העמוד היומי מסכת עירובין דף ו עמוד ב

העמוד היומי בגמרא תלמוד בבלי מסכת עירובין מבית "דרשו" עם הרב דוד בוק שליט"א, העמוד היומי בהבנה ובבהירות ומתיקות התורה
לשיעורים נוספים באתר דרשו: http://www.dirshu.co.il/

העמוד היומי מסכת עירובין דף ו עמוד ב

[מוזיקה] ארוד עמוד ביס נתחיל בעמוד א' אנחנו וזים שורה שנייה מלמטה אבל נתחיל שורה שביעית מלמטה תחילת הברייה שעל זה נעסוק טונו רבון כיצד מערים דרך אשו סבים כעת אנחנו עוברים עד עכשיו דיברנו על תיקונים של מקומות של דרבון שזל ערו כמו מבואי אסרו לאסור והם אמרו את הדרך איך יהיה מותר על ידי לכי קורה כפי שראינו כעת אנחנו עוברים ועולים דרגה לכאורה כעת ככה אנחנו מבינים באב מינה תכף אנחנו נתקן את הברייה אבל כעת אנחנו מבינים שאנחנו עוברים לדוריס ממש לרשות ורבים ואיך מערים דרך רשו ורבים המילה מערים זה לשון מושלת הכוונה איך מתקנים כדי שיוכלו לטלטל ברשו ורבים עושה צורת הפתח מכאן ולכי וקרו מכאן אומר נקמה על ידי שהוא עושה יש לו מעבר שהוא בעצם רשות ורבים אומר רשי מה התנאים של רשו ורבים רחב 16 עמו ועוברים שם 60 ריבו בכל יום כמו שמצינו בדגלי המידבור בעם ישראל שהיו במדבר שזה המקור שלנו לאיסור אוצו מרשות לרשות אז אם יש את התנאים של רשו ורבים אפשר לעשות יקון שיה מותר לטלטל שם אם הוא עושה צורת פתח דהיינו כמו משקוף של דלת שני צדדים יש מוט שעולה ומעל זה מוט שנמתח מצד לצד ולכי וקרו מכאן מצד אחד צורת הפתח זה כמו מחיצה ומצד שני לכי או קורה שזה כפי שראיינו או לעקר או למחיצה ממשיכה הבריזה חנני אמר בצמה אמרים נחלקו באיזה מחלוקת בצמ וסיל בצמ ארים עושה דלת מכאן ודלת מכאן לא מספיק צורת הפתח חייבים משהו הרבה יותר מסיבי הרבה יותר שגודל את המקום דלת מכאן ודלת מכאן ולא סתם דלתות שניתנות לנעילה אלה או כשהוא יצא ונכנס זה חייב להיות על מצב נעול ורק אז יהיה מותר לטלטל ברשות ורבים בסיל אומרים עושה דלת מכאן ולכי וקורא מכאן אומר חנני ושיט בילל זה שמספיק בצד אחד דלת ובצד שני לכי וקורא הגמרא בעמוד שלנו תדון האם הדלת הזאת לפי בס צריכה להיות נעולה או לא ממשיכה הגמרא ואנחנו כעת מתחילים את העמוד שלנו ורשו סורב מי מרווה האם אפשר לערב בכלל רשו ורבים שהוא דוריסה אסור בטלטול של ד' אמות ויהיה מותר לטלטל ואותן יש לנו ברייסה והביס הזאת מובת לקמן בהמשך המסכת שם יש לנו את החלק הראשון של הברייה ושם כתוב שרב יודה אומר שאם אדם יש לו שני בתים בשני צידי רש ורבים הוא רוצה לטלטל ממקום למקום הוא בנה עליה איזשהו גשר של חדר שמחבר בין שני הבתים כעת אומרים פי טיקו יורד וסוסים כאילו הקצה של הבית יורד בתור מחיצה מהצד הזה של הבית ומהצד השני של הבית ואז אם כן יוצא שיש לו פה ארבע מחיצות שניים של הבתים עוד שניים של פי טיקרו על ידי הבית שבנוי מעל רשו ורבים שמחבר מבית לבית וממילא יהיה מותר לטלטל שם כמו כן אם הוא עושה גשר מפולש גשר מעל אושר סבים גם כן פי טיקרו זה מוריד לו מחיצות ומותר לטלטל וממשיכה הברייה יסר על כן יותר מזה אומר רב יודה הלכה נוספת מחודשת יותר מי שהיו לו שני בתים משני צידי רשו ורבים עושה לחם מכאן ולחם מכאן לא רק שמותר על ידי תפנות של פיט יקרו ואז אני אדן את זה כארבע מחיצות אלא יספיק גם לעשות לחי אוי קוירו מכאן וקרו מכאן דינו יש לו את שני הבתים משני צידי רשו ורבים הוא עושה לחי לפני הבית ולכי אחרי הבית ואז יצא שהשטח ש שכנגד הבית הוא שטח שהוא מגודר או על ידי מחיצה עם לחי זה מחיצה או על ידי הק של לחי אוקרו ונוס ונוס באמצע אמרו אמרו לו חומים אין מבים בכך אי אפשר להרב את רבים בצורה הזאת וממילא שואל את הגמורה איך אתה מביא בריסה שיש כן אפשרות להערב את רשות ורבים לכאורה מה היינו מתרצים מיד יש פה מילה נוספת בחכמים אין מערבים רשות ורבים בכך ממשיכה הגמרא וכימה בכו דלו מר או בדלתות מרווה אולי נאמר כמו שכל אחד מבין כך כמו שרב יהודה אמר לא מועיל אבל בצורות אחרות כמו שאנחנו רצינו לומר עידי צורת הפתח על ידי דלתות זה כן יועיל ואומר רבי בברן אמר רבי יוחנן ירושלים אלמלא דלותי ננעלות בלילה חייו להו משום ורבים ירושלים הרי ודאי הייתה רחבה 16 אמו והולכים שם 60 ריבו אומר רבי וחנון בעיקרון זה יסור סקילה אדם שמטלטל שמה אבל כיוון שהדלתות שלה נעולות בלילה ממילא זה כבר כמו דוריסה זה יורד מרשות של רבים לרשות של כרמליס כמו חצר של רבים מביא רשי אם יעשו שם ערוב חצרות יוכלו לטלטל גם לכתחילה אבל בעצם דורזה זה לא כיוון שיש שם דלתות שננעל בלילה אז אתה רואה שלא מספיק צורת הפתח כמו שת נקמה אמר ולא מספיק דלת אחת מצד אחד ולכי או קורה בצד שני כמו ש חנני ליד בסיל אמרו ואז אם כן קשה איך אתה אומר אצלנו שאפשר להר רש ורבים ולתקן שיהיה מותר לטלטל שמה אומרת הגמורה ואומר הולה אני הבול ד מחוזה העיירות הרחובות של מחוזה ו מחוזה היה מקום שעברו שם 60 ריבו אלמו ל דלתותיה ננעלות חיי נהלל משום שסר הזרועים שהדלתות זה מורין מדורי לדרבון ודווקא שהם נעולות אבל אם הם לא נעולות אז ודאי זה נשאר יסו דוריסה מתרץ הגמור ור אתה צודק באמת רש הרבים איין לה תקנה וגם כשאנחנו נעשה דלתות נעולות עדיין זה יורד רק לקרמס ש ננעלות בלילה כמו שצ ירושלים זה יורד לקרמס יצטרכו עוד תקנות של רוב חצרו אבל הברייה דיברה לא על רשו סבים אלא על מבוי מפולש לרשות סבים אומר דויקו כיצד מאבן מבו מפולש לשו ורבים אוצור שפסח מכאן ולכ וקור מכאן עדן הברי כ לא דיברה על רשו ורבים אלא על מבוי שפולש לש סורים עד עכשיו דיברנו ועסקנו במבוי סתום שיש לו שלושה צדדים סגורים של קירות ורק צד הרביעי פתוח לרשות ורבים כעת הברייה עוסקת במבוי שהוא מפולש הוא פתוח משני צדדים פה יש לו חיבור בוצד אחד הוא פתוח לרשות ורבים לכביש סון שהולכים לש 60 ריבו והצד השני גם פתוח לרשות ורבים וז הבאנו את התקנה שראינו בברייס אומרת הגמורה איתמר כן וכמובן שעכשיו מובן כיוון שזה הכל דבון זה לא מדובר על דוריסה כל המובי הזה ברגע שאין לו את התנאים של רש ורבים אז הוא אסור מד רבונו לטלטל אז על ידי היתר הזה אפשר לטלטל יתמה למדנו רב אמר אל חסק נקמה ושמ ומר הח חנני רב סובר שהלכה כמו תנ קמי נקמה אמר שמספיק צורת הפתח מצד הזה ולך יקורה מצד שני ושמואל אמר לא חנניה שמואל מחמיר ואומר לא הלכה כמו חנניה שהביא בשם בשילה שצריך דלת מצד אחד ולכי קורה מצד שני מבררת הגמרא בשיטת חנני יבוא אלהו אנחנו ראינו בברייס שבית שמאי אמרו שעושה דלת מכאן ודלת מכאן וכשהוא יוצא ונכנס נוהל בסיל אמרו עושה דלת מכאן ולכי וקורה מכאן הם לא הזכירו את הנעילה וזה הספק של הגמרא לחנניה ליב ד בסיל צריך לנהול או אם צריך לנהל האם בסיל רק חלקו על בית שמאי במספר הדלתות ואמרו מספיק צד אחד עם נעילה צד אחד עם דלת אבל בעצם הנעילה הם מסכימים הם לא תרכו אפילו לומר שצריך לנעול מסכימים לבית שמאי שאמרו שכשהוא יצ ו נכנס נול גם בדלת הזאת היחידה של רבי סיל צריך לנהול כדי להגדיר את המקום ולהתיר אותו בטלטול או אין צרך לנעול או שהם חולקים בטטה גם שלא צריך בשתי הצדדים וגם שאין צורך לנעול את הדלת יכול להשאיר אותה פתוחה העיקר שיש את הדלת הזאת שהיא כבר מגודרת את המקום תושמע ד אמר שמואל אין לא צריך לנעול וכן אומר מסמר שמואל אין לא צריך לנעול כן בסיל סוברים להקל גם בזה שלא צריך לנעול בפועל אכד אמרי אומר רב מסנה יש כאלה שאומרים את רב מסנה לא בהוראה בצורה של הוראה אלא בצורה מיסה רב אומר רב מסנה ודידי ועובד היה בי לי היה מעשה כזה שהתקשיתי מה לעשות וא אמר לי שמואל הלכתי לשאול את שמואל האם צריך לנול את הדלת או לא ואמר לי שמואל אין צריך לינל בואו מני מרבנן צריך לינל או אין צריך לינל שאלו שו את השאלה הזאת גם את רבנן אמר לו אותו חזי אני הבולה בוא תראה ן לך ראיה ממקום הבולה ד נרדו זה היה שבילי נרדו שהיו בגדר של מבוי מפולש טימון עד פלגיו באפרה הדלתות שעשו שמה הם תמונות עם הזמן עם השנים עלה שמה עפר ובק והם כעת תמונ בעפר עד חצי מהדלתות איך אפשר לנהול כזות דלת ודאי שאפשר להוכיח משם ש לא צריך לנל ולמה ואיל ונופי אמר שמואל ולא ימר ל ולא המידי שמואל עובר שם כל הזמן והוא רואה שכולם מטלטלים על צמך הדלתות האלו למרות שהם נשארות פתוחות ואין אופציה אפילו לנעול אותם בהכרח שלא צריך לנעול אומר רב קני אנוך מגופו אבוי אומר רב קנה אין רעיה משם כיוון שהמעשה שם עם נר דוא הם לא היו פתוחות לגמרי אמנם הם לא היו סגורות והם היו תקועות בתוך העפר אבל הם היו על חצי סגירה יתכן שזה שונה ודווקא שמה יהיה מותר לכן שמואל לא אמר כלום אין רעיה אבל מהמעשה שיהיה מותר אפילו בפתוח לגמרי כיוס רב נחמן אמר כשרב נחמן הגיע לשמה אמר פניו לאפרו מה זה הדבר הזה שהדלתות תמונות בעפר לעמ קוסוב הרב נחמן צריך לנעול אולי נוצי מפה שיש מי שחולק על השיטות שראיינו שלא צריך לנהול והוא סובר עלי בדבי סלל שכן צריך לנהול את הדת הזאת לכן הוא אמר תפנו את העפר גמור אלאו אין רעיה כיוון ד ראויות לנעול אף על פי שאין ננעלות מספיק ש יו ראויות לנעילה זה כבר יוצר פה סגירה יותר מאשר מצב שבכלל אין אופציה לינל אותם ולכן הוא אמר יתכן שלכן הוא אמר תפנו את העפר רק כדי שה ות לנהול אז זה נוכחה ש שצריך לנהול יש כן הוכחה שאם ראינו עד עכשיו שיטה שלא צריך לנהול היה משמע שאפילו שזה יהיה טמון באדמה ואין אופציה לנעול מספיק גם כן כאן אנחנו רואים שרב נחמן צריך שיהיה ראוי לנעול כן אומרת הגמורה ההו מבוא יקום דובנר דוא אנחנו ראינו והזכרנו את העניין של מבוא יקום שזה בעצם שני מבואות שמתחברות יחד או בצורה של רש או בצורה של חט רשי כאן מביא סרטו בצורה של חט זאת אומרת יש לו שני סיבובים ושניהם שני הפתחים שלו מגיעים עד סורבי מבו יקום דרד רומ לי חומרי דרב וחומרי דשמואל וצרכו הו דלתות מסבירה הגמרא פסקו שמה גם כמו רב להחמיר וגם כמו שמואל להחמיר דהיינו חומרי דרב דאמר תרסק מפולש באו והחמירו את שיטת רב שהוא סובר טרוס כ מפולש דיינו ברגע שיש מבואי עקום דנים אותו כמו מבואי מפולש וזה ראינו כעת את הברייה שמב מפולש צריך צורת הפתח או צריך דלת וומ רב הל וחק את הנקמה איי הצריכו שם דלתות אם אתה הולך עם רב שרב פסק שרוס כ מפול שתלך עם רב גם במ שהוא מקל וסובר שלו חקת הנקמה במספיק צורת הפתח אז למה הצריכו דלתות לא כי שמואל דומה וחק חנניה בזה פסקנו כמו דברי שמואל שהוא אומר הלכה כמו חנניה שעלי בדוסי צריך דלת אחת ולכן הצליחו שם שיהיה דלת מצד אחד ולכי וקרו מצד שני וא אמר שמואל רוס סוסו אם אתה הולך עם שמואל אז שמואל סובר בכלל במבוי כזה שדינו סתום ולא כ מפולש בכלל לא הצטרכו בכלל דלתות אלא מספיק לכי או קוירו אלא מה כרב דומת שכ מפולש ממילא לכן החמירו שיצטרכו דלת כי החמירו גם במחלוקת של האם הוא מפולש או האם מפולש או סתום החמירו כרב שהוא מפולש וגם במחלוקת כמו מלוך החמירו כשמואל שהלכה ש במפולת כמו חנניה עלי בסיל דלת ולא מספיק צורת הפסח אז אם כן ראינו כאן את ה ברייסה שבתחילה חשבנו שזה הכוונה לערב ולתקן או ש סרבים הגמור הביע מהביס ישר עקרב יוד שם חחים אומרים בלי שלוש מחיצות אין מצב לערב שיהיה מותר לנטל בשו סרבים צריך שלוש מחיצות אמיתיות ולכן תיקנו שהביס מדברת על מבוי מפולש אז ראינו שב מבואי מפולש לפי טנ קמי צריך מצד אחד צורת הפתח מצד שני יקורה לפי חנניה נחלקו בית שמא סילה לבית שמא שתי דלתות ונועל אותם דהיינו דלת בכל צד שהוא מפולש לו ש ורבים לפי בי סלל מספיק דלת בצד אחד ועל זה אמרנו שהדלת הזאת לא צריכה נהל יתכן שרב נחמן סובר שהיא צריכה להיות ראוייה ינהל שלא תהיה תמונה באדמה אבל נהל אין רעיה וצד שני לחי או קורה אמרנו שכמו לוכ רב המלוכ כנקמה שמואל המלוכ חנניה וכפי שביארנו לגבי הנעילה אז שאין צורך לינל אותם בפועל ממילא יש פה מחלוקת בטארט עם בית שמאי ובי סיל לפי בית שמי צריך שתי דלתות ולנהל לפי בי סיל דלת אחת ולא לינול אמרנו שהי הבוא יקום בנר דוא ושמה עשו מיסה והחמירו מצד אחד כרב שטסו כ מפולש וצריך את התיקון הגדול החזק יותר מצד שני כשמואל שבמ ולש הלכה כ אנני וצריך דלת ולא מספיק צורת הפתח וממילא בעצם לקחו שתי חומרות חומרה של רב וחומרה של שמואל ופסקו את שניהם יחד במיסה של מבוי עקום שהיה בנר דו [מוזיקה]
לצפיה בתכנים נוספים: