העמוד היומי בעברית מסכת עירובין דף ז עמוד ב

העמוד היומי בעברית מבית "דרשו" עם הרב אפרים סגל שליט"א
לשיעורים נוספים: - http://www.dirshu.co.il

העמוד היומי בעברית מסכת עירובין דף ז עמוד ב

זה אמר רב יוסף לפני רב הונה משמו של רב יהודה בשם רב הוא מסיים בו משמי דרב יהודה רב יוסף מסיים עוד דמרה וד תוספת בשם רב יהודה וזה הוא כבר לא יודע אם רב יהודה אמר זאת בשם רב או לא אם מוו מובו כולל רחובו אם המובי מצד אחד הוא פתוח לשו ורבים מצד הנגדי הוא נפתח כולו לרחוב רחובו זה כזה שטח שהיה מאחורי הבית לפני הבית להם חצר שבה הם השתמשו כל מיני שימושים מאחורי הבית היתה להם רחוב זה מקום כזה מחסן אז אם המוב נפתח לשם אין צוריך כלום לא צריך לעשות שום תיקון בפתח ש לכיוון הרחוב אלא דינ מובו כמוב סוסו שבפתח שהוא פתוח לשו ורבים מניח לכי אוי קוירו וכך המובי ניתר בטילט בשבת עכשיו כך כדי להבין את הסוגיה נקדים הקדמה קצרה חומים אסרו כמו שכבר הזכרנו כמה פעמ מסכת שבס ונלמד זאת הרבה פעמים מסכת הזו אסרו לטלטל מרשות אחת לרשות ששייכת לאדם שני זאת אומרת אפילו ששניהם רשו וחיד מביתו של רובן להוציא לביתו של שימן אסור מדרבן ולכן להוציא מהבית הפרטי שלי לחצר שמשותפת לכל בני החצר אסור אלא אם כן עשו עירוב חצרו עשו עירוב חצרו וזה כמו שנלמד בהמשך זה ע את הכל אחד ומותר אותו דבר מובו פתוחות אליו כמה חצרות להוציא מהחצר למובי עשור כמוב שייך לכל החצרות החצר הי פרטית של בני החוצה צריך לעשות אותו דבר שיתוף מבוס זה נקרא אוספים לחם כמו שנראה בהמשך אוספים דבר מאכל מכל מני החצרות ושמים זאת באחד החצרות עכשיו כך כל זמן שלא ירבו אז חצר שלא ירבו בבני החצר בבית עצמו מותר לטלטל אבל הוצי מהבית לחצר אסור אותו דבר שתי חצרות שסמוכה אחת לשניה ויש פתח ביניהם אם הם רוצים הם עושים רב חצר ואז מותר להוציא מחצר אחת לשנייה אם הם רוצים הם לא עושים ערוב חצר וכל חצר מותרת בטלטול אבל מחצר אחת לשנייה עשור אבל אם אין פתח ביניהם אלא נפרץ היה קיר שמבדיל בין שתי החצרות וכולו נפל אז יש כאן חצר שפרצה לחברתה אז מחצר אחת לשנייה אסור להביר בלי עירוב חצי יריס אז גם בחצר עצמה אסור לטלטל כי היא פרוצה למקום האסור לה במבוי הכלל הוא ש מובו שפתוחות עליו חצרות ולא עשו אירו חצירו זאת אומרת שיתוף מבוס המובי אסור בטלטלות שהחצר פתוחה עליו לא בפרצה אלא בפתח אם זה פתח שרגילים בני החוצה לצאת למוב כמו שנראה בהמשך עכשיו כך כשרב יהודה אומר שהמבול רחובו הוא לא אמר שרחוב הפרוצה גם רשו ורבים אבל אם כך מה החידוש מה החידוש שעמו ם הרחב לא עשו שיתוף לא עשו עירוב רחובו לא עוסר את למוב זה ברור כ רחובו לא צריך לעשות את העירוב כי רחובו זה לא חצר כמו שאמרנו אין בדיור אין בשימושים אז אין בזה שום חידוש אלא בהכרח שרב יהוד התכוון באופן כמו שרשי מצייר שמוביץ לחובו ורחבו פרוצה כנגדו לרובי והחידוש הוא שלא אומרים שהמושב כפול שלשו סבים אלא זה מובו סוסו אומלי הבה לרב יוסף או דרב יודה ד שמואלי את תחילת דבריך אמרת שרב יודה אומר בשם רב אבל את סיום דבריך שאמרת רב יוד אומר אתה לא יודע בשם מי הוא לא אמר זאת בשם רבו רב הוא אמר זאת בשם רבו השני יש לו עוד רב שמואל לא יכול להיות שהוא אמר זאת בשם רב די דרב קש דרב דרב בטרה תהיה סתירה מהמרה הזו לממר אחרת של רב ויהיה בזה שתי סתירות דומ רב ירמי במרב מובו שנפרץ במלו לחוצה היה כאן מובו סוסו סגור משלוש צדדים כמו שלמדנו בתחילת המסכת עשו בו לכי או קוירו עכשיו הקיר הנגדי נפל הוא נפל וזה נפגש עם חצר חצר שפתוחה למוי אחר עכשיו נפרץ זה מלוי לחצו נפרצו חצר כנגדו החצר בקיר הנגדי נפרצה לראשו ורבים חצר מרס ומב יוסר החצר מותרת בטלטול למה החצר יותר רחבה מהמו יש לה גם אחרי שאמו נפרץ לחצר נשארו שתי קירות בצד גם הפרצה ש מהחצר לשו ורבים לא הייתה פרצה במלוי רק נשארו שתי קירות בשתי הצדדים ולכן החצר יש לה פתח למובי פתח לראשו ורבים זה לא עוסר את החוצה חסר שפתוחה למווי לאלא חייבת לערב עם המובי כדי שיהיה מותר לטל בחוצה ולכן החצר מותרת אבל המבוי אסור עכשיו כך את איסורו של המובי אפשר להבין בשתי דרכים אפשר להבין כמו שהזכרנו מקודם המובי פתוח לחצר החצר פתוחה למוב וזה נפרץ במלוי נפרץ במלו החצר למוב עכשיו כך מהמו לחצר אסור לטלטל כם עשו עירוב והמו פרוץ כולו לחצר אז זה נפרץ למוקסו כן המווה אסור בטלטול כולו ירב עם החצר אם הוא יערב רוב חצר הס עם החצר יהיה מותר החצר מותרת כי אצלה יש רק פתח יש שתי קירות בצד היא לא נפרצה במלוה למו ולכן החוצה מותרת בטלטול אבל אם כך למה היה רב צריך לומר ופרץ החוצה כנגד רשו הרבים גם בלי זה המוב אסור כי הוא פרוץ כולו ל החוצה בלי עירוב ומכך שרב אמר שנפרצו חוצה כנגדו רשו סרבים בהכרח שחיסון העירוב בין החוצ למובי לא עוסר את המובי למה כמו שנראה הגמורה תסביר בהמשך מה שכן נוסר את המובי זה העובדה שהחווה נפרצה כנגדו גם לרשות ורבים ועכשיו זה נהיה למובי מפולש לרשות ורבים צריך לתקן אותו בתיקון אמו ו מפולש ולא תיקנו אותו ואז יצא שאם נאמר שממ שרב יהודה אומר עם אשמו של רב יהיה כאן שתי סטירות בין מרוס הזו למרסה הזו רה אחת כמו שהגמר מיד אומרת והמי להב כמוב שכול רחובו מו שכול רחובו ורחוב נפרצה כנגדו רובים אומר רב יודה כביכול בשמו של רב שהמ לא נחשב למוב מפולש לא צריך לעשות שום תיקון וכאן אומר רב נפרץ החוצה כנגד המוב אסור למה כמו שאמרנו כזה נחשב למוב מפולש עוד סתירה רב אמר עצם זה שזה נפרץ לחצר החצ לא וסרת את המוב בגלל חיסרון עירוב כך הסברנו כי רב הוסיף דווקא שנפרץ כנגדו רבים הממרה הזו שרב יודה אומר הוא אומר מובו יקול רחובו למה הוא נקע דווקא רחובו שינקו חוצה מה התירוץ אם זה כל לחצר שבלי עירוב הוא עושה רחוב או לא שרת בלי עירוב כי רחוב ה אן ב דיורים הם השימושים חצר אז לא צריך אז המובי כן יעשר למה הוא יעשר כי הוא פרוץ כולו לחצר בלי עירוב לכן נקד דף ק רחובו לפי רב זה שהמופע לחצר ואן אי עירוב ביניהם לאר רק פץ נדב אז יש לנו כן שתי טירות ב ש המר לכן בהכרח שמרב ודה אומר זה בשמו של שמואל ויש כאן שתי מחלוקות בין שמואל לרב וגמורה בהמשך תסביר את טעמי מח לקוסם אומר לי אנ רב יוסף להבה אנו לא ידנה אני לא יודע באמת ממי רב יודה אמר זאת אם הוא שמע זאת מרב או משמואל רק אני יודע דבר אחד ובד בד היה מ שו בכפר של רעים מב ש לרחוב יוד ושאלו אותו המו מצד אחד פתוח לרש מצד שני פתוח לרחוב חובו פרוצה כנגדו רשמה צריך לעשות רכמ אמר להם לא צריך לעשות כלום יש לק בפתח שלמוב רבים זה מספיק והק ששמי רב אם קשה לך לומר ז שרב יוד אמר זא בשם רב כס סר בדבר רב אלו לדברי רב שרב אומר בשם רב תשמי שמואל קד אז ת אומר שרב יודה קיבל זאת משמואל ולא מרב אומרת הגמור כל זה לא נכון למה אשת לרב ש לרב שמואל ברב ואמר לו שרב שס אמר זאת לרב סבי אזבר לוך אני אסביר לך מה שרב אמר מו שנפר זה מלו לחוצה ונפחו כנגד חוצ מרו לא בכל מצ ואמר זאת רב כאן שירבו כאן שלא ירבו זאת אומרת כמו שהתחלנו בתחילת דברינו בדברי רב מה אמרנו היה שייך לומר טעם פשוט למה המו עשו כ הוא פרוץ כולו לחצר שהוא לא יירב עם העירוב חצרות אז המוב אסור כ הוא פרוץ למקום האסור לו מהמו לחצר מותר להעביר לא הם לא עשו רוב חצר לא עשו שיתוף מבוז ביניהם אז המבוי פרוץ כולו למקום שאסור לו ולכן המוב אסור בטלטול זהו באמת טעמו של רב ומה שרב אמר ופרצו חוצה כנגדו שובים זה רק להגדיל את החידוש שבכל אופן החוצה מותרת החצר אפילו שהיא פרוצה מצד אחד למוב פרוצה מצד שני לרש ורבים כיוון שלא פרוצה במלואו יש קירות בצדדים והפתח זה פתח פתח לכאן פתח לכאן החצר מותרת אבל מה שהמוסר זה בלי שחוצה תהיה פרוצה ל רשו סבים אלא עצם זה שמוביץ כולו לוצר ולא ערבו ביניהם החצר ומובי החוצ וסרת על המובי כ המובי פרוץ קולו למקום האסור לו בטלטול זאת אומרת כאן שירבו כאן שלא ירבו מה שרב הסר את המובי זה דווקא כשלא ירב עם החצר אם הוא ירב עם החצר המובי יהיה מותר אפילו שהחצר פרוצה כנגדו לשו ורבים כי זה לא נחשב למובי מפולש ואם כך דרב דרב נמה קש אפשר באמת לומר שכמו שתחילת דברי רב יהודה אמר משמו של רב גם את ציום דבריו שובוי שכולל הרחוב לא צריך כלום גם זה הוא אמר בשם רב דרב דרב נקש וזה לא סותר בכלל את הממרה השנייה של רב כאן שרבו בני חצר עם בני מובו כאן שלא ירבו מה שרב עשה מובו שנפרד זה מלוי לחצר כין שמדובר שהמוביל עירב עם החצר ולכן המובי אסור מה שרב יוד אומר משמו של רב זה במובי כלל רחובו רחובו זה כמו חצר שירב עמה כמו מובו שפתוח כולו לחוצה והוא ירב עם החוצה אז החוצה לא תאסור על המובי אפילו שהחצר פרוצה על רשו סובבים כי זה נחשב למובי סוסו ולא למבוי מפולש כר גם אם הוא כולל רחובו שרובו לא צריך לערב איתה כין ב דיורים שיעשו על המובי אפילו שהרחוב פרוצה לרוסו רבים רב לא יאסור את המובי הוא נחשב למובי סוסו עכשיו כך זה הכל לפי מה שהבינו במכונה אבל היייתה כאן אומינה שבאמת הממרה של רב יהודה הוא אמר בשם שמואל והמרה של רב חולקת עליו כי רב דיבר שמב שנפרד זה מלוי לחצר ונפץ החוצה כנגדו מדבר גם באופן שעשו עירוב חצרות עם החוצה ובכל אופן היא אוסרת משום הפילו ש לרש סרבים לפי אב מנ יש כאן שתי מחלוקות בין רב לשמואל כמו שפרשת מקודם את שתי הסתירות צריך להבין מה תמח לקוסם ולמ דסו קדון מקור ב שירבו זאת אומרת שרב סר גם אם החוצ ערבה עם המובי וגם אם אם המובי פתוח לרחוב זה עוסר כיוון שנחשב למובי מפולש ושמואל סובר לא נחשב למוב מפולש ובי שלא ירבו פליגה הם נחלקו גם באופן שלא ירבו זאת אומרת שהמופע לחצר בלי עירוב אז שמואל יעסור כי שמואל אמר דווקא שפתוח לרחוב או אם פתוח לחוו שצריך בעירו חצי רוס אז המו כן אסור אפילו שלא פרוץ כנגדו רשו ורבים רב מתיר רב אומר דווקא עם פרוץ כנגדו ורבים עצם זה שפתוח לחצר בלי עירוב לא עוסר לפי הב מנה בדברי רב צריך להבין את מחל קוסון בירו במ פליגה בשלא ירו במ פליגה מסבירה הגימור את שתי מחלוק בשל ירבו פליגה בניר מבחוץ ושובה מבפנים כשלא ירבו המובי פתוח לחצר וחצר פתוחה כנגדו רשו סרבים זה לא משנה כן פתוחה לא פתוחה עצם זה שהמבוטח לחצר כולו נחלקו רב ושמואל רב סובר החצר לא עוסר את על המובי אפילו שלא עשו העירוב שמואל סובר שכן וסרת לכן נקת רחובו שלא צריך ירוב חצ רוס הם נחלקו כך כאן למעשה למה אמרנו שחוצה מותרת החוצה רי פתוחה לרש למוב ולא עשו עירוב התירוץ הוא יש פתח בין החצר למובי אין כאן פרצה למה כי החצר יותר רחבה ויש שתי קירות משתי הצדדים אז יש כאן רק פתח עכשיו כך כשאני עומד במובי אני רואה כאן פרצה מלאה אבל אם אני אעמוד בחוץ זאת אומרת שאני אעמוד בחצר אני אראה שהמוביל כן הוא פתוח כולו לחצר אבל יש שתי קירות בשתי הצדדים יש מחלוקת בדף טס מחיצה כזו כזו כזו מחיצה ש אני לא רואה אותה בפנים אני רואה אותה רק בחוץ אפשר להחשיב אותה על לפנים או לא זו המחלוקת גם כאן רב סובר נכון שהמוביל כולו לחוצה אבל יש כאן רק פתח בין המובי לחוצה ואין כאן פרצה למה כי תעמוד בחוץ תעמוד בחצור תראה שיש עוד שתי קירות בשתי הצדדים את הקירות האלה אני יכול גם לחשב בשול הפנים לא רק בשביל החוץ ששם רואים את זה ולכן זה נחשב שיש פתח בין המבוי חצר כשיש פתח בין המבוי לחצר אפילו שלא עשו אירוב חצירו החצר לא עוסר את על המבוי אומר ר שהזכרנו בהקדמה מקודם שמבי שפתוחות עליו חצרות ולא עשו שיתוף מבוס החצרות כן סרות על המבוי זה הכל בחצר שיש לה פתח למובי ורגילים לצאת בפתח הזה אבל כאן מדובר במובי שהחצר הזו לא שייכת אליו רק מבוי שנפרץ לחצר היייתה כאן פרצה שנעשתה באיזה בשלב יותר מאוחר כזה פרצה לא משתמשים בה בדרך כלל ולכן יש כאן פתח בין המובל הוצו והחצר והמובן שתי דברים נפרדים שאין הכרח לעשות ביניהם עירוב ולכן המובי מותר לכן אומר רב עצם זה שהחצר פתוחה למובי לא אוסרת את המובי אפילו שלא עשו עירוב רק כיוון שהחץ ה פרוצה כנגדו שובים אז אוסרים לפי הב מ בדברי רב כיוון שנחשב למו פולש שמואל חולק שמואל אומר נרה מבחוץ ושובה מבפנים אי אפשר להשתמש בזה כלפי הפנים אני עומד במבוי אני לא רואה כאן שבטח אני רואה כאן פרצה אני לא רואה כאן שום קירות בצדדים הקירות רק רואים אותם מבחוץ ולכן זה נחשב שהמופע כולו לחוצה וכש המובי פרוץ לחוצה הוא פרוץ למקום האסור לו כי לא עשו עירוב ביניהם זה עוסר עכשיו מחלוקת השנייה בערבו באופן שירבו המבוא פתוח לחצר אבל המסו חצ ביניהם או שזה פתוח לרחוב שלא צריך עירוב אז מה אמרנו שמואל בכזה אופן אומר אפילו שהחצר פרוצה כגדול שב נחשב למו סוסו ורב אומר לפי הב מינה זה נחשב למוב מפולש מה המחלוקת קפלי גבד רב יוסף דומ רב יוסף לא ישונו מה שרב יהודה אמר שובוי שמסתיים לרחוב ורחבו כנגדו פתוחה לרש סרבים זה נחשב למוב סוסו וזה לא עשה לא ישונו אלא שקולו לאמצע רחובו כמו שציר צייר רשי בתחילה זאת אומרת שהמבוטח לרחוב אבל יש שתי קירות משתי הצדדים של רחובו משתי צידי הפתח שבין הרחוב ול המובי אז הפילו כנגד לא עושה זאת שהמוביל לשו סרבים אבל כלו לציד רחובו אוסו אבל אם המובי מסתיים הוא נפתח לצידי הרחבה זאת אומרת שיש כאן כותל כותל של ה של המובי הוא ממשיך עם הכותל של הרחבה אז זה נחשב ממיש למובי מפולש כי כשאדם עומד במובי הוא רואה כנגדו את הפילו של הרחוב לשוס רבים וזה נחשב כאילו מבוי אחד גדול כי אין כאן קיר בצד של הרחוב הו אז הכל נחשב כמו מפולש רבים גם עוברים רבים עוברים רשו ורבים למובי דרך החצר ולכן באופן זה אסור אז בזה נחלקו רב ושמואל שמואל אומר רק באופן זה אסור אבל באופן שזה פתוח לאמצע רחובו מותר רב מוסיא ואומר כמו שרב יוסף מבין שאם זה פתוח לציד רחוב אסור אז גם אם זה פתוח לאמצע רחובו אז גם אפשר לחשב זאת כמוב מפולש כאדם שעומד כאן רואה כנגדו את הפילו לרשות סרבים וגם רבים עוברים רשו סרבים למובי ממילא זה נחשב למובי מפולש אבל זה הכל היה באב מינה למסכנה אין שום מחלוק ב רב לשמואל יכול להיות ששתי ה ממז משמו של רב ורב באמת לא מחשיב את המוב למוב מפולש אלא מחשיב זאת למוב סוסו וכל האיסור בגלל שהוא נפרץ לחצר אבל כמו שהרב יוסף אמר זה הכל כשקולו לאמצע רחובו אם הוא קלל את סיד רחובו אז אפילו שייעשו עירוב או שיהיה פרוץ רחובו יש כאן איסור חדש כאז המוב נחשב ובו מפולש מוסיף רבי ואומר אומ רבי אודמר שאם המוב קלל לאמצע רחוב המותר לא יאמור זה שלא כנגד זה הפרצה של בין המוב לרחוב ופרצה בין הרחוב לשו רבים הם זה שלא כנגד זה אבל זה כנגד זה אסור זאת אומרת כך רשי ציר בתחילת הסוגה המו פתוח לרחוב ובקיר ממול הרחוב פתוח ל שוסב גם רב אמר שנפרץ במלוי לחצר נפרץ החצר כנגדו לרשות ורבים זה לו דווקא באופן כזה המוב נחשב למוב מפולש ובכל אופן זה יסור בין ערבו ובין לא ירבו כי כשעומדים המוב רואים כאם פילוש לרשות סרבים זה עובר באמצע ברחוב או זה לא משנה מה שהתירו זה דווקא באופן שהרצה היא בצד ימין או בצד שמאל זאת אומרת המובי נפתח רחובו ובקיר ממול מה שרב אמר כ נגדו הכוונה לקיר כנגדו ולא ממש כנגדו בקיר ממול בצד ימין או בצד שמאל שם הרחוב או החוצ פתוחים לרשות ורבים אבל צריך לזכור גם מה שרב יוסף אמר אומר רשי שדווקא שקולו לאמצע רחובו ולא עם כולו לציד רחובו למה כי אם זה כולו לציד רחובו אז המובי נפתח לרחוב הו והמו כאילו ממשיך כמו שאמרנו מקודם כ הקיר של המוב והקיר של רחוב ממשיך באותו באותו מפלס בא באותו כיוון עכשיו כך נכון שהרצל רשו שרים בצד אבל זה מובו אוקם כי הם אומרים שרחב כמו ההמשך של המוב קו נפתח לציד רחובו אז זה מובו וקום וזה מובו וקום שנחשב ה מפולש לכול העלמים בדף הקודם למדנו מובו יוקו מוקס אבל שם למדנו שאם יש כאן עקמומית ביותר מ-1 אמוס לכולל מחשב מו מפולש ורחבו היא רחבה ויש כאן רוחב של יותר מ-10 אמוס ולכן באופן זה יהיה אסור זאת אומרת שכדי להתיר כזה מובו שהוא פרוץ לרחוב או לחוצה והרחוב או החוצה פרוצים כנגדו שו סרבים צריך שתקימו שני תנאים קודם כל שעמו נפתח לאמצע רחובו ולא לצד יש שתי קירות בשתי הצדדים ודבר שני הרחוב הפתוחה לשו שרבים לא ממול ממש אלא בצד ימין או בצד שמאל מתקיים שני התנאים האלו המוב ונחשב לסוסו עכשיו רב אומר אם זה פתוח לחצר ולא עשו עירוב זה אסור מטעם אחר כחצר וסרת על המוב אבל המוב נחשב לסוסו מוסיף ר משרשי תניא שלישי אומר ה משרשי אודמר זה שלאי כנגד זה מותר לא יאמור רחובו דרבים זה פתוח לרחוב של אנשים רבים אין חשש שהם יבואו להשוות ביניהם לבנות פה עוד בתים ברחובו לכן מותר אבל רחובו דיחיד אם המו נפתח לרחוב ששייכת לאדם פרטי אז אפילו שזה נפתח לאמצע רחובו זים נדמים לחלו אולי היוקד הזה ימלך הוא בונ לו בתים הוא יבנה בתים בחלק של הרחוב שבין הפתח של המבוי לקיר של הרחוב בצד ואז הוא ימלא את כל השטח הזה ומה יקרה ובלק מובו הפתח של המובי מה יקרה הוא יפגש עם הקיר של הבית החדש שבנו אב לכמו שקולו ו לציד רחובו ווסו קז הוא נחשב שוב למוב מפולש אז אפילו לפני שהוא בנה את הבתים כיוון שחוששים שההוא יבנה בתים ולא ישימו לב שבניית הבתים בחוצה שינתה את הדין של ובוי וימשיכו לטלטל במבוי לכן אומרים אם זה נפרץ הרחב המובי נפתח לרחוב ששייכת לאדם פרטי אסור לטלטל במובי כל זמן שלא עשים לו תיקון של מובי מפולש זאת אומרת שצריך שלוש תנאים כדי להתיר כזה מובו קודם כל שיפתח לרחוב של אדם יחיד לא של רבים ואז שתמו עוד שני תנאים שאמרנו מקודם שיפתח לציד רחובו וגם הפרצה של הרחוב לשו ורבים תהיה בצד ולא ממול עד כאן דף ז א
לצפיה בתכנים נוספים: