העמוד היומי מסכת עירובין דף כא עמוד ב

העמוד היומי בגמרא תלמוד בבלי מסכת עירובין מבית "דרשו" עם הרב דוד בוק שליט"א, העמוד היומי בהבנה ובבהירות ומתיקות התורה
לשיעורים נוספים באתר דרשו: http://www.dirshu.co.il/

העמוד היומי מסכת עירובין דף כא עמוד ב

הרון דף ף א עמוד בס שורה שביעית מלמעלה דור ה שרובה אגב שראיינו דרשה של הר חיז במורי והבנו עוד שתי דרשות גם אחת מהם האחרונה הייתה לעניין שיר השירים בוסק של הדודאים נתנו ריח נביא כעת דרוש של רובה על אותו פסוק דורש רובה מד כתיב הדודאים נתנו ריח אלו בחורי ישראל שלא טעמו טעם חטא תחנו כל מגדים אלו בנוש ישראל שמגיש בשכן לבעליהן הם אומרות לבעליהן האם הם טהורות או לא יש נחנה שוקדות פתחן לבעליהן הם שומרות את עצמם לבעליהן ולא חס ושלום לאדם זר חדשים גם ישנים דודי צפנתי לך אמרו הכנסת ישראל לפני הקדוש ברוך הוא רבוני של ילום הרבה גזרות גזרתי על עצמי יותר ממה שגזרת עלי וקיימתי אתה גזרת עליי בהר סיני את ה יסורים והמצוות ואני הוספתי על עצמי עוד הרבה גזרות וקיימתי אותם שזה הדברי ספרי אומר לרב חז רב חז אומר תמח שהיה מומחה לנצור שיעורים לעניין אגד משמיע לו חדש גם ישון ו האם שמעת פעם דרשה על הפסוק מה זה חדשים גם ישנים שראינו כעת בפסוק דודי צפנתי כביכול עם ישראל אומר לקדוש ברוך הוא אני שמרתי גם על החדשים גם על הישנים אמר לי אלו מצוות קלות וא מצוות חמורות דהיינו גם במצוות של דוריש שניתנו בהר סיני יש קלות ויש חמורות כגון שבת יש את האיסור של שבת ויש איסור של תחומין הרס יש איסור של בילה ויש איסור של ייחוד וכן הלאה וזה הכוונה חדושים גם י שונים סבר אותו תלמיד חוכם שזה בעצם דברים שהוספו אחרי זה אמר לי עונה לו רב חסדה חיט פו פה ניתנו מה פתאום כל הדברים האלו זה דברים שניתנו בסיני ואי אפשר לקר לזה ונים אל הללו מדברי ללו מדברי סופרים זה ההבדל חדושים זה הכוונה חדושים זה חוזר על גזרות חזל שהוסיפו גם י שונים זה חוזר על מה שקיבלו מהר סיני את שניהם צפנתי לו את שניהם שמרתי וקיימתי דור כתי יותר מהבני יזהר עשות ספרים הרבה בני יזהר בדברי סופרים יותר מדברי תורה זה הכוונה ספרים הרבה שזה היה מדברי ספרים שדברי תוריש בהן ס ולא יס ודברי ספרים כל הע די על דברי ספרים חיב מס וממילא לכן צריך להיזהר בדברי ספרים יותר מאשר דבר דורסה שממה אם יש בהן ממש מפני מה לא נכתבו אם כך שזה כל כך חמור אז למה לא נכתבו הדברים של ת שבעל פה אומה קרו עשות דברים הרבה אן קץ ולהג הרבה יגיעת בשר ועל זה אנחנו אומרים אומר רב פופה אומר כו עשות ספרים הרבה אין קץ אז אתה שואל למה לא נכתב כיוון שאין סוף לכתיבה זה היה לוקח המון המון כתיבה של ספרים ולכן לא כתבו את זה אז אם כן זה הכוונה חדושים גם י שונים זה חוזר על דוריסה וד רבון ממשיך הפסוק ולג פסוק אחרי זה פסוק לפני זה זה היה פסוק יד אזה פסוק יביס כתוב שמה ויותר מהם הבני יזהר עשות ספרים הרבה וממשיך הפסוק אין קץ עשות ספרים הרבה אין קץ ולה גבי יגיעת בשר מה זה ולה גבי יגיעת בשר שהפסוק מסיים פסוק שעכשיו דרשנו על עשות ספרים אומפ ברי דרב משמי דרב אח בולה ולמ שכל המיג על דברי חח צר חס אדם שעושה להג מדברי חומים אז הוא נידון בצרות חת תקף ל רב מכתיב להג לאגסי כתוב עם ה לא עם ען זה לא מלשון מלהג על חברו אלא מלשון להג שמה אלא כל ההוגה בהם תום טעם בוסו זה הכוונה ו רבון מה עקיב שסורב ישע גס מורסו בכל ום ה מכניסים לו מים במידה היה כמות מסוימת של מים שהכניסו לו בכל יום וזה הספיק לו גם לנטילת ידיים עבור טהרות עבור לפני הלחם שהוא אכל וגם עבור שתייה בסעודה יום אחד מצו שם בביס הסורים אמר לו היום מימך מרובין שמת פה יותר מדי מה ה שמה לחתור ביס האסורין אתה צריך אולי אתה בא פה לחפור מנהרה מתחת לביס האסורין ולברוח שפה חצין ונתן לו חצין אז הוא השאיר לו רק חצי מהכמות של המים כשבא אצל רב עקיבא אמר לו יהשוע אין אתה יודע שזקן אני וחיי תלויים בחייך הרי איך אתה מוריד לי בעצם את המים של השתייה בסעודה אני יכול למות מזה אתה יודע שרק אתה יכול להכניס לי סך לו כל אותו המירו אמר לו תן לי מן שאתו יודי ועל זה כתוב אמר לו אלישן מגיעים תילו ידיך מגין הב קיבה רצה ליטול ידיים קצת מים שנשאר לו אמר לו הרי זה לא מספיק לך אפילו לשתייה איך אתה רוצה לבוא וליטול מזה עדיין אמר לו מה הזה שחייבין עליהן מיסה מוב אמות מצת עצמי ולא עבור דבר חברי עד כדי כך אומר לו רבי עקיבא ולכן אני רוצה לטול ידיים שהם תיקנו טילס ידיים אומרו לו לא יתום כלום עד שהביא לו מים נות להות דוב כששמעו חכמים בדוב אמרו מה בזה כנוס הכח שהוא נזהר עד כדי כך אפילו ב את הקונ של דברי ספרים בילדו היחס כמו וכמו הרי אדם זקנה יותר קשה לו לעמוד בכל הציוויים ומה ביסורין כך שיסור ל כמו וכמו אם בבית האסורין אתה אומר שהוא הקפיד עד כדי כך על דברי סיפרים על דברי חברו כל שכ מקומות האחרים שהיה מקפיד על כך אומד שמואל בש שתקן שלומו עירוב נטיל הסדים אגב שדיברנו כעת על הנטל הסדים שרבי עקיבא הביא שהוא הקפיד על זה מאוד כדי לא לעבור על חברו נביא מה המקור לכך שלמ תיקן רוב טילס ידיים יצו בת קול ואומרו יצתה בת קול ותו זמן אמרה בני אם חכם לבך ישמח לבי גם אני וומר חכם בני ושמח לבי ושי דובו על ידי זה שאתה דורש דרשות אז זה משיב לכל אלו שמבזים אותי דבר דובר ש דתי לחדודי מצ הסודה נלינה בפורים נשקי מו קרומים נראה אם הגפן זה בעצם המשך של הדרשה של רוב לאל שהוא דרש את הפסוק הדודים נתנו ריח כעת נביא את הפסוק שזה פסוק עב ג לפני הפסוקים שרוב דרש לאל וכעת נראה איך רוב דורש את הפסוק הזה לך דודי נצא הסודה כביכול הכנסת ישראל אומרת לקדוש ברוך הוא נלינה בכפרים נשקים על הקרמים נראה אם גפן פיתח הסמדר אנצו הרימונים דרך הגפן שבתחילה צומח פרח לאחר מכן הפרח נופל ואז מתגלה איזשהו ע ענב קטן זה נקרא פיתח הסמדר לאחר מכן הנצו הרימונים שזה כבר גמר הבישול אז אומר אומ כנסת פני הקדוש ברוך רבנו שלום דיני כ יושבי קרחים שיש בהם גזל והר שבוע שוב ושבוע שקר אל דו אותי כמו המאור רגיל אלה נצא הסוד בברך אמיד חים שק ב מתוך הדחק ותבין כמה מצוות אנחנו עושים נלינה בכפרים אל תקרה בכפרים אלא בכופרים כביכול בך זרו של עשו שהשפעת להם טובה ואין כפרו בך נשקל הקרומים אלו בתי כנסת מדרס נראה אם פחו הגפן אלו בעלי מיקרו מה שכתוב נשקים קרומים זה חוז בת כניסת מדרשות שישבו שם בספסלים עגולים שורה אחרי שורה זה דומה לקרם שהיא נטועה שורה אחי ישורה נראה אם פחה הגפן זה חוזר על בעלי המקרא שזה התחלה של הלימוד ללמוד את החומש עצמו כמו פרח של הגפן פיתח הסמדר אלו בעלי משנה שהם כבר מבערים יותר את הפסוק ולכן זה כבר כמו עניו שהתחיל כבר תהליך אנצו הרימונים הל בעלי גמרא שהם כבר יודעים את הביאור טוב טוב שם אתן לדודי לך הרך כבודי וגולי שבח בני ובנותיי על ידי זה שאתה תראה את כל זה אז אני אתן לך אני אראה לך גם את שבע בני ובנותיי שזה כמו שרובה אמר לאל שהבחור ישראל הם שומרים את עצמם לנשותיהם והם שהם שומרים את עצמם ומקיימים את המצוות חדושים גם משנים גם את הדוריס גם את הד רבון ואז אתה תראה את השבח שלי וזה הכוונה דודי נתני לך אומר דכתיב דבר 3000 משל כתוב לגבי ש מהמלך אגב שדיברנו כאן על נטיל הסדים ועל הרובין שתיקן שלו מהמלך ורשי אומר איזה נטיל הסדים הכוונה נטיל הסדים של תערה כדי שלא יגיע לתמות טיירס אז תקנו שיכול שצריך לטול ידיים לפני שאוכל טהרות אגב זה בהמשך מאוחר יותר תקנו גם את נטילת ידיים שלנו לפני כל אכילת לחם משום סרך כונים כדי שהכוהנים יתרגלו תקנו על כולם שיתלו ידיים כדי שהם יהיו רגילים בכך לפני אכילת טרומה וקושי אז אז אומר ש זה הכמות זה מה שאנחנו אומרים של המלך אמר משלים על כל דבר ודבר רב שזה ז תחיל הייתה תורה דומה לכפיפה שאין לה אוזניים עד שב שלמ עשה ל אוזניים אדם רוצה להרים סל בלי עדיות זה קשה לו כך גם בתורה כשאין גדרים וסייגים להתרחק מהדייסה אז זה קשה לשמור על זה אבל כשאדם עושה גדרים אז ממילא הרבה יותר קל לו לשמור על הדוריס וזה בעצם כמו סל שעשו לו ידיים אוזניים כדי לשת אותו שכעת זה יותר קל לשת אותו אז אם כן ראינו כאן כמה וכמה דרשות רוב ודרש ראינו את ההמשך של הרב חיז ושו מורי ברמר שוא אומר שהיו שני שהיה הפסוק היה עם תאנים רעים ותאנים טובים זה הרשעים וזה מרמז על הצדיקים זה ראינו בעמוד הקודם עדיין תחילת העמוד כאן שזה קשור לעמוד הקודם רוב דרש הדודאים נתנו ריח על בחור הישראל ועל בנוס ישראל ואמרנו חדושים גם י שונים אותו רצה לומר שזה חוזר הכל על דורס מצוות קלות וחמורות אבל רב חסד לא קיבל את זה ואמר שוא חוזר על דברי סופרים דברי תוו רובה הוסיף עוד דושה בני זהר ודברי סף ות ודבר טרו כיוון שיכול להגיע לחיוב מיסה ולמה זה לא נחתא כיוון שזה ארוך מאוד אמרנו שבנו את המס רבי עקיבה ש שהוא לא רצה לעבור על נטיל הסודיים הבנו את שלם המלך שתיקן עירוב נטיל ואמרנו את הדש של רובה על אחד הדי צ הסו ש חוזר על כל המילה שיש בעם ישראל אמרנו ש שלם המלך אמר על כל נקודה ונקודה 3000 משל ועל כל דבר של סופרים 1005 טעמים אמרנו שהוא לימד דעת שלמה המלך עשה תקנות ועל ידי זה אז הוא בעצם עשה שיהיה קל יותר לשמור על דוריסה כמו סל שעשו לו אוזניים שעל ידי זה הכוונה איזן על ידי זה שהוא איזן ותיקן נתן אוזניים והתקין אוזניים לסל על ידי זה יכול לשת את הסל בקלות יותר
לצפיה בתכנים נוספים: