העמוד היומי מסכת עירובין דף טז עמוד ב

העמוד היומי בגמרא תלמוד בבלי מסכת עירובין מבית "דרשו" עם הרב מיכאל שיינמן שליט"א, העמוד היומי בהבנה ובבהירות ומתיקות התורה
לשיעורים נוספים באתר דרשו: http://www.dirshu.co.il/

העמוד היומי מסכת עירובין דף טז עמוד ב

[מוזיקה] בסיעתא דשמיה דף טז עמוד ב נתחיל בסוף העמוד הקודם ראינו בבריתה לגבי דיני קלעים הבית הביע שלוש מידות ושם אנחנו רואים שאם יש לנו קנים שהם פחות משלושה ואני רוצה שישמשו בתור מחיצה כדי לאפשר לנו לזרוע מכל צד זרע אחר אני חייב שבין קנה לקנה יהיה פחות משלושה טפחים כדי להשתמש בלווד הבריתה נוקטת עוד משפט כדי שלא יזדק רקדי זאת אומרת לכאורה אם הדרישה היא של שלושה אומרת הגמרא פחות משלושה רק אז אני אומר לאבוד ני רבוני ידועה ה מחלוקת בין רבונו לבין רשב כמה הוא לווד האם שלושה טפחים או ארבעה טפחים מהני רבוני דאמרי פחות משלושה אמרין על לובד שלושה לא אמרין על לובד אז הרשע של הבריתה בעצם היא לדעת רבון שלו בוד יש משלושה ומטה עם הסיפה ראינו שאם יש מחיצה שהיא פחות מארבע משלושה טפחים עד כמעט ארבע אני אומר ש המחיצה הזאת אם נפסלת כל לורקה של המחיצה כתוצאה מפרוץ מרובה או כאלה דברים אני לא מתיר לזרוע משני צידיה אבל אם יש ארבעה טפחים במעלה אני מתיר לזרוע מכל צד שלה אנחנו רואים שמקבל שם מקום חשיבות ארבעה טפחים עם הסיפה כל שהוא משלושה כן הוא משלושה ועד ארבעה אמרנו עד כמעט ארבעה לכאורה החילוק פה הוא בין שלוש עד כמעט ארבע 3.9 נקרא לזה וארבע יש חילוק בין שלוש לארבע החילוק הזה הוא רק למן דמר לפי רשבג שאומר שבארבע זה מקבל את השינוי משלוש ומעלה 3.1 3.9 לא שונה מ4 תן לרבן שמעו בן גמלי דמר פחות מארבעה לווד די רבון משלושה ועד ארבעה שלושה וארבעה חדו לפי רבון עד שלושה לבוד משלושה זה מקבל שם חדש דהיינו שלוש ומעלה בעצם גם ארבע ומעלה הם אותו דבר רק אצל רשבג מצאנו חילוק בין פחות מארבע ליותר מארבע אומר הבי מדרי ש רבון סינמ רבון הבריתה הולכת כולה על פי רבון שדין לאבוד יש בי שלושה שלושה במטה רבון דכל למישרה כנגדו זה לא אותו גדר לגבי לקבוע לווד הבריתה הולכת בדעת רבון ש עד שלוש עד שלושה טפחים נחשב כלבו שלושה ומעלה לא אבל פה אנחנו רוצים להתיר את הזריעה משני צידיה של המחיצה כמו שאמרנו לאל אני צריך מחיצה חשובה מחיצה חשובה מקבלת את השם מחיצה חשובה מארבע ומעלה גם לרש בג גם לרב שמ בן גמליאל למה לבוד הוא עד ארבע אבל ש מחיצה חשובה יהיה רק מארבע ומעלה מדרש רבון סינמ רבון ומוד רבון דכל למיש כנגדו היק מקום ארבעה חשיב לגבי לובו באמת זה שלושה פחות משלושה משלושה זה משתנה אבל לגבי שם מקום חשוב זה משתנה רק בארבע ולא לא חשיף זו זה התירוץ הראשון רבא אמר מד ספה רבן שמעון בן גמליאל רשע מ רבן שמעון בן גמליאל ךמ רבן שמעון בן גמליאל אמרי רשבג אמר שלוד זה עד ארבע אנימי ללמעלה גבי קורה למעלה בקורה של מבואי אבל למטה כשזה נוגע לדיני מחיצות אבלה כמחיצה שהקדים בוקעים בה לא אמרין לובו זה הסיבה שביתה כתבה לי לא כתבה סתם שבשלוש ומעלה יש חיסרון שאין כאן לבוד לא גדים בוקעי גדים בוקעים למטה או שמחיה נמצאת בגובה של יותר משלושה טפחים מהקרקע או שמחקים עומדים במרחק של יותר משלושה טפחים אפילו שלושה טפחים הגדי כבר יכול לעבור בבת ראש דהיינו בקלות ובנוחות אני אומר שיש פה פסול אז גם לפי רשבג שעד ארבע יש לווד זה רק במקומות שהדי לא מפריע ללוד הזה אבל אם הגדי עובר ויכול לבוא בקלות אני בא ואני אומר גם גם אם תרצה להשתמש בלווד הגדי מפריע לך ממילא אין כאן חיבור בין הצדדים תושמע תפנות הללו שרובן פתחן וחלונות מותר גם אפילו עם הרוב פתוחים וחלונות מותר ובלבד שה עומד מרובה על הפרוץ סתירה מובי שרובן סל כדעת אמרת שהרוב צריך שיהיה עומד אלא שריבה בהן פתחים וחלונות מותר ובלבד שיהיה עומד מרובה על הפרוץ מה אנחנו רואים שאנחנו בשביל להתיר צריך שעומד יהיה מרובה על הפרוץ תדייק הכ פרוץ אסור תיובתא דרב פפא אומרת הגמרא תיובתא ולכת כט דרב פפה שפרוץ כעומד כשר תיובת ולחת הרי הקשת עליו כושיה אין משום דדיקה מתנית קבטי המשנה שלנו לכאורה משמ כמותו דתנן לא יהיו פריצות יתרות על הבניין הכי בניין מותר התנה שלנו מגביל אותנו לגבי שירה שהפרצוף רב פופה שפרוץ כעומד מותר מקיפין שלושה חבלים זה למעלה מזה אדם רוצה ליצור לעצמו מקום של רשו יוחד הוא לוקח שלושה חבלים מעמיד עמודים בקצות השדה ופורס עליהם שלושה חבלים זה למעלה מזה וזה למעלה מזה שלושה חבלים ובלבד שלא יהה בין חבל לחברו שלושה טפחים אני רוצה הרי להשתמש פה בדין לבוד ממילא המרחק בין חבל לחבל הוא מקסימום קרוב לשלושה שיעור חבלים וובין אבל אז בוא נחשוב ביחד אם אני עושה שלושה טפחים למטה קצת פחות משלושה אז יש לי שלוש פחות משהו אחרי זה עוד שלוש פחות משהו ועוד שלוש פחות משהו דהיינו כמה מקומות יש לי שבסדר הם יסתמו על ידי לווד אבל כמה יש לי סך הכל 9 פחות שלו משהו כמו שבכל מקום יש לי שלוש אני צריך החבלים ביניהם יביאו אותי להשלמה של טפח ושלושה משוון למה כדי שיגיע למצב של 10 טפח כמה שיש לי ת אבל יש לרת פחות שלושה משהו החבלים ד עם ה כל שלושת חבלים ביחד ובים צריך להיות בגודל של תפח ושלושה משהים זה כתוב שהו חבלים וובין יתר על טפח כמה יתר על תפח שלושה משהים כדי שיהיה הכל עשרה טפחים כמו שאנחנו יכולים לעשות מחיצה באמצעות חבלים שהולכים בצורה מאוזנת מצד לצד חזל קוראים לזה ערב הולכים מצד לצד ומשמשים כמחיצה אותו דבר גם אפשר לעשות את זה בקנים מקיפים בקנים מעמידים קנים מלמטה למעלה ובלבד שלא יהה בין כנל חברו שלושה טפחים אפשר גם לעשות מחיצה או באמצעות שטי אני ממתקנים כשהמרחק ביניהם פחות משלושה טפחים וזה נחשב או לא קל כ סתום או שאני מעמיד בצורה של ערב דהיינו שוכב מה שנקרא היום מאוזן יש שלושה חבלים היום עושים את זה לפעמים בסוכות בסוכות א הפשוטות עושים את זה בצורה של שלושה חבלים שמשמשים כ מחיצה כל זה האפשרות להקים מחיצה או שטי או ערב בשערה דיברו כשאדם נצרך הולך בדרך הוא חייב לעשות לעצמו מקום רשו יוכת כדי שיוכל לטלטל פה בשבת התירו מחיצה רעוה של שטי או של ערב דברי רב יודה וחכמים אומרים לא דיברו בשירה לאו דווקא בשירה אמנם אולי מוזכר פה שערה אבל לא דיברו בשערה אלא בהוה כמו שבשערה לרוב אדם נצרך למחיצות כאלה אבל המחיצה הראוה הזאת דהיינו או שטי או ערב יכולה לשמש כמחיצה גם לאדם יחיד ולו דוקא לקבוצה של אנשים שהולכים כל מחיצה שאינה של שטי ושל ערב מחיצה שהיא מחיצה ראויה אינה מחיצה דברי רבי יוסי ברב יהודה לכאורה רב יוסי ברבי יהודה חולק על אביו אביב אמר שבשערה זה כן מויד הוא פוסל לגמרי מחיצה של שיו ערב הגמרא מרחיבה בזה וחכמים אומרים אחד משני דברים שוב לכאורה זה נראה כמו חכמים של מקודם שכל מחיצה של שטי או של ערב יכולה לשמש כמחיצה תקנית לא רק בשערה אלא בכל מקום נראה את החילוקים בגמרא אומר רב אמנונה אומר רב הרי אמרו עומד מרובה על הפרוץ להזכירנו המשנה שלנו באמצעות לווד אין פה מצב שלומד מרובה או פרוץ מרובה למה כמ שה לווד עושק את הכל כמקום סתום ממילא כל המחיצות סתומות זה סתם מחיצה ראוייה כמו שזה רק שטי או רק ערב אבל המחיצה היא נקראת עומד מרובה עומד לגמרי אבל הרי אמרו עומד מרובה על הפרוץ למדנו במשנה לאל כשרה הולכים שיירה ומשמים בהמות מסביב ההגבלה היחידה שיש שבין בהמה לבהמה לא יהיה פרוץ כעומד או פרוץ מרובה עומד ראינו מחלוקת רב פפה ורב הונה אז אמרנו הרי אמרו עומד מרובה לפרוץ בשטי אב ועומד שם מדובר בשטי כמו שהה לך המחיצה שמה מעמידים את הגמל משכיבים אותו ונוצר מצב מלמטה למעלה יש לנו מחיצה המגבלה היחידה שיש שלא ה פרוץ מרובה על העומד אבל אם הפרוץ מועט מהמרובעים אני מכשיר בא רבים נונה בערב מאי מה אני עושה מה אני מה גני קובע אם המחיצות לא נעשות באמצעות מלמטה למעלה דהיינו מחיצות של שטי אלא מחיצות של ערב מצד לצד לא כמובן לא באמצעות לבוד כ שאם זה לאבוד אמרנו זה נחשב כסתם לגמרי אלא אני מביא למצב שיש כאן פרוץ פחות מהעומדים אני מכשיר אומר הבי תושמע שיעור חבלים וובין למדנו במשנה שלנו שיעור חבלים וובין צריך להשלים את הגודל של 10 אמרנו איך הוא עושה עושה למטה רווח של שלוש פחות משהו ואחרי זה חבל שמשלים את המשהו ועוד שלוש ועוד ואני מגיע לתשעה טפחים החבלים צריכים להיות מעובים יותר כדי שישלמו לי את הטפח שחסר לי וובין יתר על טפח בשלושה משון שיהיו הכל ערה טפחים ומיתה אם תבוא ותאמר שעומד מרובה על הפרוץ מכשירים אותו גם במצב כזה של מחיצות של ערב למה לייתר על טפח נעשה כך ליביד פחות משלושה וחבל משהו יעשה פחות משלושה ויחד עם החבל זה משמש כשלושה ופחות משלושה וחבל משהו וביו של החבל יהיה משהו שוב יש לנו עוד שלושה ופחות מארבעה משהו וחבל משהו נמצא שיש לנו 10ה טפחים מה צריכים את המשנה שלנו שבאה ואומרת שצריך שהעובי של החבלים יהיה טפח ושלושה משהו לא שלושה יחד עם החבל זה שלושה שלושה פחות משהו יחד עם החבל עוד שלושה פחות משהו יחד עם החבל ועוד ארבע פחות משהו יחד עם החבל יש לנו רוב למה כמ שיש לנו פה רוב של כשר יש לנו פה הארבע אומנם אין פה דין לווד אז אומנם באמת וא משמש כחלל אבל יש לנו שישה קשרים השלושה הראשונים והשניים יחד ע יחד עם החבל הם שישה שישה כנגד ארבעה אם נבוא ונאמר שגם במחיצות של ערב אני מתיר עומד מרובה על הפרוץ למה לא נכשיר בצורה הזאת ותס ברה פחות מארבע א חימו קים לה אני שומע את השאלה אבל איך אנחנו איפה נשים את הפער הזה של ארבעה אם הוקים לתת אם יהיה למטה הגובה של ארבע עד החבל ואחרי זה שלוש עד החבל ואחרי זה שלוש עד החבל כן פחות משלוש כן אב למחיצה שהקדים בוקים בה אני לא יכול להכשיר כמה שלמטה גדים יכולים לבקוע גם אם תיקח מחיצה של 10ה טפחים שלמה ותשים אותה בגובה של יותר משלושה טפחים מהקרקע היא לא הה במחיצה אם הוא קימלה אילי אם הרווח הזה של הארבע יהיה בחלק העליון בשליש העליון של המחיצה תי אווירה די גיסה יש לנו בחבל השלישי מצד אחד מתחתיו יש לנו שטח של ארבע הוא לא סתום אין שם עלובות יש לנו ארבעה למטה והשטח מעל החבל האוויר עד השמיים דאי גיסא ודאי גיסא או מבטלי אם מוקים ל במצאי דהיינו למטה יש שלושה קצת פחות משלושה אם החבל ולמעלה בשליש העליון יהיה פחות משלושה עם החבל והארבע עם החבל יהיה באמצע אבלה עומד מרובה על הפרוץ משתי רוחות לכאורה השטח באמצע השליש האמצעי שהוא ותר רחב מהעומדים איך אנחנו מכשירים הוא אמור לבוא ולבטל את העומדים מסביבו כ ש הפרוץ מרובה על העומד אלא מה נבוא ונמר אומנם כל הפרוץ אמור לבטל כל עומד שלצידו אבל ניקח את שני העומדים ביחד שהם שישה והם יגברו על הפרוץ זה דיון שראינו אותו בדפים הקודמים ושמה לא הגענו למסקנה אבל אתה רוצה לבוא ולומר שמת מנ עומד מרובה על הפרוץ משתי רוחות אב ועומד אנחנו לא מעניינים להגיע למצב הזה זה אומר תספ הרי שמה החלטנו כן שעומד מרובה על הפרוץ משתי רוחות זה מועיל פה השאלה היא אחרת אם אנחנו נשים שלושה למטה ושלושה בשליש העליון וארבע באמצע יצא מצב שארבע באמצע יחד לא א גיסה של השלושה למעלה נגיד השלושה למעלה נחשבים כסתם בגלל דין לווד אבל הארבע ש מתחתיהם וכל המרחב עד השמיים שמלמעלה תעביר די גיסה ודי גיסה ומבט גם אם נבוא נכריע שעומד מרובה על הפרוץ משתי רוחות לכוונה שהפרו יותר גדול מכל עומד שלצידו אלא צירוף של שני העומדים הם אלה שמנצחים את הפרוץ גם אם נבוא ונאמר שזה בעצם כן מועיל אני כן אמור להתחשב להכשיר את המחיצה אבל יש פה בעיה אחרת כמר ש הפרוץ מתחת לשליש העליון והפרו שמעל השליש העליון א תעביר ד גיסה ודס מבטלי אלא רבמ נונה אחיק מיבאלה הז שלושת ה אוקימתות האלה אינם מציאותיות כגון דיתי מחצלת דעה וז ומשהו הוא מביא מחצלת שגובה הוא שבע פלוס משהו חקק בה ג' בחלקה התחתון חקק ג ונשאר ושווק בד למעלה ומשהו למטה זאת אומרת יש לנו מחצלת שיש למטה פס משהו אחרי זה חלל של שלושה טפחים ולמעלה שטח סתום עומד של ארבעה טפחים ולקח את המחצלת הזאת והוקמה בפחות מג העמיד אותה בפחות מג סמוך לקרקע ואז אני בא ואני אומר ככה גדיים בוקעים בה אין פה כ זה פחות מג' ואז מיד פחות מג' נפגשים עם הפס למטה משהו למטה ממילא יש לנו שלושה למטה אחרי זה שלושה באמצע חלל אבל למעלה ארבע אתה לא יכול לבוא ולומר שהחלל מתחת לשליש העליון יפסול את השליש העליון הוא קטן ממנו הש שלו אמרנו הוא ארבע והשלישי האמצעי הוא שלושה גם אם יש חלל אז ממלא אני בא ואני אומר במקרה דנן כן ג' יש באמצע ג אנחנו נהה אמורים להתיר וזה זה מה שהוא הסתפק היות שיש לנו שלוש למטה באמצעות לווד יש לנו ארבע למעלה סתומים יש לנו שלוש באמצע אומנם באמת השלוש באמצע אין בו דין לאבוד אבל נבוא ונתיר ארבע פלוס שלושה למטה יש לנו שבע ממילא זה יגבר על החלל באמצע לבוא ולומר ש באמצע אפסול את השליש העליון בתור אי אוויר ד גיסה לא הוא שלושה וסתום למעלה עומד הוא ארבע רבשי אמר הספק שלו היה אחר מחיצה תלוייה היא באלו יש לנו מחיצה עשרה טפחים יש מחלוקת הראשון אב אמר בפשטות ערה טפחים למעלה כדי בא מנר רק מה זה עומד למעלה מגובה שלושה טפחים מהקרקע כדי בא מנה רב תבל מרב מחיצה תלויה מה הו שתתיר בחורבה אמר לה אין מחיצה תלויה מתרת אלא במים למה קלו שהכילו חכמים במים היות שבמים קשה מאוד יש צורך במים וקשה גם לבנות מחיצה חזל התירו שמיצה תלויה מתרת רק במים יש רישונים שאומרים כמה שגדי גם לא יכול לעבור מלמטה גדי לא עובר בתוך המים בסופו של דבר זה היה הספק שלו וככה נפשט הספק מחיצה תלויה אני בא ואני אומר למעלה משלושה טפחים אם אין פה סיפור של מים אני לא מתיר את המחיצה הזו למדנו במשנה מחיצה ראויה של שטי או של ערב אומרת המשנה זה דווקא בשירה ככה דעתו של רב יודה דווקא בשירה התירו מקיפין בקנים וכולי בשרה אין ביחיד לא ככה נשמע ותניה רבי יהודה אומר כל מחיצות שבת לא התירו ליחיד יותר מבית שעתיים מחיצה ראוה כזאת התירו ותכן מה זה מחיצה רעועה או של שטי או של ערב רבי יהודה עצמו אומר בברייתא שמחיה כזאת לבית שעתיים כן התירו במשנה משמע שכ ל ההיתר של מחיצה רועה כזאת הוא רק בשערה בקבוצה של אנשים אבל לא ביחידים בודדים רואים בריתה של רבי יהודה מתיר כדומה הרב נחמן תם רב ביבי ברביה לא נצרך אלא ליתן להם כל צורכן החינמי ליתן להם כל צורכן אנחנו נראה בהמשך הגמרא שיש את חומים שחומים מתיירים לשערה או לא לשערה גם ליחידים ליחיד בודד כל צורכו כמה שהוא צריך כמה שטח שהוא צריך נותנים לו ממילא אני בא ואני אומר מה שרבי יהודה בא ואמר שהמשנה התירה במחיצה ראוה רק בשיירה הכוונה היא רק בשירה התירו כל צורכן כפי כמות האנשים אנחנו נראה לקמן התירו ללא הגבלה אבל לשעתיים בת שעתיים זה רבי יהודה אמר גם ליחיד נותנים אז רבי ודה במשנה כשההוא אמר בשערה הכוונה היא בשערה התירו כל צורכן וביחיד שזה לא שירה התירו רק בצעתי ואת התירוץ הזה למדנו במקום אחר איך איתמר דרב נחמן ת רב ביבי ברבה דתנן כל מחיצה שאינה של שטי וערב אינה מחיצה מחיצה ראוה דברי רב יוסי ברב יודה זה בעצם ציטוט מהמשנה שלנו ומי אומר רב יוסי ברב יודה אחי ותניה אחד יחיד ואחד שירה לחבלים ומה בין יחיד לשירה יחיד נותנים לו בית שעתיים יחיד שנמצא בודד נותנים לו בית שעתיים שטח כבר דיברנו לאל בת שעתיים 50 על 100 אמה שניים נותנים להם גם בת שעתיים למרות שהם זוג לא נותנים להם כפול שניים דינו כיחיד דינם כיחיד נותנים להם גם בת עתיים ג' הם כבר נעשו שירה קבוצה ונותנים להם בית שש דברי רבי יוסי ברב יודה אז קודם כל סתירה מהמשנה שלנו רבי יוסי רבי יהודה אמר שכל המושג של מחיצה רוע לא קיים בכלל ככה לא שני שלו מחיצה שינה של שתי ושל ערב אינה מחיצה פ אנחנו רואים שכן לגבי יחיד לגבי שערה לגבי יחיד מותר לגבי יחיד וזוג מותר אחד לגבי שערה מותר שלוש בתי שתי שעתיים לכאורה נגד המשנה וחכמים אומרים מסיימת הבריתה אחד יחיד ואחד שערה נותנים להם כל צורכן כמה שהם צריכים ובלבד שלא יהיה הם יכולים קצת טיפה לחרוג מהכל צורכן ובלבד שלא יהיה בית שעתיים פנוי מעבר לכל צורכן שלא יהיה תוספת של בית שעתיים כמה שאז נפסלת המחיצה הזאת א לכור הסתירה בין רבי יוסי ברב יהודה לרבי יוסי ברבי יהודה אומר רב נחמן תמהר ביי ברביה לא נצרך אלא ליתן להם כל צורכן מה שכתוב במשנה שלנו שרבי יוסי ברבי יהודה אומר שמחיה ראויה בכלל לא נחשבת כמחיצה כן ה רבי יהודה רב יהודה מתיר כן ביחיד נותן ל ביצתיים בשלושה נותן להם שישה בתי ת שישה בית סעתי שישה סייעים כל זה מדובר לאפוק כל צורכן כל צורכן הוא לא יתן להם חכמים נותנים רבי וסים רבי ודה אומר מחיצה ראוה אני נותן אבל לא במצ שכל צורכן וזה מה שרבי וד במשנה אומר רבי סי רבי יהודה אומר שמחיה ראוה לא יכולה לשמש כמחיצה לגבי כל צורכן היא לא תשמש אף פעם לא ביחיד ולא בשערה [מוזיקה]
לצפיה בתכנים נוספים: