הדף היומי מסכת עבודה זרה דף יד

דף היומי - שיעורי הדף היומי בגמרא תלמוד בבלי מסכת עבודה זרה מבית "דרשו" עם הרב מאיר שפרכר שליט"א, הדף היומי בהבנה ובבהירות ומתיקות התורה
לשיעורים נוספים באתר דרשו: http://www.dirshu.co.il/

הדף היומי מסכת עבודה זרה דף יד

[מוזיקה] עבודה זרה דף יא תחילים בעזרת השם דף יג עמוד ב במשנה יש רשימת דברים שעובדי עבודה זרה רגילים לקנות בשביל העבודה זרה שלהם לכן אומרת המשנה אלו דברים אסורים למכור לעובד כוכבים שתי סוגי פירות אצטרובלין שהם פירות עץ האלון ותאינים לבנות בנות שוח אבל בתנאי שהם בפתותרות שלהם היינו עם האוקץ שלהם היו רגילים לטלוט את זה לעבודה זרה עם האוקץ וכן סממן שנקרא לבונה ותרנגול הלבן שמיוחד לעבודה זרה רבי יהודה אומר יש מקרה שאפשר כן למכור תרנגול לבן מותר למכור לו תרנגול לבן אם הוא לא קנה אותו לבד אלא הוא קונה אותו בין שאר התרנגולין שציווה מאנו לבן שכשם שאת השר הוא לא קונה בשביל עבודה זרה קח גם את התרנגול הלבן כנראה הוא לא קונה בשביל עבודה זרה ובזמן שהוא מוכר לו תרנגול לבן בפני עצמו כדי שלא יקח את זה לעבודה זרה קוטע את אצבעו ואז מוכר לו לפי שאין מקריבין קורבן לעבודה זרה אם הוא חסר אחד מראשי איבריו הם לא מקריבים את זה לעבודת כוכבים הוא שאר כל הדברים שראויים להקרבה שאינם מנויים כאן אם הוא קונה אותם בסתם בלי לפרש סתמן מותר ואם הוא קונה אותם בלפרש שזה לעבודה זרה פירושן אסור רבי מאיר מוסיף ואומר לפי דעתו אף פירות דקל טוב דקל משובח וחצב מברים שזה סוג תמר ונקלס שרשי אומר שזה מיני פירות אסור למכור לעובדי כוכבים לפי דעת רבי מאיר מבארת הגמרא מי אצטרובלין מה זה הדבר הזה עשה הגמרא לומר שזה הכוונה טורניתא רש"י מבאר שזה מין ארז שנקרא שיט שיטה שואלת הגמרא הורמנה הוא איך אתה אומר שאצטרובלין זה טורניטא ה יש ברייתא לעניין פירות שקדושים בקדושת שביעית כל שבע שנים יש שנת שמיטה והפירות שגדלו חנתו בשנת שביעית יש להם קדושת שביעית אסור לעשות בהם סחורה צריך לנוג בהם קדושה לא להפסיד אותם וכדומה אז פירות חשובים בוודאי יש להם קדושת שביעית אבל פירות פירות גרועים מלכתחילה לא הייתה בהם קדושת שביעית אבל הוסיפו עליהן חכמים הוסיפו שיש לנו קדושת שביעית גם בפירות הלא חשובים האלה הביתה מפרטת רשימה של פירות יש ביאורים על כל אחד מהם מה הכוונה אלקסין ואצטרובלין מוכססין ובנות שוח זאת אומרת אצטרובלין הוסיפו שיש בה קדושת שביעית וישראל קדעת תחיצטרובלין הכוונה טורניתא טורנית מאיתא בשביעית הרי טורניטא זה אמור להיות דבר שהוא בכלל לא א גדל על אילן שמתקיים גם בקיץ וגם בחורף ותניה למדנו ברייתה זה הכלל כל שיש לו עיקר כל סוג צמח שיש לו שורש שמתקיים בארץ גם בחורף במות הגשמים יש לפירות שלו קדושת שביעית אסור לעשות בו סחורה וחייבים להפקיר אותו וירקות כמו קישויים ודלויים כל שאין לו עיקר אלא זה רק גדל בקיץ אבל אחר כך במת הגשמים השורשים לא מתקיימים אין לו קדושת שביעית הוא מותר בסחורה ולא צריך להפכיר אותו מכיוון שלטורניתאין עיקר במימות הגשמים לא שייך בו קדושת שביעית לא ייתכן שעליהם אמורה התקנה בברייתא שיהיה בה קדושת שביעית אלא בוודאי פירות היצטרובלין זה הכוונה דבר אחר ולא אה טורנית תוספות מקשים על דברי רש"י הרי הארז שנקרא שיטה יש לו שורשים גם בחורף מה זאת אומרת גם בחורף וגם בקיץ מה מה פירוש בכלל בכל הקושיה כאן מהבריתה ולכן תוספות מבארים ביאור אחר מה הכוונה סוג של אופרת אבל בכל אופן א לפי דעת רש"י רצינו לומר בהתחלה שזה מין ארז שנקרא שיטה אבל זה לא ייתכן כי הרי התורניטה הזאת אין לה שורשים בימות הגשמים אלא לכן מביאה הגמרא אמר רב ספרא מה הכוונה את סטרובלים כמו שאמרנו במשנה כמו שפירשנו במשנה שזה הכוונה פירי דארזה פירות של הארז שזה פירות של עץ הארז שנקרא אלון שהוא אחד מעשרה מיני ארזים הפירות שלו מכונים היום בלוטין וכן כעת הרב אמר בשם רבי אלעזר שזה הכוונה אצטרובלין אותם פירי דארזה אותם בלוטין עוד דבר שאסור למכור לובת כוכבים זה בנות שוח אמרבברחן אמר בשם רבי יוחנן פשוט מה הכוונה תאיני חיברת תאינים לבנות בהתחלה הבינו שמה שכתוב במשנה ופתותרות זה עוד סוג דבר אמר אבא ברברחן אמר רבי יוחנן זה לא הכוונה עוד סוג דבר אלא זה פשוט אה באיזה מקרה איזה אופן הפירות ובנות שוח אסורים למכור אותם לעובדי כוכבים דווקא בפתות רותיהן שנו היינו כשם באוקציהם כשהפרי יש לו עדיין את העוקץ הם היו רגילים לטלוט את הפרי עם האוקץ לעבודה זרה אבל בלי עוקץ מותר למכור לבונה אמרנו שזה גם כן מהדברים שלא מוכרים לעובדי עבודה זרה אמר רבי יצחק אמר בשם רבי שמעון בן לקיש הכוונה ללבונה זקה מין חשוב שבלבונה מביאה הגמרא תן ברייתא ומכל אלה שמנועים במשנה שאסור למכור לעובדי כוכבים מוכרים להן בכמות מרובה שמוכח שהוא אינו קונה להקריב לעבודת כוכבים בעצמו אלא לעשות בזה סחורה לכן בחבילה מותר כן למכור להם וכמה הכמות של חבילה פירש רבי יהודה בן בתאירה אין חבילה פחוטה ממשקל שלושה מנין שזה בוודאי לא בשביל לעבוד עבודה זרה אלא בשביל לעשות בזה סחורה שואלת הגמרא בסדר הוא עשה בזה סחורה למה למי הוא ימכור את זה לייחוש דיל מאזיל ומזבין להחריני ומקעתרי הוא חלילה ימכור את זה לאחרים והם יקטירו את זה לעבודה זרה אמר הבעיה על לפני עיוור לא תיתן מכשול מפקדינן אנחנו אסור לנו להכשיל את הבן אדם עלפני דלפני להכשיל בן אדם שילך להכשיל בן אדם אחר אבל זה לא מפק דינן התורה לא אומרת לפני לפני עיוור לא תיתן מכשול לפני מישהו שהולך לצאת מכשול לפני עיור אל תיתן מכשול זה לא כתוב בתורה זה אנחנו לא צריכים להימנע במשנה למדנו שאסור למכור לעובדי עבודה זרה תרנגול לבן שמשתמשים איתו ומייחדים אותו לעבודת כוכבים אמר רבי יונה אמר בשם רבי זרא שאמר בשם רב זווית והיא קדמתנש אומרים אמר רבי יונה אמר בשם רבי זירה בלי רב זווית אם העובד כוכבים שאל בלשון כזאת תרנגול למי מותר לישראל למכור לו תרנגול לבן כי הוא לא ביקש דווקא תרנגול לבן אבל אם הוא שאל תרנגול לבן למי משמע שהוא קונה את זה בשביל עבודה זרה אסור למכור לו תרנגול לבן מקשה הגמרא במשנה שלנו תנן רבי יהודה אומר מוכר הוא לא תרנגול לבן אם הוא קונה אותו בין שאר התרנגולים שאינם לבנים איחידמי באיזה אופן רבי יהודה התיר אם נאמר אילימה דקהמר תרנגול לבן למי תרנגול לבן למי וישראל אמר לו אני לא מוכר לך תרנגול לבן אלא ביחד עם עוד תרנגולים שאינם לבנים אז אפילו בין שאר תרנגולים נמי לא ימכור לו כי הרי ההוא שבא לקנות רוצה תרנגול לבן אז מה אתה מרוויח בזה שאתה מוכר לו גם כן דוחף לו עוד כמה תרנגולים צבעוניים הרי הוא רוצה את זה בשביל עבודה זרה ריבונו של עולם מה אתה עושה דבר כזה איך אתה נותן לפני עיוור כזה מכשול אלא לו וחילון נוכח שמדובר כאן שהוא אמר אותו שרוצה לקנות באופן כללי תרנגול למי תרנגול למי הוא לא פירש דווקא שהוא רוצה לבן ואפילו האחי לפי רבי יהודה דווקא אם זה בין תרנגולים אין מותר למכור לו אבל לפני עצמו לא ולפי את הנקמה אפילו בין התרנגולים גם לא נמי לא אז איך אתה אומר כאן ש אפשר אדם שלא פירט אני רוצה דווקא תרנגולים לבנים לתת לו תרנגול לבן אמר רב נחמן בר יצחק כאן הכה במשנה במיסקינן כגון דאמר זה וזה היינו העובד כוכבים שאל תרנגול לבן שחור ואדום למי ובזה סובר רבי יהודה שלמכור לו תרנגול לבן לבד אסור כי הוא הזכיר לבן ברשימה ולבסוף הוא לקח רק לבן אפילו שביקש גם תרנגולים אחרים בכל מכל מקום הכוונה שלו הייתה לקנות רק את הלבן אלא שהוא ידע שישראל לא ימכור לו אם הוא יבקש רק לבן לכן הוא הוסיף גם שאר צבעים אבל אם הוא לוקח גם שחור ואדום עם הלבן לפי רבי יהודה מותר למכור לו שכשם שאת אלו הוא לוקח לא בשביל עבודת כוכבים אז כנראה גם את הלבן הוא לא לוקח בשביל עבודת כוכבים ורבנן סוברים שאף על פי שהוא לוקח את כולם הוא רוצה דווקא את הלבן לעבודת כוכבים כי הוא הקפיד לקנות לבן כי הוא הרי אמר ברשימה גם שהוא רוצה לבן אלא שהוא מוכן לקנות תרנגולים נוספים כדי להערים על היהודי אבל אם הוא לא הזכיר לבן בכלל באמת מותר כן למכור לו לבן כמו שאמר רבי זרב מקר שמר סתם תרנגול למי כולם מודעים גם רבי יהודה וגם רבנן מסכימים שמותר למכור לו אפילו לבן בפני עצמו תעניה נמיא אחי באמת כמו הביאור של רב נחמן במשנה ככה ראינו בריתה מפורשת אמר רבי יהודה אם מתי אסור למכור תרנגול לבן בזמן שהעובד כוכבים אמר לישראל תרנגול זה לבן תמכור לי אבל אם אמר זה וזה היינו שחור ולבן תמכור לי מותר למכור את שניהם יחד רואים שרבי יהודה לא מצריך למכור את שניהם אלא דווקא אם הוא אמר זה וזה לבן ועוד אחד למה כי הוא גם הזכיר לבן משמע שכשהוא לא הזכיר לבן אין לו רק שאל תרנגול למי אז כמו דברי רב נחמן מותר למכור לו לבן אפילו בפני עצמו מכאן כן נשמע לדעת רבנן שלא נחלקו על רבי יהודה ועסרו אפילו שלא בפני עצמו רק באופן שמבואר בדבריו שהזכיר גם לבן שחור ולבן רק שלא הזכיר לבן גם בין אחרים בכלל לא דיבר על לבן גם רבנן גם תנקמה מודים שאפשר למכור לו רק תרנגול לבן ממשיכה הברייתא ואפילו אמר העובד כוכבים תרנגול זה לבן מכור לי במקרה של עובד כוכבים שעשה משתה לכבוד נישואי בנו או שהיה לו חולה בתוך ביתו מותר למכור לו כיוון שהוא קונה את התרנגול הזה לנוי הסעודה ולרפואת בנו ולא לעבודת כוכבים שואלת הגמרא והתנן הראשון למשנה עובד כוכבים שעשה משתי נישואים לבנו אז בעצם הוא עושה את זה לעבודה זרה אינו אסור לשת ולתת אמו אותו היום ועם אותו האיש שעושה את המשתה בלבד אבל אותו היום ואותו האיש מכל מקום אסור למה כמחמד שמחתו הוא מקריב לעבודת כוכבים ובכל מקח שיבוא לידו הוא מודה לעבודת כוכבים וישראל גורם לו את הדבר הזה אבל אתה רואה על כל פנים שמה אתה אומר בא לקנות למשתה נישואי בנו אז אתה יכול למכור לו אדרבה אז הוא מקריב לעבודת כוכבים הוא צריך את התרנגול הזה בשביל עבודה זרה איך אתה מוכר לו אמר רב יצחק ברב משערשיה הברייתא שהתירה למכור תרנגו לבן לא מדברת במשתה חופת בנו זה ודאי הוא מתכוון תקרוב את עבודת כוכבים אלא מדובר כאן במשתה מראים שעושה לבנו שלא לשם הנישואים וזיג תנן במקרה כזה באמת לא עושים יום עד ולא מקריבים לעבודה זרה מותר למכור לו תרנגול לבן הבאנו את דברי רבי יונה בשם רבי זירא לפי לשון אחת שאמר בשם רב זוויד שאם בן אדם בא ושואל למי יש תרנגול עם קורלי מותר לתת לו תרנגול לבן כל הבעיה כשהוא מזכיר שהוא רוצה לבן זה יש ויכוח על מקרים מסוימים מתי מותר למכור לו מתי אסור למכור לו כמו שפירשנו אבל כשהוא סתם שואל תרנגול למי אתה יכול לתת לו תרנגול לבן למכור לו כשה הגמרא מהמשנה תנן בסוף המשנה שאר כל הדברים לא הרשימה שהבאנו אם הוא בא וקונה סתמן מותר ואם הוא מפרש לעבודה זרה אסור מה היא סתמן ומה היא פירושן אליימה מה הכוונה סתם מה הכוונה מפרש אם נאמר שסתם הכוונה דכאמר חיטי חיברתא תמכור לחיטים לבנות ופירושן הכוונה דכאמר חיטים לבנות לעבודת כוכבים תמכור לי אם כן מה החידוש לא סתמן צריכה למימר דמזבנינן לא צריך לומר בסתם שאפשר למכור לו כיוון שלא עשרו אלא תרנגולים לבנים משמע שחיטים לבנות למשל יהיה מותר ולא פירושן צריך לממר ד לא מזבין לא צריך לפרש לנו שאם הוא אומר שהוא רוצה את זה לעבודה זרה אנחנו לא ניתן לו ודאי שלא אלא מה הכוונה סתמן דכאמר עובד כוכבים לישראל תמכור לי חיטים ופירושה דכאמר מה הכוונה שהוא פירש הוא פירא שהוא רוצה חיטים לבנות חיברת שכיוון שהוא הקפיד דווקא לבנות כנראה הוא רוצה את זה בשביל עבודה זרה אף על פי שאין דרך להקריב חיטים לבנות אז אם כן זה דווקא נאמר בחיתים מכלל דתרנגול אפילו בסתם שהוא אמר תמכור לי תרנגול נמי לא יהיה אסור למכור לו לא כמו שרבי זרא שהתיר מתרצת הגמרא אמרי לעולם כמו שאמרנו בהתחלה סתמן הכוונה דכאמר חיטי חיברתא סתם הכוונה שהוא בא לקנות חיתים לבנות פירושן דכאמר פירוש שהוא פירש הכוונה שהוא אומר מפורש שהוא רוצה חיטים לבנות לעבודה זרה ואם תשאל אז מה החידוש אני אגיד לך מה שהכי לא נראה לך חידוש זה כאן יש חידוש פירושה נצטריך עליי כשהוא בא ואומר שהוא רוצה חיטים לבנות לעבודה עבודה זרה אני הייתי אומר מותר למכור לו ולכן צריך לחדש שאסור אתה היית אומר שמותר למכור לו הוא אומר לך אני רוצה את זה לעבודה זרה אני הייתי אומר סלקת החמינה היי גברליו לעבודת כוכבים כבי האדם הזה קונה חיטים לבנות לעשות מזה לחם סתם בשביל לאכול עושים בטנם אלוהיהם הוא רוצה לאכול סך הכל אלא הוא כל כך קשור המסכן הזה לעבודה זרה מיבק דאביק בעבודת כוכבים ומרוב שהראש שלו זה חתיכת עבודה זרה אחת גדולה סבר אז הוא בטוח שכולם כמוהו הוא הרי אם היו באים אליו לקנות משהו בשביל עבודה זרה הוא היה נותן את זה במחיר זול וכשהוא רוצה להוציא מחיר זול ממישהו הוא חושב שהוא יגיד שהוא רוצה לעבודה זרה יתנו לו מחיר זול צבר כי איכי דהו גברה ביק כוללמנה מהביקו כיוון שהוא כל כך הדוק לעבודה זרה והוא מוכן למכור בזול בשביל עבודה זרה הוא חושב שהמכרו לו גם בזול לכן הוא אומר שהוא צריך את זה לעבודה זרה לכן הוא אומר אני אומר כך איאחי אני אומר שאני צריך את זה הוא יאמר שהוא צריך את זה לעבודה זרה כי הי חידלי טבולי כדי שיביאו לו את זה בזול אז הייתי חושב שמותר למכור לו חיטים לבנות כשהוא אומר שזה עבודה זרה ממש מלן במשנה שעשו מביאה הגמרא בא רבשי הסתפק עובד כוכבים שביקש לקנות תרנגול לבן קטוע רגל למי מה למכור לו תרנגול לבן שלם מי אמרינן האם אנחנו אומרים מדכאמר כתו הרגל הוא לא הקריב תרנגול שחסר לו אחד מראשי איברים לאב לעבודת כוכבים כבאי הוא לא צריך את זה לעבודה זרה אז יהיה מותר למכור לו או דילמה או שנאמר יהרו מקמערים הוא יודע שאם הוא יבקש תרנגול שלם לא יתנו לו כי יש פה יהודים הם לא יקרו לו תרנגול בשביל להקריב לעבודה זרה אז הוא מבקש יש כאילו תרנגול קטוע רגל אם תמצא לומר אם תמצא תשובה לפי אחד מהצדדים ותאמר א יהרו מיהודי כמהרים ולכן אתה תחמיר תגיד הבן אדם הזה סך הכל עושה פה אורמה הוא רוצה את זה בשביל להקריב הוא רוצה שלם רק הוא לא הוא לא רוצה שיחשבו שהוא רוצה שלם אז הוא אומר שהוא רוצה קטוע רגל אז אני אשאל אותך שאלה אחרת בתוך השאלה הזאת אם הוא שאל תרנגול לבן למי תרנגול לבן למי האם הוא לא ביקש קטוע רגל ונתנו לו תרנגול גול שחור והוא לקח יאבולי שחור ושקל ויהב יאב אליי אדום ושקל אחר כך נתנו לו תרנגול אדום והוא גם לקח מה הוא למכור לו תרנגול לבן גם כן מי אמרינן האם אנחנו אומרים כיוון די לשחור ולקח אדום שחור ושקל לאדום ושקל הביאו לשחור לקח הביאו לדום לקח לא לעבוד כוכבים כבעיה ואדם הזה סך הכל עוצאה תרנגולות בשביל סיבות אחרים הוא לא יוצא את זה לעבודה זרה ואם כן יהיה מותר או דילמה או שנו נאמר דווקא כשבן אדם ביקש בהתחלה תרנגול שחור ולבן אז אומר רבי יהודה שיהיה מותר כמו שאמרנו מקודם זה וזה יהיה מותר למכור לו גם לבן אבל כאן שכתחיל לא ביקש דווקא לבן אולי הכוונה שלו לעבודת כוכבים וזה שהיה מוכן להסתפק גם בשחור ובאדום יערו מכמה הבן אדם הזה בא ושואל יש לכם תרנגול לבן אמרו לו הנה יש פה שחור קח הוא לקח יש פה גם אדום אתה רוצה לקח יש פה גם לבן השאלה אם אפשר לתת לו את הלבן הזה גם כן אולי נאמר שמתי אומר רבי יהודה שאפשר לתת לו לבן כשהוא בקש אחור ולבן בקש אדום ולבן אבל כאן שהוא ביקש לבן אפילו שכשבאתי לו שחור הוא לקח וכשבאתי לו אדום הוא לקח יכול להיות שהוא עושה פה ארמומיות כי הוא אין לו אפשרות עכשיו להשיג תרנגול לבן שום מקום אחר כאן יש לו אז הוא אומר טוב ניקח את השחון ניקח את האדום בסוף הם הביאו לו את הלבן באמת אומרת הגמרא טיקו זה נשאר בספק השאלה הזאת במשנה למדנו רבי מאיר אומר עוד דברים שעשו אסור למכור לעובדי כוכבים כי הם מיעדים את זה לעבודה זרה אף דקל טוב חצב ונקלס אמר לרב חיזדה לאבימי קיבלנו מרבותינו גמירי דעבודת כוכבים דאברהם אבינו מסכת עבודת כוכבים שהיה שונה אברהם אבינו 400 פרקים אביין ואנחנו בקושי חמישה יש לנו חמישה תנן וגם החמישה האלה ברוך השם אנחנו לא יודעים לא ינן מה קמרינן אבל אפשר יש מבארים שכיוון שבזמנו של אברהם אבינו היה כל כך הרבה עבודות זרות אז היה כל כך הרבה מה לדבר על הדבר הזה אז היה 400 פרקים בעניין אבל ככל שמתמעטים מהעבודות זרות ככה יש פחות מה לדבר על הנושא הזה יש פחות סוגים פחות עסק עם הדבר הזה בכל אופן אבל גם בחמישה האלה שיש אנחנו לא יודעים מה אנחנו אומרים שואלת הגמרא מה אתה לא יודע בוא אני אסביר לך מה היא קשיה תקטני כתוב עכשיו אמרנו רבי מאיר אומר אף דקל טוב חצב ונקלס לפי רבי מאיר ואסור למכור לעובדי כוכבים נשאלת השאלה רק דקל טוב ודלא מזבינינן אסור למכור עד דקל ביש דקל שהוא לא טוב ככה מבים מזבינינן זה כן אפשר למכור והתנן הרי במשנה אמרנו אין מוכרין לעובדי כוכבים יש משנה שאומרת שלא מוכרים להם בכל דבר שהוא מחובר לקרקע כי כתוב לא תחונם לא תיתן להם חניה בארץ ישראל נמצא שגם דקל ביש אסור למכור להם ככה אנחנו מדייקים מהפסוק הזה אנחנו לא מבינים גם את החמישה פרקים שיש לנו בעבודה זרה את הנקודה הזאת אמר לי אבימי לרב חסדה מי דקל תו זה לא הכוונה עץ דקל שנטוע אלא פירות עץ דקל טוב אין כ משום לא תכונם רק משום תקרוב את עבודת כוכבים לכן פירות דקל ביש שלא רגילים להקריב מותר אבל תקל עצמו שמחובר לקרקע בכל מקרה אסור לכן אמר רב הונה במשנה שלנו פירות דקל תו המקרה השני שראינו במשנה זה היה חצב מה הכוונה סוג מסוים של תמרים ככה זה לפי אחד הפירושים קשבה או שזה סוג עסב שהשורשים שלו יורדים ישר ללמטה ואפשר איתו לסמן גבולות מה הכוונה נקלס כעת רב דימיו אמר בשם רבי רב חמה בר יוסף שבארץ ישראל קוראים יודעים מה זה וזה הכוונה סוג מסוים של פירות שנקרא קורייתי אמר ליבי לרב דימי תנן במשנה כתוב נקלס ולא ידינן מה הוא אך לא יודעים מה הכוונה נקלס ואתה מה אתה אומר לנו אני אגיד לך אגיד לכם מה זה בארץ ישראל יש סוג פירות שנקראים קוראיתי וזה הכוונה נקלס לא ידינן מה יאנתלן מה עזרת לנו אנחנו עדיין לא יודעים מה זה אמר לי השיב לו רב דימי אתה יודע מה עזרתי לכם אתם יודעים ההנה ילכו עזרתי לכם דחיז תעתם כתזכה לעלות לארץ ישראל אמרת להות שאל אותה מה הכוונה נקלס הם לא ידעו לא יעדי מה שכתוב במשנה נקלס אבל כשתשאל אותם מה הכוונה קורייתי אמר לו קורייתי וידו הם יראו לך וכמה אחבו לך הם יוכלו להראות לך ועד כאן דף Юда
לצפיה בתכנים נוספים: