הדף היומי מסכת בבא בתרא דף קסא

דף היומי - שיעורי הדף היומי בגמרא תלמוד בבלי מסכת בבא בתרא מבית "דרשו" עם הרב מאיר שפרכר שליט"א, הדף היומי בהבנה ובבהירות ומתיקות התורה
לשיעורים נוספים באתר דרשו: http://www.dirshu.co.il/

הדף היומי מסכת בבא בתרא דף קסא

[מוזיקה] בו בטרה דף קסא מתחילים בעזרת השם דף קס עמוד ב שורה 17 מלמטה במילה היכן בזמן בית המקדש הראשון היה מקום שהיו בו כהנים קפדנים היו כועסים על נשותיהם ומגרשים אותם בלי לחשוב הרבה אחר כך כשהייתה נחת דעתם והיו נחים מרוגז רצו לחזור בהם אבל לא הה ם למי לחזור כי התורה וסרת על כהן להתחתן עם גרושה אפילו אם הגרושה שלו אז היה מישהו צריך לעצור אותם לפני שהם נתנו את הגט שיחשבו טוב ולא יעשו את הדברים בפזיזות אלא בצורה מחושבת ומיושבת לכן תיקנו תקנה זמנית לעשות גט מקושר ועשו גם את שאר השטרות מקושרים הצורה של השטר המקושר היייתה כזאת היו כותבים שורה אחת ואז השורה הבאה היו משאירים ריקה ואז היו מקפלים את השורה הכתובה על השורה הריקה והיו תופרים את ה כפל ואז היו כותבים את השורה הבאה משאירים שורה אחרת ריקה ואז היו שוב פעם מקפלים את השורה הכתובה על השורה הריקה ואז היו כותבים את השורה הבאה השורה השלישית והשורה הבאה גם כן היו משאירים שורה ריקה ואז היו מקפלים גם כן את השורה השלישית על השורה הריקה ואז היו לנו שלושה כפלים תפורים של שלוש שורות ראשונות של השטר שאר השטר היו כותבים בצורה כמו שטר רגיל עכשיו יש כאן ויכוח היכן העדים חותמים בכזה שטר אז דעתו של רב הונה הוא אומר בין קשר לקשר יש כאן הרי קשרים כפלים תפורים של השלוש השורות הראשונות אז היו העדים חותמים בין קשר לקשר בהתחלה הגמרא הבינה שהכוונה היא ש הרי כותבים שורה אחת ומשאירים את השורה הבאה ריקה בתוך השטר אז בשורה הריקה הזאת לפני שהיו מקפלים ותופרים היו היה עד חותם עד אחד בכפל בשורה בכפל של השורה הראשונה עד השני בכפל של השורה השנייה והעד השלישי בכפל של השורה השלישית אבל הגמרא דוחה את האפשרות להסביר בצורה הזאת והיא מסבירה שהעדים היו חותמים בצד השני של השטר לא בצד הכתוב אם כתבו בעמוד א' אז החתימות היו בעמוד ב' והיכל בעמוד ב' היו חותמים בין קשר לקשר אז ככה יש את השורה הכתובה העד היה חותם כנגד השורה הכתובה בצד השני וכן בשורה השנייה ובשורה השלישית נמצא שמכיוון שהכלים היו תפורים אבל הם לא היו כל השלושה כפלים תפורים יחד אלא כל כל כפל היה טפור בפני עצמו אז היה ניתן לפתוח בין הכפלים ולראות את החתימות של העדים זה הדעה הראשונה דעה שנייה ורב ירמיה בר אבא אמר שהחתימו של העדים לא היו כנגד השורות הפ המקופלות בין קשר לקשר אלא אחורי הכתב הוא גם כן מסכים שזה היה בצד השני בעמוד ב' של השטר וכנגד הכתב מבחוץ זה היה כמו שאמרנו מבחוץ אם נאמר כתבו בעמוד א' היה נמר שטר שלם בעמוד א' היו חותמים בעמוד ב' אבל היכן הייו חותמים בעמוד ב' זה היה כנגד הכתב אם נאמר הספיקו לכתוב 1 2 3 אב 5 שש שורות אז עד שורה השישית היו החתימות של האדים עכשיו בהתחלה הגמרא מבינה שהחתימו היו מימין לשמאל כמו שרגילים לחתום חתימה אחת כנגד השורה שתיים לפני הסוף חתימה השנייה כנגד השורה אחת לפני הסוף והחתימה האחרונה הייתה כנגד השורה האחרונה השלוש השורות האחרונות היו שלוש חתימות בצד השני של השטר מאחורה בהמשך הגמרא תסביר שזה לא היה מימין לשמאל אלא זה היה מלמטה ללמעלה כמו שנבאר בעזרת השם וגם נמחיש א למי שיהיה ניתן להמחיש לו בהמשך כעת מבארת הגמרא את מה שאמרנו בדברי רב הונה אמר לארמי ברחמה לרב חסדה לפי דעתו של רב הונה דאמר שהידים חותמים בשטר מקושר בין קשר לקשר דיינו בכפלים התפורים בהתחלה עלה בדעתנו כסל ק דעתן שהכוונה בפנים בתוך השטר בעמוד שכב שכתוב השטר מגבה ה והרי זה לא יתכן רי היה סיפור עם ההוא שטר מקושר דקת לקמי דרבי הביאו לפני רבי שטר מקושר כבר בזמנו זה לא היה מצוי וכמו שאמרנו זה היה תקנה זמנית היום בזמנינו זה לא מוזכר לא ברמבם ולא בשולחן ערוך התקנה הזאתי כבר לא קיימת היום אין כזה מושג שטר מקושר אבל בזמנו של רבי היה עדיין כזה שטר רק הוא לא הכיר אותו הביאו לפני רבי את השטר המקושר הזה ואמר רבי אין זמן בזה לא כתוב כאן את הזמן שהשטר הזה נעשה בו לא כתוב כאן תאריך הרבנו גרשום כותב שבשורות הכפולות היו כותבים את הזמן ובשאר השטר היו כותבים את שאר הדברים במקום הגלוי אז הוא היה סבור שמה שהוא רואה גלוי זה רק זה השטר ואין כאן הוא לא כל כך אה ראה את השורות הכפולות האלה הוא לא ראה את הקשרים הוא לא ידע ש בקשרים האלה כתוב דברים נוספים כי ה זה לא הייה מצוי בזמנו המושג הזה אז הוא אמר אין זמן בשטר הזה אמר לי רבי שמעון בנו ברבי לאביו רבי שמה בן קשריו מובל אולי הזמן התאריך כתוב בין ה בין השורות הכתובות ובאמת בדקו פליי פתחו את הכפלים וחזי ראו את התאריך ואם היטה אם זה נכון כמו איך שבנו בדברי רב הונה שחותמים בתוך הקלף גם את החתימות אז למה הוא אומר רק אין זמן בזה הרי שורה אחת כתוב הזמן התאריך והשורה הבאה לפי איך שהבנו בהתחלה בדעתו של רב הונה היה צריך להות החתימה אז כשמכים ומקפלים את השורה הכתובה על השורה החתומה אז כשזה כפול לא רואים גם את החתימות למה רבי לא התפלא שהוא לא רואה כאן חתימות אלא מכאן מוכח מזה שהוא לא אמר אין זמן בזה ואין עדים בזה שזה מבא אלי אכן מוכח אמר לה אז רב חיסדא הסביר לרב מ ברחמה מי סברת בין קשר לקשר הכוונה מבפנים מגבי ה שורה כתובה ואז השורה באותו עמוד יש את החתימה של העד לא זה לא הכוונה לפי דעתו של רב הונה אלא בין קשר לקשר מהבר מבחוץ בצד השני בעמוד ב' עמוד א' כתוב השטר בעמוד ב' היו החתימות אז כנגד השורה הראשונה בצד שהה שהיה כתוב השטר אז בצד השני היייתה החתימה של העד שואלת הגמרא כעת שאלה חדשה אחרי שכבר אנחנו מבינים היכן החתימות של העדים ואנחנו מבינים שהחתימו של העדים כאן שונות מחתימות על שטר רגיל בדרך כלל יש שטר כותבים את הכל ובסוף העדים חותמים אז אי אפשר להוסיף שום דבר אחרי החתימות של העדים אז לא חוששים שיוסיפו שום דבר וגם לא חוששים שיחתכו מלמטה כי אם יחתכו מלמטה יחתכו את החתימות של האדים אבל בכזה שטר מקושר יש את שתי החששות אולי הבן אדם יבוא ויוסיף דברים לכתוב בהמשך השטר ולא יהיה לו שום בעיה שאין כאן חתימות דים כי החתימות נמצאות בכלל למעלה הוא יכול לכתוב למטה מה שהוא רוצה ודבר שני יש לנו בעיה שאולי הוא פשוט יגזור מלמטה תנאי מסוים של רעתו ולא ידעו בכלל שהיה כזה תנאי אז לכן מבארת הגמרא לפי דעתו של רב הונה איך פותרים את הבעיה אחר כך נבאר גם לפי דעתו של רב ירמיה ברבא קודם כל לפי רב הונה וניחוש דילמה זייף וכתב מ דבי יש לנו את ה את השטר המקושר הזה החתימות של העדים בכלל מסתיימות למעלה ואחרי זה כותבים את כל השטר הוא יוסיף אחר כך מה שהוא רוצה והרי חתומים על זה עדים ואם כן העדים חתומים גם עמה שהוא יוסייף מתרצת הגמרא יש לנו פתרון לא רק לבעיה הזאת אולי הוא יוסייף אלא גם לבעיה אחרת אולי הוא יחתוך מלמטה תנאי שלא כל כך מתאים לו תנאי שהוא לרעתו נכתב ב כותבים בסוף הגט שריר וקיים או יש אומרים והכל שריר וקיים בסוף השטר גט או שטר בעצם התנה אצלנו קורא לכל שטר בשם גט בסוף השטר כותבים והכל שריר וקיים ואז אם כן ברגע שהוא רוצה להוסיף יראו שהוא מוסיף אחרי המילים שריר וקיים שואלת הגמרא אולי ניחוש דילמה כתב מדבי הוא יוסיף ודר אחר כך הוא יכתוב פעם נוספת שריר וקיים מרינה מתרצת הגמרא אנחנו לא נכשיר כזה שטר כי רק אם חד שריר וקיים כתבי רק אם כותבים בשטר פעם אחת שריר וקיים אז זה טוב אבל תרי שריר וקיים לא לא תינן לא כותבים פעמיים שריר וקיים לא כותבים משמים את השטר ואז מוסיפים דברים וכותבים שוב פעם שריר וקיים כזה אשתר יחששו שהוא מזויף אז לכן אין פה חשה שהוא יעשה דבר כזה אז לכן עוברת הגמרא כעת ל לבעיה נוספת ולחוש דילמה מחיק לשריר וקיים אתה אומר שכל מה שבעצם נותן לנו כאן ביטחון שאנחנו בטוחים שהשטר הזה הוא טוב זה בגלל שכתוב שריר וקיים והוא לא יכול לכתוב אחר כך כלום לכוש דיל ממחי כ לשריר וקיים וכתב מ דביי ואדר כתב שריר וקיים הוא פשוט ימחוק את שתי המילים האלה הרי אפשר למחוק מילים ולכתוב אחר כך מילים אחרות אז הוא פשוט ימחוק את שתי המילים שריר וקיים יכתוב מה שהוא רוצה ובסוף יכתוב רק פעם אחת שריר וקיים מתרצת הגמרא נכון בגלל זה יש תקנה מיוחדת אמנם אפשר בין השורות להוסיף מילה או כמה מילים אפשר למחוק אבל בסוף השטר לפני שהידים חותמים מקיימים את המחיקות והוספות שכתובות בין השורות ו מחיקה כזאת שהיא במקום כזה שיכול להיות שהיה כתוב כאן שריר וקיים וזה מחיקה ארוכה שהמילים יכול להיות שהיו כתובים כאן שריר וקיים מחיקה כזאת לא מכשירים אותה לא מכשירים שטר אם יש מחיקה כל כך ארוכה במקום שיכול להיות שהיה כתוב שם שריר וקיים זה מה שאומרת הגמרא אמר רבי יוחנן אם בן אדם מוסיף בשטר איזה מילה בין השורות מילה תלוייה בין השורות אז בסוף הסופר כשבאים לחתום חתימות אז הוא חוזר וכותב את התיבה הזאת בסוף השטר ו מקוימת אם היא מקוימת בצורה הזאת שבסוף השטר כותבים את המילים שהוסיפו בין השורות שזה גם כן חלק מהשטר אז כזה כזה תוספת אם היא מקוימת כשרה ואם יש מילה שמחקו אותה בשטר וכתבו מילים אחרות זה פסול ואף על פי שמקום בסוף השטר בחתימות העדים המחיקה הזאת ולא אמרו שזה פסול מחוק פסול אלא כשהמחיר הי במקום שיכול להיות שהיה כתוב שם שריר וקיים וזה בשיעור כזה שגודל שאפשר לכתוב את המילים שריר וקיים ולכן אין את החשש שהבן אדם ימחוק את המילים שריר וקיים ויכתוב ואז יכתוב במקום יותר נמוך שריר וקיים אחרי הסופות שהוא הוסיף וגם את הדבר הזה אנחנו סידרנו שהשטר הזה התקיים בצורה טובה אז אם כן נמצא ש אם כותבים שטר ורוצים אחר כך להוסיף מילים בין השורות אפשר רק בסוף הסופר כותב שהוסיפו את המילים האלה אם רוצים למחוק מילה שכתבו בטעות ולתקן אפשר למחוק אבל זה בשני תנאים תנאי אחד שזה לא יהיה בגודל שאפשר לכתוב שם את המילים שריר וקיים ותנאי שני שזה לא יהיה במקום שכתוב שם שאפשר לכתוב את המילים שריר וקיים היינו אם זה במקום כזה שלא מתאים לכתוב שם שריר וקיים אז אפילו אם זה ארוך אז משמע שזה כשר אבל אם זה במקום כזה שיכול להיות שהיה כתוב שם שריר וקיים וזה בגודל כזה של שריר וקיים אז המחיקה הזאת פסולה לא יועיל לקיים את זה בסוף השטר שהסופר יכתוב אנחנו מחקנו כך וכך ומקיימים את זה אלא פשוט אפשר להוסיף מילים אפשר למחוק אבל רק בתנאי שזה לא מחיקה כזאת שיכול להיות שזה המילים שריר וקיים אחרי שעמדנו את דבריו של רב הונה והסברנו גם למה השטר הזה הוא טוב ואי אפשר לזייף אותו כעת הולכים ובארים לפי דעת של רב ירמיה בר אבא דאמר שהעדים חותמים אחורי הכתב וכנגד הכתב מבחוץ אם כן נשאלת השאלה לפי דעתו לא צריך בכלל לכתוב בסוף השטר שריר וקיים למה כי אנחנו יכולים לדעת בדיוק איפה הסתיים השטר איך נדע לפי המקום שבו סיימו לכתום דים אנחנו יודעים שכנגד זה בצד השני עד כאן אמור להיות השטר אבל אם הוא מוסיף עוד דברים בשטר הוא יבוא ויוסיף ויכתוב כנות דברים אנחנו רואים שאין כנגד זה חתימות של דים אז אנחנו נדע שזה מזוייף אבל על כל פנים שואלת הגמרא כל כך קשה לכתוב עוד חתימות של עדים ליחוש דילמה נחשו שמה הוא יוסיף לכתוב עוד תנאים לטובתו בשטר כתיב מגב מ דבי הוא יכתוב מבפנים מה שהוא רוצה הו מחתים סדיר מהבא הוא יוסייף עוד עדים מבחוץ כנגד התוספת והוא יאמר אני לרבות בעדים ו דעבדי מה הבעייה הוספתי כאן עוד ועוד עד עד שזה גיע לי כנגד השורה האחרונה שכתבתי בתוך השטר למה לא חוששים לדבר כזה מתרצת הגמרא אמר לי אז רב חסדה השיב לו מ סברת עדים כסדרן חתי מבח את ה סובר שהם חותמים מימין לשמאל את החתימות שלהם כמו שהיינו סבורים עד עכשיו לא אלא העדים ממטה למעלה חתים העדים חותמים מלמטה ללמעלה ואם כן ברגע שאנחנו רואים שכאן הסתיים החתימה של העד הראשון העד הראשון חותם בקצה הכי ימני מלמטה ללמעלה של השטר כנגד השורה האחרונה אם נמר השורה האחרונה נמצאת ב מקום מסוים הוא פשוט חותם את החתימה שלו מלמטה ללמעלה אי אפשר להוסיף עוד חתימות יותר ימינה כי הוא חותם הכי ימינה שאפשר ו הכי למטה כנגד השורה האחרונה אז אי אפשר להוסיף עוד שורות כי אם אתה תוסיף עוד שורות אז אין לך מקום להוסיף עוד עד ה העד הראשון הזה שחותם הכי בצד ימין הוא נמצא הכי למטה אין לך אפשרות להוסיף עוד עדים יותר למטה ואם כן אין לנו את את החשש הזה שואלת הגמרא ולחוש דילמה מטרי ראותה בשיטה האחרונה וגיז לי לשיטה האחרונה וגיז לי לראובן בעדי ומתקשר בבן יעקב עד זאת אומרת נכון באמת אין בעיה לא חוששים עכשיו שהוא יבוא לכתוב תוספות בשטר כי אנחנו אומרים שהחתימו של הידים הם הכי למטה וזה כתוב בכלל מלמטה למעלה הוא לא יכול להוסיף זה כתוב מלמטה למעלה הוא לא יכול להוסיף כלום אבל נחשוש אולי הוא פשוט יהיה כתוב לו בשטר תנאים שהוא לא אוהב אותם זה לרעתו אז הוא יירצה להוריד שורה אחת אז הוא יחתוך שורה אחת ומה תגיד רגע אזה יה אם כן שהוא חותך את השם של העד בסדר אז י נאמר העד הזה קראו לו ראובן בן יעקב עד כך הוא חתם הוסיף את המילה עד אז הוא יחתוך את השורה הראשונה ששמה היה כתוב ראובן וישאר בן יעקב עד ואם כן התנאי שלא היה לטובתו הוא יחתוך אותו ולמה לא נחשוש לדבר כזה דתנן כמו ששנינו עד שחתם בלי השם שלו רק את השם של אבא שלו בן איש פלוני עד ומכירים שזה החתימה שלו זה חתימה כשרה מתרצת הגמרא מדובר כאן דכתיב ראובן בן בחד דרה ויעקב עד אילוי אז מבארים אחד הביאורים של הכוונה היא שבשורה אחת הוא צריך לצמצם לכתוב לא רק את השם שלו אלא גם את המילה בן כנגד השורה האחרונה צריך העד לכתוב גם את השם וגם את המילה בן ואם יחתכו שורה אחת אז בעצם לא נשאר אלא המילים יעקב אד ואם כן זה לא מתאים כי אנחנו יודעים שחותם הזה לא קוראים יעקב שואלת הגמרא ולחוש דילמה גיזלה לראובן בן אפילו שאת תרצת שכותב ראובן בן בשורה אחת בחד רב יעקב ע בשורה הבאה יותר למעלה ליחוש דילמה נחשוש שם הגזלה לראובן בן אולי יחתוך באמת את השורה האחרונה שכנגד החתימה שכתוב שם יעקב ראובן בן ומתקשר ביעקב עד ישארו המילים יעקב עד וזה יהיה כשר אנחנו נחשוב שמי חתם את זה לא ראובן אלא בכלל יעקב והוא כותב יעקב עד דתנן עד שחתם יעקב עד אם קוראים לו יעקב איש פלוני עד כשר מתרצת הגמרא שני תירוצים תירוץ ראשון באמת לא לא מוסיפים את המילה עד אלא הוא כותב רק ראובן בן יעקב לא כתיב עד וא בתמה אם תרצ אפשר לתרץ תירוץ נוסף לעולם דכתב עד גם אם הוא כן אכתוב את המילה עד מדובר כאן שאנחנו מכירים את החתימה שזה של ראובן ולא של יעקב דידין בא דעה ח חתימות ידה לו דיעקב הוא זה חתימה של ראובן כיוון שזה כתב של ראובן והוא כותב כאן מכובד אז זה חתימה פסולה שואלת ה ודיל מהשמה בשמי דבו ה חתם אולי פשוט זה החתימה שלו הוא כותב את השם של אבא שלו מתרצת הגמרא לא שוקני שמי דידי חתים בשמי דבו אדם לא עוזב את השם שלו וחותם בשם של אביו שואלת הגמרא אולי הוא סך הכל עושה את זה בתור איזהשהו קשקוש של חתימה ודיל מה סימן באלמה הו דשב כמו שהיו כאלה חכמים שהחתימו שלהם לא היו לא היה השם שלהם ד הרב צייר לחתימה שלו צורה של דג קברה נינה צייר ענפים של דקל חרוטה רב חסדה את האות ס מהשם שלו רב אושייה את האות אעיין ורבה בר רבונה צייר תורן של ספינה מחוה אז אולי נאמר שהבן אדם הזה מצייר את השם של אבא שלו שזה הקשקוש של החתימה שלו אומרת הגמרא לא חצי פיניש אדם לא כזה חצוף לשווי לשמי דאבו סימן האדם אסור לו אפילו לומר את השם של אבא שלו אם זה לא לצורך אז עוד להפוך את השם של אבא שלו לאיזשהו קשקוש שאיתו הוא חותם אדם לא חצוף לעשות דבר כזה אז אם כן זה מהמהלך אחד למה לפי דעתו של רב ירמיה ברבא אין חשש שזייפו את השטרות כעת מביאה הגמרא את ההסבר של מר זוטרה הוא אומר מהלך אחר איך הסדר של החתימות של העדים הוא משנה סך הכל שינוי אחד קטן למה לחכו להיי בשביל מה אתה צריך את התירוצים דחוקים של השם שגם ימחקו מילה אחת עדיין זה לא יכול להיות שקוראים כאלו תגיד ראובן בן בשורה אחת אחתוך את זה ישאר רק יעקב עד וזה יודעים שזה לא החתימה של יעקב אלא של ראובן למה צריך להגיע לכל דחיקות האלה אפשר לתרץ תירוץ מאוד פשוט כל שטר מקושר שאיין עידו קלין בשיטה אחת פסול זאת אומרת אם אתה כותב שטר מקושר אז צריך שבסוף החתימות של הידים לא רק החתימה הראשונה בצד ימין תהיה מלמטה מהשורה האחרונה אלא שלושת החתימות מתחילים מהשורה האחרונה עכשיו נגיד שהוא ירצה לגזור שורה אחת אז הוא יגזור בעצם את השם הראשון של כל שלושת העדים וזה לא מצוי כל כך שכל שלושת העדים חתמו בצורה כזאת בלי לכתוב את השם שלהם אלא רק את השם של אבא שלהם וכדומה אז זה כבר יהיה דבר שמעורר חשש שהשטר הזה מזויף ולכן אדם לא יבוא לחתוך את השורה האחרונה מביאה הגמרא לסיום אמר רבי יצחק בר יוסף אמר הלכה בשם רבי יוחנן כמו שכבר אמרנו כל המחקים כולן כל פעם שמחקו מילים בשטר בצורה של היתר וכתבו דברים במקום צריך שיכתוב סוף השטר ודין קיומי הון זה קיומן של של התיבות שנמחקו להל שריר וקיים זאת אומרת הוא צריך פשוט להביא את הרשימה של המילים שנמחקו שהוא מחק אותם וזה שריר וקיים ועל זה באמת יש את החתימות של האדים ואז באמת השטר הזה יהיה כשר ועד כאן דף קסא [מוזיקה]
לצפיה בתכנים נוספים: