העמוד היומי בעברית מסכת עירובין דף קב עמוד ב

העמוד היומי בעברית מבית "דרשו" עם הרב אפרים סגל שליט"א
לשיעורים נוספים: - http://www.dirshu.co.il

העמוד היומי בעברית מסכת עירובין דף קב עמוד ב

אומר רב משום רבי חיאה וילון ששמים אותו טולים אותו בפתח במקום דלת לצניעות מותר לנטוסי מותר לטלוט אותו ומטו לפורקו להוריד אותו בשבס אומר רשי למה דלו אוילו דלא כביסום אלא כן דרכו לינוסם ולהסתלק כדילז בעלמה עכשיו כך יש מחלוקת גדולה כיצד לפרש את דברי רשי יש מפרשים שרשי מתכוון שתולים זאת באופן זמני מורידים את זה שמיים את זה בחזרה אז רק מחיצס ארי ומחיצס ארי מותר מה שגזרו לבנות אוהל ארי בשבת זה דווקא כשהוא בונה גג האם הוא בונה רק מחיצות מותר הבס יוסף בסימן ש תזבוב הוא אומר לו רשי לא מתכוון שתולים זאת רק לאופן זמני טולים את הבילון לאורך זמן למה הוא נחשב כערי כיוון שהוא מתנופף ברוח וגם כל מי שעובר שם הוא מזיז את אוילון נכנס יוצא ממילא אין לזה שם מחיצס קבע אפילו שהוא טולה את זה לזמן ארוך ממשיכה הגמורה קילס חסני כמו שמצויר כאן ברשי יש קהילה מעל המיטה של החתנים תוקעים בשתי קצוות המיטה באמצע תוקעים יתד על זה מניחים מות ועל המות פורסים פורסים סדין שהולך בשיפוע בשני צידי המיטה מוטר לפורקו ולינטוס בשבס למה כיוון שהוא עושה כאן רק מחיצות אין לזה שם גג ברגע בג שזה הולך בהקמימות כמו שהגמורת תפרש מה התנאים לכך הם מחיצות הרע אם מותר לבנות בשבת כל זמן שהוא לא עושה גג וזה ודאי שהראי או מפרקים את זה כל הזמן אומר רב שישזס ברידר אבידה יש שלוש תנאים שצריכים להתקיים כדי שיהיה מותר לפרוס את הקהילה לא יאמורון אלא שאם בגג או טפח למעלה אין כאן פריסה של טפח רחב אבל יש בגג או טפח למעלה המות למעלה יש כאן רוחב טפח אוסו כאז יש לי כג טפח זה השיעור המינימלי יש לי גג של טפח ומחיצות אסור לפרוס את זה בשבת תנאי שני וכי בגג או טפח לאמורון אלא שים בפוכוס משלושמוך לג טפח זאת אומרת שהשיפוע הוא שיפוע לא כל כך חזק ממילא כשמתרחק אחד בשני היכן יש לי רוחב של טפח בין שני קצוות הטלית אחרי שזה יורד שלוש טפחים מלמעלה אבל אם בתוכ שלוש התפוחים הראשונים זה כבר מתרחק אחד מהשני טפח אז יש לי כאן לווד יש לי כאן כאילו למעלה גג של טפח ואסור וכיים בפוכס משליש לגק טפח נמלמורון אלו שאין בשיפוע טפח אבל יש בשיפוע הטפח שיפוי אוהולים כולים דומה וכאן מצויר ציור ברשי בעמוד א' שאם זה מתרחק השיפוע הוא כזה חזק שלמטה מתרחק קצה הטלית מהתלית למעלה שלמות טפח זאת אומרת שלמטה שתיים שתיהם ביחד מתרחקים תפחיים שתי טפחים אסור למה שיפוי אולקול דומה כל זמן שזה לא מתרחק טפח אני אומר יש לי כאן קיר שקצת עקום ברגע שמתרחק טפח אני אומר זה כבר לא קיר עקום אלא זה כבר אוהל בשיפוע באמת זו מחלוקס רב לזר וחכומים כמו שרשי מביא בסוקה אבל כאן הולכים בשיטס חכומים ששיפויי אוולים כאולים דומו למעשה רשי מתקשה אם כך אז איך אפשר לשכע בכזו מיטה ששני הקצוות מתרחקים סך סך הכל פחות מתפחיים. רש"י מוסיף שמקסימום יכול להיות פחות משלושה תפחים. זאת אומרת קרוב לשלושה תפחים. למה? כי יכול להיות עמות למעלה ברוחב של כמעט טפח ואז כל תלית בצד מתרחקת קצת פחות מטפח. אז יש לי כאן שלוש טפחים. כל טפח פחות משהו אחד. אבל שוב ב2 פסיק 99 אי אפשר לשכב. אומר רש"י, כמו שמצויר כאן שהיו כמה כאלו, אחד גבוה, אחד יותר נמוך, ולמעלה פרסו כמה קילות ולכן כל קהילה לא התרחקה תפחיים אבל למטה היה כמה קילות אז יש כאן מיטה רחבה לשכב עליה ואומר רב שישברי דרבידי סינשורה מותר לחבוש על ראשו בשבת כובע לבד ואותם יאוסו אונה הגימור לא קשי או דאיז בטפח או דלז בטפח זאת אומרת עכשיו הגמור הבינה שחבישת כובע יש בה משום איסור אוהל. אז אם השוליים מתרחבים טפח אז יש כאן שיעור שלו אסור ללבוש את הכובע אבל אם השוליים פחות מטפח אין את זה שיעור שלו מותר. שואלת הגמור לבישת כובע יש בה משום עשיית אוהל בשבת אלומה תושרב בגללי מי טפח אונה מדועוסר אדם מתעתף בטליתו והתלית תבלוט ממצחות טפח יהיה כאן איסור של אויל לא מסתבר למה כי מלבוש הוא לא אויל אלו לאיקשה הודמהדק עוד דלא מהדק אין איסור של אויל בלבישת כובע בחבישת כובע ולכן בבית ודאי שמותר כאן מדובר לצאת לרשו סורבי מקום שאין נרוב אז אם הקוב מהודק על ראשו מותר? או שמודק מעצמו או שיש רצועה שיוצאת מתחת לצברו. אין שום איסור. אבל אם הוא לא מעודק יש חשש שהוא ילך בראשו סורבי ותגיע רוח ותפריח את כובעו מראשו תפיל אותו ואז הוא ירים את הכובע והוא לא ישים לב והוא ילך איתו דדמס בשוס רבי אם הוא שם את זה מיד על הראש אין שום איסור בתורך דעמס מותר לטלטל אבל הוא ימשיך ללכת שהכובע בידו הוא יטלטל אותו דלדם בראשסורבים לכן אסור לצאת לראשסור רבים בכובע שאינו מעודק אבל אין הבדל אם יש בו טפח או אין בו טפח אומר אומרת המשנה מחזירן צירה תחתום במקדוש אבל לא היי במדינה ואל יון כאן וכאן עסרו מסביר רש"י ציר של דלת של שידה תיבה ומגדל יש להם פתח מצידיהם יש לו שני צירים ציר למעלה וציר למטה הציר התחתון כשרק הוא יצא נוח להחזירו ואין כאן איסור של בניה מדויריסי יש כאן איסור רק מדרבונון שמה יתקע בגרזן אז יש איסור גם בתחתון ולכן בביסמדו שלא יגוז ראשוז במקדוש אם זה לצורך הקורבונס למשל יש שמה בארון הזה מלח או לבונה או קטוירס אין שבוז במקדוש אבל במדינה אסור שמה יתקע העליון כשהוא יצא יש איסור מדויריסה להכניס אותו בחזרה כי ברגע שהוא יצא זה נקרא שכבר עוד התפרק והטען הזה סובר יש ביניה וסתירה בקילי מדויריסה לכן אסור להחזיר את העליון גם בביסם בקדוש אסור רבי יהודה אמר הוא סובר אין בסטירה בקלילים לכן או יוון יש איסור בו בונה רק מדרבונון במקדוש מותר רגע בדיין אסור והתחטון אין בו איסור אפילו לא מדרבונון לא גוזרים שם היתקה ולכן גם במדינה מותר טונו רבונון ציר דלס שידו טיבו ומגדול במגדוש מחזיר מדובר בציר התחתון במדינת דוי חקיד אם הוא לא יצא לגמרי מותר לדחוק אותו בחזרה אם הוא יצא לגמרי אסור שמה יתקע וואל יו כאן וכאן לא יאכזיון עכשיו חוזר את הבריס אל הרש למה במדינה אם הוא יצא תחתון לא יחזיר ורק לדחוק אם יצא חלקית מותר כי הוא יצא לגמרי חוששים גזרו שמו יתקה הוא יתקע בגרזן ואם תוקח חיפחה טוס כי זה בוינה של בואיר ושל דוס ושל יציע אלו דברים שמחוברים לקרקע יציע זה ביטן קטן בור זה חפירה בקרקע דוס זה גם חפירה שבנו סביבה דפנות לא יחזיר ואם ארזר חייב חטוס כי ברגע שזה מחובר לקרקע כל בניין כל דהו חשוב בו בניין מדוייריסה אומרת המשנה מחזירן רטיו במקדוש אבולי במדינה אם בתחילו כאן וכאן אוסרו אדם שלקע בידו ויש לו רטייה רטייה זו תרבושת שממרכים אותה עם משחה יש כמה גומות צריך למרח אותה מרוח הרטיה אסורה מדויריסה זה טולדה של מלכס ממחק ממילא אסרו חז"ל להניח רטיה משום גזירשמו ימי מחק טויסס מזכירים שיש גם איסור של רפואה בשבס אבל כשהרתייה כבר הייתה על ידו מלפני שבת והוא הוריד אותה למה הוריד אותה קור כהן והוא צריך לעבוד בביס המקדוש ואסור שתהיה חציצה בן ודוי לכלי המקדוש לקורבונס מתירים לו להחזיר אותה בחזרה כי אם לא נתיר לו להחזיר אותה כי נחשו שם ים הריח הוא לא ירצה להסיר אותה אז זה נחשב שזה הטרת שבות משוג סוייפוי משום תחילוסי כדי שירצה להוריד אותה התירו גם להחזיר אותה אחקר זה נחשב לצורך אבוידו ולכן מחזירין רטיו במקדוש הוא הסיר אותה לצורך אבוידו אבל לא הי בביתדינ אפילו שהרתיעה הייתה על גופו מלפני שבת אבל הוא הסיר אותה שלא יצרך אבואז במדינה אסור להחזיר אותה שמה ימריח תיסס אומרים רפואה אין כאן כי זה כבר התחיל מערב שבת אבל גזרו שםמרח יש ברגע שהוא הוריד אותה רק בגדוש תראו אם בתחילו זה לא שהכוון הסיר אותה לצרך אבוידה עכשיו הולך להניח אותה פעם ראשונה בשבת כאן וכאן סר כי זה לצרך אבוידה עד גם בסמקדוש גזרו שבות טונו רבונו רטיו שפירשו מלגה במעקו מחזירים בשבס אומר רש"י אם נפלה מעצמה אז הדבר לא השכיח ודובד לשכיח לא יגוזרו מותר להחזיר אותה בשבת רבי יהודה אמר לא אם נפלה לגמרי אסור שמה ימרח רק אם הוכלו למטו דויחקו למעלה בחזרה לכיוון המכה היא הוחלקה למעלה דויך כל למטו אם הוא רוצה לנקות את המכה אסור לו להסיר את הרטיה כאז הוא לא יוכל להחזיר אותה אז מה הוא עושה הוא מגע למיקסס הרטיו הוא מקנח פי המקו וכלזר מגע למיקסס רטיו השנייה הוא מקנח פי המקו ורטי עצמו לא יקנח מפני שהוא ממריח וימירחיף חטוס אומר רבי יהודה אמר שמואל לו חקר רבי יהודה שאם היא נפלה כולה אסור להחזיר אותה אומר רב חזדה לא ישנו מה שתנקה התיר להחזיר אתה שנפלה אלא שפירשו על גבי כלי היא נפלה על מיטה על שולחן אבל פירשו על גבי קרקע היא נפלה על הקרקע דברי אקל אוסר להחזיר אותה כי זה נחשב כאילו עכשיו מניח אותה מחדש נפלה לגבי קרקע התבטלה החבישה הראשונה אומר אמר ברבש אבקאים נקמי אבא פעם אחת בשבת עמדתי לפני אבי רבשי נופל לו לאביסדיה הייתה לו רטיה והיא נפלה על הכרית וקומה הדרלה הוא החזיר אותה אמין אלי שאלתי את אבי לא יסוב לומר לודומרב חזדה מחלוקת של תנקמה ורבי יהודה שפיר של גבי כלי אבל פיר של גבי בקרקע אוסר ואפילו שפירשג בכלי רבי יהודה עוסר כי אתה נקר מתי רק באופן זה ואומר שמואל לא חכ רבי יהודה אז איך החזרת רטייה שנפלה לך על הכרית אומר לי ענה לי או רבש לא השמיע לי דברי רב חיזדה כלמה לא הסביר לי אני סובר שאם נפלה על הכלי לכולה על ממותר כל מה שנחלקו תנקמה ורב יהודה שנפלה על גבי קרקע תנקמי תיר רבי יהודה עשר הלוח כרבי יהודה אבל אצלי שזה נפל על הכרית מותר לי להחזיר אותה כי בזה גם רבי יהודה מתיר. עד כאן דף קוב ביז. เฮ
לצפיה בתכנים נוספים: