הדף היומי מסכת זבחים דף פז

הדף היומי בעברית מבית "דרשו" עם הרב אפרים סגל שליט"א
לשיעורים נוספים: - http://www.dirshu.co.il

הדף היומי מסכת זבחים דף פז

זבורכים דף פז מתחילים בסיעתא דשמיא סוף דף קודם שתי שורות מלמטה סוף השורה איתמה ראינו במשנה שאיבורים שהתקשו על המזבח שרירה אז בחצוס זה הם נחשבים כמורקלים מחצוז וילוך אם הם הפקו על המזבח לא מחזירים אותם מביאה הגמורה שתי מחלוקות תמר פירשו האיברים האלו שנשרפו מתייבשו עדיין לא נעשו כדשן הם פירשו שמזבח קודם חצוס והחזירון אחצוס זאת אומרת שבחצוס הם לא היו על המזבח אז רבי רב חיזדה מזכימים עוד מעט נראה שדה שיטה חולקת שכיוון שבחצוס הם לא היו על המזבח אז חצוס לא קובע בהם עיקול אז מתי כן הם יחשבו כמעוקלים רב אמר חצו שינוקטון כשהוא יחזירם על הבזבח יגיע חצוס לילה הבא אז ישב כמעוק אפילו שזה לא נעשה כדשן רב חיזדו אמר עמוד השחר שלו באותו לילה אוקלטון אמר בירם הייתה מדר חזדה תעמו של רב במובן צריך חצוס כמו שכתוב בפסוק כמו שלמדנו רב למד בפסוק חצוס אז לא היה בחצו זה יהיה בחצו הבא מה אתה משה רב חיזדה הוא לומד בקלב חומו חצוס שאין לו לינה חצוס לא גרם על האיברים שנמצאים על קרקע זורה שהם יפסלו בלינה הרי כל הלילה כשר לעלותה מן הקרקע למזמח כמו שכתוב בפסוק לא יולין חילב חגי עד בואיקר אבל כל הלילה יולין בשונה מדם שאצלו לנה פוסלת בשקיע סחמון אויסעיקול חצוז גורם עיקול אפילו שהוא לא גורם לי למה שלא על המזבח הוא גורם למה שכן על המזבח והוא כבר נעשה באופן של שרירה שהוא יחשב כמעוק עמוד השח שיסלין על מה שנמצא מחוץ למזביחנו דין שיסיקו למה שנמצא על המזבח מחלוקס נוספת פירשו אל העברים משריר קודם חצוסמזח והרזירון לאחר מודשחר רבמר חצות שני שהלילה הבא אוקלטון רב חיזד אומר כיוון שלא בחצות ולא בלסשחר מול המזבח אין בו אין עיקו לאילום ומתי כבר לא יהיה בהם שהם יעשו דשן וראשי אומר וכל שפוקין יחזיר וזה אחרונים מתקשים כי ברגע שזה לא היה למזבח בעלמוד השחר זה נפסל בלינה אז לא מחזירים זאת יש כמה תירוצים על כלפונים שתי מחלוקות ברב לרב חסדה אבל שניהם מסכימים כמו שאמרנו שאם בחצוס זה לא היה למזבח אז חצוס לא גרם לזה עיכול לרב יוסף מי אומר ומן לי דחצמזח משוי עיקול רק מי שנמצא למזבח באותו זמן דילך דמש כחלו משויקול איברים שהיו עלי שמרוכה והתייבשו כמו שדיברנו נעשו שרירה לא משנה חן הם בנקודת זמן שלחצוס הם כמעוקלים על ידי החצוס ולכן גם אם יפרשו לפני חצוס מגיד גיע חצוס הם כבר נחשבים כמורקלים שולחו מסום שלחו מרסל לבובל חסרב יוסף תמנה מקדס רב יוסף אומר ברב פירשו קודם חצוס האיברים האלו שנעשו שריר והזירונח חצוס לאהנים ולא מוילים אין בהם בהילה כמה של צריך להחזיר אותם כחצוס גורם להם עיקול מדרבונון לא נהנים הם וכן תונבר כפור פירשו כן חצוס והחזיר לאחצ יוצ מדי מאילה הם יצאו מדי מאילה בנקודת זמן של חצוס אומר לרב פופליה וכאשולחם רב יוסף הרי שלחו מארץ לומר שהלכה כמותו וגם כך אמרו ברב וחנתו בכפורה רבי ורב חיזדה במי פליגה ששניהם אומרים שאין ניקול בחצוס אז מהיספס הגימור משמע שהגמורה מבררת מה הם נחלקו מה יקרה מה הם נחלקו הם חולקים על רבי יוסף אז תוספס אומרים שהגמור הבינה שהם לא חולקים אז במה הם חולקים באמת בסעיף אורלהשלמה כותב שאפשר לפרש שקבלת הגמורה נכון שרבי ורב חיזר חולקים הרב יוסף אבל לדידן הרי ודאי לא חולק הרב יוסף אז מה תצא נפקמינ לדידן במחלוקס שלהם אומר לי אמר לו הבעיה בשמינים איברים שמנים אפילו שהם הוקשו זה לא נחשב כעיכול כיוון שהשומן שלהם מעכב אותם מליעשות דשן אז אז אז פסמס מתקשה אז מה הכוונה אז באיזה אופן נחלקו רבי ורב חיזדה אז מפרש שמדובר שבחצוס הם היו עדיין שמנים ולכן א החצוס לא גרם להם עיקול אך כך כך הם התייבשו על האש כ הוא החזיר אותם על המזבח בזה הם נחלקו החזון איש מוסיף אילו הם היו על המזבח בחצו אז ברגע שהתקשו אפילו שהתקשו אחרי חצות השומן שלהם התקשה גם זה נחשב כמעוק כי בחצו זה היה למזבח ואחר כך השומן גם מתייבש ומחשב כמעוקל. מה שאין כן אם בחצוס זה לא היה למזבח ובחצוס היה בהם עדיין שומן ואחר כך הוא החזיר אותם אז מתי הם נחשמים כמעוקלים אפילו לפני שנעשו אפר בזה נחלקו רבי ורב יוסף מביאה הגמורה בוא מיני רובה מרבה לנה מיעלס ברוישו של מזבח אונו מועלס ברויש של מזבח הזכרנו שאמורים בשר של אוילו נפסל בלינה כשעבר עליהם בווד השחר כל הלילה זה מחוץ למזבח הוא נפסל השאלה היא מה קורה שהוא נמצא על ראש המזבח האם הלי גורמת לזה פסול או לא מברר את הגמור היך אדום באיזה אופן הסתפק רובה אילמד לא יורדו זה עדיין נמצא על המזבח רש"י אומר שלא במרוכה מהשמע אם זה על המרוכה אין בכלל מה לדבר ודאי שזה לא נפסל אז נמצא ברוי שהמזבח לא עלגע במרוכה אז מה זה משנה גאיין הוא אמר שזה נפסל אבל זה נמצא למעלה אשתלונו באזורי שזה זה ודאי נפסל כי באלו סשחז על קרקעזורה אמרשים מאלו אותם למזבח דלא ירדו כל הפסולים שאולו לא ירדו אם נמצאים ורואי שיש המזבח מבואה אז מתי הספק שרוב ולא דיורדו האיברים היו כל הלילה על המזבח אחרי עמוד השחר הם ירדו מהמזבח השאלה היא האם מלינה הועילה לפסול אותם ולכן כיוון שהם ירדו אז למדנו כל הפסולין שיורדו לא יעלו בחזרה או שמה כלל אוכל חל עליהם פסולינה כיוון שהם שהם היו על המזבח בעלו עשה שחר ומה הצדדים לשולחון מדמינלי לא האם מדמים את המזמח לשולחון בשולחון לחם הפונים שנמצא עליו לא נפסל אפילו שהולן אחרי זמנו דתנן המסכס מנוחס רשי מביאים מה שנשנו שם בתחילת המשנה אם הוא סידר את הלחם ואת הבוזיכים במקום בשבת ביום ראשון והגיע השבת הוא הקטיר את הבוזיכין אז זה פסול כיוון שצריך שהלחם יהיה משבת עד שבת שבעת ימים אז כיצד יעשה זה שסידר את הלחם ביום ראשון יניח את הלחם מהשולחן עד שעה בסבא ואפילו שנמצא שהלחם היה לשולחן לא שבעה ימים ל-13 ימים אפילו אין לשון חוני עם רבים אין בכך כלום זאת אומרת שמה שנמצא על השולחן לא נפסל בלינה אז ייתכן שהמזבח כמו השולחון והאיברים שנמצאים על המזבח לא נפסלים בלינה אז אפילו שהם ירדו אחרי ליס השחר יחזו ויעלם או דילמה משווים את המזבח לקרקעזורמדמינן כרי המזבח הבנוי הוא דומה לרצפת הבניין לא דומה לשולחון שהוא כלי שורש אז ממילא זה דומה לאיברים שלנו בקרקעזור שהם נפסלים בעמוד השחר ולכן הם נפסלו האיבורים אפילו שהם היו בראש המזבח בלס השחר ולכן ודאי שכל זמן שנמצאים שם מקטירים אותם אבל אם ירדו לא יעלו זה הספק אומר לי אמר ל רבי אין לינה בראשש שם מזבח זה לא נפסל מבררת הגמורה קיבלה מן רוב קיבל זאת או לא תוש מה כעת תפשות הגמורה שלא רק שהוא נשאר בספקו אדרבה הוא חלק למעשה על רבי והוא סובר להפך ויתמר איבורים שלא נו באזורה מכתב לך כל הלילה כמו שדיברנו לנפוסלת רק בלוס השחר מה קורה אם לון כבר על מוד השחר אבל העיבור הם נמצאים ברויש שמזביח אז שוב מקטבולך לאלם זה גם מוסכם על כולם כפיל אם נאמר שלינ מועלס בראש המזבח אמרנו כל זמן שזה למעלה ודאי אם לאו לא ירדו אז ודאי שאם נמצא למעלה לא ירדו א מה קורה אם האיבורים לא נושמזח ואחרי אלוס השחר יורדו רב אומר יעלו כמו שאמרנו רבי סובר שאין לינמלס בוש שם מזמח רוב אומר לא יעלו כי לינמוס והם פסולים וכים שיורדו לא יעלו שמע מנו לא יקבלו מני אלא הוא חולק עליו שמע מינו מה ראינו במשנה הוא קשם שהמזבח מקדש וכולי קר גם הכבש מקדש וקר גם כלי שורסון רבנון כתוב הפסוק על הנגיע במזבח הכי קדוש הנהגע במזבח אין על המזבח כבש מנין שפסולים שעלו על הכבש לא ירדו אלא יוקטרו תעבוד לו מה אס המזבח כתוב הפסוק ומושכתו אס המזבח אס לרבו סס הכבש כלי שורש מנין שמכבשים את הפסולים תמוד לא ימר כולנו הגיע בו הם איקדוש כך כתוב לגבי כלי שורש עכשיו נראה לגבי מה כלי שורש מקדשים בוא מיני רשלו קישמר רבי יחנון כלי שורש מה הוא שקדשו את הפסולים? אז רש"י מסביר שרבי יוחנן הבין שספקושר אשלוקש זה לגבי פדיון הכלל הוא מנוכז ונסוכים שאדם הקדיש אותם עדיין אין להם גדוש הגוף ולכן אם הם נטמעו אפשר לבדות אותם אפשר להעביר את הגדוש שעל כסף הם יוצאים לחולין ועם הכסף קונים אחרים טהורים מה קורה אם המינחו והנסח כבר נכנסו לכלי שורס וכבר קדשו קדושס הגוף אם נטמעו אין להם פדיון אז רבי יוחנן שהספק של רשלוקיש מה קורה באופן של מינחו שנטמעה עוד לפני שנכנסה לכלי שורש למשל ועכשיו הכניסו את המינחו לכלי שורש האם כלי שורש מקדשים גם את הטמאים ואת הפסולים בקדושס הגוף ואי אפשר לבדות או לא כיוון שהיא נכנסה לכלי שורס כשהיא כבר הייתה טמאה אז הכלי שורס לא מקדש אומר לה אמר לו רבי יחונון מה הספקת ניסוע ראינו אצלנו במשנה שכלי שורש מקדשים אז שוב אין לזה פדיון מה ראינו במשנה כשם שמזבח וכבש מקצר לו כך כלים מקצ'ים אומר להסביר לרשלוקיש ודאי שאני יודע את המשנה ואני יודע שאין להם פדיון מתח לפסולים השאלה שלי הייתה לכתחילה לי קורב קומי בואו לי הספק שלי הוא האם כוונת המשנה שכלי שורס מקדשים פסולים כשם שהמזבח מקדש וכשם שהכבש מקדש דהיינו שמתה וילך אפשר להקריב זאת לכתחילה או לא לגבי כשרות להקרבה הכלי שורס לא מקדשים את הפסולים אמר לו רבי יחנון הונם מתנינה גם את זה שנינו ראינו לייל אחד מהדברים שמעול לו לירד זה באופן שקיבלו פסולים את הדם משל כהן טמא הוא עשה את קבול הסדם וזור כוסדומוי אז אם אחר כך הקטירו האימורים עלו על המזבח לכתחילה לא מקטירים אותם אבל אם עולו לא ירדו עכשיו כך אומר ל רבי יחנון מה הכוונה שקיבלו פסולים וזורקו הו זה ו' החיבור מה אליו שקיבלו פסולים וזור קופסולים זאת אומרת שכהן פסול גם עשה את הקבולה וגם את הזריקה לכאורה מה זה חסר ברגע שהכה פסול עשה את הקבול אז אדם לא עומד לזריקה והאימורים לא עומדים להקטורה אלו מי זה בא להשמיע לנו אם רק קיבלו פסולים עדיין אפשר לזרוק למה כיוון שהדם נכנס לכלי שורש והכלי שורש מקדש גם דם פסול להקרוב ולכתחילה וממילא אפשר רק לכתחילה לזרוק את הדם מכיוון שזה זרקות אדם לכתחילה אז העיבורים לא רק עם אולו לא ירדו אלא לכתחילה מקטירים אותם רק כיוון שגם זורקו פסולים אזדומים אז הזריקה הייתה בפסול ממילא העיבורים לא מקטירים אותם רק מולו לא ירדו אז לכאורה אפשר לפשותט מכאן שכלי שורש מקדש להיקרב לכתחילה דוכה שלו כשלוי כוונת המשנה או או שקיבלו פסולים שזרוקו פסולים ומה החידוש חידוש החידוש הוא שבשני האופנים בין אם הקבול הייתה בפסול בין אם הזריק הייתה בפסול נכון שלכתחילה לא מקטירים אבל אם לאבורים לא ירדו אז למיסה לפי שיטת רשלוקיש הדבר נשאר בספק עוד ספק מספק את הגמורים אויר מזבח כמזבח דומה אוי לאי האם המזבח מקדש פסולים להיקרב דווקא עם האיברים נוגעים במזבח רק אז אם הולו לא ירדו ומקטירים אותם או אפילו הוא טלה איברים פסולים באוויר רוש המזבח כמזבח דומה ולא יורדו או לא תוש מה למדנו במשנה כשם שהמזבח מקדש כך כבש מקדש זאת אומרת שאיבורים שעלו על הכבש אפילו שהם פסולים למשל הם איברים טמאים מעלים אותם למזבח ומקטירים אותם ו אמרס אויר מזבח לו כמזבח דומה ממילא אויר כבש נמה לו ככבש דומה איך מעסיק מכבש למזבח אז איך הוא כעת מעלה ומקטיר הוא מגביע את זה הוא מעלה עלזת למזבח ברגע שהוא מגביע זה באוויר הכבש אבלוד ברגע שיורדו לא יעלו ככה אמרנו לגבי פסולים אלו מי בהכרח שאויר מזבח כמזבח ולכן יכול להרים זאת הוא נמצא כל הזמן מעל הכבש וכך לעלות את המזבח או את הגיבור זה לא ראיה ייתכן שאבויר מזבח לו כמזבח ואבויר כבש לו ככבש רק מה הכוונה שאם זה הגיע לכבש מעלים ומקטירים זאת דנוגדלי הוא גורר את האיברים עד המזבח בלי להגביע אותם שואלת הגמורה ואויר יש בין כבש למזבח כמו שלמדנו בדף סבז שהיה קצת אוויר כשהוא מגיע כנגד אותו אוויר אז אם תאמר שאוויר מזבח לא כמזבח אז כורוד בישלים אוויר מזבח כמזבח אז גם כנגד האוויר שבין הכבש למזבח היה שם למטה את היסוד ואת הסובב אז זה תמיד מעל אוויר המזבח אבל אם תאמר שאויר מזבח לו כמזבח אז כשעובר האיבר מעל האוויר הזה אפילו שאתה גורר את האיבר כבר אז הוא ירד מהמזבח ושוב אם יורד הוא לא יהיה לו בחזרה אלא בהכרח שבמזבח כמזבח תוכה גמור לא ייתכן שמזבח לו כמזבח והוא צריך לגרות את האיברים הכבש למזבח מה שאלת יש אוויר רובו לכבש ככבש רובה למזבח כמזבח הרי כשמעלים את האיבורים אז כל הזמן או שרוב האיבר על הכבש או שרוב האיבר על המזבח ואז המיעוט שנמצא מעל האוויר שבין הכבשמזבח נגרר אחרי הרוב אז הוא נמצא או בכבש או במזבח אבל תמיד הוא נוגע באחד משניהם הגמורים כך תפשוט מהות טבשות מכאן או דבור רומחומה מה הוא הסתפק יש חיבול לעיני לאלווי האם כשיש איבר שהוא פסול והוא עלה על המזבח אבל לא כל האיבר עלה על המזבח מיעותו בולט החוצה האם אנחנו אומר אומרים זה מחובר וכיוון שרובו נמצא למזבח אז רובו ככולו ואפשר להקטיר את כולו או לא ונחשב כמפורר ומה שבחוץ בחוץ תפשט מכאן יש חיבור. כי אם אין חיבור אז כל חלק וחלק שעובר מעל האוויר שבין הכבש למזבח, אם תאמר שאוויר מזבח כמזבח, אז הוא נפסל ושוב אי אפשר לעלות אותו הלאה. אומרת הגמרא, הוליקה שבאמת לפי צד שנרצה לומר שאוויר מזבח לו כמזבח, תפשוט באמת נפשות מזה שאפשר לעלות מהקבע שעדי גרירה למזבח את ספקו שרום בחומה. ממילא אי אפשר לפשוט עדיין את הספק שלנו האם הביאו מזבח כמזבח או לא. מה הזכיף לרוב ברב חוננון איך ייתכן להסתפק בכלל יש צד שעביר מזבח כמזבח איך יתכן והיא אמר סביר מזבח כמזבח דומה אוילה סעוף שמולקים אותה בראש המזבח דפוסלו במחשובה היא נפסדת במחשב ספיגול של חוץ זבנוי איך משכחס לו איך זה ייתכן או כל טו מזבח מה הכוונה מחשב ספיקו זה למשל אם הכהן מלק את אוסוף ובשס המליק הוא חשב שהוא יקטיר את בשר אוילו למחרת במקום להקטיר זאת היום אז זה נחשב כפיגול ואפילו אם הוא רוצה להקטיר בזמנו פסול מהקטורת מי שאוכל מהבשר חייב קורס אבל הרי היסוד של פיגולו שאם הוא יעשה בפועל את מה שהוא חושב זה יפסל למשל אדם שמלק אוילסוף והוא חשב שיקטיר את הוילסוף למחרת הרי ברגע שיעבור עליס השחר העוף יפסל בלינה אז כעת זה יפסל מהקטורה אז גם מחשבה לעשות כך פוסלת אבל אם הוא יעשה כך בפועל זה לא יפסל אז ודאי שהמחשבה לא פוסלת אם תאמר שעובר מזבח כמזבח דומה כשהכהן עומד עמו לסוף וריש המזבח והוא מולק והוא חושב אני אקטיר זאת למחרת הרי אם הוא יעשה זאת בפועל שהוא יעמוד כאן עד למחרת ווא יקטיר אז היא תהיה בסקטורים אפילו אם נאמר שלינם מוילס בראש המזבח הרי כוזמה שזה נמצא בראש המזבח אם לא לא ירדו. אז איך ייתכן שהמחשובת תפסול בכזו מחשובת שאם יעשה כך בפועל זה לא יהיה פסול זה יהיה ראוי להקטורה אלו מי בהכרח שאויר מזבח לא כמזבח ולכן אם הוא באמת ישאיר אתל הסוף עד למחרת אבל הוא לא משאיר זאת על קרקע המזבח אלא הוא עומד ומחזיק זאת בידו אז זה כן יפסל בעלו השחר וזה לא יחשב כנמצא בראש המזבח שמו לירדו כזה נמצא רק באוויר המזביח וזה לא יקשר להקטורת לכן גם מחשוב ולעשות כך זה מחשב הספיגו שפוסלת אז בהחלט שאויר מזבח לא כמזבח מה הזכיף לו רב ש ברשי הלא מולי למה לא שייך גם אם נאמר שאויר מזבח כמזבח שייך משכחס לו כגון דומבי שסמליקה הריני מולקנס להורידו למוחו אחרי שתיפסל בלוס השחר ולהלוס בחזרה ולהקטירו אז אם הוא יקיים בפועל את המחשבה הזו היא תהיה פסולה כי נפסלה בלי לנה וירדה אז מועילה מחשוב זו לפסול לכתחילה אומרת הגיבורני לרובה דאומר לנסבר מזבח אז באמת תיפסל כשהיא תהיה במזבח בלס השחר והוא יוריד הוא ירצה להחזיר ולהקטיר אלו לרע בדומר אין לינמוס בראש המזבח לסלמחשבתי גם אם הוא יקיים את מחשבתו ואחרי עלס השחר הוא יוריד ויעלה בחזרה זה לא נפסל כיוון שזה לא נפסל בלוס השחר זה על מזבח אלא בהכרח שאויר מזבח אין מזבח זה כן נפסל אפילו שזה בא לו השחר במזבח כי זה לא היה על קרק המזבח הגמור לרב שכחסמר הרי מיל מנס לאמוד השחר אוליסולחמוד השחר אם הוא יעשה כר בפועל זה ודאי פסל בלינה כי לפני הלוס השחר הוא הוריד בלוס השחר זה היה בקרקע זורה זה נפסל בלינה אסור להקטיר זאת אז מועילה מחשוב ולפסול מסיים רב שימי אדרבה להרגיס דביר מזבח כמזבחדומה דיסל כדויר מזבח לו כמזבח דומה חטוס אוף פסולו איך מה זה מדומו אבל יורוד אחד האופנים שלמדנו לאיל שמעולו לא ירדו זה חטוס שנשחתה שלא ימו שנזרקדומו שלא ילמו פסול שלא י שמו נוהג בחוסה פסח אז אם לכתחילה לא מקטירים או לא ירדו עכשיו כך חט אוסוף אפשר למלוק בכל מקום. אז נכון שלכתחילה לא מולקים זאת על המזבח אבל אם הוא עמד על המזבח ומלק זה כשר. רש"י מביא מולקו בכל מוקר מזבח כשירו. מה שכן פוסל בחט הסוף זה אם הוא מזה מהאדם בחצי העליון של המזבח ולא בחצי התחתון. כי דווקא אוילסו בחצי העליון חטסו בחצי התחתון מתחת לחוט הסיקרו. אז מה קורה אם הוא מלק את חט הסוף בפסול? דהיינו הוא מלק במחשבה שלא לשמו. והוא מת בראש המזבח. אז זה אחד מהדברים שאמרנו כל הפסולים מולו לא ירדו כולל חטו סוף שמול כו שלא לשמור בראש המזביח איך אתה אומר לו אם לאו לא ירדו ותזה את הדם הרי כשהוא צרוב בא לעשות את הדם הוא מגביע והוא מטיז מרחוק אז אז זה יורוד אלו מי בהכרח שאביר מזבח כמזבח אז נכון שהוא מרחיק קצת מהמזבח כדי לעשות אבל עדיין יש את היסוד למטה אז זה באוויר היסוד באוויר המזבח זה לא עולם לא ירד אז בהחלט עכשיו במזבח כמזבח עוד טענה שאר פסולים כל פסול דם בבהמה לפי רבון גמליאל שאומר שגם דם פסול למולו ליעירד אז למשל דם אוי לו שנטמע הוא נפסל איך זורק לו מדומו אם הוא עלה על המזבח הוא זורק א כדי לזרוק הוא צריך להתרחק קצת מהמזבח ולזרוק אלו מי בהכרח שאויר מזבח כמזבח וזה באוויר שמעל הסויב היסוד תלוי איזה זה קורבן ומשמע מרשי שרק הראיה שנייה זה רק לדעס רבון גמליאל שהוא אומר שגם דם פסולמול לא יירד הראיה הקודמת מחטוסוף זה גם לפי רבי יהושע מסביר הזה חטוידו רשי סבר שרבי יהושע שחולק על רבי רמון גמליאל ואומר רק בבשר ולא בדם זה דווקא בקורבנות בהמה שיש גם דם למזבח ויש גם מימורים למזבח מה שאין כן בחט הסוף שכל הבשר נאכל ורק דמה נזרק על המזבח אז גם רבי יהושע מודה הקופונים טוען רב שימשתי אלו אני יכול להוכיח לך שאויר מזבח כמזבח כי אם לא איך הוא יכול לעשות אומרת הגמורה זה לא ראיה דמה גלו הוא כל הזמן מחזיק את כלי השורש לאדם הפסול או את חטו סעוף הוא מחזיק זאת צמוד למזבח והוא יורד מראש המזבח הוא מחזיק זאת צמוד לקיר המזבח וכאן מוכח שגם הקיר של המזבח הוא קולט לא רק הגג של המזבח קולק פסולים כך מידי קר מקדש דוד ואז הוא מגיע מבחת תוסוף למטה מחץ התחתון של המזבח ומה זה כמו כן עם הקלישורס של אדם לפי רבון גמליאל הוא כל הזמן רואה שהכלישורס הגע בגג המזבח אחר כך בקיר המזבח וכך הוא מזה מקשה הגמורה בעוף שלחת הסוסוף או הזוי מיצוי זה מיצוי כשהעוף נוגע בקיר זה עושים בוילסוף לא בחט או שם צריך לעזות מרחוק לין דמים פסולים של באימם הו זריקה אם הוא עומד סמוד לקיר של המזמח שפיכי זה שפיכה כל אלה שנזרקים צריך להתחיל לעשות זריקה לא שפיכה ואד גם אם נאמר שנחשב כזוה וזריקה דרך הזוה בכך דרך זריקה בכך אלא בהכרח שהוא כן מרחיק ואיך זה כשר כאבויר מזבח כמזבח אומר הבה שזה לא ראיה אידנו כתלו בראש המזבח אונמ כי קומה דתלינו בקניה אתה הבאת ראיות מאופנים שהכהן עומד על המזבח כשהאדם שמחזיק את החטוס האדם שמחזיק את הכלישורס עם אדם עומד על המזבח אז כיוון שהוא נוגע במזבח אז מה שבידו גם כאילו נוגע במזבח לכן זה לא לנו ספק כל הספק שלנו זה כשהאדם הכהן עומד על קרקע זורה ולא מחזיק את האיבורים או את הדם לפי רבון גמליאל במקל בגובה מעל המזבח, באוויר המזבח. כאן אם תסתכל על מי שמחזיק עומד על קרקע זורים. אם תסתכל על האבורים, הם לא נוגעים במזבח, הם רק באוויר המזבח. מי בזה הסתפקנו האם אוויר מזבח כמזבח ולא יירד או עבור מזבח לא כמזבח וירד? תיקון נשאר בספק. עד כאן דף פז. لا
לצפיה בתכנים נוספים: