העמוד היומי בעברית מסכת פסחים דף ה עמוד ב

העמוד היומי בעברית מבית "דרשו" עם הרב אפרים סגל שליט"א
לשיעורים נוספים: - http://www.dirshu.co.il

העמוד היומי בעברית מסכת פסחים דף ה עמוד ב

תונו רבנו כתוב בפסוק שיבה סיומים שאור לא ימוצא בבתייכם מה התלמוד לאמה ולא יקונאמר לא ירוא לך סאור ולא יראה לך חומץ בפסוק כתוב להפך לא יראה לך חומץ ולא יראור בכל גבולך אז למה צריך את הפסוק שיבשה מסור לא מוצא התירוץ הוא לפי שנאמר בפסוק שכל גבולך כתוב לא ירוע לכוסר הלכו בא לבן אותנו של חו אתואה אבל אתה רואה של אחרים של גוי ושל גובויה של הקדש אדם הקדיש חומץ מותר לו להחזיק את זה בבית אז ממילא אם היה כתוב רק הפסוק שבכל גבולךו אז הייתי אומר יכול להיתמין קודם כל שם כתוב לא יראו שאסור לראות את החמץ אבל להתמין חומץ שלא יראו אותו מותר וגם ויקבל בפקדונס מן אנוכי כתוב לכו שלכי אתה רואה של אחרים אתה רואה תלמוד לא ימר לא ימוצה לא ימוצא אפילו שזה מותמן לא רק שרואים את זה גם אם זה נמצא אצלך וגם בפסוק לאמוצא בבותייכם לא כתוב כתוב לכו זאת אומרת שגם של גוי אסור אז למעשה יש כאן סתירה כמו שהגמור מיד הבאר בסוף מותר של גוי או אסור של גוי דורשים לכו או לא דורשים לכו אז הגימור תבאר בסוף הסוגיה שהכוונה יש שתי אופנים אם אתה לוקח אחריות על עצמך על הפיקדון של הגוי אסור לך להחזיק את החומץ של הגוי אם אתה לא לוקח אחריות מותר אז זה דורשים מכאן שאם היה כתוב רק הפסוק שחו גבולך הייתי אומר לכו שלחירי מותר אפילו שאתה לוקח אחיות כתוב לו אמוצה של גוי אסור אם אתה לוקח אחיות אין לי אלו שיש את האיסור שלו ימוצא אלו בנוכרי שלא יקבשטוי הוא לא תחת ידך המאיר אומר הוא לא עובד אצלך הרמבם אומר הוא לא אוגרתישוב וגם ואין שורמך בחוצו אבל נוכרי שקיבשתי או ושור עמך בחוצו הוא נמצא אצלך מנין שגם את זה אסור תמוד לא יאמר לו ימוצא בבותיכם זה פלא הרי הספרה הפוכה הגימור טוב עוד מעט אין לי אלו שבבותיכם אם היה כתוב בפסוק רק לאירו לכוסור שם כתוב בטיכם הייתי אומר רק בבית אסור למוצא בבוירוס בשיכן במורז זה לא בבית מנין תלמודו אמר הפסוק בכל גבולו לכן צריך את שתי הפסוקים ועדיין אני אומר בכל מקום לפי דיניו בבתים אויבו משום בלרואי בלימוצה ובליטמין ובליקה בפקדונס מן הנוכרים כי בבית לא כתוב לכו למעט של נוכרי ולא כתוב לא ירוע אל הכתוב לא ימוצא שגם בתמנה אסור אבל בגבול זאת אומרת אם זה מונח בבשיכורס שלחו תורה אבל התורה של אחר ושל גובויה מנין ליתנסמו שזה בזה ושלזה בו זה את הכולה של זה בזה זאת אומרת את הכולה של גבוליך שמותר של גוי בלי אחריות גם בבית וגם את החומרה שאסור להתמין ואסור של גוי עם אחריות גם בגבולים זאת אומרת בבורות שיכינו מערות ולא רק בבתים תמוד לא שוב נמסר בבת בבתיכם ונסר בגבול שזה כולל גם לך מהבית ובלקס מן הנוכרים איפה ש לוקח אחיות אף בגבולין או משום בליצלית ובליקנוכרים מצד שני גם כולה ומהסר בגבולין של חוטרו אבל אתה רואה יש להחרים ושגוביה בלי אחריות כתוב לכו אף סורמו בבעטים לא רק בגבולים לא רק בבירשנו מורס מותר להחזיק חומץ של גול בלי אחריות אלא גם בבטים של חויה תרויה אבל התורה של אחרים של גובויה עד כאן הברייסה עכשיו הגמורת תבאר אומר מר אין לי שיש איסור שלא ימוצא וביארנו לפי מסכונס הגימור עוד מעט שהכוונה להחזיק חומץ של גוי עם אחריות אין לי בן אוכרי שלא יקי שטוי ואין שורים חבחוצ נו שכיבשו ושור בחוצ מני שגם את החמץ שלו אסור להחזיק תלמוד לא מוצאה מה הולך כאן כלפלי היכן הדברים הולכים הר הסברה היא הפוכה אם קיבשו או שתחס יותכו זאת אומרת קיבשת ותחס יותך או שורך בחוצר אז יותר מסתבר שזה חומץ כמו שלך ואסור לך להחזיק אותו אומר הבייה היפוך באמת צריך להפוך את הלשון של הבריסה שמה אין לי אלו בנוכרי שקיבשתי או ששורים בחוצה בזה נאמר האיס בלימוצה ושם לא כתוב לחוד זאת אומרת שאפילו של גוי אסור אבל אם לא יקבשו ולא ישרוך בחוצר אולי זה מותר אפילו יום החיות כמו שביארנו לפי המסקונה אומרת ברייסה כתוב לו מוצה אומר רש"י לא כתוב לו סימצו כתוב לו מוצאה זה לשון יותר כללית שאפילו שהוא לא שרו ממך בחצר ולא קיבשתי גם את זה אסור לך להחזיק עם אחריות רוב הוא אמר לאילום לא טיפו לא צריך להפוך את הלשון של הבריסים והרי שכו מה למדנו שבכל גבולך כתוב לכו ודורשים של חו אתרויה אבל אתה לאחר מגוביה וכפי שביארנו הכוונה בלי אחריות מותר להחזיק של גוי אין לי אלו בנוכרי שלא יקבשוי ואין שורים חברות להחזיק אצלך בלי אחיות אבל אם זה חומץ של גוי של נוכי שקיבשתוי אושורך בחוצר מנין שגם את שלו מותר להחזיק בלי אחריות תלמוד לאמ לאמוצא שואלת הגמורה מה תלמוד לאמ לאמוצה ונדרא אתר שמותר ונוסו לאיסור אלא מוצה לאמוצה לא כתוב לכונה גמור כוונת הבריסה משום שנאמר לכו לכותרי זמנה אומר רש"י גם בפרשראי וגם בפרש זב כתוב לרוא לכוסו בכל גבולך לגבוליך כבר יש לי פסוק שלכו ששכו תרויה אתה רואה שלכם שגוביה הפסוק השני לכו מיותר לגבולים אז אם אינו גבולים נן לבתים לפסוק לא מוצאה מה כתוב בפסוק של בתים לאמוצה ושם לא כתוב לכו אז מכניסים שם כאילו שכתוב לכו ושם הרי כתוב לא מוצא הכוונה בגוי שמצוי תחת ידך וגם בו דווקא לכו של חווריה ותורש לאחרים ושל גובויה עכשיו הגמור תסביר מה שאמרנו כמה פעמים אומר מה מה הולך כאן מצד שרחד אומרת הברייסה יוכלית מעט ממק בגדונס מן הנוחים תמיד לא ימר לא מוצאה לא ימוצה לא כתוב לכו גם של גוי אסור אמרסר דורשים מלכו מה שכתוב בכל גבולו שלכו תוריה אבל אתה רואה שלחרים של גובויה אונה הגימור אלוקש הודקללהחיס זה כתוב לא מוצה אם לקחת אחריות הזה זה כמו שלך לא מוצאה אסור לך להחזיק את זה ויש שלוש שיטות ברשוינים מה דרגת האחריות שגורמת לו אםצה האם מספיק פשיה יהיה. זאת אומרת אם הוא יפשה הוא ישלם זה כבר מספיק שהחומץ יהיה באחריותו לחיוב ביוור או יש ראשונים שאומרים שדווקא אם יש לו גם אחריוס גניבה והוידה ויש שיטה שלישית שדווקא הוא קיבל עליו אחיס אוינסים אם הוא לא קיבל עליו אחסנסים זה לא נקרא שזה שלו או מה שדורשים מלכו שלכו התורה ותורה שלכם ושל גובויה דלא יקובללה אחרי אז בלי אחריות כמו שאמרנו שלוש שיטות זה מותר לך להחזיק אז זה כתוב בלכו בכל גבולכו שמותר לך להחזיק בלי אחיות באלוהימוצא בבותיכם כתוב שאם אחיות אסור לך להחזיק של גוי אחרי הדורשים סור סור לגזרושובה שבין בבעתים בין בגבולים זאת אומרת בוא רשיכננו מוריס עם אחריות אסור לך להחזיק של גוי ובלי אחריות מותר לך להחזיק של גויים כי הו דומלור ולבני מחוזה אמר לבני עירו מכוזה בעירו חמירה דבני חילה מבטייכו אומר רש"י גיס של בית המלך והחיילים הגיעו לאיזה עיר אז בני העיר הוא צריכים לאפות עבורם, לבשל עבורם והם נתנו את המוצרים. המלך נתן את המוצרים והיהודים בישלו. אז שיש חומץ צריך לבר זאת לפני פסח. למה? זה הרי לא שלהם. זה הרי שייך למלך כיבדל מגניב מזביד אם זה יעבד או יגנב ברשו סיך כואה וביסו לשלומה וצטרכו לשלם את הגניב את האבידה כדלכון דומה זה כמו שלכם ואוסור אומרת הגמורה אוניכה למן דומה דובר גורם למדומה מה הכוונה נחלקו רב שימן וחכומים האם דבר שגורם לממון זאת אומרת הוא לא שייך לי אבל הוא גורם לי לממון למשל מה שרב שימן דיבר אדם שנדר על עצמו הרי אולי אוילו אחר כך הוא לקח שור אמר הרי זו אוילו זו האילו של הנדר ש התחייבתי השור הזה נגנב הגנב הוא גנב מאגדש כבר שייך להקדש אגדש פטור מקייפל אומרים חכום פטור מקייפל אומר רב שימן נכון זה של הקדש אבל זה גורירם לממון לבעל הקורבן כי כל זמן שהקורבן היה קיים הוא נפטר עם הקורבן הזה את חיובו ש אמר הרי אולי אוי לא ברגע שהקורבן הזה נגנב הוא צריך להביא עכשיו קורבן אחר לקיים את נדרו הרי אולי אוילו אז גואירם לו למומון דו הגר לממו נחשב כמומון וכתוב ראיו למעט של קדש אבל זה ראיו כי זה גורם לים לממון אז הוא חייב לשלם לו כיפל אומרת הגמורה אוניח לממן דומה לפי רב שמדו גורם למודומ אז גם כאן לא ימוצא אם יש לך אחריות על זה זה גורם לך למקום חומץ יהבצך לשלם זה כממונך זה הפסוק בא לפרש לי זה ממש כמו מומ שלך ואתה חייב לבואר אותו אלו לפי חום למן דומה עליו כמו מדומה מה יקמימה אז למה צריך לבואר את החומץ הזה אונהגמור שנאכדומה לאמוצה גזרסוף שאפילו דגל כמו כאן כן צריך לבאר חומץ שיש לך חיות עליו כדמ בנוסח אחר בדיוק להפך אומלך למד דומר דבר כמו אנו דרך מוצה כפילו שבכל מקום דבר כמו מו לגבי חומץ זה כמו מוכו זה כמו החומץ שלך אתה צריך לב אלו לפי רב שמדומר כמו מן דומה לא מוצלמול הרי בכל התורה כולו דו למומן דומה אז זה כמו חמץ שלך כי יש לך חיות עליו החומץ וצטריך לשלם אותו אונה גמורצטריך סל כדוחמינה אויל וכייסה כל זמן שהחומץ הזה נמצא עוד הרבה ביני אני לא צריך לשלם אני נותן את החומץ הזה לגוי שיפקד את זה אצלי באחיות לאבר שהוא עושה כו זה לא נקרא חומץ שלי כמהשמלו מסביר רשי רב שימן דיבר כמו שאמרנו שגנבו לי את האוילו שנדרתי אז האוילו כבר לא נמצאת אז היא אומר נכון שהוא גנב אוילו ששייכת להקדש אבל זה גואירם לממון כי אני עכשיו צריך להביא אוילו אחרת אז זה נקרא ראיו אבל כל זמן שהאוילו אצלי ואני נפטר בה מחיו והקרובה אז זה לא נקרא כמ ממוני. לכן אומר הפסוק אפילו שהחומץ עדיין בהן ואני לא התחייבתי לשלם חומץ אחר. בכל זאת לאמוצא. כל זמן שיש לך אחריות על החמץ אז אפילו שהוא שייך לגוי אתה חייב לבאר אותו לפני הפסח. עד כאן דף ה. เ
לצפיה בתכנים נוספים: