העמוד היומי מסכת עירובין דף כד עמוד א

העמוד היומי בגמרא תלמוד בבלי מסכת עירובין מבית "דרשו" עם הרב מנחם דריימן שליט"א, העמוד היומי בהבנה ובבהירות ומתיקות התורה
לשיעורים נוספים באתר דרשו: http://www.dirshu.co.il/

העמוד היומי מסכת עירובין דף כד עמוד א

דף כד עמוד א' היום נראה דבר מדהים חזקיה התפעל מאוד מאמרה של רבי יוחנן הוא סידר לו איזה משהו לא מובן והוא אומר וואוו תשמע אתה לא בן אדם אתה מלאך כזה יושרה כזה הבנה כזה בקיעות כזה צדקות אתה מלאך איק דמרי פירוש נוסף הוא לא אמר לו אתה מלאך לא הוא אמר אתה ממש בן אדם ורה לא מובן הי קדמ מגיעים להמעיט מהאירוע הראשונים אומרים תשמע הוא אמר עליו מלאך ואז הם מגיעים לא הוא אמר עליו רק בן אדם אלא התכן לומר שהם באו דווקא להגדיל ולומר לא הוא לא אמר עליו מלאך מלאך זה בן אדם זה דבר בלי בחירה מלאך זה דבר שלא יכול להתעלות מלאך זה דבר שהוא קבוע הוא בן אדם הוא מתמודד הוא אנושי ובכל אופן הוא הפיל לכאלה רמות לכאלה דרגות כן השבח עליו זה שהוא ילוד אישה זה השבח שהוא נמצא כאן בעולם הזה ומתמודד ויש לו אתגרים וקשיים ובכל אופן הוא הפיל לכאלו מקומות זה השבח האמיתי על בן אדם וכל אחד שיקח את זה לעצמו מלאכים לא חסר לקדוש ברוך הוא בשמיים כמאמרו של השרף מקוצק ואנשי קודש טיון לי אני רוצה אותכם אנשים אנשים קדושים אנשים שמשקיעים בשביל קדושה שנלחמים שנאבקים מלאכים לא חסר לקדוש ברוך הוא בשמיים יש לו ריבו ובין קדמי יש לו אלפי אלפים שמשמשים אותו ונכונים לכל תנועה שלו ועושים מה שנצטוו אבל מלאך אחד שירד לעולם הזה בשנייה הוא לא יכול לעמוד בניסיונות הוא לא יכול לעמוד באתגרים וכמו שידוע שהיה עם שני מלאכים שירדו לעולם הזה אז זה הייחודיות כגון דן בר נש זה בן אדם זה בן אדם שאלף הקשיים הלף האתגרים השכיל להתגבר להוק ולנצח היום אנחנו כדרכנו כמו שהתחלנו אתמול בסיעתא דשמיא ילכו מחיל אל חיל סקירה על מה העמוד שלנו מדבר אז תחילתו בעצם מדבר על מה שראינו אתמול על כל העניין של קרפף שנזרע מה דינו במדויק וכבר נדבר על זה לאחר מכן אנחנו נראה מה קורה עם בן אדם שרוצה לשנות את הקרפ שלו הוא בהתחלה לא הוקף לדירה והוא רוצה להקיף אותו לדירה באיזה צורה הוא עושה את זה מזה אנחנו בעצם גולשים לדיון מקיף בעניין מעשה אדם איך בדיוק עושים את זה באיזה צורה והאם זה תקף ואיך זה קביל אחר כך שוב נמשיך לדבר על קרפף האם כשאני מקיף לשם דירה צריך קודם להקיף ואחרי זה לעשות את הדירה או קודם את הדירה ואחר כך להקיף ובסופו של עמוד נראה מה קורה קרפף שבעצם היה מוקף לדירה אבל הוא התמלא מים בעצם בטל מייעודו בטל משימוש באותו רעיון של נזרה נתחיל את הדיון הזה היום ולא נסיים אותו אומרת הגמרא הקדושה ואנחנו מתחילים בדף כד עמוד א זאת אומרת בדף כג עמוד ב ממש למטה ובשביל להתחיל שם אנחנו חייבים לתת את ההקדמה הקצרצרה מה ראינו אתמול בעצם ראינו אתמול מה קורה קרפף יותר מבית שעתיים שהוא קף לדירה וכמו שאמרנו ברגע שהוא קף לדירה לא אכפת לי הוא יכול להיות חמשת קורין עשרת קורין כמה שאתה רוצה ברגע שהוא קף לדירה אבל הבעייה שהוא נזרע זרעו שמה ברגע שהוא נזרה אנשים לא נכנסים הם פוחדים על הזרעים שלא ילכו לטמיון וזה כבר לא נחשב הוקף לדירה אמר נו ברגע הזה באמת אסור לטלטל בכולו המיעוט מתבטל הרוב יפה מאוד כך אמרנו אבל הגיע הבונה ברדב יהושע ואמר תקשיב טוב כל זה דווקא עם החלק הזרוע הוא יותר מבית שעתיים אבל אם הוא בדיוק בית שעתיים בטח אם הוא פחות מכך אז אני ממקד את המבט על החלק של הבית שעתיים ואומר רגע זה אמנם לא הוקף לדירה אבל הוא בת שעתיים ועד בת שעתיים לא צריך להגיע וקף לדירה ולכן שם מותר לטלטל מסתכל על החצי השני או פחות מחצי לא משנה כי הרי אמרנו שרובו נזר אז מסתכל על החלק השני ואומ רגע פה גם זה הוקף הרי לדירה או שזה חצר שבתכלס יש שם דיורים של בן אדם וזה מותר או שזה פחות מבית שעתיים ובטח שזה מותר ומותר לטלטל בכל המגרש ואמרנו שזה כשיטת רבי שמעון שמה שרבי שמעון אמר שחצ וקרפ יש להם אותה הגדרה הלכתית ומותר לטלטל ביניהם לשבת בשבת לפי חכמים בור שלא כי בסוף נכון שההגדרה היא אותה הגדרה אבל השם הוא שונה וזה יאסור אחד על השני יפה אז סידרנו שזה לפי רבי שמעון וכאן אנחנו אוחזים בשורה האחרונה שואלת הגמר לרבי שמעון נמי גם לשיטת רבי שמעון כיוון דנזר רובו ההו מוטא באתי לי לגבי רובה ולי קרפף יותר מב עתיים ואסור אומר נכון שבהגדרה אתה צודק אבל בסופו של דבר וראינו את זה אתמול יש מושג שלמיו מתבטא לרוב ולכן גם כאן הרוב זרוע נכון שהוא בת שעתיים סך הכל וזה נפלא והוא כשר ומותר לטלטל שם אם אני אסתכל עליו לבד אבל הרוב זרוע גם המיו שלו מתבטל וממילא יש לי כאן קרפף שהוא יותר מבית שעתיים והוא לא מוקף לדירה ואמור להיות אסור להשתמש שם יפה מאוד לכן אומרת הגמרא נכון רבוד רב יהושע דבריו בטלים ומבוטלים ונאמרו בשינוי אלא הי תמרח היתמר הרי למעלה ראינו שאם נזרע רוב קרפף כן קרפף שהוא יותר מבית שעתיים מוקף לדירה וזרע רובו אסור לטלטל ע מיות השרי ברגע שנזרע מיות מותר לטלטל ועל זה אומר רבונה ברדב יהושע לא אמרן אלא דלב עתיים שאותו חלק של מיו הוא לא בעת שעתיים אז באמת אני לא מחשיב אותו כ כלום והוא מתבטל הרוב שלא זרוע ומותר ל ל בו אבל אם החלק הזה עליו שהוא מיוט הוא בעת שעתיים אסור הוא מיוט אבל הוא בעת שעתיים הוא כבר נחשב כחלק נפרד כיוון שהוא בעת שעתיים יש לו משמעות וחשיבות נכון שהוא מיוט אבל הוא לא התבטל ואתה יודע למה כמן כרבנן הרי לפי חכמים אמרנו אתמול וחזרנו היום חכמים מסתכלים על ההגדרה של על השם ולא על ההגדרה ההלכתית והשמות פה שונים נכון שגם החלק הזרוע שבו נקרא לו גינה או קרפף וגם החלק שאינו זרוע שהוא נקרא חצר ההגדרה שלהם אותה הגדרה בעצם לגבי הלכות שבת אבל השם שלהם שונה רבי שמעון הוא זה שמסתכל על ההגדרה והוא באמת יתיר אבל חכמים אומרים מה פתאום חכמים אומרים אני מסתכל על השם כאן יש גינה קרפף קראנו לזה כאן יש חצר אסור לטלטל מאחד לשני וזה מה שמגיע אבון הברי דב יהושע לומר מתי מותר שמותו פחות מבית שעתיים אז מותר אבל אם מותו הוא בת שעתיים ובטח אם הוא יותר הוא לא מתבטל ואסור יפה זה גרסה אחת ואילו הבי ירמיה מדיף תי מטני לכולם מה פתאום הרי מה שאמרנו הרגע רבון ברד אבי יהושע מחמיר אומר גם במקרה שנזרע מיוטו המוטו הזה חייב להיות פחות מבית שעתיים אב רמיה מדיפט מגיע ואומר לא נוסח מרוקח יותר בוא נאמר ככה הרי כמו שאמרנו נזרע רוב קרפף יותר מבית שעתיים כן קרפף שהו קף לדירה ונזרעה ואסור לטלטל בו ה מיוטה שרי אם נזרע רק מיוט מותר על זה אמר אבון הברי רב יהושע לא המרן אלא בצעת היים זאת אומרת בת שעתיים ופחות אז באמת יהיה מותר יותר מבית שעתיים אסור בעצם כאן הוא כבר אומר יותר בית שעתיים ברור שעשו אבל בת שעתיים בניגוד למה שאמרנו לפני שנייה בת שעתיים יהיה מותר ולמה כמן כרבי שמעון רבי שמעון שכמו שאמרנו לפני רגע מסתכל על ההגדרות ההלכתיות ואומר רגע אתה צודק שברגע שזה בת שעתיים אז יש לי כאן כבר גם קרפף וגם חצר החלק הזרוע הוא קרפף החלק שאינו זרוע הוא חצר גם החלק הזרוע הוא מותר כי סך הכל הוא בית שעתיים ולא יותר ועד בת שעתיים אני לא צריך שיהיה ראוי לדיור החלק החצר גם ברור מותר ולכן אומר רבי עקיבא אני עושה כאן מיקס א סליחה לא רבי עקיבא רבי שמעון אומר אני עושה כאן מיקס ההגדרה אותה הגדרה ההלכה אותה הלכה והיה מותר לטלטל בהכל אבל יותר מבת שעתיים אז ברור שאסור כי גם רבי שמעון יאמר יותר מבת שעתיים זה כרמלית וברגע שזה כרמלית נכון שזה מיוטו אבל כבר יש לזה שם נפרד ואז גם רבי שמעון יאמר שם נפרד כבר אסור לטלטל בכולו יפה מאוד אז כאן סיימנו בעצם את כל עניין נזרע דיברנו על קרפף שהיה מוקף לדירה יותר מבית שעתיים ונזרעה עכשיוו עוברת הגמרא לדבר על החלק השני שני בבריתה ניטרו בו הרי הוא כחצר ומותר ברגע שנתתי אותו אילנות אמרנו בעצם זה לא מבטל אנשים לא חסים על האילנות להפך אנשים נכנסים יושבים בצל נהנים ולכן זה עדיין נקרא שוקף לדירה ומותר לטלטל בו אפילו שהוא יותר מבת שעתיים אמר מר יהודה אמר אבימי אבל והוא שעשוי צ טבלאות דווקא שלנ באמת נטויים בשורות ונחמד להיכנס לשם בצורה מסודרת בצורה נוחה אז אני אומר שזה נחשב עדיין כמקום שמסתובבים שם אנשים אבל ברגע שזה נטוע נתתי את האילנות מעורבב ככה בצורה לא נוחה בצורה סבוכה זה הפך את המקום לג'ונגל ליער אנשים לא נכנסים זה גם כן כמו זריה בדיוק מבטל את ההיקף ואיין שם שם דירה לאותו קרפף ויהיה אסור לטלטל בו ואילו אב נחמן חולק ואומר אף על פי שאין עשוי הץ טבלאות לא אכפת לי עצים זה לא זרעים זרעים אנשים לא לא נכנסים לשם כי הם חוששים להפסיד ועצים גם כשזה לא מסודר עדיין אנשים נכנסים שם ויהיה מותר לטלטל מספרת הגמרא מר יהודה קל לבי רב אונא בר יהודה חזל הוא ראה בביתו שבונה בר יהודה היה שם בעצם בדיוק אותה סיטואציה קרפף שבעצם הוא היה יותר מבת עתיים והוא קף לדירה ונטו שם אילנות וזה היה אילנות מפוזרות חזרנו לאנו דלא אביד הצבות זה היה בצורה מפוזרת ולא בשורות שורות הצבות כמו שאמרנו וכם מטלטל בגבי בני הבית טלטלו שם באותו קרפף אמר לי אמר מר יהודה לרב הונה למארח לא סבר למר לאד אבימי שבעצם אני אמרתי בשם אבימי אתה לא סובר את הדין הזה שדווקא אם זה בצורה מסודרת ועשויים צ טבלאות אמר לינקי רב נחמן סביר לי אני סוב כמו רב נחמן שחולק ואומר שגם שזה בערבוביה עדיין מותר לטלטל והאילנות אף פעם לא יבטלו את זה מתורת קרפף שהו קף לדירה יפה עכשיו הגמרא הולכת לדבר על סיטואציה כזו יש לי מקום קרפף יותר מבית שעתיים שלא הוקף לדירה אני יודע אסור לטלטל שם אבל אני רוצה לתקן אני מגיע עכשיו ושם שם יחידת דיור שם שם מקום למגורים האם מותר לי לטלטל אז אנחנו עוד מעט נראה בעמוד בהמשך העמוד שכל העניין של קרפף שהוק לדירה זה דווקא שהיה שם דירה והכפתור שהקפתי ואחר כך הבאת דירה אבל מה קורה אם כן הגעתי לסיטואציה הזו אמה אב נחמן אמר שמואל קרפף יותר מבית עתיים שלו הוקף לדירה ועכשיו אני בונה פה דירה מה אני עושה אז העצה היא כזו אתה צריך לבטל פה את ההיקף ואז לבנות אותו מחדש זאת אומרת כיצד הוא עושה פורץ לו פרצה יותר מ-10 וגודלו הוא מעמידו על 10 ואז מותר אני פורץ פה פרצה יותר מ-10 ברגע שיש פרצה יותר מ10 אנחנו יודעים ברור שאסור לטלטל פה בכל ה זה בכלל לא נקרא היקף ואז הכל בטלו מבוטל יש כאן את הדירה ואז אני פורץ ואז אני סותם בעצם את הפרצה ומעמיד את הפתח על פחות מ10 וכך בעצם הרווחתי את העניין הזה שהיה לי קודם דירה ולאחר מכן היקף ואז יהיה מותר לטלטל בהכל שואלת הגמרא שאלה מאוד מעניינת היא באה ליו פרץ המה וגדר המה פרץ המה הוגדרה עד שישלמו ליותר מ-10 מאול זאת אומרת עשיתי את זה בשלבים הלכתי הגעתי לגדר פרצתי עמה גדלתי המשכתי אחר כך למקום הבא בא פרצתי עמ וגדר י ועוד ועוד כך שבסופו של דבר היה כאן יש כאן תסתכל על המעשה שלי יש כאן 10 אמות חדשות שאני בניתי והיה כאן גם 10 אמות במצטבר פרוצות אבל זה לא היה באותו רגע זאת אומרת על שמי קרוי כל ה-10 אמות החדשות והם הגיעו לכאן אחרי שהבית היה בעצם קודם היה כאן בית ואחרי זה הוקף אבל מצד שני לא היה כאן רגע שהעסק היה פסול לא היה כאן שנייה אחת שהיה משהו בעייתי כל הזמן גדלתי מידי מה הדין בכזה מקרה האם אני מסתכל ואומר תשמע בתכלס אף פעם לא ביטלת פה את המחיצות או שאני אומר מיסטר בסוף בסופו של דבר אני גדלתי כאן 10 אמות חדשות שלא היו פה קודם והם הגיעו אחרי הבית ואז זה מצויין אומרת הגמרא מביאה הגמרא אמר להו לא כתוב מי אבל אמר להו לו היינו דתנן הרי למדנו כך כל כלי בעלי בתים שיעורן כ רימונים דיברנו על זה כבר מספר פעמים שבדור שלנו יש רק חור טנטן בקוס לא משנה אתה זורק מיד דור אחד פעמי דור הסטן דור הכאן ועכשיו תקראו לזה איך שאתם רוצים בזמנם היה לך חור בכלי אז השתמשת בו במקום לנוזלים למוצקים היה לך חור בגודל של זית השתמשת לעניו היה לך חור בגודל של עניו השתמשת לתפוח וכן הלאה עד רימון כמובן ה כבר מדגישים דווקא כלי בעלי בתים כלי שמוכרים בחנות נקב כלשהוא כבר אף אחד לא קונה אותו כל מי שמגיע לקנות הוא רוצה שזה יהיה חדש ואיכותי אבל בבית אנשים עוד ככה אתה יודע רשו לעצמם ועד שזה לא הגיע לשלב בלתי הפיך ועל חזור לא זרקו את זה מהבית עד שזה הגיע לגודל של רימונים ברגע שזה הגיע לרימון כבר אף אחד לא שמר את זה בשביל דלת או בשביל הבטיח כמו שכבר אמרנו מספר פעמים וזרקו את זה מהבית יפה מאוד ובא יחזק הוא שואל כך מה קורה ניקב כמוציא זית וסתמו וחזר ונקב כמוציא זית וסתמו עד שישלמו למוציא רימון מה הוא זאת אומרת אותו שאלה מדוייקת מצד אחד כרגע יש כאן גודל של מוציא זית ואפשר להשתמש בו ליותר גדול אבל א אם תחבר את כל הנקבים שאני תיקנתי במצטבר יהיה כאן כמוציא רימון השאלה אם אני מסת תכלס כרגע הכלי הזה ראוי לשימוש או שאני אומר בסוף אין כאן תורת כלי כי הכלי בעצם כל הלט כל הדברים הללו שהוספת עליהם וכדומה זה משלך זה לא מהכלי המקורי ולכן זה כבר לא נחשב כתורת כלי זו השאלה של חזקיה ובעצם היא במדויק השאלה שלנו שהייתה לגבי המגרש לגבי המחיצות של הקרפ מגיע רבי יוחנן ועונה לו תשובה ממשנה אמר לי רבי יוחנן רבי אומר לחזקיה רבי אתה עצמך אמרת לנו שנית לנו את המשנה הבאה סנדל בעצם בוא נתמקד מדובר כאן לגבי זו זו אותו דבר זווה נידה יש כל מיני טומאות חמורות שמתאים תומת מדרס לא כל תמה מתמה תומת מדרס מה זה אומר מי שהיה איתנו מסכת שבת יודע כל פעם בוא ניקח דוגמה את הזו הוא דורס כן מדרס מלשון הוא דורס על דבר שראוי לדריסה כגון שטיח וכדומה או שהוא יושב על דבר שראוי לישיבה הוא מטמ אותו גם אם הוא לא נוגע בו שימו לב זה ההדגשה הוא נוגע ומטמא זה הרבה מתמים תומת מגע תומת מדרס היא חמורה יותר אפילו שהוא לא נוגע הוא מטמ אבל זה דווקא בדברים שראויים לישיבה או ראויים לדריסה ולכן קוראים לזה מדרס אם הוא ישב על שק של חיטים לדוגמה או כל דבר אחר דבר שאומרים לו אדוני היקר עמוד אנחנו צריכים את זה זה לא נחשב תומת מדרס זה במאמר מוסגר סתם להשארת הידע בכל אופן מה שחשוב לנו הסנדל שהוא נועל ור שהוא ראוי לדריסה והוא נתמ ומת מדרס אז אותו סנדל יש לו שתי רצועות שבהם בעצם זה הסקוטים האלה או איך שתקראו לזה שבהם קושרים את הרגל ע את הנעל את הסנדל על הרגל על סנדל הוא טמה מדרס עזו הלך איתו שנפסקה אחת מאוזני אחת מהלול שלו נפסקה נתלשה ותקנה טמה מדרס הוא עדיין טמא למה כי הוא לא יצא מתורת כלי יש לו עדיין עוד רצועה שבה אפשר להשתמש יפה מאוד נפסקה שנייה ותקנה טהור מן המדרס אבל טמ מגע מדרס יפה מאוד הוא עדיין טמ מגע מדרס כי עדיין יש לו את התאומה הבסיסית של כל דבר והוא לא יצא לגמרי מתורת כלי אבל ממדרש הוא ניתר למה כי בסופו של דבר תעשו חשבון שני הרצועות בסופו של דבר נפסקו נכון שבכל רגע נתון היה כאן רצועה אחת שלמה כי הראשונה נפסקה היה את השנייה הוא תיקן את הראשונה ורק אז השנייה נפסקה אבל בכל אופן במצטבר יש לי כאן סנדל חדש לחלוטין התפירה חדשות הם הגיעו לאחר הטומאה אמנם נשאר טמ מגע מדרס רשי פה אומר כי הוא נגע בעצמו רשי בשבת אומר מטעם אחר לא ניכנס לזה אבל העיקר אנחנו רואים כאן ואמר תלה בעצם היה לנו כאן דיול מה הישנה ראשונה למה כש הרצועה בעצם הגמרא מסבירה את מה שאמרנו בקצת יותר מאוחר מה הישנה ראשונה הרצועה הראשונה שנפסקה אתה אומר עדיין תמ מדרס למה דקים השנייה זה עדיין כלי עדיין זה ראוי לשימוש אם ככה השנייה נה מגם שהשנייה נפסקה הקיים הראשונה ככה בעצם אנחנו שאלנו אותך חזקיה אם כך בכל רגע נתון עדיין הסנדל הזה נשאר כלי למה תומת המדרס ממנו ואמרת לנלה פשוט מאוד פנים חדשות באו לכאן ברגע שגם השנייה נתלשה נכון שכשהיה נתלשה הראשונה כבר קיימת אבל בסופו של דבר הראשונה לא קיימת מאז הוא עולם גם היא נתלשה לאחר הטו בעצם ונוצרה מחדש ולכן כרגע אני מסתכל על הסנדל ואומר תשמע אין כאן כלי כי גם הרצועה הראשונה וגם הרצועה השנייה הגיעו לכאן לאחר הטו ואם כן יש לי כאן כלי חדש פנים חדשות באו לכאן והוא לא טמה מדרס מגע מדרס אמנם הוא טמא אבל מדרס הוא לא טמא נפלא ביותר ואם כך אח הנמי גם לגבי מה שאתה חזקיה שאלת באותו כלי שניקב כמוציא זית וסתמו מוציא זית וסתמו וכן הלאה פנים חדשות באו לכאן ואני אסתכל על כל הסתימות האלה על כל הלט ס במצורף אני אצרף אותם יחד ויגיד יפה מאוד אין כאן תורת כלי כי בסופו של דבר פנים חדשות באו לכאן זה כלי שאני יצרתי לאחר כל פעם שהיה נקב שמתי סתימה נוספת לא אין כאן את הכלי המקורי שעליו יש תומת כלים יפה מאוד ובסופו של דבר התשובה היא גם אצלנו התשובה גם לגבי מה ששאלנו על על המחיצות האלה של הקרפה בסופו של דבר שתסתכל במבט אמיתי אני יצרתי כאן את המגרש הזה אני יצרתי את ההיקף הזה אחרי אחרי שהבית היה קיים ולכן זה בסדר גמור אתה צודק שלא היה כאן רגע אחד שהתבטל לגמרי תורת מחיצות אבל כל פעם שהורדתי עמה ובניתי עמה חדשה בסופו של דבר פנים חדשות באו לכאן ואני עשיתי כאן היקף של 10 אמות בעצם דבר שאם לא היה הכל היה בעייתי יותר מ10 אמות שאני יצרתי לבד ולכן פנים חדשות באו לכאן וזה בסדר גמור אז בעצם רבי יוחנן ענה לשאלתו של חזקיה ומשם אנחנו מבינים מה הפשט קריה ליר חזקיה כל כך התפעל ואמר לדן ברינש זה לא בן אדם ומלאך אלוקים עד כדי כך קדי אמרי כגון דן בר נש זה אדם גדול זה אדם רציני שידע כך להשיב לי את התשובה עוברת הגמרא לדבר על סוג נוסף של קרפף אמר רבק הנה רחבה שאחורי הבתים חצר שהיא ממוקמת מאחורי הבתים והבית לא פתוח לה אין מטלטלים בה אלא בארבע אמות כיוון שהבית לא פתוח לה ומדובר שיותר מבית שעתיים היא נחשבת כרמלית ואסור לטלטל בה יותר מארבע עמות אומנם מעניין שראינו לפני כמה דפים דיברנו על מוקצה ושם אמרנו שמוקצה זה רחבה שאחורי הבתים ושמה כן החשב אותה אבל ייתכן אומרים המפרשים ששמה מדובר שכן בית פתוח לתוכה וכדומה וכאן לא צריך לזכור גם שבמשנה רבי יהודה בן בבה אמר שברגע שהיא סמוכה לעיר הדין שלה שונה פה אנחנו לא רואים את זה אני לא יודע אם זה מחלוקת או משהו כזה בכל אופן הוא אומר כך הרחבה הזאת אין לה דיורים אין בית פתוח לתוכה היא נחשבת ככרמל ומטלטלים בה רק בארבע אמות אמר רב נחמן אם פתח לא פתח זאת אומרת אם הוא שם שם פתח מהבית מאחד הבתים הרי אמרנו שהי מאחורי הבתים אז מותר לטלטל בכולה למה כי הפתח מתיר אותו אבל ולא אמרן אלא דווקא פתח ולבסוף הוקף כמו שאמרנו קודם צריך שקודם יהיה שם את הפתח של הבית ואז תקיף במחיצות הבל הוקף ובסוף פתח לא זה לא עוזר שואלת הגמרה פתחו לבסוף הוקף פשיטה אם בנית קודם בית ועל זה שמת את ההיקף פשיטה פשוט ביותר שהה מותר להשתמש זה נקרא קרפף שהו קף לדירה זה לא נקרא קרפף שלא הוקף לדירה ופתחתי לו פתח פתחתי פתח משמע לאחר מכן ואם אתה אומר לי שאין כזה דבר אלא רק קודם לפתוח ולאחר מכן להקיף אין פה כל חידוש לא צריכה אומרת הגמרא מדובר שקודם הוא עשה את הפתח ואחרכך את ההיקף כמובן אז שאלת מה החידוש רב נחמן מדבר פה במקרה כזה דעת בבי דרה יש באותו חצר באותו היקף יש מקום שדש בו תבואה ומדגיש רבנו חננאל המקום הזה לכשעצמו לא נחשב בדירה הוא לא עוזר להחשיב את המקום כ מוקף לבית דירה ואז לאחר שהיה כאן את אותו גורן הגיע הבן אדם עשה פתח מהבית שלו אחרי שהוא עשה הפתח הוא הקיף אני אומר לך דע לך מותר להשתמש שם זה נקרא כ מוקף לבית דירה והחידוש הוא כזה מהו דתי מהדת דבי דרי אבדי הפתח שהוא פתח זה לא בשביל להשתמש בו שימושי דירה בחצר בסך הכל שיהיה לו יותר קל להגיע לגורן ולכן לא הייתי מחשיב את ההיקף הזה כ היקף לבית דירה כמהש מלן לכן מגיע אב נחמן ומחדש ברגע שיש כאן פתח שכמובן היה לפני ההיקף לא משנה לימה היה הכוונה שלו הוא מתכוון רק דרך קיצור הם הוא התכוון להשתמש בו לדיור תמיד בכל מקרה אני אגיד לך ש שהיה מותר לטלטל בו כמקום שהוא קף לדירה ואומרת הגמרא שאלה נוספת מה קורה ראינו קרפף יותר מבית שעתיים שהוא קף לדירה ראינו מה קורה אם הוא התמלא זרעים אסור ראינו מה קורה אם הוא התמלא נטעים נטיות מותר מה קורה קרפף יותר מבית שעתיים שהו קף לדירה ונתמלא מים סו הוא ה בנן למימר כזרים דמי כמו שברגע שיש זרעים מתבטל ההיקף אותו דבר כשיש מים ולכן אסיר יהיה עשור אמר לו רב אבא אחו דרב ברדב משרשיא אחי אמרין משמי דרבה מה אם כן ים דמו ואנשים נכנסים נראה את זה בהמשך נראה את זה מחר בעזרת השם ושרי ולכן יהיה מותר לטלטל עלף שזה מכוסה במים זה כמו דין שזה תמלא באילנות נטועים ולא כמו בזרעים וכדרכו בואו נסכם דבר ראשון פתחנו עם העניין של אתמול אתמול הרי ראינו את כל הקרפ הזה שהיה לי זרעים הדין של רבונה בריד רב יהושע ואמרנו אתמול בעצם אתמול הוא הגיע ואמר כך כשאני אומר לך שרובו אסור זה דווקא שרובו הוא יותר מבית שעתיים אבל בית שעתיים מותר והוא אמר שהדין הזה כרבי שמעון היום ביטלנו את זה ואמרנו לא יתכן כי יש עניין של רוב וברגע שזה רוב המיו מתבטל ולכן אמרנו שזה הולך על המיו זאת אומרת כשאנחנו מגיעים ואומרים שדווקא קרפף יותר מבת שעתיים שהו קף לדירה הוא זה שאסור לטלטל אבל סליחה שדווקא אם נזרע הרוב אסור לטלטל אבל אם נזרה מיות מותר לטלטל על זה הוא אומר שהוא לא ובית שעתיים אז מותר לטלטל אבל אם הוא בית שעתיים אסור וזה כמו חכמים כי השמות מחולקים המקום שנזרע קראנו לו גינה קרפף והמקום השני נקרא חצר ולכן אסור אבל רבי ירמיה מדפתי אמר אמר לכולה דווקא שמה שמיעוט השרי על זה הוא מגיע ואומר דווקא אם זה עד בת שעתיים כולל בת שעתיים כמו רבי שמעון כי אני אומנם מסתכל על זה כשתי שמות אבל כהגדרה הלכתית אחת ומותר ודווקא אם זה יותר מבץ שעתיים אסור כי זה עניין של כרמלית לאחר מכן ראינו ניתר רובו באילנות מותר מחלוקת אם דווקא עשויין צ טבלאות או אפילו אם הם בערבוביה והבאנו על כך סיפור קרפף יותר מבת שעתיים לא הוקף לדירה אני כבר מכניס את סוף העמוד ואומר בעיקרון לא בעיקרון אלא חיייבים קודם דירה ואחרי זה מקיף ולא להפך ולכן לפי זה אנחנו אומרים איך אני כן יכול לתקן פרוץ יותר מ-10 ותסגור מה קורה אם פרצתי מה סגרתי ם הפרץ ימה סגרתי ימה אותה שאלה במדויק היה לנו לחזקיה לגבי כלי לבטל מתורת כלי אמרנו עד שיש נקב של רימון מה קורה ניקב כמוציא זיץ תמו מוציא ז סתמו זה הייתה השאלה רבי יוחנן הביא לו תשובה מאותו זב שאמרנו נפסקה אחת מדרסי עדיין מתמה מדרס כי יש את השנייה תיקן נפסקה השנייה כבר כבר לא מתמה מדרס אלא רק מגע מדרס ולמה מדרס כי פנים חדשות באו לכאן והוא הדין באותו ניקב כמוציא זית וסתמו שגם כן לא טמא כי הוא יצא מתורת כליב פנים חדשות באו לכאן והוא הדין גם אצלנו ברגע שגדלתי 10 אמות חדשות באמת פנים חדשות באו לכאן וזה נחשב כהו קף לבית דירה ויהיה מותר להשתמש חזקיה קרא על רבי יוחנן או שהוא מלאך או שהוא בן אדם גדול רחבה שאחורי הבתים ראינו רק 40000 כי זה לא הוקף לדירה וזה יותר מבת שעתיים רב נחמן מגיע ואומר דווקא פתח הו לבסוף וקף אז זה בסדר גמור ומה החידוש אמרנו במקרה שיש שם באותו היקף זאת אומרת היה שם מקום לדישה תבועה שזה לבד כמו שהדגש לא מספיק בשביל להחשיב כהו קף לדירה והבן אדם פתח פתח ואז הקיף הייתי חושב שהפתח הזה לא לדיור אלא לקצר את הדרך כמהש מלן שברגע שזה הוקף ויש שם דירה לא משנה לי בדיוק מה היה החישוב שלו זה נחשב כהו קף לדירה ומותר ובן שעתיים שלאחר כך שלאחר מכן התמלא מים חשבנו לומר שזה כ זרעים לאחר מכן אמרנו שזה כנ טעים ומותר ומחר נרחיב בעניין זה בהצלחה רבה ואדירה ולהתראות ‏mag ook
לצפיה בתכנים נוספים: