העמוד היומי מסכת עירובין דף לב עמוד ב

העמוד היומי בגמרא תלמוד בבלי מסכת עירובין מבית "דרשו" עם הרב מיכאל שיינמן שליט"א, העמוד היומי בהבנה ובבהירות ומתיקות התורה
לשיעורים נוספים באתר דרשו: http://www.dirshu.co.il/

העמוד היומי מסכת עירובין דף לב עמוד ב

[מוזיקה] סיעתא דשמיא עירובין דף לב עמוד ב במשנה נתנו באילן אדם שרוצה לקבוע עבורו עירוב תחומין דהיינו לקבוע מקום שביטה חדש שם את המאכל באילן הוא קבע מקום שביטה תכף אנחנו נראה באזור האילן הוא שם את המאכל ב גובאו של אילן אם זה למעלה מעשרה תפח אין עירובו עירוב למטה מעשרה תפח עירובו עירוב הגמרא מסבירת החילוק לעומת זה הם נתנו בבור בשונה הוא לא שם את זה בגובה של אילן אלא בעומקו של בור אפילו עמוק ממה עירובו עירוב גמורה יתי ורב חי ברבא ורב סי ורב נתן ויטי ורב נחמן גב וית קמרי הי אילן דק אך איפה עמד האילן שבאזור שם הוא רצה לקבוע את מקום השיטה אי מדק ברוס היחיד מה הבעייה המאכל אומנם נמצא בגובה האילן דינו נמצא ברשו יוכית מקום השיטה איפה שלא רצה לקבוע את מקום השיטה בתחתיתו של אילן בצידו של אילן זה רשו יוחד למעלה רשו יוחד אין לו שום הגבלה בלהביא את המאכל למקום השיטה כידוע כפי שלמדנו כבר לאל אחד התנאים בקביעת מקום שביטה דהיינו בעשיית עירוב שאדם במקום השביתה בשעה שהשביתה חלה דהיינו בזמן בן הש מושס בזמן כניסת השבת שזה הזמן שנקבע מקום השביתה החדש אז נוצר עירוב התחומים אדם צריך שהמאכל שבאמצעותו יוצר את העירוב תחומין יהיה אליו גישה למקום השביתה זאת אומרת שהוא יוכל להביא את המאכל למקום ששמה הוא מעוניין לשבות אחרת יש נתק בינו לבין המאכל וממילא זה לא יחשב עירוב אז אם הוא נמצא האילן בכל האזור נמצא רשו שיוכית אז מה הי נפקותה שהמאכל נמצא בגובה עשרה המאכל ברשו שיוכית מקום השביתה זה בר שוס היוד למה מלי למעלה מלי למטה ר שוס יוכי ולד לרקיע שני הדברים גם המאכל וגם מקום השביתה שאדם מעוניין לשבט בו שניהם נמצאים באותה רשות אין בעיה להעביר את המאכל לאותו מקום ואלא דק רשו רובים מתכוון לשבות איך עכשיו בוא נבדוק איפה הוא מתכוון לשבות אי למדין התכוון לשבות למעלה בגובהו של אילן ו בעירוב במקום אחד הוא שוב אין פה בעיה למה כימה שהוא יכול להביא את המאכל שנמצא ברשו יוחד למעלה להביא אותו לצד השני של הילה נגיד בגובהו שגם שמה זה נקרא רשו שיוכית והוא יכול להעביר אותו ממקום למקום אין נתק בין שניהם למה כמ שאמנם התחתית של האילן צידי האילן הם רשו סרבים אבל גובו של האילן גם גם מקום המאכל גם מקום השביתה שתיהם רשו שיוכיים אלא נתכוון לשבות למטה אני חייב לומר שהחילונים ללמטה מעשרה מדובר שרצונו שמקום השביתה יהיה למטה המאכל נמצא למעלה עכשיו אם בתוכניתו לשבות למטה יש לנו צורך שלא יהיה נתק דהיינו יש לנו צורך שיוכל להביא את המאכל מלמעלה להביא אותו למקום השביתה נמצא שאני מצפה ממנו ש יקח את האוכל שנמצא ברשו יוכית ויביא אותו לרשומים וזה כמובן ייצור יש פה נתק בין המאכל לבין מקום השביתה ולכן זה לא יחשב כעירבון לא יהיה מקום שביטה מחודש ועירוב לא יתפוס אבל כל זה מדובר עם המאכל בגובה של 10ה טפחים ומעלה אבל אם הוא למטה מעשרה טפחים אף שכידוע האילן הזה שכמו שברור מדובר באילן שרוחבו ד טפחים על ד טפחים אחרת הוא לא יוצר שם של רשו היחיד למעלה כידוע בשביל ליצור שם של רשות צריך שרוחב והאורך יהיו לפחות ד' תכים אז מדובר בד על ד אמרנו שאם זה למטה במשנה אם זה למטה מיו טפחים זה מועיל לכאורה ד' על ד' בגובה ט ח משמש ככרמל אם ככה גם כשהוא יוריד מגובה פחות מט לכיוון צידי האילן שזה מקום רשו סרבים נמצא שמוצאים מקרמל את רשו סרבים זה הגמרא שאלה בהמשך כרגע מה שהטריד את הגמרא זה רק המעבר מרשו היחיד למעלה מעשרה חים למטה ולכן המשנה פוסלת אבל אם זה מט להעביר למטה זה רק איסור דרבנו ניכר מל שוס הרבים נראה בהמשך הגמרא שואלת אבלו שאלה ומשתמש באילן כידוע שחז גזו במסכת סביצה לא להשתמש באילן אז כל מה שהחפץ נמצא באילן טוב זה לא נקרא שאני משתמש בו הרי הנחתי את זה ביום שישי כבר אבל אם בשבת אני מתכונן ואפילו אם אני לא מתכונן בפועל רק אני צריך להיות במצב כזה שאני יכול לקחת ברגע שאני לוקח את זה ומוריד את זה מהעילות מהאין גם הורדה מהאין נחשבת כ השתמשות יסור דרבון שוב יש נתק בין הבאת המאכל לבין מקום השביתה לעולם אומרת הגמרא דק בשו סרבים ונתכוון לשבות למטה אלא מה שאלת בעצם שתי שאלות א' שאלה של השתמשות באילן שזה איסור דרבון או במקביל כמו שהביא רשי פה את השאלה שמדובר בקרמס כמו שפחות מי ברוחב על ד למעלה מג טפחים שזה לא בגיד של לווד יש לו דין ש קרמלית על שתי השאלות תשובה אחת ק ב שו סרבים ונתכוון לשבות למטה ורבי ד אמר כל דבר שהוא משום שבוט לא גזרו עליו בן השמוש כידוע הזמן הקובע כדי להכיל את העירוב להכיל מקום שביטה חדש זה בן השמוש זה הזמן שבו אני צריך שיהיה אי נתק שלא יווצר נתק בין המאכל לבין המערב זה אותו זמן היות שמדובר בבן הש מושס הזמן הזה שבוים דרבון מותר לעשות ממילא מת המוטרד שהוא לא יכול להוריד כ שזה קר מלש סרבים מותר לו באותות נקודת זמן או מדובר בשת באילן מותר לו גם באותה נקודת זמן אמר לו רב נחמן נשר התשובה יפה וכן אמר שמואל אמרו לפטיטו בקו לאי אנונ מי אחי כפת ריבה האם האחרים גם ככה פטרו אלא אחי אמרו מה פירוש הרי מה אתה שואל אם הוא אמר גם נונו אותו דבר כביתו לגמור האם אתם כתבתם את זה בגמרא בצורה החלטית אמר לו אן איתמר נמי למדנו אומר רב נחמן אומר שמואל אח בלנ עומד ברשו הרבי מסכין גבוה ערה ורחב ארבעה ככה שהמאכל נמצא במקום אם זה למעלה מעשרה במקום שרשו היחיד ונתכוון לשבט למטה אבל אם זה למעלה ערה באמת יש נתק וזה פסול אם זה מת מעשרה אפילו שזה דין קרמלית או דין השתמשות באילן זה לא מהווה נתק למה ורבי ד אמר כל דבר שהוא משום שבוט לא גזרו עליו בן הש מושס אומר רב לא שנו כל הדין שלמדנו אלא באילן העומד חוץ לאבורה של עיר אילן שעומד אומנם ברשו הרבים אבל חוץ עיבורה של עיר מה הכוונה עיבורה של עיר לכל עיר חזל נתנו עוד 70 עמה ושירים שחשבו כחלק מהעיר פותו ך אמרבי ש זה נחשב עדיין כחלק מפעת העיר נחשב עדיין כמקום העיר נפחות הגדולה שסופרים 2 ממה ממקום סיום העיר לא סופרים מסיום העיר עצמה אלא מסיום השיריים האלה מסיום השים ממה ושירים אז לא שנול ילנה עומד חוץ לאבורה של עיר אבל אילנה עומד בתוך הש אמה האלה בתוך איבורה של עיר אפילו למעלה מעשרה הרי זה עירוב דמטה כמן דמלי דמיה כל העיר עצמה ודאי שהיא גדורה שהיא מגודרת מ אביב יש לה מחיצות אבל גם העיבור שמעבר יש בו עדיין קצת מקומות יישוב יש בו עדיין קצת מקומות חוצצים עדיין קצת מחיצות גם האזור הזה נחשב כחלק מהעיר ונחשב עדיין לגבי רבי תחומים כעיר עצמה וכידוע כל מקום שנחשב עדיין כמו העיר לגבי דיני רובי תחומין זה לא מועיל לגבי שום דין אחר באוצה מרשות לרשות ודאי שאותו מקום של העיבור ם הרשו שרבים וחשב רשו שרבים גמורה ומי שיכניס מרשו סוכ אליו יחייב על הוצאה אבל לגבי יבור לגבי עירוב תחומין יבור נחשב כחלק מהעיר וכידוע שאנחנו מודדים את ה2000 אמר גם אם אדם שם מקום שיטתו נמצא בצד אחד של העיר הוא לא סופר 2000 ממה ממקום שיטתו ולך אלא הוא הולך עד קצה של העיר ומשמה סופר או כמו שאמרנו יותר מדויק עד קצה העיבור ומשם הסופר למה כמ שכל המקום נחשב כאן מקום מגודר כאין רשו שיוכי לחת גמורה שוב זה לא מועיל לגבי שום דין אחר מי שהמקום מכשב כשהו סרבים לגבי כל דבר ועניין רק לגבי עירובי תחומין לגבי הנושא הזה אני רואה את המקום כאין רשו יוחד ולכן כמו שאמרנו אם אדם שם את העירוב או את מקום השביתה שלו בקצה אחד של העיר כשהוא יירצה ללכת לצד השני של העיר ומשמה לצאת עוד 2000 סופרים את ה-2000 לא ממקום שיטתו אלא ממקום הקצה של העיר בצד השני למה כ שכול העיר נמצאת נחשבת כר שוס יוכת אז גם פה אותו דבר אנחנו מדברים על נתק בין המאכל שנמצא בגובה של עץ לבין מקום השביתה שנמצא בתחתיתו של עץ אבל זה נמצא בתוך העיבור נמצא בתוך העיר כל העיר לגבי עירובי תחומין נחשבת כר שוס ה יוכי ממילא אמנם ברור אם הוא יוריד מהאין שזה רשוש יוכית ויביא את זה לתוך המקום למטה הוא יעבור על איסור הוצא מרשו היוכל רשוש הרבים אבל לגבי עירובי תחומין אני מסתכל על זה כי על שניהם נמצאים באותה רשות ואין לי פה בעיה של נתק יח אומרת הגמרא למה אתה מגביל דווקא בתוך חיבורה של עיר חוץ לאבורה של יר נמי כיבד אמה רבה רבה אומר לקמן הנותן עירובו יש לו ארבע עמות אדם שנתן את העירוב ועירוב כמובן המאכל צריך להיות בתוך המקום שאליו הוא יכול להגיע בשבת דיינו שיהיה בתוך 2000 ממל למקום ישובו האמיתי למקום השבו אמיתי מה הדין אעם העירוב תגלגל ברוח והוציא אותו ממקום וזה ידרדר קצת מעבר יתגלגל מעבר למקום הארבע עד ארבע עמות ממקום העירוב באותו מקום אני רוצה לקבוע אותו כמקום המושב החדש זה מקום השפיטה החדש כל האזור הזה נחשב כאילו כאין רשו יוכי שוב לא לגבי טלטול מרשות לרשות אבל לגבי דינים של ור תחומין וגם כל האזור שבו שמתי את ההפת לא רק המקום עצמו אלא ארבע אמות לכל צד נחשב כ עדיין משוייך למקום השביתה ולכן הנפקות הגדולה של רבא שאומר לקמן אם המאכל התגלגל מעבר ל-2000 ממה עד 2000 ממה וארבע אמות הוא נחשב עדיין כמקום השביתה כמ שארבע אמות נותנים תמיד כמאן איזשהו מעטפת למקום השביתה אז אם ככה למה רב הגביל פה דווקא מקום העיבור גם מעבר למקום העיבור היות שהוא שם שמה את הפת הות שהוא מעוניין שהמקום שמה יהיה כמקום שביטה עבורו אז כל ארבע אמות מסביב נחשב עדיין כמקום שר שוס היוכל אין נתק בין המאכל לבין מקום השביתה למרות שיש פה נקודה מעניינת הרי מקום השביתה חל רק בגלל שאתה יכול להביא את הפת אליך זה מאין מגיע שניהם ביחד היות שברגע שתקבע את המקום פה למקום שביטה ואז תוכל להביא את הפת אליך שוב לא בפועל אבל מבחינת איבור תחומין אני אראה את המקום כאילו שאתה יכול להביא כומר שהמקום נחשב כולו כמקום אחד רשו סוכית אחת שוב אני מדגיש לא שיתיר לו מישהו להביא את הדבר כמו שסך הכל אם זה בגובה של ענן זה להביא מרשו סוכת למקום מרשו סרבים אבל לגבי דיני היבור תחומים זה נחשב כאילו נמצא במקום אחד וזה חל ביחד גם מקום המושב החדש מקום השביתה החדש וגם המקום של המאכל נחשב כ שניהם כמקום אחד וזה חל שניהם ביחד כיוון דומרב נותן רובו יש לו 400 א לרשות היכי יוכי דו ליד לרקיע אומר רבי יצחק ברדר משרשי אח באילן הנוטה חוץ לארבע אמות עסקינן האילן עומד ברשו הרבים כמו שאמרנו הגזע מתרומם ומשמה יש ענף ענפים גדולים נוף גדול שאילן מתפשט בו לצדדים הנוף מתפשט למרחק של יותר מארבע עמות ממילא והוא שם את המאכל שם את זה בקצה המרוחק יותר מרבע עמות מהמקום שמתחת לאילן ששמה זה מקום השביתה ולכן המקום לא נחשב עבורו כ רשו היחיד אחד לגבי דיני עירובי תחומין למה כמ שזה במרחק של יותר מארבע עמות ונתכוון לשבט מעיקרו אז כמו שאמרנו אם זה נמצא בתוך העיבור של העיר אז העיבור של העיר יוצר מצב שהכל נקרא רשות אחת ממילא נתק בין המאכל לבין מקום השביתה אבל אם במקרה דנן ש זה לא בתוך העיבור של העיר אלא זה ברשו הרבי מחוץ לעיר ממילא אין כאן מצב של חיבור ש מחבר את כל המקום למקום אחד אלא מה אמרנו ארבע אמות ממקום המושב נחשב עדיין כמקום אחד אבל כאן מדובר במחק יותר מארבע אמות ממקום השביתה שבו הוא היה מעוניין אז נשאל את השאלה אומרת הגמרא ומי למעלה ומהי למטה למעלה למטה מתאים לומר בעמוד גבוה שיש למעלה בגבו של העמוד בתחתיתו של העמוד או באילן גזע שעולה כלפי מעלה יש גובו של אילן תחתיתו של אילן פה אתה אומר שהרי האילן הוא בגובה אחד הוא פשוט מאיפה שמתחיל האילן יוצא נוף שהנוף מתפשט לצדדים רחוק יותר קרוב יותר אבל זה אותו גובה מה שייך לבוא ולומר פה למעלה או למטה אומרת הגמרא האילן זה אילן באמת בצורה מיוחדת הוא צומח בגובה מסוים של פחות מעשרה טפחים הוא מתפש לצידו למרחק של יותר מארבע עמות אילן חזק שמצליח הנוף עם הענפים שבו להתרחק מהגז במרחק של ארבע אמות אחרי שהוא מגיע למקום של ארבע אמות הוא מתרומם בצורה ישרה למעלה והלך אותו אדם המעוניין בעירוב שם את המאכל באותו עליה באותו זקיפות שנוצרה בסופו של הנוף שהוא במרחק ארבע עמות מתחתיו של העניין שזה מקום השיטה שהוא רצה בו דר זקיף ולכן אם זה נמצא למעלה מערה טפחים דהיינו גובאו של אותו עמוד זקוף נמצא למעלה מעשרה טפחים אז המאכל נמצא ברשו יוכי ה תחתיתו של האילן אמרנו נמצא ברשו הרבים אי אפשר להגיד שזה נמצא נחשב הכל כישו שרה יוכי בגלל דיני עירוב תחומין כמ שזה במרחק יותר מארבע עמות נמצא אם אתה מצפה ממנו שיביא את המאכל שנמצא ברשו היחיד להביא אותו עד תחתיתו של אילן עד למקום ה שביטה הוא מוציא מרשו יוכית ומביא את זה לרכשו הרבי נשוב ונאמר במה מדובר פה באילן ש צומח לגובה ואחרי פחות מגובה של עשרה טפחים הוא מתפשט לצדדים ויוצר לעצמו נוף שהנוף מגיע למרחק של ארבע אמות מהאין בסוף הארבע אמות מהאין צומח האילן בצורה עוד פעם זקופה כעמוד לגובה אותו אדם שרצה לקבוע שמה את מקום שיטתו את העירוב שם את ה מאכל בגובה של למעלה מעשרה טפחים דהיינו באותו עמוד מזדקף ש בקצות הנוף שוא יותר מ4 כמו שאמרנו שם הוא שם אם זה למעלה מעשרה טפחים המקום נחשב כ שוס היחיד לבקש ממנו או לצפות ממנו שיביא את המאכל שיוכל להביא אותו למקום השיטה על ידי כך להכריז למקום השיטה על העירוב תקני זה אי אפשר כמ שזה מלהביא מרשו היוכל רשו הרבים וזה כמובן אסור אבל אם מקום המאכל נמצא למטה מעשרה טפחים דהיינו הוא גם נמצא ברשו שרבים בעצם למה כמ שכל האזור אמרנו רשו שרבים וזה מקום פחות מעשרה טפחים איך הוא יכול להביא את זה למקום השביתה שהוא מעוניין בו דהיינו בתחתיתו של אילן זה על ידי היתר שחז נתנו במקרים מסוימים להתיר לטלטל ארבע פחות מארבע עמות כל פעם אמנם זה לא יותר שמותר להשתמש בו לכתחילה אבל כאן כדי להחשיב את המאכל כלא מנותק ממקום השביט אני מסתכל בסופו של דבר הוא יכל להביא את זה אם זה כמובן למטה מעשרה תפוחים למרות שהוא מוליך ארבע אמות ברשו הרבים אין לי עם זה קושי למה בגלל שהוא הולך עם זה פחות מארבע ארבע עמות אבל אם האילן נמצא המאכל נמצא בגובה של למעלה מעשרה פחים זה רשו סוכית והוא לא יכול להביא אותו למקום השיטה שואלת הגמרא ו בי מתל הדרך עליו הוא יכול להוריד את המאכל מלמעלה בגובה עשרה טפחים רשו שיוכי מוריד את זה ומוליך אותו על הנוף שהנוף כמו שאמרנו הוא בגובה של פחות מערה טפחים הנוף בעצם נחשב ככרמל ככה הבינה הגמרא אם כיון שיש שמה נוף זה לא מקום ריק יש שם מנוב של אילן כידוע זה נחשב ככר מלית כמ שין לו גובה של עשרה טפחים נו אז הוא מוריד את זה ממקום רשו שיוחד מביא את זה לכרמלית זה קושי הלכתי נכון אבל אמרנו בבן הש מושס והמשנה הולכת כפי רבי שרבי סובר שבבני השמ תראו את כל השבטים אם ככה למה בלמעלה מעשרה טפחים אתה רואה פה נתק פוסלת העירוב אומרת הגמרא כשרבים מכתפי עליו האילן הזה הנוף של האילן הזה שאין גובו ערה טפחים רובו למשל תשעה טפחים אבל אנשים שרוצים לכתף דהינו לסדר את המסע שעל כתפיהם הם לישנים על ה האילן הזה על הנוף הזה ולכן המקום נחשב כשהו סרבים כמשל כללו כדו דו מרולה עמוד תשה ברשו הרבים עד ג' טפחים זה נחשב כלבו נחשב רשו הרבים גמורה מג לד ט זה לא נוח לקטף עליו ולכן זה יחשב ככר מלית לא רשו סרבים כן שרבים לא פוסעים שמה לא דורסים על זה חשב ככר מלית ט עצמו אם זה מקום נוח כדי לקטף זה עובר לשמש כרוס הרבים עשרה במעלה זה כמובן דין רשו יוכת כמו כל מקום מגודר בערה טפחים אז ורבים מכתבים עליו וזרק ונח על גביו חייו כמו שזה נקרא לחלוטין כמו רשו סרבים לכן גם הרעיון שרצית לבוא ולומר שיקח את הפת את המאכל שנמצא בגובה למעלה מעשרה טפחים ויביא אותו על הנוף שהנוף אמרנו רצינו לקרוא לו קרמלית כמה שגובו לא עשרה רצינו לקר קרמלית להכריז כעל המאכל כלא מנותק לא כמ שאותו נוף משמש כמקום אחיזה כמקום סיוע עוברים ושבים מסתייעים בו כדי לסדר את חפציהם על הגב המקום נפך לשו שרב מן גמורה אז לצפות ממנו שכביכול יכול להוריד את המאכל מגובה עשרה טפחים לאותו מקום נוף ז הוצאה מרשו לרוס ולכן אני רואה פה נתק בין המאכל לבין מקום ה שביטה ולכן העירוב הזה יפסל וזה הכוונה במשנה למעלה מעשרה פסול למטה מעשרה שזה נמצא למעלה מסרה זה נמצא בכרמלית ומלא בכרמלית אפשר להביא למקום השיטה אפילו שזה מדורי רשו רבים קרמלית מה כמ שמדובר בבן השמוש בן השמוש התירו שבות ולכן אין כאן בעיה להביא את זה ממקום כרמלית להביא את זה לרשות שרבים ועירוב ועירוב [מוזיקה]
לצפיה בתכנים נוספים: