העמוד היומי מסכת עירובין דף מא עמוד א

העמוד היומי בגמרא תלמוד בבלי מסכת עירובין מבית "דרשו" עם הרב מנחם דריימן שליט"א, העמוד היומי בהבנה ובבהירות ומתיקות התורה
לשיעורים נוספים באתר דרשו: http://www.dirshu.co.il/

העמוד היומי מסכת עירובין דף מא עמוד א

[מוזיקה] דף מא עמוד א' תעצרו שנייה תתרכזו משהו חשוב מאוד מהעמוד שלנו אתם יכולים לעשות עכשיו מעשה טוב אחד לא גדול מעשה אחד עכשיו ברגע זה איך שתסיימו את השיעור בכל זמן שאתם רוצים המעשה הקטן הזה ישפיע עליכם על המשפחה שלכם על הילדים שלכם לאורך כל הדורות היום בעמוד של אנחנו רואים דבר נפלא עזרה עלה מבבל לארץ ישראל כדי לבנות את בית המקדש באותו זמן היה חסר פשוט הדברים הבסיסיים ביותר לא היה עצים למערכה סך הכל עצים ביגדיל מי שישמע היה חסר עצים עמדו משפחות והתנדבו קבעו באותו זמן תקשיבו טוב גם אם הלשכה תהיה מפוצצת בעצים עשירי עולם ירדפו לתרום מה שצריך לבית המקדש עדיין המשפחות הללו יזכו לחגוג מדי שנה בשנה יהיה להם יום מיוחד שבו הם יעלו עצים ו יביאו קורבנות לבית מקדש וזה יהיה יום כל כך חגיגי ושימו לב לא לשנה ולא לשנתיים אנחנו נראה היום בעמוד שלנו שאפילו לאחר 400 שנה אחרי חורבן הבית עדיין הילדים שלהם חגגו את היום הנפלא הזה למה כי הסבות שלהם אי פעם התנדבו סך הכל עצים לבית המקדש הלכו וכתבו עצים והתאמתו ושכבו את זה ובזכות זה הם זכו לכל השפע הזה כל בן אדם שעושה מאמץ ולו הקטן ביותר והלא נחשב אתה עושה מאמץ בשביל הקדוש ברוך הוא אתה תקבל כפל כפליים אתה זרך אחריך בסיעתא דשמיא על מה אנחנו הולכים לדבר היום אז בעצם יש את מה שכבר התחלנו אתמול שאלה עוד שאלה שנשאלה בבית מדרשו של רב הונה מה קורה בן אדם בר בירב הוא אומר בעצם איזה תלמיד חכם אבל ברעיון זה כל בן אדם שיושב בתענית בערב שבת האם הוא משלים או לא מכאן אנחנו נסטף בכלל לדינים של צומות ואיך מתנהגים בצומות שיוצאים בערב שבת בגדול זה ממשיך ומתגלגל ואיתו אנחנו מגיעים לסיום הפרק בסיעתא דשמיא ובמזל טוב אני עדיין מתלבט הום סיים את הפרק היום אני חושב שצריך לעשות איזה קונספט יותר חגיגי כשאנחנו מגיעים כבר לסיום פרק שלישי של עירובין אחרי 40 דף באמת מי ימין שנגיע לרגע הזה אולי נשאיר קצת למחר שישאר לנו ואז מחר בסיעתא דשמיא נסיים את הפרק בואו נתחיל דף מ עמוד ב' מספר שורות מלמטה ואמר רבא שלוש שורות ואמר רבא כי אינן בי רב הונה היינו בישיבתו של רב הונה ראינו שהיה להם מספר שאלות ראינו אתמול שאלה נוספת איב ילן ב בירב דתי ותענית במע לשבטה הוא יושב בתענית ביום שישי בערב שבת כמו שאמרנו אתמול יש כמה סוגי צומות יש תענית ציבור שעוד רגע נדבר עליה זה כולם צמים יש תענית חלום בן אדם שחלם חלום רע כתוב בגמרא ברכות צם ואפילו בשבת אומנם הוא צריך לכפר על זה שהוא צם בשבת אבל זה כל כך חמור עד כדי כך שאפילו בשבת הוא צם ויש צום שאותו באו בעירו נהג אולי הוא קיבל על עצמו כל מיני דברים כאלה ולכן אנחנו שואלים האם הוא משלים את הצום ונכנס לשבת כשההוא מעונה או שהוא אוכל עוד קודם אומר רבא י לקמה דרב יהודה ולא אבה בידיו הוא לא ענה לי תשובה אמר אבן איך זה ענן בוא נתבונן לתניה תשע ואב שלך להיות בשבת כמובן לא צמים בשבת סליחה וכן ערב תשעה באב שכל להיות בשבת בעצם ח באב ט באב זה מוצאי שבת אוכל ושותה כל צורכו הוא יכול לשתות מה שהוא רוצה הוא מעלה על שולחנו אפילו כסעודת שלמה בשעתו שלמה המלך הרי ידוע היה מלך ואדיות ויש אומרים לאחר מכן חזר למלכותו יש אומרים שלא אבל כמובן מתכוונים שהוא אוכל כסעודת שלמה שעת מלכותו שכל מחמדי תבל היה לו מי שרוצה לקרוא את התיאור המדויק איך היה נראה סעודתו של שלמה כמדומני במסכת סנהדרין בנביא זה גם כן מובא היינו שם ותרוו נחת בכל אופן אין דינים של סעודה מפסקת ש שלא מרבים בתבשילים שלא אוכלים בשר ולא שותים יין אוכל מה שרוצה חל להו תשעה באב בערב שבת הנה זה כבר רלוונטי אלינו אם תשעה באב חל ביום שישי אל תדפדפו בלוח כיום זה לא ייתכן אבל בזמנם שקידשו על פי הראייה מביאים לו כביצה ואוכל ל ני שבת כדי שלא יכנס שבת כשהוא מונה זאת אומרת האוכל המינימלי לישב את דעתו לא יותר מכביצה כך משמע זה מה שהוא אוכל ואם כן אנחנו רואים במפורש שמותר לאכול שלא משלימים את התענית בערב שבת אפילו תענית ציבור ותניה כך גורסים כאן כי זה המשך הראיה אמר רבי יהודה פעם אחת היינו יושבים לפני רבי עקיבא תשעה באב שיכה להיות בערב שבת היה והביאו לו ביצה מגולגלת וגמא בלא מלח ביצה רכה וגמ אותה בלי מלח כדי לא להנות עד הסוף נכון שאוכלים אבל אל תאכל פה מי יודע מה עם מלח הוא רצה שזה יהיה לו תפל ולא ולא שהיה טאב לה הוא לא היה באמת כל כך רעב אלא להראות לתלמידים הלכה שלא נכנסים לשבת מהונה לכן עשה את זה רבי עקיבא ושימו לב רבי יוסי מגיע חולק רבי יוסי אומר מתנה ומשלים תשעה באב שך להיות בערב שבת הוא מתנה ומשלים את התענית עד הלילה ורק לאחר מכן אוכל אמר להן אמר רבי יוסי כנראה לתלמידי רבי עקיבא שהיו שם והתווכחו איתו אמר להם אי אתם מודעים לי בתשעה באב שחל להיות באחד בשבת שמפסיק מב עוד יום תשעה באב שכל להיות ביום ראשון כבר בתוך השבת הוא מפסיק מהאכילה רשי אומר שהוא מקבל את התענית קצת יותר מוקדם תוספות אומר שאייה אפשר לצמצם שהוא מקבל את התענית מיד ברגע של הלילה ברור שהוא יפסיק לאכול טיפה קודם ואם כן הוא בשבת עצמה מעונה ואם אפשר להיות בצד ה שבת כשההוא מעונה גם בתחילתה אמרו לו אבל נכון באמת אתה צודק במקרה כזה ששבת שבת זה ערב תשעה באב הוא מפסיק הוא מפסיק קצת קודם מאכילתו אמר להם אם כך אזמה לי להיכנס בה כשהוא מעונה מה לי לצאת כשהוא מעונה ולכן אין שום בעיה אם יש צום ביום שישי הוא יצום עד הלילה ואז יאכל אמרו לו אמרו לו תלמידי רבי עקיבא אלו שהוכחו איתו אם אמרת לצאת ממנה הרי אכל ושתה כל היום כולו הוא לא מעונה הוא השנייה גמר את סעודת שלמה בשעתו עוד מעט הולך להיכנס עצום זה לא נקרא מהונה תומר להכנס ב כשהוא מהונה שלא אכל ושתה כל היום כולו אם אתה עניתי בערב שבת אז אתה נכנס לשבת מהונה כולך רעב יום שלם לא אכלת ואת זה אנחנו לא מסכימים שיהיה ולכן לא ישלים את תעניתו אגב אומרים ים המפרשים רבי יוסי כן סובר שברגע שאתה לא יכול לאכול ולשתות נכון שהשנייה אכלת שתית את שבע אבל זה בפסיכולוגי ברגע שהשנייה אם אתה רוצה לאכול אתה לא יכול אתה רוצה לשתות אתה לא יכול זה כבר נקרא מהונה ואמר אולה מסיימת הגמרא ואומרת רבא בעצם הביא את כל זה כתשובה לאותו ברבירב הלכה כרבי יוסי שבאמת לגבי ישה באב מתנה הוא משלים ואם כך גם מה שראיינו ברבירב שיושב תעניתו יתנה וישלים שואלת הגמרא ומי אב דינן כרבי יוסי האם באמת להלכה אנחנו נוהגים כמותו ומינו בוא ואביא לך משנה אין גוזרים תענית על הציבור בראשי חודשים בחנוכה ובפורים גם אם צריך לגזור תענית על הציבור אין גשמים כל מיני צרות שידפון ירכון צרים נוחרים כל מיני צרות לא מתחילים את התענית בראש חודש או בחנוכה ופורים כי הם נקראים סוג של מועד סוג של יום טוב אבל אם התחילו הרי סדר התעניות זה שני חמישי ושני לאחר מכן מגבירים את הרצף בהתחלה זה שלוש תעניות סד של שני חמישי ושני לאחר מכן של שבע לאט לאט אם חלילה לא מגבירים ואם התחילו את הרצף אין מפסיקים פתאום הגיע ראש חודש באחד מהיי שני או חמישי הגיע פורים הגיע חנוכה לא מפסיקים דברה רבן גמליאל אמר רבי מאיר אף על פי שאמר רבן גמליאל אין מפסיקין מודה היה שאין משלימים שבימים הללו לא משלימים את התענית בראש חודש ובחנוכה ופורים וכן בתשעה באב שכל להיות בערב שבת לא משלימים את התענית אם כן אנחנו רואים במפורש שבאמת לא משלימים את התענית ותניה בעצם בניגוד לדבריו של רבי יוסי וממשיכה הגמרא ותניה לאחר פטירתו של רבן גליאל נכנס רבי יהושע לאפר את דבריו בעצם לבטל את דבריו ולומר שאדם שמתענה בערב שבת כן משלים את תעניתו בניגוד לדבריו שרבן גמליאל עמד רבי יוחנן בןן אורי על רגליו ואמר חזה נה אני רואה מסתבר לי לומר דבת הריש הגוף הזיל שהגוף הולך אחר הראש ואותו דבר אני הולך אחרי הראש אחרי ההוא שהיה כאן קודם והוא היה הפוסק כל ימיו שרבן גמליאל קבענו הלכה כמותו עכשיו לאחר מיטתו אתה מבקש לבטל דבריו יהושע איין שומין לך שכבר נקבעה לך כי הבן גמליאל ולא היה אדם שירר בדבר כלום כולם הסכימו כשיטת רבן גמליאל שאדם שמתענה בערב שבת לא משלים את תעניתו ואם כן אך אתה אומר לי הלכה כרבי יוסי מה פתאום תראה רבי יוחנן בן אורי רבן גמליאל ואפילו רבי יהושע לא הצליח להרר על דבריהם ונה הגמרא פשוט מאוד בדורו של רבן גמליאל אבוד כרבן גמליאל בדורו של רבי יוסי אבוד כרבי יוסי בדור של רבן גמליאל באמת שמעו לדבריו בדור מאוחר יותר שרבי יוסי עסוק כדבריו שואלת הגמרא ודורו של רבן גמליאל אעבוד כרבן גמליאל מה פתאום והרי והתניה אמ רבי אלעזר ברבי צדוק אני מבני סנאב בן בנימין רבי אלעזר ורבי צדוק היה בן דורו של רבן גמליאל כך אומר רשי והוא אומר אני הייתי מבני נאב בן בנימין משבט בנימין שאנחנו קיבלנו בגורל ליום החגיגה לקורבן עצים את השרי באב יום למחרת תשעה באב והוא מספר שלאחר החורבן כבר היה צום בתשעה באב פעם אחת חל תשעה באב להיות בשבת ודחי לאחר השבת ודחי בעצם את תשעה באב לאחר השבת והתנ בו ולא השלמנו מפני שיום טוב שלנו היה כל עם ישראל דכה את תשעה באב משבת ליום למחורת זה 10 באב אומר אותו אחד אומר רבי אלעזר רבי צדוק אנחנו התענינו ולא השלמנו למה כי זה היה יום טוב תמה מדייקת הגמרא דיום טוב זה חל באותו יום הערב יום טוב אם התענית חלה כרגיל בשנה רגילה בתשעה באב שבשבילם זה ערב יום טוב משלימין הם היו מתענים כדי הוא אומר רק שזה יצא באותו יום כשדר את תשעה באב והוא יצא בעשירי באב אז לא השלמנו אבל במקרה רגיל כ של שנה רגילה שתשעה באב היייתה יום לפני ערב יום טוב שלנו היינו צמים כרגיל מכאן אתה רואה שבזמנו של רבן גמליאל אדם שיתנה בערב יום טוב עדיין היה משלים כמו אותו שנאה בן בנימן כמו אותו רבי אלעזר ן רבי צדוק שהיה באמת משבט בנימין שהיה להם חג ובכל אופן ביום קודם הם התנו והשלימו אומרת הגמרא זה לא רעיה אמר אבינא שאני יום טוב של דבריהם יום טוב שהו דרבנן באמת קבעו למשפחה הזאת יום טוב על מלא אבל זה יום טוב דרבנן מתוך שמתענין בו שעות משלימים בו ערביות אתה רואה כתש כשהצום יצא באותו יום הם גם תנו הם לא ביטלו לחלוטין את התענית הם תנו שעות מתוך שם תנים בו שעות משלימים בו ערביות גם בערב כשיוצא כמו שהיה להם כל שנה שהצום יצא בערב היום טוב שלהם הם יתנו בו בערב והשלימו אבל שבת הועיל ואין מטענים בשעות אם הצום יחול בשבת לא מטענים בכלל אפילו לא לשעות ודוחן אותה אן משלימים בערבויות גם בערב השבת לא יתנו כלל לכן אין ראיה שעשו בניגוד לדבריו של רבן גמליאל ממש לו בדורו של רבן גמליאל כולם עשו כמותו וכשהתעוררתי שם בן בנימין שהם קיבלו את אותו יום זה היה משהו מיוחד אתה רואה עד כדי כך שגם שזה יצא באותו יום בחג שלהם הם עדיין יתנו שעות ולכן באמת גם בערב הם השלימו אמר רבי יוסף מגיע רבי יוסף ואומר לו שמיע לי השמת הלכה כרבי יוסיי שמשלמים לא שמעתי כזה דבר רבי יוסף הרי ידוע שהוא היה חולה ושכח תלמודו ולכן הבייה תלמידו הזכיר לו אמר להבי את אמר נילן אתה עצמך אמרת לנו את זה ובוא ואמר לך מהיכן ואהה אמר נילן על המשנה הזו ראינו אין גוזרים תענית על הציבור בראשי חודשים כן ראינו את זה לפני רגע לא גוזרים בחנוכה ופורים וראשי חודשים ואם התחילו אין מפסיקים רבי מאר ואז רבי מאיר אומר שרבן גמליאל מודה ש מתענים ולא שאם יוצא תשעה באב גם בימים הללו סליחה שגם בימים הללו ראש חודש חנוכה ופורים מתענים ולא משלמים וגם תענית בתשעה באב שזה ערב שבת מתנים ולא משלימים ועל זה אמר אב יהודה אמר רב זהו דברי רבי מאיר שמר משום רבן גמליאל אבל חכמים חולקים לחלוטין ואומרים מתנה הו משלים מה אליו אומר הבעייה הכול הו חכמים שחולקים חולקים על הכל על חנוכה פורים ראשי חודשים וגם על תשעה באב שכל להיות בערב שבת הם חולקים על הכל ואומרים לא ממש לא מתנים ומשלימים שיטת מי זה רבי יוסי וכאן הוא אומר את זה כחכמים כשהוא סתם את רבי יוסי במילה חכמים אתה רואה באמת שהלכה כמותו דוכה הגמרא ואומרת לא ייתכן לומר החנוכה ופורים מה שהוא אומר מה שחכמים חולקים זה רק לגבי חנוכה ופורים שאז הם אומרים ש מתענים ומשלימים אבל לגבי הרבה שבתות ייתכן שחכמים לא חולקים עליו כלל אני כל כך משתוקק להמשיך הלאה אבל אנחנו נראה את הדיון הזה בעזרת השם מחר כי ניתן את הכבוד הייחודי הזה של סיום פרק שבאמת הוא מרגש אותי נשמור אותו למחר ולאחרונה בכלל מישהו האיר לי ואמר לי שידוע שמתמיד ואדם בדף שהוא לומד דף יומי או עמוד יומי צריך לדעת להפסיק במקום ולא לגזול ממחר וכדומה אני מקבל את דבריו לפעמים כן לפעמים לא היום כן נסיים כאן בואו נסכם מה ראינו בעצם קל מאוד לסיכום הכל אותו עניין פתחנו בשאלה בר בהירו צם בערב שבת השאלה אם הוא משלים או לא לאב בידי הלך ברר הבאנו ברייתא ערב תשעה באב חל להיות בשבת מעלה על שולחנו בקיצור תכלס ראינו שמה שבערב שבת אוכל וכן ראינו שרבי עקיבא אכל רבי יוסי מתווכח ואומר מה פתאום כמו שאתה מבין שאם זה במוצאי שבת הוא יכול לחכות כבר בשבת ולא לאכול ולהתנות אמנם התלמידים אמרו לו זה לא אותו דבר כי אז הוא כבר אכל מה שאין כן בערב שבת הוא לא אכל כל היום כולו אבל ככה רבי יוסי סובר ובאמת פסקנו הלכה כמו רבי יוסי שמתענה ומשלים לאחר מכן שאלנו מרבן גמליאל ורבי יוחנן בן ורי ורבי יהושע שאומרים אחרת לגמרי הוא מביא שם משנה מה קורה לא מתחילים צום בחנוכה פורים וראשי חודשים התחילו אין מפסיקים אבל מתענה ולא משלים וכן תשעה באב שיכל להיות ערב שבת ואמרנו שאפילו רבי יהושע לא הצליח לבטל את זה ולכן אמרנו שתלוי דורו שרבן גמליאל עסוק מותו ודורו שרבי יוסי עשוק מותו ניסינו להוכיח מהקורבן עצים שמה כשזה חל שבעצם כל שנה היה להם בשרי באב ובכל אופן הם לא יתנו לשעות אמרנו זה משהו אחר זה יום טוב מדבריהם ואפילו אם זה חל באותו יום הם היו מתנים לשעות ולכן בערבו כשזה היה חל בערב הם היו משלימים מה שאין כן בשבת שב עצמ לא מתענים כלל לכן לא ישלימו רבי יוסף אמר לו שמיע לי ותלמידו הזכיר לו את זה מאותה ברייתא שהבאנו קודם שחכמים חולקים וחכמים זה רבי יוסי ומה אליו הקולו אמרנו לו שיתכן זה רק על שמה שחכמים חולקים זה רק על חנוכה פורים ומחר נמשיך לדון בעניין זה בסיעתא דשמיה ולסיים את הפרק בשמחה רבה בהצלחה רבה ואדירה ולהתראות מחר [מוזיקה]
לצפיה בתכנים נוספים: