הדף היומי מסכת סנהדרין דף יד

דף היומי - שיעורי הדף היומי בגמרא תלמוד בבלי מסכת סנהדרין מבית "דרשו" עם הרב מאיר שפרכר שליט"א, הדף היומי בהבנה ובבהירות ומתיקות התורה
לשיעורים נוספים באתר דרשו: http://www.dirshu.co.il/

הדף היומי מסכת סנהדרין דף יד

[מוזיקה] סנהדרין דף יד מתחילים בעזרת השם תחילת העמוד מספרת הגמרא שפעם אחת גזרה מלכות רומי הרשעה גזרה על ישראל עד אז דיינים קיבלו שמיכה ושמחו ל מדיינים כאלה שבעצמם ושמחו מדיינים שהו שמחו דור אחר דור עד משה רבנו דיינים כאלה היה להם כוח לדון אפילו כנסות כמו אדם שגנב שמשלם כפל רצו מלכות רומי לבטל את שמיכת זקנים שלא יכלו להסמיך דיינים שלא יהיו מוסמכים בשמיכה הזאת היום מה שמצמיחים דיינים זה שמיכה מאוד פחותה הם לא יכולים לדון דיני כנסות והם גזרו שכל חכם הסומך אחרים יהרגו אותו כל חכם המקבל שמיכה אני אשמח גם כן יהרגו אותו וכל העיר שסומכים בה תחרב ואם יצאו לסמוך מחוץ לעיר בתוך 2000 ממה של העיר יעקרו את התחומים שסומכים בהם כל ה אלפי אמה של אותם תחומים יעקרו מה עשה רבי יהודה בן בבה הלך וישב לו בין שני הרים גדולים אתה לא יכול לעקור הר גדול ובין שתי עיירות גדולות גם אם יודה לא יחריבו את העיר כי הוא לא הסמיך בשום עיר אלא בין שתי העיירות וגם לא בתוך התחום אלא בין שני תחומי שבת בין אושה לשפרם ושמך שם חמישה זקן ואלו הן רבי מאיר בעל הנס רבי יהודה בר אילאי רבי שמעון בר יוחאי רבי יוסי בר חלפתא ורבי אלעזר בן שמוא רב אביה מוסיף על החכמים גם את רבי נחמיה כיוון שהכירו אויביהם בהם ורדפו לתפוס אותם אמר להם רבי יהודה בן בבה לחכמים בני רוצו הצילו את עצמכם אמרו לו רבי מה תאה עליך אתה זקן אתה לא יכול לברוח אמר להם הרי אני מוטל לפניהם כאבן שאין לה הופכים באמת הם ברחו שאר החכמים ורבי יהודה בן בבא לא היה יכול לברוח אותם רשעים באו אמרו לא זזו משם האויבים שתפסו את רבי יהודה בן בבה לא הספיק להם להרוג אותו עד שנצוד לונות חניתות של ברזל ועשו אותו ככברה כמו מסננת בכל אופן המעשה של מסירות נפש הזו הזה שהגמרא מספרת זה בעצם קושיה על דברי הבריתה שאמרה בדף יג שצריכים שלושה זקנים כדי להסמיך חכמים בשמיכת זקנים אי אפשר אחד לבד להסמיך מתרצת הגמרא מה שמסופר על רבי יהודה בן בבה לא הוא היחיד שהסמיך אלא אחריני הבו בדי היו עוד שניים שהיו איתו והסמכויות וי דלא חשיב להו הסיבה שלא החשיבו את אותם שניים משום כבודו דרבי יהודה בן בבה אין זה מכבודו של רבי יהודה בן בבא להזכיר שהיו איתו שניים נוספים שהם פוטים ממנו שואלת הגמרא ורבי מאיר שנאמר שרבי יהודה בן בבה הסמיך אותו הוא סמחי והרי אמר רבא ברבר חנה אמר בשם רבי יוחנן כל האומר שרבי מאיר לא הסמיך אותו רבי עקיבא אלא מישהו אחר אינו אלא טועה מה אנחנו טועים בזה שאנחנו אומרים שרבי יהודה בן בבה הסמיך אותו מתרצת הגמרא באמת בהתחלה סמחי רבי עקיבא רבי עקיבא הסמיך אותו אבל הוא היה בחור וחכמי דורו לא קיבלו את השמיכה הזאת ולא החשיבו אותו כדיין מוסמך אחר כך סמחי רבי יהודה בן בבא פעם שניה רבי יהודה בן בבא הסמיך אותו וחכמי דורו קיבלו את השמיכה הפעם כן החשיבו אותו לדיין מוסמך מביאה הגמרא אמר רבי יהושע בן ליוי שמיכה מסמיכים בארץ ישראל אין שמיכה בחוץ לארץ מבררת הגמרא מה הכוונה מהיא אין שמיכה בחוץ לארץ אי לימה דלו דיני דיני כנסות כלל בחוץ על הרץ אפילו דיינים שהסמיך אותם בארץ ישראל אם הם יורדים לחוץ לארץ הם לא יכלו לדון דיני כנסות והרי שנינו ותנן סנהדרין של 23 דיינים סמוכים נוהגת לדון דיני נפשות וכל שכן דיני כנסות בין בארץ ובין בחוץ לארץ אלא דבריו של רבי יהושע בן לביי כוונתם דלא שמחין לא משמחים חכמים בחוץ לארץ אבל אם הסמיכו אותם בארץ הם יכולים לדון בחוץ לארץ אומרת הגמרא פשיטה זה פשוט שאם ה סומכין בשעת השמיכה היו בחוץ לארץ והנ שמחן בארץ הרי אמרנו אמרינן בשם רבי יהושע בן לוי דלא אדם לא יכול להסמיך אם הוא עכשיו בחוץ לארץ אלא אנחנו צריכים לדון שאלה בשאלה כזאת אם ה הבנים שבאים לסמוך להסמיך הסומכת בארץ והם רוצים להסמיך לדיינות רבנים שנמצאים בחוץ לארץ נסמכים בחוץ לארץ מאי האם אפשר הם יהיו בארץ הם יהיו בחוץ לארץ המשמחים יהיו בארץ הנסמכים יהיו בחוץ לארץ האם זה אפשר מביאה הגמרא תשמ בוא תשמע סיפור שיתן לך תשובה לשאלה דרבי יוחנן רצה מאוד לסמוך אבל מצטער עלי דרבי שמן בר אבא אבל הוא היה מצטער כי הוא לא היה יכול לסמוך אותו דלו הב הגבו כי הוא לא היה לפניו בארץ ישראל דלי שמחי לכן הוא לא היה יכול לשמוח אותו בכל אופן רואים שהשמיכה היייתה נוהגת גם כמה וכמה דורות אחרי רבי יהודה בן בבה בזמן האמוראים רבי יוחנן היה מראשון מוראים עוד מספרת הגמרא על שני חכמים שרצו להסמיך אותם בסוף הסמיכו רק אחד מהמהם כי הוא היה בארץ ישראל רבי שמעון בן זרוד ורבי יונתן בן חמאי אז לפי נוסך אחד אומרים רבי שמעון בן זרוד ואחד שאיתו חד דימי ומנו ומי הוא רבי יונתן בן חמאי ואמרי לה יש אומרים הפוך שזה היה רבי יונתן בן חמאי ואחד שאיתו ואחד דמי ומי הוא מנו הו רבי שמעון בן זרוד אחד משני החכמים האלה שהיה בארץ ישראל ד גביו שמחו הוא הסמיכו אותו וחד השני דלא הב גביו הוא לא היה לפניהם בארץ ישראל לא שמחו אותו רואים מכאן שהנשמות צריך להיות בארץ ישראל אצל הסומים מספרת הגמרא על רבי חנינא ורבי יהושעה שרבי יוחנן היה שוקד ומשתדל הבק מתקד רבי יוחנן לסמוך אותם למסמכי הוא וכל פעם כשהוא רצה לסמוך אות הוא לא מצא עוד שניים שיהיו לפניו כשהם כבר היו לפניו כשכבר רבי חנינא ורבי ישיה היו מזדמנים לפני רבי יוחנן לא אבל מסתה היה מילתה הוא לא היה מוצא שניים נוספים שהצטרפו איתו לסמוך אותם אבל כם מצטער רבי יוחנן מאוד טובה למה אני לא מצליח לסמוך את אותם חכמים אמרו לי אז רבי חנינא ורבי ושיה אמרו לו שהרב לא הצטער לא נצטער מר יש סיבה למה אי אפשר לסמוך את אותם חכמים דנן אנחנו מדבית אלי תינן הם באו מזרעו של אלי הכהן שבניו לא הלכו בדרכו ולכן הם קיבלו קללה וחלק מהקללה זה גם שהם לא יכולים לקבל שמיכה דאמר רבי שמואל בר נחמן אמר בשם רבי יונתן מנין שאין סמכין לזרעו של בית אלי שנאמר לא יהיה זקן בביתך על אלי הכהן זה נאמר ככל הימים מהי זקן אי לימה אם נאמר זקן בשנים ממש וכתיב כבר זה כתוב בפני עצמו קללה נפרדת כל מרבית ביתך שם ישמרנו ימותו אנשים כשהם יגיעו לגיל 18 שנה אלא הכוונה לא יהיה זקן שאפילו אלה שיבואו לכלל זקנה על ידי שיעסקו בתורה ובבנות חסדים כמו שנאמר ב מסכת ראש השנה דף יח בכל זאת לא יבואו ידי שמיכה מספרת הגמרא על רבי זירא שהסתיר את עצמו ולא רצה שישמחו אותו הב מתמר למי שמחי ואמר רבי אלעזר לעולם הוי כבל וקיים תהיה מוסתר ותתקיים כי הרבנות מקברת את בעליה עד שיום אחד הוא החליט שהוא כן רוצה שישמחו אותו כיוון דשמע להד אמר רבי אלעזר אין אדם עולה לגדולה אלא אם כן מוכלים לו ע כל עוונותיו אז אם כן הוא רצה שחלו לו על כל עוונותיו אמצי לה נפשי אז הוא המציא את עצמו שישמחו אותו כי שמחו הוא סמיו את רבי זירא שרו לי החי שרו לו שיר כותב רשי ששרים לכלה נאה שמעלת חן בלא קישוט לא ככל לא צריך כל בעיניים ולא רק בפנים ולא פרכוס בשיער ובכל זאת הם מעלת יעלת חן עוד מספרת הגמרא כי שמחו הוא כשהשמחה את שני החכמים לרבי עמי ולרבי סי שרו להוא אכי שרו להם את השיר הזה כל מנדין כל מנדין סמוך ולנה רק חכמים כמו החכמים האלה ראוי לסמוך לנו ולא תשמחו לנו לא כאלה שהם כמו סמרט מסמרית שאינם נותנים טעם אגון לדבריהם ולא מסר מסין מלשון מסרסים מהפכים טעמי תורה ואמרי אומרים לא מחיסן לא מחמסים שמונעים מלומר טעמי תורה ולא מטור מיסן היינו אנשים ריקנים מספרת הגמרא על רבי אבאו שהוא היה פרנס הוא היה מקורב למלכות כבה מ מטיבתא לבי קיסר כש היה יוצא מבית המדרש לבית הקיסר היו יוצאות נשים גדולות מבית הקיסר אבו נפקי מטרוניתא דבי קיסר ומשר ןלי הם היו אומרות את השיר הזה רבא דמי י אמו מדברנא דומת המנהיג של אמו בוצינה דנהורא הנר המאיר ברוך בו אח לשלום בריך מתיח לשלם כעת עוברים לנושא אחר ראינו במשנה ש אם מוצאים הרוג השם ישמרנו זכה להבדל לחיים טובים וארוכים מוצאים אותו מחוץ לעיר לא יודעים מי הרג אותו מודדים לאיזה עיר הוא הכי קרוב ובני אותה עיר צריכים להביא כפרה על עצמם עגלה ערופה עורפים אותה על נחל במשנה אמרנו שזה נעשה בשלושה לפי רבי שמעון ובחמישה לפי רבי יהודה מביאה הגמרא ברייתא תנו רבנן כתוב שם בפרשה וייצאו זקניך ושופך זקניך זה לפחות שתיים שניים שופטיך זה עוד שניים ואיין בית דין שקול אתה לא יכול שתהיה אפשרות שכשיהיה דיון בבית הדין לא תהיה החראה כי נאמר שניים יאמרו כך ושניים יאמרו הפוך והם שקולים אלא צריכים שיהיה מכריע צריך שיהיה אחד יותר שזה מספר אי זוגי לכן מוסיפים עליהם עוד אחד הרי כאן חמישה דברי רבי יהודה רבי שמעון אומר רק זקניך לשון רבים זה שניים והם בית דין שקול מוסיפים עליהם עוד אחד הרי כאן שלושה ורבי שמעון הי שופטיך שהוא לא מוסיף עוד שניים מודלי מה הוא דורש מהמילה הזאת הרו מי בילי המילה הזאת באה ללמד שאותם שלושה צריכים להיות מהסנדלים שבשפתייך שואלת הגמרא ומאיפה רבי יהודה ילמד את זה הוא לומד את זה מזה שהיה מספיק שיהיה כתוב זקני וכתוב זקניך מזה נפקא לומדים שזה המיוחדים ש בסנהדריה הגדולה רבי שמעון למה הוא לא לומד מהתוספת זקניך כי אם מי זקני אם התוספת שהיה מספיק שהיה כתוב זקני הבה אמינה הייתי סבור שמספיק דיינים רגילים זקני השוק שלא סנהדרין כתב רחמנא דבר ראשון זקניך שהם צריכים להיות סנהדרין והכתיב זקניך ולא היה כתוב שופטיך אב מינ הייתי אומר אפילו סנהדריה קטנה של 23 כתב רחמנא ושופך מ מיוחדים שבשפתייך לא דיינים רגילים לא דיינים של סנהדריה הקטנה של 23 אלא דיינים של סנהדריה הגדולה המיוחדים שבשפתייך ורבי יהודה שחסר לו הלימוד הנוסף הזה כדי להעלות את הדרגה של יהייה סנהדריה הגדולה מנינו ילמד שבאמת צריכים דווקא סנהדרין מ71 גמר הוא לומד את זה גזירה שווה המילה זקני מהמילה זקני ושמחו זקני העדה את ידיהם שנאמר בפר שמביאים כש הדיינים נתנו הוראה למשל על סוג שומן בבהמה התירו אותו בסוף התברר שזה חלב אבל בינתיים הציבור הספיקו לעשות על פי הדיינים צריכים להביא פרי אליהם דבר של ציבור שם נאמר גם כן המילה זקני ושם דרשנו שזה חייב להיות מהסדרי סנהדריה הגדולה מה להלן כמו ששם צריכים להיות מיוחדים שבעדה אף כאן מיוחדים שבעדה שואלת הגמרא אם הוא לומד גזירה שווה הי אליף לף כולי מתם שגם למד שהם צריכים להיות חמישה משם ואם כן גם המילה זקניך וגם המילה שופטיך מיותרים למה לי אלא באמת רבי יהודה לא לומד את הגזירה שווה מפר אלם דבר של ציבור ובאמת גם הוא כמו רבי שמעון לומד מ שופטיך שהם צריכים להיות המיוחדים היינו הסנהדרין ילמד את המניין של עוד שניים שהיה מספיק שה כתוב שופטיך האות ו' ושופטי למניין א זה בא להביא עוד שניים רבי שמעון הוא לא לומד את הו לא דריש דרשה מהאתר הזה שואלת הגמרא לפי הדרשות האלה אלא מעטה נוסיף ונדרוש עוד דיינים כתוב ויצאו לשון רבים יהיה לך עוד שניים ומדדו עוד שניים אז יהיה ארבעה נוספים לפי רבי יהודה שהיו לו חמישה הרי תשעה לפי רבי שמעון שהיו שלושה יהיו שבעה תרצ את הגמרא לא אלה לא מוסיפים דיינים הומי בא אלי המילים האלה באו לדרשה אחרת קד תניה מה שכתוב ויצאו הן שהנהר עצמם צריכים לצאת ולא שלוחין שלהם ומדדו שאפילו נמצא הרוג בעליל לעיר ברור שזה קרוב לעיר מסוימת גם בלי מדידה בכל זאת קובע את התורה שצריך לעסוק במדידה חייבים למדוד אומרת הגמרא במשנה כתוב שצריכים שלושה או חמישה דיינים אבל לא כתוב שצריכים גם שהמלך יעסוק במדידה הזאת והכהן גדול המשנה שלנו זה דעה אחרת מהדעה שנראה בברייתא מתנין דקנה תניה בברייתא רבי אליעזר בן יעקב אומר ו זקניך ושופטי זקניך זו סנהדרין ושופטי זה מלך וכהן גדול איך מלך וכהן גדול מרומזים בשבטך מלך דכתיב מלך במשפט יעמיד ארץ וכהן גדול דכתיב ובאת אל הכהנים הלויים ובסמוך כתוב אל השופט היא באה אליו בישיבה היה ספק בדעתו של רבי אליעזר בן יעקב שכעת הבנו האם בחד פליג או בטרי פליג האם הוא חולק בדבר אחד או בשני דברים על המשנה זה ודאי מלך וכהן גדול פליג הוא חולק במשנה לא כתוב שצריך מלך ולא כתוב שצריך כהן גדול אבל בסנהדרין מודה למשנה והוא סובר שלא צריכים שכל הסנהדרין יבואו אלא אי כרבי יהודה חמישה אי כרבי שמעון שלושה או דילמה שנאמר גם בסנ הדרי נמי פליג הוא חולק והוא סובר צריכים שכל הסנהדרין יבואו 71 זקנים אמר רב יוסף בוא ננסה להוכיח מברייתא תשמ יש הלכה של זקן ממרה חכם שהורה הלכה בעיר שלו הוא זקן מוסמך הוא הור הלכה בעיר שלו וחכמי עירו חולקים עליו מביאים את השאלה בפני הסנהדרין בירושלים איך שהם מכריעים ככה חייבים כולם להורות ואם אותו זקן ממשיך להורות אחרת מידת הסנהדרין כמו דעתו הוא חייב מיטת בית דין של חנק אז הבריתה אומרת אם מצאן לסנהדרין במקום בירושלים מחוץ להר הבית הבית פאגי והוא שאל אותם והם ארו לו אחרת מדעתו והוא המשיך להורות כמו דעתו םרע לאן יכול תהיה המראתו המראה יכול שהוא יחשב כמו זקן ממרה שחייב מיתת חנק תלמוד לומר בזקן ממרא שבמקרה כזה שאדם יש לו דעה אחרת מאחרים בעירו פלא פלאים אם בשביל הדבר הזה לבד אנחנו ממתינים לבית את המקדש דיינו וקמת ועלית אל המקום עולים לירושלים ללשכת הגזית שסמוכה למחנה השכינה ושם שואלים את הסנהדרין מה שהם מכריעים ככה חייבים כולם לעשות אין וויכוחים אין דעות חלוקים אין מנהגים שונים כולם נוהגים אותו מנהג עם אחד תורה אחת אבל כתוב ועלית אל המקום מלמד שהמקום גורם רק אם הורו לו בלשכת הגזית והוא הלך והוראה אחרת ורתם הוא חייב מיתת בית דין אבל אם ההוראה היתה במקום אחר הוא לא חייב מיתה עכשיו הוא מוצא אותם מחוץ ללשכת הגזית את הסנהדרין כל הסנהדרין נמצאים מחוץ ללשכת הגזית כמה יצו פוק כמה אימה מקצתן עם רק חלק דלמה אנדק גקק למה הוא צריך בכלל להורות כמו הזקנים שאמרו לו בבית פאגי דה אם זה לא כל הסנהדרין אולי הזקנים שנשארו בלשכת הגזית שומרים כמותו לא צריך פסוק מיוחד שהוא לא חייב מתת חנק הרי עוד לא הכריעו אם לא כל הסנהדרין נמצאים בבית פאגי רק מיותם והשאר עדיין בלשכת הגזית פשוט שאם רק מיותם אמרו לו את דעתם והוא עדיין נוהג כמו דעתו הוא לא חייב מיתת חנק אלא פשיטת נפו כולו צריך לומר ש כולם יצאו מ לשקת הגזית למקום בירושלים שהיה נקרא בית פגי אתה יכול להסביר לי למה הם יצאו למהי אי למה לדבר הרשות אם הם יצאו בשביל דבר הרשות ממצו נפקי וכי כל הדיינים יכולים לצאת מלשכת הגזית לדבר הרשות והכתיב נאמר בשיר השירים שררך שזה הכוונה על הדיינים של הסנהדרין כמו שהגמרא מבארת בהמשך בדף לז הגן הם מגינים השר הם יושבים בעיגול כמו שער כמו ירח ל יחסר המזג אסור שיחסר מהם כמה המזג אחד הפירושים שתוספות מביא כמו מזיגה שהיו נוהגים למזוג בזמנם שני שליש מים לשליש יין אז צריך שישאר כשליש אם יש לך 70 דיינים אז שליש זה בערך 23 דיינים שחייבים להישאר ואם כן לא יתכן שכולם יוצאים לדבר הרשות אלא פשיטה פשוט שמדובר כאן שם יוצאו לדבר מצווה ולאיזה מצווה איך הדמי בשביל מה כל הנהדרים צריכים לצאת איזה דבר מצווה יש לאו וכי לא נאמר הדבר הזה למדידת הערים שסביב ההרוג בשביל הבאת עגלה ארופה וזה כמו רבי אליעזר בן יעקב הידה אמר כולי סנהדרי בעינן שכל הנהדרים צריכים לבוא לצורך המדידה ולא כמו דברי המשנה אמר להבי לרב יוסף לא חייב להיות אלא יכול להיות שבשביל מדידת עגלה ארופה מספיק שלושה חמישה דיינים מהסנדק אן איזה דבר מצווה יש כגון שיצאו כל זקני הסנהדרין כדי להוסיף על העיר ירושלים להגדיל את השטח של העיר לצורך אכילת קודשים שנאכל בכל העיר או מעשר שני נת רבי כמו שנראה בהמשך שזה נחל כל ירושלים או להוסיף על האזהרות של בית המקדש לקדש אותם בקדושת האזהרות דתנן במשנה בתחילת המסכת אין מוסיפין על העיר ירושלים ועל הזרות שלבית המקדש שלה בבית דין של 71 אז אם כן אין הוכחה שאם סנהדרין צין דבר מצווה זה בודאי בשביל גלה ארופה אז עדיין אין לנו ראייה אבל תניה יש בריתה כבתי דרב יוסף כמו מה שרב יוסף להוכיח שרבי אליעזר בן יעקב סובר שכל הסנהדרין צריכים לצאת בשביל עגלה ארופה כי מצאנו באמת ברייתא ששם יש תנה שאומר שצריכים כל הסנהדרין לצאת שבברית כתוב כך זקן ממרה אמרנו חכם שהורה אחרת מחכמי עירו ובאים לשאול את הסנהדרין לדעתם הוא מצאן הבית פגי הוא מצא אותם מחוץ לר הבית בירוש שים בבית פגי ום ארו לו שלא כדבריו ם רא ליהן המשיך להורות בהירו למעשה הוא הורה לאנשים למעשה אחרת מדעתם של הסנהדרין אז על זה נאמר שהוא לא חייב מיתת בית דין כי הוא לא מצא אותם בלשכת הגזית לשם מה יצאו כל הסנהדרין מלשכת הגזית אומרת הבריתה מפורש כגון שייצאו למדידת הערים שסיבות החלל בשלבי עגלה ארופה או להוסיף עליר ירושלים ועל הזרות של בית המקדש יכול במקרה כזה שהוא ממשיך לנהוג אחרת ולהורות אחרת ממה שאמרו לו שתהייה המראתו המראה זה נקרא שהוא ממרה ויהיה חייב חנק לא תלמוד אמר וקמת עלית אל המקום השקת הגזית שסמוכה למחנה שכינה מלמד שהמקום גורם לו רק אם הוא בא ושאל אותם כם היו באותו מקום והסנהדרין הורו לו דעה אחת והוא המשיך להורות דעה אחרת כמו דעתו אז הוא נחשב זקן ממרה ראינו במשנה נת רבי נטיעה בשנה הרביעית טה הנטיה שלוש שנים ראשונות הפירות אסורים בהנה באיור אור שנה רביעי הפירות מרים לאכי רק בירושלים ואם יש לו הרבה פירות אז זה כמו מעשר שני אדם הפריש תרומות ומערות אחד מהמערות זה מער שני המעשר הזה נאכל על ידי הבעלים אבל רק בירושלים ואם יש לו הרבה פירות של נת רבי ומעשר שני הוא והוא לא יכול לתת את הכל לירושלים זה רחוק לאו הדרך לירושלים הוא פודה את זה על כסף ואם אין שער קבוע על הפירות האלה אין דמיו ידועים צריכים שומה כדי לקבוע בכמה כסף פודים את הנט רבי והמעשר שני כדי להעלות את הכסף לירושלים ושם עם הכסף הזה לקנות אוכל ולאכול בירושלים צריך שומה בשלושה תנו רבנן איזו מעשר שני שאין דמיו ידוען פירות שהרכיבו לכן אין להם שר קבוע בשוק או יין שהחמיץ הקרים או מאות שפלו עליהן מעשר שני שהחלידו וצריך לשום את שובים תנו רבנן ברייתא מעשר שני שאין דמיו ידוען פודין אותו בשלושה סוחרים בקיעים בשומ שמכוונים לכוחות אבל לא בשלושה שאינם בקיים שאינם לקוחות אפילו נוכרי אחד מהן ואפילו אחד מהם הבעלים של הפירות אם יש כאן שלושה שמאים אז אפשר לשום בצורה הזאת בא ירמיה שלושה אנשים שהם שותפים ומטיילים את המלאי לתוך כיס אחד מהו שיישום הו עבור אחד מהם אומרת הגמרא תשמע בוא תשמע ברייתא איש ושתי נשיו אדם שיש לו שתי נשים הם נחשבים שלושה לעניין שומה ופו דין מעשר שני שאין דמיו ידועים אז לכאורה רואים מכאן שאפילו אם הם שותפים הם נחשבים שלושה דוכה הגמרא זה לא רעיה דילמה אולי מדובר פה כגון רב פפה ואשתו בת אבא אסורה שהייתה ניזונת משל עצמה מעשה ידיה היו לעצמה ובעלה לא היה שותפות איתה אז אולי ה מדובר פה שהבעל וכל אחת מנשותיו היה להם קופה בפני עצמ אז לכן הם יכולים להחשב כשלושה אבל עדיין אין לנו רעיה לשותפים יכול להיות ששותפים באמת נחשבים כמו אחד ואם כן צריכים עוד שניים כדי לשום את ערקו ערכם של הפירות כדי לדעת לפדות אותם א בכסף ולעלות את הכסף לירושלים ולקנות עם זה אוכל ולאכול בירושלים ועד כאן דף יד
לצפיה בתכנים נוספים: