הדף היומי מסכת עבודה זרה דף לט

דף היומי - שיעורי הדף היומי בגמרא תלמוד בבלי מסכת עבודה זרה מבית "דרשו" עם הרב מאיר שפרכר שליט"א, הדף היומי בהבנה ובבהירות ומתיקות התורה
לשיעורים נוספים באתר דרשו: http://www.dirshu.co.il/

הדף היומי מסכת עבודה זרה דף לט

עבודה זרה דף לטחים בעזרת השם שורה תשיעית מלמעלה מספרת הגמרא הרב וראש הישיבה של העיר קיסריה היה רבי אבאו והוא הכריז רבי אבאו בעיר שבא הוא כן ברבנות כיסרי הוא אמר הוראה בענייני כשרות. אם אתם קונים בשוק של קיסריה, כמובן בזמנו של רבי אבאו, קרבי דגים, שומן המאיים של הדגים או וברן ביצי דגים, אתם לא צריכים לברור את הדוכן מהיכן לקחת את השומן הזה. או את הביצי דגים האלה הם ניקחין מכל אדם. איך ייתכן? אתה רואה כאן שומן דגים, ביצי דגים, לא ברור לך מאיזה דג השומן הזה. אולי איזה מדג שאין לו סנפיר וכסכסת, אולי איזה מדג שאסור באכילה. איך רבי אבא מתיר באופן כל כך גורף? התשובה חזקתן של כל הדגים בקיסריה באותו זמן אינן באים אלא משתי מקומות פילוסה ואספמיה ואותם מקומות אין מצוי דגים שאינם כשרים כי עד אמר הביאי הי צחנת דב נהרה הדג הזה שנקרא חילק צחנת שנמצא בנהר בב הוא מותר באכילה שריה. כיוון שבאותו נהר לא מצויים דגים טמאים שדומים לו. בדג הזה צחנת יש בעיה שיש דגים שמינם כשרים שדומים לו. אבל במקום הזה בב בנהר הזה אין מצוין דגים טמאים כאלה שדומים לצחנת. ולכן הוא מותר. מבררת הגמרא. למה באמת לא מצויים בנהר בו דגים שאינם כשרים? מה הי טעמה? אי לימה? אם נאמר שאתה אמור משום דרדי דרדי מיה ואותו נהר המים זורמים במהירות והי דג טמא כיוון דלת לי חוט השדרה כיוון שדגים אסורים אין להם חוט שדרה בדוכתא דרדיפי מיה לא מציקה הוא לא יכול לעמוד במקום שהמים שמה זורמים בזרם חזק אז אז אם מכיוון שהנהר הזה המים שמה מאוד מאוד זורמים במהירות אז אולי בשביל זה כיוון שדג טמא אין בו שדרה חזקה הוא לא יכול ללכת שם להיות שם והכחזינן דקאי הטעם הזה לא יתכן אנחנו רואים שיש דגים טמאים שמחזיקים מעמד בנערות אחרים שזורמים במהירות המים שלהם זורמים במהירות אלא מה הסיבה שהדג שם הוא בחזקת שהוא כשר משום דמליכי מ כי המים של נהר בב מלוכים ו דג טמא כיוון דלתבי קלפי בדוכתא דמלכמה לומצאי כיוון שהדג טמא אין לו כסכסים שיגנו על הגוף שלו מהצריבה של המלח הוא לא יכול להחזיק מעמד במקום שהמים שמה הם מלוכים דוכה הגמרא והקחזינן דקאי גם הטעם הזה לא ייתכן כי אנחנו רואים שדגים טועים מחזיקים מעמד גם במים מלוכים מה הטעם שום שהעתית שנמצא בקרקעית הנהר בב לא מרבה טינה דג דג טמא. העתית הזה לא מגדל דגים טמאים ולכן הדגים שם הם מותרים. וכן מימי פלוסה ואספמיה המים האלה לא מגדלים דגים טמאים. ולכן רבי אבא הורה בקיסריה שכיוון שהדגים באים מהמקומות האלה הדגים הם בחזקת מותרים. אמר אבינה לגבי הנהר בב שאמרנו שהדגים שמה מותרים זה היה דווקא אז בזמנם אבל הידנה היום זה שונה. תקשפחי בין נהר גוזה ונהר גמדה נשפחים לתוך נהר ב' מימי נהר גוזה ונהר גמדה ושמה יש כן דגים טמאים והם נכנסים גם לנהר ו' לכן הדגים של נהר ו' הסירי הם אם אתה לא בודק ורואה שיש בהם שמני כשרות הם אסורים אמר הבי אנחנו הרי יודעים שכל דבר שיש ביבשה כל בעל חי שיש ביבשה יש כנגדו בים כמו שמובא בחז"ל יש חמ חמור ים ויש שור ים גם כן עכשיו חמור ביבשה חמור רגיל זה בהימה שאסורה באכילה ושור בהימה שמותרת באכילה אבל בים זה הפוך הי חמר דימה שרי חמור ים זה בעל חי מותר באכילה תורה דימה אסיר שור הים אסור וסימניך הסימן לזכור מי טהור ומי טמא טמא טהור טהור טמא הטמא ויבשה חמור טהור בים הטהור ביבשה שור טמא בים אמר רבשי הדג שפר נונה מותר שרי הדג קדש נונה אסור אסיר וסימניך לזכור מי טהור ומי טמא הפסוק קודש להשם סתם דבר של קודש הוא אסור כמו שאנחנו יודעים שקורבנות אסורים אז ככה גם כן הדג הזה ששמו קודש אסור באכילה כמו קודשים יש ראשונים שמבארים שזה מלשון הפסוק בירמיהו קודש ישראל להשם שמסתיים כל אוכליו יאשמו היינו יחתאו זאת אומרת מי שאוכל דג שנקרא קודש הוא בעצם חוטא איקדמרי יש אומרים שרב אשי אמר שהדג כבר נונה אסור וסימנך לזכור שהוא אסור זה הביטוי כבר עובדי כוכבים שכבר זה כמו זה שייך לעובדי כוכבים זה לא דבר שמותר לישראל מספרת הגמרא רבי עקיבא איקלה לגנזק הזדמן פעם במקום ששמו גנזק הייתו לקמיהונונה דעבדה מלחיפושה הביאו לפניו דג שהיה דומה לדג טמא הביאו לפניו דג שהיה דומה לדג טמא שנקרא חיפושה אז הוא כיסה את הדג בסל כף י בדיקולה והדג פרקס בסל עד שנשרו ממנו כסקסים דקים וראו אותם בדופני הסל אז אם כן נמצא שהדג הזה יש לו כסקסים כנראה גם שנפיר היה בו חזה בקלפי ושארי רבי עקיבא התיר את הדג עכשיו האמת היא שכל דג שיש בו קסקסים יש בו גם סנפיר מספרת הגמרא סיפור שני רבשי הקלה לתמדוריה הגיע למקום שככה היה שמו הייתו לקמי ההוא נונה דבדמי לצלופך הביאו לפניו דג שהיה דומה לדג טמא שנקרא צלופך נקתי להדיומה הוא החזיק אותו מול מול השמש חזד אבצמחי הוא ראה שיש בו כסקסים דקים שריה הוא התיר אותו סיפור שלישי רבשי הקלה לההוא אטרה הוא הגיע לאיזה מקום לקמי נונה דעבדה מלשפר נונה הביאו לפניו דג שהיה דומה לדג טהור שנקרא שפר נונה בשביל להיות בטוח שבאמת הדג הזה זה שפר נונה שהוא דג טהור כ י במישחלי חי הוא כיסא אותו בשפלים לבנים חזי קלפי הוא ראה בספלים הלבנים שיש בו כסקסים מתוך תוך שהספלים היו לבנים אז הקסקסים היו ניכרים בהם כי הקסקסים היו שחורים ושריה הוא התיר את הדג הזה כי זה בעצם הדג הטהור שאמרנו שנקרא שפר נונה סיפור רביעי ואחרון רבאברחנק לאקרא דאגמה הוא הזדמן פעם לאקרא דאגמה קריבו לי צחנת הגישו לו לאכול מין דג טהור שנקרא צחנת חילק אבל שם אלה הוגברדה קר אלי בתי הוא שמע איש אחד שקרא לדג הזה שם של דג טמא שנקרא בטי אמר רבא בברחנה לעצמו עצמו מדקקרלי בטי מאחר שהוא קורא לדג הזה בטי שמ מינה אנחנו לומדים מזה שדבר טמא איתבי כנראה יש בו גם כן דבר שאסור באכילה אז רבא בברחנה לא אכל מני לא אכל מהדג לצפר איין בי מחורת בבוקר הוא בדג את הדג לאור היום אשכח בואו באמת מצא בתוך הדג שהיה מעורב בו באמת דבר טמא כרי הנפשיו זה ק הוא קרא לעצמו את הפסוק במשלי לא יהונה לצדיק כל אבן הקדוש ברוך ברוך הוא לא יזמן לצדיק שיהיה לו איזה מכשול. במשנה למדנו הקורת של חילתית, חתיכות מה ירק הזה של חילתית, של עובדי כוכבים אסורים באכילה. שואלת הגמרא, מה הייתה? מה הבעיה לאכול את זה? זה ירק. אונה הגמרא משום דמפסיקי לי בסכינה כיוון שחותכים אותו בסכין של איסור והסכין הזה יש בו בלי שמנוניות של דברים של איסור וזה עובר בתוך הירק. אף על גב דאמר מר אף על גב שנאמר ש חזקת כלים של עובדי כוכבים שמשתמשו בהם לפני יותר מ-24 שעות ואם כן הבליות שיש בתוך הכלי הטעם שלהם נותן טעם לא טוב טעם לפגם ואם כן זה לא אמור לאסור את התבשיל את המאכל שהוא נבלא בו נותן טעם לפגם בדרך כלל מותר אבל כאן אגב חורפי דחילתיתא אגב חריפותה חילתית מכל פלי שמנוניתא היא ממתקת את השמנונית של הסכין וחוזרת ומשביחה אותה אבל השמנונית הופכת להיות כנותן טעם לשבח ולכן זה אסור מספרת הגמרא אבדי דרבי לוי העבדים העבד שלו אבל כמזבן חילתיתא הוא היה מוכר חילתית כינח נפשי דרבי לוי כשהוא נפטר אתו לקמי דרבי יוחנן באו לפני רבי יוחנן אמרו להם מהו למזבן מיני האם מותר לקנות חילתית מהעבד של רבי לוי האם יש לחשוש אולי הוא קונה אכילתית אצל עובד כוכבים ואז הוא מוכר את זה לישראל ואז זה אסור באכילה אמר להוא אמר להם רבי יוחנן עבדו של חבר הרי הוא כחבר כיוון שהוא היה עבד של רבי לוי שהוא חבר שהוא נאמן על כשרות אז הוא בעצמו גם כן כמו חבר ואפשר להמשיך ולקנות תחילתית ממנו הוא כבר מוחזק בנאמנות מספרת הגמרא רב הונה ברמנייומי קנה תכלת לציצית זבן תחלתא מאנשי דבית דרב אמרם חסידה מאשתו של רב אמרם חסיד התה לקמי דרב יוסף בא לשאול את רב יוסף אם היא נאמנת בנוגע הקשרות של התכלת לציצית כיוון שאפשר לצבוע את החוט של הציצית בצבע שדומה מאוד לתכלת שזה נקרא כלה אילן וזה הרבה יותר זול ולכן יכול להיות שאנשים ירצו לזייף את הפטיל במקום לצוות אותו בתחילת אמיתי מהחילזון המיוחד הזה שהתורה קבעה שממנו צבים תתחיל את ככות שמצוו את זה מצבע אחר של תכלת האם באמת אשתו של רבמם חסידה נאמנת שהתכלת שהיא מוכרת זה באמת תחלת כשר לא בידי רב יוסף לא ידע מה להשיב לו פגע ביחנן חייתא פגש אותו חנן החיית אמר לי הוא אמר לו יוסף עניה יוסף האני מנלי מנן יהיה לו תשובה לשאלה שלך אני יכול לענות לך בדידי אהבה הוא עובדה איתי היה סיפור דזבני תכלתא מאנשב ביתי דרבניי קניתי תכלת מאשתו של רבני אחיו אחר חיא בר אבא קניתי ממנה תכלת אתה לקמי דרב מתנה באתי לשאול את רב מתנה אם אשתו של רבנה נאמנת על התכלת לא עבה בידי רב מתנה לא ידע מה להשיב לי באתי עם השאלה לפני רב יהודה מאגרוניה אתה לקמיד רב יהודה מאגרוניה אמר לי נפ נפלת לדידי היינו עכשיו אתה צריך אותי נפלת לידיים שלי כדי אתה צריך כעת שאני אענה לך תשובה לשאלה הכי אמר שמואל אני אומר לך הלכה בשם שמואל אשת חבר הרי היא נאמנת כמו חבר כמו שהיית מאמין לרב ניאי ככה אתה יכול גם להאמין לאשתו תנו רבנן ברייתה אשת חבר שהאדם נאמן על כשרות וכדומה הרי היא כחבר והיא גם כן נאמנת עבדו דו של חבר גם כן הרי הוא כחבר חבר שמת אשתו ובניו ובני ביתו הרי הם בחזקת חברים עד שיחשדו אם התעורר אליהם איזה חשד אז הם כבר לא היו בחזקתם וכן חצר שהיו מוכזקים בכשרות והיו מוכרים בתכלת הרי היא בחזקתה מותר לקנות בתכלת לציצית לא צריך לבדוק אחריהם עד שתיפתפסל עד שיקרה בהם איזשהו פסול שאז הם לא יהיו בחזקתנם מביאה הגמרא תנו רבנן אשת עם הארץ שהיא היא לא שהייתה אישה של מישהו שהוא לא היה חבר שהוא לא היה נאמן שניסאת לחבר התחתנה עם אדם שהוא כן נאמן וכן בתו שלם הארץ שניסאת לחבר כן עבדו של עם הארץ שנמכר לחבר כולן בתחילה צריכים לקבל עליהם דברי חברות כדי שנוכל להחזיק אותם בנאמנות כמו חברים אבל אם זה היה הפוך אשת חבר שניסאת לעם הארץ כן ביתו של חבר שניסאת לעם הארץ כן עבדו של חבר שנמכר לעם הארץ כיוון שבבית החברים היו נחשבים כחברים. אינן צריכים לקבל דברי חברות לכתחילה בשביל שנחזיק אותם כחברים, אלא הם בחזקת החברות הראשונה שהייתה להם. כמובן מדובר פה שהם חזרו להיות תחת חבר אחר כך. הם לא צריכים לחזור ולקבל על עצמם דברי חברות. דברי רבי מאיר. רבי יהודה אומר אף אין אם הם חוזרים אחר כך לרשות חבר כדי שביאו חזקת חברים צריכים לקבל דברי חברות לכתחילה. כיוון שהם עברו באופן זמני לרשות המארץ בתלה חזקתם הראשונה. לכן היה רבי שמעון בן אלעזר אומר מעשה באישה אחת שניסאת לחבר והייתה קושרת לו תפילין על ידו אחר כך ניסאת למוכס שגובה מכס והייתה קושרת לו כשרי מוכס על ידו. היא כבר הייתה כותבת לו חותמות אישור תשלום המכס על ידו כהינו שהיא ירדה ממעלתה היא עזרה לו בעניינים של המכס שבדרך כלל הם לא היו אנשים ישרים והיו גם כן א לוקחים ממון שאינו שלהם שלא היה מגיע להם על פי היושר אמר רב אם ישראל רוצה לשלוח לישראל אחר מאכל על ידי שליח עובד כוכבים אז כדי שהעובד כוכבים לא יחליף בדרך את המאכל הכשר במאכל שלו שהוא שהוא אסור. אז צריך לעשות חותם כמו איזה מכסה שהמאכל יהיה סגור או המשקה יהיה סגור שלא יוכלו להחליף אותו. יש דברים יקרים שיש חשש גדול יותר שהעובד כוכבים תרח להחליף כי הוא יכול להרוויח הרבה כסף שלא מספיק חותם אחד אלא צריך חותם בתוך חותם. זה סגירה על סגירה. אז מביא רב סימן המאכלים שמרומזים במילה חבית לא מספיק חותם אחד אסור בחותם אחד המאכלים שמרומזים במילה חמפג מספיק חותם אחד מותר בחותם אחד מה מרומז במילה חבית חלב בשר יין תכלת אסורין בחותם אחד צריך שיהיה לפחות שתי חותמות למה בשר ותכלת דמיהם יקרים חוששים שם עובד הכוכבים ירצה להחליף אותם בזולים יותר יין שמה ירצה לנסך אותו לכן חוששים שמה הוא יתרח להחליף אותם ולזיף את החותם מה מרומז בחמפג שמספיק חותם אחד קורט של חילתית שאמרנו במשנה שזה אסור חתיכה של ירק של חילתית ומורייס שומן דגים פת גבינה מותרין לשגר אותם ביד עובד כוכבים כשהם חתומים בחותם אחד כי העובד כוכבים אין לו אלא הנאה מועטת להחליף אותם ולא חוששים שהוא יתרח לזייף אפילו אפילו חותם אחד. מבארת הגמרא אמרנו ברשימה של הדברים שמספיק חותם אחד פת למה איחושה כי למה אנחנו נצטרך שתי חותמות מספיק חותם אחד כי אם משום חלופי קרירה בחמימה אם אתה חושב שהעובד כוכבים יחליף את הפת הכרה שלו בזו החמה מדה ידיע הישראל ירגיש ש הפת הזאת היא שונה ואם הוא יחליף דחיטי ודשערי אם הוא יחליף את הפת של החיטים בפת שלו שהיא מסעורים שהיא גרועה יותר נ ממיד ידיעה גם כן יהיה ניכר שהוא יחליף והיא כעדהדדי אם שני ה שני הלחמים שווים הישראל לא ירגיש שהוא יחליף כיוון דיקח חותם אחד לא טרח הוא מזייף כיוון שיש פה חותם אחד כבר מספיק אפילו שזה קצת קשה כיוון שאין כאן רווח כל כך גדול אז הוא גם לא יתרח לזייף את זה שואלת הגמרא רב עוסר את המאכלים שמז מרומזים בחבית לא מספיק חותם אחד ומה החטא של המלחבית? חלב נשאל את השאלה ברשימה של אלה שמספיק חותם אחד זה גבינה אז מה ישנה גבינה? למה גבינה מספיק חותם אחד? למה דלא טרך ומזייף? כי בשביל הנאה מועטת של גבינה הוא לא יחליף. חלב נמי לא טרך ומזייף. גם חלב הוא לא יתרך ויזייף. אלא אמר רב קהנה נכון באמת לא הכוונה חלב הפיק חלב. והייל תכניס במקומו שהחטא זה חתיכת דג שאין בה סימן. הכסכסת והסנפיר לא ניכרים עליה. אם תשאל היינו בשר למה צריך לשנות גם דגים? הרי זה דומה לבשר. שניהם זה אותו טעם. הגמרא טרי גבשר שני סוגים גם דג וגם בשר. ושמואל אומר הוא חולק על רב. ב הראשי תיבות של המילים של המילה ב' היינו בשר יין תכלת אסור בחותם אחד ומחג שזה מוריה חילתית וגבינה מותר בחותם אחד כן בית כמו שאמרנו זה בשר יין תכלת אסורים בחותם אחד מה שהוא הוריד כאן מהרשימה זה דג ומחק זה מוריס חילתית וגבינה מותרים בחותם אחד והוא גם כן לא ופה ברשימה הוא הוריד את פת מבארת הגמרא לשמואל מה הסיבה שהוא לא מונה דג כי חתיכת דגשאין ב סימן היינו בשר והוא לא סובר תריגב מבשר לפי דעתו לא אמרינן לא צריך למנות את הדגים בנפרד מהבשר מביאה הגמרא תנו רבנן אין לוקחין את הדברים שמרומזים במילים ימח מחג לא לוקחים את זה מחנונים ישראלים שבסוריה הם חשודים שאינם אינם מקפידים על איסור לפני עיור לא תיתן מכשול ומוכרים לישראל דברים שהם קנו מהעובד כוכבים. מה הכוונה ימג? לא יין ולא מוריס ולא חלב זה ימח ולא מלח סלל קונדרית ולא חילתית ולא גבינה שזה מרומז במחג אלא מותר לקחת אותם רק מן התגר המומחה שהוא בחזקת שהוא מכר דברים כשרים שהוא ודאי לא יבוא להרע את שמו הטוב והוא לא יבוא למכור להם דבר איסור ממשיכה הברייתה וכולן כל אלה שמנינו כאן אם נתארח ישראל אצל בעל הבית בית אצל אותו חנובני ישראל שבסוריה מותר לאכול איתו ממה שהוא אוכל כי כל מה שהם חשודים שהם לא נזרים לא להכשיל אחרים אבל את עצמם הם לא יכשילו אז אם הוא בעצמו אוכל אתה יכול לאכול איתו הברייתה הזאת מסייע ל רבי יהושע בן לוי זה סיוע לדבריו ד אמר רבי יהושע בן לוי שגר לו בעל הבית לביתו מותר אם הבעל הבית שלח לו מהדברים האלה לביתו זה מותר מה הייתה מה מה הסיבה בעל הבית לא שו אתר ואכל איסורה. הבעל הבית לעצמו לא יקשל באוכל אסור. הוא רק יקשל להכשיל אחרים. הוא לא אין לו בעיה שאחרים יקשלו, אבל את עצמו הוא לא יכשיל. אז הוא לא יניח דבר התר ואוכל איסור אבל משגר לי. כשהוא שולח לו מאכל, ממה ידע אם משדר לי? הוא שולח לו את מה שהוא אוכל. זאת אומרת כשהוא מוכר אז יכול להיות שהוא יכשיל אחרים, אבל כשהוא שולח לו מאכל, הוא שולח לו מאכל מה שהוא אוכל והוא לעצמו יאכל רק דברים כשרים. בסיום המשנה ראינו מלח סלקונדרית של עובדי כוכבים אסור באכילה מבארת הגמרא מים מלח סלקונדרית אמר רב יהודה אמר בשם שמואל זה מלח שמערבבים בו שומן של דגים לא כשרים למה זה נקרא סלקונדרית שכל סלקונדרי היינו נחתומי חשובי רומי העשירים אוכלין אותה מביאה הגמרא שלוש דעות איזה צבע של מלח סלקונדרית אסור יש לבן ויש שחור תנו רבנן לפי רבי מאיר מלך סלקונדרית שחורה אסורה לבנה מותרת דברי רבי מאיר רבי יהודה אומר רק הלבנה אסורה שחורה מותרת רבי יהודה בן גמליאל משום רבי חנינא בן גמליאל אומר גם הלבנה וגם השחורה זו וזו אסורה אמר רבא ברברחן אמר בשם רבי יוחנן פשוט יש ביניהם ויכוח באיזה סוג מלח מערבבים קרבי דגים לדבריה אומר כמובן דגים אסורים לדבריה אומר לבנה אסורה קרבי שומן דגים לבנים טמאים מעורבים בהדבריה אומר שחורה אסורה קרבי דגים שחורים טמאים מעורבים בהדבר אומר זו וזו אסורה כי זה וזה מעורבים בה אמר רבי אבו משום רבי חנינא בן גמליאל איזה עובד כוכבים זהכן אחד היה בשכונתנו שהיה מחליק פניה של המלח הזה משומן חזיר המשנה מסיימת על רשימת הדברים הרי אלו אסורים רק באכילה ולא בהנאה משמע שיש מקרים שאסורים גם בהנאה למיוטי מי לחזקיה שמה שדברים שכובשים אותם ביין או בחומץ אינם אסורים בהנאה רק אם לא ידוע שניתן בהם יין זה בא לימיות בידוע אם כן ידוע שניתן בהם יין הם לא רק אסורים באכילה אלא הם גם אסורים בהנאה ולפי רבי יוחנן שחולק וסובר שאף אם נתן בהם יין הם מותרים בהנאה מה המשנה באה למעט בזה שאומרת הרי אלו אסורים אבל הם לא אסורים בהנאה אלא רק באכילה יוטה מקרים שאסורים גם בהנאה מוריה יס וגבינת ביתו יקי שהם אסורים גם בהנאה והסתם כאן זה כמו דעת רבי מאיר שסובר ככה במשנה ולא כמו דעת רבנן שהם סוברים שהמוריס וגבינת בית האוינקי הם מותרים בהנאה והם רק אסורים באכילה כמו שראינו בדף כט עד כאן השיעור על דף לט ‏It
לצפיה בתכנים נוספים: