העמוד היומי מסכת עירובין דף יד עמוד ב

העמוד היומי בגמרא תלמוד בבלי מסכת עירובין מבית "דרשו" עם הרב מיכאל שיינמן שליט"א, העמוד היומי בהבנה ובבהירות ומתיקות התורה
לשיעורים נוספים באתר דרשו: http://www.dirshu.co.il/

העמוד היומי מסכת עירובין דף יד עמוד ב

[מוזיקה] בסיעתא דשמיא הרובין דף יד עמוד ב הסויה מתחילה בעמוד הקודם תני ר בחיה ים שעשה שלמה היה מחזיק 150 מקווה טהרה אותה בריכה גדולה שעשה שלמה המלך כמו שראינו בעמוד הקודם החילה כמות של 150 מקבעות מכטי בוא נראה את החשבון מקוו כמה אהווה 40 שעה מאיפה אנחנו יודעים כד תניה ורחץ את בשרו במים במי מקווה קודם כל הגשה במים זה מי מקווה דבר נוסף כל בשרו מים שכל גופו עולה בהם שיערו חזל כמה זה המינימום של מקווה כמה כמות המים כדי שאדם יוכל להיכנס בהם בצורה ברורה וכמה הן עמה על מה ברום שלוש אמות גובו של אדם הוא שלוש אמות גם אם נחשב את ראשו מעבר לשלוש אמות הוא מתכופף הוא יכול להכניס את רש בסופו של דבר הכמות המקווה המינימלית היא שלוש אמות מרובעות אמה על אמה בגובה שלוש עמות ושערו חכמים מי מקווה 40 שעה כמה אבלו עכשיו נראה איך יש האמה בין הבריכה של שלמה לבין 150 מקבעות כמה היייתה הבריכה של שלמה כמה עמות מרובעות היו בה בעצם 500 גרמידר מעלה אמרנו מקודם בעמוד הקודם שהצלע של של הברכה היה 10 אמות 10 * 10 זה 100 * 5 לגובה זה 500 ניקח מתוך ה-500 אמה מרובעות האלה לתלת 100 ניקח מהמהם 300 זה משמש כיסוי ל100 מקבעות אמרנו כל מקווה זה שלוש עמות מרובעות 300 אמ מרובעות הם משמשות הקבלה מקבילות ל100 מקבעות ל-150 ניקח עוד 150 אמות מרובעות מתוך הבריכה הגדולה של שלמה להשתמש בה זה מתאים גם ל 50 מתאים ל50 מקבעות למה כמו שאמרנו כל מקווה זה שלוש עמות מרובעות 150 מתאים ל50 מקבעות ב-450 סגי ב-450 כבר יש לנו כיסוי ל 150 מקבעות למה אמרנו שכל ה500 הם בתאימות ל-150 מקבעות אומרת הגמרא החישוב שלך לא נכון אני מילה בריבוע זה נכון עם הבריכה של שלמה המלך היייתה בצורה מרובעת אז אני אומר ש10 על 10 בגובה חמ מהווה 500 אמה אבל הבריכה הייתה עגולה כמו שראינו לאל משפתו לשפתו אמרנו היקף היה שלש 30 אמה הבריכה הייתה עגולה בעגול שהקוטר שלו הוא מקביל לצלע במרובע העיגול נחשב כשליש פחות מהרובע נראה את ההמשך אני בילה בריבוע ים שעשה שלמה עגול היה מכדי אומרת הגמרא כמה מרובה יותר על העיגול רביעה רשי מביא הוכחה מזה שיש לנו מרובע של טפח על טפח כמה זה ההיקף שלו ארבעה טפחים אם יש לנו עיגול של טפח קוטר טפח שלושה טפחים רואים שהפער היחסיות בין מרובע לבין עגול המרובע גדול עגול ברבע דהיינו שליש מהעיגול רבע מהרובה אז גם פה יתר על העגול רביע ל-400 100 אז זאת אומרת אם יש לנו 400 אמה בתוך הבריכה של שלמה אנחנו נחשיב אותה כ-300 כמו שאמרנו ברגע שזה עגול זה יורד ברבע אז נחשב כ-300 אז מתוך 400 אמה אני זה מתאים ל-100 מקבעות ל25 100 100 ל-125 אם אנחנו ניקח עוד 125 מתוך זה אני 125 אבולו זאת אומרת אם אנחנו ניקח מתוך המרת מקודם לקחת מתוך ה-500 400 זה מתאים ל-100 מקבעות כמה נשאר לך 100 100 אתה מוריד מזה רבע אז נשאר 75 שמה 75 שמה מ ל-25 מקבות נמצא שבסופו של דבר הבריכה של שלמה המלך התימה רק ל-125 מקבות ולא ל-150 כאן נראה מבר יחזקאל ים שעשה שלמה שלוש עמות תחתונות מרובעות שלוש האמות התחתונות היו כן מרובעות 10 על 10 אם 10 על 10 בגובה של זה 300 זאת אומרת שהצורה המרובעת של הבריכה למטה בעצם החילה 100 מקבעות זה הריבוע ל למטה 10 על 10 * 3 2 מיליונים אנחנו נעשה את החשבון של עגולות אז כמה זה אמרנו למעלה יש 200 כומר 10 על 10 * 2 זה 200 כן אלא מה אנחנו מורידים מזה רבע אז זה 150 150 מתאים בדיוק ל-50 מקבעות לכן הסיכום הכללי של הבריכה של שלמה התאימה הבריכה הזאת התאימה ל-150 מקבעות אומרת גמרא ניד איבך לא מצי תמרת להגיד הפוך שהחלק התחתון היה עגול והחלק הגדול העליון היה מרובע לא ד שפתו עגול כתיב הפסוק בעצמו אומר שלמעלה היה שפתו עגולה אלא אי מ חדה למה לא תבוא ותאמר שכל הבריכה הייתה או מרובעת או עגולה מני לך ההתאמה הזאת ל150 מקבעות ובגלל זה אתה אומר שהחלק התחתון היה מרובע וילון היה עגול בוא נעשה שת הכל עגול לא סל כדעת דכתיב 2000 בת יכיל כתוב עוד משהו תנאי בבריכה הזאת היא הכילה 2000 בת כמה זה בת בת כמהה שלוש סעין מאיפה הלך דכתיב מעשר הבת מן הקור זאת אומרת הקור זה 30 שעה עשירית מהכור זה בת בת הכוונה היא שלושה שעים דאלו אם ככה כמה בסופו של דבר יש לנו סאים בתוך הבריכה אמרנו מקודם זה 2000 כמה זה ב סאים דבלו שיטה אלפ גריבי כל בת אמרנו זה שלוש סעין ממילא יש לנו שמה 6000 סאים וקטי אז ממילא אם יש לנו 6000 סאים כמה אמרנו כל מקווה ומקווה 40 אם תיקח 40 תכפיל ב-150 יוצא בדיוק שהבריכה של שלמה התאימה ל-150 מקבעות לכן נוצא לנו הצורך לבוא ולומר שהחלק התחתון היה מרובע זה כלל כמות של 100 מקבעות והחלק השני המות העליונות היו עגולות וממילא זה כלל 50 מקוואות וככה מגיעים לתוצאה הסופית של 6000 שסעים 6000 שעים זה בדיוק 150 מקבעות כפול 40 שעה לכל מקווה ומקווה אומרת הגמרא אבל יש לנו פסוק שסותר והכתיב מחזיק בתים 3000 אתה הבאת לי פסוק שכתוב 2000 מקום אחר כתוב 3000 ההו לגושה אם בתוך הבריכות האלה לא היו שמים מים או נוזלים אלא היו שמים שמה דבר מוצק כידוע דבר מוצק אחרי שהוא ממלא את כל גדותיו הוא מתרומם למעלה הוא יוצר טל יוצר ההפך משקר הורית יוצר בליטה מסויימת הגושה הזאת היא מוסיפה לזה עוד שליש אומר הביה שמ מינה הי גושה טילת אבה הגו שמוסיפה למעלה אחרי שמילת את כל הכלי נוצה לחתל מעל זה שליש ותנ נמי גבי שידה תיבה ומגדל כבר את הקש וכבר את הקנים יש כלל שאומר שטועה בכלי שהוא למעלה מ-40 סע הויות שהוא לא נד לא לניד אי אפשר להזיז קלי כזה הוא לא מקבל טומאה אז אם יש לך שידה תיבה ומגדל כבר את הקש וכבר את הקנים ובור ספינה אלכסנדרי בתוך הספינה היו עושים בור מלא מים כל הדברים האלה הגודל שלהם גורם שהם לא ייקבלו תומה אף על פי שיש להם שוליים הם כלים עם תחתית יכולים בעצם הם כלי קיבול והן מחזיקות 40 שעה בלך אם ממלאים שמה נוזלים זה 40 שעה שאן קורים ביבש אמרנו כור כמה זה 60 כור זה 30 כורים זה 60 ממילא אנחנו רואים שבל זה מחזיק 40 וביש מחזיק 60 ללמדך שתמיד בגוד שה מוסיף שליש זה הסיבה שהבריכה של שלמה כתוב פעם אחת 2000 פעם אחת 3000 2000 זה בנוזל ו-300 עוד שליש זה בדברים מוצקים ולא נוזלים מתניים לחיים שאמרו ג ע פחים וכבן וובין כלשהו רב יוסי אומר רוחבן ג' טפחים הגודל המינימלי של לכי צריך להיות ג' פחים כבר ראינו את רבי יוסי לאל ותכף אנחנו נראה לגבי מה ראינו אותו לחין שמו וחולי מה זה הלשון לחין לחי לי מתנן סתמה כרב ליזר דמה לחין בנ צריכ שתי לחין שני צידי המבוי לא מהי לחין לחין דלמה במבואות בעולם בכל לכי ולכי בכל מבוי יחי קורן אמי תני קורות ומ קורות קורות דאלמה גם במשנה הקודמת שדיברנו על קורה למה כתובה קורה למה לא נכתוב קורות שמתייחסות לכל הקורות בכל המבואות שבעולם אחי קמר נכון אותן לחיים שנחלקו בהן רב ליזר וחכמים בעמוד הקודם אנחנו ראינו מחלוקת בין רב זר וחכמים הם צריכים שתי לכיים או לכי אחד על אותם לכיים שנחלקו בהם על זה בא התנ הפול להגיד אותה לכי שנחלקו הם צריך שתיים או אחת כל אחד לדעתו שלו כמה הגודל של הלכי עשרה טפחים גובה וכבן וובין כלשהו וכמה כלשהו תני ר בחיה אפילו כחוט הסרבל חוט הסרבל הכוונה היחוד של בד בגד דק מאוד ממש דק גם הלחי הזה יכול להיות ממש עשוי בעובי דק מאוד העיקר שבגובה יהיה עשרה טפחים תנא עשה לחי לחצי מבוי את הלכי כמובן צריכים להעמיד בפתחו של המבוי אפשר גם להעמיד אותו מבחוץ כמו שלמדנו בצמוד למבוי אבל הוא צריך להיות צמוד לפתחו של המבוי מה הדין באמצעו של מבוי הוא עשה לכי עשה לכי לחצי מבואי אין לו אלא חצי מבואי כמובן שמעבר ללחי לא הותר הלכי הרי מתיר או מחיצה או היקר מה שלא יהיה הלכי מתיר ממנו ופנימה ולא ממנו והחוצה פשיטה אלא אמה יש לו חצי מבוי חצי מבוי כן יש לו חצי הפנימי אנ מפשיטה מהוד מושדי מתי תמוש בקו קמש מלן אם אני אטיר חצי מבוי שמ השתמש גם מהלכי והחוצה כמ שמלן שלא חוששים אומר רבה עשה לכי למבוי עשרה טפחים אבל והביאו מן הקרקע שלושה עשרה טפחים מתחילים בגובה של למעלה משלושה או שהפליגו מן הכותל שלושה הוא רחוק זה לא צמוד לכותל לא בקדמתו ולא בצידו אלא בולט כלפי פנים או בולט כלפי חוץ בשלושה טפחים לא עשה ולא כלום למה אפילו לרש בגדר אמרין לבות רש בגר אומר שמרינה לובו דבר א טפחים כאן לבוד לא יעזור אני מי ללמעלה לבוד יכול לעזור בתקרה במחיצות בגובהם אבל מחיצה שעומדת כמו שראינו רחוק מהקרקע שלושה טפחים לב הוד לא יעזור כמ שקדים יכולים לעבור גם במחיצה שרחוקה מהדופן הלכי שרחוק מהדופן שלושה טפחים גם לא יעזור הגדי יכול לעבור ביניהם אני מילה למטה אבל למטה כיוון די מחיצה ומחיצה שקדים בוקין בה לא כמר רב יוסי אומר רוחבן ג טפחים רבי יוסי אומר הגודל המינימלי של לכי צריך ג טפחים אומר רבי יוסף אומר רב יהודה אומר שמואל אין הלכה כרבי יוסי לא בלמי ולא בלך היין אלמי זה מושג בהלכות שבת הם מותר לעשות כמות של מי מלח מי מלח הוא מהווה בעיה בעשייתו אפילו חשש שמע זה דין מעבד מעבד הכוונה ה לוקחים את האור ומרככים אותו איך היו מרקחים את האורות באמצעות אשריה במי מלח לכן אסור לאדם לעשות כמות מי מלח מסוימת כמה שזה נראה כמעבד בא רב יוסי ואמר שמותר כמות קטנה מותר אין הלכה כמותו שמה ולא בלך היין גם בלך היין אמרנו רבי ושי דורש שלושה טפחים אין הלכה כמותו אומר אומר לרב אונ חינ באל מי אמרתן בלמי שמענו ממך בלחין לא אמרת לן מה ישנה באל מי דפליגי רבון לי למה בלמי אתה אומר שאן הלכה כמותו כמה שרבו חולקים עליו לחינ מפליג רבו במשנה שלנו רואים בדעת הנקמה וחומים שלא צריכים שלושה טפחים למה פה אתה לא מדגיש את הנקודה שהלכה לא כפי רב יוסי אמר לשיני לחיי משום דקי רבי כבתי לפני כמה דפים למדנו שבקשר המשנה של קטנה חצר קטנה שנפרצה לחצר גדולה שמה כתוב שהפר בין הקטנה לגדולה הוא אמה הגדולה היייתה 11 אמות והקטנה הייתה 10 אמות מה עושה הפר של אמה שעושה מי שעומד בגדולה רואה גיפופים מסביב לפתח של שלושה טפחים מכל צד ולמה הדגשה דווקא מה כדי לתת לכל צד שיש שלושה טפחים רואים שאותו רבי שאמר שמה שמדובר באמה פער בין הגדולה לקטנה סובר כפי רב יוסי שצריך שלושה מכל צד ולכן יש לנו איזשהו הסמכתה לרב יוסי שרבי הלך כמותו ולכן הוא לא רצה להכריז על רב יוסי שאין הלכה כמותו רב רחו ממתני אחי אומר רב יודו ברד רב שמואל בר שילת משמי דרב אין הלכה כרב יוסי לא בלמי ולא בלך היין לא באיל מגבי בן מלך ולא בלחיים הלכה לא כפי רב יוסי אלא מספיק גם לכי בגודל של משהו אמר למרת אמר לו לא כביכול חזר בו אמר רב אלוקים אמרה וגמ מינה למיני ומה איתם מקד הרבי משום דרב יוסי נימוקו אמו רב יוסי כל דבר שהיה אומר היה מביא לזה טעמים היה לו שוב אנחנו לא נותנים ציונים לתנאים אבל מקובל שבכל מקום הלכה כרב יוסי כמה שני מוקו אמו ל גם פה הוא חזר בו מההכרזה שלו שאיין הלכה כרב יוס אומה לרבא ברב חנא להבי לכתמי אמר לי פוחזים הים בדבר לך תראה איך העם מתנהג והעם מתנהג שלחי לא צריכים שלושה טפחים אלא אפילו לכי משהו גם משמש ככי הקדמת יש כאלה שמשתמשים בפו חזם היה בדבר תראה איך הציבור מתנהג לגבי נושא אחר השותה מים לצמאו אומר שהכל נהיה בדברו כמו שאנחנו נוהגים כמובן זה לצמאו אם הוא שטא כדי שחנקו אומצא או כדי לבלוע תחופה הוא לא מברך בכלל רב טרפון אומר בורא נפשות רבות וחסרונן על כל מה שבראת חלק מהראשונים אומרים שהכוונה היא בתור ברכה ראשונה שבמקום להגיד שהכל נהייה בדברו אומר לכתחילה בורא נפשות יש כאלה אומרים שמדובר בברכה אחרונה אומ לרב חנא להבי לחת המי אמר לפוק חז הה בדבר שאנשים מברכים שהכל בהתחלה בורא נפשות בסוף זה לא בגלל שפוסקים טרפ טרפון זה חומרה אבל מה שיוצא גם פה משתמשים בכלל של פוג חז הי הדבר זאת אומרת הנהגה של הציבור מלמדת אותנו בסופו של דבר מה היא ההלכה שהתקבלה בישראל [מוזיקה]
לצפיה בתכנים נוספים: