העמוד היומי בעברית מסכת פסחים דף עז עמוד ב

העמוד היומי בעברית מבית "דרשו" עם הרב אפרים סגל שליט"א
לשיעורים נוספים: - http://www.dirshu.co.il

העמוד היומי בעברית מסכת פסחים דף עז עמוד ב

ממילא לפי שתי הקהדמות האלו נמסניסן דלא כרבי יהושע למה אז הגימור עכשיו תביא דברי רבי יהושע באריכות ואחר כך נחזור להבאר למה משנתינו לכאורה לא כמו רבי יהושע וכמו שהזכרנו ולפי זה יוקשה כרי המשך המשנה המשנה הבא היא כן כמו רבי יהושע איזה רבי ישע דתניה כתוב בפסוק בפסוק וסוסיסו אוילויסכו הבוסר והדם הוקשו בוסר ודם זה לזה רבי ישע אומר אם אין דם אין בוס אם אין דם שראוי לזריקה אז אי אפשר להקטיר את הבוסור אי אפשר לאכול את הבוס אם אין בוס אין דם אותו דבר גם להפך אם אין בשר שרווי לאכילה אי אפשר לזרוק את הדם אם כשאני בא לזרוק את הדם של הקורבן אין בשר כל השיריים נטמעו נשרפו נאבדו אין זריקה דם. רב ליזור אמר לא דם אף על פי שאין בוסו נכון אם אין דם אין בוסו אבל יש דם גם בלי בוסו זאת אומרת אם אדם נמצא לפנינו אפילו שאין בשר אפשר לזרוק את הדם שנאמר בהמשך הפסוק ודם זבוכך אוישופך בכל מקרה דם זוכך ישופך ומהנימק מה שכתוב בתחילת הפסוק וסיסו אלסך הבוס והדם זה בא להקיש בוסר ודם לדבר אחר לא מלוך מה הדם בזריקה כל דם קורבנות חוץ מחטוס כמה מדברים באוילו בשרקובבונס זורקים את הדם ולא שופכים, לא מניחים את הדם על המזבח, אבוסו בזריקה, לא מניחים את הבשר על האש, על המערוכה, אלא זורקים את הבשר על המערוכה. הבו אמור, לול קוטון היה רווח אוויר. יש בין כבש למזבח, הכבש הסתיים ואז היה אוויר ואז היה המזבח. כשרצו לעלות מהכבש למזבח, היו צריכים לדלג על אוויר. ואז הכהן עמד בסוף הכבש וזרק את האימורים אל המרוכה. לא הניח אותם אלא זרק אותם לקיים מצווה זריקה אומר רש"י משמע שזה שיש אוויר זה גורם שיקוים מצווה זריקה טויספס אומרים גם בלי אוויר אפשר לעמוד גם בסוף הכבש או בתחילת המזבח בלי אוויר ולזרוק לא להניח לכן טויסס אומרים שהמטרה של האוויר הייתה כדי להזכיר לכהן לזרוק ככה הוא יעלה בכבש הוא יעצר יש אוויר הוא יזכר שהוא צריך לזרוק את הבשר ולא להניח אותו זה לומדים מדם מהפסוק שמקיש בו סובדם וישסיסבוסדם כך סובר רב לזר ורבי יהושע נמי הוקסיב ודם זבוכך שמזה טוען רב לזר אפשר ללמוד שבכל מקרה זורקים את הדם גם אם אין בשר אונה גמרו מלוך אוקסיף גבי מה כתוב ודם זוכך שופך והבוס תוכל אז שוב הפסוק אומר מתי ודם זוכך שופך זה דווקא אם יש בשר שאפשר לאכול אותו אז זאת אומרת למעשה יש לנו שתי מקורות לאותו יסוד תחילת הפסוק סיס הבוסור והדם שאם אין בוס אין דם אין דם אין בוס וגם סיום הפסוק בא לומר לנו מתי ודם זבוכ שופר דווקא שבוס תוכל למה צריך שתי מקורות לאותו עניין ונתרי קרו לא מולי חד באוילו הרשע של הפסוק וסיסו אוילויסכו הבוס והדם שבאוילו אם בוסו להקטרה אין דם לזריקה ואחד בשלום עם סיום הפסוק ודם זבוכך אוזבח זה בדרך כלל שלומים זה גם בא ללמד שגם בשלומים מתי דם זוכך איש הופך כשבוס תוויכל וצריכה למה צריך ללמד אותנו גם ביל גם בשלומים וחמונה בו מינה אוילוי דחמירה שכן קוליל אז יש בה עוד חומרה שאם אין בשר ראוי להקטורה אין זריק הדם אבל שלומם דלא חמירה כי זה לא קוליל אם לא אפשר לזרוק את הדם גם אם אין בוסו ויקסחמו שלומים אבמי להפך עד רבים זבו שתי אחילס שלומים יש בהם שתי אכילות אכילס מזבח זאת אומרת הקטורה ואכילס השיריים לבילים ויש חוזה ושוייק לכוינים שתי אכילות למזבח ולאודום בזה יש גם את החומרי אם אין בוסור אין דם אבל לא דלזבו שתי אחי רק למזבח אמל קומש מלון שבשניהם אם אין בוסו אין דם שואלת הגמורה ורב לזרנ אוקסיב בוסו תוכל אז איך הוא אומר דם שופר בכל מקרה הרבי יהושע טוען לו כתוב בהמשך בוסיכל אומר לו ההוא מבו לא ללמד אותנו שאם אין בשר אין אין דם אלא שאין הבוסר מותר באכילה עד שיזורק הדם מתי אפשר לאכול את הבוסר רק אחרי שדם זוכך או ישופך שואלת הגימור יוכה אי מקוללך ודוסה כל מטרת הפסוק זה רק ללמד אותנו שאין הבוס אמות באכי לד אחרי זריקס הדם אז דם אף על פי שאין שם בוסר מנוללון אז מנין רב לזר דורש עוד רושם שדם זוכך שופך אפילו כשאין בשר אומר לוך אם כן אם כל מטרת הפסוק זרק ללמד אותנו שאכילת הבשר זרק אחרי זריקת הדם נכתב רחמונבסור תוכל ועוד ודם זבכך שופך כדסיף ברש וסיסכו הבוסור והדם אז גם כאן צריך להקדים את הבשר לדם ומזה אני אלמד מתי בבוסר תוכל אחרי שדם זוכךו אי שופך לא כתוב דם זוכך תשפו שא צריך לכתוב את זה לפי הסדר קודם תשפוך אחרי זה הבשר תאכל הרי כתוב אישופך הבוס תוכל מתי אחרי שדם זבכך אישופך אחרי שהוא כבר נשפח מה ישנדהגדמ לדם זוכך לפני הבשר שמע מינו מהקדמה דם אף על פי שאין בוסו ושמע מינו מזה שהתר מסיימת אחר קרוב בוס תוכל שאין הבוס מותר באכילה עד שיזורק הדם ורבי יהושע שהוא דורש הבוס תויכל הכוונה שמתי ואדם זוכרך שופך רק כשהבוס אותוכל אין הבוסר מות באכילה עד שיזורק הדם הוא טוען קל וחוכים מרו ומה האימורין דחיליו אם אין אימורים לפנינו לא ימקווה את אכילת הבשר כי ישניו כשיש אימורים מעקווה כל זמן שלא הקטירו את האימורים אי אפשר לאכול את הבשר כמו שלמדנו בתור מדנישר דף נט דם דחילסם מעקב אם אין דם אז ברור שאי אפשר לאכול את הבשר גם לפי רבי יהושע גם לפי רבי לזר ברור זאת כי הרי הבשר הקדישו אותו אחרי שזורקים את הדם אז התיר משולך גבוה הקדוש ברוך הוא אז אם אין דם ברור שאי אפשר לאכול את הבשר כיסה כשיש דם לא יקושמעקב שכא זרקו אותו אי אפשר לאכול את הבשר לא צריך פסוק כדי ללמד אותנו דבר הזאת ממילא אם כתוב דם זוכר חושפסוי זה בא ללמד אותנו שמתי אפשר לזרוק רק אם יש בשר ורב לזמ טוען מילסדעסה בקלבכו מותורח וכוסב לקרו הרבה פעמים התירה כותבת גם דברים שאפשר ללמוד בקלוחמה ורבי יהושע הוא טוען כולי דיקה למדרש דרשינן בכל מקום שאין לי מה לדרוש מפסוק אז אני אומר הוא בא ללמד אותנו מה שכבר אפשר ללמוד גם מקלבוכימה אבל כאן שיש לו אפשרות לפרש אחרת את הפסוק ולומר שהפסוק בא ללמד אותנו שמתי דם זבוכך שופך רק אם יש לך בשר לאכול אני לא הולך לדרוש אותו לדבר שאפשר ללמוד אותו מקלב חו שאסור לאכול את הבשר לפני זריקס הדם ממילא אז לפנינו מה שנוגע לנו שרבי יהושע סובר כל זמן שאין ש ראוי לאכילה אין אדם נזרק עכשיו נחזור לעניינינו אשת אחרי כל החשבונות הללו ממסניס דלא יקר בישועה תקיב דאמר בענטרה צריך שיהיה דם ושיה שיריים שיהיה קים אצל קטור במנחו ושיה שיריים לאכילה עכשיו כך ואמרנו שטומו תחויה בציבו וצריך ציץ לרצות וציץ האחי לאסלוהי מרצה אם הציץ היה מרצה על החלק הנאכל אז אני אומר אפילו שהחלק הנאכל נטמע הציץ צץ מרצה כאילו שהוא לא טמא וכאילו שהוא לפנינו הבשר ואפשר לזרוק את הדם אבל כיוון שהציץ לא מרצע לאכילות אז אין לי בשר אם כך איך כעוסה בטומ למדנו במשנה שקורבונס בובאים בטומ איך אני יכול לזרוק את הדם של הקורבונס הרי הבשר נתמק הרי מדובר פה שעושים את את הקורבן בטומ אם אין בשר אין זריקת דם והרי הציץ לא מרצה על הבשר שנחשיב אותו כאילו לא נטמע אז משנתנו לא כמו רבי ישע אונהגמורה אפילו תה מרבי יהושע אלו כוסוב רבי יהושע נכון שהציץ לא מרצה על החלק הנאכל אבל הציץ מרץ על האוילים ממילא בכל קורבן יש לי גם אימורים להקטורת ורבי ישע שאומר אם אין בו סורין דם לאו דווקא בשר כדי שיוכלו לזרוק את הדם צריך שיהיה אחד משניהם כמו שנראה לאלון או שיהיה בשר שרווי לאכילה או שיהיה מורים שרואים לקטרה אם יש אחד משני בקשה לזרוק את הדם ממילא בכל הקורבונסו נכון שהבשר אסור באכילה כמו שלמדנו במשנה והציץ לא מרצע להכיל להחשיב אותו כאילו לא נטמע אבל יש את האימורים על האימורים ודאי שהציץ מרצה שאפילו שהם נטמעו אפשר להקטיר אותם ממילא אז יש כאן אמורים שרואים להקטרה אז יש כאן גם דם שראוי לזריקה אם יש אימור אם יש דם שואלת הגמורה ותינחזבוכים דיקאו אוילין יש את החלק שמוקטר אלו אוימר ושתי הלחם דלק אוילין מה יקלמימה באוי יש רק את הכוימצ שהקוימצ זה כמו אדם שקומצים אותו ומקטירים אותו זה במקום זריקסדם וכל השיריים זה להכילה אז אין לי כאן אוילין אז לפי רבי יהושע אני לא יכול להקטיר את הכוימץ אלא אם כן יש לי שיריים והשיריים זה הכל הרי נאכל זה לא אוילין ואין הציץ מרצה לאכלין אז אין לי כאן שיריים כי הם טמאים והם אסורים באכילה והציץ לא מרצה עליהם להחשיב אותם כאילו שלא לא נטמעו בשתי הלחם אין בכלל לא קים כל שתי הלחם נחלים לכוני עושים אותם רק תנופו השתי הלחם שמגיעים בטומ לפי רבי ישוע אי אפשר בכלל להעניף אותם בטומה כי אין כאן שום דבר שהציץ מרצה וצריך ריצוי ציץ וברגע שאין לי אין לי ריצוי ציץ אז אני לא יכול לעשות את האבוידה אז איך השתלחם קרבים בטומאה אונה גמורה אמרה כי אומר רבי יהושע נעמדין טרתה צריך שיהיה גם דם וגם בשר כדי שיוכלו לזרוק את הדם צריך שיהיה בשר לאכילה או אימורים לקטרה זה הכל בזבוכים במנוכס לא יאמר ממילא אוי מרושת לכם אפילו שאין כאן שום חלק שאפשר לאכול אותו במנוכס לא אמר רבי יהושע את דברו שאם אין שיריים אין קוימץ ואין תנופו אין כל את כל ענייני אבוידס המינחו שואל את הגמורה במנוכס לא יאמר ועוד למדנו משנה מסכת זבוכים נטמאו שיוראו של המינחו אחרי שקמצו את הכוימץ לפני שהקטירו את הכוימץ השירים שהם לאכיל נטמעו או עובדו שיוראו ללא נראה שיש כאן גם גרסה נשרפו שיוראו כמידס רב לזר כשירו לפי רב לזר שהוא סובר שאפילו אם אין בשר לאכילה אדם נזרק אז גם כאן אפילו שאין שיריים רואים לאכילה הכים עץמוקטר כמידס רבי ישע שהוא סובר אם אין בוסור אין דם פסולו כי גם כאן הכוץ זה במקום הדם אם אין בוסור אם אין שיריים רואים לחילה אין הכוץ כשר אז מה רואים שרבי ישע אמר דינו גם במנוכס אונה גמורה כוונת המשתה בזבוכים כמידס ולא כמידס בשיטת רבי יהושע כמידס רבי יהושע דבינטרה הוא סובר זאת בזבוכים אז לשיטתו אם נסבור כשיטתו בזבוכים ונסבור זאת גם במנוכס אז יצא שבמנחו הכומץ גם יהיה פסול אם אין שיריים ולא יקמדס רבי ישוע עצמו דיל רבי ישוע אמר את דינו בזבוכים אמר במנוכס לא יאמר ולילו היית תנש למשנה בזבוכים סובר אפילו במנוכס גם יהיה ככה דין שואלת הגמורה שתי קושיות קודם כל ומנו הי תנ דקס מחמפ מיני לא מצאנו תנה שסובר כמו רבי יהושע ועוד מחמרי יותר ממנו רבי ישע סובר רק בזבוכים הוא מוסיף גם בבן אוכלס מי התנא הזה והויד תניה מפורש בברייסה שרבי ישע דיבר גם במנוכס מה למדנו אומר רבי יויסי רוייה אני מסכים עם דברי רבי לזר אז דברי רב ליזר במנוכס ובזבוכים וגם רוי אני אני מסכים ודברי רבי יהושע בזבוכים ובמנוכס והגימור בדף בא תבאר איך הוא מסכים שניהם הם הם חולקים אחד עם השני שמה הגמורה תבאר את דברי רבי יס הכוונה רויני רויני דברי רביזר בזבוכים שווימ דם אפשר לזרוק את הדם אף על פי שאין שם בוסו ואני גם סובב בדבר רבי ישע בזבוכים שיומר אם אין דם אין בוס אם אין בוס אין דם דברי רב לזר במנוכס נראים לי שיומר קוימץ אפשר להקטיר אותו אף על פי שאין שיריים דברי רבי ישע בן אוכס נרים לי שיומר אם אין כמץ אין שיריים אם אין שיריים אין אין כימץ אז רואים שרבי שעה אמר את דינו גם בבנו אוכלס אלו אומרת הגמורה בהכרח שצריך להסיר את אחת משתי הנוכס הרי התחלנו את הסוגיה בשתי הנוכס טו מותחו בציבו וצריך ריצו ציץ ואין הציץ מרצה על אוכלין בהכרח צריך לומר אלוקוס רבי יהושע הציץ מרצה על האוילין ועל החילס וכיוון שהציץ מרצה אז מחשיבים את השיריים שהאו הלכת מחשיבים את כולו כאילו לא נטמע קציץ מרצה על הטומ ממילא אפשר לעשות את הבוידס המנחו שואלת הגמור יוכה מה למדנו במשנה בזבוכים שאם קמצו את המינחו ואחר כך נתמ שוראו או נבדוש שורה אוניסרפו שירו כמידס רבי יהושע פסולו אמ כמדס רבי ישוע פסולו הרי ברגע שנתמעו השיריים נכון שאי אפשר לאכול את השיריים אבל הציץ מרצה שאני אחשיב את השיריים כאילו לא נטמעו ואני אוכל להקטיר את הכמץ לו מה אירועים שרבי שע סובר אין הציץ מרץ עלחילוס אז שוב קשה שמשנתנו לא קרם בישועה אונהגמורי אובוד וסורוף מה שלמדנו במשנה בזבוכים שכמי רביישה פסולו זה עולה רק על אם נאבדו שיוראו אוניסרפו שירו אבל אם נתמו שורהו אז גם לרב לזר אפשר להקטיר את הכויץ שואל את הגמור אלוניתמו למן קותונה הרי שם במשנה למדנו ניתמוש שור או שעובדו שנשרפו לשם הזכיר משנתמו לרב לזר שרב לזר מכשיר בכזה אופן פשיט אשתוב וסור דלסני בכלל נמצאים בעולם השירים שירז נתמוד מבשיט למה הזכיר משנה נתמ לרבי ישע שגם על זה אמר רבי ישע בקותו נפסו לו אז רואים שרבי ישע סובר שאי אפשר להקטיר את הכוי מץ כשהשראהם נטמעו למה כי אין הציץ מר רצה להכילוס אז אין לי שיריים ואם אין שיריים אין כימץ והיד תניה רבי ישעמו כל זבוכים שבתוירו בין שניתמו בוסר וחילב קיים יש אימורים שורים להקטורי בין שניתמו חילב אבל לא בוסר לאכילה קיים זוהי ריקסדה כמו שהזכרנו מקודם יש או שיריים לאכתור או שיריים לאכילה אפשר לזרוק אבו ננימות רבה יוולי מה הוא מדבר אפילו בניתמאו לא רק בנישרפו נעבדו על מכוס רבי ישוע אין הציץ מרצה לא יעלה אוילין ולא יעלה חילוס לא על החיל ולא על הבשר ולכן אי אפשר לזרוק את הדם אם אין לי חילב ואין לי בשר שלא נטמע אלו אומרת הגמור אלו לו רבי יהישע מסניס משנתנו יכולה להתפרש כמו רבי יהושע ורבי יהושע סובר אין הציץ ורצה להכילס בטומו תחו בציבור ולא יקשי כאן לכתחילה מה שרבי ישוע סבר שאם אין בוסר אין דם זה לכתחילה כאןדי עבד אבל בדיעבד אם זרקו את הדם אפילו שהם בוסו אז הקורבן כשר כי אומר רבי ישע לכתחילה דיעבד לוי מדיבדו מכשיר ממילא משנתנו מדברת בדיעבד שהקורבן כשר אפילו שאין שירהם ראים לאכילה כבר נטמעו ואין הציץ מרצה עלכילס ומה שלמדנו שרבי ישוע אומר שימים בוס אין דם לכתחילה לא זורקים את הדם ומנות תמר דשונ לרבי ישע מלכתחילה דב מנ לוקח זאת דתניה ניתמו כמו בוסו אוי שנפסל מה הכוונה נפסל שטבוליוים נגע בו טבוליוים הוא לא מטמא קודשים כי הם לא מטמים אחרים הם רק נפסלים להיות טמעים ולא לטמות אחרים אוי שיוצא הבשר חוץ לקלוים חוץ לאזור אז הוא נפסל ועכשיו עדיין לא זרקו את הדם והבשר כבר נטמע הוא נפסל הוא יצא חוץ לקלואים רב לזרו אמר היא זורק הוא סובר אפילו שאם בוסור יש דם רבי יהושע מר לא יזורק אם בוסור אין דם מועד רבי יהושע שם זורק אורצו ממילא אתה רואה שרבי יהושע גם מתיר בדיבד משנתנו מדברת בדיבד מקשה הגמורה שתי קושיות קודם כל חודד פסול דבד משמ מה אמרנו שרבי שע מכשיר בדיבד המשנה בזבוכים אומרת ניתמו שיוראו אונבדוניפו שיורהו הכוימץ פסול מהשמע אפילו שאם יקטירו את הכוימץ זה יהיה פסול לא י רק לכתחילה אומר המרשו זו לא קושיה גדולה כי יש לנו הרי ברייסה מפורשת ומוד רבי ישעה שמזור הקורצות בהכרח שצריך לפרש מה שהמשנה בזבוכים אומרת פסולו הכוונה פסולו לכתחילה לא מקטירים את הכוימץ בדיב הקומץ יוקטר הוא יהיה כשר אלא עיקר או קושיה זהו אויד ואויד נכון אפשר לפרש שפסו לו רק לכתחילה אבל מה אתה אומר משנתינו הולכת כמו רבי יהושע למה שמשנתנו מכשירה מדברים בדיעבד איך יכול להיות חמיש דבורים בואין לכתחילה משמע לכתחילה אפשר להביא את האובר בטומ אפשר להביא את השתי הלחם אפילו שאין לי שיריים רואים לאכילה אלו אומרת הגמור לא יקשם כאן ביוחית מה שאמרנו שרבי ישע אומר אם אין דם אין בו סור ורק בדיעבד אם זרקו את הדם כשאין בוסור הקורב כשר זה הכל בקורבן יוחיד כם משנתנו מדברת בציבור בקורם ציבור בקורבן ציבור אפשר להביא לכתחילה אפילו שאין שיריים ראויים למה אומר רש"י דתומסי ציבור הוא בהתר אומרים טוייסס מה כוונת רש"י לכאורה שטומוטרו בציבור ולא צריך ריצוי ציץ ולכן אפשר להביא גם אם אין שיריים מקשים טויס ושים כך היו צריכים לומר כאן כמו שאמרנו אלו סובה רבי יהושע ציץ מרץ לאילין היו צריכים לומר בקיצור אלו סובע רבי יהושע לא כמו ההנחה הראשונה שטומו תחויו בציבו לתומוטרו בציבו ממילא לא צריך ריצויציץ ולכן טוייסס מפרשים באופן אחר והחרונים שרשי מתכוון לא לטומאות בציבור אלא בדרכים אחרות. יש כמה דרכים באחרונים שום. עד כאן דף עיז
לצפיה בתכנים נוספים: