אופן כבר נטפל באדם זה בעזרת השם יחכה למחר אבל בכלים רואים במפורש תלו אם אתה מוסיף או יוצר כשיש שתי דפנות הוספת עליו שזו תוספת הרע יצרת דבר חדש ואילו כשיש כבר שלושה דפנות והוספת את הרביעית הוספת משהו על דבר קיים וזה חכמים מתיירים מדייקת הגמרא ואומרת די קנ מי דקתני באותו ברייתא שאוסרת לעשות סוכה מכלים וכדומה עראי כתוב שם נפל דפנה אם נפל דופנות משמע ע דופן אותה דופן שהפכה אותה להיות בקתה להיות מקום סגור ומוגן וכשאתה בונה אותה זה באמת אסור אבל בבריתה השנייה אומר רשי שם כתוב במפורש כדי שלא בשפע שלה שלא תיפול חמה על המת והאוכל רואים שהעניין הוא להצל להגן מפני השמש אבל מבנה כבר היה פה עוד קודם ולכן מותר שמ מינה אומרת הגמרא אתה צודק באמת אנחנו רואים מכאן שזה העניין זה הרעיון שעומד מאחורי הדברים השאלה אם אתה מוסיף או יוצר מחדש אנחנו יוצרים כאן אמנם לא סיימנו הכל אבל זה כבר עובר לעמוד הבא מחר נדבר על אדם מול אדם שזה בעיקר בעצם הדיון העיקרי שלנו להבין איך יכולנו לעשות את המחיצה הזאת המחיצה הזאת סביב אותו רב נחמיה שיצא מחוץ לתחום בואו נסכם דבר ראשון היה לנו אתמול ספק רב נחמן יצק הסתפק מה היה ספקו שרב חיסדא האם הספק שלו אם מותר לו ללכת בתוך ה מחיצת אנשים כי הל אכר כי רבן גמליאל או לא שזה ברור לו שכן והשאלה אם מותר לו להיכנס שתי עמות פנימה כהלכה כרבי אליעזר או לא אנה לו רב הברור שהספק שלו לא העם הלכה כ גמליאל כי זה נפסק שברור שכן ועוד הוכיח לו מזה שכתוב תעשה לו מחיצה ויכנס מהלשון הזאת משמע שהספק שללא היה האם הלכה כרבי אליעזר או לא ופשט לו רב נחמן שכן מגיע רב נחמן בריסק מביא ברייתא שם כתוב במפורש שאסור לעשות מחיצת הרי הביא לו רב הברייתא כנגדו שכתוב שמותר ניסה לענות רבה ולומר פשוט מאוד יש מחלוקת לגבי פקק חלון שרבי אליעזר מתיר רק בקשור ותלוי ואם לא הוא עושה עליו שזה הרי ואילו חכמים התיירים אבל אומר אב נחם בר יצק מה פתאום שמה כולם מודעים שלא מייצרים בתחילה אלא רק מוסיפים על הקיים ולכן הוא מנסה לתרץ שזה רבי מאיר זה רבי יהודה שמה שרבי מאיר עוסר לעשות דופן מבהמה שמה תברח ולכן אם הוא עושה לעשות דופן פה מותר ורבי יהודה שומר שזה נקרא דופן פה הוא יעסור אבל דחתה הגמרא ואמרה דבר ראשון זה עוזר רק על בהמה דבר שני זה לייצר מחיצה חדשה ואנחנו אמרנו במפורש שבין לפי רבי אליעזר ובין לפי רבנן זה רק להוסיף ולא לייצר מחדש אלא אמרנו באמת זה כשיטת רבנן וכתוב אמ א בעצם הגמרא שאלה שזה עונה רק על בהמה ולא על כלים לכן הגמרא מפרקת את זה ואומרת רגע נענה בנפרד על כלים ועל אדם והיום אנחנו עונים על כלים פשוט מאוד כ רבנן שמותר רק להוסיף והביתה הראשונה שכתוב נפל דונה מדובר שהיה שנותרו רק שתי דפנות אתה מגיע לייצר דופן חדשה ואז באמת אסור אפילו הראי שיטת רבנן שלא מייצרים הראי בתחילה בשבת ואילו בבריתה השנייה ששם רשי אומר כתוב שזה רק לעניין להצל להגן להגן מפני החמה שמה מדובר שכבר יש שלוש ה מגיע להוסיף את הרביעית כשיטת חכמים שויף אוהל הראי בשבת מותר והצלחה רבה ואדירה ולהתראות מחר [מוזיקה]
לצפיה בתכנים נוספים: