העמוד היומי מסכת עירובין דף ב עמוד א

העמוד היומי בגמרא תלמוד בבלי מסכת עירובין מבית "דרשו" עם הרב דוד בוק שליט"א, העמוד היומי בהבנה ובבהירות ומתיקות התורה
לשיעורים נוספים באתר דרשו: http://www.dirshu.co.il/

העמוד היומי מסכת עירובין דף ב עמוד א

[מוזיקה] בסיעתא דשמיא מסכת סרבים דף בס עמוד א' אומרת המשנה מבוי שהוא גבוה למעלה מ ממו ימת אומר רשי מיד מה זה מבואי גבוה מבואי זה מקום לא מקורה אלא הכוונה כלומר הקורה וכמו שאמרנו בהקדמה יש הלכה שאדם יש חפץ נמצא במבוי דרכם היה שהבתים היו בנויים עם פתחים לתוך חצר משותפת לכמה בתים והחצרות האלו היו פונים למבוי סוג של שמטה שהייתה משמשת לכל בני החצר המבוי הזה היה פתוח לרשות סורבן וכדי שיהיה מותר לטלטל בתוך המבוי חפצים למרות שהוא מוקף בשלוש מחיצות ומדורי ששלוש מחיצות מספיקות כדי להחשב לרשות יוחד בכל אופן באו חזל ואסו לטלטל שם כיוון ש זה רשות שהיא קרובה וסמוכה לרשות ורבים חוששים שהוא יבוא לטלטל לרשות ורבים ולכן צריכו אותו לעשות לחי או קוירו ונחלקו נראה בהמשך האם זה מישהו מחיצה ואז כשיש מחיצה רביעיית אז מותר או זה משום עקר כדי שידע לא לטלטל לשו סורבן המבוי הזה ברגע שהקורה הזאת נמצאת למעלה מ-20 אמה האדם לא רואה אותה וממילא היא לא משמשת עקר וגם מדין מחיצה היא כבר לא מועילה אומרת המשנה מבוי שהוא גבוה למעלה מ2 אמו ימעט שיוריד אותה ינמיך אותה או נראה בגמרא היכול גם להביע את הקרקע העיקר שהפתח לא יהיה חלל של יותר מ2 אמו רבי יהודה אומר הנה צוריך רבי יהוד מכשיר גם בלמעלה מ אמו תסס כאן מעיר הערה שתזכיר לנו את ה תחילת השס תבו בברוס ממוס הקור נשמע באריז שואל את הגמור תנך קו דקטו ממוס איפה התנה נמצא קודם תביא לנו שאדם צריך לקרוא קריאת שמע בארבס ושחי ואחרי זה תיכנס לקדרים מה השעות מתי כן מתי לא גם פה קודם נביא שיש דין של מבוי שאסור לטלטל צריך להביא לכי וקורה למה להתחיל ישר מצורה ש המבוי עם הכורה נמצאת במקום פסול אפשר לתקן אותה ואיך לתקן אותה אומר טויס פס הסיבה לכך רצינו לנקוט את הלשון של שמסכת סוקה ולכן גם שם אנחנו מתחילים עם הלשון הזאת סוכה שהיא גבו למעלה מס ממו ועל פי זה אומר רשי גם אומר תסס גם הגמורה שתקשה מהמשנה של סוקה אז מובן יותר אומרת המשנה והרוך מסר המוס ימעט כמו שקבלנו את זה בגובה מקבילים את זה גם ברוחב ולמה כאן זה מקוון שאין לזה שם של פתח ברחב יותר מ-10 ונראה בגמרא למה ואם יש לו צורת הפתח אף על פי שהוא רחב מ-1 אמות אין צריך למעט יש דין ש צורס הפסח זאת אומרת לא צריך שיהיה מחיצה גמורה אלא מספיק כמו משקוף י שני מוות משני הצדדים ומות אחד על גביהם זה צורת הפתח וזה מועיל מדין מחיצה וסותם את הפתח ואז זה מועיל וודאי גם יותר מ-10 אמות אומרת הגמורה נ נוסו כתוב במסכת סוקה סוכה שהיא גבוהה למעלה מ-2 אמה פסולה וביד מכשיר מהי שני גבי סוקה דתני פסולה וגם מבו תני תקנט מדוע יש את השינוי לשון למה כאן כתוב את התקנה מיד ימעט ושם כתוב פסולה שאלה על הלשון של המשניות למה שיננו בלשון אונה הגמורה שתי תירוצים סוכה דאורי תני פסולה מבוי דרבון תני תקנתי דהיינו תירוץ ראשון אומר את הגמורה סוכה כתוב בתורה ך לשבות בסוכה אומרת לך המשנה אם הסוכה גבוה למעלה מס אמה זה לא מה שכתוב בתורה אז זה פסול מה כן תחשוב כתוב וידעתי וידעתם לבונ ךו אתה צריך לשבת בסוכה ולדעת שאתה יושב בסוכה ממילא למ יה דור שכם אבל ברגע שזה למלה משממה זה פסול אז תחשוב לבד מה צריך לעשות למעט אבל כאן שכל המקור הוא דרבון אז אין מה לכתוב פסולה פסולה ומה אז אומרים לך ימעט הבונות שאמרו לתקן כאן הם אומרים כאן הם אומרים בעצם לעשות את המבוי את הקורה אומרים לך תמט את זה כדי שיהיה בתוך 20 ובש מדורי מת תקנת תירוץ שני אומרת הגמור באמת אין לחלק בין דוריסה לדרבון א גם בדוריס מצינו שאפשר לכתוב תכונה ישר אלא סוכה נפי ש מילה פוסק ותני פסולה ואבוי דלא נפי שמילה תני תקנת המשנה בסוק לא נגמרת בהלכה הזאת סוכה שהיא גבוה למעלה מ-20 אמו אלא היא ממשיכה כמה וכמה הלכות בעניין של סוכה יש שמה צילו אמר אם חמוס אומרו בצילוס ושנו גבו סורו ו שאין לה שלוש פנוס ממילא להתחיל להביא תקנה ל כל הלכה והלכה אז אריכות לשון ודרך המשנה לקצר לכן אמרנו פסולה עעל הכל ביחד מהשם כן כאן שאנחנו מדברים רק על הגובה ממילא לכן אנחנו מקצרים לכן אנחנו כותבים ימעט למרות שבע אמות גם כן הבנו ימת אבל אין פה כל כך הרבה אלוס כמו המשנה בסוק וכעת נראה מה המקור ומדוע חכמים פוסלים בגובה שהיא למעלה מ-20 אמו אומר אביד אומר רב חכמים לא לא מדוע אלה מפתחו של היכל המקור לכך שפתח שקורה למעלה מ-2 רמה פסולה לומדים את זה מההיכל ורביד לא למודו אלא מפי סכוי של אולו דתנן כתוב במשנה במדס מטחו של היכל גובו 20 אמה ורוכבו 10 אמות ושל אולם גבו 40 מה וכבו 10 אמות ונקדים איך היה בנוי בביש ה מקדוש נתחיל מהמיקום היה חצר אוהל מועד חצר המישכון אחרי זה היה את המישכון עצמו את האוהל מועד ואחרי זה לפנ מזה היה ב10 אמות האחרונות היה את הקודש הקדושים בביס ה מקדוש היה את הזורה חיל אחרי זה זרס ישראל זרס נושים אחרי זה היה אולם אחר כך היכל ואחר כך את קודש הקדושים כעת הגמור את הדון יש פסוק פסח אוהל מועד שנאמר במשכן ואנחנו מנסים להבין מה לאוהל מועד של המשכן מה מגביל אליו בבית ה מקדוש אז זה ודאי שהיכו מה שעשו בעול מועד שזה מזבח פנימי נוירו כל הדברים האלה היה בהיכל מה קורה עם העולם האם גם העולם יש לה קדושה כמו ההיכל אם יעשו שמה זה גם יהיה כשר ואם כן אפשר ללמוד מהפתח של האולם שזה פתח גדול יותר או שלא רק מהפתח של ההיכל כיוון ש ל הוא עצמו הוא היחיד שמגביל לאוהל מוד ולא העולם אומרת המשנה פתחו של איכל גובו 20 אמה ובו 10 אמות ושל עולם גובו 40 אמה ורוכבו 20 אמות ושניהם מקחו דורש שניהם למדו את זה מפסוק אחד כתוב השחוט פסח אול מועד דרבו קדוש א לחוד קדוש ולם לחוד הפסוק בשח פסח אול מועד נאמר אצל המשכן מה זה אוהל מועד שמגביל בביס ה מקדוש מה מגביל לקדושת אוהל מוד רב בואנו סוברים כיוון שהיכה יש לו קדושה למעלה מן העולם ממילא המקביל לאוהל מועד זה ההיכל ולכן החי קסיב פסח אול מועד היכל כסיב אז איזה פתח כשכתוב פתח אול מוד איפה מצינו את השם פתח על הפתח של היכל שהוא היה 20 גובה 20 ורוחב 10 ורבי יהודה סובר היכל ועולם קדושה אחת הי רבי יהודה סובר שגם האולם בקדושה של היכל חיתי פתח אול מועד התרבה יהוד כתיב ולכן שכתוב פתח אול מועד זה חוזר גם על האולם ש הוא גם מקביל לאול מועד ואז אם כן יש לנו מקור למילה פתח גם על פתח בגובה של 40 ברוחב 20 לכן הרב יוד מכשיר ולפי זה רביד ש מכשיר הוא לא יכשיר ללא הגבלה אלא הוא יכשיר עד 40 בגובה ו-20 ברוחב וי בו יסמ תירוץ נוסף במה נחלקו לרבי ודנ מ קדושת עולם לחוד וקדושת ריכה לחוד גם רבי הוד מודה לחחו מים שההכשרה ההיכל ולא העולם ות מד רבי יהוד דכתיב אל פתח אולם הבית יש פסוק תו מציין שזה אם הפסוק הזה אלא זה צירוף של שני פסוקים יחד אל פתח אולם הבית השאלה אם הפסוק הזה שנאמר ביחזקאל בבנייה של בית ה מקדוש על מה הוא חוזר רבו רבי יהודה אמר כתוב אל פתח אולם הבית אז אתה רואה את המילה פתח על האולם ורבנן יה קוסב אל פתח אולם כדי קמרס אם היה כתוב אל פתח אולם אז אנו חנצ ינו על העולם שם פתח אשת דכתיב אל פתח אולם הבית הכוונה הבית הפתוח לאולם לא הכוונה לעולם עצמו אלא הכוונה אולם הבית כביכול זה חוזר על ההיכל שהוא פתוח לעולם הפתח שלו אז שוב יש לנו פה את המילה פתח רק על היכל בגובה 20 ורוחב 10 ולא על פתח העולם שואלת הגמורה על האפשרות הראשונה שאמרנו שהם נחלקו בפסוק פתח אוהל מועד ושחט בפתח אוהל מועד ווקי כסיב במשקו כסיב איך אתה לומד מהמילה פתח אול מועד לפי המידות שנאמרו בבס ה מקדוש פתח הול מועד נאמר במשכן תיקח מידות של המשכן המשכן היה בגובה 10 אמות לא יותר מזה הקרשים היו 10 אמות אומרת הגמור אשכול מקון דיקרי מקדש ומקדש דיקרי משקו מצינו בתורה שהם לשונות מוחלפים לפעמים רוצים לומר מקדש ומשתמשים במילה משכן וכן להפך ולכן אפשר גם לקחת את ה פסוק של פתח אוהל מועד ולהגביל אותו גם על בית המקדש וממילא יש לנו פתח על הבית המקדש דת מוכי אם לא נאמר כך שמשכה ומקדש מתחלפים עוד אומר אביד אמר שמואל שלמים ש שכוון קודם פתיחת דלצ אכול פסולין שנאמר ושחו פסח מועד כהן הגיע כשכבר הגיע הזמן של שחיטה סטומי אבל עדיין לא פתחו את הדלתות שלו מוד שחט את קורבן אטומין פסול למה כי כתוב פתח ושחט פתח אוהל מועד דורשים מזה דווקא בזמן שפתוחים ולא בזמן ש עולין ולכאורה הדרשה הזאת הפסוק הזה הוא פסוק במשכן איך אנחנו לוקחים את זה על אוכל למיסה גם בזמן הביס ה מקדוש זה לא נאמר על הפתח של ביס ה מקדוש אלא בהכרח שאפשר ללמוד מהמשק למקדש וכן להפך כיוון שזה לשונות מוחלפים בתורה ממילא אין הבדל שואלת הגמורה וקי קסיב הי במשקו קסיו הרי לכאורה כן ממשיכה הגמורה להביר ראייה ממילא איך אתה לומד בזמן שפתוחים וזמן שנעול על בית ה מקדוש קיסי במשכן קסיב אלא אשקל מקדוש דקרא משקו ומשכון דיקר מקדוש עזרים ש לשונות מוחלפים ושל ממקדש דיקר משכון דכתיב ונתתי משקו בככ שואל את הגמורה איפה מצינו את הלשונות מוחלפים אז מקדש שנקרא משכן מצאנו כתוב בתורה ונתתי משכני בתוככם וזה חוזר על ביס המקדש אז רואים שזה נקרא משכן כיוון שזה כבר היה לאחר בניית המשכון ולשון ונתתי זה חוזר על העתיד לשון עתיד בכ זה חוזר על משהו שיבנה בעתיד שזה בית המקדש וקוראים לו משכני סימן שבית המקדש נקרא משכן אלא משכון דקר מקדוש מנוון איפה מצינו שגם המשכן נקרא מקדש ה מדכתיב נסוס המקדש וקמו משכנת בום כתוב לגבי שבט כעת משבט לוי משפחת כעת משבט לוי שהם נשו את האורו ועל זה כתוב ונסו נוסי ה מקדוש הרי נשו במשכן רואים שקראו לזה מקדוש אם נאמר שזה הכוונה מנ לנו שקדוש כאן הכוונה ללשון הביס מקדוש כביכול הבית זה נאמר על על החפץ שהם נוסעים הם נשו ארון הארון הזה נקרא מקדוש מקודש ההוא באנסי אז אין לנו ביטוי של מקדוש על עצם המשכון אלא מאוכל וס מקדוש שכנתי בסון כתוב שם בבניית המשכן וסולי מקדוש זה חוזר על בניית המשכן אז רואים שהמשכן נקרא גם מקדוש אז אם כן ראינו כן את המשנה במשנה שתי מחלוקות מחלוקת ראשונה בגובה של הקורה בכניסה למבוי כדי שיוכלו לטלטל במבוי עצמו צריך שיהיה קורה אם היא למעלה מ-20 אמה תנ קמה פוסל רבי ד מכשיר אם זה פתח רכב מ-1 אמות תנ קמה פוסל רבי ד מכשיר ו אם יש ורס הפסח אז זה כשר בכל מידה שאלנו למה בסוק כתוב פסול ולא כתוב ימעט תירוץ ראשון בדוריס כותבים פסול דרבון שעכשיו מתחדש ההלכה כותבים את התקנה שצריכה להיות תירוץ שני תמיד אפשר לכתוב את הקונה רק כיוון שבסו יש כמה וכמה הלכות אז לא רצינו לכתוב את ה הקונה קיצרנו וכתבנו פסול רב אמר רב יהודה בשם רב הביא שהמחלוקת בין רבי יהודה לתנ קמה האם למעלה מ פסול או לא זה על מה אפשר ללמוד את המילה פתח אוהל מועד האם מה שמקביל אוהל מועד זה גדושה של היכל דווקא ואז אם כן יש לנו ראיה לפתח בגובה של 20 ברוחב 10 ולא יותר או ש אני אומר שהעולם הוא באותו קדושה של ההיכל ואז אלה פתח ול מועד מגביל גם לולם והאולם היה פי שתים היה בגובה 40 וברוחב 20 כך סובר רבי יודה ת אפשרות שנייה ש מחלוקת ביניהם על הפסוק אל פתח אולם הבית שמצינו עעל בית ה מקדוש האם הכוונה לאולם עצמו פתח ואז אם כן יש לנו מקור שהאולם נקרא פתח ואפשר לקחת מידות משם כך סובר רבי יהודי ואילו נקם אומרים פתח אולם הבית הכוונה העולם של הבית שפתוח לעולם הבית שפתוח לאולם זה ר על היכל וממילא זה רק גובה 20 רוכב 10 אמרנו ש איך אפשר לללמוד פסוק של פתח אול מועד לביס ה מקדוש מהמשכן לביס ה מקדוש כיוון שזה שמות מוחלפים התורה בעצמה קוראת למקדש בשם משכן ולמשכן בשם מקדש ממילא אפשר ללמוד מהלשון פתח אול מוד גם על ביס ה מקדוש מהמידות לקחת את המילה פתח על הפתח שהיה בבית המקדש איפה מצינו כמו שראינו בדרשה של שחיטת אטומית שצריכה להיות זמן ש הדלתות פתוחות וזה דין שנאמר על בית המקדש גם למרות שהפסוק הוא במשכון ואיפה מצינו את הלשונות מוחלפים אז מצינו ונתתי משכון בסוי חיכם שזה חוזר על בית ה מקדוש ומצינו וסו מקדוש שחתי בסוי חום שזה חוזר על המשכון בלשון של מקדוש [מוזיקה]
לצפיה בתכנים נוספים: