העמוד היומי מסכת עירובין דף יא עמוד ב
העמוד היומי בגמרא תלמוד בבלי מסכת עירובין מבית "דרשו" עם הרב מיכאל שיינמן שליט"א, העמוד היומי בהבנה ובבהירות ומתיקות התורה
לשיעורים נוספים באתר דרשו: http://www.dirshu.co.il/
העמוד היומי מסכת עירובין דף יא עמוד ב
[מוזיקה] בסיעת דשמיא עירובים דף יא עמוד ב נתחיל בסוף העמוד הקודם ראינו לאל הגמרא מביאה סיפור מעשה באדם בבקת בית חורן שנעץ דלת קונדסין התה לו שדה והוא רצה לשו ליד השדה צמח אחר יש צורך לבדל לעשות הקיר בן השדות הוא לקח ד' קונדסים ד קנים נעץ אותם בארבע קצות שדהו ושמה הוא פרס עליהם קניים מלמעלה יצר לשדה שלו תפנות סתימה על ידי צורס הפסח בכלאים התירו לו בא רש לקיש ואומר בכלאים התירו לו והוא הדין לעניין שבס גם לגבי שבת מועיל למרות כמו שאמרנו בסוף שמדובר לכאורה ברוחב בין קנה לקנה יותר מ10 רמות למרות שזה פתח יותר מ10 אמות ובשבת יש לנו בעיה עם פרצה בגודל שכזה תפירת הפתח מועילה רבי יוחנן בא ואמר לכיים התירו כיים זה משהו יותר קל בשבס אסרו למה כמה שכנראה ככה ניסתה הגמרא לבוא ולומר לאל שרבי יוחנן הולך בשיט הסרב שרב סובר שצור הפסח לא מועילה לפתור בעיה של רוחב יותר מ1 רמות הגמרא דחתה את ההוכחה משמה והגמרא תלתה את המחלוקת בין רב יוחנן לרש לקיש בנושא אחר לגמרי בצורה התקנית איך אנחנו עושים צורס הפסח רב חיה בא ואמר שצור הספתח חייבת להיות בצורה כזאת שהקנה ששוכב על הקנים שמסביב מהצדדים חייב להיות מונח על גבין ולא בצידי אן אם הקנה נמצא בקדמת העמודים שמסביב לא מעליהם רב חיה פוסל בדעתו זו של רב חיא נחלקו רבי יוחנן ורש לקיש לגבי שבת רש לקיש בא ואמר ככה הגמרא מסיקה במסקנה לקראת סוף עמוד א' בדף יא לפי רש לקיש אני אומר שהקנה למרות שהוא נמצא בקדמה זה לא מפריע הוא חולק על רב חיה מה שאיין כן רב רב יוחנן סובר כשיטת ולכן בשבת לא התירו בכיים כן אבל בשבת לא התירו למרות ומדובר בלמטה מ-10 אמות כמ שאם היה למעלה מ-10 אמות לכאורה שניהם לא היו מסכימים להתיר את הצור הפתח הזאת ככה מסיקה הגמרא ועל זה שואלת הגמרא שאלה דף יא עמוד א' למטה ורמי דרבי יוחנן דרבי יוחנן ורמי דרש לקיש על דרש לקיש באופן הזה שעמדנו בסופו של עבר את המחלוקת של לקיש ורב יוחנן גבי האם דעתו של רב חיה מתקבלת בקשר לצורת הפתח שנמצא בקדמת הקנים שזו המחלוקת ביניהם זה סותר ממרה אחרת גם מחלוקת שלהם בשניהם ש שניהם יש סתירות בין שניהם ור מדרבי יוחנן רבי יוחנן ור מדר לקיש ד רש לקיש לא אמר רש לקיש משום רבי יהודה בר חנינה פאה מותרת לעניין כלאיים האם אותו דבר קליאה כמו שאמרנו מקודם שהוא עשה קליאה יצר צורת הפתח מותרת לעניין כלאים אבל לא לשבת שמנו לב ר שלקי בעמוד הקודם אמר שזה מועיל לכלים ומועיל לשבת ופה כילים מועיל שבת ללא ורב יוחנן אמר כ מחיצות לשבת דלא כך מחיצות לכלים דלא לא מועיל לא לגבי כילים לא לגבי שבת שוב סתירה בי רבי יוחנן לרבי יוחנן רבי יוחנן אמר בעמוד הקודם לכלים זה מועיל לשבת לו פה הוא לא מועיל לשניהם בשלמה דרש לקיש דרש לקיש לו קשייה עד יד דרבי רש לקיש במוד קודם אמר את דעתו שלו ופורש לקש אמר את זה בפירוש בשם רב יהודה בר חנינה בשם רבו ואם הביא בשם רבו הוא חולק אד רבי יוחנן ד רבי יוחנן שניהם זה דעתו שלו קשייה היא אמרת בשלמה על גבן אם היית אומר שבעמוד הקודם כשרב יוחנן בכלא מתיר ובשבת אסר מדובר על גבן שהקנה השוכב נמצא באמת על גבן של שני ה שני הקנים הצידיים ולמה שמה בשבת הוא עוסר כמו שוא הולך בדעתו של רב שרב אומר שצור ס הפסח לא מועילה לפתור בעיה של יותר מ-10 אמות אז אני מבין אתה מל גבן אחה מן הצד פה מדובר בקנה שנמצא בצידי הקנים הצידיים לא מעליהם אלא בקדמת השפיר אני אומר שבאמת אפשר לשב את רבי יוחנן לרבי יוחנן בעמוד הקודם הוא מדבר שהקנה מעל רק הוא פוסל בשבת משום שזה למעלה מ-10 ופה מדובר בקנה מקדימה ממילא זה פסול גם לגבי כיניים זה פשוט צורת הפתח לא תקנית אלה אמרתי דדי מן הצד מיק למימר למה שמה רבי יוחנן מתיר בכלי ועושה רק בשבת ופה הוא עושר גם בכלי וגם בשבת לעולם אומרת הגמרא אידי וידי מן הצד שניה מדובר גם אברם עמוד הקודם וגם פה מדובר מן הצד הם ב-10 אחה ביותר מ-10 זאת אומרת הקושי שיש פה להתיר את הצורת הפתח הזה באמת צורת פתח אם תקנית או לא תקנית האם אנחנו מקבלים את דעתו של רב חיה או לא האם באמת קנה שנמצא לא על גבי הקנים הצידיים אלא בקדמת האם מהווה צורת הפתח תקנית או לא זה המחלוקת בין רב יוחנן לרש לקיש וזה גם הנושא שקובע את רבי יוחנן בדעתו בעמוד הקודם ובדעתו פה ולמה מה החילוק בין רב יוחנן לרב יוחנן הטם ב-10 אחה ביותר ב-10 שמה מדובר ב-10 רמות ומטה וכאן מה שרבי יוחנן פוסל גם בכיים וגם בשבת זה ביותר מ10 אז יוצא ככה שב גם בפחות מ-10 אין פה צורה פסח בכלל אומנם באמת אני לא צריך להתיר שמה את המצב של יותר מ10 אבל סתם אני רוצה הרי לבדל בין השדה הזאת לשדה של יד או לגבי כילים או לגבי שבת אני חייב צורת הפתח אין לי שמה דופן אחר שמתירה אני חייב אז בכלאים צורס הפתח רבי יוחנן אומר לאל מדובר בעמוד הקודם מדובר בלמטה מ-10 לכן רבי יוחנן אמר כליים אני נוקטת לכולה אני מתיר בשבת אין לי צד לנקות לכולה לכן אני אוסר העמוד שלנו מדבר שרבי יוחנן אוסר גם בכלים וגם בשבת מדובר שוב כמו שאמרנו בקנה שהוא מצידי דהיינו בקדמת הקנים וכאן הוא עושר גם בק בשונה עמוד הקודם ולמה פה מדובר ביותר מ-10 ומנה לך מנ תמר דשן אלן בין 10 ליותר מ10 דומה לרב יוחנן לר שלקי לא כך היה המעשה שהלך בישוע אצל רב יוחנן בן נורי ללמוד תורה אף על פי שבקיא בהלכות כלאיים הוא ידע לכות כיים הו מצאו שיושב בין האילנות ומתח זמורה לקח קנה מאילן לאילן ואמר לו רבי אי כפנים כאן אם הייתי נוטע פה כפנים מהוא לזרוע כן האם מותר לי לנטוע מעבר לכך זרעים אחרים אמר לו ב10 מותר אם המרחק הדופן בין קנה צידי לקנה צידי אחר הוא 10 עד 10 מותר ביותר מ10 אסור ומה סכינה אי מהל גבן אם מדובר ה שמה בקנה וקנה משני הצדדים ולמעלה כנה שוכב עליהם דיינו צורת הפתח תקנית לחלוטין יותר מ-10 אסור למה שנאס תניה היו שם קנים הדוקרנים קוצים כאלה ועשה להם פאה מלמעלה עשה להם סלסול מלמעלה בתוך כנה שוכב אפילו ביותר מ10 מותר ואין על זה חולק לגבי כלאיים ודאי שזה ש יותר מ-10 אין סיבה לפסול את זה אז אתה לא יכול לבוא ולומר שהסיבה שהוא דיין איתו שמה היא מותר והוא חילק לו בין 10 ל10 זה בגלל שצורת הפתח לא מועילה בכלאים יותר מ-10 ודאי שהיא מועילה כליים יותר נטים לכולם ולכול למה זה מועיל אל ליו מה היייתה הבעייה שמה מן הצד מדובר היה שה העליון לא שכב על גביהן אלא בצידי הן וכ אמר לי ב-10 מותר יותר מ10 אסור שמ מינז מהן אנחנו רואים בסופו של דבר שהחילונים לממר בעמוד העכשווי היא לרש לקיש אפשר להגיד עד ידיד רבי לרב יוחנן למה בעמוד הקודם הוא מתיר בכלאים ווסר בשבת ופה הוא עוסר גם בכלאים וגם בשבת בעמוד הקודם מדובר שזה היה שני מדובר צידו הכנה לא שוכב מעל אלא שוכב בקדמה ושני מודעים לדין של רבחי שרב חיה אומר שצורת הפתח צריך שיהיה כנה מעליהם ולא בקדמת אבל בעמוד הקודם בב חיים קיבל את ר בחיה בשבת לכן הוא עוסר ולעומת זה בכלאים הוא מתיר בעמוד הזה גם בכלאים הוא עוסר כמ שבכלים גם מקבלים את הדין של רבחי שצורת הפתח לא תקנית תלוי אם זה יותר מ-10 או פחות מ-10 אם זה יותר מ-10 אז הצורה ת הפתח הלא תקנית המקולקלת קצת כן כ שקנה נמצא מקדימה ביותר מ10 זה לא מועיל ובפחות מ-10 זה כן מועיל גופה אומר רב חסדה צורת הפתח שעשה מן הצד לא עשה ולא כלום ואומר רב חסדה צורת הפתח שאמרו צריכה שתהיה בריאה הצורת הפתח שכה שתהה חזקה כדי להעמיד בדלת כדי שיוכלו בצורה תיאורטית אני לא צריך את הדלת אני צריך אבל שזה יחשב יהיה חזק בצורה שאפשר למיד בדלת ואיזה ת ואפילו דלת של קשין אני לא צריך להבין שמה דלת רחבה אוהבה כבדה אני לא צריך דלת רחבה אבה כבדה מספיק לי בעצם דלת של קשים אומר לקיש משום רב יניא דין נוסף צורת הפתח צריכה היקר ציר מה היקר ציר אומר רב אביה אבקת אני צריך יש מחלוקת רישונים האם הכוונה היא ממש חור ברצפה כדי שכביכול אני אוכל להעמיד שמה ציר בדלת תנוע על ציירה או שהכוונה היא ש במשקוף יהיה ציר בסופו של דבר אני כדי שיהיה לזה שם של צורת הפתח תקנית אני צריך קודם כל שהקנה חזקים בצורה כזאת שדלת תוכל להסתובב עליה כלומר להתחבר אליה ולנוע עליה ומדובר אפילו דלת של קשים כלומר לא דלת כבדה ב גם שיהיה צורת הפתח אשכח רבח בריד רב אבי לתלמיד ד רבשי אמר לו אמר מר מידי בצורת הפתח האם שמעתם משהו רבכם בקשר לצורת צורת הפתח אמרו ללא אמר ולא כלום תנא צורת הפתח שאמרו קנה מכאן וקנה מכאן וקנה על גבי אן כמו שסיכמנו צריך שהקנה יהיה על גבין אם הקנה לא מולך על גבין אלא בצידן דהיינו בקדמת דבוק מחובר בצורה כל שאי ל הקנים זה צורת הפתח שאנה תקנית והיא לא תועיל כמו שרב חיה החיה ממש פסל את זה צריך שיהיה מעליהן אבל נשאלת עדיין השאלה צריכים ליגע או אין צריכים ליגע האם הקונה השוכב צריך לשכב ממש ולגעת בקנים הצי או לא רב נחמן אמר אין צריכים לגר ורב ששט אמר צריכים לגר אז על רב נחמן רב נחמן אמר התיר גם אם הקנה השוכב לא ממש נוגע על הקנים הצידיים ועבד עובדה ברש גלות כשמת התיר שמה מקום רש גלוה רצה לסגור לשום מקום בקשר לטלטול בשבת סגר את זה באמצעות צורת הפתח ושם את הקנים מעל הקנים הצידיים אבל לא ממש מעל זאת אומרת לא ג אל המעל בריחוק קנים אז לרב נחמן ו דובלה ברש גלות כשמת אמר לרב ששת לשמי רב ששת חלק עליו אמר למשרתו רב גדה זיל שלוף לך תוציא את הקנים האלה תשלוף אותם כדי שאנשים לא יסתמכו על זה ויתרו לטלטל שמה שדינו ותשליך אותם אחרי ש תשלוף זל שלוף שדינו הלך שלף אותם עקר את הקנים ממקומם פשוט ביטל את הצורת הפתח שהייתה שמה השכח ורש גלות ה חבשו הם ראו מישהו פוגע בחצרות בחצר שלהם אז על רב ששת קמה באבא הלך רב ששת ואיפה שרב גדה היה אסור עמד מבחוץ אמר לה גדה פוקטה בוא תצא החוצה אנשי רש גלותה ראו שמה שעשה אותו רב גדה לא עשה את זה לד את עצמו עשה את זה על פי ורת רב ששת אז העסק לא כזה פשוט נגד תנ ורא לו נפק אתה אשקי כלומר הוא יצא החוצה ושחררו אותו עבדי רש גלות שחררו אותו אשקרה רב ששת לרבא בר שמואל אמר לה תמר מיד בצורת הפתח טוב נותר לעם המחלוקת של רב ששת ורב נחמן האם צריך שיגע או לא שיגע פגש רב ששת את רבא בר שמואל אמר לתני מר מיד בצורת הפתח אמר לאין למדתי דין שקשור לדין צורת הפתח נינה כיפה ישלנו פתח פה מדובר בקש לנושא של מזוזה יש לנו פתח יש לנו דופן ודופן ומעל זה אם יש עשרה טפחים דופן ודופן ומעל זה מתחיל כיפה כלומר סיבוב שגורם לכיפה למשקוף בצורת כיפה אין לנו שום בעיה יש לנו כיפה האם יש לנו פה משקוף שמחייב במזוזה או לא משקוף מזוזות אמר לנינה כיפה רב מאיר מחייב במזוזה וחכמים פותרים ושון שאם יש בר גלי העשרה שהיא חייבת אם בגובה של המשקופים משני הצדדים יש גובה של עשרה טפחים לפני שהכיפה מתחילה להקטין את הרוחב ממשקוף למשקוף הרי הכיפה גורמת שלאט לאט זה מתקצר והולך לפני שהכיפה מתחילה לקצר את הרוחב בין משקוף למשקוף יש לנו גובה של עשר טפחים לכול עלמה הפתח הזה חייב במזוזה אומר הבי הכל מודים אם גבוהה השרה ואיין ברגליה שלוש אם כל הפתח כולו כולל הכיפה שבו עשרה לא מעבר ואין ברגלי אפילו יותם ואין ברגלי השלושה זאת אומרת אבל הכיפה מתחילה לעשות לפני שהגב שלושה טפחים מהקרקע זאת אומרת אין לנו בכלל תחילת משקוף תקני למה מזוזת תקנית למה כמ שלפני שהגבר שלושה טפחים כבר המרחק בין המזוזות הצטמק על ידי הכיפה אם יש שלושה טפחים אז רואים משהו תחילת מזוזות מהצדדים אבל אם אין אפילו שלושה זה בעצם כמו דין לווד כאילו שאיין לנו פה שום תחילת פתח אז אם אין ברגליה השלושה אנמי יש ברגליה שלושה ואין גבוהה עשרה כל הפתח כולו כולל מקום הכיפה אין בסך הכל עשרה ולא כלום אז פטו מזוזה ודאי שלא כלום כי פליגי יש ברגלי ה ג יש ברגליים ג דהיינו תחילת מזוזה מזוזה אני מתכוון לקנ מהצד וגבוהה ערה בסך הכל ואין רחבה ארבעה אבל אחרי שהבנו בשלושה ושמה היה ארבע אחרי זה מתחילה הכיפה והכיפה גורמת שהמרחק בין שני המשקופים משני צידי הפתח יש ביניהם מרחק של פחות מארבע טפחים ואין רחבה ארבע אבל ויש ב לחוק להשלימה לארבעה אני יכול לחקוק ואני לא חוקק בפועל אבל בצורה תיאורטית אני יכול לחקוק בתוך הכיפה למעלה לחצוב שמה שטח של רוחב ארבע לארבעה רב מאיר סבר חוקק להשלים אני משתמש בתיאוריה הזאת כדי להתיר ורבו נו סברי לחייב במזוזה ורבו נו סברי אין חוק קין להשלים אז מה אני רואה לקחתי שתי תפנות של פתח מזוזה קוף איך שתקראו לזה ואני בא ואומר זה הגיע לגובה של הגיע לגובה של רה ואחרי זה מתחילה כיפה להת קמר ודאי שזה חייב ממזוזה אם הכיפה התחילה להתעגל לפני שהגבתי מגובה שלושה טפחים אין לי פה כלום מדובר שהכיפה מתחילה להתעגל מעל שלושה טפחים ולפני 10ה טפחים ואז יש לי מצב שבצד יש לי אומנם מזוזה אבל המזוזה היא לא גבוהה דהיינו כ שהמזוזה מגיעה לגובה עשרת תפוחים אין לי שמה רוחב השרה הכיפה גרמה שהרוכב הצטמק אבל אם אני יכול לחקוק מחלוקת רב מאיר ורב ונון האם אני משתמש בחקיקה התיאורטית כדי לחייב במזוזה או שלא אבל בסופו של יום מהו הפתח פה שמחייב אותי במזוזה מזוזה מצד אחד מזוזה מצד שני ואיפה המשקוף שמעליהם לא נמצא בצמוד אליהם הרי ביניהם חוצץ כל המקום של החקיקה כל הכיפה אני הרי לא חקקתי בפועל אני רק תתן לי פה משקוף דמיוני משקוב תיאורטי שנמצא בריחוק מהמזווה הרי מסתיימות ברגע שהגעתי ל להתחלת העיגול של המשקוף ואיפה המשקוף באמת רק בלמעלה נמצא שיש מרחק פער בין שתי המזוזות מסביב משני צידי הפתח לבין המשקוף למעלה רואים שצור הס הפתח לא חייבת להיות ממש בפועל שתיגע במזוזות שמסביב אמר לרב ששת הם משכחת להו אם תפגוש את אנשי הרש גלותא לא תימה להו לבש גלוה ול מידי מא מתנית ד כיפה לכאורה יש באמת תוכחה כנגדי ורב ששט חזר בו אבל אל תספר לרש גלותה כנראה הוא לא רצה שיהיה בזיון התורה אמר לו אל תספר להם שמצאת הוכחה כנגדי מתנית חשם אבוי בית שמים לכי וקורה גם לכי וגם קורה ובסל אומרים או לכי או קורה כמו שלמדנו במשנה שלנו רב ליזר אומר לכ יין צריכים שני לכי משני צידי המבוי משום רבי שמואל אמר תלמיד אחד לפני רבי עקיבה לא נחלקו בית שמאי ובית הלל על מבואי שהוא פחות מארבע אמות אם רוכבו של פתח המבוי הוא פחות מארבע אבות ודאי לא נחלקו שהוא ניתר או בלחי או בקורה כל המחלוקת על מה נחלקו על רחב מארבע אמות ועד 10 עד 10 אם יותר מ10 זה פסול לחלוטין שבית שמאי אומרים לכי וקורה ובי סלל אומרים או לכי או קורה רב קיבה על זה ועל זה נחלקו הם נחלקו בין אם זה פחות מארבע או יותר מארבע גמורה כמן דלא כ חנניה ולא כתנ קמה אנחנו למדנו הרי בדף בתחילת הפרק למדנו שמה שחנה ונקמה חולקים מה הדין אם יש לנו מבוי מפולש שבצידו הקני הוא נפתח לשוס הרבים ובצידו האחורי הוא גם נפתח לשוס הרבים מפולש בין שני רשויות הרבים חנניה שמה אמר צריך דלת מכאן חנניה אמר צ עשה פתח מכאן ולך קורה משם ו בילל כפי שהביאו אותם חנניה סוברים סליחה תניק ממר גמורה כמן דלא כ חנניה ולא כתנ קמה המשנה שלנו היא לא כפי חנניה ולא כתנ קמה איפה הזכרנו אותם ראינו אותם בתחילת הפרק ש מדבר בקשר למבוי מפולש מרשו הרבים לרשות הרבים מה הפתרון למבוי שכזה מבוי סתום לכב קור צידו הפתוח מה הדי הבוי מפולש חנניה בא ואמר עושה לפי דעת בס ילל עושה דלת מכאן ולכם וקורה מהצד השני לעומת זה סובר נקמה לא עושה צורס הפסח מכאן וד בלחי או קורה בצד השני לכאורה המשנה שלנו שדורשת כן דורשת לכי בקורה ולא דורשת כלום בצד השני זה לא כחנה ולא כתנ קמה הרי הם דורשים דלת צורס הפתח א רב יהודה אחיק אמר הכשר מבוי סתום לא מדובר פה באייך אנחנו פותרים מבוי מפולש בשני צידי הפילו לא פה מדובר במבוי סתום כיצד בית שמים לחי וקורה לא כפי דעת המשנה הראשונה בפרק שלנו ובסל אומרים או לכי או קורה בית שמאי אומרים לכי וקורה דיינו סתימה מעלית לממר קסברי בית שמאי ארבע מחיצות דוריסה בשביל לסתום ולקבוע עעל מקום מסוים שרש וסוכת גמורה צריך ארבע מחיצות אז מה למה ולכן במחיצה הרביעית אני אסתפק בלחי וקורה בכל אופן זה מחיצה עליתה ככה הבין בדס בית שמי לא לזרוק כדי לחייב אדם שזורק מרשו הרבים לתוך אותה חצר ולחייב אותו כמכסה הרבים מרשו היחד אז מספיק בשלוש הוד מחייב אבל לטלטל לקבוע שזה רשו סוכת ואפשר לטלטל בה בחופשיות אז הם דורשים מדיק ארבע אבל אין מפה הוכחה שבאמת בית שמי הסברו שרשו יוכי צריכה דווקא ארבע מחיצות לא צריך מספיק שלוש מחיצות כדי לקבוע שרשו יוכית כדי לחייב אדם בהוצאה מרשות לרשות אבל אם אתה רוצה לטלטל בצורה התר לגמרי שמה אני צריך באמת ארבע או לפחות מאין ארבע ולכן בית שמאי סוברים צריך לכי וקורה בסיל אומרים או לכי או קורה לימה אומרת הגמרא כסוי בסיל שלוש מחיצות דוריסה מספיק ולכן במחיצה הרביעית הם מסתפקים באו לחיו קורה לא לזרוק ש יהודים חייף אומנם לא יודע אם ככ הלכה אבל יתכן בהחלט שבשביל להכריז על המקום כרוס היחיד ולקבוע שמי שזורק לשמה עובר מספיק גם בשתיים אבל לטלטל עד יק שלוש ממילא איך אנחנו עושים את הדופן השלישית לפי בס הילל מספיק או לכי או קורה וכפי שלמדנו עד כל הפרק הזה בית שמיים באים ואומרים לא צריך גם לכי וגם קורה ה [מוזיקה]
לצפיה בתכנים נוספים:
נהנתם? יש לנו עוד תוכן משובח באתר
רוצים ללמוד דף יומי בגמרא? לחצו כאן ללימוד הדף היומי
רוצים ללמוד על פרשת השבוע? לחצו כאן לשיעורי תורה על הפרשה
רוצים ללמוד מתוך ספרי הקודש השונים אונליין? לחצו כאן לקריאת ספרי קודש
צריכים לשאול רב שאלות בהלכה או הנהגה? שאל את הרב שאלות בכל התחומים
רוצים להתפלל? תפילות חובה ורשות? לתפילות חובה, רשות וסגולות
רוצים לברך ברכת המזון? לקריאת ברכת המזון בנוסח עדות המזרח או אשכנז
נוסעים ממקום למקום? לחצו כאן כדי לקרוא תפילת הדרך או תפילה לטיסה







