הדף היומי מסכת סנהדרין דף צה

דף היומי - שיעורי הדף היומי בגמרא תלמוד בבלי מסכת סנהדרין מבית "דרשו" עם הרב מאיר שפרכר שליט"א, הדף היומי בהבנה ובבהירות ומתיקות התורה
לשיעורים נוספים באתר דרשו: http://www.dirshu.co.il/

הדף היומי מסכת סנהדרין דף צה

[מוזיקה] סנהדרין דף צ ה מתחילים בעזרת השם דצד עמוד ב שורה 17 מלמטה והיה ביום ההוא ישעיהו הנבי אומר דברי נבואה לחתנו חזקיהו המלך על המפלה של צבה סנחריב שבאו וצרו על עיר ירושלים והיה ביום ההוא יסור סובלו מעל שכמ והוו מעל צוך וחובל עול העול ישו אתה יודע מפני מה מפני שמן מה הכוונה אמר רבי יצחק נפחא חובל נשבר העול של סנחריב ולא שלט על ישראל מפני שמנו של חזקיהו שהיה דולק בבתי כנסיות ובבתי מדרשות שה עוסקים בתורה בהתמדה מה עשה חזקיהו איך הוא הביא את עם ישראל שיעסקו כל כך הרבה בתורה נעץ חרב על פתח בית המדרש ואמר כל מי שאינו עוסק בתורה ידקר בחרב זו בימיו בדקו מדן ועד באר שבע מצפון לדרום ולא מצאו עם הארץ בדקו בהרים שבסוף התחום מגוט ועד אנטיפרס ולא מצאו אפילו ילד וילדה תינוק ותינוקת איש ואישה שלא היו בקיאין בהלכות תומא וטהרה והם היו מסתפקים במועט על אותו הדור הוא אומר והיה ביום ההוא יחייה איש עגלת בקר שוא צריך בשביל לחרוש את השדה ושתי צון בשביל חלב בשביל צמר וגומר אפשר לומר תרת משמה קודם כל המשך הפסוק וגם זה הספיק זהו הסתפקו במועט ואומר והיה ביום ההוא אף על פי שהגנים יהיו מאוד ביוקר יהיה כל מקום אשר יהיה שם אלף גפן זה ימכר בלף כסף שזה מאוד יקר בכל זאת הם יניחו את הכל שיהיה קוצים כי הם ירצו לעסוק בתורה לשמיר ולשי יהיה אף על פי שזה יהיה מאוד יקר אלף גפן ימכר ב1000 כסף בכל זאת לשמיר ולשץ זמני קוצים הם יניחו את קרמי ו שדותיהם לאיבוד כדי לעסוק בתורה אחרי המפלה של סנחריב אומר ישעיהו הנביא והוסף שלכם אוסף חסיל אתם יכולים לאסוף את השלל שלכם מצווה סנחריב כמו שהרבה חסיל של סוג הרבה אוסף אמר להם הנביא לעם ישראל אספו שללם אז הם שאלו ואמרו לו יש שני דרכים לאסוף את השלל באיזה דרך נעשה את זה האם לבזוז כל אחד לעצמו או לחלוק בשווה אמר להם כל אחד מה שהוא תופס כמו אוסף חסיל רשי שמה בישעיה כותב שהחסיר אוסף לו תבואה בקיץ כל אחד אוסף לעצמו הם לא מתחלקים ביניהם ה הרבה מה אוסף חסיל כל אחד ואחד נוטל לעצמו אף שללם כל אחד ואחד לעצמו אמרו לו איך ניקח את כל השלל ועלול לפני זמן מועט הם הלכו וכבשו את עשרת השבטים ובזזו את ממונם וכעת בתוך הממון שלהם יש מממון של עם ישראל מעשרת השבטים והוא מעורב בשלל הזה אמר להם הנביא את המשך הפסוק כמשק גיבים שוקק בו כמו המים שבורות מים מה גיבים הלל כ שטובלים בהם הם מעלים את האדם מטומ לטהרה אף ממונם של ישראל ככיוון שנפל ביד עובדי כוכבים מיד תהר זה כבר לא אסור משום גזל אפשר לקחת את זה כשלל של צבא סנחריב אמר רבונה 10 מסעות נשע אותו רשע סנחריב באותו היום שהוא בא להילחם על ירושלים שנאמר בנביא על סנחריב שהוא בא על ת שזה מקום אחד הוא עבר בעוד מקום מקום שני מגרון למקום שלישי מכמש יפקיד את כליו אתה יודע איפה עוד עברו זה מקום רביעי מעברה זה מקום חמישי גבע מלון לנו במקום השישי גבע היה בשבילהם מלון וכשבאו למקום השביעי רמה חרדה הרמה המקום השביעי שאליו הם הגיעו המקום השמיני גבעת שאול נסה הם ברחו מה שנאמר שם בהמשך זה לא עוד מקומות כמו שהגמרא תעמיד אלא זה מדבר לעם ישראל כעת עם ישראל שנמשלו כאן לבת גלים כמו שנראה מיד איך שהגמרא מפרשת אתם צליק הולך בת גלים לעם ישראל אתם בני ירושלים אין לכם מה לדאוג אתם יכולים להיות שמחים אתם יודעים מתי אתם צריכים לדאוג הקשיבה לישה ניה והתות כשיבוא ירמיהו הנביא ויתנבא בענתות שם כשהוא תנבע על נבוכדנצר שהוא נמשל לליש לאריה שם באמת אתם תצטרכו לדאוג מהנבואה ההיא אז עד כאן דיברנו על שמונה מקומות הית מגרון מכמש עברו מעברה גבע הרמה וגבעת שאול כעת מביאה הגמרא את ההמשך עוד שתי מקומות נדדה מדמנה מדמנה זה מקום התשיעי יושבי הגבים העיזו גבים זה המקום העשירי שואלת הגמרא אנחנו אומנם מנינו מקומות ערה מקומות כי צהלי הולך בת גלים הקשיבה ליש נינות אנחנו קראנו את זה כמו מסקנת הגמרא שזה דברים שנאמרו לעם ישראל אבל אם לא הני טוב הוין אז יש כאן גם את המקומות האלה לכן מביאה הגמרא שבאמת המקומות האלה זה לא 110 מקומות צהלי הולך בת גלים נבי הודק אמר לה לכנסת ישראל צליק הולך עם ישראל שמכונה בת גלים כי בתו של אברהם יצחק ויעקב שעשו מצוות כגלי הים הקשיב הלישה אמר הנביא לכנסת ישראל מאי לא תשטפי כעת את לא צריכה לפחד אפשר להמליץ את זה כמו להקשיב כעת אין לך מה לדאוג אלא סטפי מ נבוכדנצר הרשע מהנבואה על נבוכדנצר הרשע דמטל כאריה שהוא נמשל כמו אריה שנאמר עלה אריה מסובו וגומר שם באמת צריך לרוא ו לפחד מדברי הנביא מה שהוא מתנבא על נבוכדנצר הרשע שיהיה בעתיד ומי הולך לנבא את הנבואה הזאת זה מרומז באניה ענתות מהי עניה ענתות אז לפי הנוסח של הרשש עתיד ירמיה בן חלקיה ענתות ד מתנבא עלה נכתב דברי ירמיהו בן חלקיהו מן הכהנים אשר בענתות בארץ בנימין אז אתה אומר שלישה מרמז על נבוכדנצר שהוא נמשל לאריה התמרי אח הליש הרי נבוכדנצר נמשל לאריה וכאן מדברים על ליש אומרת הגמרא מה רבי יוחנן אריה וליש זה אותו דבר שישה שמות יש לארי אלו הן ארי כפיר לבי ליש שחל שחץ הגמרא הבינה שמה שכתוב בפסוק חלק מהמסעות עברו עברה הכוונה שעברו בעיר שנקראת מעברה אז אם כן יש רק תשע מקומות אם תספור תחשב את מעברה עברו מעברה כמקום אחד י אחי בצרו להוא אומרת הגמרא כמו שאנחנו אמרנו תוך כדי שקראנו את המשאות עברו זה מקום אחד מעברה זה מקום שני נמצא לשתי מקומות תרתי נינהו כתוב שם לגבי אותם המסעות כתוב שם בפסוקים עוד היום בנוב לעמוד מה הי עוד היום בנוב לעמוד אמר רב הונא אותו היום נשתייר מעונה של נוב הקדוש ברוך הוא קבע את העונש על הריגת נויר הכהנים עד לאותו היום זאת אומרת הרי שאול המלך הרג את נויר הכהנים בגלל סיפור שלם שהם כאילו עזרו לדוד המלך והוא כעת רדף אחרי דוד המלך לא ניכנס כרגע לסיפור שם בכל אופן היה איזשהו עוון על זה שהרגו את נויר הכהנים וזה נשמר עד אותו היום ואם סנחריב היה באותו יום נכנס לכבוש את ירושלים הוא היה מצליח והוא ידע מזה שעוד היום בנוב לעמוד היום עוד העוון של נוב עומד ו עוד יכול בגלל העוון הזה להצליח לכבוש את ירושלים כי אמרו לי אחוזים בכוכבים לסנ חריב אמרו לי קלדי זלת הדנה יכלת לה אם תלך היום תנצח ותכבוש את ירושלים ואם לא לא יכלת לה לא תצליח מספרת הגמרא הוא באמת מאוד הזדרז אורך דבא לסגו יומה דרך שבאופן רגיל הוא מהלך של 10 ימים סגה בחד יומה הוא הלך ביום אחד את כל המסעות האלה שאמורים ללכת אותם 10 ימים כמעט הו לירושלים כש סנחריב הגיע לירושלים שד בטרק הניחו לו במה עד סליק ויתיב מלבי שורה עד שהוא כל כך הביעו אותו שהוא יכל לראות מעל החומה דחזי לכול ירושלים מקום המוגבה שעליו הוא עמד הוא ראה את כל העיר ירושלים כי חזי כשהוא ראה את העיר ירושלים הזוטר בעיני ה הייתה נראת לו קטנה הוא היה הרי אדם איש צבא כל כך גיבור שהוא ראה את העיר הזאת כמו עיר שלא צריך איזשהי זכות מיוחדת כדי לכבוש אותה הוא לא הבין את המעלה של המקום אז הוא חשב בסדר גם אם הוא לא יכבוש היום הוא יכבוש מחר אמר הלו דה היא קרת ירושלים דלה הרגישי את כל מ שריתי ועלה כבשת כל מדינתא וחזו העיר ירושלים שבגללה הרשתי את כל החיילים שלי בגללה כבשתי כל כך הרבה מדינות בדרך לכאן אלו היא זהירה היא קטנה וחלשה מכל הערים של העמים מכל קרחי ממיה דבשית בת קוף ידי שכבשתי בגבורת ידי הוא עלה וקם עמד הו מניד בראשי הניד בראשו בזלזול מוביל מיתי בידי מביא בידיו בגאווה על טור בית מקדשה ד בציון על בית המקדש שבציון הר בית המקדש שבציון ועל הזרת בירושלים ועל הזרה שבירושלים אמרי אמרו לו החיילים דשתי בידה אדנה בוא נילחם בה היום אנחנו כבר עכשיו פה בוא נגמור עם הסיפור נילחם בהם אתה אומר שזה קל אז בוא נעשה את זה מהר אמר להוא דבר ת לי לכם היום אנחנו היום חלשים תמטוס הארוכה של עה ימים שעשינו ביום אחד היית לי כל חד ואחד מניח הוא א גולמוב יביא לאיזה אבן ראוה מהחומה והרג מיני נבקיע את החומה מיד אחרי שכבר עבר היום שפה על פי המזל הם הוא היה כן יכול לנצח אבל הוא הפסיד את אותו יום ויהי בלילה ההוא יצא מלאך השם ויח במחנה השור 185 א' ועם ישראל השכימו בבוקר והנה כולם פגרים מתים אמר רב פאפה היינו דאמרי אנשי זה מה שאנשים אומרים כיוון שלן הדין בטל הדין בת דינה בטל דינה פני שלא נכבשה העיר באותו היום הוא לא הצליח לכבוש אותה למחורת כעת מספרת הגמרא סיפור שכדי להבין צריך לספר כאן עוד שני סיפורים סיפור ראשון הזכרנו קצת לפני כן עם נו ויר הכהנים ששאול רצה להרוג את דוד ובדרך שדוד ברח משאול הוא היה כל כך רעב עד שאחזו בולמוס הוא היה ממש בסכנה הוא פגש את אחימלך בנו ביר הכהנים והוא ביקש ממנו שיביא לו לאכול ואחי מלך הביא לו מלחם הפנים ה עזר לו ושאול המלך שמע מזה אז הוא ראה בדבר כמו ש מורדים במלכותו בזה שעוזרים למי שהוא רודף אחריו זה שעזרו לדוד המלך שאול ראה באחי מלך ובכל בני העיר נוב כמו כאלה שמורדים במלכות והוא הרג את כל נויר הכהנים וזה משם התחיל העוון של נויר הכהנים שבעון הזה שאול ושלושת בניו מתו במלחמה ודואג האדומי דיבר לשון הרע על דוד המלך אז גם הוא מת זה סיפור אחד הסיפור השני זה איך בכלל היה הפעם הראשונה שנפגשו דוד המלך ושאול המלך שדוד בא להביא דברים לאחים שלו שהיו במלחמה והוא שמע את הכרוז מכריז שיש כאן מלחמה גדולה עם הפלישתים שעול המלך הבטיח שמי שיהרוג את גולית שהוא היה הוא אמר שבמקום שהיהודים יילחמו בפלישתים אז יבחרו איזה אחד מהיהודים שיילחם נגד גולית שהוא היה גיבור ואם אם היהודי ינצח את גולית אז היהודים ניצחו ואם גולית ינצח אז הפלישתים זאת אומרת במקום שכולם יילחמו בכולם אז פשוט יהיה נציג של העם הזה והנציג של העם הזה ולא ידעו מה לעשות בדיוק דוד הגיע והוא שמע והוא החליט שהוא יהרוג את גולית וככה הקדוש ברוך הוא עזר לו סיפור שהנביא מספר בהרחבה עכשיו כאן יש שילוב של שני הסיפורים מצד אחד ישבי היה אח של גולית שאותו דוד המלך הרג וכתוב כאן שהוא היה בעיר נוב שזה מרמז על העוון של נויר הכהנים כתוב כאן ששבי היה מה בנים של אורפה אשר בילידי אורפה הוא היה גיבור גדול ומשקל כינו אומרים שזה ה להבה החץ שבראש הרומח או שזה התיק שמכניסים בתוכו את החץ בכל אופן היה לו חץ בראש הרומח מאוד מאוד כבד 300 משקל נחושת והוא היה עם שריון מאוד מאוד טוב והוא חגור חדשה חגורה שריון חדש ויאמר להקות את דוד הוא רצה להרוג את דוד המלך מה היה הסיפור פה מה קשור כאן עכשיו אח של גולית ישבי שהוא גר בנוב והוא בא להרוג את דוד המלך מבארת הגמרא מ ושבי בנוב אז קודם כל הוא היה בנוב אבל מה זה מרומז ולמה באמת מציינים את העיר אמר רבי יהודה אמר בשם רב כי מדובר כאן על איש שבא להילחם בדוד על עזקי נוב אמר לי הקדוש ברוך הוא לדוד עד מתי יהיה עוון זה תמן בידיך על ידך נהרגה נויר הכהנים מה פירוש על ידך זה זה נהיה זה נהייה מסובב על ידך למרות שאתה לא עשית פה לכאורה שום דבר לא טוב אבל הקדוש ברוך הוא מדקדק עם הצדיקים עד כדי כך ועל ידך נטרד דואג האדומי בזה שהוא דיבר עליך לשון הרע ועל ידך נהרגו שאול ושלושת בניו על זה ששאול הרג את נויר הכהנים כדי לתקן את זה אני נותן לך אחת מתוך שתי אפשרויות אפשרות אחת רצונך שיכלו זרך או שאתה תמסר ביד אב אמר דוד לפניו ריבונו של עולם מוב אמס ביד אויב ולא יכלה זרעי יום אחד הוא יצא לצוד סיד נפק לשכור בזי דוד המלך יוצא לצוד סיד אתה השטן בא השטן וידמה לי כתביה נדמה לו כצבי השליח עליו חץ פתק בגירה ולא הצליח לצוד אותו לא מתי אותו צביא ברח ממנו כל הזמן והוא רדף אחריו משכי הוא משך אותו דמת לארץ פלישתים עד שהוא הגיע לארץ פלישתים כד חזי ישבי בנוב כשראה אותו ישבי ביר נוב אמר הינו הי דקט לגוליית אחי הנה זה האדם שהרגת אח שלי גולית כת קשר אותו קמתי אווי ושדי תותי בבדי או בידיה הוא הכניע אותו תחת הבד של הזיתים הרי איך היו מפיקים שמן זית מהזיתים היו עושים כזה מקום לשים את הזיתים ולתוך זה היו דוחקים אבן כבדה מאוד של בית הבד וככה היה הייתה האבן סוחטת את הזיתים ומוציאה מהם את השמן עכשיו הוא שם אותו שם באותו מקום מתחת האבן של הבית הבד והוא נעמד על על האבן עצמה אותו הבי התד ניסה נעשה לדוד נס מכ ליר מתותי התרככה הארץ מתחתיו והוא שקע פנימה ולא ניזוק הנו דכתיב זה מה שהוא אומר בספר תהילים תרחיב צדיק תחתיי ולא מעדו קרסולי אתה הרכבת את המקום מתחתיי ולא מעדו קרסולי ההוא יומה אותו יום אפד שבה זה היה ערב שבת אבישי בן צרויה אבל כיף רישי הוא חפף את ראשו לכבוד שבת בארבעה שעה מים רבעה גר וי דמיה הוא ראה פתאום כתמי דם בתוך המים חזינו כתמי דמה הקדמ יש אומרים אתה יונה הטריף קמי באה לפניו יונה שהייתה טורפת וחובת את עצמה ומורדת את כנפיה והומה ומצטערת אז אבי שי בן צרויה הבין שיש כאן משהו שבאים לרמז לו נה כנסת ישראל ליונה נמשלה עם טילה שנאמר כנפי יונה נחפה בכסף שזהר מזה על עם ישראל ועם ישראל נמצאים כעת בצרה והמלך של עם ישראל זה דוד המלך שמ מינה דוד מלכה דישראל בצער השרי הוא הבין שהרמז הזה בא לומר לו שדוד המלך נמצא כעת בסכנה בצר הוא באמת הלך מהר לביתו של דוד לראות מה אפשר לעזור לו אתה לביתי ולא אשכח הוא לא מצא אותו שם אז אבישה ב צרויה אמר תנן שנינו אין רוכבי על סוסו של המלך מפני כבודו של המלך ואן יושבין על כיסאו ואן משתמשין בשרביטו אבל כאן בשעת הסכנה מהי האם מותר לי ללכת לרחוב על הסוס שלו אתה הוא בא שאיל במדרשה שאל בבית המדרש אמרו לא אמרו לי בישת הסכנה שפיר דמי זה מותר רכו לפרדי הוא רכב על הפרדה של דוד המלך וקם וזל הלך לדרכו והייתה לו קפיצת הדרך קפצה לי ארה בהד דק מסגי תוך כדי שהלך בדרכו חזי הוא ראה את אמא של אותו איש בי ואחיו וגולית ורפה מד נבלה היא היייתה טובה חוטים כח זית כשראתה את אבי שי פסיקתה לפלך היא הפסיקה מלטב ושדי אלב היא זרקה את ה פלך על אבישי צברה למיקטל ה רצתה להרוג אותו אבל הפלך לא נגע בו אמרה לי אז אורפה אמרה לאבישי אלם בחור הית לי פלך תביא לי בבקשה את הפלך פתקי בריש מוך זרק את הפלך בראש מוכ וטלה אותה תחזי ישבי בן נוב כשישב ראה את אבישי בן נוב אמר השתה הבו בטרין וקטלין לי כעת אני מתמודד מול שניים גם מול דוד וגם מול אבישי הם יצליחו להרוג את איש בי פתקי לדוד לאילה הוא נתן לדוד וזרק אותו כלפי מעלה וצלי לרומי הוא נעץ את הרומח שלו בקרקע מתחתיו כדי שדוד ייפול ונעץ באותו רומח בחץ שבראש הרומח אמר ניפול עלי נקטל יפול דוד על הרומח ויהרג אמר רב ישי שם קודש אוקמי לדוד הוא העמיד את דוד המלך שם באוויר בין השמיים לארץ שואלת הגמרא למה דוד המלך לא אמר בעצמו את שם קודש זה ונמלי אי הוא אונה הגמרא כי אין החבוש שבוש בבית האסורים מוציא את עצמו מבית האסורים דוד דעתו לא הייתה צלולה כדי לכוון לומר שם אז אבי שי בן צרויה כשדוד באוויר הוא שואל אותו אמר לי מהי בית אח מה אתה עושה כאן אמר לי אז דוד אמר לו אחי אמר לי קודש בריך הוא הקדוש ברוך הוא נתן לי שתי אפשרויות או שזרעו יכלה או שהוא ימסר ביד אויב והוא בחר להימסר ביד אויב אחי אדרי זה מה שעניתי לו אמר לי אבישי תהפוך את תפילתך הפיך צלך ותאמר לפני הקדוש ברוך הוא מוב ש כלי זרחה ולא תמסר ביד אויב מפני שאה לא צריך לדאוג לבניך הבריות אומרים משל בן בנך מה אכפת לך שימכור שהווה בר ברח קיר ע זבון כנראה שזה היה איזה משהו לא כזה פרנסה טובה ואתה לא תצטער אמר לי אז דוד אמר לו הי אחי סייע בעדן בוא נתפלל ביחד תסייע בעדי הנו דכתיב זה מה שנאמר בנבי ויעזור לו אבי שי בן צרויה איך הוא עזר לו אמר רבי יהודה אמר בשם רב שעזרו בתפילה אמר רב ישי שם ואכתי שדוד המלך ירד לארץ ישבי רדף אחרי שתיהם אב קרדיף בתרו כמטה כשם הגיעו לכפר שנקרא קובי המרי אז דוד ואבישי אמרו אחד לשני המקום כפר קובי נקרא בשם הזה כדי לרמ קום ב תעמוד נגדו כעת אין לך מה לברוח תקום ותהרוג את אשבי אבל הם עדיין פחדו וברחו כמטה כשהם הגיעו לכפר שנקרא בית רי שניים המר אז הם אמרו הכפר הזה נקרא בשם הזה לרמוז בתרי גורין על ידי שני גורים קטלו עלי אריה אפשר להרוג את האריה המרי לי אמרו לו דוד ואבישי לשבי אשתכח ורפה עמך בקברה לך תמצא את אורפה עמו אמרו לשבי שאמו עכשיו נמצאת בקבר שך לחפש אותה כי הרי אבישי בדרך הרי הרג אותה כד קורא לי שמ דמי כ שהזכירו את שמה של אמו ככש חילי וקתלי נחלש כוכו ויכלו להרוג אותו כיוון שדוד המלך היה בסכנה כל כך גדולה הינו דכתיב זה מה שנאמר שאחר כך נשבעו אנשי דוד אז נשבעו אנשי דוד לא מור לא תצא עוד איתנו למלחמה ולא תכבה את נר ישראל זה סכנה בשבילך אתה צריך להישאר ולא לצאת למלחמה נבי הגמרא תנו רבנן שלושה אנשים קפצה להם מהארץ אליעזר עבד אברהם ויעקב אבינו ואבישי בן צרויה שכעת סיפרנו אבישי בן צרויה אד המרן שהוא הלך להציל לדוד קפצה לו הדרך אליעזר אבד אברהם מן עין דכתיב שהוא אומר כשההוא בא להביא את רבקה ליצחק ובוא היום אל העין המילה ו מיותרת לממ רדה ההוא יום הנפק באותו יום הוא יצא ובאותו יום הוא הגיע שהייתה לו קפיצת הדרך יעקב אבינו דכתיב וייצא יעקב מבאר שבה ויילך חרנה משמע שהוא כבר הגיע לחרן מצד שני בהמשך כתוב לפני שהוא הגיע לחרן ויפגע במקום וילן שם כי בא השמש הוא הגיע לבית אל הוא עוד לא נמצא בחרן אלא כמעט לחרן יעקב אבינו כבר הגיע לחרן אמר רגע רגע עברתי בבית אל אפשר עברתי על מקום שהתפללו בו אבותיי ואני לא התפללתי בו בא אל מדר אמר טוב בוא נחזור לשם בית אל מקום שהתפללו אבותיי כ כיוון דרהר בדעתי למדר כיוון שהוא רהר בדעתו לחזור לשם קפצה לירה פצה לו הדרך הארץ מיד ויפגע במקום דבר אחר מה זה ויפגע אין פגיעה אלא מלשון תפילה שנאמר ואתה אל תתפלל באדם הזה ואל תיסע באדם רינה ותפילה ואל תפגע בי אל תתפלל אליי בכל אופן רואים מכאן שקפצה הדרך ליעקב אבינו מחרן חזרה לבית אל כשיעקב אבינו הגיע לבית אל כתוב שם וילן שם למה כי באה השמש למה לא כתוב ויבוא השמש וילן שם בא השמש למשמע פתאום בא פתאום השמש היינו בית השמש הכוונה שקיעת השמש פתאום שקע השמש הסדר היה כזה יעקב אבינו הגיע כבר לחרן פתאום הוא חושב לעצמו רגע אני עברתי בבית אל מקום שהתפללו אבותיי איך אני לא מתפלל שם בא לחזור רק רצה לחזור כבר הגיע לשם והוא התפלל בטר ד צלי הוא סיים להתפלל באל מדה רצה לחזור לחרן אמר הקדוש ברוך הוא צדיק זה יעקב אבינו בא לבית מלוני ויפטר בלא לינה אנחנו יודעים שכש אולים לרגל לא באותו יום שבאים לירושלים חוזרים חזרה הביתה אלא יש מצוות לינה חלק ממצוות עליה על הרגל זה ללון בירושלים צדיק הזה בא לבית מלוני ויפטר בלא לינה מיד בא השמש הקדוש ברוך הוא עשה ששמש תשקע כדי שהוא יישן שם ונו דכתיב זה מה שנאמר אחרי שיעקב נלחם עם שרו של עשיו כשהוא חזר אחרי הרבה שנים ויזרח לו השמש וכי לא בלבד זרחה ולו לכל העולם כולו זרחה אלא אמר רבי יצחק שמש שבא בעבורו השמש ש שקעה בשביל יעקב אבינו לפני הזמן כעת זרחה בעבורו לפני הזמן חוזרים חזרה לדוד המלך אומר לו אבישי בן צרויה אתה צריך לדאוג לחיים שלך ולכן תהפוך את התפילה ותגיד לקדוש ברוך הוא שתה מוכן שיכלה זרך וכך הם עשו ומנין דקלה זרעי דדוד מנין שזרעו של דוד באמת כמעט התקלה דכתיב הפסוק אומר וטליה אמא של אחזיהו ראתה כמת בנה ותקום ותאבד את כל זרע בית דוד כל זרע הממלכה שואלת הגמרא והרי השתייר לואש יואש נשאר והוא המשיך את מלכות בי דוד אונה הגמרא מידה כנגד מידה גם בנובי הכהנים ש נהרגו בני נויר הכהנים שזה היה על ידי דוד גם שם היה אחד שנשאר אתמ נמי השתייר אבייתר תכתיב וימלט בן אחד לאחי מלך בן אחיטוב ושמו אבייתר אז כנגד זה גם נשתייר אחד מזרעו של דוד המלך אמר רב יהודה אמר בשם רבי למלא נשתייר תר חי מלך בן החיטוב לא נשאר מז רו של דוד ריד ופליט ולא היה משיח בן דוד לא היה אף אחד מזו של דוד לדורות עולם אמר רבי יהודה אמר בשם רב לגבי המלחמה שדיברנו עליה בזמנו של חזקיהו המלך סנחריב בא להילחם נגדו בא להם סנחריב הרשעה ב45 אל איש בני מלכים יושבים בקרונות של זהב ומן שגלולות מלכות וזונות וב-8 אל גיבורים לבושי שריון קליפה סוג של שריון כזה שעשוי מקליפות ש קליפה לקליפה מצטרפת לשריון וב-6 אל איש אחוזי חרב רצים לפניו והשאר פרשים רוכבי סוסים וכמו המניין הזה גם באו על אברהם אבינו כשהוא נלחם בארבעת המלכים וכן עתידין לבוא עם גוג ומגוג לעתיד לבוא בבריתה שנינו במנית הטענה אורך מח מחנהו של סנחריב היה 400 פרסה פרסי וכש הסוסים שלו היו עומדים כולם בשורה אחת זה בצד זה רוחב צווא כל סוסיו 40 פרסאות 40 פרסי חשבון סך מחנה הוא היה 260 ריבו אלפים חסר אחד מה פירוש חסר אחד ביב חסר חד ריבו היינו 259 ריבו או חסר אחד אלפא 10001 חסר או שחסר 100 אח או שחסר אחד טייקו נשאר בספק מביאה הגמרא תנא ברייתא הראשונים שבאו לעבור את הירדן בצבא סנחריב כדי להילחם בארץ ישראל היה הרבה מים בירדן כדי לעבור הם היו צריכים לשחות עברו בשחי שנאמר וחלף ביהודה שטף ועבר שטו ועברו אחרי שהם עברו המים שמה התמעטו אולי כי הם שתו כי הם נרטבו לקחו איתם מהמים עד שהאמצעים כשהם עברו כבר לא היה הרבה מים בירדן הם עברו בקומה המים הגיעו עד צויה שנאמר הצוואר יגיע והאחרונים הכת האחרונה מהחיילים של סנחריב העלו עפר ברגליהם ולא מצו מים בנהר לשתות עד שהביאו מים ממקום אחר ושתו שנאמר אני קריתי ושתיתי מים וגומר הייתי צריך לכרות כדי לשתות מים שואלת הגמרא איך אתה אומר שבצבא של סנחריב היו 260 ריבוע אלף חסר אחד וכתיב פסוק מפורש ויצא מלאך השם ו ויקה במחנה השור בסך הכל 185 אל וישכימו בבוקר והנה כולם בגרים מתים אמר רבי באו אותם 185 אל הללו ראשי גייסות הן והם אלה שהיו פגרים מתים אמר רב שידי כנמ דכתיב בשמני רזון בשמנים ד יתבעו הם אלה שנהרגו והקדוש ברוך הוא שלח בהם רזון והשמיד אותם אמר אבי נדי קנ מדכתיב רואים את זה גם בדברי הפסוק וישלח השם מלאך ויחד כל גיבור חיל ונגיד ושר במחנה וגומר מדובר פה על החשובים שבהם ויבוא סנחריב בית אלוהיו הוא מצאו יצאי מאו שם הפילו בחרב על כל פנים הפסוק הזה שמע מינה רואים ששרי הצבא ראשי הגייסות ראשי הגייסות הם אלה שנהרגו אבל הרבה יותר היו המחנה של סנחריב שואלת הגמרא במה המלאך הכה את חייליו של סנחריב רבי אליעזר אומר ביד הקם שנאמר בקריאת ים סוף ויער ישראל את היד הגדולה עם ה הידיעה הגדולה היד שעתידה פרע גם מסנ חריב רבי יהושע אומר באצבע אחת המלאך יכר אותם שנאמר ויאמרו החרטומים אל פרעה אצבע אלוקים והוסיפו את המילה היא היא האצבע שעתידה להפרה מסנ חריב רבי אליעזר בנו של רבי יוסי הגלילי אומר אמר לו הקדוש ברוך הוא למלאך גבריאל מגלח נטושה האם החרב שהלב שלו עשוי בצורה של חצי עיגול ש בדרך כלל קוצרים בזה תבואה זה נקרא מגל האם היא מלוטשת נטושה אמר לפניו ריבונו של עולם ודאי נטושה מושחזת ועומדת מששת ימי בראשית שנאמר בישעיה על מפלת סנחריב מפני חרבות נדדו וגומר בהמשך כתוב מפני חרב נטושה שהיא נטושה מששת ימי בראשית רבי שמעון בן יוחאי אומר אותו הזמן אותו הפרק זמן הבשלת בישול פירות היה אמר לו הקדוש ברוך הוא למלאך גבריאל שהוא עשה הממונה על הבשלת הפירות כשאתה יוצא לדרכך להבשיל את הפירות תזדקק להם בדרך אגב להרוג אותם שנאמר בישעיה מדי וברו יקח אתכם כי בבוקר בבוקר יעבור ביום ובלילה והיה רק סבואה אבין שמועה וגומר אמר רב פנחס היינו דמרן שזה שאומרים הבריות הגב אור כך בדרך בדרכך דרך אגב לבעל דבך השתמה לפי תומך תראה לפני שונאך ותפחית אותו אז אם כן יש לנו הדעה נוספת איך הרג אותם על ידי אותו מגל ויש אומרים בחמן נפך נשף בהן המלאך ומתו שנאמר וגם נשף בהם ויבשו רבי ירמיה בר אבא אמר כפיו ספק כפיים ספק להם ספק את כפיו ומתו על ידי זה שנאמר וגם אני הקה כפי אל כפי והנכות י חמתי את כעסי רבי יצחק נפחה אמר אוזניים גילה להם המלאך פתח את אוזניהם של חל סנחריב ושמעו שירה מפי החיות חיות הקודש שבשמיים ומתו שנאמר רוממותך נפצו גויים וכמה נשתייר מהם כמה נשתייר מצווה סנחריב רב אמר עשרה שנאמר ושאר עץ יערו מספר יהיו איזה מספר נער כתבם כמה נער יכול לכתוב הוא יכול לטפטף טיפה אחת עם דיו שזה נראה כמו אות י שזה גימטריה 10 ושמואל אמר תשעה שנאמר על סנחריב ונשאר בו הוללות כמה גרגרים של זיתים כנוף זית כקוצים זית שנשארים בו רק שניים שלושה גרגירים בראש הענף בראש האמיר ואז אומר הפסוק ארבעה וחמישה בסעיפי כמה זה ארבעה ועוד חמישה תשע אז זה מה שנשאר תשע רבי יהושע בן לוי אמר 14 שנאמר שניים שלושה וכולי ארבעה וחמישה כתוב שניים שלושה גרגירים וארבעה וחמישה בסעיפי אז יחד זה 14 רבי יוחנן אמר חמישה נותרו סנחריב ועוד שני בניו נבוכדנצר ונבו זר הדן וזה שנבו זר הדן נשאר זה מקובל בידינו גמרא זה שנבו ד נצר נשאר נכתב כתוב בנביא שנבו דנצר אמר בזמן שניצלו חניה משאל ועזריה מכבשן האש ורבי דרביה אני רואה שמה את הדמות של האדם הרביעי שנמצא ביחד עם חנניה מישאל ועזריה דמי לבר אלוקיים הוא נראה כמו מלאך ואילו דחזי אם לא שהוא ראה את גבריאל כשהרגל סנחריב מנה וידע מןן הוא ידע מה התואר שדומה למלאך רואים שנבו נצר נשאר מיכאל סנחריב מןן ש סנחריב ושני בניו נטרו נכתב במלכים ויהי ומשתחווה בית נשרך אלוו והדר מלך ושר עצר בניו קעו בחרב רואים שהם נשארו עדיין והם הרגו אותו אחר כך אמר רבי יבאו אלמלא מקרא כתוב אי אפשר לאומרו אם לא שכתוב מפורש הפסוק הבא אנחנו מעצמנו אלי הנו יכולים לומר דבר כזה דכתיב ביום ההוא יגלח השם בתער השחירה בעברי נהר במלך השור שהקדוש ברוך הוא בעצמו גילח את שערו של סנחריב מלך השור את הראש ושער הרגליים וגם את הזקן תספה והגמרא הולכת ומספרת בדיוק איך הלך המעשה וזה נשאר בעזרת השם לסיפור בתחילת השיעור הבא אבל על כל פנים הפסוק הא מלמד שהקדוש ברוך הוא בעצמו נדמה בפני סנחריב לאדם זקן והוא בעצמו הלך וגלח את שערותיו ולמלא שכתוב מפורש אנחנו מעצמינו לא הינו יכולים לומר דבר כזה על מלך מלכי המלכים הקדוש ברוך הוא שעשה מעשה כזה עד כאן דף צ ה ‏y
לצפיה בתכנים נוספים: