העמוד היומי מסכת עירובין דף ג עמוד ב

העמוד היומי בגמרא תלמוד בבלי מסכת עירובין מבית "דרשו" עם הרב מיכאל שיינמן שליט"א, העמוד היומי בהבנה ובבהירות ומתיקות התורה
לשיעורים נוספים באתר דרשו: http://www.dirshu.co.il/

העמוד היומי מסכת עירובין דף ג עמוד ב

[מוזיקה] אנחנו וזים בדף ג הרובין דף ג עמוד ב שורה בערך עשירית מלמעלה אומר הרב משמ דרב נחמן עמת סוכה עמת מבואי בעמה בת חמישה עמת כליים בעמה בת שישה מה הכוונה אמה קודם כל מה פירוש המילה מה אמה בשפה עברית לשון הקודש הכוונה היא זרוע זרוע של אדם היא משמשת כמידה עבור כל הדברים שאנחנו צירים בחזר בכל מקום וסרינה של אמות בגודל של מקווה היינו בגודל של מבואי בגודל של סוכה בגובה המילה אמה המידה של אמה נזכרת הרבה פעמים בזל חזל קבו שהמה תהיה בגודל של זרוע של אדם השאלה היא רק כמה הגודל של הזרוע של אדם הזרוע מתחיל מהמרפק מה שנקרא בלשון של הראשונים אל בויגן המרפק של הדם עד איפה אז יש שתי שיטות שתי אפשרויות אפשרות אחת עד סוף האצבע האמצעית וזה הסיבה דרך אגב שהיא נקראת מה לעומת קמיצה או אצבע או אגודל היא נקראת מה כמו שכשאנחנו מודדים את האמה מודדים עד קצה האצבע הזאת זה נקרא אמה לעומת זה והאמה הזאת כוללת בתוכה שישה טפחים טפח הכוונה הא מחזיקים את היד בגובה הזה יד מאונכת אנחנו מחזיקים אות אותה ארבע אצבעות הגובה היא טפח האמה הזאת שדיברנו עליה מקודם שמגיעה מהמרפק עד סוף האצבע כוללת בתוכה שישה טפחים יש אפשרות שנייה למדוד את העמה עד תחילת האצבעות עד סוף פיסת היד איפה שהאצבעות מתחילות להתחלק זה גורם שהמה תהיה יותר קטנה ויא תחשב כמה בת חמישה טפחים יש מקומות שזל או אפילו הנביא בתנך נתנו לנו הוראה למדוד בשישה טפחים או בחמישה טפחים יש מקומות מפורשים אבל יש מקומות שלא מפורשים ואנחנו יכולים למדוד או בעמה של שישה טפחים או בעמה של חמישה עד כאן כל מה שאמרנו זה בדעתו של רב חיים נוש רב חיים נו אומר שעמה היא בקובה 48 אורך 48 סנטימטר שישה טפחים כלל תפח זה נ סנטימטרים 8 כ6 יוצה 48 החזון אש כמובן ידוע חלק על הפחים בעניין האורך של המה בעניין האורך של טפח והוא אחז שמה שכתוב פה חמישה טפחים שישה טפחים הכוונה היא כזאת האמה הזאת שאנחנו מדברים עליה מהמרפק עד קצה האצבע היא אמה של חמישה טפחים אמה של שישה טפחים מוסיפים לי עוד שישית עוד שישית כמובן מלבר זאת אומרת לפי החזון איש הרי ידוע המה היא בגודל אורך 57.6 מקובל להחשיב את זה כ-58 אבל זה 57 למה כמ שהוא הגיע למסקנה שתפח טפח זה 99.6 סנטימטר אם אתה מכפיל 9.6 * 6 יוצה 57.6 ממילא אני אומר שאמה האמה הרגילה היא בגודל של מהמרפק עד קצה האצבע בתוספת שישית זה המ של שישה טפחים באותם מקומות שציוו עלינו למדוד בעמה של חמישה טפחים אני אמיט את התוספת של השישית ואני אשתמש רק בגודל של העמה שהוא ן בשישית מאמה רגילה בא הביה ואמר שיש מקומות איפה שנצטוינו מפורש נצטוינו אבל איפה שלא נצטווינו הוא קובע כלנו היות שיש לנו ספק באיזה עמה צריכים למדוד אם בעמה של שישה טפחים או בעמה של חמישה טפחים הולכים כידוע הולכים לחומרה איפה שזה בא לחומרה אני הגדלה של העמה אני אלך בגודל הגדול איפה שהחומרה גורמת לי להסתכל כאמה קטנה אני אלך לקטנה אז רשי אומר את זה בפירוש היות שאתה קובע מעצמך איפה ככה איפה ככה סימן שזה סיפור של ספק ספק הכלל הקובע הולכים לחומ אז בא הבי ואמר ככה אשמ דרב נחמן עמת סוכה ומת מבוי במדידות שאני עושה לגבי סוכה כמו שראיינו 20 עמה גובה נראה עוד דוגמאות עמת מבואי גם 20 עמה גובה בעמה בת חמישה זאת אומרת אני אפסול סוכה או אפסול מבוי שהקורה תהיה בגובה של יותר מ-20 טפחים למה אני מדבר על אמה על 20 אמה כן 20 אמה לא 20 אמה כפול 5 זה 100 ברגע שה יותר גבוה מ-100 טפחים אני אפסול אני לא אחכה שזה יהיה גובה של 120 טפחים אני לא אחכה ל-20 כמ ש אני אלך לחומרה אני אסתכל על המ בגודל של חמישה טפחים 20 * 5 זה 100 אם הייתי הולך לכולה הייתי מחכה עד שזה יה גובה של 120 טפחים לא אני קובע מהבת חמישה פוסלת עמת כלאיים אנחנו נראה אחרי זה בהמשך לגבי מה נפקו אותה בכלאים בעמה בת שישה אומרת הגמרא עמ מבוי בעמה בת חמישה למה הלחתה לגבי מה נפקי מינה במבוי הגודל של האמה לגובהו לפסול בקשר למבוי שהקורה לא תהיה למעלה מ-20 אמה כמו שאמרנו ולפרס מבוי ראינו במשנה שאם החור שיש בפרצה הוא יותר מ10 רמות הוא לא נחשב כפתח פתח נחשב רק עד רוחב של 10 רמות אם הפתח רחב יותר מ-10 רמות הוא נחשב כפרה ואין אפשרות להתיר אותו חייבים להקטין אותו לפני שאני רוצה להתיר את המבוי לגבי הדברים האלה בא הביי ואמר דע לך שתבוא למדוד את המקומות האלה תמדוד בעמה של חמישה טפחים זה יהיה יותר קטן הפסילה תהיה הרבה יותר מוקדמת לא תחכה ל-10 טפחים תחכה ל100 לא תחכה ל10 אמות כפול 6 אלא 10 * 5 אבל באמת בכל המקומות במבוי רק המדידה הקטנה מחמירה ויק משך מבוי בבע עמות ד לכולם זה סוגיה כ הגמרא אומרת שמוא צריך שיהיה לו גודל מינימלי אורך מינימלי רוחב נראה בהמשך אבל גודל אורך אנחנו צריכים ש אורך מינימלי כמה אורך מינימלי ארבע אמות אם המבוי הוא פחות מרבע אמות אין יתר למבוי הזה אתה לא יכול להתיר אותו וק משך מבוי בארבע עמות זה לכולם אתה תלך להתיר מבואי שאורכו יהיה חמש עמות כפול חמש לא תחכה שיהיה 5 כפול ש שמה אתה יוצה ש לכולה מן הראו היה שמה להחמיר לבוא ולומר אל תשתמש בעמותות ות של חמש פחים חמישה טפחים אלא במות של שישה טפחים תדאג שה מבוא יהיה ארוך יותר כדי שתעמוד גם ביעד של שישה טפחים בעמה אומרת הגמרא זה מחלוקת לכמן הבייה שאמר שכל המדידות של העמות במבוי אני הולך בעמה של חמישה טפחים הוא כמו שהוא סבר כמן דמר בארבעה טפחים אורך של מבואי זה נראה מוזר אנחנו נראה בקמן בהמשך הגמרא מדברת על הנושא האורך של מבואי צריך להיות ארבעה טפחים וטו לא ממילא הנושא של עמה בקשר לאורך של מבואי הוא לא רלוונטי כמו שלא מדידים שמה עמות מדידים שמה טפחים ממילא אין מצב שבמבנה הקטנה תביא אותי לכולם י בתמה באמת ב400 הוא סובר שאורך של מבו צריך להיות 400 אה אגחה למה אתה קובע שבכל המדידות של אמות במבוי אני הולך על פי עמה קטנה ורוב אמות כמ הוא דיבר על רוב המדידות אבל באמת שאנחנו נגיע ויין לנו נפקותה בקשר לאורך המבוי שם באמת יודד מידה ארוכה מה של שישה טפחים כמו שאמרנו מקודם הקביעה הם למדו דמה של שישה טפחים או חמישה טפחים זה נובע צד שאני רוצה להחמיר היות שזה ספק אני הולך לחומרה אז אם אני הולך לחומרה אז בקרוב המקומות שקשורות המדידות של מבואי זה לכולה אם אני אמדוד בשישה טפחים הגובה ברוחב של הפרצה לכן אני הולך לחומ אני מעודד במה של חמישה טפחים לעומת זה אם יהיה לי צורך למדוד את האורך של המבוי שמה אני אלך לחום אבל נקבע שעמה המינימום יעמה של שישה טפחים ולא חמישה טפחים טוב אותו דבר לגבי סוכה עמת סוכה בעמה בת חמישה למה הלחתה איפה יש סיפור של מדידת עמות בסוכה לגובה הסוכה ש יותר גבוהה מ-20 מה היא פסולה שמה נדות בעמותות קטנות יותר ממות של חמישה טפחים למה כמה שאני רוצה להחמיר על עצמי עוד מקרה לדופן לקום כנראה כולם יודעים יש משנה בסוק ש המשנה אומרת גג שבאמצע החדר נפחת הגג נפל חלק מהגג נהיה חור באמצע הגג אדם רוצה להשתמש במקום שמתחת לחור כסוכה אבל אין לו תפנות רק התפנות של החדר הכלל הוא כזה אם בין קצה הדופן העליון לבין תחילת החור יש ארבע אמות אז אין לו תפנות הוא חייב לעשות תפנות נפרדות למקום של החור אבל אם יש פחות מארבע אמות ארבע עמות ומטה יש כלל הלכה למשה סיני דופן עקומה אני מסתכל כאילו הדופן ממשיכה למעלה מתעקמת והולכת בצורה מאונכת ומגיעה עד המקום של החור זאת אומרת הסוכה נשארת באמת במימדים של החור עצמו רק התפנות אני משתמש בדפנות של החדר שהם משמשים לי כא כאן שהם מגיעים עד המקום של החור וזה נקרא דופן עקומה כמו שאמרנו שמה יש צורך למדוד כמה הגודל של ה כמה המרחק שמה אני מודד גם באמות קטנות של חמישה כמה שכוונתי להחמיר ויק משך סוכה בארבע עמות ד לכולה יש דעת תנא רבי לתניה רבי אומר אומר אני כל סוכה שאין בה ד' דמות על ד' דמות פסולה רבי אוכל שסוכה שאין בה ד' דמות היא לא נקראת בית היא לא נקראת סוכה אנחנו לא פוסקים כמות אנחנו פוסקים ששבעה טפחים כמו שנראה בהמשך נו אבל אם אתה תמדוד גם שמה את תשתמש בעמה של חמישה חמישה טפחים נמצאת המקל הרי כוננה תחל להחמיר אמר כרבו לא סוב כפי רבי כ רבונו דאמרי אפילו אינה מחזקת אלא ראשו ורובו בשולחנו דהיינו כמו שמקובל היום לפסוק שבאמת שבעה טפחים זה הגודל המינימלי של סוכה ממילא אין לנו מדידה של אמות בגודל של סוכה כל המדידות של אמות במה שנוגע לסוכה הם מדידות שאני נקבה על אמה קטנה תילכת לחומרה סימה לעולם רבי ורוב המוכה אמר אני לא קבע הב לא אמר שכל המדידות ש קשורות לסוכה תינה באמות קטנות כמר שחלק לפעמים אם אני אמדוד בעמה קטנה אני אבוא לידי כולה רוב המקומות שאני מודד גם לגבי גובה גם לגבי דופן עקומה אני אדד את זה באמות קטנות כמ ששמה יצא לי להחל טוב עד כאן דיברנו על המקומות שאנחנו הולכים על פי עמה קטנה של חמישה טפחים כיוון שזה מביא אותי לידי חומרה עמה כליים שמה אני אלך תמיד בעמה בת שישה למה הלכתה איפה יש מצב של מדידות גבי כלאי הקרב לקרחת הקרם ולמחול הקרם הגמרא מסבירה המשנה מסבירה דתנן קרחת הקרם בית שמאי אומרים 24 אמות הכרה חת היא צריכה להיות לפחות 24 תכף נראה מה הכוונה בבית הלל אומרים 16 אמות ומכול הקרם בית שמי אומרים 16 אמות ובית לל אומרים 12 אמות איזו הקרחת הקרם מה זה קרח קרם שחרב אמצעית יש לנו קרם גדול ובאמצע נוצ קרחת יש מחלוקת הראשונים אם הקרחת נוצרה מלכתחילה או שנוצרה אחר כך לא ניכנס לזה יש קרחת באמצע שאדם רוצה לזרוע בתוכה עכשיו דברים אחרים בתורה כתוב כרמך לא תזרע כליים אסור לשים בתוך קרם זרע אחר לאו דווקא האיסור של כליים זה לאו דווקא שני עצים שיונקים ביחד אלא הכוונה היא אסור גם לזרוע בתוך הקרם שום זירה אחר מה זה נקרא קרם יש כללים לחזל שתי שתי שורות וזנב יוצא ב אמצע שוב אין צורך להעריך פה בדבר אבל אם יש לי קרם מצד ימין וקרם מצד שמאל א ובאמצע יש קרחת יכול להיות גם בכל ארבעת הכיוונים יש קרמים ובאמצע יש קרחת הכלל הוא כזה קרם תופס תמיד ארבע עמות סמוכות אליו הוא נחשב גם כקרם למה כמו שאדם בשביל לעבוד את הקרם מדי פעם הולך עם שור שחורש זה תופס ארבע עמות אז חזל קבעו ארבע עמות הסמוכות לקרם נחשבות כקרם ממש ארבע אמות האלה יהיו קרם ממש וממילא אני מתחיל למדוד את המרחק רק מסופ של ה ארבע אמות נו אז אם יש לי קרחת של לפי בית שמאי למה צריך נלך קודם כל לפי בי סלל כמה ציר בית הלל 16 אמות למה ארבע מכל צד זה עבודת הקרם אז מה-16 של הקרחת באמצע נשאר לי ש שמנה אם אני מחלק את השמונה לשתי למה כמו שאני רוצה לדעת אם השטח באמצע מתבטל לקרם הארבע אמאות הם ממש קרם אבל שטח שצמוד לקרם אם יש לו שם של קרקע בפני עצמו גינה בפני עצמה שזה ארבע אמות מינימום אז הוא עומד בפני עצמו ואני אוכל לזרוע שמה אז אם יש לי 16 אמות ארבע מכל צד הולך לקרם שזה נחשב כקרם ממש נשאר לי באמצע שמונה ארבע וארבע כל ארבע עומד בפני עצמו הוא לא מתבטל לקרם הסמוך אליו לכן אני יכול לזרוע שמה ב שמה י אוחזים לא צריכים 24 למה ארבע מכל צד עבור הצורך בעבודת הקרם זה נחשב קרם כמה נשאר לי שמה אם אני מורד מ-24 ש נשאר לי 16 למה כיון שבשמיים סוברים גינה קרקע שיש לה שם עצמאי היא שמונה אמות במעלה פחות משמונה אמות לא נחשבת כיחידה עצמאית ממילא אם יהיה פחות מ-16 אחרי הורדה של הארבע וארבע עבודת הקרם לא יהיה לכל צד חשיבות בפני עצמה הם תבטלו ואני אראה אותם כמסופר הם לא יהיו ממש קרם אבל הם יהיו מתבטלים לקלפי הקרם ממילא אני לא אוכל לזרוע אז זה הביא אותנו למחלוקת בין בית שמאי לבית הלל זה הפירוש הראשון של רשי שאומר שכולם מסכימים שעבודת הקרם מיא ארבע עמות לכל קרם מה שנשאר אני אמור לחלק לשתיים כדי לגרום לקרמים מהצד לא לבלוע נקרא לזה לא להצמיד את השטח הזה אליהם צריך שלזה שם חשיבות צריך שזה ארבע לכל צד על פי בית הלל או שמונה לכל כל חלק על פי בית שמרן זה במצב של קרחת הקרם מה זה מחול הקרם אז נקרא עוד פעם איזו היא קרחת הקרם קרם שחרב באמצעיתו אין שם 16 אמות לפי דעת בסיל לא יביא זרה לשם היו שם 16 אמה נותן לו כדי עבודתו וזורה הת המותר ואיזה מח ודתו הכוונה נותן לכל צד ארבע עמות שזה נחשב כקרן גמור נשאר שמונה ה יכול לזרוע שמה זרע אחר ולפי בית שמאי אמרנו 24 ואיזו מכול הקרם בין קרם לגדר יש לנו שטח חלל ריק אבל מצד אחד יש לו קרם מצד שני יש גדר אז אני מסתכל על השטח הריק בצורה הזאת ארבע עמות הצמודות לקרם נחשבות כקרם גמור קרם גמור ודאי אני מתחיל למדוד מסוף הארבע עד הגדר כמה נשאר לי אם נשאר לי שמונה זה בסדר למה כמ שהיה מקובל בזמנם גם היום על פי הלוכ ככה צריך שליד קיר לא שותלים זרעים כלומר ש הלכלוכית של הזרעים והדף שה אנשים הולכים וצועדים זה יכול להחליש מונעים את הדושה הליכה עוזרת לקיר אם יל הזרעים לא הולכים הקיר נחלש טובת הכירי שלא יהיה זרוע לידו ממילא את הארבע אמות האלה רשי קורא לזה אקור מפקר אנשים לרוב לא השתמשו בזה זה לא שייך למישהו זה שייך לבעל קיר אבל לרוב לא השתמשו בזה אז אם ככה אם יש לנו 16 אמה אז מה אני אומר במכון הקרם על פי בית הלל מספיק 12 למה ארבע הולך לעבודת הקרם ארבע הולך פקור מפקר הצמוד לקיר אני כביכול לא מתחשב בו נשאר ארבע באמצע זה מקום חשוב אני יכול לזרוע אבל לפי בית שמיים כמו שאמרנו מקודם צריך שיהיה שמונה ממילא הארבע הצמודים לקרם נחשבים כקרם גמור הארבע הצמודים לקיר נחשבים כאן שמיכה כין בטלים לקיר מחובר שייכים לקיר יש לנו שמונה באמצע זה גינה חשובה יכול לזרוע אין שמונה באמצע על פי בית שמי לכן הוא סובר שצריך 16 דרך אגב סתם נדייק ברשי רשי אומר בפירוש שברגע שהחלטנו שאפשר לזרוע כמה שיש לך ארבע אתה יכול לזרוע את השטח של יד הקיר אם הקיר הוא שלך אם בעל הקיר לא מונע ממך כומ שסך הכל אפשר לזרוע שמה בעל הקיר מונע לכן היה מקובל שהשטח של ארבע הוא כביכול לא נקרא שטח של של של זריעה אבל ברגע שהחלטנו שיש לך ארבע מקום חשוב באמצע אחרי שניקית את הארבע של הצמודים לקרם ונשאר לך שמונה ארבע ההפקר הזה וארבע פה אתה יכול לזרוע את כל השמונה ואיזו מחול הקרם בין קרם לגדר אין שם 12 אמה לא יביא זרע לשם היו שם 12 אמה נותן לו כדי עבודתו משאיר את הארבע אמות ליד הקרם זה אני לא נוגע שמה אסור לי לזרוע אסור לי לזרוע כמה שזה ממש כרב וזורע את השאר טוב לגבי זה לגבי המדידות האלה בא הבי ואמר שאתה הולך למדוד קרם מחול הקרם קרח את הקרם תמדוד בעמה של שישה טפחים תלך לחומרה תחכה עד שיהיה לך שטח רוחב שבאמת יתאים למש לשישה טפחים תלך לחומרה והק אומרת הגמרא רצופין בארבע ממות לקולה לא בכל המקרים מדידה של אמות לגבי כילי הקרם אמ גדולה תביא אותך לחומרה יש פעמים שמה גדולה תביא אותך לכולה כדתנן קרם הנטוע על פחות מארבע עמות כדי שיכול איסור התורה כר בכל לא תזרע כלים צריך שיהיה זה שם של קרם אמרנו יש כללים שתי שורות שורה באמצע אם הקרם צפוף בצורה מדי צפופה זה לא קרם תקני הוא לא הוא לא זרוע בצורה התקנית אני לא מחשיב אותו כקרם כמ שהוא עתיד להאקר אדם לא ישאיר לעצמו קרם שהוא רוע בצורה מקלקלת אז כרם הנטו על פחות מארבע עמות רב שמעון אומר אינו קרם וחכמים אומרים קרם אלא מה רואים את השורה האמצעית שגורמת לצפיפות ורואים את האמצעים כאילו אינם נו אז אתה צריך לבוא ולבדוק שמה אם אתה רוצה באמת לבדוק את המרחק אמרנו מקודם ברגע שיש כרם שהוא במרחק של ארבע עמות כרם צפוף יותר מאשר שלוש שורות ופחות מארבע עמות אז הקרם הזה הוא קרם מקולקל הוא לא נחשב כקרם אם אתה תחכה שמה אתה תחליט על קרם שהוא נמצא בתוך 18 פחים בתוך 4 * 6 24 טפחים אתה תכלית שאתה הולך בעמה גדולה אמרת בעמה בכילה הקרם אתה הולך בעמה גדולה אם אתה תלך באמות גדולות אתה תקלקל את הקרם תכריז עליו כ מקולקל רק ב-24 מנ הראו ש תלך לחומ ותכס כבר ב18 ב4 כפול 5 ב-20 אתה מחכה לאמה שתהייה אמה בשישה ואתה תקלקל את הקרם תוציא על השים של מקולקל ואתה ממילא לא תאסור מתי רק אם הוא יהיה עמה של שישה טפחים דהיינו רק ב-24 פחות מ-24 אתה תתיר לזרוח כמה שהו לא נחשב קרם רב שמעון ורבו ן חולקים מתי אני מקלקל את שם הקרם קרם התורה עשרה לזרוע בו אבל אם הוא איבד את שם הקרם כגון שהקרם זרוע בצפיפות יתרה אני אומר שהקרם הזה מקולקל הקרם הזה לא יחזיק מעמד מבין הלו שם של קרם כמה אם שלוש שורות של הקרם נטועים במרחק בס הכל כולל כל שלושת השורות בפחות מארבע עמות הוא קרם מקולקל עכשיו בא הבי ואמר שכל המדידות שאני עושה בעמה של עמת ה בכלא הקרם אני הולך על פי עמה גדולה אני רוצה עמה של שישה טפחים זאת אומרת מתי רב שמעון יכריז יכריז ל זה כעל לא קרם כעל מקום שמותר לזרוע בו זרעים אחרים גם אם זה יהיה 18 19 טפחים הוא כבר יגיד שזה בסדר אפילו 20 טפחים הוא יגיד שזה כבר לא קרם אפשר לזרו אפילו 21 עד שזה יהיה 24 כמ שוא אומר 400 כפ 6 עד שזה לא יגיע הצפיפות תהיה בפחות מ-24 טפחים הוא יכריז כעל קרם מקולקל ויתיר לזרוע אם מן הרעו היה ללכת לחומרה בוא לומר שמה פה ש מדידה של המה פה לא תהיה באמה של שישה טפחים אלא באמה של חמישה טפחים ממילא ב-20 אמה אם הקרם הוא רק מתחת ל-20 הוא נקרא צפוף מדי אבל אם הוא יהיה 21 22 הוא יהיה ראוי יוצא שאם אתה הולך על פי המדידה של מה גדולה במקרה דנן אתה מקל אתה פוסל שם קרם בקרם יותר גדול קרם שהצפיפות שלו פחות מ-24 אתה פוסל ואתה מתחיל לזרוע לעומת זה אם אתה תלך במה של חמישה טפחים אתה תפסל אותו כבר ב-20 מנ ראוי לכת לחומרה זה מה ששואלת הגמרא על הבית רב שמעון מצד אחד אומר איןו קרם חכמים אומרים כרם רואים לפי חכם באמת זה לא נפקו אותה וזה מה שהגמרא מתרצת כ רבון דאמרי אקרם מה לעולם כרב שימן ברוב המות כ אמר ברוב המקומות שאני מודד את המדידות במ בקיילי הקרב אני אומר על פי עמה גדולה זה נכון שיש מקומות שאני אלך על פי עמה קטנה של חמישה טפחים אבל ברוב המקומות מה שקשור למחול הקרם לקרחת הקרם שמה אני אלך על פי עמות גדולות כדי שאני אביא את עצמי למצב של חומרה עד לכאן היייתה דעתו של הבי בא רבה ורבא משמ דרב נחמן אמר כל עמות ב בת שישה אמה רגילה היא אמה בת שישה טפחים לכל המקומות למעט באותם מקומות שאנחנו נראה בעמוד הבא ששמה יש דין מיוחד הוראה מפורשת להשתמש במה של חמישה אבל כל המות הם בשישה אלא מה כן אלא הללו שוחקות והללו עצבות כשאני מודד את השישה טפחים אני יכול למדוד את הטפח בצורה וחק וחק אדם מרגיש יותר ברכב כאילו שהאצבעות הם יותר נפרדים אחת מהשנייה וד הטפח נחשב כפח יותר גדול או המצבה שהאצבעות יותר דבוקות אחת לשנייה טפח ככה נהיה יותר קטן הפער בין בין המה שוחקת למה הצבה זה חצי אצבע זה הפער שיוצא אם אני הולך צוחקת או הולך על פי בדברים האלה באשר המחלוקת שראיינו בין הביה לבין רבה מביאה הגמרא קושיה מתי כל למרות שאמרו חכמים בעמה בת שישה ובלבד שלא היו מכונות אומרת הגמרא בשלמה לרבה כיכ דליב יללו צוחקות ולו עצבות כל המקומות כל העמות שאני מעודד אותם אני קובע באמת ממה בת שלישה לא כפי דעתו של הביית כפי דעתו של רבה רק מה שכתוב מכונות דע לך שבכל מקום תלך לחומרה תקבע פעם ממה שוחקת פעם ממה עצבה למה כמו שתלך לחומרה בכל דבר וזה הכוונה בפשט בבריתה אבל אלא לבי קשה הבי אמר שיש חילוק בין מקומות פעם מה בת חמישה פעם עמה בת שישה פה כתוב כל המות עם בנת שישה אמר לך הבעיה הי מעמת כלאיים בעמה בת שישה הבריתה פה לא דיברה על כל המקומות דיברה רק על עמת כליים עמת כליים הא עמה בת שישה ו בנקט ניסי פרש בג אומר כל למרות שאמרו חכמים בכלאים במה בת שישה ובלבד שלא ם מצומצמות רשבג הוא מכניס פה את המילה כלאים בכלל נקם בכל המות כ אמר אמר לך הביי שומע ולו מק רשבג דק כבתי טוב באמת תנ קמה אני לא יכול ללכת בעקבותו כמו שתנה קמה באמת קובע שכל האמות בכל המקומות הולכים בעמה בת שישה אבל רשבג רשבג בסוף המשנה שבא ואומר בעמה בת כילים למה הוא מזכיר דווקא עמה בת כילים כמו שרש בג סובר כמו שאני אומר באמת שאמר בת כילה עם שישה כל המקומות כולם דהיינו מבוי וסוכה הולכים אחרי אמה של חמישה טבחים זה הביה שהולך בדעתו כן בכד אמר לך הב ב ק רשבג דק קותי אן אדר מק רשבג אני הולך בדרכו של רשבג להבאה אומרת הגמרא ודאי תנאי רשבג הביה ודאי לא יכול להסתדר עם שני התנאים כמו שתני קמ אומר בפירוש נגדו תנ קמ אומר שכל המות שישה טפחים ורש והבי אמר ל שיש חלק חמישה חלק שישה להבה ודאי תנאי לרבה מילי מתנאי האם ברבה אני גם חייב להגיד שהוא וודאי לא הולך כפי רשבג למה כמו שרש בג מזכיר רמת כליים הוא מבדל בין המת כליים לשאר המקומות לפי רבא לכאורה אין הבדל בכל המקומות אלא אם כן אבוא ונמר שמה ש רשבג מודל בןמ כליים לשאר המות זה בקשר לשחק או לעצב לא בקשר לחמישה או שישה באמת רשבג וזה מה שהגמרא אומרת לרבא מילי מתנה היא אמר לך רבא רשבג אה לשמו ינן רשבג שהוא קובע ומודל למת כלאי משאר האמות הוא לא מתכוון שבשאר האמות הולכים על פי חמישה לא לפי רבה אין מושג מקום שהולכים על פי חמישה טפחים חוץ ממקומות מאוד מסויימים שנראה בהמשך אבל בכל המקומות הולכים בחמה של שישה טפחים כל מה שאמר רשבג עמת כליים והוא בידל אותם משאר האמות זה לגבי וחק או עצב אומרת הגמרא טלש מינן עמת כליים לא יצמצם ולמה עמת כליים לא יצמצם עמה בת שישה למיעוט מי לו למיו עמת סוכה ומת מבואי אמר הרשב בא להגיד תדע בזה שבאמת כילים אל תצמצם מדובר בעמה בת שישה ואל תצמצם רגע אבל הוא בכל אופן מוודל אמרנו הוא מוודל בין עמת כיילים לשער רמות עובדה שהוא מזכיר השב ג כליים למיו המי לב למיו עמת סוכה ומת מבואי כנגד רב רב אמר שבכל המקומות הולכים שישה כנראה רשב בא להבדל ביניהם לא למיעוט המה יסוד ומה סובב נראה זה רצש בפעם הבאה ששמה יש מקומות מפורשים ששמה באמת מה שהוא מזכיר שישה טפחים מה שרש בג אומר מה בת שישה כן בכלים הוא לא בא להוציא מן הכלל את אמות מבואי עמות סוכר אלא אמות שקשורות לבית המקדש לבנן בית המקדש בנין המזבח אם מ רצה השב בפעם הבאה [מוזיקה]
לצפיה בתכנים נוספים: