הדף היומי מסכת מכות דף יח

דף היומי - שיעורי הדף היומי בגמרא תלמוד בבלי מסכת מכות מבית "דרשו" עם הרב מאיר שפרכר שליט"א, הדף היומי בהבנה ובבהירות ומתיקות התורה
לשיעורים נוספים באתר דרשו: http://www.dirshu.co.il/

הדף היומי מסכת מכות דף יח

[מוזיקה] מכות דף יח מתחילים בעזרת השם שורה חמישית גופה אמר רבה זר אדם שהוא לא כהן שאכל מן העולה אכל בשר שאף פעם לא אוכלים בשר קורבן עולה שהוא כולו מוקטר על גבי המזבח לפני זריקת הדם של הקורבן על גבי המזבח מחוץ לחומה של ירושלים לפי דעתו של רבי שמעון בר יוחאי לוקה חמש הוא עובר על חמישה ייסורים אדם שהוא לא כהן שאוכל בשר קודשי קודשים קורבן עולה זה קודשי קודשים זה איסור אחד איסור שני על עצם זה שהוא אכל בשר עולה שאפילו כהן אסור לו לאכול אפילו כהן שאוכל שאר קודשי קודשים כמו השם וחטאת קורבן נולק כולו מוקטר על גבי המזבח אז אם כן זה האיסור השני סור השלישי על זה שהוא אכל לפני זריקת הדם שזה אסור לאכול אפילו בשר קודשים קלים כמו קורבן תודה שלמים האיסור הרביעי על זה שהוא אכל את זה מחוץ לאזהרה קודשי קודשים חייבים לאכול דווקא בתוך האזהרה של בית המקדש איסור חמישי על זה שהוא אכל את זה מחוץ לירושלים שאפלו קודשים קלים חייבים לאכול דקה בתוך החומה של ירושלים שואלת הגמרא וללקי נמי שיהיה חייב גם משום וזר לא יאכל כי קודש הם כל הקודשים אסורים לזר ויש כאן איסור נוסף אונה הגמרא נמילך דלק לכהנים חזי עליו הזה נאמר דווקא על בשר שלכהנים זה מותר וזה אסור לזר הה קורבן עולה דלקהנים נמי לא חזי גם הם לא יכולים לאכול בשר עולה אז על זה לא נאמר הלו המיוחד הזה בזר שואלת הגמ גמרא שאלה נוספת ולילקינמי שאותו אחד ילכה גם משום הוא בשר בשדה טריפה לא תאכלו שחכמים למדו מהפסוק הזה כיוון שיצא בשר חוץ למחיצתו חוץ למקום שהתורה ציוותה לאכול אותו שם הבשר נאסר באכילה אונה הגמרא הנה מי למתי הדברים האלה נאמרו שיש איסור הך בפנים חזי היכן שבתוך מקום מסוים הבשר הזה מותר אז מבחוץ יש כאן איסור נוסף הכה כאן פשר עולה דבפנים נמלו חזי גם בתוך המקום אין שום מקום שמותר לאכול בשר העולם לכן אין לו מיוחד על אכילתו מחוץ למקומו שואלת הגמרא ולילקינה מכדי רבי אליעזר שילכה על האיסור שרבי אליעזר למד דאמר רבי אליעזר הפסוק אומר לא יאכל כי קודש הוא והפסוק הזה דורש רבי אליעזר כל קודשים שנפסלו כל שבקודש פסול בא כתוב ליתן לא תעשה על אכילתו והרי בשר עולה זה קודשים שנפסלו מהאכילה אז אם כן צריך ללקות על האכילה של הבשר הזה הגמרא גם כאן הנמילי הדברים האלה נאמרו דווקא היח דקודם פסולו חזי דווקא במקום שלפני שהוא נפסל הוא היה ראוי הך קורבן עולה אף פעם הוא לא ראוי באכילה קודם פסולון נמי לא חזי לכן לא נאמר עליו המיוחד הזה שואלת הגמרא ולילקי נמי מקידח דרבי אליעזר שיעבור על איסור נוסף שדרש רבי אליעזר בברייתא דתניה רבי אליעזר אומר כל שהוא בקליל תהיה שבהמשך כתוב לא יאכל אז היינו קורבן נולש שהוא כולו מוקטר על גבי המזבח הפסוק בא ליתן לא תעשה נוסף על אכילתו אם הוא לא שרף את הבשר אלא אכל יש עוד לא תעשה אומרת הגמרא נכון אין אחי נעמי ורבה מה שהוא התכוון חמש 100 יקרא קם אמר מהפסוק שרבי שמעון דרש לא תוכל לאכול בשעריך שדרשנו ברחבה בדף יז שם באמת הוא לוקה חמש אבל באמת אפשר ללקוט עוד על עוד לו דינו יכול להיות שהוא עובר על עוד איסור באמת האיסור שרבי אליעזר דורש מקלל תהיה לא תאחד אמר רב גידל אמר בשם רב מביאה הגמרא סימן שיש מבררים שזה ראשי תיבות כהן וזר אכל שזה בעצם לעשות סימן על שני הלשונות בדברי רב גידל בשם רב פי לשון ראשון מדברים פה על כהן שאכל מחטת ושם לפני זריקת אדם לוקה מה הייתהמה למה הוא לוקה אמר קרא פסוק אומר על הכהנים ואכלו אותם אשר קופר בהם כהנים אוכלים מהבשר אחרי שהקורבן מכפר על הבעלים משמע לאחר כפרה אחרי זריקת הדם שהזה זה מה שמכפר אן הכהנים אוכלים לפני זריקת אדם לפני כפרה לא עכשיו אמנם זה מצוות עשה ואכלו אותם אבל זה לו הבא בכלל עשה לו הוא אתה מבין שלפני כן לא אתה אומר מתי כן אחרי שיתכפר אז תאכל זה עשה תאכל אז אבל אתה מבין שלפני כן לא אז זה לא שבא בכלל מה כן אתה מבין מה לא אז הוא אומר זה גם כן לא תעשה מקשה הגמרא מטיב רבא תורה מביאה סימני כשרות בבהמה וכל בהימה שיש בה שלושה סימנים. סימן ראשון מפרסת פרסה שה סוף רגליה חלוק לשניים לשון פרוסה הפרסה של הפרוסה ובנוסף שוסת שסע שתי פרסות גם הציפורניים של ה חלוקות לשניים רש"י כותב שמה על המקום שיש מקרים שהיא אמנם מפרסת פרסה אבל הציפורן שלה לא אה חלוקה לשניים אלא יש לה ציפורן אחת זה סימן שני שהציפורניים הם חלוקות סימן שלישי מעלת גאירה שאחרי שהיא בולעת היא מעלה את זה שוב ולעסת מחדש ורק אחר כך בולעת בבהמה אותה תאכלו נדייק מהפסוק אותה תאכלו ואין בהמה אחרת תאכלו היינו בהמה שאין לה את סימני הקשרות האלה אסורה באכילה ואם כמו דכה אמרת שבמקרה כזה שיש מצווה תעשה אותה תאכלו ואתה לומד מזה לא תעשה שאחרים לא זה נקרא לא תעשה אז אם כן נשאלת השאלה אם כבר יש כאן לא תעשה למה התורה צריכה לכתוב מפורש על אלה שאין להם סימני כשרות את זה לא תאכלו בשבילו תעשה למה לי אפשר כבר ללמוד את זה מהעשה שאתה מבין אם אם יש סימני כשרות כן אתה מבין אתה לא תעשה שאם לא אז לא רואים מכאן שבשביל לא תעשה צריך לפרש לא זה שאתה מבין לבד ממה כן מה לא זה לא נקרא לא תעשה אלא היא יתמר רחיתמר אם נאמרו דברים בשם רב הם נאמרו בצורה הזו אמר רב גידל אמר בשם רב לא כהן שאכל מחטת והשם לפני זריקה אלא זר אדם שאינו כהן שאכל מחטת והשם לפני זריקה וגם לא שהוא לוקה אלא פטור ממלכות מה תעמה למה הוא פטור הרי בזה שהוא אכל קודשים הוא עבר על הלא תעשה של וזר לא יאכל כי קודשם אמר קרא באותו פסוק כתוב לגבי הכהנים ואכלו אותם אשר קופר בהם לכן דורשים רק חדיקרינן בי כשקוראים בבשר של הקורבן ואכלו אותם אשר קופר בהם שהכהנים יכולים לאכול ממנו אז לגבי זר קרינן בי קוראים בו וזר לא יאכל קודש וכולי אחד אלוקרינן בי ואכלו אותם אשר קופר בהם. אם עדיין לא זרקו את הדם של הקורבן אז עדיין לא קופר אז הכהנים לא יכולים לאכול אז אם כן לא נאמר כם ואכלו אותם אשר קופר בהם על זה גם לא נאמר לא קרינן בי וזר לא יאכל וזר באמת לא לוקה אמר רבי אלעזר אמר בשם רבי יושיה ביכורים שבעל השדה מביא פרי ראשון שגדל אצלו משבעת המינים לירושלים לבית המקדש הוא מניח לפני המזבח ח וקורא הרמי עובד אביאר הפסוקים שמובאים בפרשת כי תבוא אם לא עשו את כל סדר הביכורים איזה חלק מעקב ההנחה לפני המזבח מעכבת בהן בלי זה הכהן לא יכול לאכול לאכול את הביכורים אבל קריאה של הפסוקים של מקרא ביכורים אין מעכבת בהן וגם אם לא קראו את הפסוקים כהן יכול לאכול מהביכורים. שואלת הגמרא ומי אמר רבי אלעזר בשם רבי יהושע כך אחי שהקריאה לא מעכבת. והרי אמר רבי אלעזר אמר בשם רבי יושיה הפסוק אומר על בכורים ושמחת בכל הטוב. דורשת המשנה במסכת ביכורים פרק א' משנה ו רש"י מביא את זה שאם אדם מביא ביכורים בזמן שמחה שזה מחג השבועות עד חג הסוכות שבעלי השדות שמחים כיוון ש באים ולוקטים את הפירות בזמן כזה מי שמביא ביכורים גם קורא מקרא ביכורים אבל אם הוא מביא מקרא אם הוא מביא ביכורים אחרי חג הסוכות אז הוא כבר לא קורא מקרא ביכורים אז אם הוא הפריש ביכורים קודם לחג הסוכות שזה עוד זמן שמביאים וקוראים ועבר עליהן החג לפני שהביא אותם לבית המקדש ירקבו ככה אומר רבי אלעזר בשם רבי יושיה מה לו משום דלומצי למי קרא עלן כיוון שהוא לא יכול לקרוא ויש קדעתך אם יללה בדעתך קריאה אין מעכבת בהן המן ירקבו תביא אותם לבית המקדש בלי לקרוא ענה הגמרא כמו דברי רבי זרע דמר רבי זרא לגבי מנחות שצריך להביא אותם בכלי שמכיל 60 מסרונים שזה חכמים קיבלו שאפשר לערבב טוב את הסולת עם השמן זית של המנחה אבל אם זה יותר מ60 מסרונים אז כבר אה המנחה הזאת אינה כשרה אלא צריך לחלק את זה לשני כלים ואף על פי שבלילה לא מעכבת הבלילה של המנחה של הסולת עם השמן זית בכל זאת כל הראוי לבלילה אין בלילה מעכבת בו וכל שאינו ראוי לבלילה ברגע יש לו יותר מדי נפח של מנחה ואי אפשר לערבב טוב את הקמכם השמן בילה מעכבת בו אז רואים שעל כל פעמים צריך שיהיה ראוי לקיים את מצוותו אותו דבר גם לגבי ביכורים אמנם אפשר לומר כמו שאמר רבי אלעזר בשם רבי אושיא שמצוות קריאה אינה מעכבת אבל צריך שיהיו ראויים לקרוא עליהם ולכן חג הסוכות כיוון שאי אפשר לקרוא מקרא ביכורים אז הביכורים ירכבו מביאה הגמרא רבי אח בר יעקב הוא שנה את המאמר ששנינו בשם רבי אלעזר שאמר בשם רבי יושיה שבביכורים ההנחה מעכבת והקריאה לא הוא רב אח רב אח יעקב מתנלה הוא שנה את זה בשם כדי רבי יסי שמר בשם רבי יוחנן וקש אלי הייתה לו סתירה דברי רבי יוחנן על דברי רבי יוחנן ומי אמר רבי יוחנן ביכורים ההנחה מעקבת בהן והקריאה אינה מעכבת בהן והרי הייתה שאלה שרבי יסי שאל את רבי יוחנן באמיני רבי יסבי יונ יוחנן ביכורים מתי מותרין באכילה לכהנים? ממתי הכהנים יכולים לאכול את פירות הביכורים? אמר לי, השיב לו רבי יוחנן, ביכורים הראויין לקריאה שאפשר לקרוא מקרא ביכורים. כגון אם הוא הביא את זה בין חג השבועות לחג הסוכות, מי שקרע עליהן הם מותרים. ושאינן ראויים לקריאה. כגון מחג הסוכות עד חנוכה שמביא ואינו קורא. אז הם מותרים לכהנים מי שראו פני הבית, מי שהכניס אותם לאזהרה. קשיה. יש כאן סתירה בדברי רבי יוחנן שמצד אחד הוא נקט שקריאה לא מעכבת ומצד שני הוא משיב לרבי יא שאלה הראויים לקריאה מותרים באכילה רק לאחר הקריאה אתה אמרת שקריאה לא מעכבת לכן קשיה שמצד אחד הוא אומר שההנחה מעכבת וכשהוא משיב לרבי יסי הוא אומר שביכורים שלא קוראים עליהם מותרים באכילה לכהנים על ידי שהריז אותם לאזהרה אפילו קודם ההנחה על גבי המזבח מתרצת הגמרא קריאה הקריאה לא קשיה מה שהוא השיב לרבי יסי שקריאה מהכבת מהכהנים באכילה הרבי שמעון זה כדעת רבי שמעון ומה שהוא אמר שהקריאה לא מעכבת זה כמו דעת רבנן וכן הנחה הנחה נמי גם לא כאשיה זה גם לא סותר מה שהוא השיב לרבי יעשי שהנחה לא מעכב קבת זה כמו דעת רבי יהודה ומה שהוא השיב שהנחה מעכבת זה כמו דעת רבנן שחולקים מה רבי יהודה איפה ראינו שיש ויכוח בין רבי יהודה וחכמים אם הנחה מעכבת או לא דתניה רבי יהודה אומר שהנחה אינה מעכבת פסוק אומר והנחתו לפני השם אלוקיך זו תנופה שצריך להעניף את הביכורים אתה אומר זו תנופה להרי להניף אונו ההנחה ממש לפני המזבח כשהוא אומר בתחילת הפרשה והנחתו לפני מזבח השם ויניחו לפני מזבח השם הרי ההנחה אמור המן מקיים והינחתו זו תנופה ומזה שרבי יהודה לומד תנופה מונחתו מסתבר שההנחה אינה מעכבת כי לפי דעתו התורה לא כתבה פעמיים והיא נחתו היא לא כתבה פעמיים את ההנחה ומנתנה דפליגה ליד רבי יהודה מי הם הרבנן שחולקים על רבי יהודה דברי רבי אליעזר בן יעקב היא שהוא לומד תנופה מפסוק אחר ואם כן נמצא שהפסוק כתב פעמיים הנחה מכיוון שזה כתוב פעמיים יש כלל הכתוב שנה עליו לעקב זה שכתוב פעמיים זה אומר שזה מעכב דתניה ברייתא פסוק אומר ולקח הכהן את הסע אתתנם מידיך לפי דברי רבי אליעזר בן יעקב זה לימד על הביכורים של תאונין תנופה מכאן הוא לומד את זה אלה דברי רבי אליעזר בן יעקב מה הטעם רבי אליעזר בן יעקב איך הוא לומד את זה מהפסוק הוא לומד את זה בגזירה שווה התיה יד יד משלמים כתיב ח כתוב כאן לגבי ביכורים יד ולקח הכהן התנה מידיך וכתיב כתוב לגבי תנופה וקורבן שלמים ידיו תביא ענה את אישי השם. כתוב בהמשך את החזה להניף אותו תנופה לפני השם. לומדים על ידי הגזרה שבה שהלקיחה של הכהן של הביכורים היינו הענפה. ובנוסף לעצם הענפה מהגזירה שבה לומדים מה כאן כהן כי כתוב לקח הכהן לגבי ביכורים אף לאלן לגבי שלמים הכהן הוא זה שמניף. ומה לאלן? בשלמים מפורש שהבעלים מניפים ידיו תביאינה את את אישי השם להניף אז שם כתוב שהבעלים מניפים אף כאן לומדים שהבעלים מניפים רק כיצד איך גם הכהן וגם הבעלים מניפים גם ביכורים וגם שלמים התשובה היא בשניהם מניח כהן ידיו תחת ידי הבעלים וכך מניף היינו גם הבעלים וגם הכהן עד כאן דף יח
לצפיה בתכנים נוספים: