העמוד היומי בעברית מסכת עירובין דף קא עמוד א

העמוד היומי בעברית מבית "דרשו" עם הרב אפרים סגל שליט"א
לשיעורים נוספים: - http://www.dirshu.co.il

העמוד היומי בעברית מסכת עירובין דף קא עמוד א

עירובין דף קא אומרת המשנה הדלת שבמוקצה מה זה מוקצה זה רחבה שהייתה אחורי הבתים ובזה אין תשמישו של אדם תדיר אז הוא לא חושש לעשות שם דלת קבוהה הוא לוקח איזה עץ איזה חתכת איזה פלטה ואותה הוא מניח במקום של הדלת וכל פעם שהוא רוצה לפתוח אז הוא לוקח מסלק את זה ושם את זה בצד בזה יש שלוש אופנים אם כזה אופן באמת שהוא כל פעם פותח שם את זה בצד כשהוא רוצה לנעול הוא לוקח את זה ושם את זה שם בחור ודאי שבשבת אסור להכניס את זה למקומו כי זה מרקבנה אין לזה צורה של דלת יש אופן שני שזה קשור ותלוי במקום של הדלת וכשהוא רוצה לפתוח הוא פותח ומסלק את זה לצד זה נשאר קשור ותלוי אז זה פחות מרזק הבוינה אבל זה עדיין מרזק הבוינה אם זה נגרר על הארץ אבל אם זה גבוה מן הארץ הוא קושר את זה קצת בגובה ואז שפותחים וסוגרים זה נשאר תלוי בגובה וזה אין כמר זה כבו הנה כי רואים שזה דלת שעשויה לפתוח ולסגור ובאופן כזה מותר לסגור אותה בשבת. זה מה שנראה כאן. הדלת שבמוקצא וחידקים שבפרצה. יש לו פרצה בגדה. הוא לקח חבילת קוצים, עשה מזה סתימה. לפעמים הוא מסלק את זה מהפרצה. רוצה לסתום את זה חזרה בשבת. ומחצול לו שהתקינו אותם כדי לסתום פרצה. אינו יעלים בהם אלא אם כן הם קשורים ותלויים וגבוהים מן האורץ. אז אין כאן מרזק הבונב. בקשה הגמור ברומינו למדנו בברייסה דלסה הנגררת היא לא תלויה בגובה היא נגררת ומחצלס הנגרס וכן הנגר אומר רש"י קנקן הוא כלי שאוחזים בו מאחורי המחרשה כשהם חורשים יש שנועלים ומעמידים אותו במקום דלת כנגד הפתח בזמן שקשורין ותלויין נוילים בוהם בשעבס ואין צורך למה ביום טב שיותר קל משבס אז רואים שלא צריך להיות תלוי בגובה אומר הביה בשיש להם ציר שם מדובר שיש להם צירים אותו זאת אומרת יש להם את היתדות שזה מכניסים בחור שבמפטן בחור שבמשקוף אז רואים שזה דלת מוכח מילסדלס גמור אומר רש"י והרי היא קשורה ותלויה אפילו שהיא נגררת ברצפה לא ימר זה כבוינה רוב אמר לא צריך שיהיה בהם ציר בשו ציר גם מספיק אם רואים שהיה כם פעם ציר והוא נאקר עדיין יש את זה שם דלת באופן זה מספיק שכושו ותולוי אפילו שזה נגרר מצוונו בבריסה דלסנגררס ומחצלסנגר רס וכנגר בזמן שקשורין ותלויין וגבוהים מן האורץ אפילו מלוינימו נוים בהם ואם לא אינו יעלים בהם והגימור הבינה שמדובר כאן אפילו באופן שיש להם ציר למה הגמורה כך הבינה באמת מתקשים המפורשים יש שרוצים לגרוס כאן אחרת על קופונים ככה הגמורה הבינה אז רואים שאפילו שיש להם ציר צריך שיהיו גבוהים מן הארץ אומרת הגמורה הבת ארץ לתמי מפרש את הבריסה לפי שיטתו ורוב אמת הארץ לתמי הבת ארץ לת אתמי אוי שיש לו אמציות אוי שגבוי מן האורץ מה שכתוב וגבוי מן האורץ זה בוב מחלקת רובצתמי כשאוי או לא ציר אוי שגבוי מן האורץ אז אפילו שאין בהם שום ציר מעולם לא היה בהם ציר תון רבונון סויחי קויצים ענפי קוצים וחבילים חבילות של קוצים או של עצים שהתקינו לפרצה לסגור איתם פרצה שבחצור בזמן שקשורין ותלוין נוילים בוהם בשבז וכמובן אומרים הראשוני מדובר שיש בזה ציר או הקר ציר לפי רובה ואין צורך לאמר ביום טב טונרחיה דלס עלמונו הנגררס אינו יעלבו דלת שהיא אלמנה אמנה הכוונה שהיא חסרה תיקוני דלת כמו אלמנה שהיא חסרה מבעלה והיא נגררת אומרים תוספס מדובר שיש לה ציר כי אם אין לה ציר אפילו שהיא לא אלמנה למדנו אפילו שיש לה ציר כיוון שהיא אלמנה חסרים לה תיקוני דלת אז אינו בו כי זה מרקבנה כל זמן שהיא נגררת ולא תלויה באוויר איךדומד לסלמונו איקדמרדחציפה הדלתות בזמנם היו עשויות מכמה עצים מכמה לוחות עצים מחוברות ברגע שזה עשוי מלוח עץ אחד אין לזה צורה של דלת והיא כדמר דלס לו גישמו אומר רשבי אפילו באופן שעשויה מכמה לוחות אב בזמנם היו מחברים את הלוחות ב בבריחים כאן הוא חיבר אותם במסברים שוב אין לזה צורה של דלת הראשון אחרים מפרשים גיש הכוונה שאין לזה מפטן אז אין לזה צורה של דלת כאן הגימורה עוברת לעניין של איסר אסורת אויל בשבת או ביום טב מדויריסה אסור לבנות אויל קבע אויל הרי מותר מדוריסה מדרבונון אסור מה נחשב אוילר מדרבונון אז אם הוא עושה זאת כדי להתגונן מתחת לגג אז העשיית גג עצמה גם אסורה אפילו שהוא עושה את זה באופן הראי לזמן מועט אבל אם הוא עושה לא באופן שהוא צריך להתגונן זאת אומרת הוא לא מתכוון לבנות כאן אוהל הוא עושה כאן כמו שהגמור תביא כל מי מני דוגמאות שהוא מעמיד מיטה או שהוא מעמיד חביות אבל נוצר כאן צורה של אוהל אז באופן זה עשרו דווקא כשהוא עושה גם את המחיצות וגם את הגג לא רק זה האיסור מדרבונון הוא רק כשהוא עושה את בדרך כשעושים שאדם בונה בית מה הוא עושה הוא בונה קירות ועל זה הוא בונה תקרה לכן אם הוא יעשה צורה שלו אלרי אני מדגיש צורה ככונה לא כשהוא מתכוון לאוהל הוא מתכוון לעשות כאן פעולה מסוימת לביש שול כמו שנראה רק נוצרת כאן צורה של אויל באופן זה אסור דווקא כשהוא עושה את זה בדרך הרגילה בסדר הרגיל שהוא עושה קודם את המחיצות ומעלה מעליהם את הגג אבל אם הוא עושה להפך קודם את הגג ואחר כך את המחיצות התירו עכשיו הגמרא מביא כמה דוגמאות לדבר אומר רב יהודה הי מדורתה אומר רשי עסק גדול שהוא עושה ביום טב ממ למטו שורה כמו שאמרנו הוא שם את העסק את העצים שמלמעלה כמה אנשים מחזיקים את זה אחר כך באים אנשים אחרים ושמים מתחת לזה את העצים שמתחת שהם כביכול המחיצות הוא עושה את זה להפך מותר למטו ממטו למעלה אוסיר ולעשות להפך זאת אומרת לעשות קודם את העצים התחתונים שהם המחיצות ומעליהם לשים את הגג אוסיר וחיים ביעשה רוצה לצלוט ביצים ביום טב איך צלו אותם סידרו אותם על גחלים או על כלי ברזל אז אם הוא ישים את הכלי ברזל שבתוכו שמים את הגחים או את שני עצים אז הוא ישים את כל הם את העצים או את הכלי ועליהם את את הביצים אז כאילו שעושה מחיצות וגג לכן יעשה להפך יחזיק את הביצים ומתחתם יכניס וכן קידרה העמידו שתי חביות ועל החביות שמו סיר ומתחת שמו אש כדי לבשל מיום טב צריך להחזיק את הסיר ומתחתיו להכניס את החביות וכן פורי אומר רש"י זו מיטה שמפרקים אותה לוקחים אותה לדרך ואז יש לה אור ארוך מוקף לולאות וקושר את הלולאות ברוחות המיטה ארוחות המיטה אם הוא יעמיד את הרגליים ואת את הרוחות ומעליהם הוא יקשור את האור אז הוא עושה צורה של אוהל לכן כמה אנשים יחזיקו את האור פרוס ומתחת לאור יכניסו את הרוחות המיטה והרגליים וכך יקשרו אחר כך את האור לא תהיה כאן צורת בניית אויל וכן חביתה אדם מסדר חביות אחת על השנייה אז הוא מסדר את החביות התחתונות ומעלם את העליונות אני כאן שתי מחיצות וגג משאירים רווח בשתי חביות לכן צריך קודם להחזיק את השורה העליונה ומתחתם להכניס את החביות שמתחת אומ ההוצדוק רבי ישע בן חנניה חידקה אתה משול כקוץ דסיב בכו מה כתוב תובום כחידק הטובים שבכם כחדק אומר לאישתי שותה שפיל תנמיך את עצמך תמשיך לסיף דקודסי מה כתוב בהמשך יושור ממסוכו הישרים שבנו מסוכחים על כלל ישראל כמו סוכה ולומ תובבום כחדק כשם שחידקים הלולו מגינים על הפרצה כמו שלמדנו שלוקחים קוצים ספים את הפרצה כך טובים שבונו מגינים דבורכם דבורות פירוש טוב כחדק שמהדכין רשוים לגיהנים למעשה הרשוים זה מצנזור פעם לפני הצנזור היה כתוב כאן אומיסום מה זה מהדקים לו שנדקיטב הם תוחנים הם גורמים שהאומסלום יכנסו לגיההנים שנאמר רואים את הלשון הזה של כחדק כתוב קומי ודוישי בסיון כיכרס עם ברזל ופרסעוס נחוש דקוסמים רבים רואים הדיקוסמים רבים וגמר אז קם כאן שמהדכינס הרשוים לגיהנים אומרת המשנה לא ימו עודם ברשותיוחיד ויפתח ברשותוסורבים הזכרנו לפני שתי דפים למדנו במשנה שמותר לעמוד ברשותיוחיד ולטלטל ברשות רבי מכין להפך הזכרנו שם שזו שיטס חכחומים שלא גזרו שמה יביא את החפץ אליו על הרשות שהוא עומד כאן מובא צ'יטס רב מאיר שהוא גוזר אסור לאדם לעמוד בוסיוחיד למשל אומר רש"י הוא פתח החנות רוצים לפתח אותו בשבת הפתח החנות בוש רבים הוא עומד בושיוחיד והוא לוקח מפתח שבשוסורבים ופותח את השער שבשוס רבים כמובן שאין דלדמז ביניהם כי אז אסור בוודאי לטלטל דלדם בשוסר רבים בכל זאת אסור שמה יביא את המפתח אליו אל רשוס היוחיד אותו דבר אסור לעמוד ברשוסורבים ויפטר ברשוס היוחיד אסור לו לפתוח חנות שהיא עומדת ברשוס היוחיד והמפט בשוס היוחיד על הגג שמה יביא את המפתח אליו אל רשוסורבים אלו אם כן באופן השני אוסו מחייצגו יעשור תפוחים והוא עומד בתוך המחיצה שהיא גם הפכה את המקום לרשוס היוכד אז הוא עומד בראשוס היוחד ופותר בושיוחד אז מותר דברי רבי מאיר חכמים חולקים עליו ולא גזרו כמו שלמדנו אומרו לו מהיסה בשוק של פתום קצבים שהיו בירושלים שנו ינין בשבת ומניחסמפתח בחלון שלגבי הפסח הם עמדו ברשוורבים של ירושלים ונעלו את הפתח שהיה בושיוחיד ושמו את זה על החלון שלוש היוחיד זאת אומרת שמותר לטלטל חפץ בושיוחיד בעודו עומד בראשוס רבים רבי יוסי אומר שוק של צמורה הוא רק בא לתקן את המעשה זה לא היה שוק של קצבים אלא שוק של צמרים שואלת הגמורה ורב רבונון אומר רבי מאיר רשוס רבים ומהדרו אינו קרמליס כמו שהגימור מיד תביא כל רחובות ירושלים היה להם דין של קרמליס כרמליס האיסור להעביר מראשוסיו או מראשוסרים לקרמליס זה רק פדרבון מדוריסה אין שום איסור אז מה חכוים מוכיחים שמותר לעמוד בכרמליס ולטלטל מפתח בשוסיוכיד יתכן שבזה גם רבי מאיר מודה כי גם אם הוא יביא את המפתח אליו הוא יעבור הקליסדרבונון גזירה לגזירה לא גוזרים אבל לעמוד בוש רבים ולטלטל מפתח בשוסיוחית שאז אם הוא יביא את המפתח אליו הוא יעבור על איסור דרסיסה בזה גוזרים מאיפה מוכיחים דלא קרב מיו איפה רואים שירושלים יש לה דין של קרמליס דומר רב ברברכו רבי יוחנון ירושלים אלמולדס ננולס בלילו חיו משם רשו רבים היה לה את כל דיני רשו רבים רק דבר אחד עשה שירושלים יהיה קרמליסמה החומות של מסיבה היה בהם דלתות הדלתות האלו נסגרו ננעלו כל לילה אז זה לא דומה לדיג למדבור שם לומדים את כל דין איש דיג למדבור זה פקום פתוח כל הזמן לכן ירושלים הייתה קרמליס אז איך הוכיחו מכרמליס לרשוס הרבים לרשוס היוחיד אומר רב פופה כאן מה שרבי בבחונה אמר קודם שנפרצו בופרוצוס הייתה קרמליס כאן משנתנו שנויה לאח שנפרצו בו פרוציס אז היא כבר הייתה רשוס רבים רובוא אמר לו גם משנתנו מדברת קודם שנפרצו בפר פרוציס ו רחובות ירושלים הם קרמליס ובאמת חכוים באו להוכיח לניין קרמליס סיפה אסון לשערי גינו חוים הבינו שרבי עוסר גם בשערי גינה גינה היא יותר מבסיים ממקום שלא הוקף לדירה כי זה הוקף לזרעים שבגינה יוסר ביסורסים יותר מ-5000 אמרו בוסויס אז המקום הזה הוא קר מלס מדרבונון ואוכמ וכין לו ימד בשוסיו וייפתח בקרמליס כך חכו הבינו בדעס רב מאיר זאת אומרת שאסור לו לעמוד בושיוחיד בחצר של יד הגינה ולפתוח את המנול בשער הגינה שהוא קרמליס או לעמוד בקרמליס בגינה ויפתח את המפתח בשוס היוחיד זאת אומרת שרמר גוזר גם באופן זה שם יביא את החפץ אליו ויעבור עליסרוצה מקרמליס לרשוס היוכיד אלו אם כן באופן השני אוסמחיץ גבוה עשור הדפוכים אז הוא עומד ברשו היוכית בתוך המחיצה הזו והוא מטלט בוס דברי רב ממרו לוי מיסה בשוק של פתום ש בירושלים שנוילין ומניחסמפתח בחלון שלג בהפס זאת אומרת שמעמדו בקרמלס ברחוב של ירושלים וטלטלו מפתח מחלון שרושיו למנו שרושיו רביסיו שוק של צמורים ‏Ja. เฮ
לצפיה בתכנים נוספים: