הדף היומי מסכת עבודה זרה דף מג

דף היומי - שיעורי הדף היומי בגמרא תלמוד בבלי מסכת עבודה זרה מבית "דרשו" עם הרב מאיר שפרכר שליט"א, הדף היומי בהבנה ובבהירות ומתיקות התורה
לשיעורים נוספים באתר דרשו: http://www.dirshu.co.il/

הדף היומי מסכת עבודה זרה דף מג

[מוזיקה] עבודה זרה דף מגחים בעזרת השם שורה 14 מלמעלה מספרת הגמרא אמר רבא ברבר ברבררחנה אני רוצה לספר לכם סיפור שאמר לי רבי יהושע בן לוי הוא סיפר לי פעם אחת הייתי מהלך אחר רבי אלעזר הכפר הגדול בריבי בדרך והוא מצא שם טבעת והוא נזהר לא להרים אותה. הוא בדק אותה והוא ראה עליה צורת דרקון שזה משהו דומה לנחש. עכשיו כבר הוא הבין שיש כאן דבר שהוא עבודה זרה. כי עובדי עבודה זרה היו צרים צורת דרכון על הכלים שלהם. עכשיו אם רבי אלעזר הכפר יגביע את הטבעת, אולי הוא יזכה בה ויתהיה שלו. וההלכה היא שעבודה זרה של ישראל אי אפשר לבטל אותה. ישראל לא יכול לבטל את העבודה זרה של עצמו. אז הוא לא יוכל לבטל את העבודה זרה הזאת. אז הוא המתין שיגיע עובד כוכבים והוא יזכה בעבודה זרה או שהוא לא יזכה בה. הוא לא צריך לזכות בה. יכול גם לבטל עבודת כוכבים של מישהו אחר. עובד כוכבים אחר. בדיוק הגיע שם הוא מצא עובד כוכבים אבל העובד כוכבים הזה היה ילד קטן אז לא אמר לו כלום רק אחר כך כשמצא עובד כוכבים גדול אמר לו בטלה ובהתחלה אותו עובד כוכבים גדול לא רצה לבטל את העבודה זרה הזאת אז רבי אלעזר הכפר נתן לו כזאת סתירת לחי מה שנקרא מצלצלת סתרו על לחיו ואז העובד כוכבים ביטל את העבודה זרה הזאת דקת הגמרא הסיפור הזה לומדים ממנו שלושה דברים שמע מינת לת דבר ראשון שמ מינה תראה מי אמר שאותו עובד כוכבים שחטף את הסתירה ובטל את העבודה זרה מי אמר שהוא עובד את אותו דרכון אולי יש לו עבודה זרה אחרת ובכל זאת אתה רואה שזה הועיל שהוא יבטל שמע מינה עובד כוכבים מבטל עבודת כוכבים שלו וגם של חברו דבר שני שמע מינה דווקא אם הוא בר דעת, אם הוא גדול שהוא יודע בטיב ושל עבודת כוכבים ומשמשה הוא מבטל אבל קטן שאינו יודע בטיב עבודת כוכבים ומשמשה אינו מבטל לכן כשעבר שם קטן הוא לא אמר לו כלום שמע מינה מזה שהוא נתן לו סתירת לחי כדי שיבטל בעל כורחו שרואים שזה מועיל עובד כוכבים מבטל גם בעל כורחו רבי חנינא הקשה מגדף בה רבי חנינא ולטלה לרבי אלעזר הכפר בריבי וכי הוא לא סובר חדתניה מה ששנינו ברייתא המציל דבר מן הארי אריה בא לוקח לוקח איזה בהמה ומישהו הצליח לחטוף את זה מהאריה הוא הבהיל אותו ואיך שהוא הצליח להציל להוציא את זה מידיו או מן הדוב ומן הנמר ומחילות הצבא מן הגייס ומן הנהר ומזותו של ים סחיפת הים שחוזר לאחוריו 10 15 פרסור שוטף כל מה שנקלע בדרך חזרתו הוא מי שמציל משלוליתו של נהר שהנהר גדל ויוצא על גדותיו הוא שולל שלל ושותוטף כל מה שנמצא שם והמוצא בשביל ש הולכים בו מעיר לעיר שנקרא סרטיה או רחבה של עיר שמתכוים שם בני אדם לסחורה שנקרא פלטיה גדולה או שהוא מוצא בכל מקום שהרבים מצויים שם הרי אלו שלא מפני שהבעלים מתייעשין מהן אז אם כן אותה עבודת כוכבים שרבי אלעזר הכפר מצא בדרך שהרבים מצויים שם התייאש העובד כוכבים שאיבד אותם מלעבוד שוב אז אם כן אותו כוכבים ביטל אותה כבר מדעתו בשביל מה היה צריך רבי אליעזר כפרה לתת סתירה לאותו בית כוכבים כדי שיבטל את העבודת כוכבים הזאת הגמרא אמר הבינה דמינה מייאש נכון מצד דין ממון אותו עובד כוכבים מתייאש אבל מאיסורה משם עבודת כוכבים משם האיסור מי מתייאש מזה הוא מתייאש ממר אמר הוא אומר לעצמו אם עובד כוכבים משכח לה מפלח פלח מישהו אחר מצא את עבודת כוכבים הזאת שהוא שהוא עובד כוכבים הוא יעבוד אותה ואם ישראל משכח לה גם אם ישראל ימצא את זה היידי דדמי היקרין כיוון שעבודה זרה הזאת יקרה אפשר להרוויח עליה הרבה כסף מזבן לה לעובד כוכבים הוא ימכור את זה לעובד כוכבים והעובד כוכבים פלח לה יעבוד לה לכן עדיין הוא קורא לה בשם עבודת כוכבים לכן אפילו שהוא התייאש ממנה עדיין יש לשם עבודת כוכבים עד שיבוא עובד כוכבים ויבטל אותה והיא הגמרא תנן התם יש משנה משנה שאומרת כך דמות צורות של לבנות של לבנה של ירח היה לו לרבן גמליאל בעלייתו בקומה העליונה שלו באיזה טבלה שהייתה בכותל היו לו צורות של כל מיני לבנות היינו כל מיני סוגים של צורות של ירח שבהן אם היו באים אליו אנשים ואומרים לו הרי היום בזמן זמן שחי רבן גמליאל אנחנו לא יודעים מתי ראש חודש לא כמו בזמן הקלטת השיעור שראש חודש זה מתי שכתוב בלוח של ראש חודש אלא היה א היו קובעים ראש חודש לפי הירח גם היום קובעים לפי הירח אבל אז היו צריכים לראות את הירח זאת אומרת הרי הירח יש לה מסלול שבסוף החודש הוא נעלם ואז בתחילת החודש הוא נולד ומתחדש אז אם באים שני עדים שאומרים ראינו הירח אז הבית דין של הסנהדרין אומרים מקודש ואז נהיה ראש חודש באותו יום עכשיו כדי שלא יבואו אנשים וישקרו שראו את מולד הלבנה לפי האינטרסים שלהם שהם רוצים מתי למשל יהיה החג וכדומה שלא יבואו אנשים לשקר היו צריכים לבדוק אותם טוב לראות שבאמת העידות שלהם מכוונת אבל לא כולם כל כך בקיעים בצורות של ירח אז לכן היו היו לו לרבן גמליאל בטבלה בכזה מין לוח שהיה לו על הקיר שהיה לו כל מיני צורות של ירח והיה מראה את הידיותות ואומר להן כזה ראית כמו צורה הזאת ראיתם את הלבנה או כזה ראיתם כדי לבדוק אותם עם דברי מכוונים וזה המשנה שאלת השאלה ומשערי כי מותר לעשות צורת הלבנה והכתיב הפסוק אומר אומר הקדוש ברוך הוא לא תעשו עשו נתי אלוהי כסף ואלוהי זהב אל תעשו אלילים אבל מה שכתוב לא תעשו איתי דורשים לא תעשון כדמות השמשים המשמשים לפניי אחד מהם זה הירח איך רבן גמליאל עשה את הדמות הזאת אמר הבעי לא עשרה תורה אלא שמשין כאלו שאפשר לעשות ממש כמותטן כמו דוגמת בית המקדש וכהיליו שאתה יכול לעשות ממש את המידות המדויקות אבל ירח אתה לא באמת יכול לעשות כמו תם אלא רק ציור דומה. ולכן זה מותר כדתניה ברייתא. לא יעשה אדם בית במידות, בתבנית, גובה ומידת פתחה והכל כמו מידותיו של ההיכל. אבל אם הוא שינה במקצת מותר. וכן לא יעשה חדר כזה פתוח באחד מהצדדים, אחת מהמחיצות שלו פתוחות פתוחה שזה נקרא אחסדר. תבנית האולם שבבית המקדש שגם הוא לא הייתה לו מחיצה רביעית. וכן לא יעשה חצר תבנית האזהרה שלא הייתה מקורה. וכן לא יעשה שולחן תבנית השולחן של בית המקדש היו מעמידים עליו את הלחמים לחם הפנים לכן לא יעשה מנורה באותה צורה והתבנית של המנורה של בית המקדש אבל הוא עושה מנורה של חמישה או של שישה או של שמונה נרות כמ אינם דומים למנורה של בית המקדש ושל שבעה לא יעשה הועיל והיא כמו המנורה של בית המקדש ואפילו מנורה של שאר מיני מתכות לא יעשה כי מנורת המקדש כשרה אפילו אם היא משאר מתכות והיא לא מזהב אבל של עץ מותר לפי ש מנורה של עץ אינה כשרה במקדש רבי יוסי בר יהודה חולק הוא אומר אף מנורה של עץ לא יעשה כי גם היא כשרה לבית המקדש והראיה כדרך שעשו בית חשמונאי כשהם ניצחו את היוונים בנס של חנוכה אז לא היה להם מנורה אז עשו מנורה של עץ עד שיבואו ויכינו מנורה ממתכת אמרו לו חכמים משם הראיה שלך שם גוף המנורה וקניה שיפודין של ברזל שהיא של מתכת היו והיו מחופין בבעת בבדיל אחר מכן כשהשאירו הסאום של כסף חזו והשאירו הסאום של זהב אבל על כל פנים הבסיס של המנורה היה של מתכת ולכן זה היה כשר הוא לא היה של עץ כי באמת של עץ לפי דעת חכמים פסול כל מקום רואים מכאן שכל האיסור זה אם אני עושה כמו המידה של אותו שמשמש לפני הקדוש ברוך אבל ירח שלא עושים כמו אותה מידה רבן גמליאל כן היה יכול לעשות כי אנחנו לא עושים ממש כמו המידה של הירח האמיתית שואלת הגמרא ושמש שאי אפשר לעשות ממש כמותן כמו גודלן משר וכי מותר והתניה הברייתה על הפסוק לא תעשו איתי אלוהי כסף לא תעשוון איתי לא תעשון כדמות שמשיי המשמשים לפניי לא בבית המקדש לא כמו הכלי הבית מקדש אלא במרום אם כן, אפילו שאי אפשר לעשות אותם במידותיהם, כי הם גדולים בצורה שלא שייך לעשות כמותם, בכל זאת אסור גם לעשות במידות קטנות יותר. אז איך רבן גמליאל עשה צורות של לבנה, צורות של ירח, אלא מתרצת הגמרא אמר, הביה לא עשרה תורה אלא עשיית שמשים בדמות ארבעה פנים שמשמשים לפני הקדוש ברוך הוא במרום. פני שור אריה אדם נשר ביחד גוף אחד בעד העדדי כמו חיות הקודש שכיסא הכבוד רחוב עליהם שואלת הגמרא אלא מעתה פרצוף אדם לחודי אדם לעשות פרצוף אדם לבד תשתר יהיה מותר לפי דבריך הלמה תניה למה הברייתא אומרת כל הפרצופות מותרין מותר לעשות את הצורות של שאר בעלי החיים הפרצוף שלהם חוץ מפרצוף אדם אמר רב יהודה בריד רב יהושע מהדרשות של רבי יהושע דרשתי את הדרשה הזאת מפרקי דרבי יהושע שמיע לי פסוק אומר לא תעשון איתי אלוהי כסף ואלוהי זהב דורשים כמו לא תעשון אותי והרי התורה אומרת על הקדוש ברוך הוא שהוא ברא את האדם דברים שאין הפה יכול לומר אם לא שהם נאמרו מפורש בפסוק בצלם אלוקים ברא אותו אבל שאר שמהשן מות מותר שרי ולכן רבן גמליאל לעשות צורות של הלבנה שואלת הגמרא ושאר שמשין משרי וכי מותר לעשות שאר השמשים שמשמשים לפני הקדוש ברוך הוא והתניה הברייתא על הפסוק לא תעשון איתי לא תעשון כדמות שמשי משמשים לפניי במרום כגון אופנים ושרפים וחיות הקודש ומלאכי השרת אמר הביא לו עשרה תורה אלא השמשקיע השביעי במדור העליון כמו שמפורט מסכת חגיגה דף יב הסדר של השבעה רקים ואלה נמצאים ברקיע השביעי שואלת הגמרא ושבמדור התחתון היינו ברקיע השני כמו החמה והלבנה משרי וכי מותרים והתניה על הפסוק לא תעשה לך פסל כל תמונה אשר בשמיים ממעל ואשר בארץ מתחת ואשר במים מתחת לארץ דורשים אשר בשמיים לרבות חמה ולבנה כוכבים ומזלות ממעל לרבות מלאכי השרת אבל רואים על כל פנים שגם גם חמה ולבנה שנמצאים ברקיע השני גם כן אסור לעשות כמותם מתרצת הגמרא כי תעניה היא מה שהבריתה עוסרת לעשות את אלה זה דווקא על מנת לעובדם ולעשות בלי לעובדם לא נאסר אלא אלה שבמדור העליון שואלת הגמרא אם מדובר פה שהוא עושה אותם כדי לעובדם לכן הוא עושה למשל את הירח אפילו שלשול קטן תולעת קטנה נמי גם כן עשו תרצת הגמרא נכון אין החינמי מסיף דקרא נפקא באמת לומדים את זה מהמשך הפסוק דתניה על המשך הפסוק אשר בארץ לרבות איסור לעבוד לימים ונערות הרי מוגבעות מה שכתוב מתחת זה בא לרבות אפילו שלשול קטן שככה מתחת לקרקע שואלת הגמרא ועשייה של חמה ולבנה סתם גריידתה בלי על מנת לעובדם וכי מותר כמו שעשה רבן גמליאל את אותם צורות משאר והתניה כתוב בריטה לס פסוק לא תעשון איתי לא תעשון כדמות שמשי משמשין לפניי במרום שימו לב טוב כגון חמה ולבנה כוכבים ומזלות איך יכול להיות שרבן גמליאל עבר על הפסוק הזה ועשה לעצמו דמות צורת לבנה תראה הגמרא שני רבן גמליאל דאחרים עשו לו עובדי כוכבים הם אלה שעשו לו את הצורות האלה התורה לא עשרה אלא שישראל יעשה את הצורות אבל אם עובדי כוכבים עושים את זה אין איסור שואלת הגמרא והרי רב יהודה דאחרים עשו לו ואמר לישמואל לרב יהודה שינעשה מני דדן עובדי כוכבים עשו לרב יהודה צורה בטבעת שלו שהיה מניח על אצבעו והוא אמר ל ורבו שמואל אמר לו שיקלקל את הצורה של המטבעה הזאת כדי שלא יחשדו שהוא בעצמו עשה את הצורת א פסל הזאת אבל רואים על כל פנים שאפילו שרב יהודה לא בעצמו עשה לעצמו את הצורה הזאת. בכל זאת רבו שמואל אמר לו שיקלקל את הצורה כדי שלא יחשבו שאחרים שלא יחשבו שהוא בעצמו עשה את זה לעצמו. אונה הגמרא הטם במקרה של רב יהודה מדובר בחותמו בולט. צורתו הייתה בולטת. משום חשדה אנשים יחשדו שהוא עובד את אותה צורה. לכן שמואל אסר לא משום חשד שיחשדו שהוא עצמו עשה את זה. דתניה כמו שראינו ברייתה טבעת שחותמה בולט. המתכת של גוף הטבעת חרות מסביבה והצורה עומדת כמות שהיא ואז אתה יכול לטבול אותה בתוך דיו ואז לחתום את הצורה שיש בה אסור להניחה באצבעו משום חשדש שהוא עובד לאותה צורה ומצד שני מותר לחתום בה ולא חוששים שבחתימתו הוא עושה את צורה כדוגמתה כי החותם שוקע בשעווה והוא אינו נראה מבחוץ ואם חותמה שוקע שחקוק וחרות במתכת מותר להניחה באצבע בו מצד אחד כיוון שאין כאן משהו שבולט בצורה שבחותמת כי זה שוקע ומצד שני אסור לחתום בה על גבי למשל איזשהו תית וכדומה כי על ידי זה שהוא חותם בתית או בשאוה אז זה הופך את הצורה שהוא חתם שהצורה ההיא נהית בולטת וזה אסור משום לא תעסון א לא לעשות צורות של פסילים שואלת הגמרא ומשום ומי חיישידן לחשדה וכי חוששים במקום שהוא לא עשה את זה על מנת לעבוד את הצורה הזאת יהיה אסור לו להחזיק את זה ולהשאיר את זה כדי שלא יחשדו אותו שהוא עובד את הצורה הזאת והרי בני ב בכנישתא דשף ויתיב היה בית כנסת חשוב שהיה נקרא בשם הזה שף ויתיב שהיה בנהרדע דעוקמי בי העובדי כוכבים העמידו בצלם אנדרטא ואבוי לבי אבוה דשמואל וליבי הם נכנסים שמה קדושי עליון אביו של שמואל וליבי ומצלו בג גווה מתפללים שם ולא חיישי לחשדה הם לא חשדו שיחשדו בהם שהם עובדים את אותו צלם למה שמואל כאן כן חשד באותו צורה שהיה לתלמידו רב יהודה אונה הגמרא בבית כנסת שמתפללים רבים שני שם זה שונה כי רואים שכל עם ישראל באים מתפללים בבית כנסת כולם יודעים ודאי שהם לא באים לעבוד לאותו פסל אבל יחיד חוששים אולי הוא כן אה נידח לעבוד אולי הוא נכשל עבודה זרה אבל הרבים ודאי שיש להם כוח הרבים שהם מסוגלים באמת אה להחזיק את עצמם יותר וגם פחות יבואו ויחשדו בהם. שואלת הגמרא והרי רבן גמליאל דיחידה הוא הרי היה יחיד ובעשייה לא היה איסור כי עשו אחרים אבל איך הוא השאיר את זה אצלו הרי יחשדו בו שהוא עובד את הפסל הזה וכדומה איך הוא העמיד לפניו את הצורות האלה תראה את הגמרא כיוון דנשיא הוא כיוון שהוא הנשיא של עם ישראל שכיחי רבים גבי כל הזמן מצויים אצלו רבים רבים וברבים אמרנו כבר שאין חשד והיא בעיתמה עוד הסבר אפשר להתרץ על רבן גמליאל איך היה לו את הצורות של הלבנה אצלו דפרקים אבל הם היו עשויות מחוליות דהיינו זה לא היה כל הזמן מחובר כמו טבלה אחת גדולה כל אותם צורות של ירח אלא זה היה מתפרק והוא היה צריך לחבר את זה כדי להראות לעדים שיבואו ויגידו איזה סוג צורת ירח הם ראו בצורה כזאת באמת לא יבואו יחשדו אותו שהוא עובד את אותם צורות והיא בעיתמה תירוץ שלישי להתלמדשני כשעושים את הצורה בשביל להתלמד זה שונה ומותר דתניה ברייתה על הפסוק פסוק לא תלמד לעשות כמו תואבות הגויים הם אבל אתה למד להבין מעשיהם כמה הם מקולקלים ולהורות לבניך שלא יעשו כמעשיהם כמו חוקי הגויים אותו דבר רבן גמליאל הוא לא החזיק בצורות האלה כדי אלא כדי לבחון בהם את העדים וזה כמו להתלמד ולכן לא גזרו בזה משום חשד במשנה רבן שמעון מן גמליאל אומר שעל כלים מכובדים אסור אם יש צורות של כל מיני סוגי אלילים א כמו מזל חמה, מזל לבנה וכדומה, דרקון על גבי כלים חשובים, אז זה נאסר בהנאה. אבל אם זה כלים מבוזים, זה מותר בהנאה. מבארת הגמרא, איזה הן המכובדים ואיזה הן המבוזין? אמר הרב, מכובדין היינו כשאתה עושה את זה לא כלי מכובד, אלא אתה עושה את זה במקום מכובד. למעלה מן המים על שפת הכלי מבוזין כשאתה עושה את זה באותו כלי אבל למטה מן המים בשולי הכלי או בדפנות הכלי ושמואל אמר אלו שלמעלה מן המים ואלו שלמטה מן המים מבוזין אלא אלו הן מכובדים שעושים צורות על גבי כלים מכובדים על השעירין צמידים ועל הנזמים ששמים על האף ועל הטבעות ששמים באצבעותיהם תנקבת לשמואל באמת גם בברייטה כתוב כמו דברי שמואל מה הכוונה הכלים מכובדים צורות שעוש עושים על צמידים, שירין או על הנזמים ועל הטבעות. מה הכוונה? מבוזין שעושים צורות על היורות, כלי בישול ועל הקומקמין, כסירים קטנים של מתכת ועלמי חמין ושל הסדינים ושל המטפחות. זה הכוונה כלים מבוזים שהצורות שעושים שם הם לא נחשבות שהם נסרות בהנאה כי זה לא נחשב שעשו אותם בשביל עבודה זרה. ועד כאן דף מג.
לצפיה בתכנים נוספים: