העמוד היומי מסכת עירובין דף יז עמוד ב

העמוד היומי בגמרא תלמוד בבלי מסכת עירובין מבית "דרשו" עם הרב מיכאל שיינמן שליט"א, העמוד היומי בהבנה ובבהירות ומתיקות התורה
לשיעורים נוספים באתר דרשו: http://www.dirshu.co.il/

העמוד היומי מסכת עירובין דף יז עמוד ב

[מוזיקה] בסיעת דשמיה רובן דף יז עמוד ב נתחיל מסוף העמוד הקודם רב יוד בן תמר אחים בכל מקום במקום שנהרגים שם נקברים למחנות שם נמצאים באמצע מלחמת מצוה תירו להם חזל לשעוט בכל מקום שהם רוצים ואם נהרג מישהו מהם קוברים אותו במקום פשיטה מת מצווה הוא ומת מצווה כל מקומו כלל ידוע לא צריכה אף על גב דיטלה קוברים מת מצווה זה מי שאין לו קוברין כמו שהגמרא ממשיכה תניה איזהו הוא מת מצווה כל שאין לו קוברין קורא ואחרים עונין אותו אין זה מת מצווה אדם שמת אפילו אם אין לו קרובים ממש אבל הוא קורא לא הוא קורא נקרא לקרובים והם יבואו וידאגו לו זה כבר לא נקרא מת מצווה באה המשנה שלנו ואומרת בשעת מלחמת מצווה גם אם החלל של נפל הוא לא מת מצווה ייש קרובים שידאגו לו התירו לקבור אותו בכל מקום שהוא נפל הוא מת מצווה קנה מקומו ואניה המוצא מת מוטל בסרטיה רשו שרבים מפנה לימין הסרטיה או לשמאל הסרטיה שדה בור ושדה ניר אם הוא נמצא בשדה בור ושדה ניר אפשר לפנות אותו לכאן או לכאן מפנה הו לשדה בור כמו שחבה שבשדה ניר הוא יפריע לחרישה שדה ניר ושדה זרע מפנה הו לשדה ניר היו שתי נירות שתי זרועות שתיהן בורות מפנה או לכל רוח שיירצה אבל רואים בעיקרון שמותר לפנות מת מצווה כתוב בפירוש אומר הביבי אחה במת מוטל על המיצר הוא לא קבור באמצע השדה הוא לא מת באמצע השדה אלא מת במיצר ואם אנחנו נסים אותו שמה ושם נקבור אותו הוא יפריע למעבר בין השדות כהנים בוודאי לא יכלו לעבור שמה הז כינה מתוך שניתנה רשות לפנותו מן המצר כבר מפנה הו לכל רוח שירצה ופטורים רחיצת ידיים אומר הבי ושנו אלא מים ראשונים נטילת ידיים אבל מים אחרונים חובה גם לחיילים בצבא גם לחיילים במחנה על שי המחנה צריכים ליטול ידיהם מים אחרונים אומר אב חיה ברשי ולמה מפני מה אמרו מים אחרונים חובה מפני שמלח סדומית יש שמשמ את העיניים בכל מלח וכתוב בפירוש בכל אכילתך אכול מלח ממילא חובה לאדם לטבל את מאכלות במלח באמצע הסעודה ובכל מלח יש כמות אומנם מזערית אבל כמות מסוימת של מלח סדומית שאם זה מגיע לעיניים זה מסמא אומר הבי ומשתק כקורא בקורה כמות קטנה מאוד בתוך קור שלם אומה לרוח ברי דרבה לרב שי קל מלחמי אדם שלא אכל אבל הוא התעסק עם מלח הוא מדד עשה מדידות במלח אמר להלו מיבי ודאי שהוא צריך כמה שידיו התלכלכו במלח וייתכן שבכל המלח הזה יש גם קצת טיפה מלח סדומית ונמצא מסמ את עיניו אומר טיפס שעכשיו לא נהגו כל כך במים מחונים כמו שמלח סדומית לא קיים אבא נפסק בשולחנו ערוך נפסק להלכה שנוטלים מים מחונים גם היום ומדמי למדנו במשנה שאותם אנשים שנמצאים במחנה מותר להם לאכול דמאי דתנן מאכילים מעניים דמאי בשעת החק ות חסניה דמאי דמאי הכוונה היא פירות שאנחנו לא יודעים אם אם ישרו מהם או לא ישרו אז מאכילים את ה את העניים את אכסניה כשהמלך שולח אלינו חיילים עמו שאנחנו אמורים לדאוג לאחסון שלהם יש מחלוק אם מדובר בחיילים יהודים או אפילו חיילים גויים אבל עש לנו לתת להם דמאי כמ שאסו לנו להנות מדמא דמא זה דינו כמו תבל דמאי התירו ככה סוברת נקמה אומר רבונה תנא בית שמאי אומרים אין מאכילים את העניים דמאי ואכסניה דמאי בבית הלל אומרים מאכילים את העניים דמאי חסני דמאי אז גם המשנה שלנו נוקטת בדעה אוקפי בסי קפי תקמה שמותר ל את העניים מותר להכיל את האכסניה לכן גם אותם אנשים שנמצאים בתוך השערה באמצע המלחמה נמצאים בתוך המחנה מותר להם לאכול מים ומערב אמרית ורבינא לו שנו אל עירובי חצרות כ שרובי חצרות זה מדי רבון העירוב להרב בין הדיירים אבל עירובי תחומין חייבים למה דתני רבחי לוקין על עירובי תחומין עירובי תחומין זה דוריסה דבר תורה ממילא ברגע שזה איסור של תורה ללכת יותר מ2000 ממה לא התירו את זה גם לאנשי המחנה מתקיף לרבי יונתן חלוקין עליו שבעל מאיפה אתה לוקח את המושג של רו תחומין אל יצא איש ממקומו לא כתוב לא כתוב על האם בפסוק שאוסר עליך דבר מסוים במילה על האם לוקים על זה מתקיף רבח ביעקב ודאי אלא מת כתיב על תפנו אל הובות ואל הדונים החינמי לולקי ודאי שעל משמש כלו רבי נתן חי קשלי לו ש לאזהרת מיטת בית דין הר עליו הזה אל יצא אש ממקומו לומדים ממנו גם הוצאה מרשות לרשות והוצאה מרשות לרשות זהב מלאכה ומי שמוצאים מרשות לרשות ומסתמכים כדי לסקול אותו על עליו שעל צש ממקומו רנל אל תוציא אל יצא אל תוציא ממילא הפסוק הזה משמש לפעמים כגורם שמביא לידי מיטה ולו שמביא לידי מיטת בית דין כשהוא אפילו הוא לא מביא לידי מיטת בית דין כמו במקרה שלנו רוה תחומין אי אפשר להשתמש יש בו למלכות כמ שכש התורה כתבה את הפסוק הזה התורה לא התכוונה שתלכי על פיו התורה התכוונה שתמיד על פיו במקרה מסוים אז גם במקרה שאתה לא ממיט אתה לא יכול להלכות על פיו וכלב שניתן לזרת מיטת בית דין אין לו קין עליו אומר תס שהפסוק הד צה בעצם מלמד אותי גם מוצאה מרשות לרשות וגם יציאה מחוץ לתחום כמו שאמרנו מקודם זה יציאה למן דבר הזה זה יציאה דוריסה אסור אסור לצאת מחוץ לתחום אבל ללקות לכאורה לא אמורים ללקות עליו למה בגלל שהפסוק הזה מלמד אותי גם על הוצאה מרשות לרשות ושמה יש מיטה אז הפסוק הזה אי אפשר לחב ממנו מלכות אומר רבש מכתיב על יוציא אל יצא כתיב מסביר התס פס שהכוונה היא אומנם הפסוק הזה כתוב אל יצא אבל לומדים ממנו אל יוציא אבל עיקר הפסוק זה אל יצא אז גם אם באמת לומדים הוצאה מרשות לרשות לחייב מיתה באמצעות הפסוק הזה אבל עקרו של פסוק נאמר עלל יצא ממילא אני לוקה בגלל הפסוק ולא לא חב את הפסוק הזה כלב שניתן לאזהרת מיטת בית דין דרן הלך מבוי [מוזיקה]
לצפיה בתכנים נוספים: