העמוד היומי מסכת עירובין דף י עמוד א

העמוד היומי בגמרא תלמוד בבלי מסכת עירובין מבית "דרשו" עם הרב מנחם דריימן שליט"א, העמוד היומי בהבנה ובבהירות ומתיקות התורה
לשיעורים נוספים באתר דרשו: http://www.dirshu.co.il/

העמוד היומי מסכת עירובין דף י עמוד א

[מוזיקה] דף י עמוד א' אין דבר כך נראה לי שמעודד גמישות ובטיחות מחשבתית יותר מדף גמרא לדוגמה בעמוד שלנו אנחנו נראה שהגמרא מנסה להשוות את הדינים של מבואי ודינים של פסי ביראות נראה את זה בעזרת השם כשנגיע אבל בשוה הראשונה שהגמרא פותחת היא מסבירה למה הם לא דומים שוה לאחר מכן מסבירה הגמרא בטוב טם ודעת למה הם דווקא כן דומים ושורה נוספת לאחר מכן שוב בבהירות בביירות מסבירה הגמרא למה הם שוב לא דומים מה זה הפליק פלק הזה מה זה השינוי עמדות הזה ייתכן שזה בא ללמד אותנו כשם שהגמרא אף פעם לא מתקבעת להסבר הראשוני תמיד היא בודקת את עצמה שוב בזווית ראייה נוספת בהיבט נוסף בואו נראה יש גמישות יש ריענון הגמרא כל הזמן בוחנת בודקת אף פעם לא מתקבעת לתובנה הראשונית כל בן אדם יש לו את התובנות הראשוניות שלו בהם הוא שווי אם זה כלפי הסביבה גרוע מכך אם זה כלפי עצמו והוא שבוי הוא בטוח זה לא יכול להשתנות ככה אני ככה נולדתי זה הנתונים שלי זה הסביבה שלי אין מצב להשתנות יתכן שאתה צודק אבל יתכן מאוד שלא תבדוק עוד הפעם תרענן את המחשבה תעשה רפרוש רפרש את האירוע תבדוק אותו מזוויות ראייה נוספות יתכן שאתה טועה יתכן שאתה צודק אבל אל תוותר אף פעם על הבחינה המחודשת תבדוק את עצמך שוב תראה לאן זה נוסע אם זה תקדם אם זה נסוג אחור תמיד יש מה לשפר תמיד יש מה לבדוק בוא לא נוותר על הדבר הזה אומרת הגמרא הקדושה ואנחנו מתחילים בדף י עמוד א' אבל כהקדמה לכך ראינו אתמול דבריו של רבא ברב אונה שאומר שלחי שנראה מבחוץ ושווה מבפנים זאת אומרת כשאתה בתוך המבוי אתה לא רואה את הלכי הוא שווה לקוטל המבוי רק שאתה בחוץ אתה רואה אותו הוא אמר שהוא נידון משום לכי אני כבר אני קצת ארחיב בהקדמה כי אין ברירה כדי להבין את הנידון של היום חייבים להרחיב בה אתמול הוא הביא שאלה הוא עצמו אמר הוא מטינה נשמתין הוא הביא על עצמו שאלה ראיינו חצר גדולה שנפר זאת אומרת חצר גדולה שיש לה גיפופים היא מחוברת לחצר קטנה החצר הקטנה נפרצה לחלוטין אמרנו שבחצי הקטנה אסור לטלטל למה כי היא פרוצה בחצי הגדולה מותר לטלטל כי יש את גיפופים עכשיו אותם גיפופים שואלת הגמרא למה שהם לא יהיו לחי נראה מבחוץ ושווה מבפנים בשביל הקטנה ויהיה מותר לטלטל גם בקטנה זה היה השאלה על הדין שלו רב זרה הגיע ותרץ שנכנסים קוטלי קטנה לגדולה בעצם הסברנו את זה אתמול היה לנו אפילו תמונה נפלאה ו אז שאלנו רגע בעצם הרי אנחנו יודעים את מידות החצר זה כתוב בברייתא החצר הקטנה היא 10 אמות החצר הגדולה היא 11 אמות אז גם אם נכנסים כותלי הקטנה לתוך הגדולה עדיין המרחק בין קוטלי הקטנה לגדולה הוא פחות משלושה טפחים כי אמה האמה העודפת חלק את האמה לשניים שלושה טפחים לכל כיוון יורד לי העובי של הכתלים נוצר מצב שיש פחות משלושה טפחים לווד ברגע שאני אומר לווט זה נחשב כמחוז שוב יש לי כאן את הלכי שנראה מבחוץ השווה מבפנים למה שלא יתיר את הטלטול בקטנה תה הגמרא זה לא נמצא בדיוק באמצע החצר הקטנה קצת נוטה לאן שהו זאת אומרת זה לא בדיוק באמצע ולכן יש בקוטל אחד ארבעה תפח בקוטל אחד פר של שני טפחים אז נכון שמצד אחד אתה יכול לעשות את אותו לחי מצד שני אתה לא יכול וזה כשיטת רבי שחצ לא תרת בלחי אחד כמו מבואי אלא חמורה יותר המפרשים מסבירים כיוון שהיא משמשת תשמישים צנועים וכדומה היא צריכה הגנה גדולה יותר או כיוון שה מבוי הוא צר וארוך הוא נראה כ חסום אבל חצר מרובעת שאין ורקה יותר על רוכבה זאת אומרת לא בהכרח רוקה יותר על רוכבה לכן היא צריכה תיקון משמעותי יותר ולכן באמת זו שטת רבי שצריך שני צדדים וכאן אין שני צדדים כאן סיימנו אתמול ובעצם לפי זה אמרנו שברגע שהסברנו כמו רבי ואת כל הבלאגן הזה יתכן עדיין לומר שלחי שנראה מבחוץ ושווה מבפנים הוא נחשב כלחית כאן בגלל שזה נמצא בכזו סיטואציה שהחצר קוטל קטנה נכנסים לתוך הגדולה וזה נוטא קצת ויש לווד רק מצד אחד וזה שיטת רבי ל כן אסור לטלטל בקטנה עד כאן אתמול והכל טוב ויפה אבל היום מגיעה הגמרא והופכת את הקערה על פיה ואומרת ממש לא כל הברדק כל הפלפול הנפלא שהבאת אתמול פשוט לא נכון ולא רלוונטי ואני אסביר לך מדוע הרי אתמול הבאנו בריטה שנתנה את המידות של החצרות שמדובר עליהם במשנה הברייתא אמרה החצר הקטנה 10 עמות החצר הגדולה עודפת עליה בעמה אחת היא 11 עמות עכשיו למה צריך לומר את זה מה אכפת לי בכמה בדיוק החצר הקטנה החצר הגדולה עודפת על ה קטנה מכאן הולכת הגמרא להוכיח שכל הפלפול של אתמול פשוט לא נכון אומרת הגמרא איי מאי מה זה כל הפלפול שהבאת היא אמרת בשלמה אם אתה מסכים ללכת איתי על הכיוון הזה שנראה מבחוץ ושווה מבפנים אינו נידון משום לחי לא כמו התירוץ שהבאת אתמול אם תזרום איתי על הכיוון השני שהוא לא נידון משום לחי ואז אני מבין הכל בחצרה הגדולה בחצרי הקטנה אסור לטלטל אתה יודע למה כי אין לה לחיים אין לה מה שזה בולט החוצה אינו נידון משום לחי כי זה אינו נראה מ זה רק נראה מבחוץ מבפנים זה שווה החצר הגדולה מותרת בטלטול אתה יודע למה רבי סבע לה כרבי יוסי רבי שמצריך לחצר שני פסים ולא מספיק לו פס אחד הוא סובר כמו רבי יוסי שיש חומרה נוספת בחצר בחצר לא מספיק לחי לא מספיק בעצם קוטל גיפופים היפופ שמתירים את הגדולה לגדולה יש גיפופים שנכנסים עד הפרצה שבעצם הקטנה מחוברת אליה מה שמתיר שמה לא מספיק משהו רבי רבי יוסי סובר שצריך שלושה טפחים ורבי סובר כמו רבי יוסי לפי זה אני מבין למה אתה אומר לי את המידות של החצר וד רבי זרא וד רבינ לטא תמחוק תפס מה שאמר רבי זרה שכולי הקטנה נכנסים לתוך הגדולה תוריד תאפס מה שאמר אבינה שגם אין מספיק מרחק כי יש פער בין שני המרחקים זאת אומרת החסה הקטנה נוטע קצת ימינה או נוטע קצת שמאלה ואז הפר באחד אוא ארבעה טפחים באחד הוא שני טפחים גם את זה תאפס ותוריד החצר נמצאת בדיוק באמצע שלושה טפחים מכל כיוון הופה עכשיו אני מבין למה צריך לומר את השיעור אתה יודע למה כי אני נמצא עכשיו בחצי הגדולה אני רוצה להתיר אותה בטלטול רק אם יש לי שלושה תפוחים מכל כיוון אני מתיר לכן אני חייב לומר הגדולה עודפת על הקטנה בעמה שלושה טפחים לכל כיוון ואז מותר לטלטל בגדולה בקטנה באמת יהיה אסור לטלטל מדוע כי זה לחי שנראה מבחוץ ושווה מבפנים והוא לא נידון משום לחי אז הכל בא על מקומו בשלום אבל אם אני אזרום איתך על הפלפול שהבאת אל הימ נראה מבחוץ ששווה מבפנים נידון משום לחי אתה תתעקש איתי ותאמר בטח זה נידון משום לחי אם ככה למה הקטנה עשוה בטלטול תביא לי כבר פלפול הו דרבי זרא וד רבי נאית אני מסביר כמו רב זע שקטלה הקטנה נכנסים לגדולה אני גם מסביר כמו רב ינה שזה לא נמצא בדיוק באמצע אלא נוטה לכיוון מסוים ולפי זה רבי לא סב עלי כרבי יוסי רבי לא סובר כמו רבי יוסי כי הטלטול בגדולה בעצם אני מתיר אותו עליו שמצד אחד אין שלושה טפחים נכון אני רואה מכאן שרבי לא סובר כמו רבי יוסי ואם כך שואלת הגמרא למה אני צריך לומר ש גדולה עודפת בעמה על הקטנה גדולה ב-1 למה לי מה נפשך אי למשרה לגדולה קאתי אם אתה רוצה להתיר את הטלטול בגדולה ב10 ושני טפחים סגיה הרי אם אתה לא סובר כמו רבי יוסי אז לא צריך שלושה טפחים מכל כיוון של הגיבושים מספיק טפח חלק מהמפרשים רשי אומר אפילו מספיק משהו אבל את הרעיון שלושה טפחים בטח לא צריך אפשר לסגור את הסיפור ב10 ושני טווחים ואי למסר לקטנה קאתי אם אתה רוצה לאסור את הקטנה להשמיע נה ד מיפ תובה תגיד שזה גדול ב-30 טווחים מה אכפת לי כמה מה זה 11 למה דווקא מה יותר איל עליו שמה מינה נראה מבחוץ לשווה מבפנים אינו נידון משום לחי פשוט מאוד מכוח זה שיש ברלטה מיוחדת שאומרת לי דע לך בדיוק בעמה הגדולה עודפת על הקטנה מכאן אני מוכיח כמו הכיוון הראשוני שהבאנו היום שבאמת נראה מבחוץ השרים בפנים לא נדון משום לכי ולכן הקטנה אסורה והגדולה עליה אנחנו מדברים על הגדולה שהיא מותרת בטלטול יש שם גיפופים בעצם עד הקטנ ועל זה אנחנו אומרים זה עודף בעמה כי רבי מצריך שני כיוונים ומצריך גם שלושה טפחים כל כיוון זה מובן אבל אם אתה הולך על כל הפלפול שלך לא מובן למה צריך לתת את המרחק של עמה שעודף את הגדולה על הקטנה ובאמת מסיימת הגמרא שמ מין אתה צודק מהברית הזו אני רואה מאותה בריתה שנותנת את השיעורים שומרת את הפער בין הגדולה לקטנה אני מבין שבאמת לחי כזה שהוא נראה מבחוץ ושווה מבפנים אינו נידון משום לחי בעצם המנ דאמר שפתח את כל הדיון זהר ברבונה הוא הגיע אתמול ואמר לנו שכזה לחי שהוא נראה מבחוץ ושווה מבפנים נידון משום לחי הבינה הגמרא בפשטות שהוא אמר את זה בשם אביו רב אונה ברב אונה הוא שמע את זה מאביו רב יוסף היה גם מתלמידיו של רב הונה והוא אומר כך אמר אבי יוסף לא שמיע לי השמעת מעולם לא שמעתי את זה מרב הונה כנראה שרבא אמר את זה מעצמו אמר להבאה אמר הבאה שהיה תלמידו של רב יוסף רב יוסף הרי שכח תלמודו הוא הזכיין ושכח תלמודו מחמת אונסו הב תלמידו הזכיר לו ואמר לא רק שידעת את זה גם לימדת את זה אותנו את אמרת נילן אתה אמרת לנו את ההלכה הזו בשם רבונה והה אמרת נילן הבאת לנו בריתה על כך שכתוב שם דאמר אמי בראבא אמר אבונה לכי המושך עם דונו של מבוי לכי שהוא עמיד אותו בעצם ככה בהתאמה מלאה בהמשך לכותל המבוי הוא לא שם את זה בצורה מאוזנת או בצורה כזו שיראו שבולט שיש כאן לכי אלא המשיך את זה בהתאמה מלאה לדופן המבוי אז בעצם לזה קוראים נראה מבחוץ ושווה מבפנים בתוכו אתה לא רואה את זה ורק מחוץ למבוי אתה יכול להבחין בו פחות מ4 נידון משום לחי ומשתמש חודו הפנימי משתמש זאת אומרת כך אני דן אותו משום לחי שימו לב כבר רואים כאן ומשתמש עם חודו הפנימי פה בעצם יש עוד שיטה שדווקא חודו הפנימי ובין הלחי עצמו בחלל הלחי עצמו שם עסור לטלטל כבר היה לנו את הדיון הזה אבל אם הוא ארבע עמות הוא כבר נידון משום מבואי הוא בעצם נקרא מבוי ולא לחי ואסור להשתמש בכולו ואת ממשיך הביה ומסכם אומר הבריתה הזו שהבאת בשם רב אונה את אמרת לנלה תה לנו על האמרה הזו שמ מנה תלת רואים כאן מהברית הזו שלוש הלכות שמה מינה דבר ראשון בין לך יין אסור אומר משתמש רק עם חודו הפנימי זאת אומרת שבין הלך היין בחלל הזה שבין הלכי עצמו שמה אסור להשתמש ולטלטל ושמה מינה משך מבוי בארבע זאת אומרת עד ארבע אמות אתה אומר לי שהוא נידון משום לכי ורק ב4ב אמות פוקע ממנו שם לחי והוא הופך למבוי והרי היה לנו מחלוקת ה משך מבוי ב בארבעה טפחים או בארבע המות כאן אתה רואה שבארבע אמות עד ארבע אמות הוא עדין ידון משום לחי ודבר שלישי שמ מינה נראה מבחוץ ושווה מבפנים נידון משום לחי אז אם כן אנחנו רואים במפורש שאתה רב יוסף שמעת מרב אונה וכנראה גם בנו הביא את זה בשמו שלחי שנראה מבחוץ ושווה ושווה מבפנים נידון משום לחי ואי לכתה מסכם את הגמרא את כל הדיון נראה מבחוץ ושווה מבפנים נידון משום לכי שואלת הגמרא תיובתא ולחת הרי לפני רגע הבאנו תיובתא כן מאותה בריתה שמאותו משנה שלשתי חצרות חצר גדולה לחצר קטנה בריתה שנתנה את השיעור זה 10 וזה 11 אמרנו שמשם אנחנו רואים במפורש שהחצר הקטנה עשורה בטלטול כיוון שנראה מבחוץ לשווה מבפנים אינו נידון משום לכי אז איך אתה אומר לי הלכה שכן אונה הגמרא אין כן נכון שיש תיובתא אבל עדיין משום דתני רב חיה כבת יש ברייתא שגם אותה ראינו שיש קול שבעצם נהייה יותר צר או יותר רחב ואנחנו מחשיבים את זה כלחית שזה נראה מבחוץ ושווה מבפנים וברגע שרב חיה נכון שזו מחלוקת אבל רב חיה אנחנו סומכים עליו הברייתות שהוא היה שונה היו יותר מדוייקות יותר מדוקדקות ולכן אנחנו סומכים עליו ופוסקים כמותו שכזה לחי נראה מבחוץ ושווה מבפנים נידון משום לכי עוברת הגמרא לפסקה באה במשנה והרחב מ10 ימעט מבואי שהפתח שלו יותר רחב מ-10 אמות כבר לא מועיל קורה לא צורת הפתח בטח לא לכי צריך למט את חלל המבוי אמר הבי תנא הוא מביא ברייתא והרחב מ ימט אבל זו שיטת הנקמה רבי יהודה חולק ואומר אינו צריך למהט במשנה לא כתוב שרבי יהודה חולק על הרוחב כתוב רק על ה גובה עד 20 אמה רבי יהודה אומר עד 4050 אמה לגבי הרוחב לא כתוב מביא בברייתא שגם על הרוחב הוא חולק שואלת הגמרא ועד כמה האם רוחב אינסופי של פתח המבוי עדיין יהיה כשר לפי רבי יהודה אין ר אין סוף להתר הזה אונה הגמרא סבר בחיי קמד רב יוסף למימר עד 13 אמה ושליש דווקא יותר מ-10 אמות אבל לא יותר מ-13 אמה ושליש זה בעצם המקסימום שאפשר לעשות את פתח המבוי ולמה והוא אומר וקל וחומר מפסי ביראות יש לי קל וחומר מפסי ות מה זה פסי ביראות נסביר בקצרה עולי רגלים היו עוולים לירושלים היו לנים ברחוב לא בעצם ברחוב היה בורות מים אבל הבורות האלה הם בעיה כי הם רשות היחיד יש בהם ארבעה טפחים על ארבעה טפחים רוחב עומק עשרה טפחים אסור להוציא מהם מים בשבת לרשות הרבים מה היו עושים היו עושים פסים של בור פסי ביראות זה בעצם פסים שסביב הבורות הפסים הללו היה יותר מיוחד הייתי לוקח קרש ברוחב מה כרש נוסף ברוחב מה מצמיד אותם ככה בזווית כמו מרזב מעמיד בצד אחד של הבור צד נוסף ככה מארבע כיוונים בעצם יש לי סוג של מרזבים בכל כיוון סוג של זוויות בכל כיוון של המה עלמה ובאמצע מותר לי זה הופך למקום כזה בעצם כולה מיוחדת לעולי רגלים ששם מותר להוציא מים לשתות להוציא מים מהבאר זה הופך להיות כביכול הכל רשות היחיד ושמה אני מתיר עד 13 אמה ושליש לא ניכנס לזה כאן נראה בהמשך למה בדיוק השיעור הזה ואז הוא אומר כל וחומר ומה פסי ביראות שיתרת בהם פרוץ מרובה על העומד הרי הרוב כאן הוא פרוץ סך הכל יש כאן זוויות בצדדים אבל אין דפנות אין מחיצות הכל פרוץ בכל אופן הלף שהקלט בהם כל כך לא התרת בהם יותר מ-1 מהשליש מבואי מבואי הוא הרבה יותר חמור שלא התרת בו פרוץ מרובה על העומד צריך שיהיה מחיצות גמורות אינו דין שלא תתיר ב יותר מ-13 עמה ושליש אם אתה ככה מחמיר במבוי בברור שתחמיא עוד ותאמר שלא יותר מ-1 עמה ושליש אפילו במקום שהכי הקלת שמת גבול אמרת אומנם אני מקל פרוץ מרובה על העומד הכל טוב אבל לא יותר מ לא שמה ושליש ברור שב מבואי אני לא תיר יותר מכך דוחה הגמרא ואומרת מה פתאום סתכל מנקודת מבט אחרת חדשה מרעננת והיה נותן את הסברה שלך זה בדיוק טעם להתיר במבוי פסי ביראות שכל כך הקלת בהם אתה חייב לעשות משהו כנגד פסי ביראות כיוון שיתרת בהם פרוץ מרובע על העומד לכן לא תתיר בהם יותר משלוש עמה ושליש כי אתה יודע זה בן קו כבר רעוע כזה אני לא יכול מדי לפרק פה את הכל ומר גם יותר משלוש מה ושליש גם פרוץ מעובה על העומד לא הגיוני אבל מבואי שלא רת בו פרוץ מרובה על העומד והרוב פה סתום במחיצות גמורות אז ייתכן לומר תתיר בו יותר מ-300 וש הי נמי מביאה הגמרא שוב נקודת מבט נוספת לדח גיסה פסי ביראות כיוון שזה כבר ראוה כבר הקלתי בזה בוא נכיל בזה כולה נוספת פסי בירה אוד כילת באחד כולה קיל בו כולה אכינה הקלתי בפרוץ מרובה על העומד אני יכול להקל הלאה אבל מבואי כלל כללו לא הקלתי בו כלום לא לגבי פרוץ מרובה על העומד וגם לא לגבי רוחב אז לא יותר מ-1 מה ושליש אוולי אפילו 13 רמה ושליש ללא ולכן אומרת הגמרא באמת אין לי את האפשרות לדון יש לי נקודת מבט כזו ונקודת מבט אחרת אין לי באמת איך להגיע למסקנה אז בעצם הגמרא עוצרת כאן ואיין לנו באמת את האפשרות לדעת מה סובר רבי יהודה הוא אומר במפורש שלמעלה מ-10 אמות כשר אבל אנחנו לא יודעים עד כמה בדיוק לפי חכמים שלמעלה מ-10 שלמעלה מ-10 רוחב חייבים למהט מביאה הגמרא דיון איך ממעטים תני לבם אבוי שהוא אחו 20 אמה נועץ קנה באמצעיתו ודו נץ קנה באמצע קנה שלפחות רה טפחים וכך הוא ממעט והופך את החלל הזה לשני חללים לשני פתחים וכל אחד מהמהם ניתר על ידי לכי על ידי לחי על ידי קורה וכדומה אומרת הגמרא לוי הוא הביא את הבריתה הזו אבל הוא חולק על כך הוני אלה והוא אמר לה ד אין הלכה כאותה משנה אין הלכה כמו הבריתה אז הוא מסביר רשי זה לא נחשב כמחיצה קנה אחד מגיע אוויר די גיסה ואוויר דיי גיס האוויר של הצד הזה ואוויר של הצד הזה ומבטל אותו הוא לא נחשב כמחיצה אכדי זה לא היה לוי אמר שמואל משמ דלוי אין הלכה כאותה משנה זאת אומרת שמואל אמר את זה בשם לוי מחר נראה איך בדיוק כן אפשר להתיר את אותו מבוי איך או אתה אומר לי שעל ידי קנה אחד אי אפשר איך כן אפשר למעט את רוחב המבוי הזה גם בלי למעט אותו בפועל זה נראה מחר בואו נסכם מה ראינו היום דף לא כל כך פשוט אבל לא מידי מורכב דבר ראשון אמרנו כל הפלפול שראינו אתמול הוא פשוט לא נכון למה כיוון שהבאנו ברייתא שהחצר הקטנה היא על 10 אמות והגדולה עודפת עליה בעמה כלל זה למה צריך בוא אני אסביר לך לפי שיטתי כך אומרת הגמרא לפי ההסבר שלנו פשוט מאוד לחי כזה שהוא נראה מבחוץ השווה מבפנים הוא לא נידון משום לכי ולכן הקטנה אסורה עכשיו לא צריך להגיע בקטנה לא למה שאמרנו שהקטנים שלה נכנסים לתוך הגדולה ולא שהיא נ נמצאת ימין או שמאל לאיזה כיוון היא נמצאת באמצע חיייבים לומר שהיא נמצאת באמצע והגדולה מותרת כי רבי סובר שצריך שלוש רבי סובר שצריך א שני פסים וסובר גם שצריך שלושה טפחים כמו רבי יוסי ולכן אני אומר לך באמת דע לך החצי הגדולה עודפת על הקטנה בעמה זה מסתדר בדיוק שלושה טפחים לכל כיוון לפי שיטתך אומרת הגמרא לא צריך בכלל להגיע לשיעור הזה אם אתה רוצה להתיר את הגדולה מספיק 10 ותפח ותפח או אפילו אמרנו ומשהו אם אתה רוצה לאסור אות הגדולה תגיד שזה מרוחק הרבה יותר מהשיעור הזה אני מוכיח שבאמת מדובר כמו שאני הסברתי ולכי שנראה מבחוץ לשוה מבפנים אינו נידון משום לכי יפה מאוד רב יוסף אמר אני לא שמעתי את זה הבי מזכיר לו רנו בריתה שלחי שמושך עם דונו של מבוי ראינו משם שלושה דברים א' שלא מטלטלים כנגד המבוי כנגד הלכי כי אומר חודו הפנימי ב אנחנו רואים משם ששיעורו של של מבואי הוא ארבע אמות כי אתה אומר לי שעד ארבע אמות הוא נחשב כלחית בארבע אמות הוא נחשב כ מבוי וכבר לא מתיר ודבר נוסף ואחרון אנחנו רואים את מה שדיברנו עליו שכזה לחי שהוא נראה מבחוץ ושווה מבפנים נידון משום לחי להלכה הוא באמת נידון משום לחי ועל אף שהבאנו טיוטה היום כיוון שרב חי קח שנה בבריתה ו ברייתות שלו מוסמכים ומדוייקים ולכן כך הלכה הרחב מ-1 ימי את רבי יהודה חולק גם על זה ניסינו לומר שעד 13 ימ ושליש כי אני לומד קל וחומר עם פסי ביראות אבל אמרנו מצד אחד אפשר לומר באמת הקל וחומר מצד שני אפשר להגיד בדיוק להפך כיוון שאני מקל בו אני לא יקל בו יותר מבואי שאני מחמיר אז אני אתן לו כולה אחת ואפשר גם לומר לצד שלישי שברגע שאני מקל אני מקל כולה נוספת ובמבי לא ולכן אנחנו לא באמת יודעים מה סובר רבי יהודה איך ממעטים לוי אמר קנה אחד באמצע כבר מחלק 10 ו10 אבל אמ ממש לא או שהוא או ששמואל בשמו אומרים שאין כך הלכה כיוון שמגיע האוויר מצד זה ומצד זה הוא מבטל אותו ומחר נמשיך הלאה בעזרת השם בהצלחה רבה ואדירה ולהתראות מחר [מוזיקה]
לצפיה בתכנים נוספים: