העמוד היומי מסכת עירובין דף י עמוד ב

העמוד היומי בגמרא תלמוד בבלי מסכת עירובין מבית "דרשו" עם הרב מיכאל שיינמן שליט"א, העמוד היומי בהבנה ובבהירות ומתיקות התורה
לשיעורים נוספים באתר דרשו: http://www.dirshu.co.il/

העמוד היומי מסכת עירובין דף י עמוד ב

[מוזיקה] בסיעת דשמיא הרובין דף י עמוד ב נתחיל בסוף העמוד הקודם כפי שלמדנו במשנה מבוי שהוא למעלה מ-10 רמות רוכבו למעלה מ-10 רמות הפתח הוא פסול ואי אפשר להציל אותו אי אפשר לתקן את המבוי באמצעות לחי או קורה מה הפתרון למשל תני ליוי מבוי שהוא רחב 20 רמה ינו יותר מ-1 אמות נועץ קנה באמצעיתו באמצעו ממש של הפתח אני שם שמה קנה הקנה גורם לכך שיש לנו בעצם שני פתחים הוא חוצה את הפתח הגדול לשניים כל פתח הוא קצת פחות מ10 אמות הקנה לקח קצת שטח ועץ קנה באמצעיתו ודיו וזה מספיק לי כדי לחצות את הפתח לשתיים וכל פתח נשב כפחות מ10 אמות אבל מסיים לוי הוא תני לה והוא אמר לה דאין הלכה כאותה משנה אותו לוי שהביא את הברייתא אמר הלכה לא כמותה איק דמרי גרסה אחרת אומר שמואל משמ דלוי אין הלכה כאותה משנה בסופו של דבר אבל המשנה הזאת לא מתקבלת להלכה ולמה כמ שאני בא ואומר שהאוויר שנמצא משני צידיו של הקנה אוויר מצידו ימני הבר מצידו השמאלי מבטל את הכנה בלשון חזל אתא אווירה דאי גיסא ודאי גיסא ומבטל את הקנה באמצע ולכן בסופו של דבר אם אני אעשה כזה כנה לא הצלתי את המבוי והפתח נשאר פתח של של 20 ממה אלא איך הי אבית איך אני בכל אופן רוצה לפתור את הבעיה של 20 ממה כמובן אפשר תמיד לעשות דופן שלם וגמור ולפתור את הבעיה אבל בכל אופן זה קצת קשה לעשות את הדברים האלה אומר שמואל משמ דלוי עושה פס לוקח לוח עץ גבוה עשרה כמובן צריך שהיה גבוה רה כדי שישמש כדופן תקנית במשך ארבע עמות אורכו של הפס ארבע עמות הוא מעמידו לאורכו של מבוי הוא מעמיד אותו מאונך לפתח המבוי כך שהמבוטח הזה שאורכו ארבע אמות הפס הזה הפס ארבע אמות חוצה את המבוי לא רק את הפתח חוצה את המבוי לשניים כומר שאורכו הטבעי של מבואי זה ארבע אמות ומעלה אז אם אני שמתי פה פס באורך ארבע אמות הוא חוצה למבוא ימני ומבוא שמאלי כמובן לכל מבוא יש את הפתח שלו וככה אנחנו מכשירים את המבוי נשארה רק בעיה קטנה הרי שני המוות האלה הימניים ושמאליים בהתחלה אולי הם חצויים אבל בסופם בקצה חורי שלהם הם מחוברים בעצם למה לא נחשיב על זה כמבוא עקום ושיטה שמואל שמקל במבוא עקום אבל אומר שאם יש שמה פתח של למעלה מ1 אמות שמחבר בין שת המבואות אני פוסל את המבוי אם ככה אני דורש צורס הפסח איין החינמי אומר ספס גם פה במקרה דנן אם יש לנו במעבר האחורי בחיבור בין שני המבואות יש לנו יותר מ10 רמות הוא צריך לשים שמה פתח צורת הפתח עוד תירוץ אומר ספס במבוא יקום שצריך לעשות צורת הפתח בקמ מתו כמו שראיינו לאל מדובר ששני הפתחים של שני המוות המחוברים מאחוריהם כל אחד יוצא לר שו סרבים אחר אבל כאן ות ששניהם מוצאים רשו רבים אחד לא צריך שיהיה צורס הפתח מאחורה בכל אופן זו דרך אחת שראינו לפתור את הבעייה של המבוי הרחב למעלה מ10 אמות יש עוד דרך הנה מכדי רב יודה דומר רב יודה מבוי שהוא רחב 15 עמה מה היכ תמצא להקטין את הפתח כדי שישאר פתח של 10 אמות ונוכל שירו באמצעות לכי או קורה מרחיק שתי עמות לוקח למשל את צידו הימני של הפתח מרחיק שתי עמות ממנו כלפי מרכז הפתח ועושה פס שלוש עמות בסופו של דבר יוצא לנו פה דופן שמורכבת משלוש עמות עומד ומשתי עמות פרוץ וכידוע הכלל הוא שעומד מרובה על הפרוץ נחשב כדופן ממילה יש לנו דופן של חמש אמות מה שנשאר מעבר לכך זה פתח של 10 אמות שמוכשר בלחי או קורה אומרת הגמרא הרעיון הוא טוב אבל נקל על עצמנו בוא ונקל על עצמנו לעשות פיתרון שיהיה יותר קל לבצעו למשל והמי יעשה פס המ ומחצה יעשה פס המ ומחצה בצידו הימני למשל של הפתח של המבוי וירחיק שתי עמות אחרי זה יעשה פרצה של שתי עמות ויעשה שוב פס עמה ומחצה שוב בסופו של דבר מה יוצא דופן של חמש עמות שמורכבת משלוש עמות עומד מחולקים לשתיים המה במרצה המה במרצה אבל החיבור ביניהם מביא לנו דופן של שלוש אמות שמ מינה למה באמת זה לא טוב במצב הזה ובאמצע יש לנו פרצה של שתיים שלוש אמות עומד שתי אמות פרוץ עומד מרובה על הפרוץ שמ מינה עומד מרובה על הפרוץ משתי רוחות אנחנו בשביל להשיר מבוי כזה צריכים לחבר את שני העומדים משני צידיו משני צידה של הפרצה מה ומחצה מה ומחצה כדי להגיע לתוצאה של שלוש אמות ואז הם גוברים על הפרצה של השתיים שבאמצע אבל אם אנחנו לא נצרף את שני העומדים מצידה אז הפרצה תגבר כמו שפרצה היא שניים וממה ומחצה רק לכן במצב כזה שאני צריך כדי להתגבר על הפרצה כדי שלא תבטל את העומדים של לבי צידיה אני צריך לחבר בין שני עומדים משני צידיה של הפרצה כנראה לא אומרים וזו הסיבה שהגמרא לא הביאה את העקמת הזאת של עמה ומחצה עמה ושתי עמות ועמה ומחצה לא עולם הי הלכ אה ועומד אם יש לי צורך בחיבור של שני העומדים משני צידה של הפרצה כדי להגיע למצב של עומד מרובה על הפרוץ כדי למנוע מהפרס אפשרות ביטול של העומדים בצידיה אני כן הייתי עושה את זה פה אבל הבעייה היא אחרת בל נשכח ש בעומד האמצעי לא העומד הסמוך לצידו הימני של המבוי לדופן הימני של המבוי אלא העומד שמבדיל בין הפרצה בין שני העומדים לבין הפתח הגדול העומד הזה נמצא בסכנה למה כ שמצידו האחד יש לו פרצה של שתי אמות מצידו השני לעומד הזה יש פרצה של 10 אמות הפתח הגדול תיביר די גיסא ואי גיסה ומבלי וש אמ לך אב עומד אם יש לי צורך באמת בחיבור שני העומדים משני הצדדים כדי לגבור על הפרצה באמצע אני כן אומר את זה רק פה הפרצה שבין שני העומדים בצירוף הפרצה הגדולה הפתח הגדול של הלכי והקורה של ה רמות גוברים על העומד שביניהם ומבטלים אותו ושני אחה דתי אוירה גיס ואוירה ד גיס ובטלה טוב יש עוד אפשרות גם אפשרות קלה יותר ממה שהגמרא אמרה מקודם איך ויעשה פס אמה וירחיק מה פס עומד פס עמה פרצה ושוב יעשה פס אמה ושוב פרצה ויחי קמה ויעשה פס מה בסופו של דבר דופן של חמש המות שמורכב מי אמה אמה אמה שלומדים שביניהם בין אמה לאמה יש פרצות של אמה פה אני כבר לא בהכרח חייב לבוא ולומר ששתי אני צריך לצרף שתי אמות שלומדים כדי לגבור על הפרצה שבאמצע כמ שפרצה שבאמצע הא לא יותר גדולה משתי העמודים בצידיה למה במקרה דנן אני לא פוסל אמרתי שמחברים את שתי המות רק מה יש מצב של ביטול פה לכאורה לא יהיה ביטול כומר ש הפרצה של ה לא מבטלת את האמה שבצידה היא לא יותר גדולה מהם אם אמה ואם אמה שמה מינה עומד פרוץ אסור גם בחי הגבנה אני אבו וומר שהמה פרצה גוברת על האמות שבצידה למה לכאורה זה המה וזה המה אבל היות שבסוף הפרק יש לנו מחלוקת אם עומד פרוץ התירו את הדופן או לא לפי שיטה אחת עומד לו פרוץ זאת אומרת אם יש עומד כפרץ העומד לא גובר הדופן לא נהית מותרת מה הסיבה שפרוץ ששווה ברוחבו לעומד הוא לא מתבטל העומד מזה שחז לא הביאו את האקיטה הזאת של עמה עומד מה פרוץ עמה עומד עמה פרוץ מה עומד למה לא הביאו את זה הרי במקרה דנן אני לא חייב אין לי בעיה פה שהפרצוף כמו שכל אחד פה אומר רק הוא אמה הבעיה היא אחרת אומנם באמת יש פה מה פרוץ מה עומד והם זעים הם שווים אבל כנראה הבינה הגמרא שפרוץ כעומד לא מתיר את המבוי מחלוקת תנים מחלוקת המוראים בסוף הפרק הגמרא נקטה פה צד שעומד כפרוס לא מתיר את המבוי וממילא האמה פרצה שנמצאת בין שני עומדים היא מבטלת לפחות כשיש שתי אמות פרצות מצד אחד של מצד אחד ומצד השני של עומד הם מבטלים את העומד את יעביר דגי גיבט לכן אין לי את האפשרות להעמיד כמו שאמרנו מה עומד מה פרצה מה עומד מה פרצה מה עומד כמה ש הפרצות שנמצאות בין בעיניהם בין שתי הפרצות יש אמה עומד הם מבטלות למה כמו שהרצה כוחה כמו העומד הפרצה לא מתבטלת לעומד ממילה היא תבטל את העומד שנמצא ביניהם בגמרא לא מעוניינת להגיד שהגענו למסקנה שעומד פרוץ באמת עסור לעולם אם הלכה מותר ב קיר בדופן שלם ששטח העומד וא כשטח הפרוץ אני מתיר את העומד מתיר את הדופן אבל עם כל זה שאני מתיר אני רק קובע שה ה עמה פרצה היא לא יותר השטח הפרצה היא לא יותר מאשר השטח לא יותר חשובה מאשר השטח העומד אני אטיר את הדופן גם אם יש רק חציו חציו עומד וסתום אבל גם לא נותן כוח לעומד לבטל את הפרצה וממילא גם אם תבוא ותאמר בסוף הפרק שעומד כפרוס מותר אבל אין כוונת הגמרא שמה לבוא ולומר שהפרו מתבטל כלפי העומד וממילא במקרה דנן אני אבוא ויאמר שהפרצוף יש את הפתח הגדול של הע אמות ומצידו החדש את הפרצה של המה וגם העומד האמצעי שמסביבו משני צידיו השכנים הם פרצות של אמה הם מבטלו את העומד ולכן ה הקמתה הזאת בעצם לא מתאימה לנו אומרת הגמרא אפשרות נוספת ויעשה פס מה ומחצה יעשה פס המה ומחצה וידבק אותה על הדופן הימני וירחיק המה ויעשה פס מה ומחצה במקרה דנן כבר אין אפשרות פרצה לבטל את את העומדים בצידה יותר קטנה מהם ימה וממה ומחצה אומרת הגמרא הנ חיינמי וכו י לאתר רבון באמת אין החינמי אפשר להגיע למצב הזה אבל זה טרחה ייתרה ורבו את זה לא רצו לטרוח לא רצו להטריח לכן הם סתרו בלהשיג פס אחד של שלוש עמות ולשים אותו במרחק של שתי עמות מצידה ימני של המבוי וכך אנחנו מגיעים למצב של דופן של חממות שסתום באמצעות עומד מרובה על הפרוץ וחוש מה יוצא לנו בסופו של יום יוצא לנו פתח של מבוי שהוא 15 אב את החמש אמות נמי הימניים אנחנו סותמים איך אנחנו סותמים באמצעות דופן של חמש אמות שתי אמות פרצה מהצד אחרי ל שלוש אמות בסופו של דבר דופן של חמש אמות אבל יש לנו בסופו של דבר שני פתחים את הפתח הגדול של הע אמות עם הלכי קורה ויש לנו את הפתח שלל שתי אמות בצד למה שלא נחשוש דיל משה פית חרבה ואיל בפת חזותה למה שאדם בהכרח ילך דרך הפתח הגדול איפה שהלכה והקורה נמצאים יכול להחליט את עצמו שהוא עובר דרך הפתח של השתי אמות שנמצא בצידו הימני של המבוי ונמצא שהוא מבטל את הפתח עם הלכי והקורה אומר רבדה בר מתנה חזקה ירדה תורה לסוף דעתו של אדם אין אדם מניח פתח גדול ונכנס בפתח קטן שואלת הגמרא ומה ישנה מד רמבי וד רב אסי למדנו לפני כמה דפים שרמי ורב אסי אמרו שאם יש פתח בתוך אחד התפנות פרצה בתוך אחד התפנות של המבוי שצמוד לא לגמרי ומחק של פחות מארבעה טפחים צמוד לפתחו של המבוי זה פוסל את השם מבוי פוסל את השם פתח שיש לנו עם ההיתר לכי וקורה למה משום חשש שאנשים יזניק את הפתח המרכזי עם הלכי והקורה מקדימה וילכו בפתח הצידי למה שם אתה חושש אתה אמרת שלא חוששים שם אדם יזניק פתח גדול ויילך בפתח קטן התשובה מונחת פה בשאלה אתמ כ ממת בלוך שמה הפתח הקטן הוא פתח צידי יכול להיות שלפעמים אדם נצרך דווקא להשתמש בפתח הצידי והוא קצר לעצמו את הדרך אחה שני הפתחים הם בקדמת המבוי אחה לאו ק ממית בהילוך תנן אתם אור האסלה האסלה זה אור שהיו מניחים על מושב בית הכיסא ובאמצעות חור הנפקות ה פה היא לגבי האם האור האסלה הזה שכל רוכבו הוא טפח האם הוא משמש כגג עבור טומאה אם יש טומאה בצידו אחד של הטפח האם זה משמש כגג להעביר את הטומאה לצידו השני כמו שכידוע טומאה עוברת רק אם יש מלא הגג של טפח הבעייה פה האור עצמו הוא טפח אבל באמצעו יש חור כמה החור מה מה הדינים פה אור הסלב וחלל שלו מצטרפים בטפח זאת אומרת כל האור כולו הוא ברוחב של טפח אבל למרות החלל שיש באמצעיתו מצטרף לגודל טפח מה יור אסלה אומר רב בר בחן אומר רבי יוחנן אור כיסוי של בית הכיסא וכמה כמה זה השטח העומד בצידי אור וכמה זה החלל שבאמצע כית הרב דימי אמר אצבעי מכאן ואצבע מכאן ואצבע רווח באמצע כית הרבין אמר אצבע במרצע מכאן ואצבע ומחצה מכאן ואצבע רווח באמצע מה הכוונה טפח אפשר למדוד אותו בשלושה אופנים או על ידי ארבע גודלים אגודל הוא האצבע האצבע הרחבה של האדם על ידי ארבעה גודלים או באמצעות חמש אצבעות זה האצבע האמצעית הבינונית של האדם או באמצ עות שש זרתות האצבע הדקה של האדם כולם מביאים אותי לאותה מסקנה לאותו גודל של טוח פה שני המוראים שנמצאים פה רב דימי ורבין נקטו כל אחד את המספרים שלהם באמצעות מדידה שונה אז בא רבים בא רבדים מהראשון ואמר הצבעה הי מכאן שתי אצבעות קטנות שתי זרתות מכאן צבעיים מכאן ואצבע ים חלל רווח באמצע זה האור צלה שאמרנו שהוא משמש טפח ויכול להביא טומה מקצה אחד לקצה השני כית הרבין אמר כשהוא בא מחוץ לארץ אמר אצבע ומחצה הוא השתמש באגודל דהיינו שיש פה בכל האור ארבע אגודלים אז הוא אמר אם יש מצד אחד אגודל ומחצה ואצבע ומחצה מכאן גם הצד השני הגודל ומחצה ואצבע רווח באמצע במקרה דנן אני אומר גם שהחלל מצטרף לשני צידיו ויש לנו פה אור ברוחב של טפח אומר להבי לרב דימי מי פלי גיתו האם אתה ורב רבין שהגיע אחריך האם אתם חולקים אמר לי לא אין מינינו מחלוקת עקרונית רק מה אבר רברבתא אב זוטרתא אני השתמשתי במידות קטנות אני השתמשתי באצבע זרת ולכן אמרתי שתיים ושתיים ושתיים ההוא השתמש במידות האגודל במידה הגדולה לכן הוא אמר 1 וחצי 1 וחצי זה שו ועוד אחד כדי להשלים לארבע אגודלים שזה ה הורחב של פע אמר ללאי לגיטו לא מדויק אתם כן חולקים במשהו במה הו בעומד מרובה על הפרוץ משתי רוחות פלגיו אתם חולקים במה שהגמרא דיברה מקודם אם יש לנו פרצה שה יותר גדולה מהעומדים הסמוכים אליה לא משניהם ביחד מכל אחד מהמהם ובשביל לגבור על הפרצה אני צריך לצרף בחשבון את שני עומדים מצידה האם אני עושה את זה או לא ובזה אתם חולקים ככה אמר הביה לרבד רבין בזה חולק עליך במה לדידך א ועומד אתה הרי אמרת שמה מדובר שתי אצבעות שתי אצבעות ובאמצע שתי אצבעות רווח לכאורה ה הפרצה באמצע לא מתבטלת כלפי שתי האצבעות משני הצדדים כמ שהם לא גדולים ממנה זה שתי אצבעות וזה שתי אצבעות אלך כיצד אני מגבר העומדים גוברים על החלל באמצע באמצעות צירוף של שני עומדים בצידי הפרצה החלל הזה באמצע של השתי צבעות איך אני קובע שיש לנו פה טפח שלם על ידי ששני עומדים משני צידיה של הפרצה באמצע מתבטלים כלפי שניהם שוע 2 זה אר הם גוברים על השתיים שבאמצע לעומת זה לרבין לא רבין הקפיד אם שמת לב הוא אומר לרב דיני רבין הקפיד לבוא ולומר אגודל ומחצה אגודל ומחצה מהצד השני ובאמצע אגודל אחד למה הוא נתן באמצע את החלל יותר קטן מאשר שני הצדדים כדי להימנע מהצורך בחיבור של שני הצדדים שמה כל הגודל במרצע מכל צד גובר על הפרצה שבאמצע הוא רצה להימנע מהצורך להגיע לחיבור של שני הצדדים בזה הוא חולק עליך לרבין מרוח אחת א ועומד משתי רוחות לא ה ועומד הוא לא רצה להגיע לחשבון הזה כמה שהוא אכז אם צחו באמת את החיבור משני הצדדים לא נעשה אותו דיסל דעתך לא פלי גיתו אם באמת אתם לא חולקים ורבין בעיקרון סובר כמותך רק השינוי ביניכם הוא בשינוי בהשתמשו בגדלים באגודה לא באצבע לרבן אחי בא אלה למימר אצבע ושליש מכאן ואצבע ושליש מכאן ואצבע ושליש רווח באמצע אם באמת הוא אוחז כמותך ברמה העקרונית שלא משנה אם הגודל של הפרצה זהה לשני עומדים צידיה למה דווקא הוא במקרה נקט שאמה אגודל במרצע אגודל במרצע ובאמצע אגודל אחד למה הוא נקט בצורה הזאת למה הוא הקפיד לבוא ולומר שהפצצה תהיה יותר קטנה משני ה עומדים בצידיה כנראה הוא חולק עליך בעיקרון הזה הוא אוחז שלא מחברים את שני העומדים כדי לגבור על החלל שבאמצע ולמי אומר לו רב דימי אז מה אתה טוען שאנחנו חולקים ואני אוחז שמחברים את שני הצדדים כדי לגבור על הפרצה שבאמצע פלגינן לדידי אחי בא לי למימר אם הייתי רוצה לחדש הייתי מחדש דבר יותר מחודש שמה אצבע הייתי קובע הייתי נותן את הדוגמה אצבע ושני שלישים מכאן ואצבע ושני שלישים מכאן ואצבע ושני שלישים רווח באמצע הייתי משתמש כמו שהשתמשתי בזרת אני מגיע למספר הכולל של שש הייתי אומר אצבע ושני שליש מפה אצבע בש3 ובאמצע שתי אצבעות ושני ש המספר הכולל הוא שש אבל מה יוצא הפרצה באמצע היא יותר גדולה מכל צד שבצידה אבל אתה טענת ככה אומר לו רב דימי אתה טענת של דידי מחברים את שני הצדדים כדי לגבור על הפרצה שבאמצע אז אם ככה למה לא נקעתי איתי זה חידוש יותר גדול למה השתמשתי בכל אופן בשתי ש ש יכלתי להגיד אמה ושליש לא אמה זאת אומרת אצבע ושליש אגודל ושליש מצד אחד אגודל בשליש מצד שני ושתי אצבעות ושליש באמצע התוצאה היא אותו דבר אלא מה היא אני אגיד לך המחלוקת בינינו קיימת אבל לא באופן שאתה אמרת אחי באלי למימר אצבע ושני שליש מכאן ואצבע ושני שלישים מכאן ואצבע ושני שליש רוח באמצע אלא יק לממ ד פלגינן בפרוץ כעומד פלגינן אנחנו חולקים אבל לא בוויכוח הם מחברים את שני העומדים מסביב כדי לגבור על הפרוץ שבאמצע אנחנו חולקים האם פרוץ כעומד שוב לא ברמה הכללית עם דופן שיש עומד כפרץ הוא מותר או אסור שם אנחנו לא נוקטים צד יתכן באמת שמותר אבל העומד פרוץ לבוא ולומר שהעומד שהוא שווה בגדול הפרוץ מבטל את הפרוץ זה אני לא אומר ממילא אני לא רציתי להעמיד ב אמה באגודל ושליש באגודל ושליש באמצע שני אגודלים ושליש כמ שדצ מצב באמת שהוא לא גובר אחד על השני לכן למדתי באגודל בשתי שני שני אצבעות לא רציתי אומר אבדימי אם באמת כפי דעתך שאני חולק על רבין בעי פתרון שמחברים את שני עומדים מסביב כדי לקבוע על החלל שבאמצע הייתי מעמיד בצורה יותר מחודשת הייתי מעמיד אגודה אצבע בשליש אצבע בשליש ובאמצע שני אצבעות בשליש מגיע לא לאותו מצב ולמה לא העמדתי בדברים האלה כדי דווקא עמדתי בשתי אצבעות שתי אצבעות ושתי אצבעות ולמה כמה שרק במקרה דנן אני בא ומתיר לא בגלל שאני סובר שמחברים את שני הצדדים כדי לגבור על החלל שבאמצע היות שאני סובר שפרוץ כעומד פרוץ כעומד מותר ולכן במקרה דנן שניים ושתיים ושתיים השתיים באמת יגברו על החלל שבאמצע אבל אם יהיה מצב של שני הצדדים העומדים יהיו קטנים כל אחד בנפרד מהחלל שבאמצע באמת אני לא אבוא ויאמר שזה יגבר לכן למדתי דווקא בזה וזה המחלוקת ביני לבין רבין רבין אומר לא גם במקרה דנן אני לא אומר אני חייב לבוא ולומר שכל צד עומד יותר גדול מהחלל שבאמצע ורק אז אני קובע שכולם מצטרפים לטפח אחד שלם [מוזיקה]
לצפיה בתכנים נוספים: