העמוד היומי מסכת עירובין דף כה עמוד א

העמוד היומי בגמרא תלמוד בבלי מסכת עירובין מבית "דרשו" עם הרב מנחם דריימן שליט"א, העמוד היומי בהבנה ובבהירות ומתיקות התורה
לשיעורים נוספים באתר דרשו: http://www.dirshu.co.il/

העמוד היומי מסכת עירובין דף כה עמוד א

[מוזיקה] דף כ עמוד א' לפעמים אדם מרגיש שהוא נלחם על הבית על הזהות הפנימית האישית שלו נלחמים כוחות מנוגדים היצר טוב היצר הרע הנפש האלוקית הנפש הבהמית מתמודדים מתגוששים נאבקים מי הבעל הבית דילמה קורעת היום בעמוד שלנו נראה מוסע הסכל עצום לעניין הזה גר שהתגייר מת אין לו יורשים דבר על כל ההיבטים ההלכתיים בהמשך העמוד בכל אופן מגיעים שתי אנשים לבית דין כל אחד טוען אני הבעל הבית שואלים אותו בית דין את הראשון מה עשית אומר להם אני לקחתי זרע שטיל זרקתי לתוך האדמה שמה וגדל עץ אני הבע לבית מגיע השני שואלים אותו מה עשית הוא אומר חפרתי קצת עמלתי השקעתי אומרים בבקשה אני לא מסתכל על התוצאות בכלל אני מסתכל על המעשים ואותו אחד שהשקיע הוא זה שיקבל את הקרקע כי הוא הבעל הבית ומוס השכל עצום לכל אחד אחד שמשקיע אחד שנאבק אני בכלל לא מסתכל על התוצאות אני מסתכל על המעשים ומי שנאבק ונלחם ומי שיזכה להמשיך להוק ולהילחם עד נשימתו האחרונה הוא יוכתר כבעל הבית הוא יוכתר כמנצח אומרת הגמרא הקדושה וכדרכו בוא נעשה סקירה על מה העמוד שלנו מדבר על עניין קרפף אנחנו נדבר גם על קרפף יותר מבית עתיים איך אני יכול להקטין אותו גם איך אני יכול להקיף אותו לדירה מחדש זה נעסוק בעמוד שלנו בעזרת השם ו בסיעתא דשמיא אותו דבר על קרפף מקורי כל העניינים האלה שאני רוצה לקחת קרפף שנבנה לייעוד מסוים ולהפוך אותותו לי יהוד אחר וכדומה פותחת הגמרא ואומרת ואנחנו כבר יודעים שקרפרה גם אם הוא לא הוקף לדירה מותר לטלטל בו עכשיו יש לי קרפף יותר מבית שעתיים לא הוקף לדירה אני רוצה להקטין אותו ואנחנו מתחילים בדף כ עמוד א' שורה אחת מלמעלה אומרת הגמרא קרפף יותר מבית שעתיים שלא הוקף לדירה אסור לטלטל בו כמובן ובא למתווה בעצם לצמצם את השטח למלא את השטח בדברים כדי שהקרב עצמו שהשטח הריק יהיה פחות מבת שעתיים אם מיטו באילנות הוא שם אילנות ובעצם בכך הוא צמצם את שטחו לא הו מיוט למה כי כפי שכבר ראינו נטיות אילנות זה לא נחשב כמיעוט זה נחשב כחלק בלתי נפרד מהכרה ולכן הקרפ פה עדיין הוא יותר מבית שעתיים ואסור לטלטל בו מה הדין בנה בו עמוד גבוה רה ורחב ארבעה בעצם בנה כאן רשות אחרת בתוך הקרפ הוא בנה עמוד שהוא גבוה רה טפחים ורחב ארבעה תפח א ומיו ברגע שהעמוד הזה בעצם מצמצמת שטח בלי העמוד הזה יש כאן בית שעתיים אם אני לא מחשב את שטח העמוד הזה אין כאן בית שעתיים הוא ממעט את הקרפ אם העמוד הזה פחות משלושה לא הומיות עמוד פחות משלושה על שלושה אין בו שום חשיבות הוא מתבטל באותו רגע נכון שיש כאן איזה קונסטרוקציה לא נוחה באמצע הקרפ אבל היא מתבטלת וזה לא מוריד אותו מבית שעתיים מה הדין משלושה ועד ארבעה רבא אמר אמיו בעצם אנחנו אמרנו מה קורה מעל ארבעה זה ברור נחשב פחות משלושה ברור לא משלושה ועד ארבעה זה מחלוקת רבא אמר אב מיות ורבא נחלק עליו ואומר לא אב מיוט והגמרא מסבירה רבא אמר אב מיות דנפיק מתורת לבוד כן ברגע שיש פחות משלושה כולם מבינים הרי לבוד אמרנו כל מה שפחות משלושה נחשב כ סתום נחשב כלא קיים ולכן פחות משלושה זה כלום ברגע שזה יותר משלושה זה כבר נחשב כקיים זה נחשב כמשהו כרשות אמנם לא רשות היחיד כי אנחנו יודעים שרשות היחיד המינימלית היא ארבעה טפחים אבל זה כבר לא מתבטל זה כבר לא לבוד ולכן אני מחשיב אותו כ מבטל את שטח הקרפ ואם על ידי השלושה טפחים האלה פלוס כן עד ארבעה טפחים זה מבטל את זה מתורת בת עתיים יהיה מותר לטלטל ואילו רב אמר לא הומיות כיוון דלא הב מקום ארבעה לא חשיב ברגע שזה לא מקום חשוב לעניין שבת אתה צודק שלגבי לוות זה לא מתבטל אבל אין כאן הגדרה של מקום חשוב כי לעניין שבת מקום חשוב זה דווקא ארבעה טפחים ברגע שאין כאן מקום חשוב הוא לא מבטל זה סברות המחלוקת יפה מאוד עכשיו עוברת הגמרא לדבר על אותו קרפף אבל סוג אחר של שינוי עד עכשיו דיברנו על קרפף יותר מבת שעתיים לא הוקף לדירה אסור לטלטל בוא אני רוצה לצמצם את השטח שלו שיהיה מותר לטלטל יפה מאוד עכשיו הגמרא מדברת על קרפף י מבית שעתיים לא הוקף לדירה אבל אני לא רוצה לצמצם את שטחו אני כרגע שם בו יעוד חדש של דירה זה עדיין לא מספיק אתם זוכרים ראינו בעמודים הקודמים ברגע שההיקף כבר קדם לתשמיש דירה אז זה לא בסדר כיוון שההיקף לא היה לדירה ויהיה אסור לטלטל בו לכן אני חייב עכשיו לחדש את ההיקף איך אני מחדש היה לנו פתרון אחד כבר שראינו אני פורץ פרצה למעלה מ-10 אמות בעצם זה מבטל את כל ההיקף ואז גודר מחדש עכשיו נדבר את הגמרא על פתרון חדש אני יכול לבנות היקף פנימי חדש בעצם ב בתוך אותו היקף קיים אני בונה שוב גדרות אומרת הגמרא מה קורה הרחיק מן הכותל ארבעה ועשה מחיצה עשיתי את ההיקף החדש במרחק הארבעה טפחים מהכותל הישן הועיל באור שזה יועיל לטלטל בקרפ הזה כי בעצם בניתי לו מחיצה חדשה אבל אם זה פחות משלושה באור שלא הועיל פחות משלושה פחים זה כמו שאמרנו זה לבוד וזה מתחבר לכותל הישן וברור לכולם שזה לא הועיל זה מתחבר חזרה ואותו כותל נחשב לכותל הבה הכותל הישן עם הכותל החדש והוא לא מועיל בטלטול משלושה ועד ארבעה רבא אמר הועיל רבא אמר אינו מועיל ומסבירה הגמרא רבא אמר הועיל דנפיק לה מתורת לבוד אותו סברה שראיינו קודם רבא אמר אינו מועיל כיוון לוע במקום ארבעה לא חשיב בעצם אותו סברה אותו רעיון ברגע שזה לא ארבעה פחים זה לא נחשב למקום חשוב וזה לא מתבטל ובעצם ההיקף הזה מתבטל כל עוד והוא יהיה מורחק מהכותל המקורי ארבעה טפחים כך אומר רבה מביאה הגמרא נוסח שונה בשתי המחלוקות של רבא ורבה גם לגבי עמוד שאני שם בקרפ כדי למעט את שטחו וגם לגבי חדש שאני גודר בקרפ כדי להקיף אותו מחדש לדיור ואומר את רב שימי מטנה לקולה את שני המחלוקות הוא אומר לקולה זאת אומרת שלפי כולם ברגע שזה יוצא משלושה טפחים יוצא מתור ד לבוד זה נחשב כהי ועמוד נחשב כמקום כעמוד שמצמצם את השטח של הבת שעתיים אבל אם זה פחות משלושה כאן המחלוקת ורבה שמקל רבה ימר שגם פחות משלושה אני מחשיב את העמוד ומחשב את ההיקף אומרת הגמרא הקדושה מה הדין תח בוטית עכשיו חוזרת הגמרא לדבר על קרפף שהוא יותר מבץ ה שימו לב קרפף יותר מבת שעתיים שאני רוצה להקטין אותו למעט את שטחו תח בוטית הוספתי בעצם היה לי כותל ברוחב של טפח שמתי עליו תית בעוד עובי של טפח ועל ידי כך מיטתי אותו מבית שעתיים כמובן הוא לא הוקף לדירה שהוא יותר מבית שעתיים אסור לטלטל שהוא פחות מותר מה הדין בכזה מקרה אומרת ויכול לעמוד בפני עצמו אם תית יכול לעמוד בפני עצמו או מיוט כ זה נחשב כאילו באמת בני את הקיר אבל אינו יכול לעמוד בפני עצמו ורק יחד עם הקיר רבא אמר אמיו רב אמר לא אב מיוט ומסבירה הגמרא את הסברות רבא אמר אב מיוט אשת מיקאי עכשיו בעצם יש פה הגדלה יש פה תוספת והיא ממעטת מבץ עתיים מותר רב אמר לו אב מיות ככיוון ד לא יכול למיקם בפני עצמו לא כלום ה והוא נחשב כחלק מהקיר והקיר המקורי הוא קטן יותר וזה לא ממעט מבת שעתיים זה הסברות של המחלוקת יפה עכשיו הגמרא שוב חוזרת לקר פף כזה שאני בעצם רוצה להקיף אותו לדיור הוא למעלה מבית שעתיים אין בו דיורין עסור בטלטול כרגע אני עושה בו תשמיש דיור ואני רוצה לעשות לו היקף מחיצה חדש שלוש רוחותיו מוקפים והכל טוב במחיצות רגילות רוח אחת אני משתמש בטל אני משתמש בטל זאת אומרת שהתל הוא המחיצה אנחנו יודעים שאם הטל הוא מספיק תלול ויש בטווח של ארבע עמות המדרון שלו עולה עשרה טווחים הוא נחשב כמחיצה שמה אני בוחר לשים מחיצה חדשה בעצם אם נדמיין את זה כמחיצה רגילה אמור להיות הדין כמו שראיינו קודם לגבי לעשות היקף מחיצה חדש ראינו כבר את המחלוקת ובאמת זה מתחיל אותו דבר אבל לאחר מכן הדין מסטיף ומשתנה ולכן הגמרא מביאה את זה בוא נראה הרחיק מנטל ארבעה ועשה מחיצה ברור שהועיל כי ברגע שהרחק י ארבעה זה נחשב כהקדש לחלוטין וכמובן לא צריך היקף חדש מכל השלוש רוחות מספיק מרוח אחת מספיק 10 אמות כן אף שחייבים ויפה מאוד זה נחשב כדבר חדש כהי חדש לתשמיש דירה ומותר לטלטל פחות משלושה או על שפת הטל או שהוא בנה את זה ממש על הטל פה כבר לא כתוב אסור פה יש מחלוקת רב חיסה ורב אמנונה אחד אמר הועיל וחד אמר לא הועיל והגמרא כבר תסביר מה הסברות דבר ראשון אנחנו רוצים להבין מ אומר מה תסתים אומרת הגמרא בוא נביא לך ראייה דרב חסדא אמר אועיל רב חסדה הוא זה שסובר שגם אם עשית מחיצה ממש על הטלו ממש סמוך כן פחות משלושה טפחים שאנחנו יודעים שזה עניין של אבות זה נחשב כסמו זה מועיל למה דיטמר ה עושה מחיצה על גבי מחיצה וכאן זה מחיצה על גבי מחיצה אם עשיתי לטל ממש בעצם בניתי מחיצה חדשה אבל היא על גבי מחיצה קיימת מה הדין של כזה דבר אמר אב חסדה בשבת הועיל לגבי שבת המחיצה החדשה נחשבת כמחיצה לדוגמה על אותו טל יש כבר מחיצה אבל בניתי מחיצה חדשה היא זו שאני מתחשב בה אני אומר וואו יש כאן היקף חדש שנעשה לצורך דיורין לעניין נכסי הגר לא קנה נכסי הגר כמו שהבטחנו כבר בהקדמה נסביר מה זה אומר אדם שהתגייר גם אם הוא זכה להיכנס תחת כנפי השכינה עם כל משפחתו וילדיו אין להם שום קשר ביניהם אין להם קשר דם ביולוגית הם בנים שלו וזה נפלא אבל על פי תורה בין לעניין לכל עניין שהוא וכמובן גם לענייני ירושה הם לא נחשבים כבני ולכן ברגע שהוא נפ ר אין לו יורשים כלל אחד שרוצה אלא אם כן הוא התחתן לאחר מכן נולדו לו ילדים יהודים והכל טוב אבל אם לא אין לו יורשים וכל אחד שרוצה בא ומשתלט אז הוא אומר דע לך תעשה מחיצה על גבי מחיצה זאת אומרת על מחיצה קיימת תשים מחיצה בנכסי הגר איך קונים את הקרקעות שלו רגע אני במאמר מוסגר איך קונים קרקע של גר בחזקה אתה צריך להראות בעלות לדוגמה תדור שים גדר במקום שאין תנעל תפרוץ איזה גדר תחפור תעשה משהו בקרקע אז אם הוא הגיע ועל מחיצה קיימת הוא הגביע מחיצה חדשה לא קנה זה לא נחשב כהכ מחיצה אז הנה אנחנו רואים שרב חסדה אמר שלשבת כן ולגר לא ואילו אב ששת אמר אף שבת נמי לא הועיל אם כן תסתים אני רואה מכאן שרב חסדה הוא זה שאומר שלגבי שבת זה מועיל והוא זה שאומר שאם הוא ישים את את אותה מחיצה על שפת הטל או פחות משלושה שפת הטל פירושו על הטל עצמו או פחות משלושה סמוך לטל זה יחשב כמחיצה אמר רב חיסה בוא אני אחדד לך שנייה את העניין של מחיצה על גבי מחיצה כל הוויכוח שלי עם רב ששת זה דווקא כש ל עצמו משמש כמחיצה למקום אחר הוא כבר משמש כמחיצה לאותו קרפף שנמצא למרגלותיו ואתה מגיע ובונה עליו מחיצה אז הב ששת חולק עליי אבל רב ששט יודע שבמקרה שאני עושה מחיצה חדשה שהיא אפקטיבית היא יעילה על הטל עצמו ברור שזה יועיל הוא מודה לי רב ששת באיזה מקרה בוא נראה שאם שה מחיצה על הטל זאת אומרת שהתל עצמו הוא הקרפ יש לי טל טל אולי זה רשות היחיד אבל אם הוא לא הוקף לדירה והוא יותר מבת שעתיים זה בעיה אם אני אבוא ואל הטל עצמו שטל עצמו הוא כבר מחיצה שמה אני אבנה מחיצות לצורך דיורין ור שזה יהיה יעיל זה לא יחשב כמחיצה על גבי מחיצה מה הת אמה אור ובאוויר מחיצות העליונות הודר המחיצות של הטל אלה שמשתפים כלפי מטה לא עוזרים לאותו אחד שגר שם כדי להתיר לו בטלטול והרעיה שיותר מבית צעת הם עסו לו לטלטל אז זה שאני בונה כאן מחיצות מעל הם מועילות לי כרגע לגבי בית שעתיים נכון הם משהו חדש הם משהו שאני עושה אותם מיוחד וברור ש בכזה מקרה נכון שזה מחיצה על גבי מחיצה אבל יש כאן משהו חדש שזה מתיר ורב ששת יודע שזה יועיל בארב ברחנא נכנס ת הגמ ל הדין של מחיצה על גבי מחיצה מה קורה אדם שבנה מחיצה על גבי מחיצה אבל שימו לב בעצם היה כאן גדר והבן אדם הלך והגביע את הגדר היה כבר גדר ערה טפחים בוא נאמר שהוא בנה עוד רה טפחים מעל אותו גדר ונבלעו מחיצות התחתונות והעליונות קיימות היה איזשהו רעידת אדמה הכותל לא התמוטט הוא פשוט כמו חומת יריכו נבלה באדמה מחצית מגובה 10 טפחים בתוך האדמה 10 טפחים מעל זה ה 10 טפחים שהבן אדם שלנו הוא זה שבנה יפה מאוד השאלה אם אני מסתכל על ההוא הראשון שבנה את המחיצה או על ההוא שבנה את החלק השני הגבוה שלה שהוא כרגע זה שמשמש כמחיצה שואלת הגמרא למאי בוא תסביר לי לגבי איזה דין זה רלוונטי אלה נכסה הגר שנכס הגר בוא נאמר הגיע אחד ובנה מחיצה עליונה הגיע אחד ובנה מחיצה מעליה ואז קרה את מה שקרה וזה קרס אל תוך הקרקע ונשאר רק האיש שמעליה היינו ירמיה בירה זה אותו רעיון של ירמיה מבירה דמר ירמיה בירה אמר רב יהודה אימן דשד פילה דערה דגר בן אדם הולך ברחוב שומע ש יש איזה גר שנפטר לווייתו יוצאת בעוד זמן קצר הראש העסקי שלו מתחיל לעבוד הוא אומר רגע בוא נתפוס את הקרקע יש לו ביד לפת הוא זורק אותה לתוך הקרקע ואומר הנה אני עשיתי בעלות זרעתי כאן משהו יפה מאוד אפילו אם היא צמחה וואת ישראל אחרין רפק בפורטה מגיע יהודי אחר ועדר שם קצת ומדגישים אפילו אחרי שלפת צמחה בת רק כמה לא קני דווקא האחרון קנה זה שאדר הוא זה שהרה בעלות הראשון לא מה הת אמה בעדנה דשד לאק ח זה שהוא זרק הוא לא עשה כלום תכלס הוא לא עמל בקרקע הוא גם לא עשה כלום וזה שלאחר מכן הלפת צמחה זה נפלא אבל זה קרה אחר כך כי ג שבך ממילא קמש בך ולכן הוא לא קנה והשני זה שהדר קנה ואם כן הוא אומר לו הנה היינו דר מי הבירה בדיוק כמו שתה לגבי נכסי הגר גם כאן נכון שאתה בנית כאן והכל נפלא וטוב בנית בעצם הגבעה מעל ה1 טפחים הקיימים בנית עוד 10ה טפחים אבל העשרה טווחים האלה לא היו רלוונטים בכלל לא היו צריכים אותם ועכשיו שהם משמשים כמחיצה זה ממילא זה לא זה לא בגלל הכוח שלך לא בזכות המאמץ שלך ולכן באמת אותו בן אדם לא יקנה זה ברור אז ברור שהשאלה היא לא לגבי נכסי הגר כי שם ברור כמו שאמרנו וראינו מהסיפור זה לא נחשב כמחיצה ואלא תשאל אותי לעניין שבת מה קורה אם לפני שבת היה מחיצה אותו בן אדם סתם ביום שלישי הגיעה והגביע את המחיצה בשבת המחיצה נכנסה לתוך הקרקע ונותר ק העשרה טפחים העליונים יחשב כמחיצה או לא אומרת הגמרא ברור שכן א ומחיצה נעשה בשבת ותניה כל מחיצה נעשה בשבת בן ושוגה בן במזיד שמה מחיצה זאת אומרת אפילו אם הלכת בשבת ועשית מחיצה בשוגג במזיד לא משנה באיזו סיטואציה ואיך זה קרה עדיין זה נחשב כמחיצה ואם כן מה השאלה זה שבניתי עשרה פחים מעל רה אם הלמעלה גם נחשב כמחיצה ברור שכן גם אם הבאת את זה בשבת ושמת פה את המחיצה בשבת היא גם נחשבת אומרת הגמרא רגע לאו איתמר עלה אמר רב נחמן לא שנו אלא לזרוק אבל לטלטל אסור רגע לגבי מחיצה אתה אומר לי ככה באופן גורף אפילו מחיצה שאתה בונה בשבת זה לא כזה פשוט מחיצה שאתה עושה בשבת כל ההיתר שלה זה דווקא כל מה שאני קורא למחיצה זה דווקא אדם שזועק לתוכה מרשות הרבים אני אחייב אותו כי יש כאן מחיצה וזה רשות היחיד אבל לטלטל אסור יפה מאוד אבל פה אני שואל אותך מה קורה במחיצות כאלה שבניתי מחיצה על גבי מחיצה ונבל חציה בקרקע אולי מותר אפילו לטלטל דוחה הגמרא ואומרת כי איתמר דרב נחמן המזיד איתמר מה פתאום רב נחמן דיבר כשהוא אומר שמותר רק שמותר שזה נחשב מחיצה רק לעניין לזרוק סליחה לא שמותר שזה נחשב מחיצה רק לעניין לזרוק הוא מדבר על אדם שעשה מחיצה במזיד אדם שעשה בשוגג זה נחשב כמחיצה בין לזרוק בין לטלטל מו אפילו לטלטל שם ואם כן יפה כמו שאומרת הגמרא לעניין שבת גם אין שאלה במקרה שהיה לי מחיצה על גבי מחיצה ונבלה בקרקע זה לא מזיד ברור שמותר להשתמש ואם כן אין שאלה גם לנכסי הגירה אנחנו רואים בבריוש שלא שזה לא נחשב כמחיצה כי לא עשית כלום זה קרה ממילא וגם לשבת אנחנו רואים בבוש שזה כן נקרא מחיצה כי לא משנה לי אם זה הגיע ממילא אם זה הגיע תוך כדי שבת כמובן אם זה בשוגג תמיד זה יחשב כמחיצה מספרת הגמרא לגבי מחיצה על גבי מחיצה היא אית את האישה דעבד מחיצה על גבי מחיצה בנכסי הגר היא רצה לזכות בנכסים את העוגה עברה רפק בפורטה היא בעצם היה כבר מחיצה קיימת היא הגביע אותה הגיע בן אדם אחר אדר קצת בעצם אדר בקרקע הרא בעלות אתה לקמי דרב נחמן אוקמה ביד רב נחמן אמר כן הדינו שזה של מי שהשקיע של מי שחפר של מי שעמל והרע בעלות את תעי הגיעה אותה אישה וקצב מה פתאום איך אתה לוקח לי את הנכס אני עמלתי הבעתי את הגדר בעוד ערה טפחים מה אתה מדבר באוש הזה שלי אמר לה מה יהה אבד לך מה אני יכול לעשות דלו מחזק ד כד מחזק ינש לא עשית בקרקע קניין כמו שעושים אנשים בעצם כמו שנצרך על פי הלכה ולכן באמת אין לי איך לעזור לך אלא לומר לך המקום ימלא חסרונך אבל ברור שההוא שעשה משהו בגוף הקרקע הוא זה שקנה ומחיצה על גבי מחיצה כמו שכבר ראינו זה ממילה ולכן זה כלל לא מעניין אותי זאת אומרת יותר מזה לא צריך להגיע לממילא אולי במקרה שבאמת הי בלה בקרקע חצי מהמחילה וישאר רק החצי שהיא עשתה אז רב נחמן יגיד לה תקשיבי זה נפלא אבל זה קרה ממילא ואת לא מקבלת כלום בטח לא במקרה שהמחיר המקורית קיימת ועליה הגבעה של אותה אישה בעור שהיא לא תקבל כלום מהנכסים יפה עוברת הגמרא לדבר על די נוסף קרפף שחלקו בעצם הוא מורכב משני חלקים שונים מה זאת אומרת הוא יותר מבת שעתיים אסור לטלטל בו הוא לא הוקף לדירה אבל בוא נראה קרפף בית ש הוא גודל שלוש סעיד וקירה בו בית סיעה חלק ממנו הוא קירה שם תקרה אז נחלקו בזה רבא אמר אוויר קיויו מיתרו זאת אומרת האוויר של הקירוי מצטרף ומטרו פירושו עושה אותו יותר מבית שעתיים ואסור לטלטל אני מסתכל על על הקרפ הזה לכל גודלו שלוש ן ואסור לטלטל בו ואילו אבזר אמר אין אוויר כ הוא יומי טרו מה פתאום החלק המקורה הוא בנפרד בית שעתיים או מצומצם או פחות מבית שעתיים בנפרד ומותר לטלטל בכל הקרפ מנסה להשוות הגמרה ולומר לימה רבא ורב זירה פלוק דרב ושמואל כמפלגה אותה מחלוקת שמה דאתמר אך סדרה ביקה אכסדרה יש רק תקרה בלי מחיצות בכלל זה עומד על עמודים זה עומד בביקה אין שום קיר באזור אין שום כלום הכל פתוח אכסדרה בביקה רב אמר מותר לטלטל בכולה זה נחשב רשות היחיד כאילו יש כאן מחיצות ושמואל אמר אין מטלטלין אלא בבמות כמו בכל הבייקה אין כאן שום מחיצות והגמרא מסבירה רב אמר מותר לטלטל בכולה אמרינן פי תקרא יורד וסותם אני מדמיין כאילו התקרה יורדת עד ללמטה זה מושג שכבר ראינו פי תקרה יורד ושום כביכול התקרה הפה של התקרה הסוף של התקרה יורד עד למטה וסותם את המחיצות כולם ולכן זה נחשב רשות היחיד ושמואל אמר אין מטלטלים בא אלא ב4ב אמות למה כי לפי דעתו לא אמרין על פי תקרה יורד וסותם לא אומרים כזה דבר בכל אופן אומרת הגמרא זה בדיוק רבא ורב זירה רבא שאומר שאוויר קויו מיתו זאת אומרת אני מסתכל על כל הקרפה הוא סובר כמו שמואל שלא אומרים פי תקרא יורד וסותם ואילו רב זש שומר לא המקום המקורה נחשב בנפרד הוא בדיוק יש שיטת רב שאומר הפי תקרא יורד וסותם ואם כן באמת יש לנו מחיצה באמצע הקרפ ובבת שעתיים מותר לטלטל ומחיצה הזאת במקום המקורי גם מותר לטלטל דוחה הגמרא ואומרת לא איד אביד כיח סדרה במקרה שבאמת הקירוי עומד בצורה מאוזנת בצורה רגילה כמו שקרוי רגיל עומד ולא משופעת אח הנמי ייתכן שלפי כולם אפילו לשיטת רבא אומרים פי תקרא יורד וסותם ובאמת אם אני אהיה באכסדרה בביקה אני טלטל כי יש לי פי תקרה אח במה קינן דאבד כי אזילה זה כמו יציע זה בעצם גג משופע בגג משופע כאן כבר הם חולקים לפי רבא בגג משופע לא נאמרה הלכה למשה סיני הרי אין הרבה הגיון בפי תקרא ולכן אומר רבא ברגע שזה גג משופע עומד בצורה משופעת או לא מדוייקת לא בצורה שטוחה אומרים המפרשים יש כל מיני אפשרויות להסביר מה זה בדיוק התקרה המשופעת אבל לא בצורה טובה לא כמו הבתים שלנו בכל אופן מקומות הראשונות שהם לא משופעים ולא רעפים בכזה מקרה יאמר רבם אם זה מאוזן אם זה רגיל ברור אומרים פי תקרא ב משופע לא אומרים אבל עדיין זה לא המחלוקת של רב של רב ושמואל לגבי פי תקרא כסדרה בביקה בואו נסכם ה דבר ראשון אם התחלנו קרפף יותר מבת שעתיים אני רוצה למיט אותו מיטתי באילנות זה שום דבר מיטתי בעמוד אז ראינו למעלה מארבעה טפחים ברור שזה נחשב פחות משלושה ברור שזה לא נחשב משלושה ועד ארבעה מחלוקת רבא ורבה רבא אומר זה יצא מתורת לבוד ולכן זה בסדר סליחה זה מה שאומר רבה ורבא אומר לא ברגע שאיין פה מקום חשוב זה לא נחשב כ כלום עכשיו ראינו מה קורה עם בן אדם יש לו קרפף והוא רוצה להקיף אותו לדירה הוא מרחיק ארבע ארבע טפחים ועושה גדר באור שזה בסדר מצמיד מידי פחות משלושה בור שזה לא בסדר מה קורה משלושה ועד ארבעה אותו מחלוקת האם אני צריך מקום חשוב או רק שיצא מתורת לווד רב שימי בשני המחלוקות האלה אומר לכולה ואומר ברגע שזה יצא משלוש תפרים ברור שזה בסדר והמחלוקת בשלושה טפחים ומטה אוסף תתת אז אם זה יכול לעמוד בפני עצמו ברור שזה בסדר לא יכול לעמוד בפני עצמו מחלוקת יפה מאוד הלאה הרחיק מן הטל עכשיו מה קורה עם צד אחד זה טל וזה המחיצה ושמה הוא עשה מחיצה אם הוא הרחיק בור שזה טוב עושה על הטל עצמו פה זה כבר מחלוקת של מחיצה על גבי מחיצה רב חסדה הוא זה שיתיר כי אומר שאמנם בנכסי הגר לא קנה אבל בנכסי הגר לא אבל לגבי שבת זה נחשב כמחיצה וילבש זאת אומרת תמיד זה לא נחשב וששת יודע במקרה שהתל עצמו הוא הקרפה ועליו אני בונה את המחיצות כדי להקיף אותו לדירה וכדומה בברור שזה בסדר עליו שזה מחיצה על גבי מחיצה כי אני כרגע בורא בונה כאן יוצר כאן מחיצה חדשה עם הגדרות חדשות ולכן זה בסדר שאלנו מה קורה נבו מחיצות תחתונות ועליונות קיימות לנכסי הגיר אמרנו בברור שזה לא בסדר כמו אותו אחד שזרק לפת אמרנו זה כלום ושום דבר כי אחרי שזה מתפתח וצומח זה ממילא אותו דבר כאן זה ממילא לעניין שבת מחיצה שנעשית בשבת תמיד נחשבת כמחיצה גם מה שניסו להגיד שזה רק לזרוק זה גם זה רק לעניין מזיד אבל ברגע שזה לא מזיד ממילא או בשוגג ברור שזה נחשב כמחיצה לעניין כל הדברים אישה עשתה מחיצה על גבי מחיצה בנכסי הגיר רב נחמן אמר לא החזקת כדי מחזק כ אינש ולכן אין לי מה לעזור לך ואותו אחד שאדר הוא זה שיקבל את הבעלות קרפף שלוש ן קיר בו סיר ראינו מחלוקת בין רבא שאומר הכל מצטרף לבין רב זרע הגמרא ניסה להשות את זה למחלוקת של רב ושמואל לגבי אכסדרה בבקרה האם מותר לטלטל בהכל זה שיטת רב כיפי תקרא יורד וסותם או רק ב4 מ כדין ביקה זה שיטת שמואל כי לא אומרים פיטקה יורד וסותם והגמרא דחתה ואמרה לא בגג שטוח בגג רגיל ייתכן שרבא יודע לרב שאומרים אבל כאן באותו קרפף מדובר שהוא עשה גג משופע כי אור זילה ובזה אומר רבא לא נאמרה הלכה למשה מסיני של לעשות של לומר פי תקרא יורד וסותם ולכן אני עוסר ואומר שהכל עסור בטלטול בהצלחה רבה ואדירה ולהתראות מחר ש [מוזיקה]
לצפיה בתכנים נוספים: