העמוד היומי מסכת עירובין דף יט עמוד א

העמוד היומי בגמרא תלמוד בבלי מסכת עירובין מבית "דרשו" עם הרב דוד בוק שליט"א, העמוד היומי בהבנה ובבהירות ומתיקות התורה
לשיעורים נוספים באתר דרשו: http://www.dirshu.co.il/

העמוד היומי מסכת עירובין דף יט עמוד א

[מוזיקה] ה רובן דף י עמוד א נתחיל בשורה העליונה אנחנו נמצאים כאן באמצע הממ של רביי בן אלוז וכת אנחנו במר השמינית שהוא מביא ומ בן אזו ב שלא ק מד הקדוש ברוך הוא מד ב דום מידת בשר ודם מתחייב אדם הרג ללוס מטלין לו חקה לתוך פיו כדי שלא יקלל את המלך כדי שלא ידבר דברים רעים על המלך ש עלי עונש מוות אז שמים לו משהו שהוא לא יכול לדבר מידת הקדוש ברוך הוא אדם מתחייב הרגל למור קוים שויס שנאמר לכ דומיו סילו כשאדם מתייסר הוא דומיו הוא שותק ולא עוד אלא שמשבח שנאמר תהי לו הוא גם משבח על הדברים שבכך אומר הרשו הוא זוכה להגיע נקי לעולם הבו לקבל את הייסורים כאן ולא יד שלו מקריב קבון שנ שולם נדר כביכול הוא מרגיש שהוא קורבן על ידי זה שהוא מקבל את הייסורים ואדרבה יש לו בזה ש מסוימת הינו דרש בן לוי מה דכתיב עוברי בעמק הבוכו מהון יש איסור את הדרשה הזאת רבי משע בן לוי דרש מפסוקים אחרים כתוב עוברי בעמק הבוח מעיין יש איסו גם ברכות יעת מורה דורש את הגמורה וזה פסוק שנמצא בתהילים עוברי בעמק הבו הכוונה עוברי זה חוזר על אלו בני אודם שברים על רצ של הקדוש ברוך הוא הרשעים עמק שמעמיקים להם גיהנום הבוח שבוחן מורידים דמות כמעיין של שיטין מעיין של שטין זה חוזר על שני שני חורים שהיו במזבח בין הכבש למזבח עצמו ששם ניסכו את היין וזה היה יורד עד התהום כתוב אז זה חשו נקרא שיטין אז כמו מעיין של שיטין הדמאות ירדו גם ברכות יתם מורה שמצדיקים עליהם את הדין ואומרים לפניו ריבוני שלו אלום יפה דנת יפה זיכית יפה חייבת ויפה תיקנת גנום לרשוי אז מכאן הוא לומד את הדרשה שראינו קודם שלכו ום יסי לו כאן הוא דורש את זה מהפסוק הזה גן עדן צדיקים יפה תיקנת גיהנום לרשעים גן עדן לצדיקים שואלת הגמור האם זה נכון לדרוש מהפסוק שהרשעים כביכול מקבלים עליהם את הדין והני ואמ השם בן לוקיש רשעים אפילו על פיסו של גנום אינו חוזים ו שנ ויצו ורו פרגנו הפוש בי וגומר מה זה הפוש בי שפשו היה צריך להות כתוב לשון עבר שפשעו בי שפשו לא נאמר אלא הפושים שפש ל ם ובר רב ש בןן לוקיש לוקיש אומר שהלשון פושי משמ שאפילו על פתחו של גיהנום הרשעים לא מודעים שמגיע להם את העונש הזה על מה שהם חטו והם ממשיכים ברשותם לכאורה משמע להפך ממה שאמרנו קודם שמקבלים עליהם את הדין אונה הגמ לאק ש בפוש ישראל א בבק חובים הפסוק הראשון שהם מודים הם זה מדבר על פויש ישראל הפסוק השני שלא חוזרים בתשובה גם פטרו של גנום לפוש אבנ מסתבר ם כן קש כי יש לי גם ראייה מדברי אלקיש עצמו שכך צריך לבאר את דבריו שמה שהוא אמר שלא חוזרים בתשובה זה דווקא על פויש אוב חובי ולמה דומר אשלו פ שישראל אין אור גיהנום שולטת בהם למעשה האור של הגיהנום לא מכלה אותם כלוח מזבח זוב מה מזבח זוב שאין עליו אלא כאוב דינר זהב עמד כמה שנים ולא שלתה בו האור לכאורה אם יש לך מזבח מזהב ומדליקים עליו אש היה צריך להנמס איך הוא מחזיק כל כך הרבה שנים בלי שייקרה לו כלום פ שישראל ש מלאן מצו כרימון נלמד מזה קל וחומר לפ שישראל שמלאים מצוות כרימון עדיין יש להם מצוות שהם עשו שנאמר כפלח הרימון רקתך ש לא כי שלתי וסך אלא ריקוס שאפילו ריקו שבך מלאים מצוות כרימון לחז כמו וכמו ש שלמרות שהם רשעים והם כיוון שהם מלאים מצוות כרימון אז אין אור של הגיהנום שולטת בהם ולכאורה דברי לוקיש האלו סתרו את דבריו קודם אם אם הם לא חוזרים בתשובה גם לפתחו של גיהינום ודאי שאור הגיהנום יחלה אותם אז אם ככה צריך לומר שמה שהוא אמר שהם חוזרים בתשובה שהם לא חוזרים גם על פתחו של גיהנום נאמר לעניין פה אישי אבד חובים מה שנאמר שאפילו ריקו שבצ קרמון ולכן אור הגיהנום לא השלט בהם אלא ינצלו זה חוזר על רשעים שהם רשעים שהם פושי ישרל אלא עוד כתיב אובר בעמק הבוכו ההו ד מחי ושית בגיהנום לכאורה מה זה הובר בעמק הבוכו אם אתה אומר שהם וזרים בתשובה ומקבלים עליהם דים ולא ישלוט בהם אור הגיהנום אש של הגיהנום אז מה מה זה שם אוברי בעמק הבוכו הוד מחי ושת בגיהנום באמת מחייבים אותם על מעשיהם להענש בגיהנום ום מתחילים להיענש ואז ווסי אברהם אבינו מסיק להו מקבל להו ב אברהם אבינו ממעלה אותם מתוך הגיהנום ממילא לכן אין אור של גיהנום שולט בהן כיוון שהם חוזרים מיד בתשובה בא מישראל שבו על בקח אומרת הגמרא אבל יש אחד שאותו אברהם אבינו לא מעלה שזה אדם שבעל גויה דמוס ו משקר שהעולה שלו כביכול נמשכת ואז אברם אבינו כביכול לא מזהה אותו כזרע אברום כיוון שהוא לא מהול על זה כתוב שהוא לא יקבל הוא לא ינצל ואין חנ בנוסף לזה גם יש את פוי שישראל בגופו שעזה כתוב שהם כלים בגיהנום הגיהנום קלה והם לא קלים אבל פוי שישראל רגילים שמה זה נאמר שהם חוזרים בתשובה ואברהם אבינו מוציא אותם ישר מהגיהנום תקיף לו רבק דם אתה הרי שלוקי מדייק את כל הדרשה שלך שהם לא חוזרים בתשובה בגיהנום מהלשון הפושים ולא לשון שפשו מזה אתה מבין שפויים משמה שהם פושעים והולכים אש דמוס הפושים דפש ואזלי שהם ממשיכים לפשוע ועל זה הסקת את הדרשה שלך אלא מתוד כתיב המוצי והמעלה כתוב אצל הקדוש ברוך הוא שהוא מוציא אתכם מארץ מצרים הוא מעלה אתכם ולכאורה דמה סיקו דמה פיקו האם הכוונה לשון עתיד שהוא ממשיך להוציא ממשיך להעלות ודאי שלו אלא דסק ואפי זה חוזר על העבר שהוא הוציא אתכם מהמצרים והוא העלה אותכם מתוך כל הצרות אז אם כן אוחנ דפ שהוא גם כאן נופלת הראייה של רש לוקיש מהלשון הפוש כיון שאפשר לבהר את הפוש מלשון אעבר אלו שפשעו ואין מכאן הכריח שרשאים שישנם רשעים שלא חוזרים על פתרו של גיהנום למרות שמנו את זה על רשאי ובדי חובים אבל עדיין הדרשה עצמה היא לא בהכרח ומרי בן אלזור ממר שלוש פתוחים יש לגיהנום אחד במדבור ואחד בים ואחד בירושלים במדבור דכתיב וירדו וכל אשרים חיים שלו כתוב אצל קוח ומשפחתו דוסו שהם נפלו לשאות שזה הגיהנום וזה אם כן זה אומר שיש פתח במדבר שם הם היו בים דכי מביתן של שבעתי שמת כתוב לגבי ינו ש במ דוגו כתוב מבטן שאול שאול זה גיהנום אז אם כך רואים שיש פתח בים ירושלים נאום השם אשר לו בציון ונו לו בירושלים מה ש שהיה פתח מירושלים ותן דבר רבי שמואל אשר הוא לו בציון זה גיהנום ותנו לו בירושלים זה פתחו של גיהנום שואלת הגמרה אתה אומר לי שיש שלושה פתחים לגיהנום בלבד תוק ואמר רב מריוש בן לוי ואמר לו יש אומרים תן רב שכתוב בברי של רבי בר מריון בדברי רבי יוחנן בן זכאי שתי תמרות יש בגי בן אנום רבי בר מריון למד בדברי רבי יוחל בן זק זה לא בריס אלה כך הוא למד בדבריו שתי תמרות יש בגי בינינו ועולה השן מביני וזו ששנים ציני ר הברזל כשירו על זה נאמר בלולב במסכת סוקה שאם אדם לקח לולב מציני הר הברזל חוזר על הדקלים האלו אז הם כשרות וזו הי פתחו של גיהנום אז מה שמע שיש פתח נוסף שלא הוזכר כאן שזה בסמוך לירושלים מקום שנקרא גי בן אנום ונגמור דיל מנוד ירושלים מנמה ייתכן שזה הפתח שאמרנו שנמצא בירושלים הוא בעצם בסמוך לירושלים בגי בן הנום וזה אותו פתח אבל לא צריך להוסיף בשביל זה פתח נוסף לגיהנום אומר רביש בן לוי נראה ממר שבשעה בן לוי בעניין של גיהנום שבע שמות יש לגיהנום ואלו הן שול ובדן ובאר שחס ובור שין ותי יובן וצל מובס וארץ התחתית מבאר את הגמור אומר רבי שע בן לוי שואל דכתיב שואל שבעתי שומת קולי פסוק בין אשר ראינו קודם אבד דתי וסופר בקבר חסד אמוס בבד אמוס בשמ אבד זה חוזר על הגיהנום ר שחז כתיב כי לא תעזור נפשי לשאול תר שחס אז רואים שזה נקרא באר שחס וב שון ית יובן כתיב לי מבור שן מתית היבן וא חוזר על הגיהנום וצל מוב כתיב יש וחושך וצל מובס וארץ תיס גמור כך קיבלנו שגינו נקרא ארץ החתי שתגמור זה כל השמות של הגיהנום ותק ק גיהנום גי ש עמוקה בגיהנום שכל ד נום וי גיהנום גיהנום עצמו זה עוד שם שלכאורה בא לומר גי שעמוק אז אם כן דינו עמק עמוק מאוד אז אם כן יש שם נוסף למושג שם נוסף כגה אם שזה בעצם שם נוסף לגיהנום אונה הגמור ו שם הכוונה גיהנום שהכל יורד לה לזקי חנום הינום ה וח' מתחלפים זה בא לומר שכולם יורדים למה רוב אלה שיורדים לגיהנום הם יורדים לגיהנום כיוון שהם עברו על איסור הערס שזה נקרא עסקי חינם הינם זה מלשון חינם שזה כביכול דבר שעוברים ללא עלויות וי כופתה דכתיב ייש עוד שם לגיהנום שנקרא תופת כי הרוך מתמול תופת אז אם כן משמע מהפסוק שזה חוזר על הגיהנום שהיא ארוחה לקבל את הרשעים הו שכל המתפתה ביצו פושון גם שם זה לא שמות בעצם של הגיהנום אלא זה רק בלוטות דבר שקורה בגיהנום כפי שטיר על עסקי הרייס שזהב רק לטות דבר למה הם נמצאים כאן אבל זה לא השם של הגיהנום וכאן הכוונה תופה מלשון שה מתפתה נופל בגיהנום גן עדן אמרלו קישים בארץ ישראל הוא בית שען פתחו ואם בערביה בית גרם פתחו ואם בורס הוא דו מסקין דומ סקן פיסו בובל דהיינו כל אחד הביא מקומות כאלה שהם היו עם מקום של פירות מתוקן מאוד וכל אחד טלה שעם הפתח של אם הגן עדן נמצא באזור הזה אז זה הפתח כיוון ששם היה את שיא הפירות המשובחים אומרת הגמורה הביה משתבר בפר ד מעבר ימינה הביה היה משתבח בובל בפתח בפירות של מעבר ימין רוב משת בפרד הר פני כל אחד שיבח אומר רשי משתבח בפירות של אבר הנ פרוס בדרו מוי ואילו הוא בפרא דפניה זה מקום אחר והנהן קמלו שתי רבקות למדנו בהמשך המשנה כמה צריך להיות בין דיומד לדיויד כמלא שתי צמד של פרות פשיטה הלשון של המשנה אמרה קשורות ולא מותרות מדוע צריך כיוון דנלי ד קשורות אבו ני הדין דלא ו מותרות אם אתה אומר לי שחור לא צריך להדגיש ולא לבן למה צריך לומר קשורות הפרות קשורות דנו ש מצומצמות יותר צמודות אחת לשנייה ללא שום רווח ביניהם ואילו כאן אנחנו אומרים ולאק קשורות ולא מותרות כיוון דתן ד קשורות אבו ננדין דלא אבו מותרות אונה הגמ מהו דת מ קשורות כי אין קשורות אבל ממש לא כומה שמם ולא מותרות החידוש של הגמרא באים לומר לנו שלא סתם שהם קשורות כאין קשורות הכוונה שהם צמודות אלא צריך להיות בפועל קשורות כדי למדוד באמת את הרוחב ורק אז אני אומר זה המידה שאז בעצם זה מצומצם יותר ולא רק כאין שעומדות קשורות אחת נכנסת ואחת ויצו אמרנו שה רווקות האלו הצמדים האלו של הפרות של הפרות או של שלוש שלוש פירות או של ארבע ארבע פרות צמד אחד קבוצה אחת עם הם פנים לבאר נכנסת לקחת מים וצמד אחד עם הפנים לצאת אחת נכנסת ואחת צאת נ רבקה נכנסת רבקה יוצאת אחת ואחת זה לא חוזר על הפרות זה חוזר על הצמדות שאחת נכנסת ואחת יוצאת אז אם כן היה לנו כאן בעמוד ראינו ממרס שלרבי בן אלוז את ההמשך של הממס ראינו שכשאדם מקבל ייסורים אז הוא משבח את הקדוש ברוך הוא על כך שהוא מקבל את הייסורים בעולם הזה הוא ודאי שותק ומקבל על עצמו את זה בצדק מצדיק עליו את הדין פסוק לכו דומיו סילו הוא גם מקבל את זה כקורבן אבשם בן לבי למד את זה מפסוק אחר אוברי במק הבוכו זה חוזר על אלה שיורדים לגיהנום גם ברחות יתם מוו הם גם משוחים משם לוקיש אמר שהם לא חוזרים בתשובה גם על פתח של גיהנום זה חוזר על פושי הומוי סולום ורעייה לכח מזה שאומר שעם ישראל לא נשרף בגיהנום אלא אברהם אבינו מציא אותו שזה חוזר על פישי ישראל אמרנו ש רבי בן נוזר אמר שלושה פתחים יש לגיהנום אחד במדבר אחד בים אחד בירושלים הבנו את המקור מה שכתוב בגיי בן הנום כן שזה חוזר על הפתח של ירושלים שבע שמות יש לגיהנום ואמרנו המילה השם גיהנום גי הנום זה רק בלוטות שנמצאים שמה על אסקריס השם תופת זה בלוטות שמי שמתפתל נמצא שם בגיהנום וגן עדן אמרנו שכל אחד השתבח על מקום מסוים ששם זה היה מקום הכי משובח שהוא הכיר והוא אומר שאם אם גן עדן נמצא באזור הזה אז שם נמצא הפתח של הגן עדן אמרנו שקמ לו שתי רווקות הקשורות ולא מותרות האיתור לשון במשנה בא להדגיש לנו שקשורות צריכות להיות בפועל קשורות ולא רק כאין קשורות אחת נכנסת אחת יוצאת וחוזר על הצמדות של הפרות שקבוצה אחת היא עם הפנים שנכנסות לקבל מים ו קבוצה אחת עם הפנים יוצאות שהם כביכול יוצאות מלקבל את המים זה המרווח שאמרנו שכמו שהסברנו במשנה זה בעצם גוברים למרווח גדול יותר רשי אמר זה בעצם בא לומר שאמות הם עמות צוחקות מרווחות יותר ולא מצומצמות ממש אז מצד אחד אנחנו צמצמנו שמענו קשורות ואפילו קשורות בפועל מצד שני הרחבנו קצת כדי שמענו אחת נכנסת חת יוצאת כדי ש לבאר שת ה כדי להרחיב קצת שיהיה באמות צוחק וכפי שהדגש במשנה שהסיבה לכך ומה הם נחלקו כיוון שהדיו דין האלה חזל לא רצו שכל שבוע מחדש יעמידו את זה אז הם לא הגבילו את הדיו דין שיהיו מאוד מאוד מצומצמים סביב הבאר כך שאיך שיגיע יום ראשון הפרה הראשונה שתתקרב לבאר תפיל את הדיו דין ותצטרכו להעמיד אותם עוד פ מחדש בשבוע הבא בערב שבת לכן כבר אמרו מראש אפשר לעשות גודל כזה שהוא יחזיק מעמד גם בימות החול וזה השאלה מה הרגילות או שש פרות יחד או שמונה פרות יחד ו רגילות היא שקבוצה נכנסת קבוצה יוצאת זה הסיבה שאנחנו מדברים על אחת נכנסת ואחת יוצאת שזה הרגילות בימות החול כך מסביר הבן יו יודו ועוד הכרוניקה [מוזיקה]
לצפיה בתכנים נוספים: