העמוד היומי מסכת עירובין דף ב עמוד א

העמוד היומי בגמרא תלמוד בבלי מסכת עירובין מבית "דרשו" עם הרב מיכאל שיינמן שליט"א, העמוד היומי בהבנה ובבהירות ומתיקות התורה
לשיעורים נוספים באתר דרשו: http://www.dirshu.co.il/

העמוד היומי מסכת עירובין דף ב עמוד א

[מוזיקה] בעזרת השם יתברך אנ מתחילים מסכת היהודים כפי הנהוג בהרבה מסכתות המשנה שמתחילה פה ראשונה מתחילה ישר עם נקודות הלכתיות מסוימות בנושא מסוים בלי שהיא תבהיר לנו מקודם מהוא הנושא עצמו המשנה מתחילה ישר עם פרטי הלכות בלי שנדע על מה מדובר אז לשם כך יש לנו צורך להביא הדגמה מסויימת וככה אנחנו נבין את המושגים נבין גם את כל הבסיס שעלמה המשנה מדברת אחד מלמט תבות מלאכות שהתורה ציוותה עלינו בשבת זה המוצאים מרשות לרשות מה זה כולל שני ייסורים קודם כל אסור להוציא מרשות היחיד רשות הרבים וכן להפך דבר שני אסור לטלטל חפץ כלשהו למעלה מארבע אמות ברשות הרבים זה נקודה ראשונה נקודה שנייה מהיא רשות הרבים לא כפי שקור ים לזה היום רשות הרבים יש לזה כללים הלכתיים ברורים א' חובה ש הרוחב של רשות הרבים יהיה יותר מטז אמה כמ שככה היה במשכן עגלות כל יסודות ללחות שבת אנחנו לומדים מלכת המשכן לכן גגם את הגודל של רשות הרבים לומדים משמה עגלות כוכבם י טז מה א' ב יש שיטות בראשונים שצריך ם שיעברו שמה 60 ריבו בכל יום זה נושא הלכתי ידוע מחלוקת ידועה בין הראשונים לא ניכנס לזה דבר שלישי שהרחוב יהיה מפולש זאת אומרת כמו רחובות מקובלים יש מצד אחד כניסה מצד אחד יציאה הרחוב משמש כמעבר מצד לצד אבל אם חסר אחד מהתנאים האלה זה לא רשות הרבים מדאורי סה לפעמים זה יכול להיות רשות הרבים מד רבון אבל לא מדאורי סה נקודה שלישית יש מקום שנקרא מבואי מבואי זה בעצם לא רשות הרבים חסר את התנאי או שזה לא מפולש או שזה לא רחב טז מה דוגמה של מבוא היום לא כל כך רואים את זה אבל בסגנון הבנייה יותר ותיק יותר ישן אה בארץ ישראל או בחוץ לארץ היה דבר אולי רואים את זה מי שמכיר השוק במ השרים בירושלים יש מקומות בערים הוותיקות פה בארץ אולי רואים את הדבר הזה זה רחבה שיש לה כניסה מצד אחד שמתחברת לרשות הרבים מהצד השני היא סגורה ומסביב יש פתחים של חצרות שנכנסים לתוכה זאת אומרת היא משמשת כרחה עבור מספר חצרות ש דרך הרחבה הזאת אנשי החצרות יוצאים מהמבוא הם יוצאים לרשות הרבים ברוב המקומות המבוי הזה סטום מצד אחד בבניין בחצר ששייך למישהו מסוים המבוי הזה השוס יוכי דוריסה למה כמו שיש לו שלוש דפנות ולפי רוב הראשונים שלוש תפנות יוצרים מצב של רשות היחיד דוריס ממילא מי שיוציא מרשות הרבים לשמה יהיה חייב ממש איסור גמור דוריס אבל באו חזל תקנו תקנה לכאורה מן הדין היות שזה רשו יוכי מותה לטלטל שמה ללא הגבלה אמרנו כל האיסור של לטלטל ד למות זה דווקא במקום שו סמתי אבל אם זה רשו יוכי אפשר לתתה ללא הגבלה באו חזל ותיקנו תקנה זה נקרא עירובי מבואות שיתופי מבואות מה הכוונה באו חזל ואמרו ש המבוי הזה היות שהוא מאוד מזכיר רשות הרבים מאוד מזכיר למה כמה שהציבור שמה מגוון מחצרות ממשפחות שונים מבתים שונים גם ציבור גדול במשך הזמן אדם יכול להתבלבל ולחשוב שמדובר ברשו הרבים והוא יציא מהמבוא הזה חפצים מרשו הרבים או שהוא ילמד לטלטל הטעות היא די קרובה הטעות כדי קרובה להגיע כמה שאנשים יראו את המבוי המבוי בעצם מאוד דומה למן מיני רשות הרבים לכן באו חזל ותיקנו במבוי הזה לא מטלטלים יותר מידי נדמות עשרים עליך את הטלטול עד שאנחנו נעשה איזשהו סימן קר כד שאנשים יבחינו כאן זה מבואי כאן זה רשות הרבים הם יבחינו את ההבדל את הריחוק ביניהם את ההפרדה ביניהם ורק אז אני בא ואני אומר שיהיה מותר לטלטל במבוי זה בעצם הבסיס של המשנה שלנו איך חזל קבו שיהיה הקר המשנה הראשונה מדברת על צורת הקר אחת שזה נקרא קורה מה הכוונה קורה למבוי הרי כמו שאמרנו יש תפנות מסביב יש פתח שדרך הפתח הזה יוצאים לרשות הרבים בפתח הזה מעליו בגובהו של פתח צריך שקורה תשכב שמה איך אני מציא שם את הקורה זה נראה כבר במשך המסכת אבל ב קורה צריכה להיות למעלה כדי שהיא תשמש עבורינו כתזכורת סמל דע לך עד כאן המבוי מכאן ולאבא כבר רשות הרבים כמובן שזה נקוות להרב להרבה הלכות איפה הקוראן נמצאת הנפקות הראשונה שהמשנה ישר בתחילה את מסכת העירובין עם הנושא הזה זה הנקודה של הגובה של הקורה הקורה צריכה להיות בגובה מוגבל גובה מקסימלי אם היא תהיה יותר מגובה מסוים זה מהווה בעיה והמבול לא יותר בטלטול טוב נתחיל את המשנה מבואי שהוא גבוה למעלה מ-20 אמה זה לא המבוי המבוי הכוונה היא הקורה ששמתי את הקורה בגובה למעלה מ-20 עמה סתם שאני תפוס מושגים עמה מקובל בשם החזון אש זה 60 סנטימטר אז אם מדובר ב-20 במר 12 מטר בערך 12 מטר מקום די גבוה אם הקורה היא בגובה יותר מזה ימעט אתה רוצה להכשיר את הטלטול במבוי אז בבקשה ממך נ להוריד את הקורה תנמיך אותה רב יהודה אומר אי לא צריך כמובן המחלוקת מתפרשת בגמרא ואנחנו נראה אותה שם עוד דבר יש עוד בעיה עוד מגבלה מסוימת במבוי אם אני רוצה להתיר אותו בטלטול שואה מותר לטלטל בתוכו יש לי עוד מגבלה מסויימת מה המגבלה שהפ ח שיוצאים מהמבוא לתוך רשות הרבים גם יהיה מוגבל ויקרא לו שם פתח דהיינו פתח התורה נתנה גבולות לפתח כמה זה נקרא פתח אי אפשר פתח מידי רחב זה לא פתח זה נקרא פרצה פרצה הכוונה היא קיר שנפל יציאה ממנו מעבר הצד הזה לקיר זה לא דרך פתח גם אם זה יהיה בצורה עוד מעט נראה בדיוק אבל גם בצורה קצת יותר יפה או פחות יפה זה פרצה אם אתה רוצה באמת שהפתח הזה יקרא פתח ורק אז זל נתנו לך את היתר לטלטל במבוי צריך שהוא יהיה מוגבל ברוחב של 10 אמות זה מה שכתוב אז קודם כל פסול אחד יש מבוי שהוא גבוה למעלה מ-20 מה פסול שני רבי יהודה אומר אילא צריך טוב ורחב מ10 אמות ימעט פה משום רבי יהודה לא מביא את שיטתו שהוא חולק על זה גם לזה הגמרא מתייחסת בכל אופן 10 עמות זה הרוחב המקסימלי שיכול להיות הפתח אם הפתח הוא יותר מ10 אמות זה לא פתח זה פרצה אבל גם בפתח הרחב הזה שהוא יותר מ-10 רמות ואם יש לו צורת הפתח קודם דיברנו על יופי לא יופי זה לא גדר של יופי אם יש שמה דבר שממש מצביע פחן מראה את המקום הזה ככן כפתח דהיינו יש לו צורת הפתח רשי מביא לנו פה ציו איך זה נראה צורת הפתח קיר מימין קיר משמאל ולמעלה משקוף כמו פתחים אצלנו כמו דלתות אצלנו קיר מכל צד לא קיר זאת אומרת דופן מכל צד דופן קטן עמוד כזה מצד אחד מצד שני ועליו נמצא הקורה אם יש ברוחב 10 אמות הזה ומעלה יש צורת הפתח אף על פי שהוא רחב מ-10 אמות אין צריך למט טוב כמובן אנחנו נחכה לכל הפרשנויות בגמרא עם כל השיטות הדברים לא פשוטים יש פה מחלוקות נתחיל את הגמרא נתם קודם כל הגמרא שואלת משהו שקשור לנוסח של המשנה שמנו לב שבמשנה שלנו כש המשנה רוצה לבוא ולומר שהסוכה פסו המבוי פסול כלומר אי אפשר להניח את הקורה אם שמו למעלה מ-20 ממה כתוב למעט לא כתוב פסול כתוב ימעט יש שיטה איך לפתור את הבעייה תמט תנמיך דרך אגב סתם אפשר להנמיך את זה לא רק בהנמכת הקורה אפשר גם למטה במה שממול הקורה מקביל הקורה למטה אפשר לעשות הגבעה זה גם יצמצם את הגובה של ה-20 אמות וזה גם יכול לעזור לה להתיר את הקורה אבל כתוב בצורה םת התורה המשנה נותנת לנו כאן פטנט נקרא לזה איך להתיר את המבוי לעומת זה אותו פסול של גובה למעלה מ-20 ממה נמצא גם גבי סוכה כולנו יודעים שבסו הסכך צריך להיות פחות מ-20 אמה מעל התחתית מעל רצפת הסוכה אם הסוכה יותר מ-20 אמה הגובה של הסכך יותר גבוה למדנו בסוכה תנן התם סוכה שהיא גבוהה למעלה מ-20 אמה פסולה לא כתוב ימעט גם שמה אפשר למעט אפשר גם שמה להנמיך אפשר להנמיך את הסכך אפשר טביעת הרצפה המשנה לא נוקטת לשון ימת נוקטת לשון פסולה רבי יהודה מכשיר אותה מחלוקת כמו פה אנחנו נראה לכמן בכל אופן שואלת הגמרא מה ישנה גבי סוכה תני פסולה וגבי מבוי תני תקנת למה גבי מבוי במשנה שלנו הוא נותן פטנט איך להתיר נותן שור לךך תמט וזה יותר לא כותב את הלשון פסולה למה שמה הוא כותב פסולה ופה הוא כותב ימעט אומרת הגמרא סוכה סוכה דת מה יש מה יש לגבי סוכה ותני פסולה וגבי מב ני תקנט סוכה דורס תני פסולה מבוי דרבון תני תקנת לכאורה פשוטם של מילים סוכה זה דין דוריסה חובה דוריסה לשבת בסוכות בסוכה הפסלות שלהם גם דוריסה מבואי לעומת זה כמו שאמרנו בתחילת השיעור כל הסיפור של מבואי זה דרבון מדורי זה רשות היחיד גמור ילה לכל דבר אין שום צורך ושום דבר רק מד רבון רבון וקני לעשות משהו לכן אני בא אני אומר אבל מוסיף רשי לא רשי מוסיף עוד איזשהו נקודה זה סיבה לקרוא פסולה או לקרוא עם העת לא מה זה לשון פסולה פסולה הכוונה היא כשאני עושה מעשה מסוים ציבו לי אל תעשה את זה למשל לקחת את הקורה לשים אותה בפחות מ-20 שמתי בא התנה ואומר דע לך שאם אתה עשית נגד מה שאמרו לך לא רק שלא עשית מה שאמרו גם פסלת את מה שעשית זה מדובר כשיש לנו מידע מוקדם על הצורך בדבר מסוים ולא קיימת לא הלכת על פי ה מה שאמרו לך לא על פי מה שאורו לך לא רק שלא עשית מה שורו גם פסלת את מה שעשית בסוכה זה מתאים למה כמה שהצורך בסוכה שהסוכה תהיה נמוכה מ-20 אמה וכיוון אחד ה המוראים שמה בתחילת סוקם מסביר כמו שכתוב בתורה למען ידו דורותיכם אדם יושב בסוכה וצריך לדעת להבחין שהוא יושב בסוכה להרגיש שהוא יושב בסוכה איך הוא ירגיש אם הוא ראה את הסכך אבל אם הסכך הוא למעלה מ-20 אמה זה גבוה מאוד אדם לא מסתכל לרוב כלפי מעלה בכזה גובה זאת אומרת כבר התורה רמזה לנו שדע לך אתה צריך לשבת בסוכה שהיא לא גבוה יותר מ-20 אמה באה המשנה ואומרת בתחילת סוקס תחת סוכה דע לך אם לא הקשבת למה שאמרו לך ועשית סוכה יותר מלא רק שלא עשית מה שצריך אתה פסלת את הסוכה שמה מתאימה מילה פסולה אבל כאן במשנה שלנו את כל הצורך ב חה את כל הבעייה שיש לנו בלמעלה מ-20 אמה לא ידענו עד כם בכלל את כל הסיפור של מבואי לא ידענו את לא כתב בשום מקום התורה ודאי לא כתבה לא כתבה בשום מקום את העניין של מבוי גובה של של קורה או כל הדברים האלה לבוא ישר ולהגיד פסולה הלשון לא מתאימה פסולה מתאים כשאמרו לך מקודם אל תעשה במקום בתנ בוא אומר אם עשית פסלת אבל אם לא אמרו לך קודם אל תעשה איך ישר אתה מתחיל בסיפור של פסולה לכן תן נקת פה מילה עם העת טוב עוד תירוץ אומרת הגמרא יבמה דורית נ מת מתקנת גם בדאורייתא יכלו לכתוב תקנתא פסולה בלי רבון אני מסכים שלא היו יכולים לכתוב אבל בדאורייתא גם אפשר לכתוב תקנתא גם פה גם בנושא של סוכה יכלו לכתוב ישר ימעט או כאלה דברים אם ככה למה אלא סוכה דנפיש מילי פסק ותני פסולה מבוי דלא נפיש מיתני תקנתא בתחילת סוקה מסכת סוקה שהמשנה שמה מדבר על הפסולים של סוכה לא מוזכר ה כפסול של שכר גבוה מ-20 מה מוזכרים שמה עוד דברים מוזכרים שמה למשל שסוכה שלא צילתה חמתה מרובה מצילתה יש עוד כל מיני פסלו ולכל פסלות התיקון הפטנט לתקן הוא אחר בגובה צריכים להנמיך בחמת מרובה מצילתה צריכים להבות את הסכך כל מיני דברים לכן שמה המשנה כתה באמת את הלשון פסולה למה כ שהמשנה תתחיל לכתוב על כל אחד וקח מה פטנט להתיר אותו לא אז כתבה פסולה על כל הפסולים שיש שמה לעומת זה במשנה שלנו שמוזכר רק פסול אחד רק פסול של הגובה יכלה המשנה ללקות עם העת נראה את זה בפנים בבסה דוריס נ מיתני תקנת גם בדינים דוריסה אפשר לכתוב תקנתא אבל בסוכה דנפיש מילי פסק ני פסולה בסוכה יש לנו שמה הרבה הלכות לא כתוב לנו רק את הסיפור של סוכה גבוהה יש שמה למשל ש גבוהה רה גם סוכה שלא גבוהה רה שחמת מרו ב מצילתה כמו שאמרנו היות שיש שמה כמה סוגי פסלות ולכל סוג פסלות יש תיקון אחר אז המשנה קיצרה לולם משני אדם לתלמידות דרך קצרה המשנה קצרה ועשתה את זה למילה פסולה שכוללת את הכל אבל ות שהמשנה שלנו דיברה רק על פסול אחד אם יש לנו פסול אחד אפשר באמת לכתוב את המעט ולא צריכים דווקא לנקות את המילה פסולה טוב אבל תני פסולה מבוי ד לא נפישי מי תני תקנ טוב עד לכאן התייחסנו לנוסח של משנה עכשיו באה הגמרא ומסבירה באמת מאיפה לכוח הרעיון של 20 ממה נכון כמו שאמרנו מקודם בסוכה הגמרא בפירוש אומרת שעניין של גובה הקר השאלה אם פה זה גמה הסיפור של הקר לא בכלל בכלל לא ברור שזה הנקודה רב שהוא הראשון שאומר את הסיבה של המשנה אומר הסבר לגמרי אחר נתחיל ונראה את רב אומרת המשנה או הגמרא אומר רב יהודה אומרו חכמים לא למדוע אלא מפתחו של כל הצורך הגבלת הגובה של קורה שהיא רק 20 רמה למדו את זה מפתחו של היכל מה הכוונה היכל כל אחד יודע ר במשנה ר בספרים שבבית המקדש המקום המרכזי חוץ מהחצר שהיה שמה המזבח ועוד כל מיני מקומות המקום המרכזי של בית המקדש היה היכל היכל זה המקום שבו היה גם המנורה וגם השולחן ובחציו לא בחו בחלקו האחרון של ההיכל היה קודש הקודשים שמה היה הארון המקום הזה נקרא היכל ההיכל היה גובו 20 ממה ורוכבו 40 ממה זה היה ההיכל עוד מעת אנחנו נראה גובו 20 כן אבל הפתח הפתח אני חושב ש הרוחב היה 20 ממה והגובה ג תכף אנחנו נראה זה אחד אנחנו לומדים מההיכל ההיכל היה שם העולם המרכזי שבו היה מונח הארון היה בחלק האחרון השולחן המזבח המנורה היה לו פתח שנקרא פתח העולם והפתח הזה יש לו נפקות אות הלכתיות נראה מה הכוונה אלא מפתחו של היכל ורב יהודה לא למדה אלא מפתחו של אולם מה זה העולם לפני ההיכל היה מבואה בניין יותר קטן מהיכל מבחינת האורך אבל מבחינת הגובה והרוחב הוא היה יותר גדול היכל היה כמו שאמרנו 20 מה הרוחב העולם היה 40 מה זה היה מאין מבואה להיכל מה החילוק ביניהם חילוקים בגודל דתנן פתחו של היכל ג גובאו 20 אמה ורוכבו 10 אמות הפתח היה רוכבו 10 אמות וגובהו 20 מה למה הרוחב היה 10 הכל היה באמת ם 20 הרוחב של ההיכל אבל מכל צד היה חמש המות כניסה של זויות מהצד כמו שמקובל בכל דלת מהצד יש כניסה של דפנות מהצד שעושות את הפתח למשהו יותר מצומצם מכל הרוחב אם הפתח הוא לא פתוח זה לא פתח זה נקרא פריצה של ה כל הקיר היום מהצד חמש אמות מפה חמש אמות מפה ובאמצע היה רוחב של 10 אמות גובה 20 אמות זה היה החל לעומת זה ושל אולם גובאו 40 אמה הגובה של הפתח היה 40 אמה ורוכבו 20 אמות האולם פשוט העולם שהיה משמש כמבואר להיכל היה יותר גבוה יותר רחב האורך שלו העומק לא אבל הגובה והרוחב היו יותר גדולים טוב זה הביא לנו את המחלוקת של רביב ורבנן פה מה הכוונה ושניהם מקרא אחד דרשו שניהם למדו מקרא מה כתוב בפסוק ושחטו פתח אוהל מועד זה מדובר על קורבן שלמים יש שני שכש מקריבים קורבן שלמים צריך ששחטו אותו מול לא מול שהפתח פתוח הושחתו פתח אוהד מועד אם הפתח לא פתוח או כל מיני תנאים אחרים זה בעיה בקורבן שלמים נו מה כתוב פתח התורה נתנה שם לאותו פתח של הבניין ההוא נתנה לזה שם פתח דרבון סברי קדושת איכל לחוד וקדושת אולם לחוד ההיכל בעולם זה לא אותו דבר אין אי אפשר לשים את השולחן בעולם העולם משמש לה כמבוא להיכל ממילא כשהתורה אמרה ושחטו פתח אוהל מועד התורה לא התכוונה לעולם התורה התכוונה להיכל ההיכל כמה הגובה של פתח של ההיכל 20 מה לפתח הזה התורה התכוונה לפתח הזה התורה נתנה שם של פתח לכן אם אתה רוצה להגיד על פתח ח מסוים מבחינת דיני תורה פתח הוא מוגבל לגובה 20 אמה למה כמ ש הפתח של ההיכל שהתורה קרעה לו פתח הוא גובה של 20 אמה ולא יותר לעומת זה וכי כתיב פתח אוהל מועד האכל כתיב ממילא צריכים 20 אמה לכל פתח ורב יהודה סבר לא היכל ועולם קדושה אחת היא אפשר לשים את כל הדברים שמתאימים להיות בהיכל אפשר לשים אותם גם בעולם ממילא כשהתורה אמרה ושחטו פתח אוהל מועד היא לא התכוונה דווקא לפתח של ההיכל התכוונה בהחלט גם לפתח של העולם נו הפתח של העולם גבוע 40 ממה לכן רבי יהודה בא ואומר אני לא מקביל את המבוי גם ב-20 ממה כמ שהפתח שהתורה קוראת לו פתח התורה קוראת למקום הזה פתח קרא פתח הוא גם 40 כמ שהעולם גם נקרא פתח וכי כתיב בתח ה מדת ארב עוד כתיב יש רק שאלה אחת זה צריכים פה קצת טיפה להעמיק אנחנו למדנו משמה מה נקרא פתח מוגבל בגובה 20 מוגבל בגוב 40 מה זה קשור למבוי מה זה קשור לדיני עירובים אז צריך לומר דבר אחד אולי קצת נקודה מעניינת אנחנו חושבים שפתח זה תמיד דבר שפותח לנו נותן לנו מעבר ממקום למקום זה נכון אבל יש פה עוד נקודה בפתח פתח הוא גם עושה הבדל בין מקום למקום נכון אני עובר את הפתח ואני יוצא ממקום א' למקום ב' אבל זה לא אותו מקום פתח גורם לחציצה בין שת המקומות אפילו שהפתח פתוח אבל זה שני חדרים בין שני חדרים עושים פתח באמצע הדרך לא עושים פתח פתח זה טיפה מבדיל בין מקום למקום פה כשהתורה רבונו רצו לבוא ולומר במבוי שהמבול סימן כדי שאנשים ידעו לא להתבלבל בינו לבין רשו רבים רצו שיהיה פה פתח אם יש לנו מצב של יותר מפתח דינו פתח שכבר לא נחשב פתח אלא פרצה רחב מ-10 אמות גבוה מעל 20 רמה זה כבר פוגם את האפשרות שלנו לתקן את המבוי להתיר אותו בטלטול למה כמ שגם הקורה שתהייה מעליו לא תתיר מקום שין בו פתח צריך שיהיה פתח השילוב של פתח פלוס הקורה מבדיל בין המבוי לבין הרשו הרבי וזה גורם לנו שיהיה לנו מותר לטלטל במבוי אבל אם פתח אין לך קורה לא תעזור לך לכן אנחנו מחפשים אסמכתאות מהתורה מה נקרא פתח מצאנו מצאנו שלפי רבון איכל נקרא פתח אולם לא נקרא פתח העולם כמ שעולם אין דינו כמו איכל תורה קרא לזה פתח פתח זה 20 ממה גובה לא מעבר אותו דבר רבי יוד רביד וסבר שאולם אולם גובה 40 לכן כשאנחנו מחפשים להגביל את הגודל של המבוי זה המקור שלנו על פי רבון 20 מה על פי רב יודה שלומד מאולם אולם זה 40 מה נראה לקמה יבס לרבו דנ מקדושת עולם לחוד וקדושת אכל לחוד אפשר באמת לבוא ולומר שלפי רבי יהודה הפסוק פתחו ה שחטו לפתח הול מועד לא נאמר על העולם העולם לא נקרא אחד זה שני מקומות שונים שני דינים שונים ואך הנו תמה דרבי יהודה דכתיב אל פתח עולם הבית כתוב אולם והנביא קורא לו פתח אז אנחנו רואים שגם הפתח של האולם שגובו היה 40 אמה גם התנך אנך מגדיר אותו כפתח ממילא פתח יכול להיות גם 40 אמה נו מה רבוני עשו עם הפסוק הזה כתוב בפירוש העולם גם נקרא פתח ורבנן אי כתב בל פתח ולם כדי כמר אשת כתיב בל פתח אולם הבית זה לא הפתח של עולם הבית הבית הפתוח לאולם הוא נקרא פתח המעבר בין היכל לבין העולם הוא הפתח שלו הנביא התכוון לא פתח עולם הבית הפתח שנכנסים מהבית שהוא היכל לעולם זה הפתח שאליו הנביא התכוון וכמובן זה 20 אמה ולכן רבון נשארים בדעתם שהפתח חייב להיות מוגבל לגובה 20 אמה שואלת הגמרא שאלות על כל המהלך הזה ורק כ כתיב הי במשכן כתיב הוא כתוב הושחתו פתח אוהל מועד אוהל מועד מדובר במשכן מה אתה מביא לי ממשכן שבכלל כמה הגובה של המשכן היה 10 אמות רוצים הוכחה כל המשכן היה בנוי על הקרשים אורך כל קרש כתוב בתורה היה 10 אמות אז הפתח היה מקסימום 10 אמות איך אתה לומד משמה להכשיר פתח של 20 אמה הרי התורה מדברת על פתח של המשכן שהיה 10 אמות אומרת הגמרא ו ככת בית במשכן כתיב אומרת הגמרא נכון אשכחן משכן דקרי מקדש ומקדש דק משכן התורה לא הקפידה על הלשון בנושא הזה לפעמים משכן מתכוונים למקדש ולפעמים מקדש מתקים ממשכן ממילא כשכתוב שחטו פתח אוהל מועד אומנם התורה בפשטות דיברה על הפתח של המשכן אבל התכוונה גם על הפתח של המקדש ש שזה כבר גובה של 20 אמה נכון בתורה פשוטם של פשוטו של מקרא הכוונה היא למשכן אבל כשהתורה אמרה משכן היא התכוונה גם למקדש כמו שאנחנו נראה לקמן כ שלפעמים התורה אמרה משכן התכוונה גם למקדש וכן להפך דילות מאחי יש לי הוכחה שהתורה מתכוו אומרת משכן ומתכוון את מקדש וכן להפך למה אד אמר רב יהודה אמר שמואל שלמים שחטן קודם פתיחת דלתות ההיכל בזמן בית ראשון בית שני אם שלמים שחטו אותם לפני שנפתח פסולין שנאמר ושחטו פתח אוהל מועד דהיינו בזמן שפתוחים ולא בזמן ש נעולים אני לא מבין הר הפסוק פתח הל מועד אתמר ש מדבר על המשכן אם הוא מדבר על המשכן אז איך אתה לומד ממנו לדינים בבית המקדש הראשון והשני זה הרי לא אותו דבר זה המשכן וזה המקדש אלא ללמדך שגם כשהתורה דיברה על הלכות המשכן שהיה במדבר כן שהיה בארץ ישראל בתחילת ישוב הארץ גם אם התורה מדברת על המשכן היא מתכוונת גם למקדש ולכן אני לומד גם מהפסוקים של שם לומד לדינים שקשורים לבית המקדש שהיה כמובן הרבה הרבה שנים אחר כך מאיפה אני לוקח הבי הוכחה יש לי מאיפה אני לוקח את הרעיון הזה אומרת הגמרא בכי כתיב הי במשכן כתיב אלא כמו שאמרנו מקודם וקבענו אשכך מקדש דקרי משכן ומשכן דיקרי מקדש צריכים אין לנו ברירה חייבים לקבל את הכלל שאומר יש משכן דקרי מקדש ויש מקדש דקרי משכן זאת אומרת שוב התורה אמנם דיברה על משכן אבל התכוונה גם למקדש התורה במקום אחד משתמשת במילה מקדש אבל מתכוונת בהחלט גם למשכן שהיה במדבר מאיפה אני יודע אומרת הגמרא בשלמה מקדש דקרי משכן דכתיב ונתתי את משכני בתוככם אחרי שהמשכן כבר בנוי ב הקדוש ברוך הוא ומברך את עם ישראל ונתתי את משכני בתוככם הוא לא מתכוון למשכן הידוע כמו שהמשכן כבר היה קיים מה זה ונתתי משהו עתידי שאני אתן משכן המשכן כבר קיים אלא ודי הכוונה היא למקדש העתידי המשכן בסופו של דבר בני ישראל קימו א המקדש ולא השתמשו במשכן ל זה התורה רואים משתמשים במילה משכן ומתכוננים ב מקדש אלא משכן דקר מקדש מנלן מאיפה אתה יודע ששכן נקרא מקר מקדש כתוב מקדש ומתכוונים גם למשכן דתי בנסוע תים נוסא המקדש וקמ את המשכן בסוף חומה שמות שרוצים לתאר שמה איך היו לוקחים את כל הכלים אז כמה כתוב בנשו נושא המקדש ביזה מקדש זה מדובר במשכן הרי הפסוק מדבר המקדש לא הזיזו אותו כל הסיפור של נשו הכתים הכל מדובר על המשכן לא למדך כתוב מקדש אבל הכוונה היא למשכן נו והקימו את המשכן עד בועו אתה רוצה ללמוד משמה שכתוב מקדש ומתכונים למשכן לא לא טוב לי ללמוד מהפסוק למה ארו בארון כתיב זה בכלל לא מדובר על המשכן או על המקדש מדובר בארון אהרון נקרא היה הקודש הדבר הכי קדול שהיה במשכן לכן כתוב נושא המקדש אבל זה בכלל לא מדבר על הבית מקדש ומשכן אין לך הוחכה משמה אלא מאחה ועשו לי מקדש ושכנתי בתוכם בתחילת פרשת תרומה שמה התורה אומרת ועשו לי מקדש מה זה ועשו לי מקדש המקדש זה משהו עתידי קודם כל תעשו לי משכן למדך כתבתי מקדש התורה כותבת מקדש אבל הכוונה היא למשכן עד כאן אנחנו רואים באמת שמשכה לפעמים קוראים לו מקדש מקדש לפעמים קוראים לו משכן ולכן אני יכול ללמוד אחד מהשני אז מפה אני יכול ללמוד גם אמנם כל הפסוקים ושחטו פתח אול מועד שמלמדים אותנו על הגודל של הפתח היכל אולם אמנם נאמר על המשכן נכון אבל נים גם על המקדש במקדש לפי בהיכל היה 20 אמה אולם היה 40 אמה רבון לומדים מההיכל שזה 20 מה כמה שם טוענים שהעולם זה לא היכל זה שני דברים שונים לעומת זה רבי יהודה בא ואומר אולם והיכל דינם שווה התורה אמרה פתח התכוונה גם לפתח של העולם הפתח של העולם 40 כמובן השאלה שנשארת לנו לפעם הבאה אם רבי יהודה אומר 40 אז רבי יהודה צריך להגביל את עצמו ב-40 במשכן לא כתוב במשנה לא לא כתוב כמה רביד לא צריך למד לכאורה גם מספרים יותר גבוהים זה הגמרא שואלת בהמשך ומי השבת [מוזיקה]
לצפיה בתכנים נוספים: