העמוד היומי מסכת עירובין דף כג עמוד א

העמוד היומי בגמרא תלמוד בבלי מסכת עירובין מבית "דרשו" עם הרב מנחם דריימן שליט"א, העמוד היומי בהבנה ובבהירות ומתיקות התורה
לשיעורים נוספים באתר דרשו: http://www.dirshu.co.il/

העמוד היומי מסכת עירובין דף כג עמוד א

[מוזיקה] דף כג עמוד א תקשיבו דבר נפלא היום בעמוד שלנו במשנה המרכזית שאי מרבית העמוד אנחנו נראה דבר מפלי דבר נהדר רבי אליי אומר אני שמעתי מרבי רבי אליעזר כך גורסים כתוב רבי אלעזר אבל גורסים רבי אליעזר שמעתי ממנו שלושה דברים והוא נותן לנו את הדינים ואת ההלכות והוא אומר ואני מחזר ומחפש עצמי חבר שגם הוא שמע כך מהרב מרבי אליעזר ולא מצאתי לי חבר ומדגיש רשי בכל הדברים חבריו חלוקים עליו ואומרים מה פתאום רבי אליעזר אמר אחרת מהמשנה לא רואים מה רבי אליי עצמו אמר אבל משמה שהוא אומר את זה במין תחושה כזו של השלמה לא מצאתי אדם נוסף שומר כמוני ולכן אני נאלץ להיות דעת יחיד כמובן שאיין הלכה כמותו ואולי הוא אפילו כבר הכל לפקפק האם כך הוא שמע מרבו זה לא כתוב זה המצאה שלי וכאן אני לוקח את זה אלינו ותראו דבר נפלא אומנם אני אומרת את זה מסבת עצמי זה לא כתוב בשום מקום יתכן מאוד שרבי אלאי אומר תשמע לא מצאתי אפילו חבר אחד שאומר כך אבל אם הוא היה מוצא עוד אחד שומר כמותו עליו שעדיין ה הם יחידים מול רבים הוא היה מחזיק בזה הוא היה לוקח עידוד בעצם שואב עידוד מכך שחבר נוסף שמע כך מחזיק בעמדה הזו ועדיין טוען שכך רבי אליעזר אמר עכשיו הוא אומר ככה כביכול בסוג של השלמה לא מצאתי שום חבר לכך אני לא יודע אם כך היה אבל מה א מה אנחנו יכולים ללמוד וד מכאן את החשיבות של חבר טוב כשיש לך חבר טוב שאתה יכול להיפגש איתו לפתוח איתו נוסעים בעבודת השם בעבודת השם או בכללי תמיד אתה תגיע למקומות טובים יש לך מישהו שחושב כמוך או שלא שיכול להגיד לך את האמת בפנים שיכול לומר לך אם רבך אמר כך או אחרת להגיד לך מה הוא חושב ואתה תגיד לו מה אתה חושב והתפתח ביניכם שיח פורא וירני זה דבר כל כך חשוב ואומר רבי אליי אני לא מצאתי לעצמי חבר ואולי בגלל זה באמת הוא לא יודע מה ההלכה אבל אנח כל אחד מאיתנו להבדיל כשנמצא לעצמנו חבר אם זה בענייני העולם הזה ואם זה בטח בענייני רוחניות נוכל להתפתח הרבה יותר נוכל לפתח בינינו נושאים נוכל להסתכל על כל נושא מזווית ראייה נוספת וזה יהיה הרבה יותר טוב המלצה כנה לכל אחד מאיתנו אומרת הגרא הקדושה ואנחנו מתחילים בדף כג עמוד א' למעלה אמר רבי יוסף אמר רבי יהודה אמר שמואל כדי שנבין מה מדובר אנחנו חייבים לחזור למשנה שראיינו אתמול המשנה בעצם מאוד מאוד פשוטה אנחנו כבר מכירים את ההיתר של פסי ביראות ויודעים שמותר לי להקיף בור בפסי ביראות ביד יום דין ועל ידי כך לטלטל ביניהם מתי בדיוק באיזה מקרה אז היה לנו את רבי עקיבא אתמול שמ שרק במקרה שהכל גרוע זאת אומרת גם בור שעלול להתייבש וגם שהוא של יחיד אז לא עושים פסי ביראות בכל הסיטואציות האחרות אם זה באר נובעת או אם זה או אם זה בור של רבים שהם יזכירו האחד לרו אפשר רבי יהודה בן בבה ואמר לא דווקא בבאר שהיא של רבים זאת אומרת גם נובע וגם רבי רק אז אפשר אמ אב יוסף זה מה שראינו אתמול במשנה אמר אב יוסף אמר אב יהודה אמר שמואל בוא תקשיב פסק הלכה הלכה כי רבי יהודה בן בבה שעושים יום דין דווקא גם לבאר נובעת וגם לבאר הרבים ושימו לב הוראה ממש דומה ואמר אב יוסף אמר אב יהודה אמר שמואל לא הטרו פסי ביראות אלא לבאר מים חיים בלבד זאת אומרת כאן לא כתוב רבים אבל כאן הוא ממקד את הפוקוס על העניין של באר מים חיים שזה יהיה באר נובעת ולא בור של מגשמים מכונסים אומרת הגמרא וצריכה הוא היה צריך להדגיש רבי יוסף בשם רבי יהודה בשם שמואל היה גם צריך להדגיש הלכה כרבי יהודה בן בבה וגם לומר שרק בבאר מים חיים ומדוע דיש מןן הלכה כרבי יהודה בן בבא אם הוא היה מגיע ואומר תשמע הלכה כרבי יהודה בן בבא אב אמין הייתי חושב לומר דרבים ואפילו מכונסים זאת אומרת כל פעם שזה של רבים אפשר גם בבור של מגשמים שיכול להתייבש גם כן ויד קטני באר הרבים וזה שכתוב במשנתנו בהר הרבים זה לו דווקא הוא לא מתכוון לומר דווקא כך לפוק דרבי עקיבא זאת אומרת וצי מדבריו של רבי עקיבא שרבי עקיבא מקל עד כדי כך שהוא מטיר אפילו פסים לבאר של יחיד אז רק כדי פוק מדי רבי עקיבא אומר לך לבאר הרבים אבל עדיין גם בבור של רבים הוא יתיר לכן אני אומר לך כמה שמלן דלא הטרו פסי ביראות אלא לבאר מים חיים זאת אומרת לא משנה של רבים בור אני אף פעם לא יתיר ודווקא באר זה מה שהוא מדגיש ויש מיינן אם הוא היה אומר רק את ההוראה השנייה לגבי באר מים חיים אזב ואמינה שברגע שזה באר לא שנ דרבים ולא שנ דיחיד הייתי אומר יפה דווקא בהר אבל בבהר לא אכפת לי בין אם הי של רבים בין אם של יחיד כיוון שהיא נובעת לכן כמה שמלן הלכה כרבי יהודה בן בבה דע לך דווקא בהר ודווקא של רבים ורק אז הותר את זה אני יודע משני הפסקים גם יחד גם הלכה כרבי יהודה בן בבה ולא תחשוב שהוא באמת מבדיל והוא לא מדבר דווקא על באר הרבים אלא אפילו על בור הרבים וגם להדגיש שדווקא באר דווקא דבר נובע ובור של רבים אני לא יתיר דווקא באר ודווקא רבים אומרת המשנה הקדושה וזה משנה שכבר דיברנו עליה הרבה בדפים הקודמים אבל עכשיו נראה אותה בביירות ובבהירות ועוד אמר רבי יהודה בן בבה כבר נבין מה זה העוד הגמרא תטפל בזה מה זה הווד אמר רבי יהודה בן בבא עכשיו אנחנו הולכים לדבר בעצם על שטח שהו קף אבל לא בשביל דיור או כן בשביל דיור אנחנו נראה ונפרט במה מדובר כרגע המשנה פותחת במה שהו קף לא בשביל דירה הקפתי לכל מיני צרכים אחרים ועוד אמר הרבי יהודה בן בבה גינה אני מגדל שם זרעים וקרפ מחסן אני חוטב עצים יש לי כל מיני דברים שדרושים לאחסנה אני שם שמה על פי ובזה מחוץ לעיר שהן 70 אמה ושירים על 70 אמה ושירים המידות שלהם הם 70 אמה ושתי שליש קצת יותר מ-70 אמה מחר נראה מה זה בדיוק השיעור הזה בקצרה נאמר כי אנחנו כבר יודעים המקור שממנו אני לומד זה חצר המשכן וזה כשאתה מרבע אותה נראה בדיוק מחר את מידותיה וכשאתה מרבע אותה זה 70 אמה ושירים והם מוקפות גדר גבוה ערה טפחים מטלטלים בתוכה אבל שימו לב ובלבד שיהיה בשומרה או בדירה או שתי סמוכה לעיר זאת אומרת אני צריך את ההיקף התקני את המחיצות הטובות גובה ערה טפחים כמובן עם הפתחים שמותר עם הפרצות שמותר את זה כבר ראינו קודם אבל כשיש פה מחיצות תקניות וכשרות מותר לי לטלטל בתוכם ותנאי נוסף דבר ראשון ראינו עד 70 אמה ושירים זאת אומרת עד בית שעתיים ודבר נוסף שיהיה בהם איזה משהו שמקשר אותם לבית דירה או שיש שם אדם שגר שם או שזה סמוך לעיר או שיש שם לפחות סוכת שומרים רק אז אני מתיר רבי יהודה אומר אפילו אין בעל ור ושיח ומערה זאת אומרת סוגי חפירות שבעצם הופכים אותה למקום חשוב ויותר מכך המקום נראה דומה ומיועד הוא מוכן הוא מאפשר מגורי אדם זאת אומרת רבי יהודה אומר לא חייב שיהיה שם דווקא סוכה או דווקא בית דירה עצם זה שזה מיועד ומוכן ומאפשר מגורים של אדם כבר אפשר לטלטל רבי עקיבא אומר אפילו אין בא אחת מכל אלו אפילו לא בור לא שיח לא מהרה בטח לא שומרה ולא דירה ולא קרובה לעיר אם אין בא אחת מכל אלו מטלטלין בתוכה ובלבד שיהיה בה 70 אמה ושירים על 70 אמה ושירים ולא יותר מכך זאת אומרת שלושת התנאים הראשונים שאנחנו רואים מדברים על עניין הגודל 70 מה ושירים זת אומרת העניין פה בת שעתיים רבי עקיבא בעצם המקל ביותר והוא אומר 70 עמה ושירים תמיד אפשר לטלטל רבי יהודה הולך צעד נוסף ואומר אני רוצה שזה יהיה אפשרי למגורי אדם ולכן שיהיה כאן לפחות בור שיח אומה הרה ורבי יהודה בן בבה הוא זה שמחמיר ואומר אני צריך דווקא שיהיה או קרוב לעיר או שומרה או ממש ממש מגורי אדם יפה מאוד עכשיו רבי אליעזר מגיע ואומר אם היייתה הורקה יותר על רוכבה אפילו עמה אחת עכשיו עד עכשיו דיברנו על השטח עכשיו אני מדבר על התצורה של השטח איך זה נראה אומר רבי אליעזר אם היייתה עורכה יתר על רוחבה אפילו עמה אחת אין מטלטלים בתוכה אני חייב שזה יהיה בדיוק 70 אמה ושירים על 70 אמה ושירים מרובה מדויק רבי יוסי אומר אפילו הורקה פי שניים ברחבה מטלטלין בתוכה לא אכפת לי שיהיה אורקה יתר על רוכבה אפילו פי שניים כמו חצר המשכן שנראה מחר בד את מידותיו ולכן אומר רבי יוסי לא אכפת לי אמר רבי אליי עד כאן בעצם אנחנו מדברים על בת שעתיים ולא יותר מגיע רבי אליי ואומר דעה חולקת שמעתי מרבי אליעזר ואפילו הי קבת קור ברגע שיש כאן מחיצות גמורות עלף שזה לא הוקף לדירה לא אכפת לי איזה גודל תמיד אפשר לטלטל זו כבר דה חולקת עליו שזה יותר מבת שעתיים מותר לטלטל אומר רבי אליי יש עוד הוראות מעניינות ששמעתי מרבי אליעזר ובוא אני אשתף אותך וכן שמעתי ממנו אנשי צריך ששכח אחד מהם ולא ירב בעצם אנחנו יודעים קבוצת בעצם מספר שכנים שגרים בבתים צמודים שהפתח של כל בית הוא לתו חצר משותפת אסור להם לטלטל בחצר בשבת כי כל אחד רשותו כל אחד עוסר בעצם עעל השני זה לא נקרא רשות משותפת אבל במקרה והם הרבו יחדיו בכל בני החבורה לקחו איזה לחם ושמו בבית אחד מהם החצר הופכת להיות משותפת ומותר להם לטלטל בה בשבת ולהוציא מהבתים שלהם לחצר ומהחיים שלהם הכל הופך רשות אחת מה קור ורה אם אחד מהם לא ערב אחד מהם שכח לא ערב לא היה מעוניין לא משנה מה ברגע שהוא לא ערב הוא עוסה על כולם לטלטל כי בעצם יש כאן רשות מעורבת היא לא משותפת היא יחידה להם ולא גם אם הם כולם ירבו חוץ ממנו זה שלהם ושלו יחד והוא עוסר אבל יש פתרון אפילו בתוך שבת אנחנו נראה הוא יכול לעמוד ולומר אני מבטל את רשותי מפקיר נעל מרשותי ברגע שהוא נעלם מרשותו כולם יכולים לטלטל נפלא אבל מה איתו אז הוא אומר כך וכן שמעתי ממנו אנשי חצר ששכח אחד מהמהם ולא ערב והוא ביטל את הרשות אז ביתו הבית של אותו מבטל אסור מלהכניס ולהוציא לא המבטל לא יכול הוא בעצמו בטח לא יכול להוציא ולהכניס כי אחרת מה נקרא ביטול ביטול נקרא שהסתלק את פה לחלוטין ויותר מכך גם החברים שלו אסור להם להוציא דברים בשבילו כי ברגע שאתה עושה את זה בעצם אתה מראה שעשיית כאן איזשהו משחק הוא לא באמת ביטל את רשותו אבל להם מותר להם לא רק שמותר לטלטל מהבית שלהם לחצר אפילו מותר להם להוציא דברים מביתו של המבטל חצר וכן הפך לצורכו כי ברגע שהוא ביטל את רשותו זה באופן מלא והרשות שלו משתלבת ומתערב עם הרשות של כולם היא נהית שותפה רשות משותפת ולכן מותר רק הבעייה שוב נדגיש הוא בעצמו דברים לצורכו שאז בעצם אתהה מעקר אתה כביכול מבטל את כל העניין של השיתוף זה הדבר השני ששמעתי מרבי אליעזר וכן שמעתי ממנו שיוצאים בהר כבלים בפסח הירק שנקרא אר קבלין מותר לצאת בו ידי חובה בפסח למרו וחזרתי על כל תלמידיו כך אומר רבי אליו ביקשתי לי חבר ביקשתי חבר נוסף ששמע את אותם דברים מפיו ולא מצאתי כמו שאומר רשי בוכל הדברים כולם הם חולקים עליי גם לגבי גינה קרפף לא מתיר יותר מבית שעתים כל הדעה הזאת המקילה לא קיימת גם לגבי אנשי חצר הם סוברים שגם שגם לבני החצר אסור להשתמש בביתו של אותו אחד שביטל וגם לגבי הר קבלין הם סוברים שלא יוצאים באותו מין בפסח כם מורחב במסכת פסחים יפה מאוד סיימנו את המשנה וכמו שהבטחנו הגמרא מיד מתמקדת למה אני פותח ועוד אמר רבי יהודה בן בבא שואלת הגמרא מה איתנה דקתני ועוד איזה הלכה כבר הביא רבי יהודה בן בבא שעליה אני מוסיף ואומר ועוד הלכה הוא הביא אז כל אחד שנמצא איתנו בעניינים יודע מה הבעיה במשנה הקודמת שאותה ראינו אך אתמול כבר ראינו את רבי יהודה בן בבה הוא זה שסיים את המשנה הקודמת ואמר שמה לגבי באר הרבים וכדומה לגבי פסי ביראות ואם כך ברור שאני אומר ועוד שאומרת הגמרא ממש לא אי לאמה אם אתה רו לומר משום דתנא לאחד לחומרה כבר הוא החמיר במשנה הקודמת ואמר שדווקא באר הרבים היא זו שמועילה פסי ביראות ולא אחרים וקטן חרית ופה שוב הוא מחמיר ואומר שקר פף שהו קף עדיין אני מתיר 70 מה ושירים זאת אומרת בת שעתיים ורק שיש בו דיורים וכדומה ולכן משום אחי קטני ועוד מה פתאום ואה והרי רבי יהודה בוא אני אתן לך רבי יהודה בפרק שלנו תני לאחד לחומרה אומר רשי הוא מביא חומרה שההיקף של חצר שההיקף של בסה ביראות לא יכול להיות יותר מבית שעתיים וקתני אחרית ומשנה מיד לאחר מכן הוא מביא חומרה נוספת שמה שאם דרך הרבים עוברת דרך הפסים כן שאם יש בין הפסי ביראות דרך הרבים היא מבטלת אותם וחייבים לסלק את דרך הרבים לצדדים ושמה לא קטן ועוד למה כי זה מדובר בחומות בשני עניינים שונים נכון ששניהם מדברים על עניין פסי ביראות אבל זה מדבר על ההיקף שלהם על המרווח ביניהם וזה מדבר על דרך הרבים ולכן כשזה שני עניינים שונים הלף ששניהם זה בהלכות של בער של פסי ביר אני לא אומר ועוד ואם כן תמו הרי כאן רבי יהודה בן בבה במשנה הראשונה מדבר על פסי ביראות במשנה השנייה הוא בכלל מדבר על דבר אחר לחלוטין הוא מדבר על העניין שלנו על קרפף שהו כף ואם כן למה שנאמר ועוד אומרת הגמרא לא לא הבנת נכון אתה מביא לי הוכחה מרבי יהודה ששמה לא אמרתי ועוד באמת כל מקום שיש הלכה נוספת בשם אותו תנא אומרים ועוד ולכן כאן על רבי יהודה בן בבה אמרנו אתם פסקו הרבנים פשוט מאוד יש את רבי יהודה ואז חכמים לאחר מכן עונים לו ואומרים לו מה פתאום איך אתה אומר שדווקא הפסה ביראות עד עד בת שעתיים והרי חצר והרי קרפף והרי גינה בעצם יש שם דו סיח של חכמים שמפסיקים אותו ואז מביאים דעה נוספת בשם רבי יהודה אז אני כבר לא אומר ועוד כי היה כאן איזשהו הפסקה איזשהו הרפיה מהרצף ולכן אני לא אומר ועוד אבל לך לא פסקו רבנן כאן שני המשניות באופן רציף מסתיימת משנה אחת עם הוראה לחומרא של רבי יהודה בן בבה ומתחילה המשנה הבאה שוב עם חומרה של רבי יהודה בן בבה ולכן כן מתאים לומר ועוד שואלת הגמרא רגע רגע וכל איחד יפסקו רבנן לא קטני ועוד איפה שחכמים מפסיקים בדו שיח ועוצרים ויוצרים איזהשהו פער ברציפות שם לא אומרים ועוד בבקשה פתח מסכת סוכה ו רבי אליעזר ד סוכה פסקו רבנן וקטני ועוד שם יש דיוון לגבי חכמים רבי אליעזר אומר אדם חייב לאכול 14 סעודות בסוכה אחת ביום אחת בלילה שבע ימים בעצם הוא מחוייב בכך כל יום בין אם זה חג בין אם זה חול המועד מחוייב לטול ידיו ולאכול סעודה ביום ובלילה חכמים אומרים לו מה פתאום הם מביאים שם דיון ואומרים לא נכון הרי סוכה זה כמו בית כמו בבית אם אתה רוצה אוכל ואם אתה רוצה אתה פוצח בדיאטת רעב מותר לך אותו דבר בסוכה ואז מביאה הגמרא דין נוסף ואומרת ועוד אמר הבי אליעזר אדם יכול להשלים את הסעודות שהוא מחוייב בהם בשמיני הצרת יפה מאוד בכל אופן אנחנו רואים שחכמים הפסיקו אותו אמרו לו איזשהו אמרה יצרו איזה פער יצרו איזה בעצם הפסקה ברציפות ובכל אופן כתוב שם עוד עונה הגמרא לא ממש לא אתם במלת יהודה פסקו שמה הם מפסיקים אותו באותו עניין הם מדברים על מה שהוא דיבר הוא דיבר על העניין של חובה לאכול 14 סעודות והם מביאים לו ל אותו דבר בדיוק ולכן שמה לאחר מכן שאני חוזר לדין חזרה מתאים להגיד ועוד אבל כאן אחה במילת אחרי פסקו כאן זה לא ממש אותו עניין כי רבי יהודה בעצם דיבר על פסי ביראות וחכמים מתחילים להביא לו אנלוגיות והשוואות ומשלים מחצר ווגינה וקרפ זה נקרא הפסק זה כבר מפסיק את הרצף ולכן אני לא אומר ועוד אבל בדבריו של רבי אליעזר מסכת סוכה שמה זה בדיוק באותו עניין הוא אומר דין חכמים שואלים אותו על הדין הזה ממשיכים אחר כך לדבר על אותו דין ואז מתאים לומר ועוד אז לסיכום על רבי אליעזר בסוכה מובן מאוד למה כתוב ועוד זה הכל אותו דיון על רבי יהודה בן בבה במשנה שלנו גם מובן למה כתוב ועוד כי יש רצף מלא ומה שאלת אותי על רבי יהודה בן הפסי ביראות על הרוחב שלהם לבין דרך הרבים מובן למה לא כתוב ועוד כי שם החכמים מפסיקים אותו בדבריו ובענין קצת שונה בהשוואה בשאלה לא בדיוק על אותו עניין ולכן איין ועוד וכדרכו בואו נסכם ראינו את רבי יהודה בן בבה במשנה אתמול שאומר שמותר לעשות פסי ביראות דווקא גם וגם של רבים ראינו שההלכה כמותו והדגש לזה פעמיים משני כיוונים כדי להדגיש שבאמת הלכה כמותו אם רק הייתי אומר הלכה כרבי יהודה בן בבה אומרת הגמרא הייתי חושב שהוא בא ק לפוק מדי רבי עקיבא אבל בכל מקום של רבים הוא מודה ואם הייתי כותב רק באר הייתי אומר שבבאר הוא מתיר בן של יחיד בן של רבים ולכן אני מדגיש ואומר לך תקשיב אדוני היקר הלכה כמותו ודווקא באר ודווקא של רבים לאחר מכן ראינו משנה לגבי קרפף כמו שאמרנו שלוש שיטות שמדברות על בית שעתיים ובית שעתיים מרובה בוא נאמר ושמה אנחנו רואים את שיטת רבי עקיבא שאומר ברגע שזה הוקף הכל בסדר רואים את שיטת רבי רבי יהודה שאומר שצריך שיהיה שם אפשרות למגורי אדם ולכן אפילו בור שיח ומערה וכדומה ונו וראינו את שיטת רבי יהודה בן בבא שהוא אחי מחמיר ואומר דווקא שיהיה קרוב לעיר ואז זה נקרא דיורי אדם או שיהיה שם שומרה או ממש מגורי אדם ורק אז מותר לאחר מכן ראינו דיון על ה זאת אומרת על השטח איזה צורה הוא אמור להיות האם מרובע ממש בית שעתיים על בית שעתיים בגודל בית שעתיים מרובע או אפילו אורקו פי שניים ברוחבו וזה כמו שראיינו במשכן ואז ראינו שיטה מאוד מעניינת שאומר רבי אליי אני שמעתי בשם רבי רבי אליעזר לא אכפת לי שם דירה לא מעניין אותי ברגע שהוא הוקף בצורה טובה אפילו בת קור איזה גודל שאתה רוצה מותר דין נוסף ששמעתי ממנו לגבי חצר שרבו יחד ואחד מהם לא ערב וביטל את רשותו אז הבית הזה בעצם הופך להיות של החברים ולהם מותר להוציא מה שהם רוצים לצרכים וכן להכניס אבל לצורכו בטח שהוא עצמו לא וגם החברים לו ודין שלישי ראינו לגבי אותו לגבי הירק הזה שנקרא ר קבלין שיוצאים בו בפסח וכל שלושת הדברים האלה הוא אומר לא מצאתי חבר ורשי מדגיש שכולם חולקים עליו מה הרעיון של והוד אז בעצם בוא נמר את הסיכום הסופי נראה לי שהוא הכי פשוט והכי ברור אומרים ועוד בחומרה וחומרה נוספת עליו שזה לא באותו עניין אצל רבי חכמים הפסיקו אותו בדוגמאות שונות ושאלות קצת לא כל כך באותו עניין ולכן לא אומרים ועוד ורבי אליעזר מסכת סוכה זה ממש אותו עניין ולכן שוב מתאים להגיד את המילה ועוד בהצלחה רבה ואדירה ולהתראות מחר [מוזיקה]
לצפיה בתכנים נוספים: