העמוד היומי מסכת עירובין דף יז עמוד א

העמוד היומי בגמרא תלמוד בבלי מסכת עירובין מבית "דרשו" עם הרב מיכאל שיינמן שליט"א, העמוד היומי בהבנה ובבהירות ומתיקות התורה
לשיעורים נוספים באתר דרשו: http://www.dirshu.co.il/

העמוד היומי מסכת עירובין דף יז עמוד א

[מוזיקה] בסיעת דשמיא רובין דף יז עמוד א נתחיל כמה שורות בסוף העמוד הקודם דורש רב נחמן משום רבנו שמואל יחיד דיינו לא שירה אדם יחיד נותנים לו בת שעתיים במחיצה רעוה של שטי או של ערב אפשר לתחום באמצעות המחיצה הזאת עד גודל של בית שעתיים בית שני אנשים זוג נותנים להם בית שעתיים לא מעבר לא מקבלים ארבע שעים אלא בת שעתיים דיינו ש שני שסעים ג' נעשו שירה קבוצה ונותנים להם בת שש שאלו אותו שבקס רבון ואדס כרבי יוסי ברב יהודה הרי רבון אומרים שגם אחד גם שתיים גם שלושה אנשים נותנים להם כל צורכן ואתה מגביל בב עתיים שני שסעים שישה סאים כפי רבי יוסי ברב יהודה עדר אוקים רב נחמן המורה עלי ודורש דברים שאמרתי לפניכם טעותם בידי ברם כך אמרו יחיד נותנים לו בית שעתיים שניים זוג נותנים להם גם בית שעתיים שלושה נעשו שיירה ונותנים להם כל צורכם לפי דס רבון אבל הראשה זה לפי רבי יוסי ברב יהודה כמ שלפי רבונו גם באחד וזוג נותנים כל צורכן ריש רבי יוסי ברבי יהודה סיפה רבון אן משום דקאי אבוה ביטוסי ענה להם שמואל אני באמת במקרה של אחד או של זוג אני הולך בשיטס רבוס ברב יהודה שהם מוגבלים לשני שסעים ולא מעבר בסיפא אני הולך על פי רבון שנותנים להם כל צורכן אבל במקרה של אחד או זוג רב יוסי ברב יודה אני פוסק כמותו ולמה כמ שגם רב יודה אביו שלרבי יסי ברבי יהודה באחד או בשניים פסק שנותנים להם בית שעתיים ולא מעבר אומנם באמת בשיירה הוא היה שונה מרבון אבל להות שברי שע רבי יוסי ברבי יהודה הולך בשיטתו בשירה הוא מקביל בשישה ורבו נותנים כל צורכן נכון אז בספה אני פוסק לפי רבון אבל ברישה במקרים של אחד או של זוג נותן להם בית שעתיים ולא מעבר כמה שככה גם סבר רב יודי אביב אומר רב גידל אומר רב שלושה בחמש אסורין לפעמים שלושה אנשים מתקבצים ועושים לעצמם מקום שנקרא שיירה מקום ששו סיוד עבורם והמקום שלהם הוא חמש סעין ם כל זה אסורים לפעמים בשבע הם עושים וגם מותרים אמרו לאומ רב אחי אמר לו אורייתא נבי וסיבי דהיינו לשון של שבועה דומר רב אחי אומר רב השי מהי קשיה דילמה אחי כמר הוצרכו לשש אותם שלושה אנשים היו צריכים שש למה שלושה אנשים כל אחד מקבל שני סאים זה שש והקיפו בשבע אפילו בשבע מותרים אמנם הם חרגו מצור כן אבל אמרנו כל שהחריבה היא לא מעבר לשני סאים אני מתיר אבל אם לא צרכו אלא לחמש זאת אומרת הם היו שלושה אנשים אבל הם היו צריכים רק חמישה והקיפו בשבע אח רגיה של שתיים אפילו בחמש אסורים רק מה שיוצא כאן שזה לא אוטומטית אני אומר לכל אדם הוא מקבל שני סעין עובדה יש שלושה אנשים והם מסתפקים בחמישה זאת אומרת הם לא צריכים מקום של שישה סעין ואלה דקני בלבד שלא בת שעתיים פנוי מה אליו פנוי מאדם הבינה הגמרא בפשטות שמה שכתוב שלא יש שעתיים חריגה הכוונה היא לכל אדם מקבל שעתיים שני שעים ושלא יש שניים מעבר לכמות האנשים אתה אומר פה שיש שלושה אנשים שהסתפקו בחמישה ואם הם חרגו והגיעו לשבע אתה פוסל ממה מה שזה לא הולך על פי כמות האנשים אלא פי כמות הנצרכות שלהם לא פנוי מכלים אם האנשים האלה לא משופעים בכללים רבים ממילא אני אומר במקרה דנן הם יכולים להסתפק בחמישה ואם הם חרגו מחמישה אני באמת פוסל את המחיצות שישמש להם כדופן איתמר שלושה באמת אחד מהן הם היו שלושה אנשים תחמו לעצמם שטח שמתאים לשלושה אנשים ומת אחד מהם או מקרה הפוך שניים ונתוודע פי זה הם קמו לעצמם נגיד על פי רב יהודה שתי סאים בית שעתיים ושלושה נגיד הם קבו שישה ואחד מהם מת מה אני אומר הדין משתנה במשך השבת או לא רבו ורבי יצחק חד אמר שבת גורמת שבת גרמה והיות שנכנסה השבת וזה היה מותר ממילא למרות שמת אחד מהם ה הכמות שלהם לא תשתנה הם יכולים להישאר הלאה באותם שישה סעין ואחד אותו דבר גם אם יתווספו זה שיתווסף לא יתיר להם שטח נוסף חד אמר דיורין גורמן מספר האנשים הקיימים עכשיו תסתים אומרת הגמרא דרב הונה הו דמר שבת גורמת דומר רבא ב מרב הונה וב מרב יודה עירב דרך הפתח אנחנו נראה בהמשך המסכת המושג של רובי חצרות שאם יש שתי חצרות שביניהם יש פתח או שני בתים שביניהם יש חלון עכשיו צריך שיהיה מעבר ביניהם פתח או חלון ירב דרך הפתח סתם הפתח דרך החלון ונסתם החלון במשך השבת מה הוא האם יכול להמשיך לטלטל או שלא כמה שנסתם המעבר ביניהם ואמר לי שבת הועיל והותרה הותרה הם יכולים להעביר איכשהו בצורה של איך הם מעבירים דרך חלון אחר דרך פתח אחר מדובר בפתחים או בחלונות שהם לא יכלו להסתמך עליהם כ לשם מציאת העירוב ממילא היה להם בכניסת השבת דרך לעשות עירוב ביניהם אבל בשבת הדרך הזאת נסתמה האם משתנה הדין שלו וגם שמה אמרנו ואמר לי שבת הועיל והותרה הותרה תסתים אתה באמת רואה ששבת הועיל והותרה הותרה וגם במקרה שלנו היו שלושה ומת אחד מהם או היו שתיים והתוספים אחד מה שהיה הדין בתחילת השבת הוא נשאר עד סוף השבת לימה רבונה ורבי יצחק בפלוק דרבי יוסף ורבי יהודה קמיפלגי דתנן חצר שנפרצה משתי רוחות שתי תפנות שלה נפרצו וחצר נפסלה וכן בית שנפרץ משתי רוחותיו וכן מבו שניטלו קורותיו או לחייו מותרין לאותה שבת ואסורים לעתיד לבוא שבת הבאה ודאי שזה אסור דברי רב יודה רב יוסי אומר אם מותרים לאותה שבת מותרים גם לעתיד לבוא ם אסורים לעתיד לבוא אין גם התר להם לאותה שבת אסורים לאותה שבת והסבר שלא כניסת השבת גורמת להתר לכל השבת אלא הדין העכשווי קובע המצב העכשווי קובע ואם בשבת נפלו המחיצות הם נאסרים כמו שהם נאסרים לשבת הבאה לימה רבונה דמר כי רבי יהודה רבי יצחק דומ כרבי יוסי אחד סובר שהולכים על פי הדיור העכשוויים זאת אומרת על פי המצב העכשווי של המחיצות ושני אומר לא הולכים מעל פי ההיתר שניתן להם בכניסת השבת וגם אם מת מישהו זה לא משנה אומר לך רב הונה אנ דמרי אפילו לרב יוסי עד כם לא קמה רב יוסי אתה מלד לאיתנו למחיצות שמה יש נפילה גדולה אין מחיצות המקום נהפך לפרוץ לגמרי ממש נו ש סרבים אחה התנו למחיצות פה המחיצות שרו רק היה קושי מסוים נוצר קושי מסוים בגלל שכמות האנשים התמעטה ממילא אסור להם זה לא סיבה בגלל זה לשנות את הדין ורבי יצחק אמר אנ דמרי אפילו לרבי יהודה עד כן לא כמה רבי יהודה תם אלא דתנו לדורין ה דיורין אותם אלה שהיו מקודם נשארו גם עכשיו והם קיבלו את ההיתר ההיתר נשאר אח ליתנו דיורין כל שינוי בדיור או שיתווסף או שתמטן אני משנה את הדין בהתאם למצב ה שוי וחכמים אומרים במשנה שלנו חכמים מוזכרים פעמיים פעם ראשונה הם מוזכרים שהם חולקים על רבי יהודה ובאים ואומרים שאחד שירה דיברו חזל רק דיברו בהוה אבל אחד שירה ואחד יחיד ובסוף כתוב עוד פעם את אותו לושן שבמשנה כתוב לושן ש חכמים אחד משני דברים מחיצה של אחד משני דברים או שטי או ערב היא מחיצה כשרה לכלל דבר מה שמע שאין בעיה במחיצה הראוה הזאת לכאורה חומים הראשונים זה כמו חומים השניים היינו תנ קמה קבנ הו יחיד ביישוב ב בהתחלה חזל רב חומי תנ קמה בא ואומר שזה מותר מה מותר באדם שהלך בשיירה והשיירה נמצאת במקום שקשה להם להשיג מחיצות בדרך שמה חזל התירו אין בשערה אין ביחיד היחיד שנמצא בדרך וקשה לו עכשיו להשיג מחיצות ולבנות אותם בשבת ב להכין אותם בשבת אני בא ואני אומר ש מותר בסיפא חכמים מתייחסים לרבי יוסי ברבי יהודה ורבי יוסי ברב יהודה ואמר אחד ביישוב ואחד בדרכים ועל זה חכמים באים ואומרים שמחייה רועה מועילה כך הוא נקת רבי יוסי ברבי יהודה אינה מחיצה כן הכוונה היא שבון אמר בין בדרכים בין ביישוב אני בא ואני אומר שכל מחיצה כזאת על זה חכמים באו ואמרו שזה מועיל אפילו יחיד במקום של ישוב ארבעה דברים פטרו במחנה אנשים שנמצאים במחנה בעת מלחמה זה מלחמת לא מצווה הם פטורים מכמה דברים קודם כל מביאי עצים מכל מקום אם הם זקוקים לעצים יכולים לקחת עצים אפילו שהעצים שייכים למישהו אחר אין כאן בעיה של גזל התירו לה ופטורים רחיצת ידיים לא צריכים לטול ידיים ומדמי הם יכולים לאכול פירות דמי ומ לערב הם לא צריכים לעשות עירוב אם יש לנו יש מחנה שתי מחנות שביניהם יש מעבר הם לא צריכים לערב ביניהם תנו רבון מחנה יוצאת המלחמת הרשות מותרים בגזל עצים יבשים אפילו יבשים רבי יהודה בן תימה אומר החונן בכל מקום ובמקום שנהרגים שם נקברים זה עוד דין שאם חס וחלילה מישהו מאמת קוברים אותו באותו מקום מותרים בגזל עצים יבשים אומרת הגמרא התקנת ישוע זה לא תקנה שהמשנה אמרה כבר ישוע יתנה את הכניסה לארץ ישראל ב10 תקנות ואחד מהמהם שמותר לקחת את העצים של לבישים של מישהו אחר דומר מר ערה תנאים תנ שיהיו מראין בחורשן מותר לאדם להראות את צונו בחורשן ומלקט עצים מ שדותיהם אומרת הגמרא אתם ביז מי יגי שם מדובר בקוצים שלא שווים הרבה אח בשר עצים אנ מתם במחוברים אח בתלושי פה התירו אפילו בתלושי אנמי אתם בלחין אח ביבשים פה התר הו שאפילו יבשים שכבר האדם באל העצים ליקט אותם ושם אותם בצד כדי שישמשו לו להסקה גם מותר אנשי המלחמה לקחת והם לא עוברים עעל גזל ישוע תיקן רק בעצים שהם עדיין לא קיבלו שם של חשיבות הם עדיין לכים שמה ישוע התיר אבל לקחת עצים יבשים זה רק התקנה של המשנה שלנו [מוזיקה]
לצפיה בתכנים נוספים: