הדף היומי מסכת עבודה זרה דף נא

הדף היומי בעברית מבית "דרשו" עם הרב אפרים סגל שליט"א
לשיעורים נוספים: - http://www.dirshu.co.il

הדף היומי מסכת עבודה זרה דף נא

[מוזיקה] אבו דזורה דף נא מתחילים בסיעתא דשמיא סוף דף קודם שמונה שורות מלמטה סוף השורה אומר ונקדים ונאמר הכלל הוא כמו שרשי מביא מגמור בסנדרי נראה לאלון כל עבודה שעושים בבייסמקדוש לקורבונס כמו שחיטה זריכה וכדומה אם העשה זאת לבדזורה חייב גם אם אין דרך עבודה זורה זו לעבוד אותה בעבודה זו למשל אדם שחט בהמה לפני עבדזורה אפילו שאין עבודתה בכך כמו שנראה ללון משל מרקוליס שעבודתה בזריקת אבנים חייב מה קורה אם הוא עשה לעבודה זוהר אבוידה שהיא לא דומה לבסם המקדוש אבוידה כזו לא נעשה דביש המקדוש אז אם דרכה בכך זורזו כך עובדים אותה למשל מרקוליס עובדים אותה בזריקת אבנים חייב וזה נלמד בפסוק כמו שנראה איך חוויב דגומו אלה אין דרכה בכך פטור אומר אומר רב יהודה מרב חידוש כזהסחובם שאובדין אוסו במקל שוב מקל בפוניו חיב זורק מקל בפונה פותטור אז רשי מסביר כך אם לא עובדים אותה בכלל עם הקל אז אולי החיה בשבירת מקל כי זה לא עבוד לדום יד פנים מצד שני אם עובדים אותה בזריקת מקל אז ודאי שגם על זריקה הוא חייב הוא לא יכול לשנות זו רק מקה בפניו פוטו אם העבודה שלזורז זה לשבור מקל בפניה אז אז פשוט מה החידוש אלא החידוש הוא אבלזור אזור עובדים אותה במקל אבל לא בשבירת מקל למשל מקשקשים לפניה במקל וכדומה ולכן אם הוא יקשקש פשוט שהוא חייב אם הוא זורק אז הוא פטור וכאן יש חידוש שאם הוא שובר מקל הוא גם חייב למה כבר נראה אומלב לרובה מה ישנבר למה על שבירת מקל הוא חייב דלק כאין זויכה כיוון שזה דומה לזביחת בהמה שזה נעשה ביסמיקדו בפנים כמו בבהמה שהוא שובר את המפרקת של העקר גם כאן הוא שובר את המקל אז נכון שבדזור שלא עובדים אותל עם מקל אז זה לא דומה לזביחה אבל כאן שהבוידזו שלבדזורזו זה במקל אלא בקשקוש מקל אז גם שבירה שדומה לזביכה אז גם אפשר לחייב אם קר זורקנמה גם זריקת מקל תחייב אותו אבל לכן כן זריקה זה דומה לזריקס דם שנעשת בפנים אומר והנה זריק משתברם זריקת דם זה דם זה לא גוש דם עשוי מטיפות טיפות ברגע שזרוקים את זה למזבח זה משתבר ונופל טיפים טיפים אז רק זריקה מאין זו חייב שאין כן עם הכל שהוא נשאר בשלמותו כששוברים שזורקים אותו אז אז זה לא בכלל זריקה ולכן זו רק מה כל פטור איס אז הוא יקשה לו למדנו סוףסל צויו הוא הכיל אתזור בצועה אוי שניסך לפו אבית של מי מרגליים חייב אפילו אין דרך עבודתה בכך עכשיו כך בי שלי מאבית של מי מרגליים כי זה דומה לזריקה אז אפילו שאין דרך עבודת בכה חייב וכזריקה משתברס כי המעמי רגליים מתנפצים לטיפות אלוצו מהזריק משתברסיקה הגימור בצור לחו שגם היא משתברת היא מתפוררת תצא הלכה ולכן הוא חייב כי זה דומה לזריקה אפילו שאין דרך לאס בכך נסע הגמור לומר ליממה שהסוד שרב אמר כתנום תלוי מחלוקסטנוים מה שרב חידש שאם הוא שבר מכה לו חייב אז תלוי מחלוקסנו כי למדנו שוחט לא חוגוב כל עבדזור שבו בין דרכ בכך בן דרכה בכך ולקח חגה ושחט זאת לקורבן לבדזורה רבי יהודה מחיב וחום עם פוטרים מי לו בוקמפליגה הם ה לא נחלקו באוז ותרנגול ששייר בו שחיטה ממש הם נקטו דווקא חגב שלא צריך לשחוט אותו חגב לא צריך שחיטה כדי שנוכל לאכל אותו אלא מה בזה הם נחלקו דמרסוברמרינקי זביכה אפילו שזה לא זביכה ממש כי אין מושג של שחיטת חגבים בכל זאת חייב אז גם שבירת מקל זה כן זביכה מהן שאין כן מהסוב חכומים סוברים לא ימרין כן זביך אלוקים פנים ובפנים אין כזה מושג שחיטה של חגב אז במילה פטור אז כמו כן בפנים אין כזה מושג של שבירת מקל רק שבירת מפרקתה של בהמה אז הוא פטור אז הדין של רב יהיה רק כמו רבי יהודה לא כמו חכומים אומרת הגמור לוי יתכן ששניהם חולקים על הרב רק רב תנפולי דכול מלא אמרינ כעין זיכה אלוקים פנים בעינן ובמקל אפילו רבי יהודה יפטור ושי נחוג אויל וצבור דומצבו באמה יש לו צבא כמו בהמה ולכן רבי יהודה מחייב כי זה דומר ממש לשחיטת פנים אומר רב נחמן אומר בברב אומרב אבודס ככובים שאו דינוס במקל שוב המקל בפונה חייב ונאסרס המקל נאסר וכמו שאמרנו הממרה הקודמת של רב בין אם אבדזור הזו עבודת בשבירת מקל בין שאין עבודת בשבירה אלא רק בקשקוש מקל כיוון שזה דומה לזביחה אזמילא מקל נאסר כמו שר תקרוס תקרוס בדזורי אסור בענוהם אבל זו רק מקבל לפונה חייב ודווקא עם עבודתם בזריקת מקל והמקור מיכוי יעבדו ואנו נסרס אפילו שדרכה בכך זה לא תקיבס לעסר אומר לרובל רב נחמן מה ישנר שהמקל נאסר דלק זיכה זורקנק זריקה אומר לי בענן זריקה משתברס ולק אז יש לנו כאן יסוד שכדי שיהיה דין תקרוי ושי אסור בהנוה צריך להיות דווקא כאין אבודס פנים שואל אותו רוב אם כך אלו מעטו אבני ביס מרקוליס אבנים שנזרקות למרקוליס במוסרו אם אתה אומר שצריך לתקרוס שיעסר שיהיה כם פנים זה לא דומה לאבונס פנים אומר לי אמר לו רב נחמן לרובה אף לדידי כשלי גם אני התקשתי ושאלתי לרב ברבוה ורב ברבוה גם לא ידע והוא שאל זאת לכיה ברב וכי ברב שאל זאת לרב ואמר לי נשה כמגדל לבודס כחובים כשהוא זורק את האבנים על המרכוליס אז האבנים נאסרות לא משום תקרוי וסבודזורי אלא משום אבדז זורה עצמה כ הוא מגדיל את אבדזורה מרכוליס הרעשו עם אבנים הוא מוסיף זה אבנים מה שאין כן מקל עיקרבדזור שעובדים את המקל היא לא עשויה ממקלות הוא לא מגדיל את זאת על ידי זריקת המקל לכן משום מה אתה רוצה לאסור את המקל משום תקרויבס כי קח דרכה אתה לא יכול לאסור כי זה לא דומה לפנים שואלת הגמורה אוניחלמנד אומר אבודס כחו של אויב כחו של גוי אסורו מיד כשהוא המידה אותה לכך ממילא אבנים נאסרות אלמנדומר עד שתעוב עובד תשתרדו לא יפולכו כי כל אבן שהוא מוסיף הוא מוסיף לבדזור זאת אומרת שהוא לא עבד עדיין את האבנים אז האבנים מותרות כעדין הם לא נעבדו הם רק הוא עמדו לעבוד זורה אומר לי כלס ואחס מהאבנים נסבודס ככובים ותקרוס לחבר אותו לאבנים הקודמות ונמצא שהאבנים הקודמות נעבדו על ידי זריקת האבנים החדשות והם נאסו משם בודי זורה שנעבדה היא לא רק עמדה כי כבר זרקוע זה עוד דבר אבנים היא ניתרת בביטול כדין עבודה דזורה לא כדין תיקרוס אבל ה האבנים החדשות הם התיקרוס והם באמת לא נעסרות אז הוא שואל אותיוכ בסרסמי את אשתו אם כך אבן שנזרקת האחרונה היא עדיין תהיה מותרת כי מה אמרת כל האיסור זה לא משום דקרוס אלא משום הבדזור עצמה ואת האבנים הראשונות הוא כבר עבד על ידי שהוא זרק על זה עוד אבנים אז כמו שאמרנו הוא התכוון גם לעבוד את אבנים הקודמות וגם להגדיל את עבודהזורה המדין תקרוי וזה לא נאסר מדין עבודהזורה זה נאסר האבנים האחרונות אכן הוא עמדו לעבודזורה הם מגדילים את המרקוליס אבל הם עדיין לא נבדו עד שהוא לא יזרוק עוד אבנים אומר לי איד אסלו אם אתה באמת מכיר את האבנים שנזרקו האחרונה זילשוק לו את האבן האחרונה תוכל לקחת כי היא עדיין לא נבדה אבל אי אפשר להכיר איזו אבן זו לכן הכל אסור רבש אמר לו גם אם תדע איזו אבן נזרקה אחרונה גם היא אסור צורה כל חס ואחס נסס תקרויבס לעצמו ותקרובס לחברתו הרי אין אבוידחררס למרקוליס כל העבודה זה רק בזריקת אבנים אז שזורקים אבן היא נעשת עבודזורה והיא גם נאבדת היא גם תקרוץ לאבנים שהוא עמדו ראשונה ואחר כך כשזורקים אז כל אבן שנזרקת היא גם תקרוס לאבנים הראשונות לכן הם נאסרות כי זה עבודהזור שכבר נעבדה וגם הם עצמם הם מגדילים את הבודזורי והם נבדות בואים כאן חס כל אבן שנזרקת היא מגדילה את הבדזורה והיא עובדת את עצמה בזה שזרקו אותה באבדזורה לכן גם האחרונה אסורה בבקשה גמורה מה אמרנו כדי שיעשר תעשר תקורי וזה רק דומה לפנים תנן משנה לאלון בוא מדביז מוצ של מרקוליס כסוס ומיס אוקיי הרי מותטורים כמו שנראה לאלון את העם הדבר אבל אם הוא מצא בראשו פרח לאנובים ענבים שתלויים על הזמורות והטוריס של שיבולים עושים כמין כתר משיבולים וינוס שמנים וסלוס קמח וכל דוב שקיוצב קורב לגמזח אוסו כי מסתמון נאבד עכשיו כך משלנו שסלוס אתה אומר מסתומה אבל אזור נאבד על ידי אלו אבל איקן פנים ואקן זריקמשתברס גם יין שמסלוס מקריבים בסיס המקדוש וזה גם כששופכים את זה זה מתנפץ אז ממילא זה נאסר אלו פרחי והתור של שיבולים לא יקאים פני כה כי לא מצינו שמקריבים אותם עצמם סקדוש רק מה שיוצא מהם ולא כן זרי כמשתברסיק כי זה לא מתפורר אומר ואמרו עולה כגון שבוצרו מתחילו לכך כשהוא בוצר את הענבים או כשהוא קוצר את השיבולים לצורך בדזורה אז כבר בפצירה הוא עושה זאת לבדזורה ואז זה כמו שובמקלפונ זה דומה לזביכה כי הוא שובר זאת והרטבו אומר מה זה כגון מדובר שיודעים הרי כתוב מוצו מוצאת בראשו אל הכוונה אנחנו טולים לחומר דיל בצרן מתחילה לכך ולכן אוסרים זאת אומר הבבור אומר רבי יחנון מנין לזבח באמו בעל הסמום לעבוד סכוב שהוא פוטו שנאמר זבח לאלוהים יוחרום בלתי להשם לבדוי לא יוסרות לקיים פנים אומרים לך תעשה זאת בלתי להשם לבדווי ולא לאלוהים לבדזורה אז דווקא אם זה דומה לזה וכיוון שבסמי קדוש לא מביאים בהל הסמום אז גם לעבוד זור אם הוא הקריב זאת אז הוא פטור אומר הריטבו בהכרח מדובר שאין עבודתה בזביחת בהמה כי אם עבודתה בכך אז ודאי שלא צריך דו מיד פנים כמו שכתוב איך יעבדו רק בדובר שאין עבודת בזביכת בהמות אתה רוצה לחייב אותו משוםדומד אבונס פנים אבונס פנים זה דוקת מימו הבוב התקשה בזהוב ובמים איזו בלצמו מדובר אמ בדוק שבין למשל שיש לה דוק בעין יש לה כמין קרום אשתה לבני נויח חזה לגוביה בבו מדידו ה אפילו הקדוש ברוך הוא יכול בנויח להקריב כזו בהמה לגוביה בבדידו בבמה לפני שנאסרו הבומויס כמו שנראה לאלון מנין המקור לכך רשי מציין שכזמן שלנו טוירו גם נקרו בני נויח זו מחלוק ידועה בראשון כך רשי נוקטחוב מביה שזה יחשב דום ידפנים אלו במחו סר איבר כשחסר לבהמה זה לא מצינו שיהיה ראוי לגבוה אז אם הוא זובע זאת לאבדזורק שאין דרכה בכך הוא פטור הוא כדרב לוזר רבי לוזר מנין למחוסרי שהוא עוסבני נוח להקריב זאת הקדוש ברוך הוא שנאמר הקדוש ברוך הוא אומר לנויח הוא ידע שהוא יצא מהתיבו הוא יקריב יקריב קורבנות אז הוא אמר לו לכתחילה ומכל החי מכל בוסו שניים מכויל מה זה מכל החי אומר תוירו אוב שחין ראשי עיבורן שלה שואלת הגימורה הי מכל החי בא למט מחוסרי מבלימות טריפה עונה הגמור מלאכיוס זרע נפקה הוא אומר לו שם לאחיו זרע דבר שעושה פירות טרייפה למשל נקרא קורום של מויה חונך פחו רגליה היא לא יולדת יש לנו מקור לטריפה המקור החי זה למעוס הריב מקורבן שואל את הגמור למדת ולדס מחליקס אל מנדומטריפולדס מה יקמר צריך מכל החי למטריפה אונה הגמור מקרו איתוך הקדוש ברוך הוא אומר לנוח תיקח את זה איתך מה זה איתך איתוך בדוי מלוך כמו שאתה בריא אתה לא טרייפה כרגם תביא בהמות וחיות שאינם טרייפה אז מכל החיים מיותר למט מחוס הריבר שואלת הגמורה מי אומר שנויח היה אדם תמים ודיל מנויר גופי טרייפהו אומר רשי לכאורה אפשר להוכיח של טרייפה מזה שהוא חי הרבה שנים אחרי המעבול אומר רשי זומח לא יקס האם טרייפו יכולה לחיות או לא יכולה לחיות אז ייתכן כמן דומה שטריף חיו ממילא אז מאיתוך אי אפשר למדת טריפה אז מני למדים טריפה מכל החי אומר רש"י איך ממטים זאת מכל החי אתה אומר שטריפו חיו ממשמעות של חי אלא מהריבוי מכל החי מיותר מפרשים אי חי לשון בריאות שהיא דווקא שהיא בריאה ולא תריפה הבחוסרי מנך שפסול לקורבן אונה הגמור לא יתכן שנוח היה טריפה טומים כסיב כתוב איש צדיק טומ בדרויסוב הגמודים טומים בדרוחוב לא מדובר על הגוף שלו מדובר על הדרכים שלו אומרת הגמרא צדק סיב אז תומים זה בגופו אומרת הגמור לא דלמטומים בדרוכו וצדק במיסובח דוקב חל דווקא תחפש טריפות של לא מסתבר ממילא נוח בריא ויתוך למפח למת הגמור למה לאחיו זרע לא מולי אונה הגמורה מאיתו לצבעל ואפילו זוק ואפילו סוריס קומשמלון לאחיו זרע אם היה כתוב רק איתו היית אומר נכון שצריך שלא תהיה טריפה כי הקדוש ברוך הוא רוצה שהוא לא ישאר לבד שיהיה לו צבותא אז אל תיקח טריפה שעלולה למות לפני סיום המעבול אבל לא צריך שהיא יכולה להוליד ממילא אפילו זוקן אפילו סורי שלא יכול להוליד לכן הפסוק בא לומר לאחיו זרע המטרה היא שאחרי המבול הם יעמידו את את הזרע הם יולידו שלא יקח דמין ולכן תכניס דווקא כאלו שיכולים להוליד מביאה הגמורה אומר רב לוזו מנין לשויכת בהימ למרכוליס שהוא חייב אפילו שאין עבודתו בזביכה אלא בזריקת אבנים ואפילו שעבודתה רק בביזיון שזריקת אבנים בכל זאת הקרבת קורבן מחייבת שנאמר ולא יזבוידס זבחיה לשעירים אם אין י לכדר כל דזורש עבודת בזבי תכסיף כתוב תדרוש איך יבד הגויים אלוהים מהשמע בכל מקרה בכל אופן שהם עובדים חייו אז לא צריך זאת לכך עניין שולא יזבחו שלא יקדק בזבי שבכל זאת חייב שואלת הגמורה והו הפסוק ולא זבכו עושה יבוא ללקדת הפסוק הזה כתוב בפרשה שכחוט חוץ שהתר מזירה לא לשחט קורבנות מחוץ לבס המקדוש אז כתוב בבריסה כך עד כאן עד הפסוק ולא יזבחו ומדר בקודשים שהגדישו בשס איסורבומיס אחרי שכבר קמה משקון אסור להקריב בבמה אלא צריך להביא לה משקון והקריבון בשס יסור הבומויס גם הקרבה איתה אחר כך שהרי שון אומ הפסוק מגלה את העונש שנמפסח אויל מועד כתוב שם הסיום ונכס או שמנו קורס אזור מנין תמוד פתח בכל מקש וכן יש כאן לו וכדבין אמר רבי דמ רבי אומר רבי לוי כל מוקם שנאמר אישר ופן ועל אחת משלושת לשונות האלו אינו אלא בלסה אז עד כאן מדובר בכאל לקורבנות מכאן ולילוך ולזבוד ומדר בקודשים שהקדיש בשסתרב בומס הוא הקדיש אותו לפני שהוא קם משקום אפשר להקריב כל אחד בבומש שלו והקריבו משםסיסור הבומס הוא בא להקריבם אחרי שכבר הקימו את המשכון אז זה בא הפסוק להזהיר אפילו שכבר היו מוקדשים לשם הקרוב אז בומו אסור להקריב אותם בבומו שנאמר למען שיוביאו בני ישראל זבחיהם אשר הם זיבכים זבכם שכבר מוכנים לפני זה שהתרלו כבר לקריבם בבומו על פני הסוד מלמד שכלזב בבומו בשסורבו אפילו כאלה קורבנות שהוא הקדיש לפני הקמת המשכון מה לא בכוסוף כאילו זובח על פני הסוד לעבודזורה וכתוב והבום לשם זו מצווה שסי שיש לאבי לבסמקדוש אפילו שהוקדשו לפני הקומס משקון ומי שמקריב זאת בחוץ בבורמה שלו עובר על עסת ומצווס לאיסס מיני מני שעובר עליו תמוד לא ולא יזבחוידס זבחיה אז רואים שולא יזבך הוא עולה על זה לא עלזורה ממשיכה שקורס כמו שאמרנו לגבי מי שהקדיש אחרי הקומסכון תמודסום זוהם זוהם וליסס יש על הקרבת קורבן שהוקדש לפני הקומסמישקון אחרי הקומסכון בבומו ולאחרם אבל קורס אין קורס יש רק אם הוא הקדישות אחרי הקומס המשקון הקופונים הפסוק וליז בכורות בא להזהיר על שחוט איחוט של קדושים שקדשו בשסתר הבומיס אז מנין הזור לשוחט למרקוליס אומר עובה קריבה ולא יזבחו וקריב ולאיד ה מספיק ולא יזבחו איזהבחי אשר מזפח מה זה ולא יאוד יש כאן כאילו שני לאבים גם לו על קודשים שהוא יקדישם לפני הקומס המישקון שלא יקריבם בבומו אחרי הקומס המישקון וגם להבדיל מי שמזובח למרקוליס וכדומה גם הוא חייב אומרת המשנה הזכרנו את המשנה ליל מוצו ברושו של מרקוליס מועיס כסף כסוס בגד כלים הרי אילו מוטורן כי זה לא נוי כמו שהגמור אבל אם מצא בראשו פרחנו והתורס של שיבולים וינוס ושמנים סלוס וכל דובקורג המזבח אוסר כמסטורמז תקרו סדזורה אומרת הגמור מינמלה שדברים כמו מותוס כל מותרים אומר הבכי בר יוסף אומר רבי שיהיה כוסוב ותראו איזה שיקוציה ואיז גילוליהם עץ ואבן כסף וזוב אשר עם מוהם מהשמע שמקריבים גם עצים ואבנים וקורא זה הפסוק קורא זה שיקוצים וזה נאסר בנוה קוס חודמו לסחמ את כסף וזוב עליהם עץ ואבן לא כתוב כאן אוקייצהם מה שאתה מוצא עמהם דום ידים מהם דובו של נושו כמה הוזכר הכסף וזהב שזה נוי שאנ של נו כי לא הוזכר כאן דו כסף וזוב אף מו שם כן מוזכר עץ אבן לא שנושו רק אם זה עשוי בצורה שזה נוי העץ ואבן ושנ שנו מותו ואם להפך עלי ימדום ידימום מהמום כל מה שאמום כרי כתוב עץ ואבן וסתם עץ ואבן לא נוי אף עליהם כל שעליהם רש"י מביא עוד פירוש כי יש כאן אשר ואשר זה ריבוי או כי כתוב סתם או כי יש כאן אשר הגמור עם כיומה עליהם כל הפסוק מיותר כי אם אנחנו אומרים ששיקוץ זה גם מה שאי צבוה בן כסב זוב אשר אמוהם כל שכמאשר עליהם אלו מי אם זה מיותר לחלוטין אז בהכרח זה בא לומר לי שמה שעשאתי לחיימימוהם זה רק דום ידי עליהם ובעליהם עשרתי רק דבר של נוי כסף וזוב אז גם השאימו רק אם זה עשוי באופן של נוי העץ אבן אם זה עשוי שלא באופן של נו אז מותר ממילא זה מה שהמשנה אומרת אם אתה מוצא כסף כלים בגדים זה לא באופן של נוי אז זה מותר שואלת הגמורה שלושתו זה לא דבר של נוי אז מתחילים אחד אחד מוז דובו שנויו שמים מטבעות על צברו זה נהה המדבר רבי ינאי באמת אם יש מטבעות ממש דבר שנוי רק מדובר בכיס קושו וטולל בצבורי על צברדזור יש ארנק קשור מלא בכסף זה לא נוי שואלת הגמור סוס דורנו הגמורנו אם הוא לבוש בבגד אז הבגד מנה אותו הקמר בכסוס מקופלסמונחס לא רושי שואלת הגמורה כלי דושנו אומר פופה מדובר באופן מסוים דסחיפלי משקילת הרישה כפויה לו על ראשו קערה ואם זה הייתה קערה שמתלבשת לו כמו כובע אז זה נוי אבל זה קערה גדולה שמחפשים בה וזה לבוש עליו זה גדול עליו אז זה לא דוב שנוי לכן זה מותר אומר רב עשה ברחיה הייתה לפני אבדזורה הייתה מחיצה קלקלין זה כינוי של קלוים ובסמקדוש במישקם קראו לזה קלים כאן מכנים זו בלשון גנאי אמרו קלקלים אז כשאתה בא עליו בודזור ואתה מוצא שם דבר כלשהו לפנים מן הקלקלים אם הוא הונח לפנים מחיצה אפילו מים ומלח שזה לא לנוי אוסו כיוון שאני אומר שזה תקרויבס כי מים ומלח זה דו ידי פנים ובסמקדוש יש גם ניסוך המים וסוכות יש גם מלח על הקורבנות אבל אם אתה מוצא זאת חוץ לקלקים אז הם בזה לא יביאו את זה לתיקוז כי זה מחוץ למחיצה אז דובו של נוי אוסו כמו שלמדנו אשר מן אפילו שזה מחוץ למחיצה שאין של נוי מוטר ואפילו כם פנים כי כמו שאמרנו מחוץ למחיצות לא מניחים תקורי בסבדזורים אומר רבי יסחנינן הקטנן קבול בודנו אין קלקלין אין תורת קלקלין לא לפעור ולא למרקוליס שתבזורסו פעור שמטריזים לפניה מרקולי שזורקים אבנים אין שם תורס קלקלין שואלת הגמור למי הילם יש הכוונה אפילו פנים כחוץ דומה ושורה אבל שאתה מוצא לפנים מנקלקין אז זה מותר לא יתכן אשתפיעור מפרקמי מטריזים צועה מרכזרוקים אבנים מים ומלח לא ימק רבילי ודאי שכן אלו להפך מחמירים בזה אפילו חוץ כבפנים דומה ועוסו כל הן של קלקן זה דבר לצניעות אז ממילא בבדזורש שמכבדים אותה, עובדים אותה בדרך כבוד. אז מה שמונח בפנים זה תיקרוס, מחוץ לקלקין זה לא תיקרוס. אבל אלו פועיר ומרקוליס שעבודתם זה בדרך ביזויון אז לא שייך בכלל מחיצות. מה שייך מחיצות בבזור שכולה שכולה מבוזה לכתחילה? אין כאן עניין של צניעות ולכן הקלקלים לא מפסיקים. אם אתה מוצא מים ומלח למשל גם מחוץ לקלקלין סמוך לודזורה של פוער ומקוליס גם זה אסור בהנועה עד כאן דף נא الف
לצפיה בתכנים נוספים: