העמוד היומי בעברית מסכת פסחים דף יב עמוד א

העמוד היומי בעברית מבית "דרשו" עם הרב אפרים סגל שליט"א
לשיעורים נוספים: - http://www.dirshu.co.il

העמוד היומי בעברית מסכת פסחים דף יב עמוד א

פסוחים דף ובז השיעור מתחיל בעזרת השם בגימורה שמיד אחרי המשנה בדף הקודם ננוסום הגימור מביא המשנה בסנדרן עוד מעט נראה את ההקשר לכאן שתי עדים באים לעיד על אחד שהרג את הנפש או הרג את חברו מגיע לו מיסה חוקרים אותם כמו שנראה שבח קירס איך חודמר אחד מהעדים אומר בשניים בחודש ואחודו בשלוישו רש"י מוסיף גם טויס שמדובר שביום השבוע שניהם תואמים הם אומרים שניהם זה היה ביום שני שניהם אומרים זה היה ביום שלישי אבל לין יום החודש למשל אחד אומר זה היה ביז קיסלב אחד אומר זה היה גמיסלב הדוסון קימס אפילו שכתוב ודורשת וחוקרת וני אמס נוכון צריך שהעידותן תהיה מכוונת כאן אני לא יכול לפצל אותם שזה יודע ביבור של חודש וזה אינו יודע בעיבור של חודש. זה שאמר ביסלב הוא יודע שחודש חשבון היה מעובר ולכן עכשיו זה ביסללה ביום שהוא מדבר עליו. השני לא יודע. הוא חושב שחשון היה חסר ולכן הוא קורא לזה גיסלב. רעש שאומר שאנשים טועים בזה לכן אי אפשר לפצל אותם. טיסס מוסיפים שרוב אנשים טועים בזה. כך מבואר. וממילא אין לי אפשרות לפצל אותם. אני חייב לקבל את העדות ולומר שניהם מדברים על אותו יום אבל אם הפר ביניהם הוא של יומיים איךודו בשלוש אומר בה אחד אומר גיסל ואחד אומר ה כסלב הדוסון בטילו ואני לא אומר אחד מהם לא ידע בשני עיבורים עד כדי כך לא מה תהיה הלכה כשיש סתירה ביניהם לעניין השעה החקירה האחרונה לעניין הזמן זה באיזה שעה זה היה איך עודמה בשתי שויס בשתי שעות מתחילת היום ואיך עודמה בשולש דוסון קיימס עוד מעט נראה איךודמה בשולש ואיךמה בחומש יש פער של שעתיים ביניהם דוסון בטילו דברי רמ רבי יהודה אמר גם בפר של שעתיים אידוסן קיימס אבל דווקא שאחד אומר בשולש אחד אומר בחומש אבל אחד אומר בחומש ואיך עוד בשבע גם לרבי יהודה דוסם בטילו כי אז אני לא יכול לומר ששניהם מדברים על אותו זמן שבחומש חם בו במזרח ובשבע חם בו במייריב עד חצות השמש בצד מזרח מחצות והילך השמש מתחילה להתקדם בצד מערב וזה כל אדם יכול לראות כמו שרשי אומר אדם שם את היד מול השמש רואה לכן הצל נוטה ולכן כזו טעות אי אפשר לומר שאדם טועה כך שנינו במשנה בסנדר אומר הבעיה כשתמצא לאמה כשתדקדג בדברי התנועים לדברי רב מאיר אין עודום טויה ולא כלום לדברי רבי יהודה עוד טוה חצי שו לדברי רבי מאיר אין דומתו ולא כלום אדם מדגדג בשעות רק איך יכול להיות שיךמה בשתיישו איך בשולויש ואני מקבל את שתיהם אני אומר שניהם מדברים על אותה דקה כי אני מיישב ואומר מיסקיעו במי פקטרתה ומילטלס אני אומר סתם אדם הוא לא שקרן אז אני אומר הם שניהם לא שקרנים אלא המעשה היה ברגע שמסתיימת השעה השנייה ומתחילה השעה השלישית ועודקומר שתיים הוא מתכוון בסוף שתיים ועודקומר שולש בתחילה שולש ממילא אין לי כאן אפשרות לפצל אותם דמור מיד תקשלון למה שנאמר כך לדברי רבי יהודה עודמתו יהיה מקסימום חצשו ממילא אדם אומר בשולש השני אומר בחומש אני יכול עדיין לתרץ ששניהם מדברים על אותו זמן מיסכו בפלגד ארבע באמצע השעה הרביעית ועדקמר שולש ומתכוון בסוף שולש וכותו הפלגדש לקמי הוא מדבר על המעשה שהיה היה חצי שעה אחר כך באמצע שעה הרביעית בוטה וכמ חומש בתחיל אז חומש הוא מתכוון לומר וכותו פלג כדי גדש לחויר כי באמת זה היה חצי שעה לפני זו לשון אחת בדברי הבייה היא כדמרי הלשון השנייה סברה שלא מסתבר לומר שזה היה ברגע של המעבר בין השעות ובכל זאת הוא קורא לזה סוף שעה שנייה והשני קורא לזה תחילת שעה השלישית ולכן הם אומרים קצת אחרת אומר הבעיה כשטמצל אלוהים לדברי רב אודומתו משהו לדברי רבי יהודה עוד שו משהו לדברי מרדום טוה משהו אני טולה ואומר מהיסקוה אוי בסוף שתיים אוה אוי בתחילה שולש וחד מנו אתה משהו למשל אם זה היה בסוף שתיים אני אומר זה שאומר שולויש מתכוון לתחיל השולוישות טעה במשהו או להפך לדיר רבי יהודה עוד דומתו יהיה מקסימום שו משהו ולכן כשאחד אומר בשול שולש אחד אומר בחומש אני טול ואומר מיסקוה אוי בסויף שולש אוי בתחילס חומש ואז אם זה היה סויב שולויש אז זה שאומר שולויש הרי מדבר על הזמן הנכון זה שאומר חומש הוא מתכוון לתחילס חומש ויש פר של שעה ומשהו אחד מניקותו ישו משהו והוא הדין להפך יכול להיות כך אמר הביה אוזל רב הונה בריד רב יהודה אומר לשמיצה קמי דרובה הוא חזר על הממרה של הבהיה לפני רובה אומר עמד רובה ותמה איך יכול להיות לומר כך שלא טולין לרב מאיר אלא טעות של משהו או לפי הלשון הראשונה בכלל לא טולים בטעות לפי רב יהודה מקסימום שו או משהו ואיך אני מצרף את העדות אני אומר הוא מתכוון לתחילת השעה הוא מתכוון לסוף השעה או להפך למה אני לא אומר כך ומילו דיקינם בהנסדה אם אני אדקדק בדבריהם דקומר שולש הוא מתכוון בתחילה שולש והי דקה אומר חומש הוא מתכוון בסוף חומש ואז הפר ביניהם יהיה של כמעט שלוש שעות הוא אומר תחילה של שיש הוא אומר סיף חומש ואז בא ועידוס מוקרשס כי כזו טעות אין בבני אדם אתה אומר אפילו לרבי יהודה לפי הלשון השנייה זה רק שור משהו אז אם אני אומר שהוא מתכוון כך והוא מתכוון כך אז הפר ביניהם יהיה כמעט שלוש שעות ואני לא אוכל לחבר אותם ולא יקטלינן אני לא יהרוג את האדם שהם מעידים שהוא הרג ונה נייקום וניקטל מספיקה אני הולך ומיישב שהוא מתכוון סוף הוא מתכוון התחלה כדי לייצר כאן עדות קיימת ולהרוג את האדם שהם יעידים עליו ורחמו נומר ושופטו עידו והצילו העידו זאת אומרת שאני צריך לחפש זכות אני צריך לחפש לפצל את העדות ואני לומר זה שאומר שולויש התכוון תחיל שיש זה שתכוון חומש אולי סוף חומש ואז אני אפצל אותם בוודאי אלו מרובה אם אנחנו אומרים שם שאני לא מצפצל אותם זאת אומרת שכל מה שאתה יכול לחלק ביניהם הכל נכלל בכלל טעות שאדם טועה ואז אין לי ברירה ואני חייב לחבר אותם כי אין כן ויצילו אידו כי ברגע ששניהם יכולים לדבר על אותו זמן אין אפשרות לפצל ולכן אומר רובה לדברי רב מאיר עודומטו יש שתי שיס חוסר משהו זה המקסימום שאדם טועה לדברי רבי יהודה אדם טועה מקסימום עוד טווי שול שולש חוסר משהו ולכן לדברי רבי מאיר עודמתו שתי שוז חוסר משהו מיסה המעשה שהיה שאחד מעיד עליו שזה היה בשעה שנייה השני אומר שזה היה בשעה שלישית אני אומר אפילו לצד הכי גרוע מהסכה ואוי בתחילה שתיים אוי בסוף שלוש ודאי שיותר טוב שזה אפשר ליישב יותר טוב שאחד מהם לא טועה והרק טעות מועטת אבל אני אפילו שאני אומר שאחד מהם טועה טעות מוחלטת מה יכול להיות הכי גרוע שהמעשה היה בתחילה שתיים ואז זה שאומר שתיים אפילו שהוא מתכוון לסוף שתיים אז הוא טעה בפחות משעה וזה שאומר שולויש והמעשה היה בתחילה שתיים אז הוא טועה כמעט שעתיים כי זה היה בתחילת שתיים והוא אומר בסוף שלוש הוא אומר שלוש אולי מתכוון לסוף שלוש כי רוב הרי אומר אני צריך להרחיק ככל שאפשר המעשה היה תחילת שתיים וזה שאומר שלוש אולי מתכוון לסוף שלוש אז זה שוב זה קצת פחות משעתיים זה עדיין פער שאדם טועה ואחד מניקות ביישוז חוסר משהו זה לפי רב מאיר לדברי רבי יהודה עודמתו שסחוס משהו ולכן אפילו לצד הכי רחוק שיכול להיות כדי לנסות לפצל ביניהם מיסקיה ואוי בתחילה שולש אוי בסוף חומש ואז משלם זה תחיל השולש אז זה שאומר שוליש אפילו שמתכוון לסוף שולויש לו טעות של פחות משה זה טעות שאדם טועה אפילו זה ש אומר חמש ונטלה שהוא התכוון לסוף חמש אז מה הפר שיש מתחילת שלוש עד הסוף חמש קצת פחות משלוש שעות זה גם טירוד שאדם טועם ולכן אין לי אפשרות לפצל ביניהם אני חייב לקבל אותם ואחד מניק אותו יש לוז חוסר משהו כך רוב מפרש שואל את הגמורה תנן למדנו שם בסנדר אוקיי או את כל אחד מהידרס שבאים להעידפשס בשבע חקירוס שבע חקירוס בנויות לקבוע האם שניהם מעידים על אותו זמן ועל אותו מקום והאם שניהם יודעים את הזמן ואת המקום מהחקירוס קודם כל באיזו שבוע ורשי מביא שהשבע זה מן התוירו דורשים אותם מפסוקים החקירה הראשונה באיזה שבוע מחזור השנים יש כל 50 זה יובל 50 זה יובל בכל 50 שנה יש שבע שמיטס בשנת ה-50 איש נעשה יובל שואלים אותו באיזו שבוע באיזה מחזור של השמיטה ביובל שאנחנו עומדים הוא אומר בשמיטה הזו והזו באיזו שונו החקירה השנייה היא באיזה שנה משנות השמיטה שנה הראשונה שנה שנייה שנה השלישית עד השנה השביעית הוא אומר באיזה שנה הם עומדים באיזה חודש היה המעשה בשנה הזו בכמה בחודש באיזה תאריר בחודש שהזכרנו מכל מקודם תחילת הסוגיה באיזה יום בשבוע גם שואלים אותו באיזו שור זה קרה והחקירה השביעית באיזה מוקים אחר כך שנינו שם שיש גם בדיקוס בדיקוס כל המרבה בבדיקוס הרי זה משובח שואלים אותם איזה בגדים הלך הרוצח איזה בגדים הלך הנרצח אם הוא הרג אותו עם סכין אם הרג אותו עם אקדח כל מיני חקירות שאותם קוראים בדיקוס חקירות זה השבע החקירוס לזמן והמקום ובדיקוס זה כל החקירות ששנים אותם על כל סיפור המעשה מכל הכיוונים מלבד המקום והזמן שם שנינו מה בין חקירוס לבדיקוס מה ההבדל ההלכתי ביניהם חקירוס השבע חקירו שהזכרנו עניין הזמן והמקום אומר איך עוד מהם איני יודע אידו בטילו לא רק כשיש סתירה ביניהם העדוד בתלה גם אם אחד מהם אומר איני יודע דו בתלו מעת נראה למה אבל בבדיקוס אפילו שני ממרים אין לנו יוידים שואלים אותם איזה בגד הוא לבש לא יודעים אדוסנקימס אז מה המטרה של הבדיקס המטרה היא אם נמצא סתירה ביניהם זאת אומרת אדס אחד ייד שהוא הלך בגנים שחורים עדס השני יגיד שהוא הלך בגדים לבנים נפצל ביניהם ושניהם התבטלו לא נהרוג לא אותם ולא אותו כי הם לא עידים מוזמים אבל לא נהרוג את זה שמ ש שמעידים עליו והבינה בו ו באישי בגמור הסנדר חקרנו מה ההבדל באמת מה ישנחקירוס שאז זה מעכף שהוא יאמר את הזמן ואת המקום אם אומר אינו יודע העדות בטלה ומה ישנ בדיקו שהוא יכול לעלות אינו יודע והדות תהיה קיימת ואמרי חקירס אומר איך מהם אין דיה אדוס בתלילו דוידוס שוכ להזימו יש דין הזומה. מה זה הזומה? אדם מעיד שזה וזה הרג כאן וכאן בשעה זו, ביום זה וזה. אפשר להזים אותו. באים שני יעיד ואומרים, איך אתה מעיד שבזמן זה וזה, במקום זה וזה או הזה הרג את חברו? הרי ביום זה וזה, בשעה זו וזו, היית איתנו מקום אחר רחוק, אז לא יכלת לראות את המעשה. זה נקרא זומה. וכתוב בתוירו ועסיסמם לא כשר זוםמםס לו העדות הראשונה בטלה ונותנים לו את העונש הוא רצה שיעשו הוא רצה שיהיהו את הזה שהוא יץ' שהוא רצח אז הורגים אותו כל עדות כדי שנקבל אותה צריכה להיות כזו עדות שיש אפשרות להזומה אם על אחד מהשבח קירס יאמר אין יודע לא נוכל להזים אותו הוא לא יודע באיזה יום זה היה איך אני אזים אותו הרי הזומה איך איך הזומה עובדת אומרים באותו יום היית במקום אחר לכן השבח קירס זה לעיכובה מקשה רש"י למה החקירה השישית היא לעקובה מה זה החקירה השישית באיזה שעה כי לא נוכל להזים אותו אם הוא יאמר אני לא יודע באיזה שעה לא נוכל להזים אותו כן נוכל להזים אותו הוא אמר באיזה יום יבואו שתי אידיס ויידו ביום הזה כל היום היית במקום אחר אומר רש"י אם כך נמצא שהחקירה השישית מיותרת ולומדים מפסוקים שיש שבחקירה זאת אומרת שהזומת תלויה בשבח קירס ולכן זה שאפשר להזים אותו על כל היום זה לא נחשב לאפשרות הזומה בדיקוס אדו שת יכול להזימוי זה לא קשור להזומה אם הוא לא ידע באיזה בגדים הרוצח הלך או הנרצח הלך ולכן הבדיקס אם הוא אמר אינו יודע זה לא לייקובה כך אמרנו שם בסנדר עכשיו לעניינינו והיא אמרס טואה אי נשקולי אדם טועה בשעה בשעתיים בשלוש שעות חקירזדזונמה שיכול להזימו דאמר מותעינן למשל רוב אומר לפי רמר אדם טועה כמעט שעתיים מה תהיה ההלכה כשאדם יבוא ויעיד בשעה שנייה ראיתי שזה וזה רצח באותו מקום יבוא יעידוז ויידו בשעה השנייה היית איתנו מקום אחר אז הוא יאמר טעיתי אמרתי שעה שנייה זה אמת היה שעה שלישית שעה שלישית כן הייתי פה לא הייתי איתכם אז לא נוכל להזים אותו או נהג עם הורים דינולו תרוסיו אפשר להזים אותו כשמוסיפים לשעה הזו את כל הפער שעלו להיות בטעות למשל לרב מאיר במעשה שרב מאיר עוסק זאת אומרת שמגיעים שניידס אחד אומר בשעה השנייה אחד אומר בשעה השלישית אפשר להזים אותם בלי שתהיה להם אפשרות לומר טעינו לרב מבינלו לשתי האידס אפשר להזים אותם באופן שנותנים להם לשון נותנים להם כאילו המזימים יוסיפו להזומה מתחילה שורשונו עד סוף חומש ואז מכסים את כל הזמן שמדברים עליו עם כל אפשרות הטעויות ובדינו דניסבלו מעיקורתפי היה צריך לתת עוד שעה קודם למה זה שאומר בשעה השנייה אולי הוא טעה בשעתיים אז אולי בשעה ראשונה של היום אולי שעה לפני זאת אומרת השעה האחרונה של הלילה אבל זה לא יכול להיות שהוא טעה אלא בין ימום מלל לא יתו אנשם ולכן מספיק שהמזיםם יעידו מתחילה מהשעור ראשונו עד סיף חומש ואז מכסים את הטעות של מקסימום עד שעתיים אשר ולומד בדעס רב מאיר לשני העידס ולרבי יודש הוא מדבר באופן שאחד האידס מעיד על שעה שלישית השני אומר על שעה חמישית אז זה שאומר שעה שלישית אולי הוא טועה כמעט שלוש שעות אחורה כמעט שלוש שעות קדימה אותו דבר זה שאומר שעה חמישית אז נוסיף לעזור מגם את השעות שהם עלולים לטעות בהם יביננו מי התחילשו ראשונו ואז סוב שישיס את כל ששת השעות הראשונות של היום אם יבואו עד זה יגידו שתיכם הייתם איתנו מוקמר הם יהיו מוזרמים ובדינו כדי לכסות את כל הטעויות היה צריך יותר דניסבלו מעיקורתפי כי זה שאומר שעה שלישית למשל אז יכול להיות שהוא טעה בשלוש שעות אז נצטרך לתת לו שעה שנייה שעה ראשונה וגם שעה אחרונה של הלילה אבל זה לא נותנים לו כמו שאמרנו בעיקורת פה לא נותנים אלו בימום מללטן שלכן אין סיבה לתת לו לפני שעה ראשונה ובדין סב לקמיטפי מה אנחנו אומרים זה שאומר שעה חמישית אולי הוא טעה כמעט בשלוש שעות אז צריכים לתת צריכים להזים אותו שבשעה חמישית הוא היה איתן למקום אחר שעה שישית שעה שביעית שעה שמינית אבל זה לא צריך לתת רק שעה שישית צריך לתת למה אלא שבכה חמישה חמו במזרח ובזין חמו במיריב כמו שהזכרנו הרי השמשעה שביעית מתחילה לנטות לכיוון מערב לכן כזו טעות אין לאנשים אז מקסימום שאומר שעה חמישית יכול להיות שזה היה שעה שישית שעה שביעית זה לא יכל להיות כי העולם נראה אחרת בגלל הצל של השמש ממילא לא נותנים לו יותר משעה שישית ברגע שיבואו אדס ויזימו שמתחילת שעור ראשונו עד סוף שעה שישית הייתם איתנו באותו מקום הם יוזמו ‏No.
לצפיה בתכנים נוספים: