העמוד היומי מסכת עירובין דף ח עמוד א

העמוד היומי בגמרא תלמוד בבלי מסכת עירובין מבית "דרשו" עם הרב מנחם דריימן שליט"א, העמוד היומי בהבנה ובבהירות ומתיקות התורה
לשיעורים נוספים באתר דרשו: http://www.dirshu.co.il/

העמוד היומי מסכת עירובין דף ח עמוד א

[מוזיקה] דף ח עמוד א' מעניין היום לראות בעמוד שלנו שאחד הטריגרים הדברים שגורמים הכי הרבה למחלוקות בישראל היה קיים כבר בזמן חזל מסופר על אחד מגדולי ישראל שעלה עלה אליו אדם ופרס את שיקוליו הוא חי בבית דירה קטנה הרבה ילדים והוא חשוב לו מאוד כל מטר והוא מתלוות האם להרחיב את הדירה או לעבור דירה למקום אחר שאל אותו מה השיקולים כאן וכאן אמר לו פשוט מאוד במקום החדש שאליו אני רוצה שאליו בעצם מציעים לי לעבור הדירה אומנם מרווחת אבל השכנים לא משהו ואילו במקום שאני גר כיום השכנים בלי עין הרע אחד אחד יש לנו קשר כמו אחים לכן אני מאוד רוצה להישאר שם אמר לו אותו גדול בישראל באירוניה דקה לאחר שתרחיב השכנים כבר לא יהיו משהו משהו והקשר כבר לא יהיה כמו אחים אולי כמו יעקב ועשיו הוא אותו גדול שהרבה מהדיונים הללו קזו לפתחו הגיעו לשולחנו הכיר וידע את העניין הזה היום בעמוד שלנו נראה גם שרכבה של יחיד ורחבה של רבים יש הבדל מהותי וקריטי יחיד יכול לבנות שם ולהרחיב ולכן הדין משתנה רבים אין הרבה סיכוי שהם יגיעו לעמק השווה ויוכלו להרחיב אז הדבר הזה שקורע בניינים שכנים אחי קורע בין משפחות רבות בישראל העניין של הרחבה היה קיים כבר בזמן חזל זה אולי קצת מרגיע אבל מצד שני זה גם מחייב תפקידנו לא להמשיך את אותה מחלוקות לעד אני לא נכנס כן עכשיו באמת לזויות כל אחד ברור צודק וכולם אהובים כולם ברורים וחלקם באמת יש אנשים מושחטים שעוש אני לא נכנס לכל העניין הזה אבל סתם התעוררות קטנה בעניין וגם מעניין שזה מוזכר בעמוד שלנו הדבר הזה שכבר בזמנם היה מהווה כאב ראש לא קטן אומרת הגמרא הקדושה ואנחנו היום העמוד שלנו הוא בהתבסס על אתמול אז מי שדילג אתמול שלא יגיד אני אשלים יותר מאוחר אלא עכשיו הוא מוזמן זה שיעור קצר קודם תשמע את השיעור של אתמול ואז זה נלביש את השיעור של היום שימו לב איך הוא נפתח ח' עמוד א' ממש בשורה הראשונה הולמי דסליק הדתי מעיקרה מה שהבנו קודם אז בוא נעשה הקדמה קצרצרה למי שכן איתנו בעניינים ורק רינון קצרצר בעצם מה ראינו אתמול ראינו דין של רב יהודה שהוא לא אומר את זה בשם מישהו אנחנו לא יודעים הוא אמר את זה בשם רב או בשם שמואל מה הוא אומר הוא אומר שמבוכל לחצר מבואי שנגמר בחצר והחצר הזו נפרצה לרשות הרבים המבוי הזה מותר בטלטול בשונה ממה שאמר רב במקום אחר כך אמרנו שמבי של כלה לרחבה אז סליחה סליחה סליחה רב יהודה אמר שמבי של כלה לרחבה והרחבה נפרצה רחבה זה חצר אחורית מותר בטלטול המבוי הזה מותר בטלטול אמרנו רב אמר במקום אחר שמבוכל לחצר והחצר נפרצה לרשות הרבים אסור בטלטול חשבנו שזה באמת מחלוקת בסופו של דבר השבנו את הכל הסברנו שזה בכלל לא הדיון האם זה נחשב מפולש לרשות הרבים או לא אלא הדיון הוא אחר לחלוטין האם זה נקרא מקום ש נפרץ במילואו למקום שאסור לאלו כי תלוי אם ירבו או לא ירבו כאן בעצם סיכמנו את כל העמוד של אתמול ובעצם אנחנו עדיין צריכים להבין כשדיברנו אתמול אמרנו שבמידה ואנחנו אוחזים באב אמינה שרב ורב יהודה חולקים הם חולקים בטארט בשני דברים אחד כבר הסברנו אתמול בהרחבה זה העניין הזה של מבואי שקלל למקום מסוים רחבה או חצר ואותו מקום פרוץ לרשות הרבים האם הוא נחשב כ מבואי מפולש או לא והיה משמע לנו אתמול שרב יהודה סובר שלא ורב סובר שכן בזה אנחנו צריכים להבין באמת במה מחלוקת חוץ מזה מחלוקת נוספת שעליה לא דיברנו אתמול הבטחנו שנרחיב עליה היום והנה זה כאן מה קורה תארו לעצמכם ולא היה פרצה באותה חצר או באותו מבוי זאת אומרת המבוי נפרץ לרחבה או לחצר רב אומר את הדין שלו במבוי שנפרץ לחצר אני מדייק מדבריו ואומר תשמע מבואי שנפרץ לחצר והחצר נפרצה אז אסור לטלטל אז המבוי בעייתי אבל אם החצר לא נפרצה אפילו שבאותה חצר לא ערבו מותר לטלטל במבוי וצריך להבין מדוע ואילו לפי יהודה שומר את הדין שלו דווקא במבוי שקלה שימו לב לרחבה אני מבין רגע רגע למה הוא מדבר דווקא על רחבה כי רחבה כמו שהסברנו אתמול ם מקום שלא צריך עירוב אבל לא היה מדובר בחצר עלף שהחצר לא נפרצה לרשות הרבים רק המבוי נפרץ לחצר כבר המבוא היה אסור בטלטול כיוון שהוא נפרץ לחצר והחצר לא רווה וגם בזה אנחנו צריכים להבין מה סברות המחלוקת אז מה מועל עלינו בואו נדגיש שוב להבין מה המחלוקת ב במחלוקת הראשונית שלהם האם הבואי ש פרץ למקום שנפרץ נקרא מפולש או לא דבר נוסף אנחנו צריכים להבין מהספות המחלוקת שלהם לגבי אותה חצר זאת אומרת לגבי אותו מקום שהוא נפרץ האם גם זאת אומרת אם המבוי נפרץ למקום אחר ואותו מקום לא נפרץ לרשות הרבים ומדובר בחצר שלא ערבו בה לפי רב בסדר גמור מותר לטלטל במבוי ולפי רב יהודה עסו ובואו נבין למה אומרת הגמרא אני קורא שוב ולמ דסליק הדתי מעיקר הבן שארבו בין שלא ערבו פליגי כמו שהסברנו שני מחלוקות בוא תסביר לי את הסברות בערבו במי פליגי ושלא ערבו במי פליגי אונה הגמרא בשלא ערבו פליגי בנראה מבחוץ לשווה מבפנים במקרה זאת אומרת לגבי החצר בוא נאמר ומבוא נפרץ לחצר והחצר לא פרוצה לרשות הרבים אתה יודע במה הם נחלקו מה קורה אם יש לי כזה סוג מחיצה שאני רואה אותה מצד אחד ולא רואה אותה מצד אחר זאת אומרת המבוי הוא נפרץ במילואו לחצר אני עומד במבוי אני לא רואה שום קוטל אמצע הכל חשוף הכל פרוץ הכל שבור אין כלום אני גולש ישיר לתוך החצר כשאני עומד בחצר יש כתלים ככה משני הכיוונים עד שמגיעים לפרצי שהיא מובילה למבוי השאלה אם כזה קוטל שבעצם הוא נראה רק מצד אחד הוא נראה מבחוץ אם אתה עומד בחצר הוא נראה אבל שווה מבפנים אם אני עומד במבוי אני לא רואה אותו האם הוא נקרא מחיצה או לא רב סבור שהוא נקרא מחיצה וכיוון שהוא נקרא מחיצה יהיה מותר לטלטל במבוי גם ם בני החצר לא ערבו עם המבוי ואילו אבי יהודה סובר שהוא לא נקרא מחיצה אז זה מחלוקת ראשונה ואיתה סידרנו בעצם את המחלוקת השנייה שעליה דיברנו רק היום המחלוקת הזו שאומרת מה קורה האם בני מבואי שנפרץ לחצר שהחצר לא נפרצה לרשות הרבים מה הדין זה סידרנו נפלא מה הדין בערבו זאת אומרת בוא תסביר לי את המחלוקת הראשונה שעליה כבר דיברנו אתמול אומרת הגמרא כ מפלג בד רב יוסף יש ספרה של רב יוסף בוא נראה אותה ובה הם נחלקו דמר רב יוסף לא שנו זאת אומרת כל מה שאני אומר לך ש מבוי שקלל לרחבה נחשב כ סתום דווקא אלא שקלל אמצע רחבה זאת אומרת שה מבוא היא כלה ויש עוד רחבה משני הכיוונים שלו בצורת האות ז אבל כלה לצידי רחבה אם בעצם המבוי כלל לאחד הצדדים של הרחבה והוא נראה כרגע בצורת האות רש ועוד יש פרצה במבוי בכותל שמולו ברור שאסור גם רב יהודה יאמר שה מבואי נקרא כמפוטר יקח את דברי רב יוסף ועוד ירחיב בהם ויאמר כן אני חושש תמיד גם כשההוא קלל לאמצע רחבה אני חושש ואומר לא בן אדם שעומד במבו רואה מולו את רשות הרבים הוא לא קולט שזה עובר דרך חצר ודבר נוסף ורק החצר עצמה נפרצה לרשות הרבים ולכן רב יחמיר בכזה מקרה ואילו רב יהודה אמר לא באמת שזה כלל לאמצע הרחבה אין שום בעיה זה לא נחשב כמפוטר שזה כלל לצידי הרחבה זה באמת מובן בשכל אני רואה ככה כותל אחד המשך ישיר עד רשות הרבים בזה אני וסר יפה מאוד אז סידרנו את שני המחלוקות לא משנה שבסופו של דבר כמו שהסברנו אתמול רב יהודה ורב כלל לא חולקים הם מדברים בכלל לעניין אחר לחלוטין אבל זה כל העניין של האב המינה של אתמול במה הם נחלקים אז בעצם כרגע בדיני מבוי שכלל רחבה שבאמת כפי שאמרנו אתמול כולם מודעים שמותר לטלטל מגיע ארב יוסף ואומר רגע יש הגבלה אחת דווקא שהוא קלל לאמצע רחבה כמו שאמרנו בצורת האות ז בצורת האות ר ברור שאסור מגיע רבא ומוסיף הגבלה נוספת אמר רבא עד אמרת לאמצע רכבה מותר לא אמרן אלא זה שלא כנגד זה הפרצה שמובילה מהמבוא לחצר לרחבה והפרסה שמובילה מהרחבה לרשות הרבים הם אחת שלא כנגד רעותה רק אז מותר אבל אם הם מכוונות זה כנגד זה אסור למה כי ברגע שזה מכוון אני עומד רואה ככה בדוך מולי מיד מולי את רשות הרבים ולכן אסור לטלטל בכזה צורה רב משער שיה מגיע ומוסיף הגבלה נוספת שימו לב הגבלה שלישית אמר משר שיה עד אמר זה שלא כנגד זה מותר לא אמרן אלא רחבה דרבים זה נפרץ לאמצע רחבה ורחבה של הרבה אנשים יחד אבל רחב ד היחיד אני חושש אתה יודע מה אני חושש שהבן אדם ירחיב את הבית ז לחלה הובני לבתים באל הרחבה יבנה שם בתים ואז יגיע למצב שעליו דיבר רבי יוסף שבעצם ה המבוא יקלה נפרץ לצידי רחבה כיוון שהבן אדם אמנם פעם היה שם מגרש ריק מרחב ריק הבן אדם ירחיב ירחיב ירחיב עד שהוא יגיע לפריצת המבוי וכזה מקרה אסור ורחבה דיחיד אסור בוא נראה את הטעם בגמרא זמ נדמים לחלה הובני לבתים בן אדם פרטי נ שם בתים ואבלי כ מבוש קלל לצד רך הבה ואסיר ולכן אסור זאת אומרת אני חושש שזה יגיע עידי מצב בעייתי ולכן כבר עכשיו אני עוסר ורק ברחבה דרבים ששם החשש הוא מאוד רחוק שכולם יגיעו לעמק השווה וכולם הסתדרו עם הזכויות בנייה והעשרות בנייה וכולי וגומר וכל אחד שמתעסק קצת בתחום יודע עד כמה זה מורכב רק אז אני אטיר אז בואו נסכם בעצם כך יש לנו כמה הגבלות דבר ראשון שהוא קלל לאמצע הרחבה ולא לצד דבר שני שהפרס לא מכוונות ודבר שלישי שזה יהיה רחבה של רבים ולא של יחיד והגמרא באמת מביאה ראייה שיש הבדל בין רבים ליחיד ומינה תמרה מי אמר דשני אלן שבאמת יש הבדל בין רחבה דרבים לרחבה דיחיד בוא והוכיח לך דמר רבין ברב עד אמ רב יצחק מעשה במבוי אחד שצדו אחד קלה לים וצידו אחד כלה לאשפה בעצם הכניסה למבוי נפלא מרשות הרבים נכנס למבוי בכותל שמולי יש בתים וחצרות מה שהופך אותו למבוי בשני קוטלי האורך אין גדרות יש מחיצות אבל איזה מחיצות צד אחד אשפה שהיא עשרה טפחים היא נחשבת כמחיצה וצד שני ים ים גם כל עוד והוא מדרון מסוים שבתוך ארבע ות יש עשרה טפחים נחשב כמחיצה מה קורה אני רוצה עכשיו לתקן אותו עם לחי וקורה כמו מבוי רגיל ולהסתמך על שני המחיצות הללו אפשר או אי אפשר הוא בא מעשה לפני רבי שאלו אותו מה הדין ומה הוא אמר לא אמר בזה לא היתר ולא איסור הוא לא רצה להורות לא כן ולא לא למה מסבירה הגמרא איסור לא אמר בדקה במחיצות תכלס יש כאן מחיצות והוא ראוי להתיר לכן הוא לא אסר אה אם כן למה הוא לא הטיר באו באופן גורף יותר לא אמר בה חיישין אנש מ ינטל אשפה ויעלה הים סרטון אני חושב שיום אחד יפנו את האשפה אני חושב שיום אחד הים יסוג אחור וממילא לא יהיה כאן את המדרון הזה לא יהיה כאן את המחיצה הזאת ולכן הוא לא רצה להתיר בכל אופן מה אנחנו רואים אנחנו רואים שיש מושג שהשפה תפנה בוא נביא מקום אחר שבו אנחנו רואים שלא חושבים שהשפע תפנה ואז הגמרא תסכם את הראייה ותוכיח שיש הבדל בין אשפה של רבים לאשפה של יחיד ונל בין רחבה של רבים לרחבה של יחיד אבל בוא לא נקדים את המאוחר ונראה את זה בגמרא שואלת הגמרא ו מיכאי שינן האם חושבים שהשפה נטל והרי והתנן אשפה ברשות הרבים גבוה 10ה טפחים יש לי ערימה של אשפה מצבור של אשפה מזבלה ברשות הרבים שהוא גבוה רה טפחים בעצם הוא שיעור של רשות היחיד מותר לי אם אני גר בבית שמעל חלון שעל גבה זורקים לה בשבת אני זורק מהבית טק ישר לאותה הרימה הבית שלי הוא רשות יחיד הערימה הזו היא רשות יחיד מה תגיד לי זה עובר ברשות הרבים אבי רשות למעלה מער טפחים כבר למדנו מסכת שבת כמדומני הזכרנו את זה גם במבוא הוא נחשב כמקום פתור ולכן מותר לי לזרוק מביתי דרך קיצור במקום לרדת עם הפח בלאגן טק סיימתי את סעודת שבת צולף מהחלון אל ראש הערימה אין שום בעיה זה רשות יחיד לרשות יחיד אני לא חושש שיבוא אדם ויפנה את ההשפע מגובה ע מגובה עשרה טפחים שזה רשות היחיד אם כן אנחנו רואים שלא חוששים שהשפע תפנה עלמה מכאן אני רואה שני בין השפע דרבים לאשפה ד דיחיד אשפה של רבים אני לא חושש שהיא תתפנה כי שוב זה אותו רעיון שדיברנו קודם זה הרבה אנשים עד שתגיע לעמק השווה עד שתדבר עם כולם עד שתאגיד והם יסכימו וידברו וכל הדברים האלה לא יקרו ולכן אני לא חושש ואילו באשפה דיחיד אני חושש במעשה של רבי במבוי היה מדובר באשפה של יחיד ולכן רבי לא הורה ביתר כי הוא חשש שהשפע תפנה אותו דבר כאן אחנ מי שני בן רחבה דרבים לרחבה דיחיד ובאמת כמו שאמרנו ברחבה דרבים אין חשש ש נו ונגיע לידי מבוא שקלל את צידי רחבה ואילו במבוא של יחיד יש את החשש ולכן אני לא איר גם כשעדיין אין שם בתים שואלת הגמרא ורבנן מי אתה אומר לי הגיעו לרבי הוא לא הורה לא התר ולא יסור באותו מבוי שקולו אחד אשפה וקולו אחד ים מה חכמים אמרו על כך אמר רבי יוסף ברבדי מתנה וחכמים אוסרים הם סרו כי הם חששו באמת כמו רבי שהשפע נטל והים יתבטל וסוג אחור אמר רב נחמן הלכה כדברי חכמים באמת אסור לטלטל במבוי הזה חכמים לא אמרו לא כך ולא כך אלא פסקו לאיסור איק דמרי אמר אב יוסף עבדי מתנה וחכמים התירים הם לא חוששים ועל כך אמר אב נחמן אין הלכה כדברי חכמים זאת אומרת רב נחמן תמיד פסק שבאמת עשור וים ואשפה לא נחשבים כמחיצה כי אני חושב שהשפע תפנה והים יסוג לאחור ולא יהיה מחיצה מרימר מספרת הגמרא פסקלה לסורה באולה היה ים יש אומרים שלא היה ים בסורה כן בטופוגרפיה בגיאוגרפיה שם לא היה ים היה שם נער בסורה והיה מבוא שבאמת חלק מהכלים שלהם היו ים מה איך הוא התייחס לכך אומרת הגמרא הוא לא שסמך על הים הוא אמר זה לא זה לא נקרא מחיצה והוא שם שם הוזלה הוזלה זה רשתות בעצם הוא שם שם איזשהי מחיצה אמר חיישינן שם היעלה הים סרטון וכמו שאמרנו המחיצה תתבטל ולכן הוא הצריך אותם לשים שם איזושהיא מחיצה מספרת הגמרא דיברנו כבר על מבואות בסורה מספרת הגמרא על מבואי נוסף שהיה בסורה ההוא מבוי עקום וכבר אמרנו יש מספר פעמים שראיינו עקום פעם אחת זה היה בצורת ה פעם אחת בצורת האות ח' כאן מדובר בצורת האות ר היה כזה מבוי בסורה מה עשו אנשים קרוח בודיה לקחו מחצלת גללו אותו ככה בעיגול כמו שטיח היה עיגול זה היה נראה כמו איזה לכי ברעיון הושיבו את זה בדיוק בקימור של הריש ככה בין הרגל לראש שם שמו את זה וטיבו במומי בול בקמומיל מהם הועילו כאן א לא כרב ולא כשמואל זה תיקון שלא מועיל לפי הף שיטה ומדוע לרב ד אמר תורתו כ מפולש צורת הפתח בית צריך לעשות שמה בקמומיל צורת הפתח לא מספיק לחי וגם לשמואל דמה תורתו כ סתום וכן מספיק לחי אנימי ללחי מעל ישים שם לחי נורמלי לחי נורמטיבי עמיד יציב אבל אי המחצלת הזו שהגל ושמת את זה כביכול בתור לחי כיוון דנש בזיק ושדי הרוח תנשוב בה ותעיף אותה משם היא כלל לא נחשבת כלכ הי לא כלום היא לא נחשבת ככי וגם לשמואל זה לא מועיל אבל ניץ בסקט וחברי אם הוא נעץ שם יתד ויחבר לכותל זאת אומרת שהרוח לא תוכל להעיף אותה ממקומה חברי זה באמת נחשב כחיבור וגם שמואל ובעצם לכל הפחות לפי שמואל זה יהיה נפלא ומצויין לרב אומנם צריך תצורת הפתח אבל לפי שמואל שמספיק לחי ברגע שזה לחי עמיד והוא לא עף מכל איזה נשיבת רוח זה בסדר גמור יפה מאוד חוזרת הגמרא לדון מה קורה בחצר במבוי שנפרץ במלאו לחצר מה דין החצר דיברנו מה דין ה מבואי בוא נראה מה דין החצר גופה אמר ירמיה ברבא אמר רב מבואי שנפרץ ממלא לחצר ונפרדה חצר כנגדו וכמובן מדובר שהחצר לא ערווה עם בני המבוי חצר מותרת ו מבוי אסור המבוי אני יודע למה הוא אסור כי כמו שאמרנו זה לא עניין של מפולש הוא פשוט נפרץ במילואו לחצר וברגע שהחצר הזאת היא לא הרוה איתו זה נקרא נפרץ במילואו למקום שאסור לו ולכן המבוי אסור בטלטול בני החצר מותרים בטלטול ולמה אומרת הגמרא חצר מותרת מהסיבה הפשוטה כי כמו שאמרנו לחצר עדיין יש כתלים עד פרצת המבוי ולכן אני מחשיב את זה כפתח יש לחצר ח לרשות הרבים אבל יש גם כתלים יש לחצר פתח למבוי אבל יש גם כתלים ולכן בחצר מותר לטלטל שואלת הגמרא דין נפלא אבל אנחנו כבר יודעים אותו אמר לי רבא בר אולה לרב ביבי בר אביה רבי לא משנתנו היא זו זה משנה מפורשת במסכת עירובין חצר קטנה שנפרצה לגדולה יש חצר קטנה מחוברת לחצר גדולה ופרצה במלואה זאת אומרת כל החצר הקטנה פתוחה באופן מלא לגדולה הגדולה לא פתוחה באופן מלא לקטנה כי הגדולה מטבע הדברים מק פה את הקטנה ובעצם יש שם אל גיפופים בעצם קטל שאז אני נכנס אל הקטנה הקטנה חשופה אני עומד בקטנה חשוף לגמרי לתוך הגדולה אני עומד בגדולה יש כתלים ואז פתח לקטנה גדולה מותרת כי יש לה כתלים ופתח ואילו קטנה אסורה מני שהיא כ פתחה של גדולה לקטנה אין שום כול הכל פתוח לגדולה ולכן היא אסורה קטנה ואילו הגדולה שיש כתלים מותרת זה אותו רעיון בדיוק של מבוי וחצר ברור שהחצר מותרת אין כל ספק אמרלי אתה צודק שמה רואים את זה במשנה אבל אם מעט אמים היינו רוצים ללמוד משם א ואמינה א הייתי אומר אמיך דלא קדס בי רבים בין חצר גדולה לקטנה נו באמת כמה דיירים פה כמה דיירים שם אין בעיה לא עוברים שם אנשים רבים אבל כאן המבוי עובר לחצר החצר עוברת לרשות הרבים הרבה אנשים עוברים שם אבל כאן איך קדרסי בבים הרבה עוברים שמה אימה אפילו חצר נמי שגם בחצר יה אסור לטלטל כי הרבים בוקעים בה והם יבטלו אתם מחיצה כמו שראינו כבר את הדין הזה ולכן אני חייב לחדש ולמר לך לא זה נחשב כפתח נכון שרבים עוברים כאן אבל עדיין זה כפתח ולכן מותר שואלת הגמרא ונה מת הנינה גם את הדין הזה כבר ראינו שאפילו שרבים עוברים שם זה נחשב כפתח איפה ראינו את זה חצר שהרבים נכנסים ל בזו ויוצאים לה בזו חצר שהרבה אנשים עוברים בה נחשבת כרשות הרבים לטומאה לטומאה יש דין שספק טומאה ברשות היחיד טהור ברשות היחיד טמא ברשות הרבים טהור אז לגבי טומא אני באמת מחשיב את זה כ רשות הרבים ואומרת טהור אבל ממשיכה המשנה ואומרת כרשות היחיד לשבת לשבת אני לא מסתכל על הרבים אני מסתכל על המחיצות ויש כן מחיצות ולכן היא נחשבת כרשות היחיד אז גם את זה אני כבר יודע ואם כן הייתי יודע את הדין הזה של מבוי שנפרץ לחצר שהחצר מותרת כיוון שיש שם גיפופים ומחיצות עונה הגמרא עדיין לא הייתי יודע היא מאטם אב מיננ מי לזה שלא כנגד זה דווקא שהרבים שבוכים בחצר יש פרצה לחצר פתח אחד מצד זה ופתח אחד שלא כנגדו מצד אחר אבל ל זה כנגד זה אימה לא הייתי אומר שזה כנגד זה עם המחיצות עם הפרצות הפתחים ממש זה כנגד זה הוא יחשב כרשות הרבים גם לעניין שבת ולכן אני חייב לחדש ולומר לא דע לך גם אבוי שנפרץ לחצר ומולו ממש יש פרצה כך רב סובר שימו לב בניגוד לדברי רבא שראיינו מקודם שבאמת דווקא זה שלא כנגד זה פה הוא מתייחס לדין הפשוט המקורי גם שזה גם כשזה זה כנגד זה שהפתח הם כן אחד מול השני פתח אחד מול חברו ועוברים שם רבים בכל אופן כיוון שיש מחיצות גיפופים קטל בין המבוא בין החצר למבוי וובין החצר לרשות הרבים זה נחשב כחצר עם פתחים ומותר לטלטל בה מחר נראה באמת איך רבא הסתדר עם זה יפה מאוד בואו נסכם מה ראינו היום דבר ראשון אמרנו מה המחלוקות שלהם לפי אהוה המינה של אתמול מה המחלוקות אמרנו בשלא ערבו הם חולקים נראה מבחוץ לשווה מבפנים האם זה נחשב כמחיצה או לא יפה רב סובר שזה נחשב כמחיצה ולכן בעצם היה לנו את הדיוק הנפלא הזה מדברי רב שמדבר בחצר ומדברי רב יהודה שמדבר ברחבה רב יאמר נחשב רב יהודה יאמר לא נחשב בערבו במה הם חולקים הם חולקים בחששות של רב יוסף האם אני מרחיב בו מה רב יוסף אמר הגבלה אם זה קלל לאמצע חצר אז מותר לטלטל אבל אם המבוא יקלל לצידי רחבה אז אסור לטלטל ורב מרחיב את החשש גם לאמצע החצר רבם מגיע ואומר דווקא שלא כנגד זה ורב משרשי מגיע ואומר דווקא רחבה דרבים ולא רחב ד היחיד כי אני חושש שהוא ירחיב ראינו מההוראה של רבי ששם אומר ב באשפה במבוי שקולו ה אחד אשפה קטלו אחד ים אומר אני חושש שזה תפנה והים יעלה סרטון ורואים במקום אחר שברגע שהשפה צבורה והיא רשות היחיד מותר לזרוק אלי האשפה מרשות היחיד ותרצו שתלוי אשפה של יחיד ורבים אם כך אתה רואה שברבים באמת יש דין אחר וכמו שאמרנו לגבי רחבה חכמים או שהם עשו או שהם התירו והלכה רב נחמן אומר שאסור או הלכה כדברי חכמים או שאיין הלכה תמיד הוא יסבור שאסור מרי מר גם לא שמח על זה ושם שם רשתות מבוא יקום שמו שם לרב זה בטח לא עוזר לשמואל דווקא אם זה מחובר טוב ולא ף ברוח מבוי שנפרץ ממנו לא לחצר ונפרע אמרנו שחצ מותרת בגלל היפופ הללו ניסינו להגיד כתוב פה במשנה על גבי חצר אמרנו שהחידוש פה שאפילו שעוברים ברבים וזה שראיינו שחר ראינו את גם את זה במפורש שנחשבת חצר שהרבה עוברים שם שנחשבת כרשות הרבים רק לעניין טומ ולא לשבת אמרנו שעדיין אני צריך לחדש גם כשפתח זה כנגד זה ולא כדברי רבא ומחר נטפל בעניין זה בהצלחה רבה ולהתראות מח [מוזיקה]
לצפיה בתכנים נוספים: