העמוד היומי מסכת עירובין דף ז עמוד א

העמוד היומי בגמרא תלמוד בבלי מסכת עירובין מבית "דרשו" עם הרב מנחם דריימן שליט"א, העמוד היומי בהבנה ובבהירות ומתיקות התורה
לשיעורים נוספים באתר דרשו: http://www.dirshu.co.il/

העמוד היומי מסכת עירובין דף ז עמוד א

[מוזיקה] דף ז עמוד א' בטח אתם מכירים את צמד המילים שגודל כל ויכוח בעודו באיבו אחרי שאמרת את המילים הללו אי אפשר להמשיך להתווכח אי אפשר לריב כל החיכוכים נעלמים כל המריבות מתבטלות באותה שנייה ברגע שהוצאת מהפה את צמד המילים אתה צודק זהו אחרי אתה צודק כבר אין כל האנרגיות כל ה כל הכעסים משתחררים באותה שנייה וחשבתי לעצמי לפעמים היצר הרע מגיע ואומר לנו תשמע אתה כל כך נמוך אתה כל כך שפל אתה כל כך חוטא מרוחק מהקדושה גם כאן אפשר להשתמש בצמד המילים הללו ולומר לו אדוני היקר אתה צודק וואוו כך לומר ליצר הרה כן מהעמוד שלנו אנחנו נלמד שלומר לו ולהמשיך לא להפסיק אתה צודק ורק ללכן רק לכן הקדוש ברוך הוא בוחר בי כיוון שאני כל כך נמוך כיוון שאני כל כך שפל כיוון שאני מתמודד עם תאוות כל כך נמוכות ומעסות דווקא לכן הקדוש ברוך הוא בוחר בי ורוצה שאני אני הקטן אני השפל אני אעשה מצוות אני אלמד תורה אני אעבוד אותו באמת ובתמים אני אעיר את האור שלו כאן בעולם השפל עם כל הניסיונות והאתגרים שיש מסביב היום אנחנו נראה בעצם כבר דיברנו על כך אתמול על המושג שיצאה בת קול ואמרה הלכה כבית הלל לא לא אמר את זה הרב הראשי לא אמר את זה הסמכות התורנית הכי עליונה בת קול הדבר הכי קרוב לנבואה שיש בד קול בכל אופן אומרת הגמרא רבי יהושע אומר אין משגיחים בבד קול לא מעניין אותי מה הבת קול אמרה למה כי התורה עצמה אומרת לא בשמיים הי ורק לכן בגלל שאנחנו הרבה הרבה יותר מרוחקים מאותה בת קול נבואית שהיא שממית אין לה ניסיונות אין לה תאוות היא נמצאת במקום אחר לגמרי מאיתנו והיא פוסקת כך זה נפלא אבל התורה והמצוות ניתנו דווקא לאלו שנמצאים כאן בארץ דווקא לאלו שמתמודדים דווקא לאלו שנלחמים ולכן אנחנו פוסקי ההלכה אנחנו נקבע אנחנו נחליט ואנחנו נפסוק מה יהיה וגם הבת קול תסכים לנו כך אומר רבי יהושע אין משי בבת קול כלל לא מעניין אותי מה היא אומרת ולא כ היא לא חשובה אלא כ היא לא רלוונטית התורה לא ניתנה לה היא לא רואה את התמונה במלואה כי הי נמצאת יותר גבוה מאיתנו ודווקא בגלל שאנחנו נמוכים הקדוש ברוך הוא בחר בנו וזה מה שנאמר ליצר הרע בפעם הבאה שהוא יוכיח לנו עד כמה אנחנו קטנים א' זה לא אמת בסדר זה במאמר המוסגר אבל יותר מכך נאמר לו אתה צודק ורק לכן כיוון ששכנעתי במתק שפתיים בכוח הדמיון הנפלא שיש לך כמה אני נמוך כמה אני מרוחק דע לך שרק בגלל זה הקדוש ברוך הוא בוחר בי ואוהב אותי ורוצה שכך בדיוק אני אעבוד אותו אומרת הגמרא הקדושה ואנחנו בוא נקדים קצת מה ראינו אתמול בדף ו עמוד ב אנחנו ראינו שהיה מבוי מסוים שהוא היה מבואי בצורת האות ח' ואח מרנו עליו גם את כולי גם את חומרי רב וגם את חומרי שמואל זאת אומרת גם רב שמחשיב אותו כמפוטר בו תיקון כמפוטר עצמו הוא מקל ה אומר אומנם הוא נחשב כמפוטר מאשר דלתות אפשר לשים בו צורת הפתח בצד אחד ולחי אוקורה בצד שני וכאן אנחנו אומרים רגע זה כמו רב אבל מחמירים כמו שמואל שיצטרכו דלתות כמו ששמואל פסק שהלכה כ חנניה כמו בית הלל כן אני אומר פה כל מיני קודים מאתמול אני מקווה שכולנו בעניינים וכולנו זוכרים אבל גם מי שלא יכול לעקוב אחרינו ולהבין באיזה איפה אנחנו נמצאים בכל אופן החמר גם כ גם כרב שמצריך שמחשיב אותו כמפוטר דלת למפולת תפסנו את החומרה של רב ששמואל ומיד הגמרא שאלה איך זה ייתכן והרי ראינו שמי שנה כחומרי בית שמי וכ חומרי בית הלל עליו נאמר קס בחושך הולך עכשיו מיד הגמרא עברה בעצם למשהו צדדי כשהבנו את הבריתה של בית שמי ובית הלל שאלה הגמרא איך יתכן שאתה אומר לי שניתן לעשות כדברי בית שמאי והרי נפסקה הלכה כבית הלל אז אמרנו תירוץ ראשון עוד לפני שנפסקה כך הלכה תירוץ שני זה רבי יהושע שאין משגיחים בבת קול ותירוץ שלישי אנחנו מתחילים כאן בזן עמוד א' למעלה ויבא את אימא תירוץ שלישי אחי קאמר כך מתכוונת הבריתה לומר היא לא מתכווננת שתעשה כבית שמי ברור שלא לאחר שנפסקה הלחה כבית הלל אין לך שות וסמכות לעשות כבית שמאי גם אם אתה חושב שזה יותר הגיוני יותר חמור א יותר מקל ממש לא רק היא מתכוונת לקחת דוגמה להשוות ולומר כל פעם שיש לך מחלוקת כן כמו דוגמה של בית שמי ובית הלל אל תיקח את החומרות רק או את הקולות אלא תיצמד לרב וכך תנהג כל איך כך מתכוונת הברייתא לומר כל איך כל מקום ד משכחת כשאתה מוצא תרנ או רור דפגד כל מקום שיש מחלוקות כי אין מחלוקת ב בית הליל שהם נחלקו בהמון המון דברים בהרבה דברים בשס אנחנו צ מחלוקת בעיניהם אז אם תמצא עוד המוראים עוד תנאים נחלקים כאותה דוגמה גם כן בהרבה מקומות אל תתפוס גם וגם לא ליאב אל תעשה ככול דמר וכי כול דמר כמו כוללות של ההוא וקולות של ההוא או ולא כחומרי דמר וכי חומרי דמר כמו שאמרנו שהוא נחשב ככס אלא תמיד תיצמד לרב או כי כולי דמר ו כחומרי אביד או כ כולי דמר ו כחומרי אביד תמיד תיצמד לרב ולך איתו עד הסוף לך לפי הנתיב שלו כשהוא מחמיר תחמיר וכשהוא מקל תקל אבל כמובן הגמרא הבריתה לא מתכוונת ל שתעשה כבית שמאי לאחר שנפסקה ההלכה כבית הלל אז בכל אופן סידרנו איך נאמר לעשות כבית שמאי בסדר גמור אבל עדיין השאלה שבשבילה הבאנו את כל הבריתה נותרה בעינה יש לנו שאלה הרי לא לוקחים את שני חומרות ואיך כאן באותו מבוי בצורת האות ח לקחת גם את החומרה של רב להחשיבו כ מפולש וגם את החומרה של שמואל צריכות דלתות מכל מקום קשיה אומרת הגמרא מהרב נחמן בר יצחק מתרץ רב נחמן בר יצחק כולי כרב עבדו מה מה הכל כמו רב כשיטת של רב א לפי רב הרי הוא פסק הלכה כתנ קמה שלאחר שאני מחשיב אותו כמפוטר הפתח ולכי או מבוא לכי או קורה ולא צריך דלתות דמר רב הונה אמר רב הלכה ואין מורים כן נכון בעיקר הדין הלכה כת הנקמה אבל אין מורים כן זאת אומרת הלכה כמוהו אבל למעשה אני מחמיר וכן עושה כמו דברי בית הלל שמצריכים דלתות אז רב בעצמו שאמנם פסק את הנקמה ככה הוא פסק לכתה אבל למעשה הוא החמיר ואם כן כל הפסק שם בעניין המבוי היה כשיטת רב שהוא בעצמו אומר שאמנם הלכה כתנ קם אבל מחמירים כשיטת בית הלל ולכן הרחנו דלת שואלת הגמרא זה הכל נפלא לפי רב נחמן בר יצחק שכך הוא מספר לנו שרב פסק אבל לרבד בר ואמר רב הוא חולק ואמר דמר הלכה ומורים כן הוא לא סובר כמו רב אונה בשם רב שומר הלכה ואין מורים כן הוא אומר ממש לא שרב פוסק הלכה כתנ קמה הוא עומד מאחורי דבריו וגם פוסק ך להלכה הו למעשה ואם כן מיק לממר איך ייתכן שאמרנו גם כדברי בית שמאי וגם כדברי סליחה גם כדברי רב וגם כדברי שמואל מתרצת הגמרא אמר רב שיזי כי לא אבדין כחומר דבי טרי כל מה שאנחנו אומרים שלא עושים לא עושים את חומרות שני הצדדים דווקא איח דסטר הדדי במקום שכשאתה מחמיר יכול לצאת מכך מכשול שאם תמיד תיקח את החומרות ייתכן שלפעמים תגיע לידי כולה כגון הוא נותן לך דוגמה בשדרה וגולגולת דתנן יש מחלוקת הרי אנחנו כבר יודעים יש מושג של טומ של מת מת הוא מאוד חמור שמטמא באוהל אבל דווקא אם יש את כל המת או רוב המת רוב עצמותיו של מת גם כבר הראינו כאן במסכת וגם אם יש שדרה או גולגולת שזה איבר חשוב מהמת אפילו שזה לא רובו אני מחשיב אותו לעניין לטמא באוהל שכל מה שנמצא באותה קורת גג יחד עם המת נהיה טמא אחרת אם אין לי את השדרה או את הגולגולת או רובו וכדומה אז הוא מטמ רק במגע או במסע עד עצם כשעורה אם זה פחות מעצם כשעורה גם במגע הוא במסע לא כמו שראינו ואין כאן המקום להעריך בכל אופן שדרה וגולגולת הם מתמים גם באוהל ומה הדין שדרה וגולגולת שנחסכו בוא נראה שדרה וגולגולת שחסרות הם כבר לא נחשבים כסדרה וגולגולת אבל כמה צריך לחסר מהם בשביל ש שירד מהם התואר של דבר חשוב שאינו מטמה באוהל בוא נראה יש מחלוקת בית שמאי ובית הלל שדרה וגולגולת דתנן השדרה והגולגולת שחסרו לא מתמים באוהל וכמה כמה צריך יחסר מהם כדי שהם ירדו מהתואר הזה של דבר חשוב וכמה חסרון בשדרה בת שמה ה אומרים שתי חוליות יורד שתי חוליות אז אני מחשיב את זה כחיסרון פחות מכך זה לא נחשב כחיסרון ועדיין מטמה באוהל ואילו בית הלל אומרים כבר בחוליה אחת אני מחשיב את אותו שדרה ני אני מחשיב אותה זאת אומרת כשדר חסרה והיא כבר לא מתמה באוהל זה שיטה זה לגבי שדרה וגולגולת בת שמה אומרים כמלון מקדח בעצם דחית כן הכי דקה שיש שמה בגמרה דנים בהרחבה מה העובי של זה ואילו בית הילל אומרים כדי שינטל מן החי וימות זאת אומרת קטן יותר ממלא מקדח כמו שינטל מן החי וימות זה שיעור ממש קטנטן מהגולגולת של בן אדם זה דבר מאוד רגיש ברגע שבתור כשהוא חי נחסר מזה גרמים בודדים כבר הבן אדם מת במקום אומרים בית הלל כמה שיחסר מן החי וימות אז אני מחשיב את זה כגולת חסרה והיא לא מתאמת באוהל בעצם שימו לב בית הילל מחמירים כאן גם לגבי שדרה הם אומרים שכבר באח זאת אומרת בת הילל סליחה מקילים כבר בשדרה כבר בחוליה אחת הם אומרים שזה לא נחשב כשרה ולא יטמה באוהל ב שמה אומרים דווקא שתי חוליות וגם בשדרה הם אומרים שינטל מן החי שזה שעור קטנטן ולא כמו בית שמאי שאומרים עד כדי שינטל כי הם לא מקדח שזה יותר גדול ואמר רב יהודה אמר שמואל שימו לב אותה מחלוקת בדיוק וכן לעניין טרפה יש מושג שאם אני שוחט בהמה כדת וכדין הגעתי שחטתי ברחתי על השחיטה הכל טוב ויפה לאחר שאני פותח אותה אני רואה שיש בה איזה משהו שהיה גורם לה למות תוך 12 חודשים גם אם לא הייתי שוחת אותה לדוגמה נחסר לה משהו בגולגולת נחסר לה משהו בשדרה זה דברים מהותיים זה לא ברגל או בכל מיני מקומות שאפשר לחיות עם זה ו שהיא הייתה מתה הבהמה הזאת נחשבת טריפה ואסורה באכילה מה נחשב טריפה הוא אומר דע לך הם חולקים כמו שהם חולקים כאן מה נחשב חיסרון גם בטריפה הם חולקים אותו דבר בדיוק בצמא י אמרו כל עוד ולא נחסר שתי חוליות הבהמה לא נחשבת כטיפה ומותר לאוכלה בית הילל ומרו כבר בחוליה אחת אני מחמיר שימו לב בטריפה יוצא בדיוק הפוך בית הלל הם אלו שמחמירים כבר שחסר חוליה אחת הם יאמרו אסור לאכול את הבהמה הזו קנה לגבי גולגולת כבר שיחסר כדי שינטל מן החי שזה שיעור קטן קטן הם יאמרו שזו טריפה והבהמה אסורה באכילה נוצר מצב מעניין שאותה סברה אותה דעה במדויק של דוגמה בית שמאי מקילים לגבי טומאת מת ואומרים שכבר בשוא כל כך קטנטן שנחפרה שדרת חוליה אחת כבר הוא לא מטמה באוהל לגבי טריפה הם יחמירו שכבר בחוליה אחת היא נחשבת כתרפיה באכילה על כך על כזה דוגמה אומרת הגמרא שמי שיתפוס כאן את שתי החומרות ויגיד באמת אני אומר שעד שתי חוליות ואילו בטריפה אני אומר שכבר בחוליה אחת זה באמת העקמומיות זו כסילות זה אותה סברה אתה לא יכול לקחת את אותה סברה ולהשתמש ב בגמישות הזו לשני הכיוונים על זה נאמר כסלות כי זה סותר אחד את השני ברגע שאתה מחשיב לגבי תומת אוהל שכבר בחוליה אחת נגמר מזה תומת אוהל קנה לגבי טריפה אתה חייב להחמיר וברגע שאתה מחמיר לגבי אוהל וא אומר שעד שיש שתי חוליות זה עדיין ט אוטומטי בטריפה את המקל שעדיין לא נחשבת כתרפיה שתי חוליות כאן מי שיתפוס את שני החומרות אני באמת אסתכל עליו כ כסיל אבל בן אדם שיחמיר על עצמו ויעשה כל מיני תיקונים למבוי גם אם הוא יעשה דלת עלף שבאמת המנדה אמר שסובר שצריך דלת שזה שמואל סובר ש בכזה מבואי לא צריך כי הוא לא נחשב כמפוטר זה לא סותר אחד את השני כמו לגבי חוליה ולגבי גולגולת בטומה ובטרפז נאמר כסילות ולא על דברים אחרים ש שואלת הגמרא כן ואיכה דסטר דדי לא אבדין במקום שהחומר סוטות לא לא עושים את שני החומרות בואו נראה דבר מעניין מה תבר משר שי המעשה ברבי עקיבא שליקט אתרוג באחד בשבט בואו נדבר שנייה על תאומות ומעשרות באופן מצומצם יותר ספציפי דיברנו כבר מספיק פעמים על תרומות ומעשרות רחבים זאת אומרת מה זה תאומה מה זה מעשר מה זה תאומת מעשר היום נתמקד במעשר אני וער ומעשר שני בשנים בעצם לאחר שפרשת מהיבול את מה שאתה צריך את התרומה הראשונה את תרומת את התמת מעשר הלוי נותן את בקיצור את כל מה שצריך נותר עוד דבר מהוא מעשר שני בשנים עבדה א' ב ד וה אתה נותן מעשר שני אתה מפריש יש קדושה בפירות האלה צריך להעלות אותם לירושלים ולאכול אותם שם לאו דווקא כהנים כולם יכולים להנות מהם נפלא ביותר בשנים גו השלישית והשישית זה מעשר עני אין בהם שום קדושה וצריך ללתת אותם לעניים עכשיו מתי מתחלף שנה אז יש בכך מחלוקת האם באחד בשבט או בתו בשבט מתחלפת שנה לגבי הדינים הללו מספר רב משרשי המקשה מעשה ברבי עקיבא ליקט אתרוג באחד בשבט זה היה השנה השלישית בעיקרון היו צריכים להפריש מעשה רני אחד בשבט זה כבר ראש השנה בעיקרון ונהג בו שני ייסורים אחד כדברי בית שמאי שהם סוברים שזה באחד בשבט אז בעצם אנחנו אוחזים כבר בשנה השלישית והוא נתן מעשר עני ואחד כדברי בית הלל שהם סוברים שראש השנה הוא רק ב-15 בשבט כמו שאנחנו היום חוגגים טו בשבט הוא ראש השנה לאילנות ולכן הוא צריך לתת מעשר שני כדין שנה שנייה עדיין לא הגיעה השנה השלישית אז בעצם שימו לב רבי עקיבא החמיר על עצמו חומרות שסותרות אחד את השני אם עכשיו ראש השנה אז לא יתכן שאתה צריך לתת גם מעשר אני ואם עוד לא היה מעשה ראש שנה אז תתן רק מעשר שני זאת אומרת יש כאן משהו לא הגיוני ובכל אופן רב עקיבא החמיר עליו את שני החומרות גם מעשר שני וגם העשר אני עונה הגמרא רב קיבא גמרי סטפי קליי הוא פשוט מאוד הוא לא ידע זה לא שהוא החמיר על עצמו בגלל שהוא ידע שכחה דין והוא רוצה להחמיר ועל כך נאמר שזו כסילות הוא פשוט לא ידע הוא לא ידע היא בית הלל בחד בשבט המור הי ב1 בשבט המור ו ללכן עבד אחה לחומרא ואח לחומרא רבי עקיבא פשוט לא ידע הוא לא ידע מה שיטת בית הלל בכזה מקרה שאתה באמת לא יודע כדאי מאוד לברר את ההלכה אבל עדיין אם אתה מחמיר כי אתה לא יודע לא בגלל שאתה יודע מה ההלכה ובוחר להחמיר שעל כך נאמר שבמקום שזה סותר זה באמת כסילות כשאתה לא יודע ומחמיר זה בסדר גמור וזה מה שרבי עקיבא עשה יפה מאוד אנחנו מסיימים את העניין איך עשו באמת חומרות רב וכחומר שמואל היה לנו תירוץ אחד שאמר שגם רב סובר שלהלכה מחמירים והיה לנו תירוץ שני שכל עוד וזה לא סותר אחד את השני אני יכול להחמיר מספרת הגמרא יתיב רב יוסף כמי ד רב הונה רב יוסף ישב לפני רב הונה ויתיב וקאמר אמר רב יהודה אמר רב כל המחלוקת כל המחלוקת שחלקנו מה עושים במבות מפולשים לרשות הרבים שאלנו את שיטת הנקמה שאמר צד אחד צד אחד צורת הפתח צד אחד קורה או לכי היה לנו את חנניה שמר של מחלוקת בית שמאי ובית הילל שלפי בית שמאי צריך דלתות נעולות ולפי בית הילל מספיק דלת בצד אחד ומבוא אוקורה בצד שני אומר כל המחלוקת הזו זה דווקא בסרטי מכאן סרתה מכאן רחוב ראשי רחוב רציני רחוב מרכזי בצד אחד ורחוב מרכזי בצידו השני זאת אומרת אותם מבועות בשני ראשה מחוברים לרחובות מרכזיים או לחילופין פלטיה מכאן ו פלטיה מכאן כן גם כן שוק שזה מקום שהוא רשות הרבים על מלא גם סטיה וגם פלטיה זה רחוב זה רחבת השוק הם מקומות שהם רשות הרבים על מלא ורק בכאלה מקומות יש את הוויכוח איך מתקנים אותם אבל סרטיה מכאן הוא בקעה מכאן אם יש בצד אחד רחוב ראשי אבל בצידו השני יש בקעה של שדות שזה קרמ זה לא נחשב רשות הרבים הקדמנו בתחילת המסכת במבוא מה נקרא כרמלית שזה מקום שהוא לא בדיוק רשות הרבים והוא גם לא רשות היחיד ורק חכמים החמי הוא לא לטלטל משם או יותר מכך אם יש בקעה מכאן ובקעה מכאן אז מספיק עושה תשורת הפתח מכאן ולכי וקורה מכאן ברור שלא צריך דלתות ברור שלא צריך דלת אחת אפילו מספיק צורת הפתח מכאן ולכי וקורה מכאן שואלת יפה מאוד זה הדין שואלת הגמרא שאלה על הניסוח שימו לב הוא אומר סרטיה מכאן ושרטה מכאן פלטיה מכאן ופלטה מכאן זה המחלוקת אבל סרטיה ובקה או בקעה ובקעה שואלת הגמרא לניסוח רגע אם אמרת לי סרטיה ובקה רחוב ראשי ובקעה בטח שאם משני הצדדים יש ביקה ברור שזה הרבה יותר קל שואלת הגמרא אשתא סרטיה מכאן וא לבקה מכאן עושה לו צורת הפתח מכאן ולחי וקורה מכאן אתה אומר לי את ה מקל על זה לא המחלוקת וכך אפשר להקל בקעה מכאן ובקעה מכאן מבעייה אם צריך לומר בברור שזה הרבה יותר קל אונה הגמרא פשוט מאוד אחיק אמר הניסוח הוא כך לסרטי מכאן ו לבקה מכאן ברגע שיש מצד אחד רחוב ראשי ומצדו השני קרמלית נעשה הוא מדגיש לך דע לך זה כמו בקעה מכאן ובקעה מכאן וכבר מספיק צורת וכבר באמת אני מקל ואומר מצד אחד צורת הפתח מצד אחד לחי וקורה ישנם מהמפרשים שרוצים לומר שבכוונה הוא תפס ניסוח כזה כדי להדגיש ולומר לנו כמו שבקעה ובקעה אתה מבין שאין משמעות באיזה צד אני שם את צורת הפתח ובאיזה צד את הלחי וקור כי זה לא משנה שניהם זה כרמלית אותו דבר גם שיש צד אחד רחוב ראשי וצידו השני כרמלית בקעה עדיין לא אכפת לי איפה הוא ממקם איפה הוא שם את צורת הפתח ואיפה הוא שם את המבוי ואת הלכי הוא יכול לבחור באיזה צד שהוא רוצה ממשיכה הגמרא ואומרת הוא מסיים במשני דרב יהודה רב יוסף שאמר את אותה אמרה שהמחלוקת היא רק במקרה שיש רחוב ראשי ורחוב ראשי או רחבת השוק וכדומה הוא המשיך דין נוסף אם היה מבוא קלה לרחבה אם המבוא לא סתיים לרחוב אלא לרחבה שזה חצר אחורית שאחורי הבתים רשי אומר זה חצר אחורית שכמובן גם היא נפרצה אם היא סגורה באו שזה נקרא מבואי שאינו מפולש הדין שלו אחרת לגמרי מספיק לכי וקורה בראשו אבל כאן יש רחבה שההיא חצר אחורית והחצר ה אחורית הזו נפרצה לרשות הרבים אומר כאן תדע לך חידוש נוסף אין צריך כלום לא צריך שום תיקון הוא לא נחשב מבוי שמפו לרשות הרבים הוא נחשב כ מבוי שאינו מפולש ולכן מספיק לו גם כן לחי וקורה זה כבר חידוש גדול על אף שבסופו של דבר בעצם הוא פתוח לרשות הרבים כיוון שיש שם את החצר האחורית של הבתים שפחות משתמשים בה לכן הוא אומר דע לך זה לא נחשב כמפוטר שות הרבים אלא כ מבוי סתום ומספיק לו לחי או קורה בפתחו וזה הכל נמשיך לדון בעניין הזה למה ואיך בדיוק אבל בואו נסכם רק דקה אחת בעצם ראינו אתמול את הסיפור הזה ש מלווה אותנו גם בעמוד של היום על המבוי שהחמירו עליו כחומרי רב להחשיב אותו כנפו ואת חומרי שמואל לשים בו דלתות איך שואלת הגמרא דבר ראשון איך החמירו כשני חומרות ואז הבאנו ברייתא ששם כתוב שהמחמצת ילל נקרא כסיל המקל כ שניהם נקרא רשע וצריך לבחור לעצמך רב דבר ראשון הגמרא לא הסתדרה איך יכול להיות שאפשר לעשות כבית שמאי ולכן אמרנו או שזה קודם בד קול או שזה רבי יהושע שאומר אין משגיחים בבת קול או שזה סתם דוגמה שהגמרא תופסת אבל כמובן כבית שמאי לא עושים כי נפסק הלכה כבית הלל אבל כל פעם שאתה רואה המוראים שנחלק בהרבה סוגיות תתפוס תתפוס דעת אחת של המורה או של תנא רב אחד ותלך על פיו מכל מקום קשה איך באמת שם החמירו את שני החומרות אמרנו באמת תירוץ אחד רב עצמו פסק כמו נקמה אבל לא להלכה ולהלכה הוא פסק כמו חנניה כמו בית הלל שצריך דלת ולכן החמר שתיים אמרנו כל מה שאסור להחמיר זה דווקא שזה סותר אחד את השני כמו לגבי המחלוקת של בית שמי ובית הלל לגבי שדרה וגולגולת ששמה אנחנו באמת נחלקים בית שמאי אומרים שתי חוליות ולגבי א גולגולת מקדח בית הילל אומרים חוליה אחת ולגבי גולגולת כמה שנחסם מאדם חי שימות שזה פחות וכן לעניין טרפה ברגע שאני חולק ך גם לעניין טריפה זה נהייה בדיוק הפוך ב שמ שמקילים בעניין טומאת מת מחמירים בטריפה וכן להפך ושמה אל תתפוס את שתי החומרות כי פשוט זה אותה סברה אתה לא יכול להשתמש בה באלסטיות בגמישות ולהתאים אותה כל פעם לחומרת אל זה נאמר כסילות שאלה הגמרא רק רגע אני רואה מקום שלא סותר שסותר ועדיין הוא עושק כשני חומרות רבי עקיבא לקט ירק ב אחד בשבט לקט אתרוג בעצם ועדיין השתמש גם כדעת בית שמי גם כבית הלל החמיר על עצמו גם לתת מעשר שני גם מעשר אני אומרת הגמרא אתה צודק זה באמת חומרה שסותרת אבל שמה הוא פשוט לא ידע כשאתה לא יודע מותר להחמיר הוא לא ידע מה סוברים בית הלל יפה מאוד אז בעצם סידרנו את העניין הזה עכשיו אומרת הגמרא על כל הדין דע לך כל פעם שאני מתלבט ראינו את העניין הזה מה קורה במבות המפולשת הרבים כל המחלוקת הזו זה דווקא שיש רחוב ראשי רחוב ראשי או רחבת השוק ורחבת השוק אבל אם יש צד אחד כרמלית בטח עם שני הצדדים כרמלית מספיק צורת הפתח מצד אחד ולחי וקורה מצד אחר והדין האחרון שראיינו זה מה קורה אם זה נגמר בחצר שאחורי הבתים ברכבה שאחורי הבתים שהיא גם כן נפרצה לרשות הרבים בכל אופן אני אומר אני מחשיב אותו כמבוא סתום ומספיק לחי וקורה בפתחו ותו לא בהצלחה רבה ואדירה ולהתראות מחר ה [מוזיקה]
לצפיה בתכנים נוספים: